עָיַפְתִּי, – עַד מָוֶת עָיַפְתִּי – מִגְסִיסָה אֲרֻכָּה זוּ, וְכַאֲשֶׁר פִּתְּחוּ סוֹף סוֹף אֶת מִסְגְרוֹתַי וַיִתְּנוּ לִי לָשֶׁבֶת, הָיִיתִי מִתְעַלֵף כִּמְעַט וּמְשֹׁלַל הַחוּשִׁים. פְּסַק הַדִין, פְּסַק דִין נוֹרָא: לָמוּת! – אֵלֶה הָיוּ דִבְרֵי הַשׁוֹפְטִים הָאַחֲרוֹנִים שֶׁהִגִיעוּ לְאָזְנָי. אַחַר הִתְאחְדוּ הַקוֹלוֹת וְהִשְׁתַּפְּכוּ יַחַד וַיִהְיוּ לְקוֹל הֶמְיָה אַחַת אֲשֶׁר הִפִּילָה תַּרְדֵמָה. הֶמְיָה זוּ הִזְכִּירָה לִי וְהֶעֱלְתָה עַל דַעְתִּי אֶת הַסִבּוּב, – אוּלַי מִפְּנֵי זֶה שֶׁהִזְכִּירָה אֶת הֶמְיַת גַלְגַל הָרֵחַיִם בְּהִסְתּוֹבְבוֹ. אַחַר נָדַם גַם הַקוֹל הַזֶה – וְלֹא שָׁמַעְתִּי עוֹד דָבָר. אַךְ תַּחַת זֶה רָאִיתִי – וְכַמָה בְּהִירָה וּמְחֻדָדָה הָיְתָה רְאִיָתִי! הִתְבּוֹנַנְתִּי בְּשִׂפְתֵי שׁוֹפְטַי. הֵן נִרְאוּ לִי לְבָנוֹת, – לְבָנוֹת עוֹד מְהַנְיָר אֲשֶׁר עָלָיו אֲנִי כּוֹתֵב אֶת הַדְבָרִים הָאֵלֶה – וְדַקוֹת נִרְאוּ לִי, דַקוֹת עַד לִידֵי כֵּעוּר, עַד לִידֵי נַוְלוּת, בִּשְׁבִיל הַבָּעַת קַשְׁיוּת הָרָצוֹן שֶׁהֵפִיקוּ וּבִשְׁבִיל הַבִּטוּל הַגָמוּר וְשְׁאָט הַנֶפֶשׁ שֶׁנִשְׁקָף מִתּוֹךְ הַשְׂפָתַיִם הַדַקוֹת הָאֵלוּ אֶל עִנוּיֵי הָאָדָם וְצָרוֹתָיו. רָאִיתִי כִּי שְׂפָתַיִם אֵלוּ חוֹתְכוֹת אֶת גְזַר דִינִי, רָאִיתִי אוֹתָן מִתְנוֹעֲעוֹת וְרוֹחֲשׁוֹת אֶת פְּסַק דִינִי הַנוֹרָא. הִרְגַשְׁתִּי בְּבִטוּי הֲבָרוֹת שְׁמִי שֶׁבֻּטְאוּ עַל יָדָן וָאֶחְרַד וָאִבָּהֵל מְאֹד עַל בִּלּתִּי שָׁמְעִי כָּל קוֹל. עוֹד זֹאת הִרְגַשְׁתִּי בְּבַלָהַת צַלְמָוֶת: אֶת רְעִידָתָם הַקַלָה שֶׁל הַקְלָעִים הַשְׁחוֹרִים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי כָּתְלֵי הַחֶדֶר; אַחַר הִתְעַכֵּב מַבַּט עֵינִי עַל שִׁבְעָה נֵרוֹת גְדוֹלִים אֲשֶׁר עָמְדוּ וְדָלְקוּ עַל הַשֻׁלְחָן. מִתְּחִלָה הוֹפִיעוּ נֶגֶד עֵנַי כְּסֵמֶל הַחֶסֶד וְהָרַחֲמִים, – הֵם נִרְאוּ לִי כְּמַלְאָכִים מְלֵאִים זִיו וְנֹגַה, הַנְכוֹנִים לָרֶדֶת וּלְהַצִילִי; אַךְ עַיְפוּת מָוֶת תְּקָפַתְנִי בּוֹ בָּרֶגַע, כָּל נִימָה מִנִימֵי נַפְשִׁי הִתְחִילָה רוֹעֵדָה בִּי כְאִלוּ נָגְעָה בְּסוֹלְלָה גַלְוַנִית. הַמַלְאָכִים שֶׁרָאִיתִי בַּחֲזוֹן לִבִּי נֶהֶפְּכוּ וַיִהְיוּ לִצְלָלִים בַּעֲלֵי רָאשִׁים שֶׁל אֵשׁ וָאֵרֶא וָאִוָכַח, כִּי לַשָׁוְא קִוִיתִי לְעֶזְרָתָם. אַךְ עַתָּה חָדַר אֶל תּוֹךְ נִשְׁמָתִי כְּקוֹל מוּסִיקָאִי אַדִיר וְנָעִים, הָרַעְיוֹן עַל דְבַר הַמְנוּחָה הַנְעִימָה שֶׁבַּקֶבֶר. בִּגְנֵבָה חָדַר רַעְיוֹן זֶה אֶל קִרְבִּי, בְּתַבְנִית לֹא בְּהִירָה, וּזְמַן רַב לֹא יָכֹלְתִּי לַעֲמוֹד עָלָיו כָּרָאוּי וּלְהַשִׂיג אֶת כָּל מַהוֹתוֹ, וְכַאֲשֶׁר סוֹף סוֹף עָמַדְתִּי עָלָיו, – נֶעֱלְמוּ תְּמוּנוֹת הַשׁוֹפְטִים מִנֶגֶד עֵינַי כְּמוֹ עַל יְדֵי קֶסֶם, הַנֵרוֹת הַגְבוֹהִים נֶעֱלְמוּ אַף הֵם וְשַׁלְהַבְתָּם כָּבְתָה וַיְהִי חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה; כָּל חוּשַׁי הִתְאַחֲדוּ וְהִתְלַכְּדוּ יַחַד לְהַרְגָשָׁה מְהִירָה אַחַת – כְּאִלוּ נִשְׁמָתִי נֶחְלְצָה מִמֶנִי וְהִיא מִתְגוֹלֶלֶת בְּמוֹרָד אֶל עִמְקֵי שְׁאוֹל תַּחְתִּיָה. אַחַר נֶהְפַּךְ כָּל הָעוֹלָם וַיְהִי לְדוּמִיָה, לַאֲפֵלָה, לְלָיְלָה.

הִתְעַלַפְתִּי; אַךְ כָּל הַרְגָשָתִי לֹא אָבְדָה לִי. אֵינֶנִי מְנַסֶה לְתָאֵר בָּזֶה מַה נִשְׁאַר לִי מֵחוּשַׁי וּמֵהַרְגָשָׁתִי; יוֹדֵעַ אֲנִי רַק זֶה, כּי לֹא הַכֹּל אָבַד לִי. אִבּוּד הַחוּשִׁים לְגַמְרֵי אֵינֶנוּ מָצוּי כְלָל. בִּשְׁעַת הַשֵׁנָה הַיוֹתֵר עַמוּקָה – אֵינֶנוּ! בְּמַחֲלַת הַחֹם – אֵינֶנוּ! בִּשְׁעַת הִתְעַלְפוּת – אֵינֶנוּ! בַּמָוֶת – אֵינֶנוּ! אֲפִילוּ בַּקֶבֶר – עוֹד שָׁאַר דְבַר מָה וְלֹא הַכֹּל אָבָד! כִּי אִם לֹא כֵן הַשְׁאָרַת הַנֶפֶשׁ מַה תְּהֵא עָלֶיהָ? בְּהַקִיצֵנוּ מִשֵׁנָה עֲמוּקָה מַרְגִישִׁים אֲנַחְנוּ כִּי קָרַעְנוּ זֶה עַתָּה אֶת הַקוּרִים הַדַקִים שֶׁל אֵיזוּ מַחְשָׁבָה. אַךְ כַּעֲבוֹר רֶגַע (כָּל כַּךְ דַקִים הֵם הַקוּרִים) אֵין אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים אוֹדוֹתָה דָבָר. הַשִׁיבָה לַחַיִים אַחֲרֵי הַהִתְעַלְפוּת עוֹבֶרֶת דֶרֶךְ שְׁתֵּי מַדְרֵגוֹת; רֵאשִׁית: הַכָּרַת הַהֲוָיָה הָרוּחְנִית, וְשֵׁנִית: הַכָּרַת הַהֲוָיָה הַגַשְׁמִית. קָרוֹב הַדָבָר לְוַדְאַי כִּי אִלְמָלֵי יָכֹלְנוּ, בְּהַגִיעֵנוּ לְהַמַדְרֵגָה הַשְׁנִיָה, לִשְׁמוֹר גַם עַל הַכָּרַת הַמַדְרֵגָה הָרִאשׁוֹנָה, וְהָיָה לָנוּ הַדָבָר לְהוֹכָחָה בְּרוּרָה עַל חַיֵי הַנְשָׁמָה. כִּי מַה הֵמָה חַיֵי הַנְשָׁמָה? בַּמָה יִבָּדְלוּ חַיִים אֵלֶה מֵהַחַיִים אַחֲרֵי הַמָוֶת? אַךְ אִם גַם אֵין בְּכֹחֵנוּ וּבְהַשָׂגָתֵנוּ לְהַעֲלוֹת בְּמַחְשַׁבְתֵּנוּ אֶת כָּל מַה שֶׁהִרְגַשְׁנוּ בְּמֶשֶׁךְ הַמַדְרֵגָה הָרִאשׁוֹנָה, וְכִי אֵין הַרְגָשׁוֹת אֵלוּ בָּאוֹת מֵאֵלֵיהֶן כַּעֲבוֹר זְמַן רַב כְּאוֹרְחִים לֹא קְרוּאִים, עַד אֲשֶׁר נִתְפַּלֵא מֵאַיִן בָּאוּ אֵלֶה לָנוּ? הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הִתְעַלֵף מִיָמָיו – לֹא יִרְאֶה צַלְמֵי הֵיכָלוֹת נֶהְדָרִים וְנִשְׂגָבִים וּתְמוּנוֹת פַּרְצוּפֵי אֲנָשִׁים בִּלְתִּי מוּזָרִים לְגַמְרִי מֵעַל הַגְחָלִים הַלוֹחֲשׁוֹת אֲשֶׁר עַל הָאָח הַמְבֹעָרֶת. לְפָנָיו לֹא יַעֲלוּ וְלֹא יֵרָאוּ צַלְמֵי חֶזְיוֹנוֹת מַבְהִילִים אֲשֶׁר אִישׁ זוּלָתוֹ לֹא יִרְאֵם; אֶל אַפּוֹ לֹא יַחְדוֹר הָרֵיחַ שֶׁל הַפְּרָחִים הַנֶעֱלָמִים; אֶת מֹחוֹ וְאֶת הַכָּרָתוֹ לֹא יַפְלִיא אֵיזֶה פָּסוּק מוּסִיקָאִי אֲשֶׁר לֹא שָׂם אֵלָיו מִתְּחִלָה לֵב כְּלָל.

