הַשְמַעְתֶּם מִימֵיכֶם עַל שְלֹשֶת הַתַּפּוּחִים שֶל

זָהָב, אֲשֶר גָדְלוּ בְּגַן הַהֶסְפֵּרִידוֹת?! הוֹי, אֵלֶּה הָיוּ

תַּפּוּחִים, אֲשֶר הָיוּ מְשַלְּמִים הַרְבֵּה מְאֹד בִּמְחִיר אֵיפָה

אַחַת, לוּ הָיוּ גְדֵלִים בַּגַּנִּים בְּיָמֵנוּ! אוּלָם אֵין אַף עָנָף

קָטָן מִן הַפְּרִי הַנִּפְלָא הַזֶּה עַל עֵץ אֶחָד בְּכָל הָעוֹלָם

כֻּלּוֹ. וְאַף גַּרְעִין מִזֶּרַע הַתַּפּוּחִים הָאֵלֶּה אֵינוֹ קַיָּם

עוֹד.

וְגַם בַּיָּמִים הָעַתִּיקִים, הַקַּדְמוֹנִים,

שֶנִּשְכְּחוּ לְמֶחֱצָה, לִפְנֵי אֲשֶר עָלָה בְּגַן הַהֶסְפֵּרִידוֹת

שָמִיר וָשַיִת, פִּקְפְּקוּ אֲנָשִים רַבִּים מְאֹד, אִם אָמְנָם יֵש

עֵצִים הַנּוֹשְׂאִים פְּרִי תַפּוּחִים שֶל זָהָב מוּצָק עַל עַנְפֵיהֶם.

הַכֹּל שָמְעוּ עַל הַדָּבָר, אַךְ אִיש לֹא זָכַר, כִּי רָאָה בְּעֵינָיו.

בְּכָל זֹאת הָיוּ יְלָדִים רְגִּילִים לְהַקְשִיב בְּפִיּוֹת פְּעוּרִים

אֶל הַסִּפּוּרִים עַל עֵץ הַתַּפּוּחִים שֶל זָהָב, וּבְלִבָּם גָמְרוּ

לְבַקֵּש וְלִמְצֹא אוֹתוֹ, כַּאֲשֶר יִגְדְלוּ. בַּחוּרִים אַמִּיצֵי-לֵב,

אֲשֶר נִכְסְפָה נַפְשָם לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂה גְבוּרָה יוֹתֵר מִכָּל

חַבְרֵיהֶם, יָצְאוּ לְבַקֵּש אֶת עֵץ הַפְּרִי הַזֶּה. רַבִּים מֵהֶם לֹא

שָבוּ עוֹד, וְאִיש מֵהֶם לֹא הִצְלִיחַ לְהָבִיא אֶת הַתַּפּוּחִים. אֵין

פֶּלֶא, כִּי חָשְבוּ וּמָצְאוּ, שֶאֵין יְכֹלֶת לִקְטֹף אוֹתָם! אוֹמְרִים

כִּי תַחַת הָעֵץ הַהוּא רָבַץ דְרַקּוֹן, בַּעַל מֵאָה רָאשִים נוֹרָאִים,

חֲמִשִּים מֵהֶם הָיוּ תָמִיד עַל הַמִּשְמָר וְיֶתֶר הַחֲמִשִּים הָיו

יְשֵנִים.

וַיְהִי הַיּוֹם וְאַחַד הַגִּבּוֹרִים, אֲשֶר יָדַע מְעַט

מְאֹד שָלוֹם אוֹ מְנוּחָה מֵאָז יָצָא לַאֲוִיר הָעוֹלָם, יָצָא לְדֶרֶךְ

רַבַּת סַכָּנוֹת זוֹ. בָּעֵת הַהִיא, אֲשֶר עָלֶיהָ אֲנִי אוֹמֵר

לְסַפֵּר, הָיָה הַגִּבּוֹר הַזֶּה נוֹדֵד בְּאֶרֶץ אִיטַלְיָה

הַנֶּחְמָדָה, מַטֶּה חָזָק בְּיָדוֹ וְקֶשֶת עִם אַשְפָּה תְּלוּיָה עַל

שִכְמוֹ. עָטוּף הָיָה עוֹר שֶל אֲרִי גָדוֹל וְנוֹרָא מִכָּל הָאֲרָיוֹת

שֶעַיִן רָאֲתָה וְשֶהוּא עַצְמוֹ הָרַג אוֹתוֹ; וְאַף כִּי בְּדֶרֶךְ

כְּלָל הָיָה הָאִיש הַזֶּה חָבִיב וְנָדִיב וְאָצִיל, בְּכָל זֹאת הָיְתָה

בְּלִבּוֹ מָנָה גְדוֹלָה מֵאַכְזְרִיּוּתוֹ שֶל הָאֲרִי.

בְּלֶכְתּוֹ בַּדֶּרֶךְ לֹא חָדַל מִשְּאֹל, אִם זוֹ הִיא

הַמְּסִלָּה הָעוֹלָה אֶל הַגָּן הַמְפֹאָר. אוּלָם אִיש מִבְּנֵי הָאָרֶץ

לֹא יָדַע מְאוּמָה עַל הַדָּבָר; וְרַבִּים הִבִּיטוּ אֵלָיו כְּאוֹמְרִים

לְלַגְלֵג עַל שְאֵלָתוֹ, לוּלֵא הָיָה בִּידֵי הַנָּכְרִי מַטֶּה גָדוֹל

וְחָזָק כָּזֶה.

וּבְכֵן הָלַךְ לוֹ הַגִּבּוֹר הָלְאָה וָהָלְאָה,

בְּהוֹסִיפוֹ לִשְאֹל שְאֵלָתוֹ עַד אֲשֶר לָאַחֲרוֹנָה בָּא אֶל שְׂפַת

נָהָר, אֲשֶר שָם יָשְבוּ שָלֹש עֲלָמוֹת יְפוֹת-תֹּאַר וִיפוֹת-מַרְאֶה

וְקָלְעוּ זֵרֵי פְּרָחִים.

– אוּלַי תּוּכַלְנָה לְהַגִּיד לִי, עֲלָמוֹת יָפוֹת –

שָאַל הַנָּכְרִי – הֲזֹאת הִיא הַדֶּרֶךְ הַיְשָרָה אֶל גַן

הַהֶסְפֵּרִידוֹת?

הָעֲלָמוֹת הִשְתַּעַשְעוּ יַחְדָו, בְּקָלְעָן אֶת

הַפְּרָחִים לְזֵרִים וּבְשִׂימָן אוֹתָם אִשָּה בְּרֹאש רְעוּתָהּ.

נִדְמֶה הָיָה כִּי מִין קֶסֶם בְּמַגַּע אֶצְבְּעוֹתֵיהֶן, אֲשֶר עָשָׂה

אֶת הַפְּרָחִים צַחִים וְרַעֲנַנִּים יוֹתֵר וְצִבְעָם מַזְהִיר יוֹתֵר

וְרֵיחָם נָעִים יוֹתֵר בִּזְמַן שֶהִשְתַּעַשְעוּ בָּהֶם, מֵאֲשֶר

בְּשָעָה שֶהַפְּרָחִים גָדְלוּ עַל גִבְעוֹלֵיהֶם. אוּלָם בְּשָמְעָן אֶת

שְאֵלַת הַנָּכְרִי, הִפִּילוּ אֶת כָּל הַפְּרָחִים עַל הָעֵשֶׂב

וְהִתְבּוֹנְנוּ אֵלָיו בְּהִשְתּוֹמְמוּת.

– גַּן הַהֶסְפֵּרִידוֹת! – קָרְאָה הָאַחַת – חָשַבְנוּ,

כִּי בְּנֵי אָדָם נִלְאוּ לְבַקֵּש אוֹתוֹ אַחֲרֵי הָאַכְזָבוֹת

הָרַבּוֹת. אָנָּא, הֵלֶךְ אַמִּיץ, הַגִּידָה נָא, מַה תְּבַקֵש נַפְשְךָ

שָם?

– אַחַד הַמְּלָכִים וְהוּא בֶּן דוֹדִי – עָנָה הָאִיש –

צִוָּה עָלַי לְהָבִיא לוֹ מִשָּם שְלֹשָה מִן הַתַּפּוּחִים שֶל

זָהָב.

– רֹב הַבַּחוּרִים הַהוֹלְכִים לְבַקֵּש אֶת

הַתַּפּוּחִים הָאֵלֶּה – הֵעִירָה אַחֶרֶת מִן הָעֲלָמוֹת – רוֹצִים

לְהַשִּׂיג אוֹתָם לְעַצְמָם אוֹ לְתִתָּם שַי לְאַחַת הַנְּעָרוֹת

שֶאָהֲבָה נַפְשָם. הַאִם אַתָּה אוֹהֵב כָּל-כָּךְ אֶת הַמֶּלֶךְ הַזֶּה,

הוּא בֶּן דוֹדְךָ?

– אוּלַי לא כֵן הוּא – עָנָה הַנָּכְרִי מִתּוֹךְ אֲנָחָה

– לְעִתִּים קְרוֹבוֹת הוּא רַע וְאַכְזָרִי לִי. אַךְ זֶה גוֹרָלִי

לִשְמֹעַ בְּקוֹלוֹ.

– הֲתֵדַע – שָאֲלָה הָעַלְמָה, אֲשֶר דִבְּרָה רִאשוֹנָה

– כִּי דְרַקּוֹן נוֹרָא בַּעַל מֵאָה רָאשִים שוֹמֵר תַּחַת עֵץ

הַתַּפּוּחִים?

– יָדַעְתִּי גַם יָדַעְתִּי – עָנָה הַנָּכְרִי בְּשֶקֶט

– אוּלָם מֵאָז הָיִיתִי עוֹד תִּינוֹק מֻטָּל בַּעֲרִיסָה הָיָה עִסְקִי,

וְגַם שַעֲשוּעַי, לְטַפַּל בִּנְחָשִים וּדְרַקּוֹנִים.

הָעֲלָמוֹת הִבִּיטוּ אֶל מַטֵּהוּ הֶעָבֶה וְאֶל עוֹר

הָאֲרִי הַשָּׂעִיר אֲשֶר עָלָיו. הִתְבּוֹנְנוּ גַם אֶל אֲבָרָיו

הַחֲסֻנִּים וּפָנָיו הָאַמִּיצִים, וְהֵן הִתְלַחֲשוּ אִשָּה אֶל

אֲחוֹתָהּ, כִּי הַנָּכְרִי הַזֶּה נִרְאָה כְּאִיש שֶיֵּש לוֹ, לְפִי

הַשֵּׂכֶל, תִּקְוָה רַבָה לְבַצַּע מַעֲשִׂים שֶהֵם לְמַעְלָה מִכֹּחָם

שֶל אֲנָשִים אֲחֵרִים. אֲבָל הֲלֹא שָם הַדְּרַקּוֹן בַּעַל מְאַת

הָרָאשִים! מִי יְלוּד אִשָּה, אַף אִם בַּעַל כֹּחַ שֶל מֵאָה, אֲשֶר

יוּכַל לְקַוּוֹת, כִּי יִמָּלֵט מִשִּנֵּי מִפְלֶצֶת כָּזֹאת? הָעֲלָמוֹת

הָיוּ טוֹבוֹת לֵב, וְלֹא הָיָה בָּהֶן רוּחַ לִרְאוֹת אֶת הַהֵלֶךְ

הָאַמִּיץ וְהַיָּפֶה הַזֶּה הוֹלֵךְ לְנַסּוֹת דָבָר שֶיֵּש בּוֹ סַכָּנָה

רַבָּה וְהוּא מוֹסֵר נַפְשוֹ אֶל נָכוֹן לִהְיוֹת לְמַאֲכָל לְמֵאָה

פִּיּוֹתָיו שֶל הַדְּרַקּוֹן.

– שוּבָה! – קָרְאוּ כֻּלָּן – שוּב לְבֵיתְךָ! אִמְּךָ,

בִּרְאוֹתָהּ אֶת בְּנָהּ בָּרִיא וְשָלֵם, תִּשְפֹּךְ דִמְעוֹת גִיל;

וּמַה תַּעֲשֶׂה אֵם יוֹתֵר גַם אִם תִּנְחַל נִצָּחוֹן גָּדוֹל

שֶבִּגְדוֹלִים? אַל תָּשִׂים לִבְּךָ לְתַפּוּחֵי זָהָב! הַנַּח לוֹ

לַמֶּלֶךְ, לְבֶן דוֹדְךָ הָאַכְזָרִי! אֵין רְצוֹנֵנוּ כִּי הַדְּרַקּוֹן

בַּעַל מְאַת הָרָאשִים יַעֲשֶׂה בְּךָ כָּלָה.

