פֶּרְסֵאוּס הָיָה בֵּן לְאִמּוֹ דַנָּאֵי, וְהִיא בַּת

מֶלֶךְ. וּבִהְיוֹת עוֹד פֶּרְסֵאוּס יֶלֶד קָטָן מְאֹד, שָׂמוּ אֲנָשִים

רָעִים אֶת אִמּוֹ וְאוֹתוֹ בְּתוֹךְ תֵּבַת-גֹמֶא וַיִּשְלְחוּ אוֹתָם עַל

פְּנֵי הַיָּם. רוּחַ עַזָּה נָשְבָה וַתִּשָּׂא אֶת הַתֵּבָה מִן הַחוֹף

וְהַגַּלִּים הַסּוֹעֲרִים דָחֲפוּ אוֹתָהּ מַעְלָה וּמַטָּה, וְדַנָאֵי

לָחֲצָה אֶת יַלְדָהּ אֶל לִבָּהּ הָרוֹעֵד, פֶּן יַעֲלֶה נַחְשוֹל

בְּקִצְפּוֹ וִיכַסֶּה שְנֵיהֶם. אוּלָם הַתֵּבָה שָטָה לָהּ הָלְאָה וְלֹא

שָקְעָה, אַף לֹא נֶהֶפְכָה, עַד אֲשֶר, בְּבוֹא הַלַּיְלָה, קָרְבָה אֶל

אִי אֶחָד וְנֶאֶחְזָה בְּרֶשֶת שֶל דַיָּג, וְעָלְתָה שְלֵמָה וַחֲרֵבָה

עַל הַחוֹף. שֵם הָאִי הָיָה סֵרִיפוּס וּבוֹ מָלַךְ הַמֶּלֶךְ

פּוֹלִידֶקְטֵס, אֲשֶר בְּמִקְרֶה הָיָה אֲחִי הַדַּיָּג.

יִשְׂמַח לִבִּי לְסַפֵּר לָכֶם, כִּי הַדַּיָּג הָיָה

אִיש תָּם וְיָשָר עַד מְאֹד. הוּא הֶרְאָה חִבָּה רַבָּה לְדַנָאֵי

וּלְיַלְדָהּ הַקָּטָן וְהִתְהַלֵּךְ עִמָּהֶם בִּידִידוּת, עַד אֲשֶר

גָדַל פֶּרְסֵאוּס וַיְהִי נַעַר יְפֵה-תֹאַר וִיפֵה-מַרְאֶה, גִבּוֹר

כֹּחַ וְחָרוּץ וּמָהִיר לֶאֱחֹז בִּכְלֵי נֶשֶק. יָמִים רַבִּים לִפְנֵי

כֵן רָאָה הַמֶּלֶךְ פּוֹלִידֶקְטֵס אֶת שְנֵי הַנָּכְרִים – אֶת הָאִשָּה

וְיַלְדָהּ – אֲשֶר בָּאוּ לְאַרְצוֹ בְּתֵבָה שָטָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם.

וּבִהְיוֹתוֹ לֹא אִיש טוֹב וְחָבִיב כְּאָחִיו הַדַּיָּג, כִּי אִם אִיש

רַע מְאֹד, גָמַר בְּלִבּוֹ לִשְלֹחַ אֶת פֶּרְסֵאוּס בִּשְלִיחוּת שֶל

סַכָּנָה, אֲשֶר יוּמַת בָּהּ, וְאַחֲרֵי כֵן יַעֲשֶׂה רָעָה רַבָּה

לְאִמּוֹ דַנָאֵי. וּבְכֵן יָשַב הַמֶּלֶךְ רַע-הַלֵּב הַזֶּה זְמַן רָב

וְחָשַב, מָה הַדָּבָר שֶיֵּש בּוֹ סַכָּנָה גְדוֹלָה אֲשֶר נַעַר צָעִיר

יוּכַל לְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ לַעֲשׂוֹתוֹ. לָאַחֲרוֹנָה, כַּאֲשֶר יָגַע

וּמָצָא דָבָר, שֶסּוֹפוֹ לְהָבִיא שוֹאָה כַּאֲשֶר רָצָה, שָלַח לְהָבִיא

אֵלָיו אֶת הַנַּעַר פֶּרְסֵאוּס.

הַנַּעַר בָּא אֶל הָאַרְמוֹן וַיִּמְצָא אֶת הַמֶּלֶךְ יוֹשֵב עַל כִּסְאוֹ.

– פֶּרְסֵאוּס – קָרָא הַמֶּלֶךְ פּוֹלִידֶקְטֵס

בְּחִיּוּךְ שֶל עָרְמָה עַל פָּנָיו – הִנֵּה גָדַלְתָּ וְהָיִיתָ לְנַעַר

גִּבּוֹר חַיִל; אַתָּה וְאִמְּךָ הַטּוֹבָה קִבַּלְתֶּם טוֹבָה רַבָּה

מִמֶּנִּי וְגַם מֵאָחִי הַדַּיָּג הַנִּכְבָּד, וּבְוַדַּאי לֹא תִמָּנַּע

מֵהָשִיב לָנוּ גְמוּל-מָה עַל טוּבֵנוּ.

– אָנָּא, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ – עָנָה פֶּרְסֵאוּס – נָכוֹן אֲנִי לְחָרֵף אֶת נַפְשִי לְמַעַנְךָ.

– אִם כֵּן, אֵפוֹא – הוֹסִיף הַמֶּלֶךְ לְדַבֵּר,

וְחִיּוּךְ הָעָרְמָה עוֹדֶנּוּ עַל שְׂפָתָיו – יֵש לִי שְלִיחוּת

קְטַנָּה לְהָטִיל עָלֶיךָ; וּבַאֲשֶר עֶלֶם בֶּן חַיִל אַתָּה וְאַמִּיץ

לֵב, תִּרְאֶה אֶת הַדָּבָר כְּאֹשֶר רַב, כִּי בָּאָה לְיָדְךָ

הִזְדַמְּנוּת יְקָרָה כָּל כַּךְ לְהִצְטַיֵּן. עָלֶיךָ לָדַעַת,

פֶּרְסֵאוּס חֲבִיבִי, כִּי אוֹמֵר אֲנִי לָקַחַת לְאִשָּה אֶת הַנְּסִיכָה

הַיָּפָה הִפּוֹדָמִיָּה, וּמִנְהָג מְקֻבָּל הוּא בְּמִקְרִים כָּאֵלֶּה

לִשְלֹחַ דוֹרוֹן לַכַּלָה מִן הַדְּבָרִים הַנָּאִים וְיִקְרֵי

הַמְּצִיאוּת, הַבָּאִים מִמֶּרְחַקִּים. עָלַי לְהוֹדוֹת בְּתָם-לֵב, כִּי

אוֹבֵד עֵצוֹת הָיִיתִי כִּמְעַט, מֵאַיִן אֶקַּח דָבָר כָּזֶה, אֲשֶר

יִמְצָא חֵן בְּעֵינֵי נְסִיכָה בַּעֲלַת טַעַם מְעֻדָּן כָּמוֹהָ, אוּלָם

הַבֹּקֶר, לְשִׂמְחַת לִבִּי, יָגַעְתִּי וּמָצָאתִי בְּדִיּוּק חֵפֶץ

אֲשֶר כָּזֶה.

– וּבְיָדִי יֵש לַעֲזוֹר לַאֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ לְהַשִּׂיגוֹ? – קָרָא פֶּרְסֵאוּס בְּהִתְלַהֲבוּת.

– יָכֹל תּוּכַל, אִם עֶלֶם גִבּוֹר חַיִל אַתָּה, כְּפִי

שֶאֲנִי רוֹאֶה אוֹתְךָ בְּדִמְיוֹנִי – עָנָה הַמֶּלֶךְ פּוֹלִידֶקְטֵס

מִתּוֹךְ קֶסֶם שֶל נִמּוּס. – הַדּוֹרוֹן שֶעָלָה בְּלִבִּי לָתֵת

לְהִפּוֹדָמִיָּה הַיְפֵהפִיָּה הוּא רֹאשָהּ שֶל הַגּוֹרְגוֹנָה מֵדוּזָה

עִם קְוֻצּוֹת הַנְּחָשִים, וַאֲנִי סוֹמֵךְ עָלֶיךָ, פֶּרְסֵאוּס

חֲבִיבִי, כִּי תָבִיא לִי אֶת הַדָּבָר הַזֶּה. וְיַעַן כִּי נִכְסְפָה

נַפְשִי לְכַַלּוֹת אֶת דְבָרִי עִם הַנְּסִיכָה, יִנְעַם לִי יוֹתֵר, אִם

תְּמַהֵר לָלֶכֶת וּלְחַפֵּשׂ אֶת הַגּוֹרְגוֹנָה.

– מָחָר בַּבֹּקֶר אֲנִי יוֹצֵא לַדֶּרֶךְ – עָנָה פֶּרְסֵאוּס.

– אָנָָּא, עֲשֵׂה זֹאת, נַעֲרִי הֶחָבִיב – הוֹסִיף

הַמֶּלֶךְ – וְאַתָּה, פֶּרְסֵאוּס, בְּכָרְתְךָ אֶת רֹאשָהּ שֶל

הַגּוֹרְגוֹנָה, תִּזָּהֵר לָתֵת מַהֲלֻמָּה תַמָּה, לְבַל תִּפְגַע

בְּצוּרָתוֹ. עָלֶיךָ לְהָבִיא אֵלַי אֶת הָרֹאש שָלֵם, כְּדֵי שֶיִּמְצָא

חֵן בְּעֵינֵי בַּעֲלַת טַעַם מְעֻדָּן כַּנְּסִיכָה הַיְפֵהפִיָּה

הִפּוֹדָמִיָּה.

פֶּרְסֵאוּס עָזַב אֶת הָאַרְמוֹן, עוֹד לֹא הִרְחִיק

לָלֶכֶת וּפוֹלִידֶקְטֵס פָּרַץ בִּצְחוֹק, כִּי עָלַץ לֵב הַמֶּלֶךְ הָרָע

הַזֶּה לִרְאוֹת, כִּי הָעֶלֶם נִלְכַּד עַל נְקַלָּה בַּפַּח. הַשְּמוּעָה

פָּשְטָה עַד מְהֵרָה בַּחוּץ, כִּי פֶּרְסֵאוּס קִבֵּל עַל עַצְמוֹ

לִכְרוֹת אֶת רֹאש מֵדוּזָה עִם קְוֻצּוֹת הַנְּחָשִים. כָּל אִיש שָׂמַח

עַל זֶה, כִּי רֹב תּוֹשָבֵי הָאִי הָיוּ אֲנָשִים רָעִים כְּמוֹשְלָם,

וְתַעֲנוּג הָיָה לָהֶם לִרְאוֹת בְּבוֹא אָסוֹן כַּבִּיר עַל דַנָאֵי

וּבְנָהּ. דוֹמֶה, כִּי הָאִיש הַטּוֹב הַיָּחִיד בָּאִי הָאֻמְלָל

סֵרִיפוּס הָיָה הַדַּיָּג. כַּאֲשֶר עָבַר אֵפוֹא פֶּרְסֵאוּס עַל פְּנֵי

הָרְחוֹב, שָלְחוּ הָאֲנָשִים אֶצְבַּע לְמוּלוֹ, עִוּוּ פְּנֵיהֶם,

קָרְצוּ בְּעֵינֵיהֶם אִיש אֶל אָחִיו וְצָחֲקוּ לוֹ בְּקוֹל כְּכָל אֲשֶר

הֵעֵזוּ.

– חָה, חָה! – קָרְאוּ – נַחֲשֵי מֵדוּזָה יַעַקְצוּ אוֹתוֹ יָפֶה יָפֶה!

וּבָעֵת הַהִיא הָיוּ שָלֹש גוֹרְגוֹנוֹת. אֵלּוּ הָיוּ

שָלֹש מִפְלָצוֹת מְשֻנּוֹת וַאֲיֻמּוֹת, אֲשֶר לֹא נִרְאָה כְּמוֹהֶן

מִיּוֹם בְּרִיאַת הָעוֹלָם וּבַיָּמִים שֶבָּאוּ אַחֲרֵי כֵן, וְקָרוֹב

לְהַאֲמִין, כִּי לֹא תִהְיֶינָה כְּמוֹהֶן בְּכָל הַזְּמַנִּים

שֶיָּבוֹאוּ. אֵינִי יוֹדֵעַ מַה שֵּם אֶקְרָא לַבְּרִיּוֹת אוֹ לַשֵּדוֹת

הָאֵלֶּה. הֵן הָיוּ שָלֹש אֲחָיוֹת, אַךְ לֹא דוֹמוֹת הָיוּ לְנָשִים,

כִּי אִם הָיוּ מִין מַבְהִיל שֶל דְרַקּוֹנִים. אָכֵן, קָשֶה לְתָאֵר,

אֵיזוֹ בְּרִיּוֹת נִתְעָבוֹת הָיוּ שְלֹש הָאֲחָיוֹת הָאֵלֶּה. הֲלֹא

תַאֲמִינוּ לִי, כִּי בִּמְקוֹם קְוֻצּוֹת שֵׂעָר גָּדְלוּ בְּרֹאש כָּל

אַחַת מֵהֶן מֵאָה נְחָשִים גְדוֹלִים, כֻּלָּם חַיִּים, מִתְפַּתְּלִים,

מִתְקַפְּלִים וְשוֹלְחִים אֶת לְשוֹנוֹתֵיהֶם הָאַרְסִיּוֹת עִם עֳקָצִים

כְּעֵין הַמַּזְלֵג בִּקְצֵיהֶן. שִנֵּי הַגּוֹרְגוֹנוֹת הָיוּ חָטִים

אֲיֻּמִים; יְדֵיהֶן הָיוּ עֲשׂוּיוֹת נְחֹשֶת קָלָל וְגוּפָן מְכֻסֶּה

קַשְׂקַשִּׂים, אֲשֶר אָמְנָם לֹא הָיוּ בַּרְזֶל אַךְ מַשֶּהוּ קָשֶה

לְלֹא חֲדִירָה. גַם כְּנָפַיִם הָיוּ לָהֶן וְהֵן מַזְהִירוֹת לְהַפְלִיא;

אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, כִּי כָּל נוֹצָה מֵהֶן הָיְתָה זָהָב טָהוֹר,

מַבְהִיק, מַבְרִיק, מְמֹרָט, וּמַרְאֵיהֶן, בְּעוּפָן הֵנָּה וָהֵנָּה

לְאוֹר הַשֶּמֶש, הִכָּה בְּסַנְוֵרִים.

אוּלָם כַּאֲשֶר הֵצִיץ אָדָם בְּמִקְרֶה אֶל זָהֳרָן

הַנּוֹצֵץ בִּמְרוֹם הָאֲוִיר, עַל פִּי רֹב לֹא עָמַד לְהַבִּיט, כִּי אִם

רָץ בְּכָל כֹּחַ רַגְלָיו לְהֵחָבֵא מִפְּנֵיהֶן. אוּלַי תֹּאמְרוּ

בְּלִבְּכֶם, כִּי הָאֲנָשִים פָּחֲדוּ מִפְּנֵי עֲקִיצַת הַנְּחָשִים

שֶהָיוּ לַגּוֹרְגוֹנוֹת בִּמְקוֹם שֵׂעָר, אוֹ מִפְּנֵי מַכָּה בְּרֹאשָם

עַל יְדֵי הֶחָטִים הַמְכֹעָרִים, אוֹ פֶּן יִדָּרְסוּ בְּצִפָּרְנֵי

הַנְּחֹשֶת אֲשֶר לָהֶן. אָמְנָם כֵּן, גַּם אֵלּוּ הֵן סַכָּנוֹת, אַךְ

בְּשוּם פָּנִים לֹא הַגְּדוֹלָה וְהַקָּשָה, שֶיֵּש לְהִמָּלֵט מִמֶּנָּה.