בֵּין הֲמוֹן נִסְיוֹנוֹתַי אֲשֶׁר נִסִיתִי לָשׁוּב וּלְהַעֲלוֹת עַל דַעְתִּי אֶת מַה שֶׁהִרְגַשְׁתִּי בְּרִגְעֵי הִתְעַלְפוּתִי, בֵּין הֲמוֹן הַהִתְאַמְצֻיוֹת שֶׁהִתְאַמַצְתִּי לְמַלֵא אֶת שְׁאִפָתִי זוּ וְלַחְדוֹר אֶל רִגְעֵי אִי־הֲוָיָתִי הַמְדוּמָה, – הָיוּ רְגָעִים אֲשֶׁר נִדְמָה לִי, כִּי דָבָר זֶה יַעֲלֶה בְּיָדִי; תְּקוּפוֹת קְטַנוֹת, קְטַנוֹת עַד מְאֹד הָיוּ, אֲשֶׁר בָּהֶן עָלוּ מִתְּהוֹם הַנְשִׁיָה זִכְרוֹנוֹת וּרְגָשׁוֹת כָּאֵלֶה אֲשֶׁר הָיוּ יְכוֹלִים לְהִתְיַחֵס רַק אֶל זְמַן אִבּוּד חוּשַׁי הַמְדוּמֶה. בְּצִלְלֵי הַזִכְרוֹנוֹת הָאֵלֶה נִרְאוּ לִי בְּהַשָׂגָה מְטוּשְׁטֶשֶׁת צִלְלֵי אֲנָשִׁים גְבוֹהֵי הַקוֹמָה, אֲשֶׁר הֵרִימוּנִי וַיִשָׂאוּנִי לְמַטָה־לְמַטָה; בְּלִי קֵץ וּבְלִי גְבוּל לְמַטָה, עַד אֲשֶׁר סוֹף סוֹף הִתְחִיל רֹאשִׁי סוֹבֵב וְכוֹאֵב עָלַי בְּחָשְׁבִי אוֹדוֹת יְרִידָה תְּכוּפָה זוּ. נִזְכָּר אֲנִי עוֹד בְּהַפַּחַד הַמְטוּשְׁטָשׁ אֲשֶׁר חָדַר אֶל לִבִּי, פַּחַד אֲשֶׁר רֶגֶשׁ הַשֶׁקֶט אֲשֶׁר שָׁקַט פִּתְאֹם לִבִּי בְּחָדְלוֹ מִדְפּוֹק, הוֹלִידוֹ. אַחַר מַתְחִיל מִתְרַשֵׁם רֶגֶשׁ שֶׁל אִי־תְּנוּעָה; כְּאִלוּ הִגִיעוּ כְּבָר נוֹשְׂאַי עַד קֵץ יְרִידָתָם וַיַעַמְדוּ לָנוּחַ מִמַשָׂאָם הַכָּבֵד. אַחַר כֵּן מִסְתַּמֵן וְיוֹצֵא רֶגֶשׁ שֶׁל הַרְגָשַׁת הַטַחַב; וְאַחֲרֵי כֵן – שִׁגָעוֹן, שִׁגְעוֹן כֹּחַ הַזִכָּרוֹן אֲשֶׁר אֵין בִּיכָלְתּוֹ לְהִתְגַבֵּר עַל כָּל הֲמוֹן הָרְגָשׁוֹת הָאֵלֶה אֲשֶׁר סָבִיב שָׁתוּ עָלָיו וְאֲשֶׁר בִּינָתוֹ תִּקְצַר לְהַשִׂיגָם.

פִּתְאֹם חָדְרוּ אֶל תּוֹךְ נַפְשִׁי הַתְּנוּעָה וְהַקוֹל: דְפִיקָה אִי־סְדוּרָה שֶׁל לִבִּי וְקוֹל הַדְפִיקָה הַזֹאת אֲשֶׁר צִלְצֵל בְּאָזְנַי. עוֹד הַפַּעַם נָדַם הַכֹּל. וְעוֹד הַפַּעַם הֵנִיעוּ הַרְגָשַׁת הַתְּנוּעָה וְהַקוֹל וּמַגַע הַכַּפַּיִם אֶת כָּל גֵוִי. אַחַר כֵּן – הַרְגָשַׁת הַהֲוָיָה פְּשׁוּטָה, בְּלִי כָּל מַחֲשָׁבָה וּבְלִי כָּל רַעְיוֹן. וּפִתְאֹם – הָרַעְיוֹן, פַּחַד מַרְעִיד וְהִתְאַמְצוּת לָדַעַת אֶת הַמַצָב. אָז תְּקָפַנִי הָרָצוֹן לְהִשְׁתַּקֵעַ שׁוּב בְּמַצַב שֶׁל אִי־הֲוָיָה וְשֶׁל אִי־דַעַת. אַחֲרֵי כֵן הַהִתְעוֹרְרְוּת הַמְהִירָה שֶׁל הַנֶפֶשׁ וְנִסְיוֹנוֹת מוּצְלָחִים לְהִתְנוֹעֵעַ, וְלִבְסוֹף – זְכִירָה מְפוֹרֶטֶת עַל דְבַר מִשְׁפָּטִי וְדִינִי, עַל דְבַר גְזַר דִינִי, עַל דְבַר אִבּוּד חוּשַׁי וְהִתְעַלְפוּתִי; וְשִׁכְחָה גְמוּרָה וְמֻחְלֶטֶת עַל דְבַר כָּל מַה שֶׁהָיָה אַחֲרֵי כֵן וְשֶׁאַחַר כַּךְ זָכַרְתִּי בִּזְכִירָה מְטוּשְׁטֶשֶׁת וְאִי־בְּהִירָה אַחֲרֵי עָמָל רָב.

עַד הָעֵת הַזֹאת לֹא פָּקַחְתִּי אֶת עֵינַי. הַרְגֵשׁ הִרְגַשְׁתִּי כִּי שׁוֹכֵב אֲנִי אַפְּרַקְדָן וְיָדַי וְרַגְלַי אֵינָן אֲסוּרוֹת. הוֹשַׁטְתִּי אֶת יָדִי וְהִיא נָפְלָה בִּכְבֵדוּת עַל אֵיזֶה דָבָר קָשֶׁה וָלַח. הִשְׁאַרְתִּיהָ בְּמַצַב זֶה בְּהִתְאַמְצִי לְהִוָדַע אֵיפֹה אֲנִי וּמַה יֵעָשֶׂה בִּי. חָפַצְתִּי לִפְקֹחַ אֶת עֵינַי אַךְ לֹא יָכֹלְתִּי. לֹא הַפַּחַד מִפְּנֵי דָבָר נוֹרָא שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁאֶרְאֵהוּ עָצַר בְּעַד עֵינַי מֵהִפָּקֵחַ, יוֹתֵר פָּחַדְתִּי פֶּן לֹא אֶרְאֶה מְאוּמָה. סוֹף סוֹף, בְּלֵב מָלֵא יֵאוּשׁ, פָּקַחְתִּי אוֹתָן בִּמְהִירוּת. חֲשָׁשַׁי הַיוֹתֵר נוֹרָאִים נִתְקַיְמוּ. אֲפֵלָה אֲיוּמָה וּמְעִיקָה סְבָבַתְנִי. הִרְגַשְׁתִּי כִּי הִנְנִי נֶחֱנָק, כִּי הָאֲפֵלָה הַכְּבֵדָה שָׂמָה מַחֲנָק לְצַוָארִי. הָאֲוִיר הָיָה לָחוּץ וּמְעֻפָּשׁ עַד כְּדֵי חֲנִיקָה. הוֹסַפְתִּי לִשְׁכַּב בִּמְנוּחָה וָאֶתְאַמֵץ לֶאֱסוֹף אֶת נְפוּצוֹת רַעֲיוֹנוֹתַי. נִזְכַּרְתִּי בְחֻקֵי הָאִינְקְבִיזִיצְיָה וָאֶשְׁתַּדֵל לְשַׁוֹת נֶגֶד עֵינֵי רוּחִי אֶת מַצָבִי. גְזַר דִינִי נֶחְרָץ; מִן הָעֵת הַהִיא נִדְמֶה לִי, עָבְרָה כְבָר עֵת לֹא מְעַטָה. אַךְ אַף פַּעַם אַחַת לֹא נִדְמֶה לִי כִּי כְּבָר מַתִּי. הַרְגָשָׁה זוּ אֶפְשָׁרִית הִיא בְּאֵיזֶה סִפּוּר אֲבָל בְּשׁוּם אֹפֶן לֹא בִּמְצִיאוּת. אֲבָל אַיֵה אֵפוֹא אֲנִי וּמַה מַצָבִי? הַנִדוֹנִים לַמָוֶת הָיוּ מַשְׁלִימִים חֹק חַיֵיהֶם עַל פִּי הָרוֹב בִּמְדוּרוֹת הָ־auto da fe, מִשְׁפָּט כָּזֶה נַעֲשֶׂה גַם בְּיוֹם מִשְׁפָּטִי. וְכִי לֹא הֱבִיאוּנִי הֵנָה לְחַכּוֹת פֹּה לְגוֹרָלִי וּלְתוֹרִי אֲשֶׁר יַגִיעַ אוּלַי בְּעוֹד יְרָחִים אֲחָדִים? אַךְ תֵּיכֶּף שַׁבְתִּי וְנָתַתִּי אֶל לִבִּי, כִּי דָבָר זֶה לֹא יִתָּכֵן. הַנִדוֹנִים לִשְׂרֵפָה הָיוּ נִשְׁרָפִים תֵּיכֶּף בְּלִי כָּל דִחוּיִם. חוּץ מִזֶה הָיָה בֵּית כִּלְאִי הָרִאשׁוֹן רָצוּף אֲבָנִים וְלֹא הָיָה נֶעְדָר אוֹר מִכָּל וְכָל.

רַעְיוֹן אָיוֹם, אֲשֶׁר מִמֶנוּ הִתְפָּרֵץ כָּל דָמִי אֶל תּוֹךְ לְבָבִי, שָׁלַל לְרֶגַע אֶת כָּל חוּשַׁי בְּקִרְבִּי. כַּאֲשֶׁר שָׂב רוּחִי אֵלַי, קָפַצְתִּי וְעָמַדְתִּי עַל רַגְלַי וְכָל גֵוִי רָעַד וּפִרְכֵּס. פֵרַשְׂתִּי יָדַי אֶל כָּל הָעֲבָרִים, אַךְ לֹא נוֹעַזְתִּי לִצְעוֹד אַף צַעַד מִיִרְאָה בְּדָבָר פֶן אֶפְגשׁ בְּכָתְלֵי קִבְרִי. טִפּוֹת גְדוֹלוֹת שֶׁל זֵעָה קָרָה יָצְאוּ מִכָּל נַקְבוּבִיוֹת עוֹרִי וַתִּתְגַלְגֵלְנָה וַתִּקְפֶאנָה עַל מִצְחִי. אַךְ מַצַב גְסִיסָה זֶה נַעֲשֶׂה קָשֶׁה בְּיוֹתֵר עָלַי עַד בִּלְתִּי יְכֹלֶת לַהֲכִילוֹ עוֹד. אָז זַזְתִּי בִּזְהִירוּת מְרֻבָּה מִמְקוֹמִי קָדִימָה, בְּפָרְשִׂי אֲרוּבוֹת יָדַי וּבְפָקְחִי אֶת עֵינַי לָרְוָחָה, בְּתִקְוָתִי לִפְגשׁ קַו אוֹר עַל דַרְכִּי. צָעַדְתִּי צְעָדִים אֲחָדִים, אַךְ הַכֹּל מִסָבִיב הָיָה אֲפֵלָה וְרֵיקָנוּת. אָז שָׁאַפְתִּי כִּמְעַט רוּחַ. רָאִיתִי וְנוֹכַחְתִּי, כִּי הָעִנוּי הַיוֹתֵר נוֹרָא, לְהִקָבֵר חַיִים, פָּסַח עָלָי.

וּבְהוֹסִיפִי לְהִתְקַדֵם בְּדַרְכִּי הָלְאָה וְהָלְאָה, הִתְחוֹלְלוּ בְּזִכְרוֹנִי אַלְפֵי סִפּוּרִים אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי עַל דְבַר הַמוֹרָאִים הַגְדוֹלִים אֲשֶׁר בְּתוֹלֶדָה. עַל דְבַר בָּתֵּי הַכֶּלֶא אֲשֶׁר בָּעִיר הַזֹאת, הִתְהַלְכוּ בְּקֶרֶב הָעָם שְׁמוּעוֹת נוֹרָאוֹת, אֲשֶׁר לֹא נָתַתִּי אֵמוּן בָּהֶן, כִּי חֲשַׁבְתִּין לִבְדוּיוֹת, – אֲיוּמוֹת וְנוֹרָאוֹת כָּל כַּךְ הָיוּ הַשְׁמוּעוֹת עַד שֶׁלֹא נוֹעַז אִישׁ לְדַבֵּר אוֹדוֹתָן בְּקוֹל וְרַק בְּלַחַשׁ, מִפֶּה לָאֹזֶן נִמְסָרוּ. וְכִי לֹא נֶחֱרַץ דִינִי לִגְוֹעַ בָּרָעָב וּבַצָמָא בְּתוֹךְ אֲפֵלָה נִצַחַת זוּ? אוֹ אוּלַי עִנוּי עוֹד יוֹתֵר נוֹרָא נָפַל בְּגוֹרָלִי? בָּזֶה שֶׁעָלַי לָמוּת וְלֹא כְמוֹת כָּל הָאָדָם, – בָּזֶה לֹא הָיִיתִי מְסֻפָּק אַף רֶגַע, בְּדַעְתִּי הֵיטֵב אֶת אָפְיָם שֶׁל מְשׁוֹפְטַי. אֵיךְ אָמוּת וּמָתַי אָמוּת – דָבָר זֶה הֶעֱסִיקַנִי בְּיוֹתֵר בְּרֶגַע זֶה.

