חלק ראשון    🔗

 

I אֶלֶף וְאֶחָד לָיְלָה.    🔗

בְּאֶרֶץ סִינִים הָיָה מֶלֶךְ גָּדוֹל וְנוֹרָא וַיִּמְשֹׁל הַמֶּלֶךְ בְּכָל הָאִיִּים אֲשֶׁר מִסָּבִיב לְאַרְצוֹ וּבְאֶרֶץ הוֹדוּ. וַיִּהְיוּ לוֹ אוֹצְרוֹת זָהָב וְכֶסֶף וּסְגֻלּוֹת מְלָכִים אֵין קֵץ; וְאֵין מִסְפָּר לְחֵילוֹ וְאֵין קֵצֶה לְעשֶׁר שָׂרָיו וַעֲבָדָיו. וַיִּוָלְדוּ לוֹ שְׁנַיִם בָּנִים חָרוּצִים וְאַנְשֵי חַיִל מִשִּׁכְמָם וָמַעְלָה גְבוֹהִים מִכָּל בְּנֵי סִינִים. יוֹשְׁבֵי הַמַּמְלָכָה אֲהֵבוּם מְאֹד. וַיִּהְיוּ קְשׁוּרִים וּמְסוּרִים לָהֶם בְּכָל נַפְשָׁם וּבְכָל מְאֹדָם…

וַיְהִי כִּי קָרְבוּ יְמֵי אֲבִיהֶם לָמוּת וַיְחַלֵּק אֶת מַמְלַכְתּוֹ בֵין שְׁנֵי בָנָיו: אֶת אֶרֶץ סִינִים נָתַן לִבְכוֹרוֹ, וְאֶת אֶרֶץ הוֹדוּ – לִצְעִירוֹ, וַיִּגְוַע הַמֶּלֶךְ וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו. וַיַּמְלִיכוּ אַנְשֵׁי סִינִים אֶת שָׁרִיעַר הַבְּכוֹר לְמֶלֶךְ עֲלֵיהֶם, וּבְנֵי הוֹדוּ הִמְלִיכוּ עֲלֵיהֶם אֶת שֶׁזַּמִין הַצָּעִיר. וַיִּמְשְׁלוּ שְׁנֵיהֶם בְּחָכְמָה וָדַעַת, חֶסֶד וּמִשְׁפַּט אֱמֶת הָיָה מְכוֹן כִּסְאָם. כָּכָה עָבְרוּ עֲלֵיהֶם עֶשְׂרִים שָׁנָה בְּהַשְׁקֵט וּבִטְחָה.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיִזְכּוֹר מֶלֶךְ סִינִים אֶת אָחִיו הַצָּעִיר אֶת מֶלֶךְ הוֹדוֹּ. וַיִשְׁלַח אֶת פִּיכֹל שַׂר־צְבָאוֹ אֶל אֶרֶץ הוֹדוּ לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ, כִּי יָבֹא לְהֵרָאוֹת אֶת פְּנֵי אָחִיו הַבְּכוֹר, הַמְחַכֶּה לוֹ בְּכִלְיוֹן עֵינַיִם וּמִשְׁתּוֹקֵק לִרְאוֹתוֹ וּלְחַבְּקֵהוּ. וַיָּקָם שַׂר צְבָאוֹ וַיֵּלֶךְ לְאֶרֶץ הוֹדוּ וַיָּבֹא לַמֶּלֶךְ שֶׁזַּמִּין וַיִּקֹּד לְפָנָיו אַפַּיִם אָרְצָה וַיִּדְרשׁ לִשְׁלוֹמוֹ בְּשֵׁם מַלְכּוֹ. וַיְסַפֶּר לוֹ גַם עַל דְּבַר שְׁלוֹם אָחִיו הַמֶּלֶךְ בְּאֶרֶץ סִינִים. וַיְבַקֵּשׁ מֵאִתּוֹ, כִּי יוֹאִיל לַעֲזֹב לְעֵת קְצָרָה אֶת אַרְצוֹ וְלִנְסֹעַ לְאָחִיו הַקּוֹרֵא לוֹ מֵרָחוֹק, וְהַמְקַוֶּה, כִּי לֹא יָשִׁיב פָּנָיו רֵיקָם.