כִּי הַדָּבָר הָאָיֹם בְּיוֹתֵר בַּגּוֹרְגוֹנוֹת הַנִּתְעָבוֹת הָאֵלֶה

הָיָה זֶה, אֲשֶר אִם יַבִּיט יְלוּד-אִשָּה בְּעֵינָיו אֶל פְּנֵי אַחַת

מֵהֶן, מֻבְטָח הָיָה, כִּי בּוֹ בָּרֶגַע יֵהָפֵךְ מִבָּשָׂר וָדָם

לְאֶבֶן קָרָה בְּלִי רוּחַ-חַיִּים.

הִנֵּה כִּי כֵן תָּבִינוּ עַל נְקַלָּה, כִּי

הַרְפַּתְקָה מְסֻכָּנָה מְאֹד הֵטִיל הַמֶּלֶךְ הָרַע פּוֹלִידֶקְטֵס עַל

הָעֶלֶם הַתָּמִים. וּפֶרְסֵאוּס עַצְמוֹ, בְּחָשְבוֹ בַּדָּבָר הַזֶּה,

רָאָה בְּעַל-כָּרְחוֹ, כִּי תִקְוָה קְטַנָּה מְאֹד נִשְקֶפֶת לוֹ לַעֲבֹר

בְּשָלוֹם אֶת הַדֶּרֶךְ וְכִי צָפוּי הוּא הַרְבֵּה יוֹתֵר לֵהָפֵךְ

לִדְמוּת אֶבֶן מֵאֲשֶר לְהָבִיא אֶת רֹאש מֵדוּזָה עִם קְוֻצּוֹת

הַנְּחָשִים. כִּי, מִלְּבַד שְאָר הַקְּשָיִים, הָיָה שָם מִכְשוֹל אֶחָד,

שֶהָיָה מֵבִיא בִּמְוּכָה רַבָּה אִיש גָדוֹל בְּשָנִים מִפֶּרְסֵאוּס.

עָלָיו לֹא רַק לְהִלָּחֵם וְלַהֲרֹג אֶת הַמִּפְלֶצֶת בַּעֲלַת כַּנְפֵי

הַזָּהָב, קַשְׂקַשֵּׂי הַבַּרְזֶל, הֶחָטִים הָאֲרֻכִּים, צִפָּרְנֵי

הַנְּחֹשֶת, שַׂעֲרוֹת הַנְּחָשִים, כִּי עָלָיו לַעֲשׂוֹת כָּל זֶה

בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת, אוֹ, לְכָל הַפָּחוֹת, בְּלִי הַבִּיט אֶל

הָאוֹיֵב, אֲשֶר בּוֹ הוּא נִלְחָם. אִם לֹא כֵן, בּוֹ בָּרֶגַע שֶיָּרִים

יָדוֹ לְהַכּוֹת, יֵהָפֵךְ וְהָיָה לְאֶבֶן וְיַעֲמֹד בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה

מֵאוֹת בַּשָּנִים, עַד אֲשֶר הַזְּמַנִּים וְהָרוּחוֹת וְהַמַּיִם

יְפוֹרְרוּ אוֹתוֹ וִיכַלּוּהוּ. רַע מְאֹד יִהְיֶה הַדָּבָר הַזֶּה, אֲשֶר

יָבוֹא עַל אִיש צָעִיר, הָאוֹמֵר לְבַצַּע הַרְבֵּה מַעֲשֵׂי גְבוּרָה

וּלְהִתְעַנֵּג הַרְבֵּה עַל הָאֹשֶר בָּעוֹלָם הַמֵּאִיר וְהַנָּאֶה

הַזֶּה.

הַמַּחֲשָבוֹת הָאֵלֶּה כֹּה דִכְּאוּ אֶת לֵב

פֶּרְסֵאוּס, עַד כִּי לֹא הָיָה בּוֹ הָרוּח לְסַפֵּר לְאִמּוֹ אֶת אֲשֶר

קִּבֵּל עַל עַצְמוֹ לַעֲשׂוֹת. הוּא לָקַח אֵפוֹא אֶת צִנָּתוֹ, חָגַר אֶת

חַרְבּוֹ וְעָבַר מִן הָאִי אֶל הַיַּבֶּשֶת. שָם יָשַב בּוֹדֵד, וְקָשֶה

הָיָה לוֹ לְהִתְאַפֵּק מֵהוֹרִיד דְמָעוֹת.

אַךְ בְּעוֹדֶנּוּ שָרוּי בְּרוּחַ עַצְבוּת, שָמַע קוֹל קוֹרֵא אֵלָיו מִקָּרוֹב.

– פֶּרְסֵאוּס – קָרָא הַקּוֹל – לָמָּה אַתָּה שָרוּי בְּעַצְבוּת?

הוּא הֵרִים רֹאשוֹ מִתּוֹךְ יָדָיו, אֲשֶר הִסְתִּירוֹ

בָּהֶן, וְהִנֵּה אִיש זָר בַּמָּקוֹם הַבּוֹדֵד, וּפֶרְסֵאוּס חָשַב, כִּי

יְחִידִי הוּא פֹּה. הַזָּר הָיָה אִיש צָעִיר לְיָמִים, זָרִיז, נָבוֹן,

בַּעַל פָּנִים פִּקְחִים מְאֹד, עַל שִכְמוֹ אַדֶּרֶת. בְּרֹאשוֹ

מִצְנֶפֶת מוּזָרָה, מַטֶּה עָבֹת מְשֻנֶּה בְּיָדוֹ, וְחֶרֶב קְצָרָה

וַעֲקֻמָּה מְאֹד תְּלוּיָה עַל צִדּוֹ. הוּא הָיָה קַל תְּנוּעָה

לְמַרְאֶה, כְּאִיש הַמָּצוּי אֵצֶל תַּרְגִילֵי הִתְעַמְּלוּת וְיוֹדֵעַ

יָפֶה לִקְפֹּץ אוֹ לָרוּץ. וְעַל הַכֹּל הָיָה לָאִיש הַזָּר מַרְאֶה

עַלִּיז, מֵבִין, מֵיטִיב (אַף כִּי נוֹסָף עַל אֵלֶּה גַם מְעַט שוֹבָב),

עַד כִּי פֶּרְסֵאוּס הִרְגִיש בְּעַל-כָּרְחוֹ, כִּי רוּחוֹ נַעֲשֶָה

עַלִּיז יוֹתֵר בְּהַבִּיטוֹ אֵלָיו. וּבִהְיוֹתוֹ עֶלֶם אַמִּיץ בֶּאֱמֶת,

הִכָּהוּ לִבּוֹ מְעַט עַל כִּי נִמְצָא וּדְמָעוֹת בְּעֵינָיו.

וּבְכֵן מָחָה פֶּרְסֵאוּס אֶת עֵינָיו וְעָנָה לָאִיש

הַזָּר בִּזְרִיזוּת, בְּהַעֲמִידוֹ פָּנִים אַמִּיצִים כְּכָל אֲשֶר הָיָה

בְּכֹחוֹ.

– אֵין אֲנִי שָרוּי בְּעַצְבוּת כָּל עִקָּר – אָמַר –

כִּי אִם שָקוּעַ בְּמַחֲשָבָה עַל אֹדוֹת שְלִיחוּת שֶקִּבַּלְתִּי עַל

עַצְמִי.

– הֶאָח! – עָנָה הַזָּר – אִם כֵּן, סַפֵּר נָא לִי אֶת

הַדָּבָר, אוּלַי אוּכַל לִהְיוֹת לְעֵזֶר לְךָ. עָזֹר עָזַרְתִּי

לְבַחוּרִים רַבִּים בְּהַרְפַּתְקְאוֹתֵיהֶם, שֶנִּרְאוּ תְחִלָּה קָשוֹת

מְאֹד. אוּלַי שָמַעְתָּ עַל אֹדוֹתַי. יֵש לִי שֵמוֹת רַבִּים, אַךְ

הַשֵּם כַּסְפִּיאֵל נָאֶה וְיָאֶה לִי יוֹתֵר מֵאֲחֵרִים. סַפֵּר לִי

אֵפוֹא דַאֲגָתְךָ, נָדוּן בָּעִנְיָן וְנִרְאֶה מָה אֶפְשָר

לַעֲשׂוֹת.

דִבְרֵי הַזָּר וַהֲלִיכוֹתָיו הִשְרוּ עַל פֶּרְסֵאוּס

רוּחַ אַחֶרֶת. הוּא גָמַר בְּלִבּוֹ לְסַפֵּר לְכַסְפִּיאֵל אֶת כָּל

נִגְעֵי נַפְשוֹ, אַחֲרֵי אֲשֶר מַצָּבוֹ לֹא יוּכַל לִהְיוֹת גָרוּעַ

יוֹתֵר מִכְּפִי שֶהוּא, וְאֶפְשָר מְאֹד כִּי יְדִידוֹ הֶחָדָש יוּכַל

לָתֵת לוֹ עֵצָה טוֹבָה, אֲשֶר בְּסוֹפוֹ שֶל דָבָר תְּחַלֵּץ אוֹתוֹ

מִצָּרָה. וּבְכֵן סָח לַזָּר בְּמִלִּים מְעַטּוֹת וּבְדִיּוּק אֶת

עִנְיָנוֹ – כִּי הַמֶּלֶךְ פּוֹלִידֶקְטֵס רוֹצֶה לְקַבֵּל אֶת רֹאש

מֵדוּזָה עִם קְוֻצּוֹת הַנְּחָשִים כְּמַתְּנַת-אֵרוּסִין לַנְּסִיכָה

הַיְפֵהפִיָּה הִפּוֹדָמִיָּה, וְכִי הוּא נָטַל עָלָיו לְהָבִיא אֵלָיו

אֶת הָרֹאש, וְאוּלָם יָרֵא הוּא פֶּן יֵהָפֵךְ וְהָיָה לְאֶבֶן.

– וְצַר מְאֹד, אִם יִהְיֶה כַּדָּבָר הַזֶּה – קָרָא

כַּסְפִּיאֵל מִתּוֹךְ חִיּוּכוֹ הַשּוֹבָב – אָמְנָם הָיֹה תִהְיֶה נְצִיב

שַיִש יָפֶה לְהַלֵּל, וּמֵאוֹת בַּשָּנִים תַּחֲלֹּפְנָה עַד אֲשֶר

תִּתְפּוֹרֵר, אוּלָם בְּדֶרֶךְ כְּלָל מוּטָב לִהְיוֹת אִיש צָעִיר

בְּמֶשֶךְ שָנִים מוּעָטוֹת מֵאֲשֶר נְצִיב שַיִש יוֹבְלוֹת

הַרְבֵּה.

– הָהּ, אָמְנָם כֵּן! – קָרָא פֶּרְסֵאוּס, וְשוּב

עָמְדוּ דְמָעוֹת בְּעֵינָיו – וּמִלְּבַד זֹאת מַה תַּעֲשֶׂה אִמִּי

הַיְקָרָה, אִם בְּנָהּ הָאָהוּב יֵהָפֵךְ וִיהִי לְאֶבֶן?

– יָפֶה, יָפֶה! הָבָה נְקַוֶּה, כִּי הָעִנְיָן לֹא

יִגָּמֵר בְּרַע – עָנָה כַּסְפִּיאֵל בְּקוֹל מְעוֹדֵד – אֲנִי הָאִיש

שֶבְּיָדִי לַעֲזֹר לְךָ, אִם יֵש עוֹזֵר. אֲחוֹתִי וְאָנֹכִי עָשׂה

נַעֲשֶׂה כָּל מַה שֶבְּכֹחֵנוּ לְהַעֲבִיר אוֹתְךָ בְּשָלוֹם דֶרֶךְ

הַהַרְפַּתְקָה, אַף כִּי עַתָּה הִיא נִרְאֵית אֲיֻמָּה מְאֹד.

– אֲחוֹתְךָ? – חָזַר פֶּרְסֵאוּס.

– כֵּן, אֲחוֹתִי – קָרָא הַזָּר – הִיא חֲכָמָה מְאֹד,

הַאֲמִינָה לִי; וַאֲשֶר לִי, עֵינַי בְּרֹאשִי לִרְאוֹת וּלְהָבִין. אִם

תִּהְיֶה אַמִּיץ וְזָהִיר וְתִשְמַע לַעֲצָתֵנוּ, אַל לְךָ לְפַחֵד פֵּן

תִּהְיֶה לְאֶבֶן אַף לְרֶגַע. אוּלָם קֹדֶם כָּל עָלֶיךָ לְמָרֵק יָפֶה

אֶת הַצִּנָּה אֲשֶר לְךָ, עַד אֲשֶר תּוּכַל לִרְאוֹת בָּהּ אֶת

בְּבוּאָתְךָ בִּבְהִירוּת כְּמוֹ בִּרְאִי.

הַדָּבָר הַזֶּה נרְאָה לְפָּרְסֵאוּס פְּתִיחָה מוּזָרָה

לַהַרְפַּתְקָה, כִּי בְּשִׂכְלוֹ הַפָּשוּט חָשוֹב חָשַׁב שֶהַצִּנָּה

צְרִיכָה לִהְיוֹת חֲזָקָה מְאֹד, לְהָגֵן עָלָיו מִפְּנֵי צִפָּרְנֵי

הַנְּחֹשֶת שֶׂל הַגּוֹרְגוֹנָה, וְלֹא שֶתִּהְיֶה מְמֹרָקָה יָפֶה, כְּדֵי

לְהַרְאוֹת לוֹ אֶת בְּבוּאַת פָּנָיו. אוּלָם בְּהַעֲלוֹתוֹ עַל לִבּוֹ,

כִּי כַּסְפִּיאֵל יוֹדֵעַ יוֹתֵר מִמֶּנּוּ, נִגַּש מִיָּד אֶל הָעֲבוֹדָה

וּמֵרַק אֶת הַצִּנָּה בִּתְבוּנָה רַבָּה וּבְרָצוֹן רָב, עַד כִּי

מְהֵרָה זָרְחָה כַּלְּבָנָה בִּמְלוֹאָהּ. כַּסְפִּיאֵל הִבִּיט אֵלֶיהָ

בְּחִיּוּךְ וְנִעֲנַע בְּרֹאשוֹ לְאוֹת הַסְכָּמָה. אַחֲרֵי-כֵן לָקַח אֶת

חַרְבּוֹ הַקְּצָרָה וְהָעֲקֻמָּה וְחָגַר אוֹתָהּ עַל צִדּוֹ שֶל

פֶּרְסֵאוּס בִּמְקוֹם הַחֶרֶב, אֲשֶר נָשָׂא קֹדֶם.