סוֹף סוֹף פָּגְשׁוּ יָדִי הַפְּשׁוּטוֹת בְּאֵיזֶה מַעֲצוֹר. זֶה הָיָה קִיר, כְּנִרְאֶה, שֶׁל אֲבָנִים – חָלָק, קַר וּמִדַּבֵּק. שַׂמְתִּי אֶת פָּנַי לָלֶכֶת לְאֹרֶך הַקִיר, בְּצַעֲדִי בִּזְהִירוֹת הַיוֹתֵר אֶפְשָׁרִית, בְּזָכְרִי אֶת הַסִפּוּרִים הַנוֹרָאִים אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי בְּשֶׁכְּבָר הַיָמִים. אַךְ אִם אוֹסִיף לָלֶכֶת כָּכָה לְאֹרֶךְ הַקִיר, הֲלֹא יִבָּצֵר מִמֶנִי לָדַעַת אֶת גֹדֶל בֵּית כִּלְאִי: כִּי הֲלֹא אִם אֲסוֹבֵב אֶת כָּל קִירוֹת הַחֶדֶר וְאָשׁוּב עַל עֲקֵבַי, הַלֹא לֹא אוּכַל לְהַגְבִּיל אֶת הַמָקוֹם אֲשֶׁר מִמֶנוּ הֲחִילוֹתִי אֶת דַרְכִּי, נִזְכַּרְתִּי בַּסַכִּין הַקְטַנָה אֲשֶׁר הָיְתָה בְּכִיס בִּגְדִי בְּרֶגַע מִשְׁפָּטִי, אַךְ סַכִּין זוּ אָבְדָה וְאֵינֶנָה; אֶת בְּגָדַי לָקְחוּ מִמֶנִי וְתַחְתֵּיהֶם הִלְבִּישׁוּנִי כְתֹנֶת עָבָה שֶׁל אֶרֶג גַס וְקָשֶׁה. לוּ הָיְתָה סַכִּינִי בְּיָדִי, כִּי אָז תְּקַעְתִּיהָ בְּאַחַד הַנְקִיקִים אֲשֶׁר בַּקִיר וְכָכָה הָיִיתִי יָכֹל לְהַגְבִּיל אֶת מִדַת הַחֶדֶר. מְנִיעָה זוּ הָיְתָה, אָמְנָם, קְטַנָה וְקַלַת עֶרֶךְ, אַךְ בְּמַצַב הַנֶפֶשׁ שֶׁנִמְצֵאתִי בוֹ אָז, נִדְמְתָה לִי לִגְדוֹלָה כָּזוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהִתְגַבֵּר עָלֶיהָ. קָרַעְתִּי רְצוּעָה אַחַת מִכֻּתָּנְתִּי, הִנַחְתִּיהָ עַל הָרִצְפָּה, אֵצֶל הַקִיר. עַתָּה אִם אֵלֵךְ לְאֹרֶךְ הַקִיר הֲלֹא סוֹף סוֹף אָבוֹא וְאַגִיעַ עַד רְצוּעָה זוּ. כָּזֹאת הָיְתָה מַחְשַׁבְתִּי אַךְ לֹא הֵבֵאתִי בְּחֶשְׁבּוֹן אֶת אֹרֶךְ הַדֶרֶךְ וְאֶת חֻלְשָׁתִי. רִצְפַּת הַחֶדֶר הָיְתָה לַחָה וַחֲלַקְלַקָה. הִתְנוֹעַעְתִּי לְאַט לְאַט קָדִימָה אַךְ נִכְשַׁלְתִּי בְּדַרְכִּי וָאֶפּוֹל אָרְצָה. עָיֵף וְנִדְכֶּה שָׁכַבְתִּי מִבְּלִי כֹּחַ עַל הָרִצְפָּה וָאִישָׁן.

כַּאֲשֶׁר הֱקִיצוֹתִי פָּשַׁטְתִּי אֶת יָדַי וְאֶמְצָא עַל יָדִי פַּת לֶחֶם וְקִתּוֹן שֶׁל מַיִם. בִּהְיוֹתִי עָיֵף בְּיוֹתֵר מִכְּדֵי שֶׁאוּכַל לַחֲשׁוֹב וּלְהִתְבּוֹנֵן בְּדָבָר זֶה, הִתְנַפַּלְתִּי בְּתֵיאָבוֹן עַל הָאֹכֶל וְעַל הַמַשְׁקֶה. אַחַר קַמְתִּי וְהוֹסַפְתִּי לָלֶכֶת לְאֹרֶךְ הַקִיר וְסוֹף סוֹף, אַחֲרֵי עָמָל וְטֹרַח מְרֻבֶּה, הִגַעְתִּי עַד רְצוּעַת כֻּתָּנְתִּי. בְּרֶגַע נָפְלִי עָשִׂיתִי כְּבָר חֲמִשִׁים וּשְׁנַיִם צְעָדִים, וְאַחֲרֵי קוּמִי עָשִׂיתִי עוֹד אַרְבָּעִים וְשְׁמוֹנָה. יַחַד יַעֲלוּ אֵפוֹא לְמֵאָה צְעָדִים. אִם נַחְשׁוֹב שְׁנֵי צְעָדִים לְיַרְד אֶחָד, יָכֹלְתִּי לַחֲשׁוֹב אֶת הֲקֵפוֹ שֶׁל חֲדַר כִּלְאִי לַחֲמִשִׁים יַרְד. אַגַב, בְּסַבּוֹתִי אֶת קִירוֹת הַחֶדֶר נִפְגְשׁוּ לִי עַל דַרְכִּי זָוִיוֹת רַבּוֹת עַד כִּי בְּשׁוּם אֹפֶן לֹא יָכֹלְתִּי לְשַׁוֹת לִי אֶת מַרְאֶה מְעָרַת קִבְרִי (עֲדַיִן הָיִיתִי מַחֲזִיק בַּדֵעָה כִּי הִנְנִי קָבוּר חַיִים).

עַל צַד הָאֱמֶת עָשִׂיתִי אֶת כָּל נִסְיוֹנוֹתַי אֵלֶה לֹא לְשֵׁם מַטָרָה מְסוּיָמָה, מִבְּלִי לְדַבֵּר עוֹד, כִּי כָּל תִּקְוָה לֹא נִשְׁקְפָה לִי מִנִסְיוֹנוֹתַי אֵלֶה; רַק רֶגֶשׁ עָמוּם שֶׁל סַקְרָנוּת הֵנִיעַנִי לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל מַה שֶׁעָשִׂיתִי. עָזַבְתִּי אֶת הַכֹּתֶל וָאַחְלִיט לַעֲבוֹר עַל פְּנֵי הַחֶדֶר לְרָחְבּוֹ, מִן הַכֹּתֶל הָאֶחָד עַד הַכֹּתֶל אֲשֶׁר מִנֶגְדוֹ. צָעֹד צָעַדְתִּי בִּזְהִירוּת, יַעַן כִּי הָרִצְפָּה אַף שֶׁקָשָׁה הָיְתָה, אֲבָל חֲלַקְלַקָה מְאֹד הָיְתָה וְנָקֵל מְאֹד הָיָה לְהִכָּשֵׁל וְלִנְפּוֹל. אַךְ סוֹף סוֹף אִמַצְתִּי אֶת לִבִּי וָאַתְחִיל לַעֲשׂוֹת דַרְכִּי בְּהִתְאַמְצִי לָלֶכֶת בְּקַו יָשָׁר. אַךְ בַּעֲשׂוֹתִי כַּעֲשָׂרָה – שְׁנֵים־עָשָׂר צְעָדִים נִסְתַּבְּכוּ רַגְלַי בְּכֻתָּנְתִּי הַקְרוּעָה וָאֶפּוֹל לָאָרֶץ עַל פָּנָי.

בִּהְיוֹתִי נִדְהָם מִנְפִילָתִי לֹא שַׂמְתִּי לֵב אֶל דָבָר מוּזָר אֶחָד, אֲשֶׁר הִפְלִיאַנִי רַק כַּעֲבוֹר דַקִים אֲחָדִים. וְזֶה הַדָבָר: סַנְטֵרִי נִשְׁעָן עוֹד עַל הָאָרֶץ, בְּשָׁעָה שֶׁשְׂפָתַי, חֹטְמִי וּמִצְחִי לֹא נָגְעוּ עוֹד בָּרִצְפָּה וַיִהְיוּ נְתוּנִים עַל פְּנֵי שֶׁטַח רֵיק. בְּאוֹתָה שָׁעָה עַצְמָה הִרְגַשְׁתִּי, כִּי מִצְחִי כְּאִלוּ טוֹבֵל הוּא בְּאֵדִים נִפְסָדִים וְרֵיחַ שֶׁל פִּטְרִיוֹת רְקוּבוֹת וְנִפְסָדוֹת הִגִיעַ לִנְחִירַי. מִשַׁשְׁתִּי בְּיָדִי אֶת הָרִצְפָּה וָאֶבָּהֵל מְאֹד בִּרְאוֹתִי כִּי אֲנִי שׁוֹכֵב עַל שְׂפַת בְּאֵר עֲגוּלָה אֲשֶׁר אֶת מִדַת הֶקֵפָה לֹא יָכֹלְתִּי, כְּמוּבָן, לְהַגְבִּיל בְּרֶגַע זֶה. בְּמַשְׁשִׁי אֶת קִירוֹת הַבְּאֵר שִׁבַּרְתִּי חֲתִיכָה קְטַנָה שֶׁל אַחַת הָאֲבָנִים וָאַשְׁלִיכֶנָה אֶל פִּי הַתְּהוֹם. בְּמֶשֶׁךְ רְגָעִים אֲחָדִים הִתְנַגְפָה פְּעָמִים אֲחָדוֹת עַל פְּנֵי הַקִירוֹת וְאַחַר כַּךְ נִשְׁמַע קוֹל מַשַׁק אֲשֶׁר הֵדוֹ נִשְׁמַע עַל פְּנֵי כָּל הַחֶדֶר, הָאֶבֶן נָפְלָה הַמָיְמָה. בּוֹ בְּרֶגַע שָׁמַעְתִּי מִמַעַל לְרֹאשִׁי קוֹל, כְּאִלוּ סָגְרוּ שָׁם דֶלֶת בְּחִפָּזוֹן; קֶרֶן אוֹר קְטַנָה הֵאִיר כִּמְעַט אֶת הָאֲפֵלָה מִסְבִיבִי וַתִּכָּבֶה כְּרֶגַע.