וַיָּקָם מֶלֶךְ הוֹדוּ לָלֶכֶת לִרְאוֹת אֶת פְּנֵי אָחִיו הָאָהוּב הַמְחַכֶּה לוֹ. וַיְהִי בְלֶכְתּוֹ כִּבְרַת אֶרֶץ מִקִּרְיַת מַלְכוּתוֹ, וַיִּזְכֹּר, כִּי שָׁכַח בְּבֵיתוֹ דָּבָר הַנָּחוּץ לוֹ. וַיָּשָׁב עַל עִקְּבוֹתָיו וַיָּבֹא אֶל עִירוֹ וְאֶל בֵּיתוֹ לָקַחַת אֶת הַדָּבָר הַנָּחוּץ אֲשֶר שָׁכָח, וַיַּרְא וְהִנֵּה אִשְׁתּוֹ הַמַּלְכָּה יוֹצֵאת בִמְחוֹלוֹת עִם עַבְדּוֹ. וּבְסוֹבְבָם בַּמָּחוֹל תִּלְחַשׁ לוֹ: מִי יִתֵּן וְלֹא יָשׁוּב עוֹד הַמֶּלֶךְ שָׁרִיעַר לְעוֹלָם וְאַמְלִיךְ אוֹתְךָ עַל אַרְצוֹ. וַיִתְפַּלֵּץ הַמֶּלֶךְ לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּכְעַס מְאֹד, וַיְגָרֶשׁ אֶת שְׁנֵיהֶם מִבֵּיתוֹ וַיְשַׁלְחֵם לְאֶרֶץ גְּזֵרָה. אַחֲרֵי כֵן קָם וַיִּסַּע אַרְצָה סִינִים אֶל אָחִיו הַמֶּלֶךְ, וַיִּשְׂמַח הַמֶּלֶךְ שָׁרִיעַר לִקְרָאתוֹ שִׂמְחָה גְּדוֹלָה וַיְחַבְּקֵהוּ וַיִּשָּׁקֵהוּ, וַיַּרְא וְהִנֵּה פָנָיו רָעִים מְאֹד וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ וְיִשְׁאָלֵהוּ: לָמָה פָּנֶיךָ רָעִים, אָחִי יַקִּירִי? וַיַּעַן אוֹתוֹ מֶלֶךְ הוֹדוּ: “מַחֲלָה מַמְאֶרֶת מְדַכְּאָה אֶת נַפְשִׁי זֶה יָמִים רַבִּים”. – כִּי הִסְתִּיר הַמֶּלֶךְ הָאֻמְלָל אֶת הָאֱמֶת מֵאָחִיו לְבַל יַעֲצִיבֵהוּ.

וַיְהִי בִּהְיוֹתוֹ שָׁם יָמִים אֲחָדִים בִּקֵּשׁ הַמֶּלֶךְ שָׁרִיעַר מֵאֵת אָחִיו שֶׁזַּמִּין לָלֶכֶת יַחְדָּו הַיַּעֲרָה לָצוּד צָיִד.