– אֵין חֶרֶב אֲשֶר תִּסְכֹּן לְמַטְּרָתְךָ מִבַּלְעֲדֵי

חַרְבִּי – אָמַר הָאִיש – הַלַּהַב יֵש לוֹ תְכוּנָה מֻפְלָאָה וְיוּכַל

לַחְתֹּךְ בַּרְזֶל וּנְחֹשֶת בְּקַלּוּת, כִּכְרוֹת עָנָף דַק מִן הַדַּק.

וְעַתָּה קוּם וְנֵלֵכָה. הַדָּבָר הָרִאשוֹן הוּא לִמְצֹא אֶת שְלֹש

הַנָּשִים הַסָּבוֹת, וְהֵן תַּגֵּדְנָה לָנוּ אַיֵּה מְקוֹם

הַגּוֹרְגוֹנוֹת.

– שְלֹש הַנָּשִים הַסָּבוֹת! – קָרָא פֶּרְסֵאוּס, אֲשֶר

הַדָּבָר נִרְאָה לוֹ כְּמִכְשוֹל חָדָש בְּדֶרֶךְ שְלִיחוּתוֹ – אָנָּא,

מִי הֵן שְלֹש הַנָּשִים הַסָּבוֹת? מֵעוֹלָם לֹא שָמַעְתִּי עֲלֵיהֶן

דָבָר.

– אֵלּוּ הֵן שָלֹש נָשִים זְקֵנוֹת מְשֻנּוֹת – אָמַר

כַּסְפִּיאֵל בִּצְחוֹק – לִשְלָשְתָּן רַק עַיִן אַחַת, וְרַק שֵן אַחַת.

עוֹד זֹאת, עָלֶיךָ לִמְצֹא אוֹתָן לְאוֹר הַכּוֹכָבִים אוֹ עִם דִמְדוּמֵי

עֶרֶב, כִּי פְנֵיהֶן לֹא יֵרָאוּ לְעוֹלָם לֹא לְאוֹר הַשֶּמֶש וְלֹא

לְאוֹר הַיָּרֵחַ.

– אֲבָל – קָרָא פֶּרְסֵאוּס – לָמָּה לִי לְבַזְבֵּז

זְמַנִּי עַל שְלֹש הַנָּשִים הַסָּבוֹת? הֵאִם לֹא טוֹב לָנוּ לָצֵאת

מִיָּד לְחַפֵּשׂ אֶת הַגּוֹרְגוֹנוֹת הָאֲיֻמּוֹת?

– לֹא, לֹא – עָנָה יְדִידוֹ – עוֹד יֵש לַעֲשׂוֹת

מַעֲשִׂים אֲחֵרִים בְּטֶרֶם תִּמְצָא אֶת הַדֶּרֶךְ אֶל הַגּוֹרְגוֹנוֹת.

אֵין טוֹב לָנוּ מֵאֲשֶר לְחַפֵּשׂ אֶת שְלֹש הַנָּשִים הַזְּקֵנוֹת

הָאֵלֶּה, וְאַחֲרֵי אֲשֶר נִפָּגֵש עִמָּהֶן, יְהִי לִבְּךָ בָּטוּחַ,

כִּי הַגּוֹרְגוֹנוֹת לֹא רְחוֹקוֹת מֵאִתָּנוּ. הָבָה נִזְדָרֵז

לָלֶכֶת.

לִבּוֹ שֶל פֶּרְסֵאוּס הָיָה אוֹתָהּ שָעָה מָלֵא אֵמוּן

רַב בְּחָכְמָתוֹ וּבִתְבוּנָתוֹ שֶל חֲבֵרוֹ, עַד כִּי לֹא הוֹסִיף לָבוֹא

עוֹד בִּטְעָנוֹת וְהָיָה מוּכָן וּמְזֻמָּן לְהַתְחִיל תֵּכֶף וּמִיָּד

בַּהַרְפַּתְקָה. וּבְכֵן יָצְאוּ שְנֵיהֶם יַחְדָו וְהָלְכוּ בִּפְסִיעוֹת

זְרִיזוֹת מְאֹֹד – זְרִיזוֹת כָּל כָּךְ, עַד אֲשֶר מָצָא פֶּרְסֵאוּס,

כִּי קָשֶה לוֹ לָלֶכֶת צַעַד-בְּצַעַד עִם יְדִידוֹ כַּסְפִּיאֵל הַקַּל

בְּרַגְלָיו. אִם לְסַפֵּר אֶת הָאֱמֶת, עָלָה בְּלִבּוֹ רַעְיוֹן מוּזָר,

כִּי כַּסְפִּיאֵל נָעוּל נַעֲלַיִם עִם כְּנָפַיִם, שֶהֵן הָעוֹזְרוֹת לוֹ

בִּקְפִיצַת הַדֶּרֶךְ. וְאַף אָמְנָם, כַּאֲשֶר הִבִּיט אֵלָיו

פֶּרְסֵאוּס מִן הַצַּד, מִתּוֹךְ זָוִית עֵינוֹ, נִדְמָה לוֹ, כִּי רוֹאֶה

הוּא כְּנָפַיִם לְצַד רֹאשוֹ, אַף כִּי בְּהַפְנוֹתוֹ אֵלָיו מַבָּט

שָלֵם, לֹא נִרְאָה לוֹ שוּם דָבָר, רַק מִין מִצְנֶפֶת מְשֻנָּה. עַל כָּל

פָּנִים, בָּרוּר הָיָה, כִּי הַמַּטֶּה אֲשֶר בִּידֵי כַּסְפִּיאֵל הָיָה

לוֹ לְעֵזֶר רַב וְנָתַן לוֹ יְכֹלֶת לְהָחִיש צַעַד, עַד כִּי

פֶּרְסֵאוּס, אִיש צָעִיר מְלֵא אוֹנִים, הִתְחִיל נוֹשֵם

בִּכְבֵדוּת.

– הִנֵּה! – קָרָא כַּסְפִּיאֵל לָאַחֲרוֹנָה, כִּי יָדֹעַ

יָדַע יָפֶה הַשּוֹבָב הַזֶּה מַה קָּשֶה לוֹ לְפֶרְסֵאוּס לְהַדְבִּיקוֹ.

– קַח נָא מִיָּדִי אֶת הַמַּטֶּה, כִּי אַתָּה יֵש לְךָ בּוֹ צֹרֶךְ

יוֹתֵר מִמֶּנִּי. הַאֻמְנָם אֵין בָּאִי סֵרִיפוּס הַלְכָנִים טוֹבִים

מִמְּךָ?

– גַּם אֲנִי יָכֹלְתִּי לָלֶכֶת חִיש – קָרָא פֶּרְסֵאוּס

בְּהַבִּיטוֹ בְּעָרְמָה אֶל רַגְלֵי חֲבֵרוֹ – אִלּוּ הָיָה לִי זוּג

נַעֲלַיִם עִם כְּנָפַיִם.

– עָלֶיךָ אֵפוֹא לְהִתְאַמֵּץ וְלִרְכֹּש לְךָ זוּג נַעֲלַיִם כָּאֵלֶּה – עָנָה כַּסְפִּיאֵל.

הַמַּטֶּה הָיָה לְעֵזֶר רַב לְפֶרְסֵאוּס, עַד כִּי לֹא

הִרְגִיש עוֹד שוּם עֲיֵפוּת. וְאָמְנָם, הַמַּטֶּה נִרְאָה כְּחַי

בְּיָדוֹ וּכְאוֹצֵל חַיִּים וָכֹחַ לְפֶרְסֵאוּס. הוּא וְכַסְפִּיאֵל

הָלְכוּ אֵפוֹא יַחְדָו בְּנַחַת, הִרְבּוּ שִׂיחָה זֶה עִם זֶה

בִּידִידוּת רַבָּה, וְכַסְפִּיאֵל סִפֵּר הַרְבֵּה סִפּוּרִים מְבַדְּחִים

עַל הַרְפַּתְקְאוֹתָיו הַקּוֹדְמוֹת וְעַד כַּמָּה עָמְדָה לוֹ עָרְמָתוֹ

בְּמִקְרִים שוֹנִים, עַד כִּי פֶּרְסֵאוּס הִתְחִיל רוֹאֶה אוֹתוֹ

כְּאִיש-פְּלָאִים. בָּרוּר הַדָּבָר, כִּי הַזָּר רָאָה וְיָדַע אֶת

הָעוֹלָם, וְאֵין אִיש לוֹקֵחַ לֵב צָעִיר לְיָמִים כְּיָדִיד, שֶקָּנָה

לוֹ דַעַת מִמִּין זֶה.

פֶּרְסֵאוּס הִקְשִיב קֶשֶב רַב מִתּוֹךְ תִּקְוָה לְהַעֲמִיק אֶת תְּבוּנָתוֹ עַל יְדֵי הַדְּבָרִים שֶהוּא שוֹמֵעַ.

לָאַחֲרוֹנָה עָלָה בְּזִכְרוֹנוֹ, כִּי כַּסְפִּיאֵל

דִבֵּר עַל אָחוֹת, שֶתִּתֵּן לָהֶם עֶזְרָתָהּ בַּהַרְפַּתְקָה,

הָעוֹמֶדֶת לִפְנֵיהֶם.

– הֵיכָן הִיא? – שָאַל – הַאִם לֹא נִפְגֹש אוֹתָהּ בְּקָרוֹב?

– הַכֹּל יָבוֹא בִּזְמַנּוֹ – עָנָה בֶּן-לִוְיָתוֹ –

אוּלָם אֲחוֹתִי זוֹ, דַע לְךָ, הִיא בַּעֲלַת אֹפִי שוֹנֶה הַרְבֵּה

מִשֶּלִּי. הִיא רְצִינִית מְאֹד וּמְתוּנָה, מְחַיֶּכֶת לְעִתִּים

רְחוֹקוֹת וְצָחֹק לֹא תִצְחַק לְעוֹלָם, וּכְלָל גָדוֹל בְּיָדָהּ לִבְלִי

הוֹצִיא מִפִּיהָ דָבָר, אֶלָּא אִם כֵּן יֵש לָהּ לְהַגִּיד מַשֶּׁהוּ

עָמֹק בְּיוֹתֵר. גַם לֹא תַטֶּה אֹזֶן לִשְמֹעַ דָבָר, מִלְּבַד שִׂיחָה

בְּדִבְרֵי חָכְמָה.

– אוֹי וַאֲבוֹי לִי! – קָרָא פֶּרְסֵאוּס – אֲנִי אֲפַחֵד לִפְתֹּחַ פִּי וּלְהוֹצִיא דִבּוּר.

– הִיא אִשָּה מֻשְלֶמֶת מְאֹד, הַאֲמִינָה לִי –

הִמְשִיךְ כַּסְפִּיאֵל – וְרָכְשָה לָהּ עַל בָּרְיָם כָּל מִינֵי מַדָּע

וָאֳמָנוּת. בְּקִצּוּר, הִיא חֲכָמָה בְּמִדָּה גְדוּשָה כָּל כָּךְ, עַד

כִּי אֲנָשִים רַבִּים קוֹרְאִים לָהּ סֵמֶל הַחָכְמָה. אוּלָם אִם

לְהַגִּיד לְךָ אֶת הָאֶמֶת, יֵש בָּהּ עֲלִיצוּת הַחַיִּים בְּמִדָּה

מְעַטָּה, לְפִי טַעְמִי, וַאֲני סוֹבֵר, כִּי לֹא תִמְצָא אוֹתָהּ

בַּת-לְוָיָה לְהַנְעִים דַרְכְּךָ כָּמוֹנִי. וְאוּלָם יֵש לָהּ כַּמָּה

מַעֲלוֹת טוֹבוֹת, וּמָצֹא תִמְצָא בָּהֶן תּוֹעֶלֶת בִּפְגִישָתְךָ עִם

הַגּוֹרְגוֹנוֹת.

בֵּינָתַיִם רַד הַיּוֹם. הֵם הִגִּיעוּ אוֹתָהּ שָעָה אֶל

מְקוֹם מִדְבָּר שָמֵם, הַמְכֻסֶּה קוֹצִים סְבוּכִים, וְכֹה רַבָּה שָם

הַדְּמָמָה וְהַשְּמָמָה, עַד אֲשֶר נִדְמָה, כִּי אִיש לֹא יָשַב וְלֹא

עָבַר שָם. הַכֹּל הָיָה קוֹדֵר וְעָזוּב בְּתוֹךְ הַדִּמְדוּמִים

הָאֲפוֹרִים, אֲשֶר עִם כָּל רֶגַע הָלְכוּ וְקָדְרוּ יוֹתֵר. פֶּרְסֵאוּס

הִבִּיט סְבִיבוֹתָיו מִתּוֹךְ תּוּגָה רַבָּה וְשָאַל אֶת כַּסְפִּיאֵל,

אִם עוֹד רַבָּה לִפְנֵיהֶם הַדֶּרֶךְ.

– הַס, הַס! – לָחַש לוֹ בֶּן לִוְיָתוֹ – אֶל תַּשְמַע

קוֹלְךָ. זֶה הַמָּקוֹם וְזוֹ הַשָּעָה לִפְגִישַת שְלֹש הַנָּשִים

הַזְּקֵנוֹת. הִשָּמֶר לְךָ לְבַל תִּרְאֶינָה אוֹתְךָ בְּטֶרֶם תִּרְאֶה

אוֹתָן. כִּי אַף אִם רַק עַיִן אַחַת לִשְלָשְתָּן, הִנֵּה עַיִן זוֹ

חַדָּה שִבְעָתַיִם מֵעַיִן פְּשוּטָה שֶל אָדָם.

– אֲבָל מֶה עָלַי לַעֲשׂוֹת – שָאַל פֶּרְסֵאוּס – כַּאֲשֶר אֶפְגֹש אוֹתָן?

כַּסְפִּיאֵל בֵּאֵר לְפֶרְסֵאוּס, כִּי שְלֹש הַנָּשִים

הַזְּקֵנוֹת אֵין לָהֶן אֶלָּא עַיִן אַחַת. רְגִילוֹת הֵן, כַּנִּרְאֶה,

לְהַעֲבִיר אֶת הָעַיִן מִזּוֹ אֶל זוֹ, כְּאִלּוּ הָיָה זֶה זוּג

מִשְקָפַיִם, אוֹ – יוֹתֵר נָכוֹן – מִשְקֶפֶת קְטַנָּה. אַחֲרֵי אֲשֶר

אַחַת מִן הַשָּלֹש הֶחֱזִיקָה בָּעַיִן זְמַן-מָה, הִיא מוֹצִיאָה אוֹתָהּ

מִתּוֹךְ הַחוֹר בְּמִצְחָהּ וּמוֹסֶרֶת אוֹתָהּ לִידֵי אַחַת מִן

הָאֲחָיוֹת, שֶהִגִּיעַ תּוֹרָהּ, וְתֵכֶף הִיא קוֹבַעַת אֶת הָעַיִן

בְּרֹאשָהּ וּמִתְעַנֶּגֶת לְהָצִיץ וּלְהַבִּיט אֶל הָעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ.