הֲבִנוֹתִי אֶת הַמָוֶת אֲשֶׁר הוּכַן לִי וָאֶשְׂמַח מְאֹד כִּי נִצַלְתִּי מִמֶנוּ. לוּ צָעַדְתִּי עוֹד צַעַד אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם קָדִימָה, כִּי אָז הָיָה כְּבָר בַּמֵתִים חֶלְקִי. מָוֶת זֶה הָיָה אֶחָד מֵאֵלֶה אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי מְדַבְּרִים וּמְסַפְּרִים אוֹדוֹתָם, אַךְ לֹא נָתַתִּי אֵמוּן בָּהֶם, בְּחָשְׁבִי אוֹתָם לְדִבַּת שָׁוְא וְלַעֲלִילָה שֶׁמַעֲלִילִים עַל הָאִינְקְבִיזִיצִיָה. קָרְבְּנוֹת רִשְׁעָתָה הָיוּ מֵתִים בִּשְׁנֵי אוֹפַנִים: אוֹ מְעוּנִים וְנִדְכָּאִים עַל יְדֵי יִסוּרֵי הַגוּף הַנוֹרָאִים, אוֹ עַל יְדֵי עִנוּיֵי הַנֶפֶשׁ הָאֲיוּמִים. בִּשְׁבִילִי הֵכִינוּ אֶת אֵלֶה הָאַחֲרוֹנִים. עֲצָבַי הָיוּ מְרוּגָזִים כָל כַּךְ עַל יְדֵי עִנוּיַי הַמְמֻשָׁכִים, עַד כִּי פָּחַדְתִּי מִפְּנֵי קוֹל דְבָרַי, וָאֶהִי לְבֵית קִבּוּל הָגוּן לְכָל מִינֵי עִנוּיֵי הַנֶפֶשׁ שֶׁהוּזְמְנוּ בִשְׁבִילִי.

חָרֵד וְרוֹעֵד בְּכָל גוּפִי זָחַלְתִּי לַאֲחוֹרָי אֶל הַקִיר, בְּהַחֲלִיטִי שֶׁמוּטַב לִי לָמוּת בְּעָמְדִי עַל מְקוֹמִי מִנְפוֹל אֶל הַבְּאֵר. נִדְמֶה לִי כִּי לֹא בְּאֵר אַחַת נִמְצֵאת בַּחֲדַר כִּלְאִי, כִּי אִם בְּאֵרוֹת רַבּוֹת וְהֵן מְמַלְאוֹת אֶת הַחֶדֶר. בְּמַצַב נֶפֶשׁ אַחֵר הָיִיתִי מוֹצֵא דֵי אוֹן בְּנַפְשִׁי לַעֲשׂוֹת פַּעַם אַחַת קֵץ לְחַיַי בְּהִתְנַפְּלִי אֶל אַחַת הַבְּאֵרוֹת; אַךְ עַתָּה גָבְרָה בִּי הַפַּחְדָנוּת עַד מְאֹד. וְאַף גַם זֹאת, הֵן לֹא יָכֹלְתִּי לִשְׁכֹּחַ, כִּי פַּחִים וּמַלְכֻּדוֹת אֵלוּ – כְּפִי אֲשֶׁר קָרָאתִי וְשָׁמַעְתִּי אוֹדוֹתָם – לֹא נוֹעֲדוּ כְּלָל לִגְרוֹם לְהַנִדוֹנִים עַל יָדָם מִיתָה מְהִירָה וּפִתְאֹמִית.

הִתְרַגְשׁוּתִי לֹא נָתְנָה לִי לְהֵרָדֵם זְמַן רַב, אַךְ סוֹף סוֹף נִרְדַמְתִּי. כַּאֲשֶׁר הֱקִיצוֹתִי, מָצָאתִי עוֹד הַפַּעַם עַל יָדִי קִתּוֹן שֶׁל מַיִם וּפַת לֶחֶם. צִמְאוֹנִי הַצוֹרֵב אִלְצַנִי לִשְׁתּוֹת אֶת כָּל הַמַיִם עַד תּוּמָם. נִרְאִים הַדְבָרִים, כִּי בְּתוֹךְ הַמַיִם הוּשַׁם דְבַר מָה, יַעַן כִּי תֵּיכֶּף אַחֲרֵי שְׁתוֹתִי הֵחֵלוּ עֵינַי לְהֵעָצֵם. שֵׁנָה חֲזָקָה, שֵׁנָה כְּבֵדָה כַּעוֹפֶרֶת אֲסָרַתְנִי, – שֵׁנָה הַדוֹמָה לַמָוֶת. כַּמָה אָרְכָּה שְׁנָתִי זוּ אֵינֶנִי יוֹדֵע; אַךְ כַּאֲשֶׁר פָּקַחְתִּי שֵׁנִית אֶת עֵינַי, הָיוּ כָּל הַדְבָרִים הַסוֹבְבִים אוֹתִי נִרְאִים לִי הֵיטֵב. לְאוֹר פוֹסְפוֹרִי מוּזָר אֲשֶׁר מוֹצָאוֹ הָיָה נֶעֱלָם מִמֶנִי, יָכֹלְתִּי לְהִתְבּוֹנֵן אֶל חֲדַר כִּלְאִי.

אָכֵן טָעוּת הָיְתָה בְּיָדִי בְּנוֹגֵעַ לְגָדְלוֹ וּלְהֶקֵפוֹ. הֶקֵף כָּתְלֵי הַחֶדֶר לֹא עָלָה לְיוֹתֵר מֵעֶשְׂרִים וַחֲמִשָׁה יַרְדִים. כַּאֲשֶׁר נוֹכַחְתִּי בְּטָעוּתִי נְבוּכֹתִי מְאֹד, וְלַשָׁוְא: כִּי אִם לֹא הָיָה כָּל עֶרֶךְ לִדְבַר מָה בְּמַצָבִי הַנוֹרָא, – הֲלֹא הָיָה זֶה הֶקֵף הַחֶדֶר וְגָדְלוֹ. אַךְ שִׂכְלִי נֶאֱחַז בְּאֵיזֶה מִין עַקְשָׁנוּת דַוְקָא בִּדְבָרִים קַלֵי הָעֶרֶךְ וּזְמַן רַב הִתְאַמַצְתִּי לְבָאֵר לִי אֶת סִבַּת שִׁגְגָתִי. סוֹף סוֹף עָמַדְתִּי עָלֶיהָ. בְּשָׁעָה שֶׁסַבֹּתִי אֶת הַחֶדֶר בְּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, צָעַדְתִּי חֲמִשִׁים וּשְׁנַיִם צְעָדִים וָאֶפּוֹל וַאֲנִי קָרוֹב אָז אֶל הַמַטָרָה כִּשְׁנַיִם־שְׁלֹשָׁה צְעָדִים, זֹאת אוֹמֶרֶת, כִּי סַבֹּתִי כִּמְעַט אֶת כָּל הַחֶדֶר. אַךְ תַּרְדֵמָה נָפְלָה עָלַי מֵרֹב עַיְפוּתִי וָאִישָׁן, וּבְהַקִיצִי עָשִׂיתִי אֶת דַרְכִּי לְאָחוֹר וּבְאֹפֶן הַזֶה סַבֹּתִי אֶת הַחֶדֶר פַּעֲמַיִם. בִּמְבוּכָתִי הַגְדוֹלָה לֹא הִרְגַשְׁתִּי וְלֹא שַׂמְתִּי אֶל לֵב, כִּי בְּשָׁעָה שֶׁהֲחִילוֹתִי אֶת סִבּוּבִי הָרִאשׁוֹן הָיָה הַקִיר מִצִדִי הַשְׂמָאלִי וּבְפַעַם הַשֵׁנִית – מִצִדִי הַיְמָנִי.

גַם בִּדְבַר תַּבְנִית הַחֶדֶר טָעִיתִי. בְּלֶכְתִּי לְיַד הַקִיר מִמַשְׁתִּי זָוִיוֹת רַבּוֹת וְלָכֵן חָשַׁבְתִּי לַמִשְׁפָּט כִּי תַּבְנִית חַדְרִי אֵינֶנָה מְרוּבַּעַת. אָכֵן זֹאת הִיא פְעוּלַת הַחֹשֶׁךְ הַמָחְלָט עַל הָאָדָם הַמֵקִיץ מִשְׁנָתוֹ אוֹ מֵהִתְעַלְפוּתוֹ בְּתוֹךְ הַחֲשֵׁכָה. מַה שֶׁחָשַׁבְתִּי לְזָוִיוֹת הָיוּ עַל צַד הָאֱמֶת רַק שְׁקַעֲרוּרוֹת רְגִילוֹת בְּתוֹךְ הַכְּתָלִים. בֶּאֱמֶת הָיָה הַחֶדֶר מְרֻבָּע. מַה שֶׁחָשַׁבְתִּי מִתְחִלָה לָאֶבֶן הָיָה בֶאֱמֶת בַּרְזֶל אוֹ מִין מַתֶּכֶת אֲחֶרֶת. וְלוּחוֹתָיו הַגְדוֹלִים הֵם הֵם שֶׁחוֹלְלוּ אֶת הָרְכָסִים עַל פְּנֵי הָרִצְפָּה בִּקְצוֹתֵיהֶם הַבִּלְתִּי יְשָׁרִים. כָּל שֶׁטַח הָרִצְפָּה הָיָה מְכוּסֶה בְּצִיוּרִים וּסְמָלִים מְתוֹעָבִים; פְּרִי הֲזָיַת הַנְזִירִים הַהֶדְיוֹטִים. תְּמוּנוֹת הַשֵׁדִים וּמַלְאֲכֵי הַחֲבָלָה וּפְנֵיהֶם הַמְפִיקִים אִיוּם וְהַפְחָדָה, שִׁלְדֵי עֲצָמוֹת וְעוֹד דְבָרִים נוֹרָאִים כָּאֵלֶה כִּסוּ אֶת כָּל הַכְּתָלִים וַיְמַלְאוּם זְוָעָה וְתֵעוּב. הִתְבּוֹנַנְתִּי וְרָאִיתִי, כִּי שִׁרְטוּטֵי הַצִּיוּרִים הָאֵלֶה הָיוּ עוֹד בְּהִירִים לְמַדַי, אַךְ הַצְבָעִים כָּהוּ כְּבָר כְּמוֹ שֶׁיִקְרֶה תָּמִיד בִּמְקוֹם טַחַב וְלֵיחוּת. הִתְבּוֹנַנְתִּי, כְּמוּבָן, גַּם אֶל הָרִצְפָּה. בְּאֶמְצָעִיתָה הִזְהִירָה בְּאֵר עֲגוּלָה אֲשֶׁר רַק בְּמִקְרֶה נִצַלְתִּי מִנְפּוֹל בָּה. אֲבָל רַק אַחַת הָיְתָה בְּאֵר זוּ בַּחֶדֶר.

אֶת כָּל זֶה רָאִיתִי בִּרְאִיָה לֹא בְּהִירָה ובְעָמָל רַב, יַעַן כִּי מַצָבִי שֻׁנָה בִשְׁעַת שְׁנָתִי. עַתָּה שָׁכַבְתִּי פְּרַקְדָן עַל עָרְפִּי, סָרוּחַ לְאָרְכִּי עַל פְּנֵי סַפְסָל נָמוּךְ וְקשֵֹׁר נִקְשַׁרְתִּי אֶל סַפְסָלִי בִּרְצּוּעַת עוֹר רְחָבָה אֲשֶׁר עָטְפָה אֶת גְוִיָתִי כַחֲגוֹרָה. רְצוּעָה זוּ סָבְבָה פְּעָמִים אֲחָדוֹת אֶת גֵוִי וַתְּהַדֵק אֶת כָּל אֵבָרַי חוּץ מֵרֹאשִׁי וּזְרֹעַ יָדִי הַשְׂמָאלִית בְּאֹפֶן, כִּי בְעָמָל רַב יָכֹלְתִּי לְהַמְצִיא לְפִי אֶת הַמָזוֹן שֶׁהֵכִינוּ לִי בְּקַעְרַת חֹמֶר. לְחֶרְדָתִי הַגְדוֹלָה נוֹכַחְתִּי, כִּי קִתּוֹן הַמַיִם לֻקַח מִמֶנִי וְאֵינֶנוּ. לְחֶרְדָתִי, אֲנִי אוֹמֵר, יַעַן כִּי הַצִמָאוֹן עִנָה אוֹתִי מְאֹד. כְּנִרְאֶה נִכְנַס גַם דָבָר זֶה בְּחֶשְׁבּוֹן, אַחֲרֵי כִּי מְעַנַי הֶאֱכִילוּנִי בָּשָׂר מְתוּבָל בִּתְבָלִין הַמַרְבִּים אֶת הַצִמָאוֹן.