נִרְאֶה הָיָה, כִּי קָצְרָה רוּחַ הַזָּר מִפְּנֵי

הַתּוֹכָחוֹת הָאֵלֶּה. מִתּוֹךְ פַּחֲזוּת הֵרִים אֶת מַטֵּהוּ הַכַּבִּיר

וְהִכָּה בּוֹ עַל סֶלַע, שֶהָיָה מֻטָּל חֶצְיוֹ קָבוּר בָּאֲדָמָה

בְּקִרְבַת מָקוֹם. מִכֹּחַ הַמַּכָּה הַקַּלָּה הַהִיא נֻפַּץ הַסֶּלַע

לִרְסִיסִים. מַעֲשֵׂה הַגְּבוּרָה הַזֹּאת עָלָה לוֹ לַזָּר בְּמַאֲמָץ

לֹא רַב יוֹתֵר מֵאֲשֶר לְאַחַת מִן הָעֲלָמוֹת לִנְגֹעַ בְּפֶרַח

בְּלֶחְיָהּ הַוְּרֻדָּה שֶל אֲחוֹתָהּ.

– הַאִם לֹא תַאֲמִינוּ – קָרָא, בְּהַבִּיטוֹ אֶל

הָעֲלָמוֹת מִתּוֹךְ חִיּוּךְ – כִּי מַכָּה כָּזֹאת יֵש בְּכֹחָהּ

לְהַתִּיז אֶחָד מִמְּאַת הָרָאשִים אֲשֶר לַדְּרַקּוֹן?

אַחֲרֵי כֵן יָשַב עַל הָעֵשֶׂב וְסִפֵּר לָהֶן אֶת

קוֹרוֹת חַיָּיו, אוֹ חֵלֶק מִמַּה שֶּנִּשְמַר בְּזִכְרוֹנוֹ מֵאָז שָכַב

בָּעֲרִיסָה בְּצִנַּת נְחֹשֶת שֶל אִיש צָבָא. בְּשָכְבּוֹ שָם הֶחֱלִיקוּ

וּבָאוּ שְנֵי נְחָשִים כַּבִּירִים עַל פְּנֵי הָרִצְפָּה וּפָעֲרוּ לֹעָם

הַנִּתְעָב לְבָלְעוֹ, וְהוּא, תִּינוֹק בֶּן חֳדָשִים אֲחָדִים, תָּפַשׂ

אֶת אַחַד הַנְּחָשִים בְּכָל אַחַת מִיָּדָיו הַקְּטַנּוֹת וְחִנְּקוֹ עַד

מָוֶת. וּבִהְיוֹתוֹ נַעַר הִכָּה אֲרִי גָדוֹל, אֲשֶר גָדְלוֹ כִּמְעַט

כָּזֶה שֶאֶת עוֹרוֹ הַשָּׂעִיר הוּא נוֹשֵׂא עַתָּה עַל כְּתֵפָיו. עוֹד

מַעֲשֶׂה רַב עָשָׂה, כִּי נִלְחַם בְּמִין מִפְלֶצֶת אֲיֻמָּה הַמְכֻנָּה

הִידְרָה, אֲשֶר לָהּ לֹא פָּחוֹת מִתִּשְעָה רָאשִים וְשִנַּיִם חַדּוֹת

עַד מְאֹד בְּכָל אֶחָד מֵהֶם.

– אוּלָם הֲתֵדַע, כִּי הַדְּרַקּוֹן שֶל הַהֶסְפֵּרִידוֹת – הֵעִירָה אַחַת הָעֲלָמוֹת – יֵש לוֹ מֵאָה רָאשִים?

– וּבְכָל זֹאת – עָנָה הַזָּר – בּוֹחֵר הָיִיתִי

לְהִלָּחֵם בִּשְנֵי דְרַקּוֹנִים כָּאֵלֶּה מֵאֲשֶר בְּהִידְרָה אַחַת.

כִּי אַךְ הִצְלַחְתִּי לִכְרוֹת רֹאש אֶחָד, צָמְחוּ בִּמְקוֹמוֹ שְנֵי

רָאשִים אֲחֵרִים; וּמִלְּבַד זֹאת, אַחַד הָרָאשִים אִי אֶפְשָר הָיָה

לַהֲמִיתוֹ, כִּי הוֹסִיף לִנְשוֹךְ בְּזַעַם זְמַן רַב אַחֲרֵי אֲשֶר

נִכְרַת. וּבְכֵן הָיָה עָלַי לְקָבְרוֹ תַּחַת אֶבֶן, וְשָם הוּא מוֹסִיף

לִחְיוֹת בְּלִי סָפֵק עַד הַיּוֹם הַזֶּה. אוּלָם גוּפָה שֶל הַהִידְרָה

וְיֶתֶר שְמוֹנַת רָאשֶיהָ לֹא יוּכְלוּ עוֹד לַעֲשׂוֹת רָעָה עַד

עוֹלָם.

הָעֲלָמוֹת, בִּרְאוֹתָן כִּי הַסִּפּוּר אָרַךְ הַרְבֵּה,

הֵכִינוּ סְעֻדָּה מִלֶּחֶם וַעֲנָבִים, לְמַעַן יוּכַל הַהֵלֶךְ לְהָשִיב

אֶת נַפְשוֹ בְּעֵת הַהַפְסָקוֹת שֶל שִׂיחָתוֹ. הֵן מָצְאוּ עֹנֶג

לְשַמֵּש לְפָנָיו בִּשְעַת אֲרֻחָתוֹ, וּמִזְּמַן לִזְמָן נָתְנָה אַחַת

מֵהֶן עֵנָב מָתוֹק בֵּין שְׂפָתֶיהָ הַוְּרֻדּוֹת, לְמַעַן לֹא

יִתְבַּיֵּש הָאוֹרֵחַ לֶאֱכֹל יְחִידִי.

הַהֵלֶךְ הִמְשִיךְ לְסַפֵּר, אֵיךְ רָדַף אַחֲרֵי אַיָּל

קַל בְּרַגְלָיו בְּמֶשֶךְ שְנֵים-עָשָׂר חֹדֶש בְּלִי הֶפְסֵק וְלֹא עָמַד

אַף פַּעַם לִשְאֹף רוּחַ וְסוֹף סוֹף תָּפַשׂ אוֹתוֹ בְּקַרְנָיו

וֶהֱבִיאוֹ חַי לְבֵיתוֹ. אַף עָשָׂה מִלְחָמָה אֶת בְּנֵי עַם מְשֻנֶּה,

שֶכָּל אֶחָד מֵהֶם חֶצְיוֹ סוּס וְחֶצְיוֹ אָדָם, וְהִכָּה אֶת כֻּלָם

לְפִי חֶרֶב. מִלְּבַד כָּל זֶה הִתְפָּאֵר הַגִּבּוֹר, כִּי נִקָּה

אֻרְוָה גְדוֹלָה.

– לַדָּבָר הַזֶּה אַתָּה קוֹרֵא מַעֲשֵׂה גְבוּרָה? –

שָאֲלָה אַחַת מִן הָעֲלָמוֹת הַצְּעִירוֹת – הֵן כָּל פּוֹעֵל הֶדְיוֹט

בִּכְפָר יָכוֹל לַעֲשׂוֹת זֹאת.

– אִלּוּ הָיְתָה זוֹ אֻרְוָה רְגִילָה – עָנָה הַזָּר –

לֹא הָיִיתִי מַזְכִּיר אֶת הַדָּבָר. אוּלָם זֶה הָיָה תַפְקִיד רַב,

שֶהָיָה דוֹרֵש מִמֶּנִּי כָּל יְמֵי חַיַּי לְבַצַּע אוֹתוֹ, לוּלֵא

מָצָאתִי תַחְבּוּלָה לְהַטּוֹת אֲפִיק נָהָר דֶרֶךְ פֶּתַח הָאֻרְוָה.

הַדָּבָר הַזֶּה כִּלָּה אֶת הַמְּלָאכָה בִּזְמַן קָצָר מְאֹד.

בִּרְאוֹתוֹ, כִּי הַשּוֹמְעוֹת הַיָּפוֹת מַקְשִיבוֹת

לְסִפּוּרָיו בְּחֵשֶק, סִפֵּר לָהֶן הַהֵלֶךְ אַחֲרֵי כֵן, כִּי יָרָה

כַּמָּה עוֹפוֹת מְשֻנִּים וְתָפַשׂ חַי פַּר פֶּרֶא וְשִלַּח אוֹתוֹ

חָפְשִי; וְאֵיךְ רִסֵּן מִסְפָּר רַב שֶל סוּסֵי בָּר וְנָחַל נִצָּחוֹן

עַל הִפּוֹלִיטָה, אֵשֶת-מִלְחָמָה, מַלְכַּת הָאֲמָזוֹנוֹת. הוּא

הִזְכִּיר גַם זֶה, כִּי לָקַח אֶת חֲגֹרַת הַקֶּסֶם שֶל הִפּוֹלִיטָה

וְנָתַן אוֹתָה לְבִתּוֹ שֶל בֶּן דוֹדוֹ הַמֶּלֶךְ.

– הַאִם חֲגוֹרָה זוֹ הִיא שֶל וֵנוּס, אֱלִילַת הָאַהֲבָה

– שָאֲלָה הַיָּפָה בָּעֲלָמוֹת – הָעוֹשָׂה אֶת הַנָּשִים

יְפוֹת-מַרְאֶה?

– לֹא – עָנָה הַזָּר – זֶה הָיָה לְפָנִים אֵזוֹר הַחֶרֶב

שֶל מַרְס, אֱלִיל הַמִּלְחָמָה, וּבְכֹחוֹ רַק לְהַרְבּוֹת אֶת כֹּחוֹ

וּגְבוּרָתוֹ שֶל הַנּוֹשֵׂא אוֹתוֹ.

– אֵזוֹר עַתִּיק שֶל חֶרֶב! – קָרְאָה הָעַלְמָה,

בְּנַעַנְעָהּ בְּרֹאשָהּ – אִם כֵּן, אֵין לִי חֵפֶץ לִרְכּוֹש

אוֹתוֹ.

– הַצֶּדֶק אִתָּךְ – אָמַר הַזָּר.

בְּהַמְשִיכוֹ הָלְאָה אֶת סִפּוּרוֹ, סָח לָעֲלָמוֹת,

כִּי הַהַרְפַּתְקָה הַמְשֻנָּה מִכֹּל אֲשֶר בָּאָה עָלָיו, הָיְתָה

הַמִּלְחָמָה עִם גִרְיוֹן, הָאִיש בַּעַל שֵש רַגְלַיִם. זוֹ הָיְתָה

בִּרְיָה מְשֻנָּה מְאֹד וַאֲיֻמָּה, כְּפִי שֶתּוּכְלוּ לְתָאֵר לָכֶן.

כָּל מִי שֶרָאָה אֶת עִקְּבוֹת בַּר-נַש זֶה בַּחוֹל אוֹ בַּשֶּלֶג, חָשַב

בְּלִבּוֹ, כִּי שְלֹשָה רֵעִים עָבְרוּ פֹּה יַחְדָו. וְכַאֲשֶר נִשְמְעוּ

צְעָדָיו מִמֶּרְחָק קָטָן, מִטֶּבַע הַדָּבָר הָיָה לַחְשוֹב, כִּי

הוֹלְכִים וּבָאִים אֲנָשִים אֲחָדִים, אוּלָם זֶה הָיָה רַק הָאִיש

הַמּוּזָר גִרְיוֹן בְּשֵש רַגְלָיו.

שֵש רַגְלַיִם לְגוּף עֲנָקִי אֶחָד! אָכֵן, זוֹ הָיְתָה

וַדַּאי מִפְלֶצֶת אֲיֻמָּה לְמַרְאֶה. הוֹי, מָה רַב הַעוֹר הַדָּרוּש

לִתְפֹּר נַעֲלַיִם בִּשְבִיל אָדָם זֶה!

אַחֲרֵי אֲשֶר כִּלָּה הַזָּר לְסַפֵּר אֶת דְבַר

הַרְפַּתְקְאוֹתָיו, הִבִּיט סְבִיבוֹתָיו אֶל פְּנֵי הָעֲלָמוֹת

הַמַּבִּיעוֹת כָּבוֹד.