נָקֵל אֵפוֹא לְהָבִין, כִּי רַק הָאַחַת מִשְּלֹש הַנָּשִים הַזְּקֵנוֹת

יְכוֹלָה לִרְאוֹת, בְּעוֹד אֲשֶר הַשְּתַּיִם הָאֲחֵרוֹת שְרוּיוֹת

בַּחֹשֶךְ; וְעַל כֵּן, בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע, שֶהָעַיִן עוֹבֶרֶת מִיָּד

לְיָד, אֵין אַף אַחַת מִשְּלֹש הַזְּקֵנוֹת הָעֲלוּבוֹת מְסֻגָּלָה

לִרְאוֹת נִצְנוּץ כָּל שֶהוּא. בִּימֵי חַיַּי שָמַעְתִּי הַרְבֵּה

דְבָרִים מוּזָרִים, אַף הָיִיתִי עֵד-רְאִיָּה לְרַבִּים מִדְּבָרִים

אֵלּוּ, אֲבָל, דוֹמָנִי, כִּי שוּם דָבָר לֹא יִדְמֶה וְלֹא יִשְוֶה

לַמַּעֲשֶׂה הַמְשֻנֶּה שֶל שְלֹש הַנָּשִים הַזְקֵנוֹת הָאֵלֶּה,

שֶכֻּלָּן מְצִיצוֹת בְּעַיִן אַחַת.

כַּךְ חָשַב גַם פֶּרְסֵאוּס, וְכֹה הִשְתּוֹמֵם לְמִשְמַע

אָזְנָיו, עַד כִּי עָלָה בְּדַעְתּוֹ, שֶבֶּן-לִוְיָתוֹ מְהַתֵּל בּוֹ

וְשֶאֵין כְּלָל בָּעוֹלָם נָשִים זְקֵנוֹת כָּאֵלֶּה.

– בְּקָרוֹב תִּרְאֶה, אִם אֱמֶת דִבַּרְתִּי אֵלֶיךָ אוֹ

לֹא – הֵעִיר כַַּסְפִּיאֵל – הַאֲזִינָה! הַס! הַס! הִנֵּה הֵן

בָּאוֹת!

פֶּרְסֵאוּס הִבִּיט בְּכֹבֶד-רֹאש בְּעַד דִמְדּוּמֵי

הָעֶרֶב, וְהִנֵּה כֵּן הַדָּבָר, בְּמֶרְחָק לֹא רָב הִרְגִיש בִּשְלֹש

הַנָּשִים הַזְּקֵנוֹת. הָאוֹר הָיָה קָלוּש כָּל כָּךְ, עַד כִּי לֹא

יָכֹל לְהַכִּיר יָפֶה, מַה טִּיבָן שֶל הַבְּרִיּוֹת הָאֵלֶּה, וְרַק זֹאת

גִלָּה, כִּי שַׂעֲרוֹת-שֵׂיבָה אֲרֻכּוֹת לָהֶן, וְכַאֲשֶר הָלְכוּ

וְקָרְבוּ, רָאָה כִּי שְתַּיִם מֵהֶן יֵש לָהֶן רַק חוֹר רֵיק מֵעַיִן

בְּאֶמְצָעוֹ שֶל מִצְחָן. אוּלָם בְּאֶמְצַע הַמֵּצַח שֶל הָאָחוֹת

הַשְּלִישִית הָיְתָה עַיִן גְדוֹלָה מְאֹד, מַזְהִירָה וְחוֹדֶרֶת,

שֶנּוֹצְצָה כְּיַהֲלֹם גָדוֹל בְּתוֹךְ טַבַּעַת; וְהָעַיִן הָיְתָה כֹּה

חוֹדֶרֶת, עַד אֲשֶר פֶּרְסֵאוּס לֹא יָכֹל לְהִמָּנַע מִמַּחֲשָבָה, כִּי

יֵש לָהּ לְעַיִן זוֹ סְגֻלָּה לִרְאוֹת בְּחֶשְכַת הַלַּיְלָה בְּדִיּוּק

כְּמוֹ בְּצָהֳרֵי יוֹם. כְּאִלּוּ כֹּחַ הָרְאִיָּה שֶל שְלֹשָה אֲנָשִים

נִתְכַּנֵּס בְּתוֹךְ הָעַיִן הָאַחַת הַזֹּאת.

וְכָךְ הִתְהַלְּכוּ שְלֹש הַנָּשִים הַזְּקֵנוֹת הֵנָּה

וָהֵנָּה בְּנַחַת, בְּיִשּׁוּב הַדַּעַת, כְּאִלּוּ יָכְלוּ כֻּלָּן

לִרְאוֹת בְּבַת אַחַת. זוֹ, שֶבְּמִקְרֶה הָיְתָה הָעַיִן קְבוּעָה

בְּמִצְחָהּ, נִהֲלָה אֶת הַשְּתַיִם בִּידֵיהֶן וְהֵצִיצָה בִּזְהִירוּת

סְבִיבוֹתֶיהָ בְּכָל רֶגַע, עַד כִּי פֶּרְסֵאוּס יָרֵא פֶּן תִּרְאֶה

דֶרֶךְ הַגּוּש הַגָּדוֹל שֶל הַשִּׂיחִים, שֶמֵּאֲחוֹרָיו הִתְחַבְּאוּ

הוּא וְכַסְפִּיאֵל. בְּחַיַּי! נוֹרָא וְאָיֹם הַדָּבָר לִהְיוֹת

בִּתְחוּם הָרְאִיָּה שֶל עַיִן חַדָּה כָּזֹאת!

אוּלָם בְּטֶרֶם הִגִּיעוּ אֶל גוּש הַשִּׂיחִים, וְאַחַת מִשְּלֹש הַנָּשִים הַזְּקֵנוֹת פָּתְחָה וְאָמְרָה:

– אָחוֹת! אָחוֹת דַחְלוּלָה! זֶה זְמַן רַב שֶהָעַיִן בִּרְשוּתֵךְ. עַתָּה הִגִּיעַ תּוֹרִי!

– תְּנִי לִי לְהַחֲזִיק בָּהּ עוֹד רֶגַע, אָחוֹת

פַּלָצוּת – עָנְתָה דַחְלוּלָה – נִדְמֶה לִי, כִּי הֵצַצְתִּי וְרָאִיתִי

דָבָר מֵאֲחוֹרֵי הַשִּׂיחִים הָאֵלֶּה.

– וּבְכֵן, מַה בְּכָךְ? – עָנְתָה פַּלָּצוּת

בִּמְרִירוּת – הַאִם לֹא אוּכַל לִרְאוֹת בְּנָקֵל דֶרֶךְ שִׂיחִים עָבִים

כָּמוֹךְ? הָעַיִן הִיא שֶלִּי בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶלָּךְ, וַאֲנִי

יוֹדַעַת לְהִשְתַּמֵּש בָּהּ יָפֶה כָּמוֹךְ, וְאוּלַי מְעַט יָפֶה

יוֹתֵר. אֲנִי דוֹרֶשֶת שֶתִּתְּנִי לִי מִיָּד לְהָצִיץ.

אוּלָם כָּאן עָמְדָה הָאָחוֹת הַשְּלִישִית,

קַשְׂקַשִּׂית שְמָהּ, וּפָתְחָה בִּתְלוּנָה וְאָמְרָה כִּי לָהּ הַתּוֹר

לְהַחֲזִיק בָּעַיִן, וְכִי דַחְלוּלָה וּפַלָּצוּת בִּרְצוֹנָן לְהַחֲזִיק

בָּעַיִן רַק לְעַצְמָן. כְּדֵי לָשִׂים קֵץ לָרִיב הַזֶּה, הוֹצִיאָה

הַזְּקֵנָה דַחְלוּלָה אֶת הָעַיִן מִתּוֹךְ מִצְחָהּ וְאָחֲזָה בָּהּ

בְּיָדָהּ.

– תִּקַּח נָא אַחַת מִכֶּן – קָרְאָה הַזְּקֵנָה –

וְיָבוֹא הַקֵּץ לָרִיב הַטִּפְּשִי. וַאֲשֶר לִי, אֶשְׂמַח לִהְיוֹת

שְרוּיָה קְצָת בַּחֲשֵכָה. אוּלָם קַחְנָה מַהֵר, אִם לֹא כֵן, עָלַי

לִקְבֹּעַ אוֹתָהּ שוּב בְּמִצְחִי.

וּבְכֵן פָּשְטוּ שְתֵּיהֶן, פַּלָּצוּת וְקַשְׂקַשִּׂית,

אֶת יְדֵיהֶן וּמִשְשוּ בְּהִתְלַהֲבוּת, כְּדֵי לִתְפֹּשׂ אֶת הָעַיִן

וּלְהוֹצִיאָהּ מִיָּדָהּ שֶל דַחְלוּלָה. אוּלָם בִּהְיוֹת שְתֵּיהֶן

יַחַד עִוְרוֹת לֹא יָכְלוּ עַל נְקַלָּה לִמְצֹא אֶת יָדָהּ שֶל

דַחְלוּלָה; וְדַחְלוּלָה אַף הִיא, בִּהְיוֹתָהּ עַתָּה שְרוּיָה

בַּאֲפֵלָה כְּמוֹ פַּלָּצוּת וְקַשְׂקַשִּׂית, לֹא יָכְלָה בְּבַת אַחַת

לִמְצֹא יָד מִידֵי הָאֲחָיוֹת לָשִׂים בְּתוֹכָהּ אֶת הָעַיִן. הִנֵּה

כִּי כֵּן בָּאוּ שְלֹש הַנָּשִים הַזְּקֵנוֹת בִּמְבוּכָה מְשֻנָּה. כִּי

אַף אִם הָעַיִן הִזְהִירָה וְנוֹצְצָה כְּכוֹכָב בְּשָעָה שֶדַּחְלוּלָה

הֶחֱזִיקָה בָּהּ, לֹא תָפְשׂוּ הַנָּשִים הַזְּקֵנוֹת אַף נִצְנוּץ קָטָן

שֶבִּקְטַנִּים מֵאוֹרָהּ, וְכָל שְלָשְתָּן הָיוּ שְרוּיוֹת בַּחֲשֵכָה

רַבָּה מִתּוֹךְ קֹצֶר-רוּחָן וְחִשְקָן לִרְאוֹת אוֹר.

כַּסְפִּיאֵל הָיָה מְבֻדָּח כָּל כָּךְ, בִּרְאוֹתוֹ אֶת

קַשְׂקַשִּׂית וּפַלָּצוּת שְתֵּיהֶן מְגַשְּשוֹת וּמְמַשְשוֹת בְּבַקְשָן

אֶת הָעַיִן, וְכָל אַחַת נִתְקֶלֶת בַּחֲבֶרְתָּה וְנִלְאֵית לִמְצֹא אֶת

דַחְלוּלָה, עַד אֲשֶר לֹא יָכֹל לְהִתְאַפֵּק מִצְּחוֹק בְּקוֹל

רָם.

– עַתָּה הִגִּיעָה שְעָתְךָ – לָחַש לוֹ לְפֶרְסֵאוּס –

מַהֵרף חִיש! בְּטֶרֶם תִּצְלַחְנָה לִקְבֹּעַ אֶת הָעַיִן בְּרֹאשָהּ שֶל

אַחַת מֵהֶן. הִשְׂתָּעֵר נָא עַל הַנָּשִים הַזְּקֵנוֹת וַחֲטֹף אֶת

הָעַיִן מִיָּדָהּ שֶל דַחְלוּלָה.

בְּרֶגַע אֶחָד, בְּעוֹד שְלֹש הַנָּשִים הַזְּקֵנוֹת

מִתְקוֹטְטוֹת זוֹ בְּזוֹ, קָפַץ פֶּרְסֵאוּס מֵאֲחוֹרֵי גוּש הַשִּׂיחִים

וְהִשִּׂיג אֶת הַשָּלָל. וְכַאֲשֶר הֶחֱזִיק בְּיָדוֹ אֶת עֵין

הַפְּלָאוֹת, הִזְהִירָה בְּאוֹר בָּהִיר, וְנִרְאֶה הָיָה כְּמַבִּיטָה

אֶל פָּנָיו בְּפִקְחוּת, כְּאִלּוּ הָיְתָה קוֹרֶצֶת אֵלָיו, אִלּוּ הָיוּ

לָהּ עַפְעַפַּיִם לְשֵם כָּךְ. אוּלָם הַנָּשִים הַזְּקֵנוֹת לֹא יָדְעוּ

מְאוּמָה מֵאֲשֶר קָרָה, וְכָל אַחַת מֵהֶן חָשְבָה, כִּי הָעַיִן הִיא

בִּידֵי אַחַת מֵאַחְיוֹתֶיהָ, וְלָכֵן הִתְחִילוּ שוּב לָרִיב בֵּינֵיהֶן.

לָאַחֲרוֹנָה, אַחֲרֵי אֲשֶר פֶּרְסֵאוּס לֹא אָבָה לִגְרוֹם לַנָּשִים

הַכְּבוּדוֹת הָאֵלֶּה תְּלָאָה רַבָּה מִכְּפִי הַצֹּרֶךְ לוֹ, חָשַב

בְּלִבּוֹ, כִּי מִן הַיֹּשֶר הוּא לְהַסְבִּיר לָהֶן אֶת

הָעִנְיָן.

– נָשִים נִכְבָּדוֹת – אָמַר – אַל נָא יִהְיֶה רִיב

בֵּינֵיכֶן. אִם אָשֵם מִי, בִּי הָאָשָם, כִּי לִי הַכָּבוֹד לְהַחֲזִיק

בְּיָדִי אֶת הָעַיִן הַמַּזְהִירָה וְהַמֻּפְלָאָה שֶלָּכֶן.

– אַתָּה! בְּיָדְךָ הָעַיִן שֶלָּנוּ? וּמִי זֶה אַתָּה?

– צָרְחוּ שְלֹש הַנָּשִים הַזְּקֵנוֹת בִּנְשִימָה אַחַת, כִּי אֵימָה

גְדוֹלָה נָפְלָה עֲלֵיהֶן, בְּשָמְעָן קוֹל זָר וּבְהִוָּדַע לָהֶן, כִּי

הָעַיִן הָרוֹאָה בָּאָה לִידֵי אִיש שֶלֹּא יָכְלוּ לְנַחֵש מִי

הוּא.

– הָהּ, מַה לָּנוּ לַעֲשׂוֹת, אֲחָיוֹת? מַה לָּנוּ

לַעֲשׂוֹת? כֻּלָּנוּ שְרוּיוֹת בַּאֲפֵלָה! הָשִיבָה לָנוּ אֶת עֵינֵנוּ!

תֵּן לָנוּ אֶת עֵינֵנוּ הַיְקָרָה, הָעַיִן הַיְחִידָה! הֵן לְךָ שְתֵּי

עֵינַיִם שֶלְּךָ! הָשִיבָה לָנוּ אֶת עֵינֵנוּ!

– אֱמֹר לָהֶן – לָחַש כַּסְפִּיאֵל לְפֶרְסֵאוּס – כִּי

תְקַבֵּלְנָה מִיָּדְךָ אֶת הָעַיִן, אִם תַּרְאֶינָה לְךָ אֶת הַמָּקוֹם

שָם נִמְצָאוֹת הַנִּימְפוֹת, אֲשֶר לָהֶן הַסַּנְדַלִּים הַמְעוֹפְפִים,

יַלְקוּט הַקֶּסֶם וְכוֹבַע-הַחֹשֶךְ.