הֲרִימוֹתִי אֶת עֵינַי וָאָחֵל לְהִתְבּוֹנֵן אֶל תִּקְרַת הַחֶדֶר. הִיא הָיְתָה נְתוּנָה בְּרוּם שְׁלֹשִׁים אוֹ אַרְבָּעִים רֶגֶל מֵעַל לָרִצְפָּה וּמַרְאֶהָ כְּמַרְאֵה הַקִירוֹת. צִיוּר מוּזָר עַל אֶחָד לוּחוֹתֶיהָ הֵעִיר אֶת תְּשׂוּמַת־לִבִּי בְּאֹפֶן מְיוּחָד. זֶה הָיָה סֵמֶל הַ“זְמַן” כְּפִי שֶׁנוֹהֲגִים לְצַיֵר אוֹתוֹ, אַךְ בִּמְקוֹם הַמַגָל אֲשֶׁר בְּיָדוֹ, הָיָה מְצוּיָר דְבַר מָה אֲשֶׁר נִדְמֶה לִי בְּהַהַשְׁקָפָה הָרִאשׁוֹנָה לִמְטוּלְטֶלֶת שֶׁל מוֹרֶה שָׁעוֹת עַתִּיק. דָבָר מְיוּחָד בְּאוֹתוֹ הַצִיוּר הִכְרִיחַנִי לָשׂוּם אֶת לִבִּי אֵלָיו וּלְהִתְבּוֹנֵן אֵלָיו בְּיוֹתֵר. בְּהַשְׁקִיפִי זְמַן מַה לְמַעֲלָה (הַצִיוּר נִמְצָא מְכֻוָן מֵעַל לְרֹאשִׁי), רָאִיתִי וְהִנֵה הַמְטוּלְטֶלֶת כְּאִלוּ נָעָה וְזָזָה כִּמְעַט מִמְקוֹמָה. וְכַעֲבוֹר רֶגַע נוֹכַחְתִּי, כִּי אָמְנָם לֹא שָׁגִיתִי בָּרוֹאֶה. הַמְטוּלְטֶלֶת הִתְנוֹדְדָה וְהִתְנוֹעֲעָה בִּתְנוּעָה אִטִית וְהֲנָפוֹתֶיהָ הָיוּ קְצָרוֹת בְּיוֹתֵר. בְּמֶשֶׁךְ רְגָעִים אֲחָדִים הִתְבּוֹנַנְתִּי אֵלֶיהָ בְּהִשְׁתּוֹמְמוּת יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בְּפַחַד. אַחַר כַּךְ בְּעָיְפִי מֵהַבֵּט אֶל תְּנוּעוֹתֶיהָ הַחַד גַוָנִיוֹת, הֲסִירוֹתִי אֶת עֵינַי מִמֶנָה וָאֵחֵל לְהִתְבּוֹנֵן אֶל כָּל הַסוֹבֵב אוֹתִי.

שָׁאוֹן קַל הֵסֵב אֶת לִבִּי אֵלָיו, וָאַבֵּט אֶל הָרִצְפָּה וָאֵרֶא עַכְבָּרִים גַסִים אֲחָדִים. הֵם יָצְאוּ מִתּוֹךְ הַבְּאֵר אֲשֶׁר נִמְצְאָה כָּעֵת מִימִינִי. לְעֵינַי יָצְאוּ מִתּוֹךְ הַבְּאֵר הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים בִּמְהִירוּת, כְּשֶׁעֵינֵיהֶם מְפִיקוֹת תֵּיאָבוֹן וּשְׁאִיפָה אֶל הַמַאֲכָל אֲשֶׁר הוּכַן בִּשְׁבִילִי, וַאֲשֶׁר רֵיחוֹ הֶחָרִיף גֵרָה אֶת עִצְבֵיהֶם. בְעָמָל רַב עָלָה בְּיָדִי לְגָרְשָׁם.

עָבַר כַּחֲצִי הַשָׁעָה, וְאוּלַי כְּשָׁעָה שְׁלֵמָה (אֶת הַזְמָן יָכֹלְתִּי לְכַוֵן רַק בְּקֵרוּב), עַד אֲשֶׁר הֲרִימוֹתִי אֶת עֵינַי עוֹד הַפַּעַם אֶל הַתִּקְרָה. זֶה שֶׁרָאִיתִי כָעֵת מִלֵא אֶת לְבָבִי תִּמָהוֹן וּבַלָהָה. הֲנָפוֹתֶיהָ שֶׁל הַמְטוּלְטֶלֶת הִתְרַחֲבוּ עַד כְּדֵי יַרְד אֶחָד כִּמְעַט; וְיַחַד עִם זֶה גָדְלָה, כְּמוּבָן, גַם מְהִירוּת תְּנוּעָתָה. אַךְ בְּיִחוּד הֶחֱרִידַנִי הָרַעְיוֹן, כִּי הִיא הוֹלֶכֶת הָלֹךְ וְיָרֹד עַד שֶׁיָכֹלְתִּי לְהַרְגִישׁ בִּירִידָתָה. הִתְבּוֹנַנְתִּי וְרָאִיתִי – אֵין מִן הַצֹרֶךְ לְהַגִיד בְּאֵיזוּ חֶרְדַת הַנֶפֶשׁ הִתְבּוֹנַנְתִּי בָּזֶה – כִּי חֵלֶק הַמְטוּלְטֶלֶת הַתַּחְתּוֹן הוּא כְּעֵין חֲצִי יָרֵחַ שֶׁל פְּלָדָה נוֹצֶצֶת, כְּרֶגֶל אַחַת אָרְכּוֹ מִן הַקָצֶה הָאֶחָד עַד הַקָצֶה הַשֵׁנִי; שְׁתֵּי קַרְנוֹתָיו הָיוּ מוּרָמוֹת לְמַעֲלָה וְחוּדוֹ הַחַד כְּתַעַר לְמַטָה. וּכְמוֹ תַּעַר הָיָה גַם כָּבֵד וְאָטוּם, וּבָה בְּמִדָה אֲשֶׁר הִתְרוֹמֵם לְמַעֲלָה הָלַךְ הָלֹךְ וְהִתְרַחֵב, הָלֹךְ וְהִתְעַבֶה. הוּא הָיָה קָבוּעַ עַל גַבֵּי מוֹט שֶׁל נְחוֹשֶׁת וּבְקוֹל חֲרִיקָה וְשְׁרִיקָה הִתְנוֹפֵף בָּאֲוִיר.

עַכְשָׁו הֲבִינוֹתִי מַה נוֹרָא הוּא הָעֹנֶשׁ אֲשֶׁר הִמְצִיאָה בַעֲדִי אַכְזְרִיוּתָם הַנוֹרָאָה שֶׁל הַנְזִירִים. מְשָׁרְתֵי הָאִינְקְבִיזִיצִיָה רָאוּ, כִּי נִמְלַטְתִּי מִבְּאֵר הַצָרָה אֲשֶׁר הֵכִינוּ לִי – בְּאֵר צָרָה, זוֹ הַמְשַׁמֶשֶׁת כְּעֵין סֵמֶל הַשְׁאֹל וְהָאֲבַדוֹן, וּכְפִי הַנִשְׁמַע Ultima Thule שֶׁל כָּל עִנוּיֵיהֶם. מִקְרֶה פָּשׁוּט הָיָה בְּדָבָר, כִּי נִמְלַטְתִּי מִמֶנָה אַךְ יָדֹעַ יָדַעְתִּי, כִּי הַהַפְתָּעָה הַפִּתְאֹמִית לָקְחָה חֵלֶק גָדוֹל בָּעִנוּיִים הַמְסֻלְסָלִים הָאֵלֶה. אִם נִמְלֹט נִמְלַטְתִּי פַּעַם אַחַת מִמוֹקֵשׁ זֶה טָמְנוּ לִי, לֹא חָפְצוּ עוֹד מְעַנַי הָאַכְזָרִים לְהַכְרִיחַ אוֹתִי וּלְהַכְשִׁילֵנִי בּוֹ עוֹד הַפַּעַם עַל כָּרְחִי; וַיוֹכִיחוּ לִי (מֵאֵין בְּרֵירָה אֲחֶרֶת) מִיתָה אַחֶרֶת, יוֹתֵר אֲנוּשִׁית. אֲנוּשִׁית! אֲפִילוּ בִּשְׁעַת גְסִיסָתִי לֹא יָכֹלְתִּי הִתְאַפֵּק מִצְחוֹק בְּהִשְׁתַּמְשִׁי בְּשֵׁם זֶה בְּמַצַב שֶׁהָיִיתִי נָתוּן בּוֹ.

וְלָמָה זֶה אֲסַפֵּר עַל דְבַר שְׁעוֹת עִנוּיַי הָרַבּוֹת וְהָאֲרוּכוֹת, שָׁעוֹת שֶׁל עִנוּיִים שֶׁהֵם לְמַעֲלָה מִכֹּחַ אֶנשׁ, שָׁעוֹת אֲשֶׁר בָּהֶן שָׁכַבְתִּי וּמָנִיתִי מִסְפָּר לִתְנוּעוֹתֶיהָ הַשׁוֹרְקוֹת שֶׁל הַמְטֻלְטֶלֶת? קַו אַחַר קַו, אֶצְבַּע אַחַר אֶצְבַּע, הָלְכָה הַמְטֻלְטֶלֶת הָלֹךְ וְיָרֹד, יְרִידָה אִטִית וִישָׁרָה אֲשֶׁר הִרְגַשְׁתִּיהָ רַק כַּעֲבוֹר אֵיזֶה זְמַן, זְמַן אֲשֶׁר נֶחְשַׁב בְּעֵינַי לְדוֹרֵי דוֹרוֹת – וְכֵן הָלְכָה הָלֹךְ וְיָרֹד, מָטָה מָטָה! עָבְרוּ יָמִים, יוּכַל הֱיוֹת כִּי יָמִים רַבִּים עָבְרוּ, עַד אֲשֶׁר הִתְקָרְבָה אֵלַי כָּל כַּךְ עַד, כִּי רֵיחַ הַפְּלָדָה אֲשֶׁר הוּחֲדָה גַם מוֹרָטָה חָדַר אֶל נְחִירֵי אַפִּי. הִתְּפַּלַלְתִּי אֶל הָאֱלֹהִים, כִּי יְמַהֵר וְיָחִישׁ אֶת תְּנוּעוֹתֶיהָ. יָצָאתִי מַמָשׁ מִדַעְתִּי, הִתְפַּלַצְתִּי בְתוֹךְ מִסְגְרוֹתַי, בְּהִתְאַמְצִי לְהִתְרוֹמֵם לְעוּמַת הַחֶרֶב הַחוֹדֶרֶת אֵלַי. אַחַר נִרְגַעְתִּי פִּתְאֹם וָאֶשְׁכַּב דוּמָם וְאֶצְטַחֵק לִקְרַאת מוֹתִי הַמַבְרִיק נֶגְדִי כְּהִצְטַחֵק הַתִּינוֹק לְצַעֲצוּעוֹ.