אֲבָל מֶלֶךְ הוֹדוּ לֹא אָבָה לָלֶכֶת, כִּי זִכְרוֹן אִשְׁתּוֹ הַבּוֹגֶדֶת וְאַחֲרִיתָהּ הַמָּרָה עִצְּבוּ וַיְמָרֲרוּ אֶת רוּחוֹ וְלֹא נְתָנוּהוּ לִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחַת הַצָּיִד. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָה מֶלֶךְ סִינִים, כִּי אָחִיו לֹא יֹאבֶה לָצוּד צַיִד וַיֵּלֶךְ לְבַדּוֹ עִם אֲחֻזַּת מֵרֵעָיו. וַיִּוָּתֶר אָחִיו הַצָּעִיר בַּבָּיִת. וַיְהִי כִּי אָרְכָה לוֹ הָעֵת לָשֶׁבֶת לְבַדּוֹ וַיִּקְרַב אֶל הַחַלּוֹן שֶׁשָּׁם נִשְׁקְפָה לוֹ גִּנַּת בִּיתַן הַמֶּלֶךְ. וְהִנֵּה בְעוֹד רְגָעִים בָּאוּ שִׁפְחוֹת הַמֶּלֶךְ וְעַל כִּתְפֵיהֶן נָשְׂאוּ אֵת הַמַּלְכָּה הַיָּפָה בַּנָּשִׁים אֶל הַגָֹן, וַהֲמוֹן מְשָׁרְתִים וּמְשָׁרְתוֹת הוֹלְכִים הָלֹךְ לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ, וְכֻלָּם אֵלֶיהָ יַשְׁגִּיחוּ לְהַקְשִׁיב אֶל כָּל הֶגֶה הַיּוֹצֵא מִפִּיהָ וְלַעֲשׂוֹת כְּכָל אֲשֶׁר תִּשְׁאַל נַפְשָׁהּ. הַמַּלְכָּה עָמְדָה וְקָרְאָה: הָבוּ לִי אֶת הַגֹּלֶם הַמֶּלֶךְ! בְּרֶגַע זֶה הֶעֱמִידוּ לְפָנֶיהָ אֶת פֶּסֶל הַשַׁיִשׁ שֶׁל הַמֶּלֶךְ. הַמַּלְכָּה רָמְזָה לַעֲבָדֶיהָ וּלְשִׁפְחוֹתֶיהָ: עַתָּה גְשׁוּ כֻּלְּכֶם אֶל הַגֹּלֶם וְיִרְקוּ לוֹ בְּפָנָיו. וַיַּעֲשׂוּ כֻלָּם כְּמִצְוַת הַמַּלְכָּה וַיִקְרְבוּ כֻלָּם אֶל הַפֶּסֶל וְכָל אֶחָד יָרַק לוֹ בִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ. וַתּוֹסֶף הַמַּלְכָּה וַתֹּאמַר: עַתָּה יִקְרַב מִי שֶׁחָפֵץ וְיַכֶּה אֶת הַמֶּלֶךְ בְּפָנָיו. וְלֹא אָבוּ הָעֲבָדִים וְהַשְּׁפָחוֹת לְהַכּוֹת אֶת הַמֶּלֶךְ, רַק עֶלֶם אֶחָד, אֲשֶׁר חָפֵץ לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֵי הַמַּלְכָּה הָרְשָׁעָה, קָרַב וְהִכָּה בִּפְנֵי הַשַּׁישׁ אַחַת וּשְׁתַּיִם, עַד זֹב דָּם מִיַּד הַמַּכֶּה. וַתְּמַהֵר הַמַּלְכָּה אֶל הָעֶלֶם וַתִּשָּׁקֵהוּ וַתִּקְרַע לוּלָאָה אַחַת מִלּוּלְאוֹת שִׂמְלָתָהּ וַתַּחְבּשׁ אֶת פִּצְעֵי יָדוֹ וַתִּקְרָא: מַה יָּקַרְתָּ וּמַה נָּעַמְתְּ לִי, הָעֶלֶם, שֶׁהִכִּיתָ אֶת מַלְכִּי שְׂנוּא נַפְשִׁי; מִי יִתֵּן וְלֹא יָשׁוּב עוֹד מִצֵּידוֹ וְהָיִיתָ לִי אַתָּה לְמֶלֶךְ.