– גְבָרוֹת זְקֵנוֹת, חֲבִיבוֹת וְנִפְלָאוֹת – קָרָא

פֶּרְסֵאוּס, בִּפְנוֹתוֹ אֶל הַסָּבוֹת – אֵין לָכֶן כָּל סִבָּה לִשְקֹעַ

בְּפַחַד כָּזֶה. אֵין אֲנִי כְּלָל וּכְלָל עֶלֶם רַע-לֵבָב. הָשֵב אָשִיב

לָכֶן אֶת עֵינְכֶן, שְלֵמָה וּבְרִיאָה וּמַזְהִירָה כְּשֶהָיְתָה, בּוֹ

בָּרֶגַע אֲשֶר תַּגֵּדְנָה לִי, אֵיפֹה אֶמְצָא אֶת הַנִּימְפוֹת.

– הַנִּימְפוֹת! רִבּוֹנוֹ שֶל עוֹלָם! אֲחָיוֹת, מָה הֵן

הַנִּימְפוֹת שֶהוּא מְבַקֵּש? – צָרְחָה דַחְלוּלָה. – אוֹמְרִים, יֵש

בָּעוֹלָם הֲמוֹן נִימְפוֹת: הַהוֹלְכוֹת לָצוּד בַּיְּעָרִים,

הַיּוֹשְבוֹת בְּתוֹךְ הָאִילָנוֹת וְהַשּוֹכְנוֹת בְּמַעְיְנוֹת הַמַּיִם.

אֵין אָנוּ יוֹדְעוֹת מְאוּמָה עֲלֵיהֶן. אָנוּ שָלֹש נְפָשוֹת זְקֵנוֹת

וְאֻמְלָלוֹת, הַתּוֹעוֹת בָּעֲרָפֶל, וּמֵעוֹלָם לֹא הָיְתָה לָנוּ

בִּלְתִּי אִם עַיִן אַחַת, וְאֶת הָעַיִן הַיְחִידָה הַזֹּאת גָנַבְתָּ

מֵאִתָּנוּ. הָהּ, הָשִיבָה נָא אוֹתָהּ, נָכְרִי טוֹב! תִּהְיֶה מִי

שֶתִּהְיֶה, עֲשֵׂה עִמָּנוּ אֶת הַחֶסֶד הַזֶּה!

קובץ 24 – ציור: פֶּרְסֵאוּס וּשְׁלֹש הַנָּשִׁים הַזְּקֵנוֹת

כָּל אוֹתָהּ שָעָה מִשְּשוּ שְלֹש הַנָּשִים הַזְּקֵנוֹת

בִּידֵיהֶן הַשְּלוּחוֹת וְהִתְאַמְּצוּ בְּכָל כֹּחָן לִתְפֹּשׂ אֶת

פֶּרְסֵאוּס, אַךְ הוּא שָקַד לַעֲמֹד מִחוּץ לְהֶשֵּׂגָן.

– גְבִירוֹתַי הַכְּבוּדוֹת – קָרָא (כִּי אִמּוֹ לִמְּדָה

אוֹתוֹ לְדַבֵּר תָּמִיד בְּנִמּוּס רַב) – אֲנִי מַחֲזִיק בְּיָדִי אֶת

עֵינְכֶן וְאוֹסִיף לְהַחֲזִיק בָּהּ בִּשְבִילְכֶן, עַד אֲשֶר תּוֹאַלְנָה

לְהַגִּיד לִי אֵיפֹה אֶמְצָא אֶת הַנִּימְפוֹת הָאֵלֶּה – כַּוָּנָתִי

לְאֵלֶּה הַנִּימְפוֹת, שֶבְּיָדָן יַלְקוּט הַקֶּסֶם, הַסַּנְדַלִּים

הַמְעוֹפְפִים וְזֶה – מַה שְּמוֹ? הַכּוֹבַע שֶל הָרוֹאֶה וְאֵינוֹ

נִרְאֶה.

– אוֹי וַאֲבוֹי לָנוּ, אֲחָיוֹת! מָה הָעֶלֶם הַזֶּה

סָבוּר? – קָרְאוּ בְּקוֹל דַחְלוּלָה, פַּלָּצוּת וְקַשְׂקַשִּׂית אִשָּה

אֶל אֲחוֹתָהּ, מִתּוֹךְ אֲרֶשֶת שֶל הִשְתּוֹמְמוּת – זוּג סַנְדַלִּים

מְעוֹפְפִים, הוּא אוֹמֵר! עֲקֵבָיו יָעוּפוּ חִיש לְמַעְלָה מֵרֹאשוֹ, אִם

יַעֲשֶׂה שְטוּת לִנְעֹל אוֹתָם. וְכוֹבַע שֶל רוֹאֶה וְאֵינוֹ נִרְאֶה!

כֵּיצַד יָכוֹל כּוֹבַע לְהַעְלִים אוֹתוֹ מֵעֵין רוֹאֶה, אִם לֹא

שֶיִּהְיֶה רַב מִדּוֹת, כְּדֵי לְהַחְבִּיאוֹ תַחְתָּיו? וְיַלְקוּט

קֶסֶם?! מַה טִּיבוֹ שֶל מַעֲשֵׂה-נֵס זֶה?! לֹא, לֹא, נָכְרִי טוֹב, אֵין

בְּיָדֵנוּ לֵאמֹר לְךָ כְּלוּם עַל כָּל דִבְרֵי הַפְּלָאוֹת הָאֵלֶּה.

יֵש לְךָ שְתֵּי עֵינַיִם מִשֶּלְּךָ וְלָנוּ רַק עַיִן אַחַת

לִשְלָשְתֵּנוּ. יָכוֹל אַתָּה אֵפוֹא לְבַקֵּש וְלִמְצֹא פְּלָאוֹת

כָּאֵלֶּה יוֹתֵר מִשָּלֹש בְּרִיּוֹת זְקֵנוֹת וְעִוְרוֹת

כָּמוֹנוּ.

בִּשְמֹעַ פֶּרְסֵאוּס אוֹתָן מְדַבְּרוֹת כַּדְּבָרִים

הָאֵלֶּה עָלָה רַעְיוֹן בְּלִבּוֹ, כִּי אָמְנָם הַנָּשִים הַזְּקֵנוֹת

אֵינָן יוֹדְעוֹת מְאוּמָה עַל הָעִנְיָן הַזֶּה. וּכְאִלּוּ גָרַם לוֹ

הַדָּבָר צַעַר עַל אֲשֶר הִטְרִיד אוֹתָן כָּל כָּךְ, כְּבָר נָכוֹן הָיָה

לְהָשִיב לָהֶן אֶת עֵינָן וּלְבַקֵּש מֵהֶן סְלִיחָה עַל גַסּוּתוֹ,

בְּחָטְפוֹ אוֹתָהּ מִיָּדָן. אוּלָם כַּסְפִּיאֵל תְּפָסוֹ

בְּיָדוֹ.

– אַל נָא תִתֵּן לְשַטּוֹת בְּךָ – קָרָא – שְלֹש

הַנָּשִים הַזְּקֵנוֹת הָאֵלֶּה הֵן הַנְּפָשוֹת הַיְחִידוֹת בָּעוֹלָם,

שֶבְּכֹחָן לְהַגִּיד לְךָ, אֵיפֹה תִמְצָא אֶת הַנִּימְפוֹת, וְאִם לֹא

תְקַבֵּל אֶת הַיְדִיעָה הַזֹּאת, לֹא יַעֲלֶה בְּיָדְךָ לְעוֹלָם לִכְרוֹת

אֶת רֹאש הַגּוֹרְגוֹנָה עִם קְוֻצּוֹת הַנְּחָשִים. שְמֹר בְּיָדְךָ יָפֶה

אֶת הָעַיִן וְהַכֹּל יֵלֵךְ לְמֵישָרִים.

כַּאֲשֶר הִתְבָּרֵר, צָדַק כַּסְפִּיאֵל בִּדְבָרָיו. יֵש

רַק דְבָרִים מְעַטִּים מְאֹד, אֲשֶר יוֹקִירוּ בְּנֵי הָאָדָם כְּמוֹ אֶת

אוֹר עֵינֵיהֶם, וְהַנָּשִים הַזְּקֵנוֹת הֶעֱרִיכוּ אֶת עֵינָן הָאַחַת,

כְּאִלּוּ הָיְתָה זוֹ חֲצִי תְרֵיסַר עֵינַיִם, כַּמִסְפָּר אֲשֶר הָיָה

עֲלֵיהֶן לְקַבֵּל מֵאֵת הַבּוֹרֵא. אַחֲרֵי אֲשֶר מָצְאוּ, כִּי אֵין

דֶרֶךְ אַחֶרֶת לְהָשִיב אֶת עֵינָן, הִגִּידוּ סוֹף סוֹף לְפֶרְסֵאוּס אֶת

אֲשֶר בִּקֵּש לָדַעַת. אַךְ עָשׂוּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וְהוּא מִהֵר

וְקָבַע בְּנִמּוּס רַב אֶת הָעַיִן בְּתוֹךְ הֶחָלָל הָרֵיק שֶל אֶחָד

מִמִּצְחֵיהֶן וְהִבִּיעַ לָהֶן תּוֹדָה עַל חַסְדָן וְאָמַר לָהֶן שָלוֹם.

אוּלָם עוֹד לֹא הִרְחִיק הָעֶלֶם מִמִּשְמַע אֹזֶן, וְהִנֵּה שוּב נָפְלָה

קְטָטָה חֲדָשָה בֵּינֵיהֶן, כִּי בְּמִקְרֶה נָתַן אֶת הָעַיִן

לְדַחְלוּלָה, לְזוֹ שֶכְּבָר נִגְמַר תּוֹרָהּ בְּשָעָה שֶהִתְחִיל

הָעִנְיָן שֶלָּהֶן עִם פֶּרְסֵאוּס.

יֵש לַחֲשוֹש מְאֹד מְאֹד, כִּי שְלֹש הַנָּשִים

הַזְּקֵנוֹת הָאֵלֶּה הָיוּ נוֹהֲגוֹת לְעִתִּים קְרוֹבוֹת לְהָפֵר אֶת

הַשָּלוֹם בֵּינֵיהֶן עַל יְדֵי מְרִיבוֹת בְּעִנְיָן זֶה, וַחֲבַל. כֵּן,

חֲבַל מְאֹד, אַחֲרֵי אֲשֶר לֹא יָכְלוּ לַעֲשׂוֹת דָבָר כָּרָאוּי זוֹ

בְּלִי זוֹ, וַעֲלֵיהֶן הָיָה אֵפוֹא לִהְיוֹת חֲבֵרוֹת לֹא נִפְרָדוֹת.

בְּדֶרֶךְ כְּלָל, הָיִיתִי מְיָעֵץ לְכָל בְּנֵי הָאָדָם, אִם אֲחָיוֹת

אוֹ אַחִים, אִם זְקֵנִים אוֹ צְעִירִים, שֶבְּמִקְרֶה יֵש לָהֶם רַק עַיִן

אַחַת מְשֻתֶּפֶת, לִקְנוֹת לָהֶם סַבְלָנוּת וְלֹא יִתְעַקְּשוּ לְהַבִּיט

בָּהּ כֻּלָּם בְּבַת אַחַת.

כַּסְפִּיאֵל וּפֶרְסֵאוּס הִתְאַמְּצוּ בֵּינָתַיִם

לַעֲשׂוֹת כָּל מַה שֶּבְּיָדָם לְבַקֵּש וְלִמְצֹא אֶת הַנִּימְפוֹת.

הַנָּשִים הַזְּקֵנוֹת נָתְנוּ לָהֶם סִימָנִים כָּאֵלֶּה, עַד כִּי לֹא

אָרַךְ לָהֶם הַזְּמַן לִמְצֹא אוֹתָן. וְאָמְנָם אֵלֶּה הָיוּ נָשִים,

אֲשֶר נִבְדְלוּ מְאֹד מִפַּלָּצוּת, קַשְׂקַשִּׂית וְדַחְלוּלָה,

וּבִמְקוֹם עַיִן אַחַת לְשָלֹש אֲחָיוֹת, הָיוּ לְכָל אַחַת מִן

הַנִּימְפוֹת שְתֵּי עֵינַיִם מַזְהִירוֹת לְהַפְלִיא, שֶבָּהֶן הִבִּיטוּ

בְּחִבָּה רַבָּה אֶל פֶּרְסֵאוּס. נִרְאֶה הָיָה, כִּי הֵן הָיוּ

מוּדָעוֹת לְכַסְפִּיאֵל, וְכַאֲשֶר סִפֵּר לָהֶן אֶת הַהַרְפַּתְקָה,

אֲשֶר נָטַל פֶּרְסֵאוּס עַל עַצְמוֹ, לֹא מָנְעוּ אַף מְנִיעָה קַלָּה

מִתֵּת לוֹ אֶת הַחֲפָצִים הַיְקָרִים, אֲשֶר הָיוּ בִּרְשוּתָן. קֹדֶם

כֹּל הוֹצִיאוּ אֵלָיו דָבָר, שֶנִרְאָה כְּאַרְנָק קָטָן עָשׂוּי עוֹר

צְבִי וְרָקוּם רִקְמָה מוּזָרָה, וְהֵן צִוּוּ עָלָיו לִהְיוֹת נֶאֱמָן

וְלִשְמֹר עָלָיו מִכָּל מִשְמָר. זֶה הָיָה יַלְקוּט הַקֶּסֶם. אַחֲרֵי

כֵן הֵבִיאוּ לוֹ הַנִּימְפוֹת זוּג נַעֲלַיִם אוֹ סַנְדַלִּים עִם שְתֵּי

כְּנָפַיִם נָאוֹת בַּעֲקֵב כָּל אֶחָד.

– הֲלֹא תִנְעַל אוֹתָם, פֶּרְסֵאוּס – אָמַר כַּסְפִּיאֵל

– אָז תִּרְאֶה עַצְמְךָ קַל רַגְלַיִם כְּאַוַּת נַפְשְךָ לִשְאֵרִית

דַרְכֵּנוּ.

פֶּרְסֵאוּס נִּגַש לָשִׂים בְּרַגְלוֹ אַחַד

הַסַּנְדַלִּים, בְּעוֹד אֲשֶר אֶת הַשֵּנִי הִנִּיחַ עַל הָאָרֶץ

לְצִדּוֹ. אוּלָם לְפֶתַע פִּתְאֹם פָּרַשׂ זֶה הַסַּנְדָל הַשֵּנִי אֶת

כְּנָפָיו וְהִתְרוֹמֵם מֵעַל הָאָרֶץ וּבְוַדַּאי הָיָה עָף לוֹ, לוּלֵא

קָפַץ כַּסְפִּיאֵל קְפִיצָה וְהִצְלִיחַ לִתְפֹּס אוֹתוֹ

בָּאֲוִיר.

– שִׂים עֵינְךָ יוֹתֵר – אָמַר כַּסְפִּיאֵל, בַּהֲשִיבוֹ

אֶת הַסַּנְדָל לְפֶּרְסֵאוּס – הֲלֹא תִהְיֶה בֶּהָלָה בֵּין הַצִּפֳּרִים

בַּשָּמַיִם, אִם תִּרְאֶינָה סַנְדָל מְעוֹפֵף בֵּינֵיהֶן.