וָאֶתְעַלֵף שׁוּב, אַךְ לִזְמַן קָצָר מְאֹד, יַעַן כִּי הַמְטֻלְטֶלֶת לֹא הִסְפִּיקָה עוֹד לָרֶדֶת בְּמִדָה מְרוּבָּה, כַּאֲשֶׁר הֱקִיצוֹתִי. אַךְ מִי יוֹדֵעַ, אֶפְשָׁר מְאֹד, כִּי הִתְעַלְפוּתִי אָרְכָּה זְמַן רָב; הֲלֹא שֵׁדֵי שַׁחַת אֵלֶה, הִרְגִישׁוּ בְּוַדַאי כִּי הִתְעַלַפְתִּי וַיַפְסִיקוּ אֶת פְּעוּלַת הַמְטֻלְטֶלֶת, לְמַעַן הַרְבּוֹת וּלְמַעַן הַאֲרִיךְ אֶת שַׁעֲשׁוּעָם, שַׁעֲשׁוּעַ הָרֶצַח. אֵיךְ שֶׁיִהְיֶה, בְּהִתְעוֹרְרִי מֵהִתְעַלְפוּתִי הִרְגַשְׁתִּי אֶת עַצְמִי עָיֵף וְחָלָשׁ בְּיוֹתֵר כַּאֲשֶׁר יַרְגִישׁ הָאָדָם אֲשֶׁר צָם יָמִים רַבִּים כְּסִדְרָם, אֲפִילוּ בִּמְצָרֵי שְׁאוֹל כָּאֵלֶה מְבַקֵשׁ טֶבַע הָאָדָם אֶת תַּפְקִידוֹ; הַקֵבָה דוֹרֶשֶׁת מְזוֹנָהּ. בְּהִתְאַמְצּוּת מַכְאִיבָה הוֹשַׁטְתִּי אֶת יָדִי, עַד כַּמָה שֶׁהִרְשְׁתָה הָרְצוּעָה אֲשֶׁר אֻסַרְתִּי בָה, וָאֶקַח לִי אֶת הַנוֹתָר מִמַאֲכָלִי אֲשֶׁר הִשְׁאִירוּ הָעַכְבָּרִים. כַּאֲשֶׁר שַׂמְתִּי אֶת הַפְּרוּסָה הָרִאשׁוֹנָה אֶל פִּי הִבְרִיק פִּתְאֹם רַעְיוֹן אִי־בָּהִיר אַךְ מְשַׂמֵחַ בְּמֹחִי, צֵל שֶׁל תִּקְוָה. וְכִי מַה עִנְיָן לְתִקְוָה וָלִי? הֲלֹא זֶה הַדָבָר שֶׁאָמַרְתִּי; הָרַעְיוֹן הָיָה אִי־בָּרוּר, חֲצִי־רַעְיוֹן, כְּאֵלֶה הָעוֹבְרִים לִפְעָמִים וְחוֹלְפִים בְּמֹחַ הָאָדָם מִבְּלִי אֲשֶׁר יִתְגַשְׁמוּ וּמִבְּלִי אֲשֶׁר יִלְבְּשׁוּ אֵיזוּ תְּמוּנָה מוּחֲשִׁית. הִרְגַשְׁתִּי, כִּי זֶה הָיָה רַעְיוֹן שֶל שִׂמְחָה וְשֶׁל תִּקְוָה, אַךְ יַחַד עִם זֶה הִרְגַשְׁתִּי, כִּי הוּא גָוַע וְאָבַד בְּרֶגַע הִוָלְדוֹ. לַשָׁוְא הִתְאַמַצְתִּי לְהַגְשִימוֹ, לַהֲשִׁיבוֹ לִתְחִיָה. עִנוּיַי הָאֲרוּכִים הִכְחִידוּ כִּמְעַט כָּל יְכֹלֶת לַחֲשׁוֹב וְלַהֲגוֹת מִקִרְבִּי. נֶהֱפַּכְתִּי לְגוֹלָם, לְשׁוֹטֶה גָמוּר.

קַו הַנָפוֹתֶיהָ שֶׁל הַמְטֻלְטֶלֶת עָבַר עַל פְּנֵי גוּפִי לְרָחְבּוֹ. הִתְבּוֹנַנְתִּי וּמָצָאתִי כִּי חֲצִי הַיָרֵחַ יִגְזוֹר אוֹתִי לַחֲצָאִים מִמוּל לִבִּי. הִנֵה יַחְתּוֹךְ אֶת בַּד כֻּתָּנְתִּי, יָשׁוּב עוֹד הַפַּעַם וְיַחְתְּכֶנָה עוֹד… עוֹד… עוֹד… מִבְּלִי הַבֵּט עַל הֲנָפוֹתָיו הַגְדוֹלוֹת (כִּשְׁלֹשִׁים רֶגֶל מִן הַקָצֶה אֶל הַקָצֶה), מִבְּלִי הַבֵּט עַל כֹּחוֹ הַגָדוֹל אֲשֶׁר יֵשׁ בּוֹ כְּדֵי לְשַׁבֵּר אֶת קִירוֹת הַבַּרְזֶל שֶׁל בֵּית כִּלְאִי, יַחְתּוֹךְ בְּמֶשֶׁךְ רְגָעִים אֲחָדִים רַק אֶת כֻּתָּנְתִּי. בַּמָקוֹם הַזֶה נֶעֱצַר מַהֲלַךְ רַעְיוֹנִי. יוֹתֵר לֹא הִרְהַבְתִּי עוֹז בְּנַפְשִׁי לַחֲשׁוֹב. בְּעַקְשָׁנוּת נֶאֱחַזְתִּי בְּרַעְיוֹנִי בַּמָקוֹם הַזֶה, כְּאִלוּ עַל יְדֵי זֶה יָכֹלְתִּי לְעַכֵּב אֶת פְּעוּלַת הַמְטֻלְטֶלֶת וּלְהַעֲמִידָה גַם הִיא עַל הַמָקוֹם הַזֶה. הִתְאַמַצְתִּי לְשַׁווֹת לִי אֶת קוֹל חֲצִי־הַיָרֵחַ בְּשָׁעָה שֶׁיַגִיעַ אֶל כֻּתָּנְתִּי, וְאוֹתָה הַפְּעוּלָה הַמְיֻחָדָה שֶׁיִפְעַל עַל עֲצַבַּי קוֹל הַכֹֻּתּנֶת בְהִקָרְעָה. חָשַׁבְתִּי וְחָשַׁבְתִּי אוֹדוֹת זֶה עַד שֶצְמַרְמֶרֶת אָחֲזָה אֶת כָּל גוּפִי.

לְמַטָה – הִיא הוֹסִיפָה לָרֶדֶת מָטָה! בְּמִין עֹנֶג שֶׁל שִׁגָעוֹן הִשְׁוֵיתִי אֶת מְהִירוּת הֲנָפוֹתָיו לְעוּמַת יְרִידָתוֹ הָאִיטִית. יְמִינָה, שְׂמֹאלָה – בְּרַחֲבוּת וּבִמְהִירוּת וּבְקוֹל שְׁרִיקָה וַחֲרִיקָה; אֶל לִבִּי לְמַטָה – בִּגְנֵבָה, בִּצְעָדִים קַלִים שֶׁל נָמֵר מִתְגַנֵב אֶל טַרְפּוֹ! שָׁחַקְתִּי וְנֶאֱנַחְתִּי מִבְּלִי דַעַת אֶת נַפְשִׁי.

לְמַטָה – מִבְּלִי הַפְסֵק, מִבְּלִי חִדָלוֹן לְמָטָה! הִיא מִתְנוֹעַעַת כְּבָר בְּגֹבַה שֶׁל שְׁלֹשָׁה קַוִים מֵעַל לְלוּחַ לִבִּי! כִּמְשֻׁגָע הִתְפַּלַצְתִּי בְּתוֹךְ מִסְגְרוֹתַי בְּהִתְעַצְמִי לְהוֹצִיא אֶת יָדִי הַשְׂמָאלִית וּלְחַלְצָה מִמִסְגְרוֹתֶיהָ. הִיא הָיְתָה חָפְשִׁית רַק מִן הַמַרְפֵּק עַד הַכַּף וְרַק בְּעָמָל רַב יָכֹלְתִּי לַהֲשִׁיבָהּ מִן הַקְעָרָה אֶל פִּי, אַךְ לֹא יוֹתֵר. לוּ יָכֹלְתִּי, לוּ עָלָה בְּיָדִי לִקְרֹעַ אֶת הָרְצוּעָה אֲשֶׁר אֲסָרַתָּהּ מִמַעַל לַמַרְפֵּק, כִּי אָז נִסִיתִי לֶאֱחוֹז בַּמְטֻלְטֶלֶת וְלַעֲצֹר בַּעֲדָה. אָמְנָם, בְּהַצְלָחָה כָּזוּ יָכֹלְתִּי גַם לַעֲצֹר בְּעַד מַפַּל הַמַיִם אוֹ בְּעַד רוּח הַסְעָרָה!

לְמַטָה – מִבְּלִי הֶרֶף וּמִבְּלִי הַפְסֵק לְמָטָה! נֶחֱנַקְתִּי, הִתְפַּלַצְתִּי – הִתְכַּוַצְתִּי וְהִתְעַוֵיתִי לְכָל הֲנָפָה וַהֲנָפָה. עֵינַי לִווּהָ בִּמְעוּפָה מֵהַקָצֶה אֶל הַקָצֶה בְּמִין עַקְשְׁנוּת שֶׁל יֵאוּשׁ, בְּהִתְעַצְמָן מֵאֵלֵיהֶן בְּשָׁעָה שֶׁיָרְדָה וְהִתְקָרְבָה אֵלַי, אַף עַל פִּי שֶׁהַמָוֶת הָיָה מֵבִיא לִי רַק הֲקָלָה, – הוֹי, כַּמָה הָיָה מֵקֵל לִי הַמָוֶת! וּבְכָל זֹאת רָעַדְתִּי בְּכָל גוּפִי לָרַעְיוֹן, כִּי עוֹד מְעַט – וְחֶרֶב חַדָה זוּ תִּגַע בְּחָזִי. הַתִּקְוָה הִיא שֶׁהֶחֱרִידַתְנִי וַתַּרְעִיד אֶת כָּל עוֹרְקֵי גוּפִי. כֵּן, זֹאת הָיְתָה הַתִּקְוָה – זוּ הַתִּקְוָה אֲשֶׁר תִּשְׂתָּרֵר עַל כָּל עִנוּיֵי הַשְׁאוֹל וַאֲשֶׁר תַּטִיף אֶת נִטְפֵי תַנְחוּמֶיהָ אַף עַל אֹזֶן הַנִדוֹן לְמִיתָה הֶאָחוּז וּמְפַרְפֵּר בְּצִפָּרְנֵי הָאִינְקְבִיזִיצִיָה.

רָאִיתִי כִּי בְּעוֹד עֶשֶׂר אוֹ שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה הֲנָפוֹת יִגַע הַלַהַב בְּכֻּתָּנְתִּי, וְכַאֲשֶׁר נוֹכַחְתִּי בָּזֶה, תְּקָפַתְנִי הַמְנוּחָה הַקָרָה וְהַמְרֻכֶּזֶת שֶׁל הַיֵאוּשׁ. בְּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בְּמֶשֶׁךְ שֶׁל שָׁעוֹת רַבּוֹת, וְאוּלַי בְּמֶשֶׁךְ שֶׁל יָמִים רַבִּים, הֲחִילוֹתִי לַחֲשׁוֹב. שַׂמְתִּי אֶל לִבִּי, כִּי הָרְצוּעָה אֲשֶׁר בָּה נֶאֱסַרְתִּי, רְצוּעָה אַחַת הִיא, רְצוּעָה אַחַת סָבְבָה אֶת כָּל גוּפִי. לוּ נָגְעָה הַהֲנָפָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל חֲצִי הַיָרֵחַ הַחַד כְּתַעַר בָּרְצוּעָה וַתַּחְתְּכֶנָה כִּמְעַט בְּמָקוֹם אֶחָד – עַד שֶׁאוּכַל לְחַלֵץ אֶת גֵוִי מֵאֲסוּרָיו בְּעֶזְרַת יָדִי הַשְׂמָאלִית. אַךְ כַּמָה מְסֻכָּנָה הִיא קִרְבַת הַפְּלָדָה בְּמַצָבִי הַנוֹרָא הַזֶה. הֲלֹא תְנוּעָה קַלָה אַחַת יְכֹלָה לְסַכֵּן אֶת נַפְשִׁי! וְחוּץ מִזֶה, הֲכִי יֵשׁ לְהַעֲלוֹת עַל הַדַעָת כִּי אֳמָנֵי הָעִנוּיִים הָאֵלֶה לֹא יְקַדְמוּ פְּנֵי אֶפְשְׁרוּת הֲצָלָה כָּזֹאת? וְכִי יֵשׁ מָקוֹם אֲפִילוּ לְתִקְוָה קַלָה, כִּי הָרְצוּעָה תַחֲלוֹף עַל פְּנֵי גוּפִי בַּמָקוֹם שֶׁהַמְטֻלְטֶלֶת תַחְתְּכֶנוּ? בְּרָעֲדִי מִפַּחַד פֶּן תֹּאבַד מִמֶנִי מִשְׁעֶנֶת תִּקְוָתִי הָאַחֲרוֹנָה, הֲרִימוֹתִי אֶת רֹאשִׁי בְּהִתְאַמְצִי לְהַבִּיט עַל חָזִי. הָרְצוּעָה סָבְבָה אֶת גוּפִי בְּכָל הָעֲבָרִים חוּץ מִן הַמָקוֹם אֲשֶׁר שָׁם תַּעֲבוֹר הַמְטֻלְטֶלֶת.

