נהרג ברנר, הלוחם היחידי, גבור האמת…
חידה סתומה היית ברגשותיך העמוקים לאין חקר, שהתפרצו מלבך כלַּבָּה מהרי געש.
מלא רחמים היית. נפש ברנר נקשרה בילד שכנו, וכשחלה הילד, מרט ברנר את שערות ראשו… לא בדרך גוזמא, אלא מרט ממש את שער ראשו…
וכשברנר היה נותן את פרוטתו האחרונה לכל קשה יום, זהו מן הדברים שאין כדאי אפילו לדבר עליהם. הלא הוא אהב את האדם אהבה ברנרית, עמוקה כשאול. גם את הערבים אהב, אותם הערבים שהרגוהו, שהרגו את ברנר, החסיד שבאדם…
ויחד עם זה היה לוחם לאמת, ובמלחמתו זו היה אכזרי כמות. לא חס על עצמו ולא חס על אחרים. לא חס גם על המקובל והקדוש במקום שחש נדנוד של זיוף, של רמאות, של שקר. האמת המריצתו להניף לפעמים את גרזנו על המוסר, על האמונה, על הציונות, על הכל, על הכל… בַּקשוּ אמת!
אבל כשהוא בא לדבר על עלובי העולם, אז הוא טובל את עטו בדם לבבו ובמלים אחדות, ברנריות, מגלה את העומק של הצער, המחלחל בלבו כארס. קמצן הוא אז בדבורים, ירא הוא, כנראה, שלא יתגנב אל תוכם הזיוף, האורב לכל סופר במלאכתו.
“ושמעו האילנות הגבוהים באותה שעה הד קול מכות אטומות, וקול בכי רפה וללא הועיל מן התל הסמוך” (ברנר בספורו “שנה אחת”).
והציור הקצר הזה שאין דוגמתו לטרגיות הוא הוא שאנו מקשיבים מרגעיו האחרונים של ברנר ושל חבריו שהומתו עמו במקום בודד.
לא רצית שיצילו אותך אם לא יצילו עמך את כל הנפשות שישבו עמך בבית. וכאשר אי אפשר היה להציל את כולם (לא היה מקום מספיק באוטו) בחרת למות עם כולם יחד, ועטרת במותך את חייך האידיאליים.
קונטרס תרפ"א
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.