כַּאֲשֶר נָעַל פֶּרְסֵאוּס אֶת שְנֵי הַסַּנְדַלִּים

הַנִּפְלָאִים הָאֵלֶּה, הָיָה בִּכְלָל צָף לְמַעְלָה וְלֹא יָכֹל

לִדְרֹךְ עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. בְּפָסְעוֹ פְּסִיעָה אַחַת אוֹ שְתַּיִם –

וְהִנֵּה הִתְרוֹמֵם וְעָלָה לְמַעְלָה, מֵעַל לְכַסְפִּיאֵל

וְהַנִּימְפוֹת, וְקָשֶה הָיָה לוֹ מְאֹד לָשוּב וְלָרֶדֶת לְמַטָּה.

כַּסְפִּיאֵל לִגְלֵג עַל מַעֲשֵׂי בֶּן-לִוְיָתוֹ וְאָמַר לוֹ, כִּי אֵין

עָלָיו לִהְיוֹת נֶחְפָּז כָּל כָּךְ, עָלָיו לְחַכּוֹת לְכוֹבַע שֶל

רוֹאֶה-וְאֵינוֹ-נִרְאֶה.

בִּידֵי הַנִּימְפוֹת הַטוֹבוֹת הָיָה הַכּוֹבַע עִם

אֲגֻדַּת הַנּוֹצוֹת הַמְנַפְנְפוֹת מוּכָן וּמְזֻמָּן לָשִׂים אוֹתוֹ עַל

רֹאשוֹ. וְהִנֵּה קָרָה מִקְרֶה רַב-פֶּלֶא כְּכָל הַדְּבָרִים אֲשֶר

כְּבָר סִפַּרְתִּי לָכֶם. רֶגַע אֶחָד, קֹדֶם שֶשָּׂמוּ אֶת הַכּוֹבַע,

עָמַד פֶּרְסֵאוּס, עֶלֶם יְפֵה-תֹאַר וִיפֵה-מַרְאֶה, בַּעַל תַּלְתַּלֵּי

זָהָב וּלְחָיַיִם וְרֻדּוֹת, חַרְבּוֹ הָעֲקֻמָּה עַל יְרֵכוֹ

וְהַצִּּנָּה הַמְּרוּטָה לְזֹהַר עַל זְרוֹעוֹ – וּמַרְאֵה הָאִיש כֻּלּוֹ

עֹז, זְרִיזוּת וְקַלּוּת לְתִפְאֶרֶת, אוּלָם אַךְ יָרַד הַכּוֹבַע עַל

גַבּוֹתָיו הַלְּבָנוֹת וְהִנֵּה לֹא נִרְאָה עוֹד פֶּרְסֵאוּס לָעַיִן!

אֵין דָבָר בִּלְתִּי אִם חֲלַל אֲוִיר! גַם הַכּוֹבַע, אֲשֶר כִּסָּה

אוֹתוֹ לִהְיוֹת בִּלְתִּי נִרְאֶה, נֶעְלַם וְאֵינֶנּוּ!

– אַיֶּכָּה, פֶּרְסֵאוּס? – שָאַל כַּסְפִּיאֵל.

– לָמָּה תִשְאַל? פֹּה הִנֵּנִי! – עָנָה פֶּרְסֵאוּס

חִיש, אַף כִּי נִדְמָה, כִּי קוֹלוֹ יוֹצֵא מֵחֲלַל הָאֲוִיר הַשָּקוּף –

בַּמָּקוֹם אֲשֶר הָיִיתִי לִפְנֵי רֶגַע. הַאִם אֵינְךָ רוֹאֶה אֶת

פָּנַי?

– וַדַּאי שֶלֹּא! – עָנָה יְדִידוֹ – אַתָּה חָבוּי

תַּחַת הַכּוֹבַע. אוּלָם אִם אָנֹכִי לֹא אוּכַל לִרְאוֹתְךָ, גַּם

הַגּוֹרְגוֹנוֹת לֹא תוּכַלְנָה. לֵךְ אֵפוֹא אַחֲרַי וְאָנוּ נְנַסֶּה אֶת

חֲרִיצוּתְךָ בְּשִמּוּש הַסַּנְדַלִּים הַמְעוֹפְפִים.

עִם הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה פָּרְשָׂה הַמִּצְנֶפֶת שֶל

כַּסְפִּיאֵל אֶת כְּנָפֶיהָ, כְּאִלּוּ רֹאשוֹ אָמַר לָעוּף מֵעַל

כְּתֵפָיו; אוּלָם כָּל גוּפוֹ הִתְרוֹמֵם בְּקַלּוּת בְּתוֹךְ הָאֲוִיר,

וּפֶרְסֵאוּס עָף אַחֲרָיו. בֵּין כֹּה וָכֹה עָלוּ לְמַעְלָה כַּמָּה

מֵאוֹת רֶגֶל וְהָעֶלֶם הִתְחִיל לְהַרְגִּיש, מָה רַב הַתַּעֲנוּג לַעֲזֹב

אֶת הָאֲדָמָה הַמְשַעְמֶמֶת הַרְחֵק מִתַּחְתָּיו וְלִהְיוֹת מְסֻגָּל

לָעוּף הֵנָּה וָהֵנָּה כְּצִפּוֹר.

עַתָּה בָּא הַלַּיְלָה. פֶּרְסֵאוּס הִבִּיט לְמַעְלָה

וַיַּרְא אֶת הָאָרֶץ עִם יַמֶּיהָ וַאֲגַמֶּיהָ, וְאֶת זִרְמֵי

נַהֲרוֹתֶיהָ כְּעֵין הַכֶּסֶף, וְאֶת רָאשֵי הָרֶיהָ הַמְכֻסִּים שֶלֶג,

וְאֶת מֶרְחַב שְׂדוֹתֶיהָ וְאֶת הַסְּבַךְ הַקּוֹדֵר שֶל יְעָרֶיהָ, וְאֶת

עָרֶיהָ הָעֲשׂוּיוֹת שַיִש לָבָן; וְעִם זֹהַר הַיָּרֵחַ הַחוֹפֵף עַל

כָּל הַמַּרְאֶה, הָיָה הַכֹּל כֹּה נֶהְדָר, כַּאֲשֶר יוּכַל לִהְיוֹת

הַיָּרֵחַ אוֹ כּוֹכָב אַחֵר. וּבֵין יֶתֶר הַדְּבָרִים רָאָה גַם אֶת

סֵרִיפוּס, אֲשֶר שָם יוֹשֶבֶת אִמּוֹ הָאֲהוּבָה. יֵש אֲשֶר הוּא

וְכַסְפִּיאֵל קָרְבוּ אֶל הֶעָנָן, שֶמֵּרָחוֹק הָיָה מַרְאֵהוּ כְּכֶסֶף

צָמִיר, אַף כִּי בְּשָעָה שֶהִשְקִיעוּ עַצְמָם בְּתוֹכוֹ הִרְגִישוּ

קְרִירוּת וּרְטִיבוּת שֶל עֲרָפֶל אָפוֹר. אוּלָם מְעוּפָם הָיָה כֹּה

מָהִיר, עַד כִּי בְּרֶגַע אֶחָד יָצְאוּ מִן הֶעָנָן וְשָבוּ אֶל אוֹר

הַיָּרֵחַ. פַּעַם טָס נֶשֶר הָעָף בַּמְּרוֹמִים יָשָר לְמוּל פֶּרְסֵאוּס

הָרוֹאֶה וְאֵינוֹ נִרְאֶה. הַמַּרְאוֹת הַנִּפְלָאִים בְּיוֹתֵר הָיוּ

הַזִּקִּים¹ אֲשֶר הִבְהִיקוּ וְהִבְרִיקוּ

פִּתְאֹם, כְּאִלּוּ מְדוּרָה הֶעֱלוּ בַּשָּמַיִם, וְהֵם הֶחֱוִירוּ אֶת

אוֹר הַיָּרֵחַ בְּמֶרְחַק מֵאָה פַּרְסָאוֹת מִסְּבִיבָם.

כַּאֲשֶר עָפוּ שְנֵי הַחֲבֵרִים הָלְאָה, נִדְמָה לוֹ

לְפֶרְסֵאוּס, כִּי אָזְנוֹ שוֹמַעַת רִשְרוּש שֶל שִׂמְלָה עַל יָדוֹ,

מִצַּד שֶכְּנֶגֶד זֶה, שֶבּוֹ רָאָה אֶת כַּסְפִּיאֵל, וְרַק כַּסְפִּיאֵל

עוֹד הָיָה נִרְאֶה.

– שֶל מִי הַשִּׂמְלָה הַזֹּאת – שָאַל פֶּרְסֵאוּס – הַמַּשְמִיעָה רִשְרוּש קָרוֹב אֵלַי בָּרוּחַ הַחֲרִישִית?

– הָהּ, שֶל אֲחוֹתִי הִיא – עָנָה כַּסְפִּיאֵל – הִיא

בָּאָה לָלֶכֶת עִמָּנוּ, כַּאֲשֶר אָמַרְתִּי לְךָ, כִּי תַעֲשֶׂה זֹאת.

לֹא נוכַל לַעֲשׂוֹת מְאוּמָה בְּלִי עֶזְרַת אֲחוֹתִי. אֵין לְךָ מֻשָּׂג,

עַד מָה חֲכָמָה הִיא. וְעֵינֶיהָ מָה חַדּוֹת הֵן! הִנֵּה יֵש בְּכֹחָהּ

לִרְאוֹת אוֹתְךָ בְּרֶגַע זֶה בְּבֵרוּר כָּל כָּךְ, כְּאִלּוּ אֵינְךָ

בִּלְתִּי נִרְאֶה, וְלִבִּי אוֹמֵר לִי, כִּי הִיא תִהְיֶה רִאשוֹנָה

לְגַלּוֹת אֶת הַגּוֹרְגוֹנוֹת.

בֵּין כֹּה וָכֹה, וּבְמַסַּע הַחִפָּזוֹן שֶלָּהֶם

דֶּרֶךְ הָאֲוִיר נִגְלָה לְעֵינֵיהֶם הָאוֹקְיָנוֹס הַגָּדוֹל, וְעַד

מְהֵרָה עָפוּ עַל פָּנָיו. הַרְחֵק מִתַּחְתֵּיהֶם הָמוּ וְסָעֲרוּ

הַגַּלִּים בְּרַעַש גָדוֹל בְּלֵב יָם אוֹ גִלְגְלוּ דֳכִי לָבָן עַל

הַחוֹפִים הָאֲרֻכִּים, אוֹ הֶעֱלוּ קֶצֶף אֶל מוּל הַשּוּנִיּוֹת

הַסַּלְעִיּוֹת בִּשְאָגָה גְדוֹלָה, אֲשֶר הָיְתָה כְּקוֹל רַעַם

בָּעוֹלָם מִתַּחַת, אַף כִּי הָפַךְ לְרִטּוּן עָדִין, כְּקוֹל תִּינוֹק

יָשֵן לְמֶחֱצָה, עַד אֲשֶר הִגִּיעַ לְאָזְנָיו שֶל פֶּרְסֵאוּס.

וּבְרֶגַע זֶה קָרָא קוֹל בָּאֲוִיר סָמוּךְ אֵלָיו. נִדְמָה לוֹ, כִּי

הַקּוֹל קוֹל אִשָּה, אַף כִּי לֹא הָיָה מַה שֶּמְכַנִּים עָרֵב, הִנֵּה

הָיָה מָתוּן וְעָדִין.

– פֶּרְסֵאוּס – קָרָא הַקּוֹל – הִנֵּה הַגּוֹרְגוֹנוֹת!

– אַיֵּה? – צָעַק פֶּרְסֵאוּס – אֵינֶנִּי רוֹאֶה אוֹתָן.

– עַל חוֹף הָאִי הַהוּא מִתַּחְתֶּיךָ – עָנָה הַקּוֹל – אֶבֶן קְטַנָּה כִּי תִפֹּל מִיָּדְךָ וּפָגְעָה בָּהֶן בְּאֶמְצַע.

– הֲלֹא אָמַרְתִּי לְךָ, כִּי הִיא תִהְיֶה הָרִאשוֹנָה לְגַלּוֹת אוֹתָן – קָרָא כַּסְפִּיאֵל – וְהִנֵּה הִנָּן!

יָשָר לְצַד מַטָּה, בְּמֶרְחַק שְנַיִם אוֹ שְלֹשֶת

אֲלָפִים רֶגֶל מִתַּחְתָּיו, רָאָה פֶּרְסֵאוּס אִי קָטָן, אֲשֶר הַיָּם

מִתְפָּרֵץ בְּקֶצֶף לָבָן מִסָּבִיב לְכֵפָיו חוּץ מִצַּד אֶחָד, אֲשֶר

שָם הָיָה חוֹף שֶל חוֹל לָבָן כַּשֶּלֶג. הוּא יָרַד לִקְרַאת הַמָּקוֹם

הַהוּא, וּבְהַבִּיטוֹ בְּכֹבֶד-רֹאש בְּעַד עֲרֵמָה שֶל אוֹר, לְרַגְלֵי

צוּק סְלָעִים שְחוֹרִים, וְהֵנֵּה – פֹּה הֵן הַגּוֹרְגוֹנוֹת

הַנּוֹרָאוֹת! הֵן שָכְבוּ בְּתַרְדֵמָה, מָרְדָמוֹת עַל יְדֵי רַעַם

הַיָּם, כִּי דָרוּש הָיָה קוֹל רַעַש, הַמַּחֲרִיש אָזְנֵי כָּל אִיש,

כְּדֵי לְהַשְקִיעַ בְּשֵנָה יְצוּרִים אֲיֻמִּים כַּאֵלֶּה. אוֹר

הַיָּרֵחַ זָרַח עַל קַשְׂקַשֵּׂי הַפְּלָדָה וְעַל כַּנְפֵיהֶן זָהָב,

שֶנָּפְלוּ בְּרִפְיוֹן עַל הַחוֹל. צִפָּרְנֵי הַנְּחֹשֶת, נוֹרָאוֹת

לְמַרְאֶה, הָיוּ שְלוּחוֹת וְתָפְשׂוּ רְסִיסֵי סֶלַע שֶנֻּפַּץ עַל יְדֵי

גַל, וּבַחֲלוֹמָן רָאוּ הַגּוֹרְגוֹנוֹת הַנִּרְדָמוֹת, כִּי הֵן

קוֹרְעוֹת אֲבָרִים מִבַּעֲלֵי-חַיִּים עֲלוּבִים. הַנְּחָשִים,

שֶשִּמְּשוּ לָהֶן בִּמְקוֹם שְׂעָרוֹת לְרֹאשָן, יָשְנוּ, כַּנִּרְאֶה,

אַף הֵם, אַף כִּי מִזְּמַן לִזְמַן הָיָה אֶחָד מִתְפַּתֵּל וּמֵרִים

רֹאשוֹ וְשוֹלֵחַ לְשוֹנוֹ כְּעֵין הַמַּזְלֵג, בְּהוֹצִיאוֹ לְחִישָה

מִתּוֹךְ שֵנָה, וְאַחֲרֵי-כֵן הָיָה מִתְחַבֵּר שוּב אֶל אֶחָיו

הַנְּחָשִים.