– אוּלַי כְּבָר שְמַעְתָּן עָלַי קֹדֶם – אָמַר מִתּוֹךְ עֲנָוָה – שְמִי הֶרְקוּלֶס.

– לִבֵּנוּ נִחֵש זֹאת, – עָנוּ הָעֲלָמוֹת – כִּי

מַעֲשֶׂיךָ הַנִּפְלָאִים מְפֻרְסָמִים בְּכָל הָעוֹלָם. אֵינֶנּוּ

חוֹשְבוֹת עוֹד לְדָבָר מוּזָר, כִּי יָצָאתָ לְחַפֵּשׂ אֶת הַתַּפּוּחִים

שֶל זָהָב אֲשֶר בְּגַן הַהֶסְפֵּרִידוֹת. בֹּאנָה אֲחָיוֹת, וְנַכְתִּיר

אֶת הַגִּבּוֹר בִּפְרָחִים!

אָז קָלְעוּ זֵרֵי פְּרָחִים יָפִים בְּרֹאשוֹ הַנֶהְדָר

וּבִכְתֵפָיו הַחֲסֻנּוֹת, עַד כִּי עוֹר הָאֲרִי הָיָה כִּמְעַט כֻּלּוֹ

מְכֻסֶּה שוֹשַנִּים. הֵן לָקְחוּ אֶת מַטֵּהוּ כְּבַד-הַמִּשְקָל

וְעָטְרוּ אוֹתוֹ מִכָּל צַד בִּפְרָחִים בְּהִירִים, רַכִּים וּמְפִיצִים

רֵיחַ נִיחוֹחַ, עַד כִּי לֹא נִשְאַר בּוֹ מְלֹא טֶפַח שֶל עֵץ מְגֻלֶּה.

לְבַסּוֹף שִלְּבוּ יְדֵיהֶן וְיָצְאוּ בְּמָחוֹל מִסָּבִיב לַגִּבּוֹר,

בְּשוֹרְרָן מִלִּים, אֲשֶר הָיוּ לְדִבְרֵי שִירָה וְעָלוּ לְהִמְנוֹן

מַקְהֵלָה לִכְבוֹד הֶרְקוּלֶס הַמְפֹאָר.

וְלֵב הֶרְקוּלֶס עָלַץ בְּקִרְבּוֹ, כְּלִבּוֹ שֶל כָּל

גִבּוֹר, לָדַעַת כִּי הַנְּעָרוֹת הָאֵלֶּה הַיָּפוֹת שָמְעוּ עַל מַעֲשֵי

גְבוּרוֹתָיו, שֶעָלוּ לוֹ בְּעָמָל כֹּה רַב וּבְחֵרוּף נֶפֶש לְבַצְּעָם.

אוּלָם דַעְתּוֹ לֹא נָחָה עוֹד. הוּא לֹא יָכֹל לַחְשוֹב, כִּי

הַדְּבָרִים שֶכְּבָר עָשָׂה רְאוּיִים לְכָבוֹד רַב כָּזֶה, בְּעוֹד אֲשֶר

נִשְאַר עוֹד מַעֲשֶׂה רַב וְקָשֶה לַעֲשׂוֹתוֹ.

– נְעָרוֹת יְקָרוֹת – קָרָא בְּרֶגַע שֶעָמְדוּ לִשְאֹף

רוּחַ – אַחֲרֵי אֲשֶר שְמַעְתֶּן אֶת שְמִי, אוּלַי תֹּאמְרוּ לִי אֵיךְ

אַגִּיעַ אֶל גַן הַהֶסְפֵּרִידוֹת?

– הָהּ –קָרְאוּ הַנְּעָרוֹת –

הַאִם עָלֶיךָ לָלֶכֶת חִיש? אַתָּה, אֲשֶר עָשִׂיתָ גְדוֹלוֹת

וְנִפְלָאוֹת וְחַיֶּיךָ עָבְרוּ בְּעָמָל רַב, הַאִם לֹא תוּכַל לְהַתִּיר

לְעַצְמְךָ מְעַט מְנוּחָה עַל שְׂפַת הַנָּהָר הַשָּקֵט הַזֶּה?

הֶרְקוּלֶס נִעֲנַע בְּרֹאשוֹ וְאָמַר:

– עָלַי לָצֵאת לְדַרְכִּי מְהֵרָה.

– אִם כֵּן, אָנוּ נְכוֹנוֹת לָתֵת לְךָ אֶת הָעֵצוֹת

הַטּוֹבוֹת שֶיֵּש בְּיָדֵינוּ – עָנוּ הָעֲלָמוֹת – הָלֹךְ תֵּלֵךְ אֶל

חוֹף הַיָּם לְבַקֵּש, עַד כִּי תִמְצָא אֶת הַסָּב וְתַכְרִיחַ אוֹתוֹ

לְהַרְאוֹת לְךָ אֶת הַמָּקוֹם, אֲשֶר תִּמְצָא שָם אֶת הַתַּפּוּחִים שֶל

זָהָב.

– הַסָּב?! – חָזַר הֶרְקוּלֶס בִּצְחוֹק, לְשֵמַע הַשֵּם הַמּוּזָר הַזֶּה – אָנָּא, מִי הוּא זֶה הַסָּב?

– הֲלֹא הוּא שַׂר הַיָּם! – עָנְתָה אַחַת מִן הָעֲלָמוֹת

– יֵש לוֹ חֲמִשִּים בָּנוֹת, שֶכַּמָּה אֲנָשִים קוֹרְאִים לָהֶן יָפוֹת

מְאֹד, אוּלָם לְדַעְתֵּנוּ לֹא כְּדַאי לְהִתְוַדַּע אֲלֵיהֶן, כִּי

שַׂעֲרוֹתֵיהֶן יְרַקְרַקּוֹת כְּעֵין הַיָּם וְהֵן הוֹלְכוֹת

וּמִתְחַדְדוֹת כְּדָגִים. עָלֶיךָ לְדַבֵּר עִם שַׂר יָם זֶה. הוּא אִיש

עוֹבֵר יַמִּים וְיוֹדֵעַ הַכֹּל עַל דְבַר גַן הַהֶסְפֵּרִידוֹת, כִּי

נָטוּעַ הוּא בְּאִי, שֶרָגִיל הוּא לָבוֹא לְשָם לְעִתִּים

קְרוֹבוֹת.

הֶרְקוּלֶס שָאַל, אַיֵּה הַמָּקוֹם שֶאֶפְשָר לְהִפָּגֵש

שָם עִם שַׂר הַיָּם. כַּאֲשֶר אָמְרוּ לוֹ הָעֲלָמוֹת, הִבִּיעַ לָהֶן

תּוֹדָה עַל כָּל חֲבִיבוּתָן – עַל הַלֶּחֶם וְהָעֲנָבִים

שֶּהֶאֱכִילוּהוּ, עַל הַפְּרָחִים הַיָּפִים שֶעִטְּרוּהוּ, וְעַל

הַשִּירִים וְהַמְּחוֹלוֹת שֶעָרְכוּ לִכְבוֹדוֹ, וְיוֹתֵר מִכֹּל עַל

שֶהוֹרוּ לוֹ אֶת הַדֶּרֶךְ הַיְּשָרָה – וְעַד מְהֵרָה קָם וְיָצָא

לְדַרְכּוֹ.

אוּלָם בְּטֶרֶם הִרְחִיק כִּמְלֹא שְמִיעָה קָרְאָה אֵלָיו אַחַת מִן הַנְּעָרוֹת בְּקוֹל גָדוֹל:

– כַּאֲשֶר תִּתְפֹּשׂ אֶת שַׂר הַיָּם, תַּחֲזִיק בּוֹ

בְּכָל כֹּחֲךָ – וְהִיא הֵרִימָה אֶצְבְּעוֹתֶיהָ לְהַגְדִיל אֶת רֹשֶם

הָאֲזְהָרָה – אַל תִּשְתּוֹמֵם עַל כָּל מַה שֶיֶּאֱרַע לְךָ. אֱחֹז בּוֹ

בְּחָזְקָה וְהוּא יֹאמַר לְךָ כָּל אֲשֶר תִּשְאַל נַפְשְךָ

לָדַעת.

הֶרְקוּלֶס הִבִּיעַ שוּב תּוֹדָתוֹ לָהּ וְהִמְשִיךְ אֶת

דַרְכּוֹ, וְהַנְּעָרוֹת שָבוּ לַעֲבוֹדָתָן הַנְּעִימָה לִקְלֹעַ זֵרֵי

פְּרָחִים. הֵן סִפְּרוּ זוֹ עִם זוֹ עַל הַגִּבּוֹר זְמַן רַב אַחֲרֵי

לֶכְתּוֹ מֵהֶן.

– אָנוּ נָשִׂים בְּרֹאשוֹ נֵזֶר שֶל פְּרָחֵינוּ

הַיָּפִים בְּיותֵר – אָמְרוּ הָעֲלָמוֹת – כַּאֲשֶר יָשוּב הֵנָּה

וּשְלֹשֶת הַתַּפּוּחִים בְּיָדוֹ, אַחֲרֵי אֲשֶר יַהֲרֹג אֶת הַדְּרַקּוֹן

בַּעַל מְאַת הָרָאשִים.

בֵּינָתַיִם נָדַד הֶרְקוּלֶס הָלְאָה בְּלִי הֶרֶף עַל

פְּנֵי גְבָעוֹת וּבְקָעוֹת וְדֶרֶךְ יְעָרוֹת שֹומְמִים. יֵש אֲשֶר יָרִים

מַטֵּהוּ וְיִבְקַע אַלּוֹן כַּבִּיר בְּמַכָּה אַחַת מִלְמַעְלָה

לְמַטָּה. מֹחוֹ הָיָה כֹּה מָלֵא דְמֻיוֹת עֲנָקִים וּמִפְלָצוֹת, אֲשֶר

נִלְחַם בָּהֶם בִּימֵי חַיָּיו, עַד כִּי אוּלַי טָעָה לַחְשוֹב אֶת

הָאִילָן הַגָּדוֹל לַעֲנָק אוֹ מִפְלֶצֶת. וְכֹה נִכְסְפָה נַפְשוֹ שֶל

הֶרְקוּלֶס לַעֲשׂוֹת אֶת אֲשֶר קִבֵּל עַל עַצְמוֹ, עַד כִּי הִצְטַעֵר

כִּמְעַט עַל שֶבִּזְבֵּז זְמַן רַב כָּל כָּךְ עִם הָעֲלָמוֹת,

בְּהַאֲרִיכוֹ לְסַפֵּר לָהֶן עַל הַרְפַּתְקְאוֹתָיו. אוּלָם כַּךְ

דַרְכָּם שֶל בְּנֵי-אָדָם שֶנּוֹעֲדוּ לַעֲשׂוֹת מַעֲשִׂים גְדוֹלִים:

הַדְּבָרִים שֶכְּבָר עָשׂוּ נִרְאִים לָהֶם פְּחוּתִים מְאֹד – וְזֶה

שֶהֵם עוֹמְדִים לַעֲשׂוֹת נִרְאֶה לָהֶם רָאוּי לְהַקְדִיש לוֹ עָמָל,

נֶפֶש, כָּל הַחַיִּים.

אֲנָשִים שֶנִּקְרוּ לַעֲבֹר בַּיַּעַר וַדַּאי נִבְהֲלוּ

לִרְאוֹת אוֹתוֹ מַכֶּה אֶת הָעֵצִים בְּמַטֵּהוּ הַגָּדוֹל. רַק בְּמַכָּה

אַחַת נִבְקַע גֶזַע הָעֵץ, כְּאִלּוּ פָּגַע בּוֹ בָּרָק, וְהָעֲנָפִים

הָרְחָבִים נָפְלוּ בְּנֵפֶץ וּבְרַעַש אַרְצָה.

בְּמַהֲרוֹ לָלֶכֶת קָדִימָה בְּלִי עֲמֹד אוֹ הַבִּיט

לְאָחוֹר, שָמַע כַּעֲבֹר זְמַן-מָה מֵרָחוֹק אֶת הַיָּם נוֹהֵם וְרוֹגֵש.