וְעוֹד לֹא הִסְפַּקְתִּי לְהוֹרִיד אֶת רֹאשִׁי וּבְרַעְיוֹנִי הִבְרִיק אוֹתוֹ חֵלֶק הָרַעְיוֹן עַל דְבַר הַהֲצָלָה – שֵׁם אַחֵר אֵינֶנִי יָכֹל לִקְרֹא לָזֶה, – אֲשֶׁר חָלַף וְעָבַר בְּמוֹחִי בְּרֶגַע אֲשֶׁר הִגַשְׁתִּי אֶת שִׁיוּרֵי הַמַאֲכָל אֶל שְׂפָתַי הַיְבֵשׁוֹת. עַכְשָׁו בָּא הָרַעְיוֹן הַזֶה אֵלַי כֻּלוֹ, בִּשְׁלֵמוּתוֹ; אָמְנָם, חִוֵר, אִי־בָּהִיר, כִּמְעַט בִּלְתִּי מוּשָׂג אֲבָל כֻּלוֹ, בִּשְׁלֵמוּתוֹ. וּמִבְּלִי לְאַבֵּד אַף רֶגַע לְבַטָלָה מִהַרְתִּי לְהוֹצִיאֵהוּ לִפְעוּלוֹת.

זֶה כְּבָר, כְּשָׁעוֹת אֲחָדוֹת, אֲשֶׁר חֵלֶק הַחֶדֶר הַסָמוּךְ אֶל סַפְסַל מִשְׁכָּבִי הָמָה וְשָׁקַק מֵהָעַכְבָּרִים. הַיְצוּרִים הַפְּרָאִים, הָאֲמִיצִים וְהַשׁוֹקְקִים הֲלָלוּ הִבִּיטוּ עָלַי בְּעֵינֵיהֶם הָאֲדוּמוֹת כְּאִלוּ חִכּוּ לְשָׁעָה שֶׁתְּנוּעוֹת גוּפִי תֶּחֱדַלְנָה וְאָז אֶהֱיֶה טֶרֶף לְשִׁנֵיהֶם הַחַדוֹת. – מַה נוֹרָא הַמָזוֹן – הִרְהַרְתִּי בְּלִבִּי, – אֲשֶׁר אֵלָיו הִתְרַגְלוּ בַּבְּאֵר הַזֹאת!

וְאֵיךְ שֶׁהִתְאַמַצְתִּי לְגָרְשָׁם וּלְהַפְחִידָם, בְּכָל זֹאת אָכְלוּ כִּמְעַט אֶת כָּל מַה שֶׁמָצְאוּ לִפְנֵיהֶם בַּקְעָרָה. אָנֹכִי הֲנִיעוֹתִי בְּיָדִי הֵנָה וָהֵנָה עַל פְּנֵי הַקְעָרָה, אַךְ תְּנוּעָה מֵכַנִית זוּ, שֶׁנֶעֱשְׂתָה לְהֶרְגֵל, חָדְלָה כְּבָר מִלְהַפְחִידָם. הַיְצוּרִים הַזוֹלְלִים הָאֵלֶה שָׁלְחוּ מִדֵי פַּעַם בְּפַעַם אֶת שִׁנֵיהֶם בְּאֶצְבְּעוֹתַי. אָז מָרַחְתִּי אֶת רְצוּעוֹת מַאֲסָרַי בְּשִׁיוּרֵי הָאֹכֶל הַשְׁמֵנִים וְהַמְתֻבָּלִים אֲשֶׁר מָצָאתִי עוֹד בַּקְעָרָה, עַד מָקוֹם שֶׁיָדִי הִגִיעָה, וָאֶשְׁכַּב דוֹם, אַף עָצַרְתִּי בְּעַד נְשִׁימָתִי.

בָּרֶגַע הָרִאשׁוֹן נִבְהֲלוּ הַבְּרוּאִים הַזוֹלְלִים הֲלָלוּ מִפְּנֵי הַשִׁנוּי הַפִּתְאֹמִי – מִפְּנֵי חִדְלוֹן תְּנוּעַת יָדִי. הֵם מִהֲרוּ לְהִתְרַחֵק מִמֶנִי; רַבִּים מֵהֶם מִהֲרוּ לְהִסְתַּתֵּר בְּתוֹךְ הַבְּאֵר, אַךְ כָּל זֶה אָרַךְ לֹא יוֹתֵר מֵרֶגַע אֶחָד. לֹא לְחִנָם שַׂמְתִּי אֶת כָּל תִקְותַי בְּזוֹלְלוּתָם הַנִפְרָזָה. בִּרְאוֹתָם כִּי הִנְנִי שׁוֹכֵב בְּלִי תְּנוּעָה כַּמֵת, אִמֵץ הָאֶחָד מֵהֶם אֶת לְבָבוֹ וַיְטַפֵּס וַיַעַל עַל הַסַפְסָל וַיָחֶל לְהָרִיחַ אֶת הָרְצוּעוֹת. כַּנִרְאֶה, הָיָה זֶה אוֹת לְהִתְנַפְּלוּתָם הַכְּלָלִית עָלַי. מִן הַבְּאֵר הִתְפָּרְצוּ וְעָלוּ הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים חֲדָשִׁים, נוֹסָפִים עַל הָרִאשׁוֹנִים. הֵם טִפְּסוּ וְעָלוּ עַל גַבֵּי הַסַפְסָל וּלְמֵאוֹת עָלַי הִתְמַלָאוּ. תְּנוּעוֹתֶיהָ הַמְדוּדוֹת וְהַקְצוּבוֹת שֶׁל הַמְטֻלְטֶלֶת לֹא הִפְחִידוּ אוֹתָם כְּלָל. הֵם הִשְׂכִּילוּ לְהִשָׁמֵט וּלְהֵחָלֵץ מִפָּנֶיהָ כְּפַּעַם בְּפַּעַם, וַיוֹסִיפוּ לְכַרְסֵם בְּשִׁנֵיהֶם אֶת רְצוּעַת־מַאֲסָרִי. הֵם הִתְגוֹדְדוּ עָלַי גְדוּדִים גְדוּדִים, בְּהוֹסִיפָם לַעֲלוֹת מִכָּל הַפִּנוֹת וּמִכָּל הַמַחֲבֹאִים. כַּפּוֹת רַגְלֵיהֶם דִגְדְגוּ אֶת עוֹר צַוָארִי וְשִׂפְתוֹתֵיהֶם הַקַרוֹת נָגְעוּ בִּשְׂפָתַי. נֶחֱנָק הָיִיתִי תַּחַת כֹּבֶד גוּפוֹתֵיהֶם, אָמַרְתִּי נִגְזָרְתִּי. גֹעַל נֶפֶשׁ אֲשֶׁר אֵין לְתָאֲרֵהוּ בְאֹמֶר וּדְבָרִים הָפַךְ וַיְנַעֵר אֶת כָּל קְרָבַי בְּקִרְבִּי וּכְקוֹר עָבַר בִּלְבָבִי. אַךְ הֲלֹא עוֹד מְעַט – וְהַכֹּל יִגָמֵר. מַרְגִישׁ אֲנִי כִּי אֲסוּרַי הוֹלְכִים וְרָפִים. מַרְגִישׁ אֲנִי כִּי בִּמְקוֹמוֹת רַבִּים כְּבָר נִפְסְקוּ וְכֻרְסְמוּ. בְּאָסְפִי אֶת כָּל כֹּחוֹת נַפְשִׁי הוֹסַפְתִּי לִשְׁכַּב עַל מְקוֹמִי מִבְּלִי נוֹעַ.

וְלֹא לְחִנָם סָבַלְתִּי, לֹא לַשָׁוְא קִוִיתִי! סוֹף סוֹף הִרְגַשְׁתִּי כִּי חָפְשִׁי הִנֵנִי. הָרְצוּעָה הָיְתָה תְּלוּיָה סְבִיבִי קְרָעִים קְרָעִים. אַךְ הַמְטֻלֶטֶלֶת נָגְעָה כְּבָר בְּחָזִי. הִיא חָתְכָה כְּבָר אֶת בַּד כֻּתָּנְתִּי. עוֹד הֲנָפָה אַחַת – עוֹד – וּכְאֵב צוֹרֵב עָבַר בְּכָל גוּפִי. אַךְ רֶגַע חֻפְּשִׁי הִגִיעַ. לִתְּנוּעַת יָדִי הָרִאשׁוֹנָה הִתְפַּזְרוּ מַצִילַי לְכָל הָעֲבָרִים. בִּתְּנוּעָה אִטִית וּזְהִירָה, בְּהִתְפַּתְּלוּת שֶׁל נָחָשׁ נִשְׁמַטְתִּי מֵאֲסוּרַי וּמִתַּחַת הַחֶרֶב הַנְטוּיָה עָלַי. בָּרֶגַע הַזֶה, לְכָל הַפָּחוֹת, הָיִיתִי חָפְשִׁי.

חָפְשִׁי! – וּבְצִפָרְנֵי הָאִינְקְבִיזִיצִיָה! לֹא הִסְפַּקְתִּי עוֹד לְהִשָׁמֵט מֵעַל סַפְסָלִי אָרְצָה, עַל גַבֵּי רִצְפַּת הָאֶבֶן, וְהִנֵה מְכוֹנַת הַתּוֹפֶת נֶעֱצְרָה בְּמַהֲלָכָה, וְאֵיזֶה כֹּחַ טָמִיר וְנֶעֱלָם הֶעֱלָה אוֹתָה אֶל שְׁמֵי הַתִּקְרָה. זֶה הָיָה לִי לֶקַח נוֹרָא אֲשֶׁר מִלֵא בְּיֵאוּשׁ אֶת לְבָבִי. אֵין כָּל סָפֵק בַּדָבָר, כִּי אָרֹב אָרְבוּ לִי וְעַל כָּל תְּנוּעוֹתַי הִתְחַקוּ. חָפְשִׁי אֲנִי! – נִמְלַטְתִּי מִצָרָה אַחַת בִּשְׁבִיל לָבוֹא וּלְהֵעָנוֹת תַּחַת יַד צָרָה עוֹד יוֹתֵר גְדוֹלָה וְיוֹתֵר נוֹרָאָה מֵהָרִאשׁוֹנָה. לָרַעְיוֹן הַזֶה הִתְבּוֹנַנְתִּי בַּחֲרָדָה אֶל קִירוֹת הַבַּרְזֶל שֶׁל חֲדַר כִּלְאִי. שִׁנוּי פִּתְאֹמִי וּבִלְתִּי מוּבָן, אֲשֶׁר בָּרֶגַע הָרִאשׁוֹן לֹא יָכֹלְתִּי לַעֲמֹד עָלָיו, נִתְהַוֶה בָּהֶם. כְּמֻכֵּה רַעַם עָמַדְתִּי עַל מְקוֹמִי, כְּחוֹלֵם הָיִיתִי, רָעַדְתִּי בְּכָל גוּפִי בְּהִתְאַמְצִי לִמְצוֹא פֵּשֶׁר הַחִזָיוֹן. כָּכָה עָבְרוּ עָלַי רְגָעִים אֲחָדִים. אָז נוֹדַע לִי בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה מְקוֹר הָאוֹר הַפוֹסְפוֹרִי אֲשֶׁר מִלֵא אֶת חֲדַר כִּלְאִי. הוּא חָדַר דֶרֶךְ בְּקִיעַ צַר, כַּחֲצִי הַקַו רָחְבּוֹ, אֲשֶׁר עָבַר עַל פְּנֵי כָּל הַקִירוֹת לְרָחְבָּם, בִּמְקוֹם הִתְחַבֵּר הַקִירוֹת אֶל הָרִצְפָּה וַאֲשֶׁר מִפְּנֵי זֶה נִרְאוּ הַקִירוֹת נִבְדָלִים מִן הָרִצְפָּה, מַה שֶׁהָיָה כֵּן בֶּאֱמֶת. נִסִיתִי לְהַשְׁקִיף מִבְּעַד לַבָּקִיעַ אַךְ, כְּמוּבָן, לֹא עָלָה בְּיָדִי וְלֹא כְּלוּם.