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָה גִּיסָהּ היּוֹשֵׁב אֵצֶל הַחַלּוֹן אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וַיֵּדַע וַיָּבֶן, כִּי לֹא אֶחָד הוּא הָאֻמְלָל בְּתֵבֵל. וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ לִקְרַאת אָחִיו הַשָּׁב מִצֵּידוֹ וּפָנָיו לֹא הָיוּ לוֹ עוֹד. וַיֵּשְׁתְּ וַיֹּאכַל הַמֶּלֶךְ שֶׁזַּמִּין בְּתַאֲוַת נָפֶשׁ, וַיִּתְוַכַּח עִם אָחִיו בְּעִנְיָנִים שׁוֹנִים, וּבְפָנִים צֹהֲלִים דִּבֶּר עִמּוֹ שָׁעוֹת אֲחָדוֹת. וַיִּתְפַּלֵּא הַמֶּלֶךְ מְאֹד וַיִּשְׁאַל אוֹתוֹ סִבַּת הַדָּבָר. וַיְמָאֵן הָאוֹרֵחַ לְסַפֵּר לְאָחִיו אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר נוֹדַע לוֹ זֶה עַתָּה, כִּי לֹא חָפֵץ לְהַשְׁבִּית אֶת שַׁלְוַת נַפְשׁוֹ וּלְעַרְעֵר אֶת שְׁלוֹם בֵּיתוֹ, אֲבָל כַּאֲשֶׁר פָּצַר הַמֶּלֶךְ בְּאָחִיו עַד מְאֹֹד, הִגִּיד לוֹ אֶת כָּל אֲשֶׁר רָאָה. וְלֹא הֶאֱמִין הַמֶּלֶךְ שָׁרִיעַר לְמִשְׁמַע אָזְנָיו וַיַּחְפֹּץ לִרְאוֹת זֹאת בְּעֵינָיו, וַיָּשִׁיתוּ שְׁנֵי הָאַחִים עֵצוֹת, אֵיך לְהוֹצִיא אֶת חֵפֶץ לֵב שָׁרִיעַר לְפָעֳלוֹ. וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיֶּאֱסֹף הַמֶּלֶךְ אֶת כָּל סָרִיסָיו וַעֲבָדָיו אֶל בֵּיתוֹ וַיֹּאמֶר לָהֶם, כִּי חָפֹץ יַחְפֹּץ לָלֶכֶת אִתָּם הַיַּעֲרָה לָצוּד צָיִד. וַיְהִי כְצֵאתָם אֶת הָעִיר וַיְצַו עַל פִּיכֹל שַׂר צְבָאוֹ לְהִוָּתֵר עִם כָּל הַחַיִל מִחוּץ לָעִיר עַד אֲשֶׁר יְקַבֵּל פְּקֻדָּה מְיֻחָדָה מִמֶּנּוּ לָשׁוּב הָעִירָה, וְהוּא הִתְחַפֵּשׂ וַיָּבֹא הָעִירָה וְאִישׁ לֹא הִכִּירָהוּ. וַיָּבֹא אֶל בֵּיתוֹ וַיַּעֲמֹד עַל יַד הַחַלּוֹן הַיּוֹצֵא אֶל גִּנַּת הַבִּיתָן וַיַּרְא אֶת הַמַּרְאֶה אֲשֶׁר רָאָה אֶתְמֹל אָחִיו. וַיִּרְגַּז תַּחְתָּיו וַיִּקְצֹף. אָז סִפֶּר לוֹ אָחִיו, כִּי גַם אוֹתוֹ מָצְאָה הָרָעָה הַזֹּאת, גַּם אִשְׁתּוֹ הַנֶּחְמֶדָה קִלְּלָה אוֹתוֹ בְּאָזְנֵי עַבְדּוֹ וַיְגָרֶשׁ אֶת שְׁנֵיהֶם יָחַד.