לַקּוֹל הַזֶּה הֵחִיש אֶת צְעָדָיו, וְעַד מְהֵרָה בָּא אֶל חוֹף, אֲשֶר

שָם הִתְגַלְגְלוּ וְהִתְהַפְּכוּ הַגַּלִּים הַגְּדוֹלִים עַל פְּנֵי

הַחוֹל הַמּוּצָק בְּשוּרָה אֲרֻכָּה שֶל קֶצֶף לָבָן כַּשֶּלֶג. אוּלָם

בְּקָצֵהוּ הָאֶחָד שֶל הַחוֹף הָיָה מָקוֹם נָעִים, אֲשֶר שִׂיחִים

יְרֻקִּים טִפְּסוּ וְעָלוּ שָם עַל שוּנִית וְעָשׂוּ את הַשֶּטַח

הַסַּלְעִי נֶחְמָד וְנָעִים לְמַרְאֶה.

שְטִיחַ דֶשֶא רַעֲנָן מְעֹרָב בְּאַסְפֶּסֶת נוֹתֶנֶת

רֵיחַ נָעִים כִּסָּה אֶת הַמָּקוֹם הַצַּר בֵּין קַרְקַע הַשּוּנִית

וְהַיָּם. הֶרְקוּלֶס נָשָׂא עֵינָיו וְרָאָה שָם אִיש זָקֵן שָקוּעַ

בְּתַרְדֵמָה.

הַאֻמְנָם הָיָה זֶה אִיש זָקֵן מַמָּש? אָמְנָם

בִּרְאִיָּה רִאשוֹנָה נִדְמָה, כִּי כֵן הוּא, אַךְ בְּהִתְבּוֹנְנוֹ

אֵלָיו מִקָּרוֹב, נִרְאָה דוֹמֶה יוֹתֵר לְמִין בִּרְיָה הַחַיָּה

בַּיָּם. כִּי עַל רַגְלָיו וְעַל יָדָיו הָיוּ קַשְׂקַשִּׂים כַּאֲשֶר

לְדָגִים; בְּרַגְלָיו וּבְאֶצְבְּעוֹתָיו קְרוּם-שְׂחִיָּה כְּמוֹ

לְבַרְוָז; וּזְקָנוֹ הָאָרֹךְ מִצֶּבַע יָרֹק הָיָה לוֹ מַרְאֶה סִיב שֶל

חִלְפָה מֵאֲשֶר צוּרַת זָקָן. הַאִם לֹא רְאִיתֶם מִימֵיכֶם מַקֵּל עֵץ,

שֶנִּטְרַף זְמַן רַב עַל יְדֵי הַגַּלִּים וַעֲשָׂבִים עָלוּ וְדָבְקוּ

בּוֹ כֻּלּוֹ, וְכַאֲשֶר נִסְחַף סוֹף סוֹף אֶל הַחוֹף, וְהָיָה מַרְאֵהוּ

כְּאִלּוּ עָלָה מֵעִמְקֵי תְהוֹם הַיָּם? אָכֵן הָאִיש הַזָּקֵן הָיָה

מַעֲלֶה עַל לִבְּכֶם מַמָּש מוֹט טְרוּף-גַלִּים אֲשֶר כָּזֶה. אוּלָם

הֶרְקוּלֶס, בְּרֶגַע שֶנָּתַן עֵינָיו בְּגוּף מוּזָר זֶה, אָמַר לוֹ

לִבּוֹ, כִּי אֵין זֶה אִיש אַחֵר אֶלָּא אוֹתוֹ הָאָדָם הַזָּקֵן,

הַנּוֹעָד לְהַנְחוֹתוֹ בְּדַרְכּוֹ.

כֵּן, זֶה הָיָה אוֹתוֹ שַׂר שֶל יָם, אֲשֶר הַנְּעָרוֹת

הַנְּדִיבוֹת סִפְּרוּ לוֹ עָלָיו. בְּתִתּוֹ שֶבַח וְהוֹדָיָה לְמַזָּלוֹ,

עַל אֲשֶר הִצְלִיחַ לִמְצֹא אֶת הַבַּרְנַש הַזָּקֵן בִּשְעַת שְׁנָתוֹ,

הִתְגַנֵּב הֶרְקוּלֶס אֵלָיו עַל רָאשֵי אֶצְבְּעוֹתָיו וְתָפַשׂ אוֹתוֹ

בִּזְרוֹעוֹ וּבְרַגְלוֹ.

– אֱמֹר לִי – קָרָא בְּקוֹל, בְּטֶרֶם הֵקִיץ הַזָּקֵן כָּרָאוּי – מָה הַדֶּרֶךְ אֶל גַן הַהֶסְפֵּרִידוֹת?

הֲנָקֵל לְתָאֵר לָכֶם, כִּי שַׂר הַיָּם הֵקִיץ בְּפַחַד

וּבְבֶהָלָה. אוּלָם הִשְתּוֹמְמוּתוּ לֹא הָיְתָה בְּשוּם פָּנִים

גְדוֹלָה מִזּוֹ שֶל הֶרְקוּלֶס בָּרֶגַע הַבָּא. כִּי הִנֵּה לְפֶתַע

פִּתְאֹם נִרְאָה כְּאִלּוּ גָז וְנֶעְלַם הַזָּקֵן מִתְּפִיסַת יָדוֹ

וְהֶרְקוּלֶס רָאָה אֶת עַצְמוֹ אוֹחֵז צְבִי בְּאַרְבַּע רַגְלָיו! אוּלָם

הוּא לֹא הִרְפָּה מִמֶּנּוּ. אָז נֶעְלַם הַצְּבִי וּבִמְקוֹמוֹ בָּא

עוֹף-יָם מְנַפְנֵף וְצוֹרֵחַ, בְּעוֹד הֶרְקוּלֶס אוֹחֵז בִּכְנָפָיו

וּבְצִפָּרְנָיו. אוּלָם גַם הָעוֹף לֹא יָכֹל לְהֵחָלֵץ. מִיָּד עָמַד

לְנֶגֶד עֵינָיו כֶּלֶב מְכֹעָר, בַּעַל שְלֹשָה רָאשִים, וְהוּא נוֹהֵם

וְנוֹבֵחַ כְּלַפֵּי הֶרְקוּלֶס וְנוֹשֵךְ בְּזַעַם אֶת הַיָּדַיִם

הַמַּחֲזִיקוֹת בּוֹ. אוּלָם הֶרְקוּלֶס לֹא הִרְפָּה גַם מִמֶּנּוּ.

כַּעֲבֹר רֶגַע הוֹפִיעַ בִּמְקוֹמוֹ שֶל הַכֶּלֶב גִרְיוֹן, זֶה

הָאָדָם-הַשֵּד בַּעַל שֵש הָרַגְלַיִם, וְהוּא בּוֹעֵט בְּהֶרְקוּלֶס

בְּחָמֵש מֵרַגְלָיו, כְּדֵי לְהוֹצִיא לַחֹפֶש אֶת רַגְלוֹ הַשִּשִּית!

אוּלָם הֶרְקוּלֶס הוֹסִיף לְהַחֲזִיק בּוֹ. עוֹד רֶגַע וְגִרְיוֹן חָלַף

וְאֵינֶנּוּ, וּבִמְקוֹמוֹ בָּא נָחָש גָדוֹל, כְּאֶחָד מֵאֵלֶּה,

שֶהֶרְקוּלֶס חָנַק בְּעוֹדֶנוּ יוֹנֵק, אֶלָּא שֶנָּחָש זֶה הָיָה גָדוֹל

מִמֶּנּוּ פִּי מֵאָה. וְהַנָּחָש הִתְפַּתֵּל וְהִתְעַקֵּל מִסָּבִיב

לְצַוָּארוֹ וּלְגוּפוֹ שֶל הַגִּבּוֹר, וְשָלַח אֶת זְנָבוֹ לְמַעְלָה

בָּאֲוִיר, וּפָעַר אֶת פִּיו הָאַרְסִי, כְּאִלּוּ אָמַר לְבָלְעוֹ תֵכֶף

וּמִיָּד, עַד כִּי הַמַּרְאֶה הָיָה נוֹרָא בֶּאֱמֶת. אוּלָם יָדָיו שֶל

הֶרְקוּלֶס לֹא רָפוּ בִּמְאוּם, וְהוּא לָחַץ אֶת הַנָּחָש הַגָּדוֹל

בְּכֹחַ רַב, עַד כִּי הִתְחִיל לִלְחֹש וְלִתְסוֹס מִכְּאֵב.

עֲלֵיכֶם לְהָבִין, כִּי שַׂר-הַיָּם הַזָּקֵן, אַף כִּי

בִּכְלָל הָיָה מַרְאֵהוּ דוֹמֶה מְאֹד לְתֹרֶן שֶל סְפִינָה

טְרוּף-גַּלִּים, הָיְתָה לוֹ סְגֻלָּה לִלְבֹּש כָּל צוּרָה שֶלִּבּוֹ

חָפֵץ. כַּאֲשֶר רָאָה אֶת עַצְמוֹ תָּפוּשׂ בְּחָזְקָה עַל יְדֵי

הֶרְקוּלֶס, עָלְתָה בְּלִבּוֹ תִקְוָה לְהָטִיל עָלָיו תִּמָּהוֹן

וְאֵימָה עַל יְדֵי קְסָמָיו לִפְשוֹט צוּרָה וְלִלְבֹּש צוּרָה, עַד כִּי

הַגִּבּוֹר יִשְׂמַח לְשַלְחוֹ מֵעַל פָּנָיו. אִלּוּ הִרְפָּה הֶרְקוּלֶס

אֶת יָדוֹ, כִּי אָז הָיָה שַׂר-הַיָּם וַדַּאי קוֹפֵץ וְצוֹלֵל לְתוֹךְ

תְּהוֹם הַיָּם, אֲשֶר מִשָּם לֹא הָיָה טוֹרֵחַ לַעֲלוֹת כְּדֵי לְהָשִיב

עַל שְאֵלוֹת מַטְרִידוֹת. מְשַעֵר אֲנִי, כִּי תִשְעִים וְתִשְׁעָה

מִמֵּאָה אֲנָשִים הָיוּ נִבְהָלִים וְנִפְחָדִים וְיוֹצְאִים מִדַּעְתָּם

לְמַרְאֵה הַצּוּרָה הָרִאשוֹנָה שֶל הַמִּפְלֶצֶת וְהָיוּ תֵכֶף הוֹפְכִים

עֹרֶף לָנוּס. כִּי אֶחָד מִן הַדְּבָרִים הַקָּשִים בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם

הוּא לִרְאוֹת וּלְהַבְחִין בֵּין הַסַּכָּנוֹת הָאֲמִתִּיּוֹת

וְהַמְדֻמּוֹת.

אוּלָם בַּאֲשֶר הֶרְקוּלֶס הֶחֱזִיק בּוֹ בְּעַקְשָנוּת

רַבָּה, וּכְכָל אֲשֶר לָבַש שַׂר-הַיָּם צוּרָה חֲדָשָה, כֵּן לָחַץ

אוֹתוֹ יוֹתֵר וְיוֹתֵר וְגָרַם לוֹ מַכְאוֹבִים לֹא קַלִּים, עָלָה

בְּלִבּוֹ סוֹף סוֹף, כִּי מוּטָב לוֹ לָשוּב וּלְהֵרָאוֹת בַּצּוּרָה

שֶלּוֹ. וּבְכֵן עָמַד שוּב מִין בַּרְנַש מֵעֵין דָג, בַּעַל

קַשְׂקַשִּׂים, קְרוּם-שְׂחִיָּה בְּרַגְלָיו וּמַשֶּהוּ דוֹמֶה לִפְקַעַת

שֶל עֵשֶׂב-יָם בְּסַנְטְרוֹ.

– אָנָּא, מָה אַתָּה שוֹאֵל מֵעִמִּי? – קָרָא הַזָּקֵן,

בְּשָאֳפוֹ רוּחַ בִּמְהִירוּת, כִּי עִנְיָן מְיַגֵּעַ הוּא לִלְבֹּש

בְּזוֹ אַחַר זוֹ צוּרוֹת כּוֹזְבוֹת רַבּוֹת – מַדּוּעַ אַתָּה לוֹחֵץ

אוֹתִי כָּל-כָּךְ? תְּנֵנִי וְאֵלְכָה כָּרֶגַע, וְאִם לֹא – תִּהְיֶה

בְּעֵינַי אִיש גַס עַד מְאֹד.