הַגּוֹרְגוֹנוֹת הָיוּ דוֹמוֹת יוֹתֵר לְמִין רֶמֶשׂ אָיֹם

וַעֲנָקִי – חִפּוּשִיּוֹת גְדוֹלוֹת בַּעֲלוֹת כַּנְפֵי-זָהָב, אוֹ

יְלָקִים, אוֹ בְּרִיּוֹת מִסּוּג זֶה, מְכֹעָרוֹת וְיָפוֹת כְּאַחַת –

מֵאֲשֶר לִיצוּרִים אֲחֵרִים, וְרַק כִּי גְדוֹלוֹת הָיוּ בְּמִדָּתָן פִּי

אֶלֶף וּרְבָבָה. וְעִם כָּל זֹאת הָיָה בָּהֶן גַם מַשֶּהוּ מִן

הָאֱנוֹשִי. לְאָשְרוֹ שֶל פֶּרְסֵאוּס, הָיוּ פְּנֵיהֶן מְסֻתָּרִים

בְּשָכְבָּן. כִּי לוּ הִבִּיט רֶגַע אֶחָד בָּהֶן הָיָה נוֹפֵל בִּדְמוּת

אֶבֶן שֶאֵין בָּהּ רוּחַ חַיִּים.

– עַתָּה – לָחַש כַּסְפִּיאֵל, בְּטוּסוֹ לְצִדּוֹ שֶל

פֶּרְסֵאוּס – עַתָּה הִגִּיעָה לְךָ הַשָּעָה לַעֲשׂוֹת אֶת הַמַּעֲשֶׂה!

חוּשָה, כִּי אִם תָּקִיץ אַחַת הַגּוֹרְגוֹנוֹת מִשְּנָתָהּ, וְאֵחַרְתָּ

אֶת הַמּוֹעֵד.

– בְּאֵיזוֹ מֵהֶן עָלַי לִפְגֹעַ? – שָאַל פֶּרְסֵאוּס,

בְּשָלְפוֹ אֶת חַרְבּוֹ וּבְרִדְתּוֹ קְצָת לְמַטָּה – שְלָשְתָּן יֵש

לָהֶן תַּלְתַּלִּים נְחָשִים. מִי מִן הַשָּלֹש הִיא מֵדוּזָה?

וְיֵש לְהָבִין, כִּי מֵדוּזָה הָיְתָה רַק אַחַת מִשְּלֹש

הַמִּפְלָצוֹת, אֲשֶר אֶת רֹאשָהּ אוּלַי יַעֲלֶה בִּידֵי פֶּרְסֵאוּס

לִכְרוֹת. וַאֲשֶר לְיֶתֶר הַשְּתַיִם, לוּ הָיְתָה בְּיָדוֹ אַף הַחֶרֶב

הַחַדָּה מִן הַחַדּוֹת, שֶחֻשְּלָה בִּזְמַן מִן הַזְּמַנִּים, הָיָה

יָכוֹל לְקַצֵּץ רֹאשָן בְּשָעָה אַחַת יַחַד בְּלִי גְרֹם לָהֶן שוּם

רָעָה.

– זָהִיר תִּהְיֶה – קָרָא הַקּוֹל הַשָּקֵט, אֲשֶר דִבֵּר

קֹדֶם – אַחַת מִן הַגּוֹרְגוֹנוֹת מִתְעוֹרֶרֶת מִשְּנָתָהּ וְעוֹמֶדֶת

לַהֲפֹךְ פָּנֶיהָ. זוֹ הִיא מֵדוּזָה. אַל תַּבִּיט אֵלֶיהָ. מַרְאֶהָ

יַהֲפֹךְ אוֹתְךָ לְאֶבֶן. הַבֵּט אֶל הַבְּבוּאוֹת שֶל פָּנֶיהָ וְגוּפָהּ

בָּרְאִי הַבָּהִיר שֶל הַצִּנָּה אֲשֶר לְךָ.

עַתָּה הֵבִין פֶּרְסֵאוּס, מִפְּנֵי מָה יָעַץ לוֹ

כַּסְפִּיאֵל בְּכֹבֶד-רֹאש לִלְטֹש וּלְמָרֵט אֶת הַצִּנָּה. בְּשִטְחָהּ

יָכֹל לְהִסְתַּכֵּל לָבֶטַח וּלְהַבִּיט אֶל בְּבוּאַת פָּנֶיהָ שֶל

הַגּוֹרְגוֹנָה. עֵינָיו רָאוּ אֶת הַפַּרְצוּף הַנּוֹרָא הַנִּשְקָף

בְּזֹהַר הַצִּנָּה, אֲשֶר אוֹר הַיָּרֵחַ נָפַל עָלָיו, וְגִלָּה אֶת כָּל

אֵימָתוֹ. הַנְּחָשִים, אֲשֶר נַפְשָם הָאַרְסִית אֵינָהּ יְכוֹלָה

לְהֵרָדֵם בִּכְלָל, הִמְשִיכוּ לְהִתְפַּתֵּל מֵעַל לְמִצְחָהּ. אֵלֶּה

הָיוּ הַפָּנִים הָאַכְזָרִיּים וְהַנּוֹרָאִים מִכָּל אֲשֶר רָאָה אָדָם

בְּעֵינָיו אוֹ בְּדִמְיוֹנוֹ, וּבְכָל זֹאת הָיָה בָּהֶם מִין יֹפִי

מוּזָר, אָיֹם וּפִרְאִי. הָעֵינַיִם הָיוּ עֲצוּמוֹת וְהַגּוֹרְגוֹנָה

עוֹד הָיְתָה שְקוּעָה בְּתַרְדֵמָה עֲמֻקָּה, אוּלָם מַבָּע שֶל חֲרָדָה

זִעֲזַע אֶת פַּרְצוּפָהּ, כְּאִלּוּ הִטְרִיד אֶת הַמִּפְלֶצֶת

חֲלוֹם-בַּלָּהוֹת. הִיא חָרְקָה בְּחָטֶיהָ הַלְּבָנִים וְחִטְטָה בְּעֹז

בְּצִפָּרְנֶיהָ נְחֹשֶת.

גַם הַנְּחָשִים, כַּנִּרְאֶה, הִרְגִישוּ בַּחֲלוֹמָהּ

שֶל מֵדוּזָה וְנַעֲשׂוּ נִרְגָזִים יוֹתֵר. הֵם הִתְפַּתְּלוּ וְהָיוּ

לַאֲגֻדּוֹת רוֹגְשוֹת, הִתְעַוְּתוּ נוֹרָאוֹת וְהֵרִימוּ מֵאָה רָאשִים

מִתּוֹךְ לְחִישָה בְּלִי לִפְקֹחַ עֵינֵיהֶם.

– עַתָּה, עַתָּה! – לָחַש כַּסְפִּיאֵל, אֲשֶר קָצְרָה רוּחוֹ – תֵּן מַהֲלֻמָּה לַמִּפְלֶצֶת!

– אוּלָם בְּשֶקֶט – קָרָא הַקּוֹל הַמָּתוּן וְהַנָּעִים

לְצַד הָעֶלֶם – הַבֵּט אֶל הַצִּנָּה בְּעוּפְךָ לְמַטָּה וְשִׂים לִבְּךָ

לְבַל תַּחֲטִיא אֶת מַכָּתְךָ הָרִאשוֹנָה.

פֶּרְסֵאוּס עָף בִּזְהִירוּת לְצַד מַטָּה, עַד אֲשֶר

פָּגְעוּ עֵינָיו בְּפָנֶיהָ שֶל מֵדוּזָה, אֲשֶר נִשְקְפוּ בַּצִּנָּה.

כְּכָל אֲשֶר קָרַב וּבָא, כֵּן נַעֲשָׂה נוֹרָא יוֹתֵר מַרְאֵה

הַנְּחָשִים; וְגוּף הַמַּתֶּכֶת שֶל הַמִּפְלֶצֶת הָלַךְ וְגָדַל.

לָאַחֲרוֹנָה, כַּאֲשֶר רָאָה אֶת עַצְמוֹ מְרַחֵף עָלֶיהָ בְּמֶרְחַק

אַמָּה, הֵרִים פֶּרְסֵאוּס אֶת חַרְבּוֹ, וּבוֹ בָּרֶגַע וְכָל אֶחָד מִן

הַנְּחָשִים עַל רֹאשָהּ שֶל מֵדוּזָה הִתְמַתַּח מַעְלָה בְּאִיּוּם,

וּמֵדוּזָה פָּקְחָה אֶת עֵינֶיהָ. אַךְ אֵחֲרָה אֶת הַמּוֹעֵד לְהָקִיץ.

הַחֶרֶב הָיְתָה חַדָּה, הַמַּהֲלֻמָּה יָרְדָה כְּבָרָק, וְרֹאשָהּ שֶל

מֵדוּזָה הַמִּרְשַעַת נָפַל מֵעַל גוּפָהּ.

– מְלָאכָה נִפְלָאָה – קָרָא כַּסְפִּיאֵל – חוּשָה וְשִׂים אֶת הָרֹאש בְּתוֹךְ יַלְקוּט הַקֶּסֶם אֲשֶר לְךָ.

לְהִשְתּוֹמְמוּתוֹ שֶל פֶּרְסֵאוּס, הִנֵּה הַיַּלְקוּט

הַקָּטָן הָרָקוּם, אֲשֶר הָיָה תָלוּי בְּצַוָּארוֹ וַאֲשֶר הָיָה עַד

כֹּה לֹא גָדוֹל מֵאַרְנָק, הִתְרַחֵב פִּתְאֹם בְּמִדָּה רַבָּה, כְּדֵי

לְהָכִיל בְּתוֹכוֹ אֶת רֹאשָהּ שֶל מֵדוּזָה. חִיש מַהֵר אָחַז בָּרֹאש,

וְהַנְּחָשִים עוֹדָם מִתְפַּתְּלִים עָלָיו, וְתָחַב אוֹתוֹ לְתוֹךְ

הַיַּלְקוּט.

– מְלַאכְתְּךָ עֲשׂוּיָה – קָרָא הַקּוֹל הַשָּקֵט –

וְעַתָּה עוּף מִזֶּה, כִּי יֶתֶר הַגּוֹרְגוֹנוֹת תַּעֲשֶׂינָה כָּל מַה

שֶּבְּכֹחָן לִנְקֹם נִקְמַת מוֹת מֵדוּזָה.

וְאָמְנָם נָחוּץ הָיָה לְהִמָּלֵט מִיָּד, כִּי עִם כָּל

הַשֶּקֶט, שֶבּוֹ עָשָׂה פֶּרְסֵאוּס אֶת מַעֲשֵׂהוּ, הִנֵּה פְּגִיעַת

חַרְבּוֹ וּלְחִישַת הַנְּחָשִים וַחֲבִיטַת רֹאשָהּ שֶל מֵדוּזָה,

בְּנָפְלוֹ עַל גַבֵּי הַחוֹל, הֵעִירוּ אֶת שְתֵּי הַגּוֹרְגוֹנוֹת

הַנּוֹתָרוֹת. הֵן יָשְבוּ רֶגַע אֶחָד וּמָחוּ עֵינֵיהֶן הַנָּמוֹת

בְּאֶצְבְּעוֹתֵיהֶן נְחֹשֶת, בְּעוֹד אֲשֶר כָּל הַנְּחָשִים אֲשֶר

בְּרָאשֵיהֶן הִתְרוֹמְמוּ מִתּוֹךְ תִּמָּהוֹן וּמִתּוֹךְ זַעַם אַרְסִי

כְּנֶגֶד דָבָר שֶלֹּא יָדְעוּ מַהוּ. אוּלָם כַּאֲשֶר רָאוּ

הַגּוֹרְגוֹנוֹת אֶת הַפֶּגֶר הַקַּשְׂקַשִּׂי שֶל מֵדוּזָה לְלֹא רֹאש

וְאֶת כְּנָפֶיהָ זָהָב פְּרוּעוֹת וּפְרוּשׂוֹת לְמֶחֱצָה עַל גַבֵּי

הַחוֹל, נוֹרָא וְאָיֹם הָיָה לִשְמֹעַ, מָה רַבָּה הָיְתָה הַיְלָלָה

וְהַצְּעָקָה אֲשֶר הֵרִימוּ. וְאַחֲרֵי-כֵן הַנְּחָשִים! הֵם הוֹצִיאוּ

לְחִישָה כְּפוּלַת מֵאָה פֶּה אֶחָד, וְהַנְּחָשִים שֶל מֵדוּזָה עָנוּ

לְעֻמָּתָם מִתּוֹךְ יַלְקוּט הַקֶּסֶם.

אַךְ הֵקִיצוּ הַגּוֹרְגוֹנוֹת, וְהֵן טֻלְטְלוּ לְמַעְלָה

בָּאֲוִיר, נוֹפְפוּ אֶת צִפָּרְנֵיהֶם נְחֹשֶת, חָרְקוּ בְּחָטֵיהֶן

הָאֲיֻמִּים וְנִפְנְפוּ בְּכַנְפֵיהֶן הַכַּבִּירוֹת בְּשֶצֶף-קֶצֶף

כָּזֶה, עַד כִּי כַּמָּה מִנּוֹצוֹת-הַזָּהָב נָשְרוּ וְצָפוּ עַל הַחוֹף.

וְהַנוֹצוֹת הָאֵלֶּה אוּלַי מִתְגַלְגְלוֹת שָם עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

הַגּוֹרְגוֹנוֹת, כַּאֲשֶר אָמַרְתִּי לָכֶם, עָלוּ לְמַעְלָה וְהִבִּיטו

נוֹרָאוֹת מִסָּבִיב מִתּוֹךְ תִּקְוָה לַהֲפֹךְ מִי שֶהוּא לְאֶבֶן.

אִלּוּ הִבִּיט פֶּרְסֵאוּס אֶל פְּנֵיהֶן, אוֹ אִלּוּ נָפַל לְתוֹךְ

צִפָּרְנֵיהֶן, כִּי אָז לֹא הָיְתָה זוֹכָה עוֹד לְעוֹלָם אִמּוֹ

הָעֲלוּבָה לְחַבֵּק וּלְנַשֵּק אֶת בְּנָהּ. אוּלָם הוּא שָקַד עַל כָּךְ

לְהָסֵב אֶת עֵינָיו לְצַד אַחֵר, וּבִהְיוֹת עַל רֹאשוֹ הַכּוֹבַע שֶל

רוֹאֶה וְאֵינוֹ נִרְאֶה, לֹא יָדְעוּ הַגּוֹרְגוֹנוֹת בְּאֵיזֶה צַד

לִרְדֹף אַחֲרָיו; אַף לֹא נִמְנַע מִלְּהִשְתַּמֵּש שִמּוּש רַב

בַּסַּנְדַלִּים בַּעֲלֵי הַכְּנָפַיִם, בְּהַמְרִיאוֹ לַמָּרוֹם בְּקַו

זָקוּף בְּמֶרְחַק פַּרְסָה אוֹ יוֹתֵר. הוּא הִמְרִיא לְגֹבַהּ כָּזֶה,

אֲשֶר הַצְּרִיחוֹת שֶל הַיְצוּרִים הַנִּתְעָבִים הָאֵלֶּה נִשְמְעוּ

מִתַּחְתָּיו בְּקוֹל רָפֶה. הוּא עָשָׂה דַרְכּוֹ יָשָר אֶל הָאִי

סֵרִיפוּס, כְּדֵי לְהָבִיא אֶת רֹאשָהּ שֶל מֵדוּזָה אֶל הַמֶּלֶךְ

פּוֹלִידֶקְטֵס.