וַיֹּאֶמר שָׁרִיעַר אֶל אָחִיו: שְׁמַע נָא, אָחִי, נֵלֶךְ נָא מֵעַל הָאָרֶץ הַנִּשְׁחָתָה הַזֹּאת וּנְבַקֵּשׁ בְּתֵבֵל וּמְלוֹאָהּ, הֲיֶשָׁם אֻמְלָלִים כָּמוֹנוּ?

וַיָּקוּמוּ וַיֵּצְאוּ וַיֵּלְכוּ דֶרֶךְ מְבוֹאוֹת נִסְתָּרִים מִבֵּיתָם וּמֵעִירָם הַרְחֵק מֵאֶרֶץ מוֹלַדְתָּם, עַד כִּי בָאוּ לְחוֹף יָם גָּדוֹל וַיֵּשְׁבוּ לָנוּחַ מֵעֲמַל דַּרְכָּם. וַיְהִי בְשִׁבְתָּם וַיִּתְחוֹלֵל הַיָּם וַיִּתְגָּעַשׁ וַיִּתְרוֹמֵם עַמּוּד מַיִם שְׁחוֹרִים גָּבֹהַּ וָרָם עַד לַשָּׁמַיִם וְהָעַמּוּד הַזֶּה הָלַךְ הָלֹךְ וְקָרֵב. וַיִּירְאוּ הַמְּלָכִים וַיְמַהֲרוּ לְטַפֵּס וְלַעֲלוֹת עַל רֹאשׁ הָעֵץ הַגָּבֹהַּ אֲשֶׁר הָיָה קָרוֹב אֲלֵיהֶם. וְהָעַמּוּד הָלַךְ הָלֹךְ וְקָרֵב עַד כִּי קָרַב מְאֹד. וְהִנֵּה יָצָא מִמֶּנּוּ כְרוּב גָּדוֹל וְנוֹרָא וְעַל רֹאשׁוֹ הָיְתָה תֵּבָה גְדוֹלָה. וַיֵּשֶׁב הַכְּרוּב לֹא רָחוֹק מֵהָעֵץ. וַיּוֹרֶד אֶת מַשָּׂאוֹ מֵעַל רֹאשׁוֹ, וַיִּפְתַּח אֶת הַתֵּבָה, וַיִּרְאוּ הַמְּלָכִים, כִּי בַתֵּבָה הַגְּדוֹלָה נִמְצָאָה עוֹד תֵּבָה שֵׁנִית. וַיִּפְתַּח הַכְּרוּב אֶת הַתֵּבָה הָאַחֲרוֹנָה, וַתֵּצֵא מִמֶּנָּה עַלְמָה כְּלִילַת יֹפִי, אֲשֶׁר כָּמוֹהָ לֹא רָאוּ מֵעוֹדָם. הַכְּרוּב הִִבִּיט אֵלֶיהָ רְגָעִים אֲחָדִים וְאַחֲרֵי כֵן אָמַר לָהּ: שְׁבִי פֹה וְאָנֹכִי אָשִׂים אֶת־רֹאשִׁי בְּחֵיקֵךְ וְאִישָׁן. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר יָשֵׁן הַכְּרוּב. וַתִּשָּׂא הָעַלְמָה אֶת עֵינֶיהָ וַתֵּרֶא אֶת הַמְּלָכִים עַל רֹאשׁ הָעֵץ. אָז הוֹרִידָה אֶת־רֹאשׁ הַכְּרוּב מֵחֵיקָהּ וַתַּשְׁכִּיבוֹ אָרְצָה. וַתְּצַו לָהֶם כְּרֶגַע לָרֶדֶת מֵעַל הָעֵץ, וְאִם לֹא אָז תָּעִיר אֶת הַכְּרוּב מִשְּׁנָתוֹ וְיַהַרְגֵם בְּאַכְזְרִיּוּת רֶצַח… וַיְמַהֲרוּ לָרֶדֶת מִן הָעֵץ. וַתַּשְׁבַּע אוֹתָם, כִּי יִשְׁמְעוּ לְקוֹלָהּ לַאֲשֶׁר תְּצַוֶּה אוֹתָם. וְאִם לֹא, מָרָה תִהְיֶה אַחֲרִיתָם, וַתּוֹצֵא מִצַּלַּחְתָּהּ שַׁרְשֶׁרֶת וּבָהּ חֲמֵשׁ מֵאוֹת טַבָּעוֹת, הַמְּלָכִים שְׁאֵלוּהָ: מַה פֵּשֶׁר הַטַּבָּעוֹת הָאֵלֶּה? "דְּעוּ, מְלָכִים, – עָנְתָה הַיְפֵה־פִיָּה – כִּי מִסְפַּר הַטַּבָּעוֹת מִסְפַּר חֲתֻנּוֹתַי אֲשֶׁר חַגּוֹתִי וְאִישִׁי הַכְּרוּב אֵינֶנּוּ יוֹדֵעַ, כִּי אֵין עֵצָה וְאֵין חָכְמָה וְאֵין תְּבוּנָה נֶגֶד הָאִשָּׁה… הָבָה נָחֹג נָא עַתָּה שְׁתֵּי חֲתֻנּוֹת זוּ אַחַר זוּ, נִסְתּוֹבֵב נָא בְמַעְגָּל מִסָּבִיב לְבַעְלִי זֶה הַנִּרְדָּם, וְכָל אֶחָד מִכֶּם יוֹסִיף טַבַּעַת לְשַׁרְשַׁרְתִּי הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת. הִנֵּה הִצְפִּינַנִי אִישִׁי הַכְּרוּב בְּתֵבָה בְּתוֹךְ תֵּבָה וְאֶת הַתֵּבָה הִצְפִּין בְּקַרְקַע הַיָּם. וּבְכָל זֹאת רְאוּ כַמָּה גְדוֹלָה הַשַׁרְשֶׁרֶת! הָבָה נִסְתּוֹבֵב בְמַעְגַּל הַמְּחוֹלוֹת, נָחֹג אֶת חַג חֲתֻנּוֹתֵינוּ בְּשִׂמְחָה וְלִפְנֵי לֶכְתְּכֶם תִּתְּנוּ לִי אֶת טַבְּעוֹתֵיכֶם! וְעַתָּה דְעוּ לָכֶם, כִּי אִם אֵינְכֶם עוֹשִׂים אֶת דְּבָרִי אָעִיר אֶת הַכְּרוּב וְיַעֲשֶׂה אִתְּכֶם כָּלָה.