– שְמִי הֶרְקוּלֶס! – שָאַג הַנָּכְרִי הַכַּבִּיר –

וְאַתָּה לֹא תֵחָלֵץ לְעוֹלָם מִיָּדִי, עַד אֲשֶר תּוֹרֶה לִי אֶת

הַדֶּרֶךְ הַקְּצָרָה אֶל גַן הַהֶסְפֵּרִידוֹת.

כִּשְמֹעַ הַזָּקֵן, מִי הוּא הָאִיש שֶתָּפַס אוֹתוֹ,

רָאָה בַּחֲצִי עַיִן, כִּי מִן הַהֶכְרֵחַ יִהְיֶה לְהַגִּיד לוֹ כָּל

אֲשֶר תְּבַקֵּש נַפְשוֹ לָדַעַת. הַזָּקֵן הָיָה, עֲלֵיכֶם לִזְכֹּר זֹאת,

מִתּוֹשָבֵי הַיָּם, וְהָיָה מְשוֹטֵט אָנֶה וָאָנָה כִּשְאָר אֲנָשִים

יוֹרְדֵי-יָם. מוּבָן, שֶשָּמַע לְעִתִּים קְרוֹבוֹת אֶת שֵם תְּהִלָּתוֹ

שֶל הֶרְקוּלֶס, וְאֶת דְבַר הַמּוֹפְתִים הַגְּדוֹלִים אֲשֶר עָשָׂה

בַּחֲלָקִים שוֹנִים שֶל הָאָרֶץ, וּמָה רַב אֹמֶץ-לִבּוֹ תָּמִיד לְקַיֵּם

כָּל דָבָר שֶעָלָה בְּמַחֲשַבְתּוֹ לַעֲשׂוֹת. וְעַל כֵּן לֹא הוֹסִיף

עוֹד לַעֲשׂוֹת נִסְיוֹנוֹת לְהִשְתַּמֵּט, כִּי אִם אָמַר לַגִּבּוֹר,

כֵּיצַד יִמְצָא אֶת גַן הַהֶסְפֵּרִידוֹת, וְכֵן הִזְהִיר אוֹתוֹ עַל

הַחַתְחַתִּים הָרַבִּים, שֶעָלָיו לְהִתְגַבֵּר עֲלֵיהֶם, בְּטֶרֶם יוּכַל

לְהַגִּיעַ שָמָּה.

– עָלֶיךָ לָלֶכֶת כֹּה וָכֹה – אָמַר שַׂר-הַיָם – עַד

אֲשֶר תִּרְאֶינָה עֵינֶיךָ עֲנָק כַּבִּיר מְאֹד, הַמַּחֲזִיק אֶת

הַשָּמַיִם עַל כְּתֵפָיו. וְהָעֲנָק, אִם תִּמְצָא אוֹתוֹ בִּשְעַת

רָצוֹן, יוֹרְךָ בְּדִיּוּק אַיֵּה מְקוֹם הַגָּן שֶל

הַהֶסְפֵּרִידוֹת.

– וְאִם לֹא תִהְיֶה שְעַת רָצוֹן לִפְנֵי הָעֲנָק – שָאַל

הֶרְקוּלֶס בְּנַעַנְעוֹ אֶת מַטֵּהוּ בְּרֹאש אֶצְבָּעוֹ – אוּלַי אֶמְצָא

תַּחְבּוּלָה לְהַכְרִיחוֹ כִּי יִפְתַּח פִּיו.

לְאַחַר שֶהוֹדָה לְשַׂר-הַיָּם וּבִקֵּש מִמֶּנּוּ

סְלִיחָה עַל אֲשֶר לָחַץ אוֹתוֹ קָשֶה, הִמְשִיךְ הַגִּבּוֹר אֶת

דַרְכּוֹ. הוּא נִסְתַּבֵּךְ בְּמִסְפָּר רַב שֶל הַרְפַּתְקָאוֹת

מוּזָרוֹת, שֶכְּדַאי לָכֶם לִשְמֹעַ אוֹתָן, אִלּוּ הָיָה לִי פְּנַאי

לְסַפְּרָן לְכָל פְּרָטֵיהֶן כָּרָאוּי לָהֶן. בַּדֶּרֶךְ הַהִיא, אִם

אֵינֶנִּי טוֹעֶה, פָּגַש עֲנָק כַּבִּיר, שֶהָיָה מְחוֹנָן מֵאֵת הַטֶּבַע

בִּסְגֻלָּה נִפְלָאָה, אֲשֶר כָּל פַּעַם שֶנָּגַע בָּאֲדָמָה גָדַל

כֹּחוֹ פִּי עֲשָׂרָה מִכְּפִי שֶהָיָה קֹדֶם לָכֵן. שְמוֹ הָיָה

אַנְטֵאוּס. הֲלֹא תָבִינוּ בָּרוּר לְמַדַּי, כִּי עִנְיָן קָשֶה הָיָה

לְהִלָּחֵם עִם בַּרְנַש כָּזֶה, כִּי בְּכָל שָעָה שֶקִּבֵּל מַכָּה,

שֶהִפִּילָה אוֹתוֹ אַרְצָה, הוּא שָב וְקָם חָזָק יוֹתֵר וְאַמִּיץ יוֹתֵר

וְזָרִיז יוֹתֵר לְהִשְתַּמֵש בְּנִשְקוֹ מֵאֲשֶר בַּעֲזֹב אוֹתוֹ אוֹיְבוֹ

לְבַדּוֹ. וּבְכֵן, כְּכָל אֲשֶר הִרְבָּה הֶרְקוּלֶס לְהַכּוֹת אֶת

הָעֲנָק, כֵּן נִדְמָה שֶהַנִּצָּחוֹן מִמֶּנּוּ וָהָלְאָה. הַדֶּרֶךְ

הָאַחַת, שֶמָּצָא הֶרְקוּלֶס לְסַיֵּם אֶת הַקְּרָב, הָיְתָה: לְהָרִים

אֶת אַנְטֵאוּס בְּרַגְלָיו בְּתוֹךְ הָאֲוִיר וּלְחַנְּקוֹ וּלְחַנְּקוֹ

וּלְחַנְּקוֹ בְּכָל הַכֹּחַ, עַד שֶתֵּצֵא נִשְמָתוֹ מִן הַגּוּף

הַכַּבִּיר.

כַּאֲשֶר כִּלָּה הֶרְקוּלֶס מְלָאכָה זוֹ, הִמְשִיךְ

דַרְכּוֹ וְעָבַר אֶת אֶרֶץ מִצְרַיִם, וְשָם נִלְקַח בַּשֶּבִי וְהָיָה

מוּצָא לַהוֹרֵג, לוּלֵא הָרַג אֶת מֶלֶךְ הָאָרֶץ וּבָרַח. בְּעָבְרוֹ

דֶרֶךְ מִדְבְּרוֹת אַפְרִיקָה וּבְלֶכְתּוֹ חִיש כְּכָל הָאֶפְשָר,

הִגִּיעַ סוֹף סוֹף עַד חוֹף הָאוֹקְיָנוֹס הַגָּדוֹל. וְכָאן, לוּלֵא

יָכוֹל הָיָה לָלֶכֶת עַל בָּמֳתֵי הַגַּלִּים, הָיָה בָּא הַקֵּץ

לִנְסִיעָתוֹ.

שוּם דָבָר לֹא הָיָה לְנֶגֶד עֵינָיו מִלְּבַד

הָאוֹקְיָנוֹס הַקּוֹצֵף, הַגּוֹעֵש, הַגָּדוֹל לְלֹא מִדָּה. אוּלָם

פִּתְאֹם, בְּהַבִּיטוֹ אֶל מוּל הָאֹפֶק, רָאָה מִמֶרְחָק רַב דָבָר,

אֲשֶר לִפְנֵי רֶגַע לֹא רָאוּ עֵינָיו. הַדָּבָר הִזְהִיר מְאֹד, כִּמְעַט

כַּאֲשֶר הֱיִיתֶם מַבִּיטִים אֶל הַשֶּמֶש בַּעֲלוֹתָהּ אוֹ בְּבוֹאָהּ.

בָּרִי הָיָה, כִּי הַדָּבָר הוֹלֵךְ וְקָרֵב, מִשּוּם שֶעִם כָּל רֶגַע

נַעֲשָׂה הַדָּבָר הַנִּפְלָא הַזֶּה גָדוֹל יוֹתֵר וּמַבְהִיק יוֹתֵר.

לְבַסּוֹף הִגִּיעַ כֹּה קָרוֹב, עַד כִּי הֶרְקוּלֶס גִלָּה, שֶזֶּה הוּא

סֵפֶל אוֹ גָבִיעַ, וְהוּא עָשׂוּי מִזָּהָב אוֹ מִנְּחֹשֶת מְמֹרָטָה.

כֵּיצַד צָף עַל פְּנֵי הַיָּם – דָבָר זֶה הוּא לְמַעְלָה מִכֹּחִי

לְסַפֵּר לָכֶם. עַל כָּל פָּנִים, הוּא הִתְגַלְגֵל שָם עַל פְּנֵי

הַגַּלִּים הָרוֹעֲשִים, אֲשֶר דָחֲפוּ אוֹתוֹ הֵנָּה וָהֵנָּה

וְהִשְלִיכוּ אֶת רָאשֵיהֶם הַמַּעֲלִים קֶצֶף אֶל מוּל צְדָדָיו, אוּלָם

לֹא זָרְקוּ אֶת קִצְפָּם עַל שְׂפָתָיו.

– בִּימֵי חַיַּי רָאִיתִי הַרְבֵּה עֲנָקִים – הִרְהֵר

הֶרְקוּלֶס – אַךְ מֵעוֹלָם לֹא הָיָה אַף אֶחָד, שֶיְּהֵא זָקוּק

לִשְתּוֹת יַיִן מִגָּבִיעַ אֲשֶר כָּזֶה!

וְאָמְנָם כֵּן, מָה רָם הָיָה הַגָּבִיעַ הַזֶּה! הוּא

הָיָה גָדוֹל כָּל-כָּךְ… כָּל-כָּךְ גָדוֹל… חוֹשֵש אֲנִי לֵאמֹר,

כַּמָּה גָדוֹל לְלֹא שִעוּר הָיָה גָבִיעַ זֶה. אִם לְדַבֵּר בִּמְשָלִים

– הוּא הָיָה גָדוֹל פִּי עֲשָׂרָה מִגַּלְגַל גָדוֹל שֶל טַחֲנָה וְהוּא

צָף עַל פְּנֵי הַגַּלִּים הַמִּתְרוֹמְמִים, אִם כִּי כֻּלּוֹ הָיָה

עָשׂוּי מַתֶּכֶת, בְּיֶתֶר קַלּוּת מִגָּבִיעַ שֶל אַלּוֹן בְּנַחַל.

הַגַַלִּים טִלְטְלוּ וְגִלְגְלוּ אוֹתוֹ הָלְאָה, עַד אֲשֶר נָגַע בַּחוֹף

בְּמֶרְחַק מְעַט מִן הַמָּקוֹם שֶעָמַד שָם הֶרְקוּלֶס.

אַךְ אֵרַע הַדָּבָר הַזֶּה וְהוּא יָדַע מֶה עָלָיו

לַעֲשׂוֹת, כִּי הוּא לֹא עָבַר הַרְפַּתְקָאוֹת כֹּה רַבּוֹת בְּלִי דַעַת

יָפֶה כֵּיצַד לְהִתְנַהֵג בְּשָעָה שֶבָּא לְיָדוֹ דָבָר הַיּוֹצֵא מְעַט

מִגֶּדֶר הָרָגִיל. בָּרוּר הָיָה כְּאוֹר הַיּוֹם, כִּי גְבִיעַ הַפֶּלֶא

הַזֶּה טֻלְטַל לְגַלֵּי הַיָּם עַל יְדֵי כֹּחַ נֶעְלָם וְהוּבָא עַד

הֲלוֹם, כְּדֵי לְהַעֲבִיר אֶת הֶרְקוּלֶס דֶרֶךְ הַיָּם בְּדַרְכּוֹ לְגַן

הַהֶסְפֵּרִידוֹת. עַל כֵּן לֹא הִתְמַהְמַהּ אַף רֶגַע, טִפֵּס וְעָלָה

אֶל שְׂפַת הַגָּבִיעַ וְהֶחֱלִיק פְּנִימָה, פָּרַשׂ אֶת עוֹר-הָאֲרִי

וְאָמַר לִשְכַּב וְלָנוּחַ קְצָת. הוּא לֹא נָח כִּמְעַט עַד עַתָּה מֵאָז

נִפְרַד בְּשָלוֹם מֵעִם הַנְּעָרוֹת עַל שְׂפַת הַנָּהָר. הַגַּלִּים

הִתְנַפְּצוּ בְּקוֹל נָעִים וּמְצַלְצֵל אֶל מַעְגַל הַגָּבִיעַ הֶחָלוּל;

הוּא הִתְנַדְנֵד אָנֶה וָאָנָה, וְהַתְּנוּדָה הָיְתָה כֹּה קַלָּה, עַד

כִּי חִיש נָפְלָה עַל הֶרְקוּלֶס תְּנוּמָה נְעִימָה.