כַּאֲשֶׁר הִתְרוֹמַמְתִּי מֵעַל הָרִצְפָּה נִתְגַלֶה לִי פִּתְאֹם סוֹד הַשִׁנוּי שֶׁבָּא בַּחֶדֶר. כְּבָר הִזְכַּרְתִּי, כִּי רִשְׁמֵי צִיוּרֵי הַבַּלָהוֹת אֲשֶׁר עַל הַקִירוֹת הָיוּ בּוֹלְטִים וְנִרְאִים עוֹד כָּרָאוּי, אֶלָא שֶׁהַצְבָעִים כָּהוּ מֵרֹב יָמִים וְמִטַחַב. עַכְשָׁו הִזְהִירוּ הַצִיוּרִים הָאֵלֶה בְּאוֹר בָּהִיר וְחָזָק, אֲשֶׁר הָלַךְ הָלֹךְ וְהִתְחַזֵק מֵרֶגַע לָרֶגַע, וּמֵרֶגַע לָרֶגַע נַעֲשׂוּ פְּנֵיהֶם יוֹתֵר וְיוֹתֵר מְעוֹרְרֵי פַּחַד וּזְוָעָה, עַד כִּי לְמַרְאֵיהֶם הָיוּ מִתְפַּלְצִים אֲנָשִׁים בַּעֲלֵי עוֹרְקִים יוֹתֵר חֲזָקִים מֵעוֹרְקַי. אַלְפֵי עֵינֵי שֵׁדִים וּמַלְאֲכֵי חֲבָּלָה, עֵינַיִם אַכְזָרִיוֹת מְפִיקוֹת קֶצֶף וְזַעַם וּמְלֵאוֹת חַיִים, אֲשֶׁר לֹא הִרְגַשְׁתִּי בָּהֶן מִקוֹדֶם, הִבִּיטוּ עָלַי מִכָּל הָעֲבָרִים, בְּהִתְנוֹצְצָן בְּאֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר הִתְאַמַצְתִּי לַשָׁוְא לַחֲשׁוֹב אוֹתָה לִמְדוּמָה. לִמְדוּמָה! – אַךְ הֲלֹא אֶל אַפִּי חָדַר כְּבָר רֵיחַ שֶׁל בַּרְזֶל קָלוּי בָּאֵשׁ. רֵיחַ מַחֲנִיק נֶפֶשׁ מִלֵא אֶת כָּל בֵּית הַכֶּלֶא. מֵרֶגַע לְרֶגַע הוֹסִיפוּ הָעֵינַיִם, עֵינֵי הַתּוֹפֶת שֶׁהִתְעַנְגוּ לְמַרָאֵה עִנוּיַי וּגְסִיסָתִי, לְהִתְנוֹצֵץ! תְּמוּנוֹת הַדָמִים שֶׁעַל הַקִירוֹת כֻּסוּ בָּאַרְגָמָן עָבֶה. עָיַפְתִּי! נֶחֱנַקְתִּי! עַתָּה לֹא נִשְׁאַר כָּל סָפֵק בְּנוֹגֵעַ לְכַוָנָתָם שֶׁל מְעַנַי, – הוֹי, הָאַכְזָרִים! הוֹי, שֵׁדֵי הַשַׁחַת! מִן הַקִירוֹת הַקְלוּיִם בָּאֵשׁ מִהַרְתִּי אֶת תּוֹךְ מֶרְכָּזוֹ שֶׁל הַחֶדֶר. לְמַרְאֵה מִיתַת הָאֵשׁ שֶׁהָלְכָה וְהִתְקָרְבָה אֵלַי, מִלֵא הָרַעְיוֹן עַל דְבַר הַבְּאֵר אֶת לְבָבִי הֲנָאָה וְקוֹרַת־רוּחַ. דָבַקְתִּי בִּשְׂפָתָה הַמְבִיאָה מָוֶת וָקָטֶב וְהִטְבַּעְתִּי אֶת עֵינַי בְּמַעֲמַקֵי תְּהוֹמָהּ. זֹהַר הַתִּקְרָה הַקְלוּיָה וְהַמְלֻבָּנָה בָּאֵשׁ הֵאִיר אֶת הַבְּאֵר עַד מַעֲמַקָה. אַךְ בָּרֶגַע הָרִאשׁוֹן לֹא יָכֹל שִׂכְלִי לְהַשִׂיג אֶת תּוֹכֶן הַמַרְאֶה שֶׁרָאִיתִי. סוֹף סוֹף חָדְרָה הַיְדִיעָה וְהִתְפָּרְצָה אֶל תּוֹךְ נַפְשִׁי, וּבְאוֹתִיוֹת שֶׁל לֶהָבָה נֶחְרְתָה בְּרַעְיוֹנִי הַנָבוּךְ וְהַמְשׁוֹלָל. הוֹי, אֵיזוּ מִלִים אֶבְחֲרָה לִי לְתָאֵר אוֹתָה כְּמוֹ!… הוֹי, בַּלָהַת הַבַּלָהוֹת!… בִּצְעָקָה גְדוֹלָה וּמָרָה מִהַרְתִּי לָסוּר מֵעַל הַבְּאֵר וּבְכַסוֹתִי אֶת פָּנַי בְּכַפּוֹת יָדִי, גָעִיתִי בִּבְכִיָה.

הַחֹם הִתְגַבֵּר בִּמְהִירוּת, וָאֶפְקַח עוֹד הַפַּעַם אֶת עֵינַי בְּרָעֲדִי כְּמוֹ בְּחֹם הַקַדָחַת. בַּחֲדַר כִּלְאִי קָם עוֹד הַפַּעַם שִׁנוּי, – בַּפַּעַם הַזֹאת קִבֵּל, כְּנִרְאֶה, שִׁנוּי צוּרָה. גַם הַפַּעַם לֹא יָכֹלְתִּי בְּפַּעַם אַחַת לְהַשִׂיג וּלְהַבִין מַה שֶׁנִהְיָתָה וּמַה שֶׁנַעֲשֶׂה מִסְבִיבִי. אַךְ סְפֵקוֹתַי נִתְחַוְרוּ לִי תֵּיכֶּף. הַכְּעֵס הִכְעַסְתִּי מְאֹד אֶת מְעַנַי הָאַכְזָרִים בְּהִמָלְטִי פַעֲמַיִם מִיָדָם – אַךְ הַפַּעַם לֹא אוּכַל עוֹד לְהִמָלֵט וְלַעֲשׂוֹת לִצְחוֹק אֶת מַלְכֵי הַבַּלָהוֹת. מַרְאֵה הַחֶדֶר הָיָה מִתְּחִלָה מְרֻבָּע. עַכְשָׁו נַעֲשׂוּ שְׁתֵּי זָוִיוֹתָיו לְחַדוֹת; הַיוֹצֵא מִזֶה, כִּי הַשְׁתַּיִם הַנוֹתָרוֹת נַעֲשׂוּ לִרְחָבוֹת. הַשִׁנוּי הַנוֹרָא הַזֶה נַעֲשֶׂה בְּרֶגַע אֶחָד בְּקוֹל שְׁרִיקָה עֲמוּמָה. בְּרֶגַע אֶחָד קִבֵּל הַחֶדֶר צוּרָה שֶׁל רוֹמְבּוּס (רָבוּעַ מְעֻקָם). אַךְ הַשִׁנוּי הַזֶה לֹא עָמַד בְּעֵינוֹ – וַאֲנִי גַם לֹא קִוִיתִי וְגַם לֹא חָפַצְתִּי כִּי יִשָׁאֵר הַדָבָר כְּמוֹ שֶׁהוּא. נָכוֹן הָיִיתִי לְחַבֵּק אֶת הַקִירוֹת הַמְלֻבָּנִים הֲלָלוּ, נָכוֹן הָיִיתִי לְהִלָחֵץ אֲלֵיהֶם בְּחָזִי, לִלְבּשׁ אוֹתָם כְּבֶגֶד הַמְנוּחָה הַנִצְחִית. – אָמוּתָה נָא, – צָעַק לִבִּי בְּקִרְבִּי – וּתְהִי מִיתָתִי מַה שֶׁתִּהְיֶה וּבִלְבַד שֶׁלֹא תָּבוֹא אֵלַי עַל יְדֵי הַבְּאֵר הָאֲיוּמָה. הַשׁוֹטֶה! אֵיךְ זֶה לֹא הֲבִינוֹתִי, כִּי הַבַּרְזֶל הַלוֹהֵט אֲשֶׁר מִסְבִיבִי הֲלֹא יְבִיאֵנִי סוֹף סוֹף אֶל תּוֹךְ הַבְּאֵר? וְכִי יָכֹלְתִּי לַעֲמֹד בִּפְנֵי הַחֹם הַנוֹרָא? וְלוּ גַם יָכֹלְתִּי, אֵיךְ זֶה אֶעֱמֹד בִּפְנֵי הַקִירוֹת הַדוֹחֲקִים אוֹתִי? הַמְרֻבָּע הַמְעֻקָם הִתְאַרֵךְ בִּמְהִירוּת עַד שֶׁלֹא נִשְׁאַר לִי זְמַן אֲפִילוּ לַחֲשׁוֹב מַחֲשָׁבָה עַל דְבַר מַצָבִי. מֶרְכָּזוֹ וְהַמָקוֹם הָרָחָב בּוֹ בְּיוֹתֵר הָיָה מְכֻוָן כְּנֶגֶד הַבְּאֵר אֲשֶׁר הִזְהִירָה בִּתְּהוֹמָהּ. נְסֻגוֹתִי אָחוֹר, אַךְ הַקִירוֹת הַמִתְאָרְכִים וְהַמִתְקָרְבִים עַל יְדֵי זֶה הָאֶחָד אֶל מִשְׁנֵהוּ, גֵרְשׁוּנִי מִמְקוֹם עֶמְדָתִי וַיִרְדְפוּנִי קָדִימָה. סוֹף סוֹף לֹא מָצָא כְּבָר גוּפִי הֶחָרוּךְ וְהַצָרוּב מָנוֹחַ לְכַף רַגְלָיו עַל גַבֵּי הָרִצְפָּה. חָדַלְתִּי כְּבָר לְהֵאָבֵק וְלַעֲמֹד עַל נַפְשִׁי, וְרַק צַעֲקָתִי הָאַחֲרוֹנָה, צַעֲקַת הַיֵאוּשׁ הָאַחֲרוֹן, הִפְסִיקָה לְרֶגַע אֶת גְסִיסָתִי הַנוֹרָאָה. הַרְגֵשׁ הִרְגַשְׁתִּי, כִּי הִנְנִי מִתְנוֹדֵד עַל פִּי הַתְּהוֹם אֲשֶׁר אָטְרָה עָלַי פִּיהָ – הֲסִבּוֹתִי אֶת עֵינַי מִנֶגְדָה…

קוֹל שָׁאוֹן וְרַעַשׁ מְעוּרָב מִקוֹלוֹת רַבִּים! תְּרוּעַת חֲצוֹצְרוֹת מִלְחָמָה! שָׁאוֹן וַהֲמוּלָה כְּאִלוּ אַלְפֵי רְעָמִים הִרְעִימוּ בְּבַת אַחַת! קִירוֹת הָאֵשׁ נָסֹגוּ אָחוֹר! יַד אֲמִיצָה אָחֲזָה בְּיָדִי בְּרֶגַע נָפְלִי בְּאֵין כֹּחַ תְּהוֹמָה. זוּ הָיְתָה יָדוֹ שֶׁל הַמַצְבִּיא הַצָרְפַתִּי לַסַל. חֵיל הַצָרְפַתִּים בָּא אֶל תּוֹלֶדָה כִּמְבוֹא עִיר מְבֻקָעָה. הָאִינְקְבִיזִיצִיָה בָּאָה בְּכַף אוֹיְבֶיהָ.