אֵין לִי פְּנַאי לְסַפֵּר לָכֶם עַל כַּמָּה מַעֲשִׂים

נִפְלָאִים, אֲשֶר קָרוּ אֶת פֶּרְסֵאוּס בְּדַרְכּוֹ אֶל מְקוֹם

מוֹלַדְתּוֹ; לְמָשָל: עַל זֶה שֶהָרַג מִפְלֶצֶת-יָם נוֹרָאָה, בּוֹ

בָּרֶגַע שֶעָמְדָה לִבְלֹעַ עַלְמָה יָפָה. אַף לֹא אֶת זֶה, אֵיךְ הָפַךְ

עֲנָק כַּבִּיר לְהַר אֶבֶן רַק בְּהַרְאוֹתוֹ לוֹ אֶת רֹאשָהּ שֶל

מֵדוּזָה. אִם אַתֶּם מְטִילִים סָפֵק בְּסִפּוּר זֶה הָאַחֲרוֹן,

תּוּכְלוּ בְּיוֹם מִן הַיָּמִים לִנְסֹעַ לְאַפְרִיקָה וְלִרְאוֹת

בְּעֵינֵיכֶם אֶת הָהָר הַזֶּה, הַנּוֹדָע עַד הַיּוֹם בְּשֵם הָעֲנָק

הַקַּדְמוֹן הַזֶּה.

סוֹף סוֹף הִגִּיעַ פֶּרְסֵאוּס הָאַמִּיץ אֶל הָאִי,

אֲשֶר שָם צִפָּה לִרְאוֹת אֶת אִמּוֹ הָאֲהוּבָה. אוּלָם בְּמֶשֶךְ

הַיָּמִים שֶלֹּא הָיָה שָם הִתְהַלֵּךְ הַמֶּלֶךְ הֶאַכְזָר עִם דַנָאֵי

בְּרָע, עַד כִּי נֶאֶלְצָה לִבְרֹחַ. וְהִיא מָצְאָה מִקְלָט בָּהֵיכָל,

אֲשֶר שָם קִבְּלוּ אוֹתָהּ כַּמָּה כֹּהֲנִים זְקֵנִים בְּסֵבֶר פָּנִים

יָפוֹת מְאֹד. הַכֹּהֲנִים הָאֵלֶּה, הָרְאוּיִים לִתְהִלָּה, וְהַדַּיָּג

בַּעַל הַלֵּב הַטּוֹב, אֲשֶר קִיֵּם מִצְוַת הַכְנָסַת אוֹרְחִים

בְּדַנָאֵי עִם פֶּרְסֵאוּס בְּנָהּ הַקָּטָן, בְּעֵת אֲשֶר מָצָא אוֹתָם

שָטִים בַּתֵּבָה, הֵם הֵם הָיוּ, כַּנִּרְאֶה, הָאֲנָשִים הַיְחִידִים

בָּאִי, אֲשֶר שָקְדוּ לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂי חֶסֶד. כָּל שְאָר יוֹשְבֵי

הָָאִי, כְּמוֹ הַמֶּלֶךְ פּוֹלִידֶקְטֵס בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ, הָיוּ

רָעִים וְחַטָּאִים וְלֹא זָכוּ לְגוֹרָל טוֹב מִזֶּה, שֶעָמַד לָבוֹא

עֲלֵיהֶם.

אַחֲַרֵי אֲשֶר לֹא מָצָא אֶת אִמּוֹ בַּבַּיִת, הָלַךְ

פֶּרְסֵאוּס יָשָר אֶל הָאַרְמוֹן וּמִיָּד בִּשְּׂרוּ לַמֶּלֶךְ אֶת דְבַר

בּוֹאוֹ. פּוֹלִידֶקְטֵס לֹא שָׂמַח כְּלָל לִרְאוֹת פָּנָיו, כִּי תָמִיד

הֶאֱמִין בְּכָל לִבּוֹ הָרָע, שֶהַגּוֹרְגוֹנוֹת יִקְרְעוּ אֶת הָעֶלֶם

הַמִּסְכֵּן לִקְרָעִים וְיַעֲשׂוּ בּוֹ כָּלָה. אוּלָם בִּרְאוֹתוֹ

אוֹתוֹ, כִּי שָב בָּרִיא וְשָלֵם, הֶעֱמִיד פָּנִים שְׂמֵחִים, עַד

כַּמָּה שֶיָּכוֹל, וְשָאַל אֶת פֶּרְסֵאוּס, אִם הִצְלִיחַ

בְּדַרְכּוֹ.

– הֲקִיַּמְתָּ אֶת הַבְטָחָתְךָ? – שָאַל – הַאִם הֵבֵאתָ

לִי אֶת רֹאשָהּ שֶל מֵדוּזָה עִם תַּלְתַּלֵּי הַנְּחָשִים? אִם לֹא,

עֶלֶם, דָמְךָ בְּרֹאשְךָ, כִּי עָלַי לִרְכֹּש דוֹרוֹן-כַּלָּה

לַנְּסִיכָה הַיְפֵהפִיָּה הִפּוֹדָמִיָּה, וְאֵין דָבָר אַחֵר בָּעוֹלָם,

אֲשֶר יַפְלִיא כָּל-כָּךְ אֶת לִבָּהּ.

– כֵּן, כִּדְבַר הַמֶּלֶךְ – עָנָה פֶּרְסֵאוּס בְּנַחַת,

כְּאִלּוּ הָיָה זֶה מַעֲשֶׂה קַל-עֶרֶךְ אֲשֶר עָשָׂה – הִנֵּה הֵבֵאתִי

אֶת רֹאשָהּ שֶל גוֹרְגוֹנָה, תַּלְתַּלֵּי-הַנְּחָשִים, וְהַכֹּל.

– הַאֻמְנָם?! אָנָּא, הַרְאֵנִי – קָרָא הַמֶּלֶךְ

פּוֹלִידֶקְטֵס – אָכֵן, רַב-פְּלָאִים הַמַּרְאֶה, אִם כָּל מַה

שֶּמְסַפְּרִים הַנּוֹסְעִים עָלָיו אֱמֶת הוּא.

– כֵּן דִבַּרְתָּ, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ – עָנָה

פֶּרְסֵאוּס – אָמְנָם זֶה הוּא דָבָר, אֲשֶר וַדַּאי יְרַתֵּק אֵלָיו אֶת

עֵינֵי כָּל הָאֲנָשִים, אֲשֶר יַבִּיטוּ אֵלָיו. וְאִם טוֹב בְּעֵינֵי

הַמֶּלֶךְ, עֲצָתִי הִיא, כִּי יַכְרִיזוּ יוֹם חַג וְכִי כָּל נְתִינֵי

הַמֶּלֶךְ יֻזְמְנוּ לָבוֹא וְלִרְאוֹת בְּמַחֲזֵה-הַפֶּלֶא. מְעַטִּים

מֵהֶם, דוֹמֵנִי, רָאוּ לְפָנִים רֹאש שֶל גוֹרְגוֹנָה, וְאוּלַי לְעוֹלָם

לֹא יִרְאוּהוּ עוֹד.

הַמֶּלֶךְ יָדַע יָפֶה, כִּי נְתִינָיו הֵם עֲדַת רֵיקִים

וּפוֹחֲזִים וְאוֹהֲבִים מְאֹד לִרְאוֹת כָּל מִינֵי מַחֲזוֹת, כְּדֶרֶךְ

אֲנָשִים הוֹלְכֵי-בָּטֵל. וּבְכֵן קִבֵּל אֶת עֲצַת הָעֶלֶם וַיִּשְלַח

שְלִיחִים וּכְרוּזִים אֶל כָּל עֵבֶר לִתְקֹעַ בַּשּוֹפָר בְּפִנּוֹת

הָרְחוֹבוֹת וּבְכִכְּרֵי-הַשּוּק וּבְכָל פָּרָשַת דְרָכִים, וּלְהַזְמִין

כָּל אִיש אֶל חֲצַר הַמֶּלֶךְ. שָמָּה בָּא אֵפוֹא הָמוֹן רַב שֶל

אוֹרְחִים-פּוֹרְחִים. וְכֻלָּם, מִתּוֹךְ אַהֲבָה לָרֶשַע, הָיוּ

שְׂמֵחִים, אִלּוּ קָרָה אָסוֹן אֶת פֶּרְסֵאוּס בְּדַרְכּוֹ אֶל

הַגּוֹרְגוֹנוֹת. אִם הָיוּ אֲנָשִים טוֹבִים מְעַט יוֹתֵר בָּאִי הַזֶּה

(רוֹצֶה אֲנִי בֶּאֱמֶת לְהַאֲמין, כִּי אָמְנָם הָיוּ, אַף כִּי

הַהִיסְטוֹרְיָה אֵינָה מְסַפֶּרֶת כְּלוּם עַל אֲנָשִים כַּאֵלֶּה),

יָשְבוּ כֻּלָּם בִּמְנוּחָה אִיש אִיש בְּבֵיתוֹ וְעָסְקוּ בַּעֲבוֹדָתָם

וְהִשְגִיחוּ עַל יַלְדֵיהֶם הַקְּטַנִּים. עַל כָּל פָּנִים, רֹב

הַתּוֹשָבִים אָצוּ בְּכָל כֹּחַ רַגְלֵיהֶם אֶל הָאַרְמוֹן, איש אֶת

רֵעֵהוּ הָדַף וְדָחַף בִּזְרוֹעַ, מִתּוֹךְ תְּשוּקָה לִהְיוֹת קָרוֹב אֶל

הַמִּרְפֶּסֶת אֲשֶר שָם נִרְאָה פֶּרְסֵאוּס הָאוֹחֵז בְּיָדוֹ אֶת

הַיַּלְקוּט הָרָקוּם.

עַל בָּמָה הַפּוֹנָה כֻּלָּהּ לְעֵבֶר הַמִּרְפֶּסֶת

יָשַב הַמֶּלֶךְ הָאַדִּיר פּוֹלִידֶקְטֵס בְּתוֹךְ יוֹעֲצָיו הָרָעִים,

וְאַנְשֵי הֶחָצֵר הַמַחֲנִיפִים לוֹ יוֹשְבִים סְבִיבוֹ בַּחֲצִי-עִגּוּל.

הַמֶּלֶךְ, יוֹעֲצָיו, מְשָרְתָיו וּנְתִינָיו – כֻּלָּם הִבִּיטוּ

בִּתְשוּקָה לְנֹכַח פֶּרְסֵאוּס.

– הַרְאֵנוּ אֶת הָרֹאש! הַרְאֵנוּ אֶת הָרֹאש! – הֵרִיעַ

הָעָם, וּבְקוֹלָם נִשְמַע אִיּוּם, כְּאִלּוּ אָמְרוּ לִקְרֹעַ אֶת

פֶּרְסֵאוּס לִגְזָרִים, אִם לֹא יְמַהֵר לְשַעֲשֵעַ אֶת עֵינֵיהֶם

בַּדָּבָר שֶעָלָיו לְהַרְאוֹתוֹ – הַרְאֵנוּ אֶת רֹאשָהּ שֶל מֵדוּזָה עִם

תַּלְתַּלֵּי הַנְּחָשִים!

רֶגֶש שֶל צַעַר וְרַחֲמִים חָלַף בְּלִבּוֹ שֶל הָעֶלֶם פֶּרְסֵאוּס.

– הָהּ, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ – קָרָא – וְאַתֶּם בְּנֵי

עַמִּי, נַפְשִי תְמָאֵן לְהַרְאוֹת לָכֶם אֶת רֹאשָהּ שֶל

הַגּוֹרְגוֹנָה.

– הוֹי, הַנָּבָל וְהַפַּחְדָן! – צָעַק הֶהָמוֹן בְּיֶתֶר

אִיּוּם מֵאֲשֶר קֹדֶם – הוּא מְשַטֶּה בָּנוּ! אֵין לוֹ כְּלָל רֹאש

הַגוֹרְגוֹנָה! הַרְאֵנוּ אֶת הָרֹאש, אִם יֵש לְךָ, וְאִם לֹא – נָסִיר

אֶת רֹאשְךָ מֵעָלֶיךָ לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ כַּדּוּר-רֶגֶל!

הַיוֹעֲצִים הָרָעִים לָחֲשוּ עֵצָה רָעָה בְּאֹזֶן

הַמֶּלֶךְ; אַנְשֵי הֶחָצֵר רָגְנוּ פֶּה אֶחָד, כִּי פֶּרְסֵאוּס זִלְזֵל

בְּמַלְכָּם וַאֲדוֹנָם; וְהַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל פּוֹלִידֶקְטֵס בִּכְבוֹדוֹ

וּבְעַצְמוֹ נִפְנֵף בְּיָדוֹ וְצִוָּה עָלָיו בְּקוֹל חָמוּר וְעָמֹק שֶל

שַלִּיט לְהוֹצִיא אֶת הָרֹאש עַל אַחֲרָיוּתוֹ.

– הַרְאֵנִי אֶת הָרֹאש, וְאִם לֹא – אֶכְרֹת אֶת רֹאשְךָ מֵעָלֶיךָ.

וּפֶרְסֵאוּס נֶאֱנַח.

– כָּרֶגַע – חָזַר פּוֹלִידֶקְטֵס – אוֹ מוֹת תָּמוּת!

– אִם כֵּן אֵפוֹא, שוּר! – קָרָא פֶּרְסֵאוּס בְּקוֹל דוֹמֶה לִתְקִיעַת חֲצֹצְרָה.

וּפִתְאֹם, בְּאָחֲזוֹ אֶת הָרֹאש, לֹא עָבַר רֶגַע

כְּהֶרֶף עַיִן, וְהִנֵּה הַמֶּלֶךְ הָרָשָע פּוֹלִידֶקְטֵס, יוֹעֲצָיו

הָרָעִים וְכָל נְתִינָיו הַגֵּאִים חָדְלוּ לִהְיוֹת אֲנָשִים, לֹא נוֹתַר

מֵהֶם בִּלְתִּי אִם תַּבְנִיּוֹת שֶל מֶלֶךְ וְעַמוֹ. כֻּלָּם קָפְאוּ

לְעוֹלָם בַּמַּרְאֶה וּבַמַּצָּב שֶל הָרֶגַע הַזֶּה, עִם הֲצָצָה

רִאשוֹנָה אֶל הָרֹאש הַנּוֹרָא שֶל מֵדוּזָה הֶחֱוִירוּ וַיִּהְיוּ

לְשַיִש. וּפֶרְסֵאוּס שָב וְתָחַב אֶת הָרֹאש לְתוֹךְ הַיַּלְקוּט

וַיֵּלֶךְ לְסַפֵּר לְאִמּוֹ הַחֲבִיבָה, כִּי אֵין לָהּ עוֹד לְפַחֵד

מִפְּנֵי הַמֶּלֶךְ הָרָשָע פּוֹלִידֶקְטֵס.