נִמְנוּמוֹ הָיָה נִמְשָךְ שָעָה אֲרֻכָּה, לוּלֵא פָּגַע

הַגָּבִיעַ בּמִקְרֶה בְּסֶלַע, וְעַל כֵּן נִשְמַע תֵּכֶף צִלְצוּל וָהֵד

עַל יְדֵי מַתֶּכֶת הַזָּהָב אוֹ הַנְּחֹשֶת בְּקוֹל שֶהָיָה רָם פִּי

מֵאָה מִצִּלְצוּל הַפַּעֲמוֹן שֶל בֵּית-הַסֵּפֶר. הַשָּאוֹן הֵעִיר אֶת

הֶרְקוּלֶס מִשְּנָתוֹ וְהוּא קָם מִיָּד וְהִבִּיט עַל סְבִיבָיו

מִשְתָּאֶה לָדַעַת אַיֵּהוּ. לֹא עָבְרָה שָעָה רַבָּה וְהוּא מָצָא, כִּי

הַגָּבִיעַ שָט וְעָבַר חֵלֶק גָדוֹל מִן הַיָּם וְהָלַךְ וְקָרַב אֶל חוֹף

יַבָּשָה, שֶהָיְתָה, כַּנִּרְאֶה, אִי. וְעַל פְּנֵי הָאִי הַזֶּה – מָה

רָאוּ עֵינָיו, לְפִי דַעְתְּכֶם?

לֹא, אַל תְּנַחֲשוּ כִּי לֹא תִמְצְאוּ – אַף אִם

תְּנַסּוּ חֲמִשִֹים אֶלֶף פַּעַם! נִדְמֶה לִי בְּהֶחְלֵט, כִּי זֶה הָיָה

הַמַּחֲזֶה הַנִּפְלָא בְּיוֹתֵר, אֲשֶר רָאוּ עֵינֵי הֶרְקוּלֶס בְּכָל

נְדוּדָיו וְהַרְפַּתְקְאוֹתָיו הַנִּפְלָאוֹת. זֶה הָיָה פֶּלֶא גָדוֹל

יוֹתֵר מִן הַהִידְרָה בַּעֲלַת תִּשְעַת הָרָאשִים, אֲשֶר כֹּחָהּ גָדַל

כִּפְלַיִם אַחֲרֵי שֶכָּרְתוּ אוֹתָם; פֶּלֶא גָדוֹל יוֹתֵר מִן

הָאָדָם-הַמִּפְלֶצֶת, בַּעַל שֵש הָרַגְלַיִם; פֶּלֶא גָדוֹל יוֹתֵר

מֵאַנְטֵאוּס; זֶּה הָיָה פֶּלֶא גָדוֹל מִכָּל פֶּלֶא אֲשֶר רָאָה אִיש

לִפְנֵי הֶרְקוּלֶס וְאַחֲרָיו, גָדוֹל מִכָּל פֶּלֶא שֶיֵּש בָּעוֹלָם

לִרְאוֹת בְּכָל הַזְּמַנִּים הָעֲתִידִים לָבוֹא. זֶה הָיָה עֲנָק!

אוּלָם זֶה הָיָה עֲנָק בַּעֲנָקִים! גֹבַהּ לוֹ כָּהָר;

וְהוּא רָחָב וְעָצוּם, עַד אֲשֶר הָעֲנָנִים רָבְצוּ מִסָּבִיב לְגֵווֹ

כַּחֲגוֹרָה, וְהָיוּ תְלוּיים כְּזָקָן לָבָן מֵעַל סַנְטְרוֹ, וְרִחֲפוּ

לִפְנֵי עֵינָיו הַכַּבִּירוֹת, עַד כִּי לֹא יָכֹל לִרְאוֹת לֹא אֶת

הֶרְקוּלֶס אַף לֹא אֶת גְבִיעַ הַזָּהָב אֲשֶר בְּתוֹכוֹ שָט וְנָסַע.

וּפֶלֶא מֵעַל כָּל פֶּלֶא הָיָה, כִּי הָעֲנָק נָשָׂא אֶת יָדָיו

הַגְּדוֹלוֹת לְמַעְלָה וְנִרְאֶה הָיָה, כִּי הוּא תוֹמֵךְ בָּרָקִיעַ,

וְעַד כַּמָּה שֶיָּכֹל הֶרְקוּלֶס לְהַבְחִין בְּעַד הָעֲנָנִים, הָיָה

הָרָקִיעַ מֻטָּל עַל רֹאשוֹ! אָכֵן, הַפֶּלֶא רַב כָּל-כָּךְ, עַד כִּי

קָשֶה כִּמְעַט לְהַאֲמִין בּוֹ.

בֵּינָתַיִם וְהַגָּבִיעַ הַנּוֹצֵץ הוֹסִיף לָשוּט

הָלְאָה, וְלָאַחֲרוֹנָה הִגִּיעַ אֶל הַחוֹף. אוֹתָהּ שָעָה נָשְׂאָה

רוּחַ קַלָּה אֶת הָעֲנָנִים מֵעַל פָּנָיו שֶל הָעֲנָק, וְהֶרְקוּלֶס

הִבִּיט וְרָאָה אוֹתָם לְכָל קַוֵּיהֶם הַכַּבִּירִים: עֵינַיִם, כָּל

אַחַת מֵהֶן כְּגֹדֶל הָאֲגַם הַלָּזֶה; הַחֹטֶם מִיל אָרְכּוֹ, וְכֵן

הָיָה גַם רֹחַב הַפֶּה. אֵלֶּה הָיוּ פָּנִים נוֹרָאִים בְּמִדַּת

גָדְלָם. וְאוּלָם עֲצוּבִים וַעֲיֵפִים, כַּאֲשֶר תּוּכְלוּ לִרְאוֹת

הַיּוֹם פְּנֵי אֲנָשִים רַבִּים, הַנֶּאֱלָצִים לָשֵׂאת מַשָּׂאוֹת

לְמַעְלָה מִכֹּחָם.

אִיש מִסְכֵּן! בָּרוּר הָיָה, כִּי עָמַד שָם זְמַן רַב.

יַעַר קְדוּמִים גָדַל וְנָבַל מִסָּבִיב לְרַגְלָיו, וְאַלּוֹנִים בְּנֵי

שֵש אוֹ שְבַע מֵאוֹת שָנָה צָמְחוּ מִן הַבַּלּוּטִים וְדָחֲקוּ עַצְמָם

לְבֵין אֶצְבְּעוֹת רַגְלָיו.

הָעֲנָק הִבִּיט עַתָּה מִמְּרוֹם עֵינָיו הַגְּדוֹלוֹת,

וּבִרְאוֹתוֹ אֶת הֶרְקוּלֶס, שָאַג שְאָגָה בְּקוֹל, שֶהָיָה דוֹמֶה

לְרַעַם הַיּוֹצֵא מִן הֶעָנָן, שֶחָלַף זֶה עַתָּה מֵעַל פָּנָיו,

וְקָרָא:

– מִי אַתָּה שָם לְמַטָּה סָמוּךְ לְרַגְלַי? וּמֵאַיִן בָּאתָ בְּתוֹךְ הַגָּבִיעַ הַקָּטָן הַזֶּה?

– אֲנִי הֶרְקוּלֶס! – הִרְעִים לְעֻמָּתוֹ הַגִּבּוֹר

בְּקוֹל רָם, שֶהָיָה דוֹמֶה כִּמְעַט לָזֶה שֶׁל הָעֲנָק – וַאֲנִי

הוֹלֵךְ לְבַקֵּש אֶת גַן הַהֶסְפֵּרִידוֹת!

– חַה! חַה! חַה! – שָאַג הָעֲנָק בְּפֶרֶץ צְחוֹק אַדִּיר – אָכֵן, זוֹ הִיא הַרְפַּתְקָה נְבוֹנָה!

– וּמַדּוּעַ לֹא? – קָרָא הֶרְקוּלֶס, בְּהִתְרַגְּזוֹ

קְצָת עַל לִגְלוּגוֹ שֶל הָעֲנָק – הַאִם תֹּאמַר בְּלִבְּךָ, כִּי

מְפַחֵד אֲנִי מִפְּנֵי הַדְּרַקּוֹן בַּעַל מְאַת הָרָאשִים?

בָּהּ בְּשָעָה שֶדִּבְּרוּ שְנֵיהֶם זֶה עִם זֶה,

הִתְחַשְּרוּ עָבִים שְחוֹרוֹת מִסָּבִיב לְגֵווֹ שֶל הָעֲנָק

וְהִתְנַפְּצוּ בְּשוֹאָה אֲיֻמָּה שֶל רְעָמִים וּבְרָקִים, וְהַשָּאוֹן

וְהַהֲמֻלָּה גָדְלוּ וְרַבּוּ כָּל-כָּךְ, עַד כִּי אִי-אֶפְשָר הָיָה

לְהֶרְקוּלֶס לְהַבְחִין מִלָּה. וְרַק רַגְלָיו הַכַּבִּירוֹת שֶל הָעֲנָק

נִרְאוּ, בְּעָמְדוֹ בְּתוֹךְ חֶשְכַת הַסְּעָרָה, וּמִזְּמַן לִזְמָן

נִגְלָה לְרֶגַע מְעַט מִגּוּפוֹ הֶעָטוּף גוּש עֲרָפֶל. כְּפִי

הַנִּרְאֶה, הָיָה מְדַבֵּר רֹב הַזְּמַן, אַךְ קוֹלוֹ הָרָם, הֶעָמֹק

וְהַגַּס, הִתְעָרֵב עִם הַהֵדִים שֶל קוֹלוֹת הָרַעַם וְהִתְגַלְגֵל

הָלְאָה כְּמוֹהֶם עַל פְּנֵי הַגְּבָעוֹת. וְהָעֲנָק הַטִּפֵּש הַזֶּה,

בְּדַבְּרוֹ שֶלֹּא בִּזְמַנּוֹ, הוֹצִיא לְבַטָּלָה וּלְלֹא תַכְלִית אֶת

דְבָרָיו, כִּי הָרַעַם דִבֵּר בְּרוּרוֹת כִּמְעַט כָּמוֹהוּ.

לָאַחֲרוֹנָה חָלְפָה הַסְּעָרָה פִּתְאֹם כִּלְעֻמַּת

שֶבָּאָה וְשוּב הִבְהִירוּ הַשָּמַיִם, וְהָעֲנָק הֶעָיֵף תּוֹמֵךְ

בָּהֶם, וְאוֹר-הַשֶּמֶש הַנָּעִים זוֹרֵחַ עַל פְּנֵי קוֹמָתוֹ

הַכַּבִּירָה וּמֵאִיר אוֹתָהּ לְנֹכַח הֶעָבִים הַקּוֹדְרוֹת

הֲרוֹת-הָרְעָמִים. רֹאשוֹ הָיָה לְמַעְלָה מִשֶּטֶף הַגֶּשֶם וְאַף

שַׂעֲרָה אַחַת מֵרֹאשוֹ לֹא רָטְבָה מִטִּפַּת מָטָר.

כַּאֲשֶר נִתַּן לָעֲנָק לִרְאוֹת אֶת פְּנֵי הֶרְקוּלֶס, אֲשֶר עָמַד עוֹד עַל חוֹף הַיָּם, שָאַג עוֹד פַּעַם בְּקוֹלוֹ:

– אֲנִי אַטְלַס, הַגִּבּוֹר בַּעֲנָקֵי הָעוֹלָם! וַאֲנִי נוֹשֵּׂא אֶת הַשָּמַיִם עַל רֹאשִי!

– אָכֵן, אֲנִי רוֹאֶה זֹאת – עָנָה הֶרְקוּלֶס – אוּלָם הֲתוּכַל לְהַרְאוֹת לִי אֶת הַדֶּרֶךְ לְגַן הַהֶסְפֵּרִידוֹת?

– מָה אַתָּה מְבַקֵּש שָם? – שָאַל הָעֲנָק.

– אֲנִי מְבַקֵּש שְלֹשָה תַפּוּחִים שֶל זָהָב – הִרְעִים הֶרְקוּלֶס – בִּשְבִיל בֶּן דוֹדִי הַמֶּלֶךְ.

– אֵין אִיש מִלְּבַדִּי – עָנָה הָעֲנָק – אֲשֶר יוּכַל

לָלֶכֶת אֶל גַן הַהֶסְפֵּרִידוֹת וְלִלְקֹט אֶת הַתַּפּוּחִים שֶל זָהָב.

לוּלֵא הָעֵסֶק הַקָּטָן הַזֶּה לְהַחֲזִיק אֶת הַשָּמַיִם, כִּי אָז

הָיִיתִי פּוֹסֵעַ פְּסִיעוֹת אֲחָדוֹת דֶרֶךְ הַיָּם וּמֵבִיא אוֹתָם

לְךָ.

– חָבִיב אַתָּה מְאֹד – קָרָא הֶרְקוּלֶס – הַאִם לֹא תוּכַל לְהַנִּיחַ אֶת הַשָּמַיִם עַל גַבֵּי הָר?

– אֵין אַף אֶחָד מֵהֶם גָּבֹהַּ בְּמִדָּה מַסְפִּיקָה –

עָנָה אַטְלַס, בְּנַעַנְעוֹ בְּרֹאשוֹ – אוּלָם לוּ עָמַדְתָּ עַל רֹאש

הָהָר הַסָּמוּךְ הַהוּא, כִּי אָז הָיָה רֹאשְךָ עַל רָמָה קְרוֹבָה

לְמַדַּי לְרֹאשִי. רוֹאֶה אֲנִי בְּךָ, כִּי בָּחוּר בַּעַל כֹּחַ אַתָּה.

אוּלַי תִּקַּח אֶת מַשָּׂאִי עַל כְּתֵפֶיךָ עַד לֶכְתִּי בִּשְלִיחוּת

קְטַנָּה זוֹ לְמַעַנְךָ?

הֶרְקוּלֶס, כְּפִי שֶעֲלֵיכֶם לִזְכֹּר יָפֶה, הָיָה אִיש

רַב-כֹּחַ לְהַפְלִיא; וְאַף כִּי דָרוּש אוֹן כַּבִּיר שֶל שְרִירִים,

כְּדֵי לִתְמֹךְ שְחָקִים, הִנֵּה אִם יֵש בָּעוֹלָם בֶּן-אָדָם הַמְסֻגָּל

לְמַעֲשֶׂה כָּזֶה, הוּא הוּא הָאִיש. וּבְכָל זֹאת נִרְאָה לוֹ הַדָּבָר

מִפְעָל כָּבֵד כָּל-כָּךְ, עַד כִּי בַּפַּעַם הָרִאשוֹנָה בְּחַיָּיו

הִסֵּס לַעֲשׂוֹתוֹ.

– הַאִם כְּבֵדִים הַשָּמַיִם מְאֹד? – שָאַל.

– לֹא כָּבֵד הַדָּבָר בַּזְּמַן הָרִאשוֹן – עָנָה

הָעֲנָק, בְּמָשְכוֹ בִּכְתֵפָיו – אֲבָל הַדָּבָר נַעֲשֶׂה לְמַשָּׂא

קְצָת אַחֲרֵי אֶלֶף שָנִים.

– וְכַמָּה זְמַן יַעֲבֹר – שָאַל הַגִּבּוֹר – עַד אֲשֶר תַּשִּׂיג אֶת הַתַּפּוּחִים שֶל זָהָב?

– הָהּ, הַדָּבָר יֵעָשֶׂה בִּרְגָעִים מְעַטִּים – קָרָא

אַטְלַס – כָּל פְּסִיעָה שֶלִּי עֶשֶר אוֹ חֲמֵש-עֶשְׂרֵה פַּרְסָאוֹת.

אֵלֵךְ אֶל הַגָּן וְאָשוּב בְּטֶרֶם תָּחוּש כְּאֵב בִּכְתֵפֶיךָ.

– אִם כֵּן, יָפֶה – עָנָה הֶרְקוּלֶס – אֲטַפֵּס

וְאֶעֱלֶה עַל הָהָר שָם מֵאֲחוֹרֶיךָ וְאֶפְרֹק מַשָּׂאֲךָ

מֵעָלֶיךָ.

הָאֶמֶת הִיא, כִּי הֶרְקוּלֶס הָיָה בַּעַל לֵב טוֹב

וְחָשַב מַחֲשָבָה, כִּי חֶסֶד יַעֲשֶׂה עִם הָעֲנָק, בְּתִתּוֹ לוֹ

שְעַת-כֹּשֶר לְטִיּוּל קָטָן. וּמִלְּבַד זֹאת חָשַב, כִּי כְּבוֹדוֹ

יִגְדַל הַרְבֵּה יוֹתֵר, אִם יוּכַל לְהִתְפָּאֵר כִּי תָמַךְ שַחַק וְלֹא

רַק עָשָׂה מַעֲשֶׂה רָגִיל בְּנַצְּחוֹ אֶת הַדְּרַקּוֹן בַּעַל מְאַת

הָרָאשִים. וְעַל כֵּן, בְּלִי עֲתֶרֶת מִלִּים, הֻסְּעוּ הַשְּחָקִים

מֵעַל כִּתְפֵי אַטְלַס וְהוּטְלוּ עַל כְּתֵפָיו שֶל הֶרְקוּלֶס.

אַחֲרֵי אֲשֶר עָבַר הַמַּעֲשֶׂה בְּשָלוֹם וּבְלִי

פֶּגַע, הָיָה הַדָּבָר הָרִאשוֹן שֶעָשָׂה הָעֲנָק – לְהִתְמַתֵּחַ;

תּוּכְלוּ לְתָאֵר בְּדִמְיוֹנְכֶם, מָה רַב וְעָצוּם הָיָה הַמַּרְאֶה

הַזֶּה. אַחֲרֵי זֶה הֵרִים לְאַט אַחַת מֵרַגְלָיו מִתּוֹךְ הַיַּעַר

שֶגָּדַל סְבִיבָהּ, וְאַחֲרֵי כֵן אֶת הָרֶגֶל הַשְּנִיָּה. אַחֲרֵי-כֵן

הִתְחִיל פִּתְאֹם לְפַזֵּז וּלְכַרְכֵּר וְלִרְקֹד מִשִּׂמְחָה עַל

הַפֻּרְקָן, הֵטִיל עַצְמוֹ לְמַעְלָה בָּאֲוִיר, אֵין יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה

גֹבַהּ, וְשוּב הִפִּיל עַצְמוֹ לְמַטָּה בַּחֲבָטָה, עַד כִּי הָאָרֶץ

רָעֲדָה תַּחְתָּיו. אַחֲרֵי-כֵן פָּרַץ בִּצְחוֹק – חַה! – חַה! – חַה! –

וּבְקוֹל רַעַם, אֲשֶר הֵדוֹ נִשְמַע מִן הֶהָרִים הַקְּרוֹבִים

וְהָרְחוֹקִים. כַּאֲשֶר שָקְטָה מְעַט הַשִּׂמְחָה הַזֹּאת, פָּסַע לְאַט

לְתוֹךְ הַיָּם – עֶשֶׂר פַּרְסָאוֹת הַפְּסִיעָה הָרִאשוֹנָה, שֶהֵבִיאָה

אוֹתוֹ לְעֹמֶק רַב בַּיָּם, וְהַמַּיִם הִגִּיעוּ עַד אֶמְצַע רַגְלוֹ;

וְאַחֲרֵי-כֵן עֶשֶׂר פַּרְסָאוֹת בַּפְּסִיעָה הַשְּנִיָּה, וְהַמַּיִם

הִגִּיעוּ אָז עַד בִּרְכָּיו; וְאַחֲרֵי-כֵן עֶשֶׂר פַּרְסָאוֹת

בַּשְּלִישִית, וְהוּא שָקַע אָז כִּמְעַט עַד מָתְנָיו. זֶה הָיָה הָעֹמֶק

הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶל הַיָּם.

הֶרְקוּלֶס הִבִּיט אֶל הָעֲנָק בְּלֶכְתּוֹ הָלְאָה, כִּי

אָמְנָם הָיָה הַמַּרְאֶה נִפְלָא: גוּף כַּבִּיר זֶה שֶל אָדָם בְּמֶרְחָק

שֶל יוֹתֵר מִשְּלֹשִים פַּרְסָאוֹת, חֶצְיוֹ שָקוּעַ בְּתוֹךְ

הָאוֹקְיָנוֹס, אַךְ חֶצְיוֹ הָעֶלְיוֹן רָם וּמְעֻרְפָּל וְכָחֹל כְּמוֹ

הַר מְרֻחָק. לְבַסּוֹף נֶעְלַם מַרְאֶה הָעֲנָק מֵעֵינָיו כָּלִיל.

הֶרְקוּלֶס הִתְחִיל לְהַרְהֵר עַתָּה, מַה יַּעֲשֶׂה אִם אַטְלַס יִטְבַּע

בַּיָּם אוֹ יִטָּרֵף עַל יְדֵי הַדְּרַקּוֹן בַּעַל מְאַת הָרָאשִים,

הַשּוֹמֵר אֶת שְלֹשֶת הַתַּפּוּחִים שֶל זָהָב בְּגַן הַהֶסְפֵּרִידוֹת.

אִם יִקְרֶה אָסוֹן אֲשֶר כָּזֶה, כֵּיצַד יֵחָלֵץ מִנֵּטֶל הַשָּמַיִם?

וְדֶרֶךְ אַגַּב, הַמַּשָּׂא כְּבָר הִתְחִיל לְהַכְבִּיד קְצָת עַל רֹאשוֹ

וּכְתֵפָיו.

– בֶּאֱמֶת צַר לִי עַל הָעֲנָק הַמִּסְכֵּן – הִרְהֵר

הֶרְקוּלֶס – אִם הַדָּבָר הֶלְאָה אוֹתִי כָּךְ בַּעֲשָׂרָה רְגָעִים, מַה

נִּלְאָה הוּא בְּמֶשֶךְ אֶלֶף שָנִים!

הָהּ, קוֹרְאַי הַקְּטַנִּים וְהַנְּעִימִים, אֵין לָכֶם

מֻשָּׂג כְּלָל מַה כָּבֵד הַמַּשָּׂא שֶל אוֹתָם הַשָּמַיִם הַכְּחֻלִּים,

הַנִּרְאִים כֹּה רַכִּים וַאֲוִירִיִּים מֵעַל לְרָאשֵינוּ! וְנוֹסָף עַל

זֶה הָיוּ שָם סַעֲרוֹת הָרוּחַ, הָעֲנָנִים הַקָּרִים וְהַלַּחִים,

הַשֶּמֶש הַלּוֹהֶטֶת, כָּל אֵלֶּה שָתוּ יַחְדָו לְהַרְבּוֹת מְצוּקָתוֹ

שֶל הֶרְקוּלֶס. הוּא כְּבָר הִתְחִיל חוֹשֵש, כִּי הָעֲנָק לֹא יָשוּב

עוֹד לְעוֹלָם. שָקוּעַ בְּמַחֲשָבוֹת הִשְקִיף אֶל הָעוֹלָם מִתַּחְתָּיו

וְהוּא הִכִּיר בְּלִבּוֹ, כִּי רַב יוֹתֵר הָאֹשֶר בַּחַיִּים לִהְיוֹת

רוֹעֵה צֹאן לְרַגְלֵי הָהָר, מֵאֲשֶר לַעֲמֹד עַל שִׂיאוֹ הַמְסַחְרֵר

וְלָשֵׂאת אֶת רְקִיעַ הַשָּמַיִם עִם כָּל צְבָאָם. כִּי אָמְנָם,

כַּאֲשֶר תָּבִינוּ עַל נְקַלָּה, הָיָה בְּלִבּוֹ שֶל הֶרְקוּלֶס רֶגֶש

כַּבִּיר שֶל אַחֲרָיוּת, כְּמוֹ הַמַּשָּׂא הַכָּבֵד עַל רֹאשוֹ

וּכְתֵפָיו. מַה יְהֵא אִם לֹא יַעֲמֹד דֹם? הֲלֹא אָז אוּלַי יִזְדַעֲזַע

הַשֶּמֶש! אוֹ, אַחֲרֵי רֶדֶת הַלַּיְלָה, יֵעָקְרוּ כּוֹכָבִים רַבִּים

מְאֹד מִמְּקוֹמוֹתֵיהֶם וְיֵרְדוּ לָאָרֶץ כְּגֶשֶם שֶל אֵש עַל רָאשֵי

בְּנֵי הָאָדָם! וּמַה גְּדוֹלָה תִהְיֶה הַחֶרְפָּה לַגִּבּוֹר, אִם

בְּשֶל כִּשְלוֹנוֹ תַחַת כֹּבֶד הַמַּשָּׂא יִתְפּוֹצְצוּ הַשְּׁחָקִים

וְיֵרָאֶה בְּקִיעַ גָדוֹל לְרָחְבָּם.

אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ כַּמָּה זְמַן עָבַר עַד אֲשֶר,

לְשִׂמְחָתוֹ שֶאֵין לְהַבִּיעָהּ בְּמִלִּים, רָאוּ עֵינָיו אֶת הַדְּמוּת

הַכַּבִּירָה שֶל הָעֲנָק, הַדּוֹמֶה לְעָנָן, עַל שְׂפַת הַיָּם מֵרָחוֹק.

כַּאֲשֶר הָלַךְ וְקָרַב, הֵרִים אַטְלַס אֶת יָדוֹ וְהֶרְקוּלֶס יָכֹל

לִרְאוֹת שְלֹשָה תַפּוּחִים נֶהְדָרִים שֶל זָהָב, כְּגֹדֶל הַדְּלַעַת

כָּל תַּפּוּחַ, כֻּלָּם תְּלוּיִים בְּעָנָף אֶחָד.

– יִשְׂמַח לִבִּי לִרְאוֹתְךָ שוּב – הוֹצִיא הֶרְקוּלֶס

קוֹל אַדִּיר, כַּאֲשֶר הָיָה הָעֲנָק בְּמֶרְחַק שְמִיעָה – וּבְכֵן

הִשַּׂגְתָּ אֶת הַתַּפּוּחִים שֶל זָהָב?

– וַדַּאי, וַדַּאי – עָנָה אַטְלַס – וְיָפִים הֵם מְאֹד

הַתַּפּוּחִים הַלָּלוּ. לָקַחְתִּי אֶת הַיָּפִים בְּיוֹתֵר שֶגָּדְלוּ

עַל הָעֵץ, בְּטַח בִּי. הָהּ, מַה נָאֶה הַמָּקוֹם, זֶה הַגַּן שֶל

הַהֶסְפֵּרִידוֹת! כֵּן, וְהַדְּרַקּוֹן בַּעַל מְאַת הָרָאשִים אַף הוּא

מַחֲזֶה שֶכְּדַאי לְאָדָם לִרְאוֹתוֹ. אַחֲרֵי הַכֹּל, מוּטָב הָיָה,

אִלּוּ הָלַכְתָּ בְּעַצְמְךָ לְהָבִיא אֶת הַתַּפּוּחִים.

– אֵין דָבָר – עָנָה הֶרְקוּלֶס – הָיָה לְךָ טִיּוּל

נָעִים וְאֶת הָעֵסֶק עָשִׂיתָ יָפֶה כָּמוֹנִי. אֲנִי אוֹמֵר לְךָ תּוֹדָה

רַבָּה עַל טִרְחָתְךָ. וְעַתָּה, אַחֲרֵי אֲשֶר עָלַי לָלֶכֶת דֶרֶך

אֲרֻכָּה, הֲרֵינִי אָץ מְאֹד וְגַם בֶּן-דוֹדִי הַמֶּלֶךְ מְחַכֶּה

וּמְצַפֶּה לְקַבֵּל אֶת הַתַּפּוּחִים, וְלָכֵן הֲתוֹאִיל בְּטוּבְךָ

לָשוּב וְלָקַחַת אֶת רְקִיעַ הַשָּמַיִם מֵעַל כְּתֵפַי?

– הִנֵּה, בְּנוֹגֵעַ לָזֶה – קָרָא הָעֲנָק, בְּזָרְקוֹ

אֶת הַתַּפּוּחִים שֶל זָהָב בָּאֲוִיר בְּרוּם עֶשְׂרִים פַּרְסָה אוֹ

בְּקֵרוּב לָזֶה וּבְקַבְּלוֹ אוֹתָם בְּנָפְלָם – בְּנוֹגֵעַ לָזֶה,

יְדִידִי הַטּוֹב, סְבוּרַנִי כִּי לֹא מֵחָכְמָה דִבַּרְתָּ. הַאִם לֹא

אוּכַל אֲנִי לָשֵׂאת אֶת הַתַּפּוּחִים שֶל זָהָב לַמֶּלֶךְ בִּמְהִירוּת

רַבָּה כָּמוֹךָ? וְאִם מַעֲלַת כְּבוֹד הַמֶּלֶךְ מְצַפֶּה מְאֹד

לְקַבְּלָם אֲנִי מַבְטִיחֲךָ לִצְעֹד צְעָדִים גְדוֹלִים. וּמִלְּבַד

זֹאת, אֵין לִי חֵשֶק לְהַעֲמִיס עַל עַצְמִי אֶת מַשָּׂא

הָרָקִיעַ.

אוֹתָהּ שָעָה קָצְרָה רוּחוֹ שֶל הֶרְקוּלֶס וְהוּא

מָשַךְ מְשִיכָה גְדוֹלָה בִּכְתֵפָיו. הָיְתָה שְעַת בֵּין הָעַרְבַּיִם

וְאֶפְשָר הָיָה לִרְאוֹת שְנַיִם אוֹ שְלֹשָה כּוֹכָבִים נוֹפְלִים

מִמְּקוֹמוֹתֵיהֶם. כָּל אִיש מִיּוֹשְבֵי הָאָרֶץ הִבִּיט לַמָּרוֹם

בְּפַחַד, בְּחָשְבוֹ כִּי עוֹד מְעַט וְיִפְּלוּ הַשָּמַיִם.

– הָהּ, אַל תַּעֲשֶׂה זֹאת לְעוֹלָם – קָרָא הָעֲנָק

אַטְלַס בִּשְאָגָה גְדוֹלָה שֶל צְחוֹק – אֲנִי לֹא הִפַּלְתִּי

כּוֹכָבִים רַבִּים כָּל-כָּךְ בְּמֶשֶךְ חֲמֵש מֵאוֹת הַשָּנִים

הָאַחֲרוֹנוֹת. בְּמֶשֶךְ הַזְּמַן הָרַב שֶתַּעֲמֹד פֹּה כְּמוֹ

שֶעָמַדְתִּי אָנֹכִי תַּתְחִיל לִלְמֹד אֶת הַסַּבְלָנוּת.

– מָה?! – קָרָא הֶרְקוּלֶס בְּזַעַם רַב – הַאִם יֵש

בְּדַעְתְּךָ לִכְפּוֹת אוֹתִי שֶאֶשָּׂא אֶת הַמַּשָּׂא הַזֶּה

לְעוֹלָם?

אֶת זֶה רָאֹה נִרְאֶה בְּיוֹם מִן הַיָּמִים – עָנָה

הָעֲנָק – עַל כָּל פָּנִים, אַל תִּתְאוֹנֵן, אִם עָלֶיךָ יִהְיֶה לָשֵׂאת

אֶת הַמַּשָּׂא מֵאָה שָנָה, וְאוּלַי אֶלֶף שָנִים. אֲנִי נָשָׂאתִי

תְקוּפָה רַבָּה יוֹתֵר, עַל אַף הַכְּאֵב בְּגַבִּי. וּבְכֵן, מִקֵּץ

אֶלֶף שָנִים, אִם תִּהְיֶה לִי שְעַת רָצוֹן, אֶפְשָר שֶנִתְחַלֵּף עוֹד

פַּעַם. אִיש רַב-כֹּחַ אַתָּה לְלֹא סָפֵק וְאֵין לְךָ שְעַת-כֹּשֶר יָפָה

מִזּוֹ לְהוֹכִיחַ אֶת הַדָּבָר. הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים יְסַפְּרוּ

תְּהִלָּתְךָ, אֲנִי מַבְטִיחַ לְךָ.

– בּוּזִי! כָּל תְּהִלָּתָם כִּקְלִפַּת הַשוּם

בְּעֵינַי! – קָרָא הֶרְקוּלֶס, בְּמָשְכוֹ עוֹד פַּעַם בִּכְתֵפָיו –

אָנָּא, קַח אֶת הָרָקִיעַ עַל רֹאשְךָ לְרֶגַע אֶחָד, הֲתוֹאִיל? רְצוֹנִי

לַעֲשׂוֹת כַּר מֵעוֹר-הָאֲרִי שֶלִּי לָנוּחַ עָלָיו. הָעוֹר מִתְחַכֵּךְ

בִּי וְיִגְרֹם לִי אִי-נוֹחוּת לְלֹא צֹרֶךְ בְּמֶשֶךְ מֵאוֹת הַשָּנִים

שֶעָלַי לַעֲמֹד פֹּה.

– אֵין זֶה אֶלָּא דָבָר קַל וַאֲנִי אֶעֱשֶׂה זֹאת –

אָמַר הָעֲנָק, כִּי בְּלִבּוֹ לֹא הָיָה רֶגֶש אֵיבָה לְהֶרְקוּלֶס, וּמַה

שֶעָשָׂה לֹא עָשָׂה אֶלָּא מִתּוֹךְ רָצוֹן לְהָקֵל עַל עַצְמוֹ – רַק

לַחֲמִשָּה רְגָעִים, אֵפוֹא, אֲנִי מְקַבֵּל שוּב אֶת הָרָקִיעַ. זְכֹר

נָא, לַחֲמִשָּׁה רְגָעִים בִּלְבָד. אֵין בְּדַעְתִּי כְּלָל לְבַלּוֹת

עוֹד אֶלֶף שָנִים כְּמוֹ שֶבִּלִּיתִי בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה.

הוֹי, זֶה הָעֲנָק גְדָל-הַגּוּף וּקְטַן-הַשֵּׂכֶל! הוּא

זָרַק לְמַטָּה אֶת הַתַּפּוּחִים שֶל זָהָב וְקִבֵּל אֶת רְקִיעַ

הַשָּמַיִם מֵעַל רֹאשוֹ וּכְתֵפָיו שֶל הֶרְקוּלֶס וְשָׂם אוֹתוֹ עַל

רֹאשוֹ, אֲשֶר שָם מְקוֹמוֹ בְּצֶדֶק. וְהֶרְקוּלֶס הֵרִים אֶת שְלֹשֶת

הַתַּפּוּחִים שֶל זָהָב, אֲשֶר הָיוּ גְדוֹלִים כִּדְלוּעִים אוֹ יוֹתֵר,

וּפָנָה יָשָר לְדַרְכּוֹ הַבַּיְתָה, בְּלִי שִׂים לֵב אֶל קוֹלוֹת

הָרַעַם שֶל הָעֲנָק, אֲשֶר קָרָא אֵלָיו לָשוּב. יַעַר אַחֵר צָמַח

וְעָלָה מִסָּבִיב לְרַגְלָיו וְהָעֵצִים זָקְנוּ וְנָבְלוּ, וְשוּב

אֶפְשָר הָיָה לִרְאוֹת שָם עֲצֵי אַלּוֹן בְּנֵי שֵש אוֹ שְבַע מֵאוֹת

שָנָה, אֲשֶר גָדְלוּ עַד זִקְנָה בֵּין אֶצְבְּעוֹת רַגְלָיו

הַגְּדוֹלוֹת.

וְהָעֲנָק עוֹמֵד שָם עַד הַיּוֹם הַזֶּה; אוֹ, עַל כָּל

פָּנִים, עוֹמֵד שָם הַר גָבֹהַּ כָּמוֹהוּ, הַנּוֹשֵא עָלָיו אֶת שְמוֹ;

וּבְשָעָה שֶהָרְעָמִים מִתְגַּלְגְלִים מִסָּבִיב לְשִׂיאוֹ, תּוּכְלוּ

לְתָאֵר בְּדִמְיוֹנְכֶם, כִּי זֶה הוּא קוֹלוֹ שֶל הָעֲנָק אַטְלַס,

הַקּוֹרֵא בְּקוֹל רָם אֶל הֶרְקוּלֶס כִּי יָשוּב.