וַיָּחֹגּוּ שְׁנֵי הַמְּלָכִים אֶת חַג חֲתֻנָּתָם אִתָּהּ עַל כָּרְחָם וַיִתְּנוּ לָהּ כָּל אֶחָד אֶת טַבַּעְתּוֹ וַתִּצְמְדֵן הַיְפֵה־פִיָּה אֶל הַשַּׁרְשֶׁרֶת, וְאֶת הַמְּלָכִים שָׁלְחָה מֵעַל פָּנֶיהָ מִיִּרְאָה פֶּן יִיקַץ הַכְּרוּב אַחֲרֵי שֶׁעָבְרוּ עָלָיו אֵיזֶה שָׁעוֹת בְּשֵׂנָה. וְהַמְּלָכִים שָׁבוּ אִישׁ אֶל אַרְצוֹ וְאִישׁ אֶל נַחֲלָתוֹ, בְּאָמְרָם: “עַתָּה מָצָאנוּ מְעַט נֹחַם לְנַפְשֵׁנוּ, בְּדַעְתֵּנוּ, כִּי לֹא רַק בָּנוּ בָּגְדוּ נָשֵׁינוּ, כִּי גַם אֵשֶׁת הַכְּרוּב הַגָּדוֹּל וְהַנּוֹרָא מְרַמָּה אוֹתוֹ כְּפַעַם בְּפַעַם. וִצָרַת רַבִּים חֲצִי נֶחָמָה”.

כַּאֲשֶׁר בָּא שָׁרִיעַר מֶלֶךְ סִינִים אֶל בֵּיתוֹ לָקַח לוֹ מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ אִשָּׁה חֲדָשָׁה, בָּעֶרֶב בָּאָה אֵלָיו מְקֻשָּׁטָה בַּעֲדִי מַלְכוּת. תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן לְבוּשָׁהּ. וַתּוּבַל בִּשְׂמָחוֹת וְגִיל אֶל תַּחַת חֻפָּתָהּ וּבַבֹּקֶר גֵּרַשׁ אוֹתָהּ בְּחֶרְפָּה מִבֵּיתוֹ אֶל אֶרֶץ גְּזֵרָה וּשְׁמָמָה, וְלֹא יָסְפָה עוֹד לִרְאוֹת אֶת בֵּיתָהּ וְאֶת עִירָהּ עַד עוֹלָם. כָּכָה אָרַךְ הַדָּבָר הַזֶּה שָׁלשׁ שָׁנִים.. עַד כִּי כָל אִישׁ, אֲשֶׁר הָיְתָה לוֹ בַת שֶׁהִגִּיעָה לְפִרְקָהּ, נָס מֵעַל הָאָרֶץ. וַתֶּחֱזַק פְּקֻדַּת הַמֶּלֶךְ שָׁרִיעַר עַל שַׂר צְבָאוֹ פִיכֹל לְהָבִיא לוֹ יוֹם יוֹם עַלְמָה אַחֶרֶת לִהְיוֹת לוֹ לְאִשָּׁה לְיוֹם אֶחָד. אֲבָל אִישׁ לֹא חָפֵץ לְהוֹצִיא אֶת בִּתּוֹ לַחֶרְפָּה. וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּשָׁב שַׂר הַצָּבָא סָר וְזָעֵף אֶל בֵּיתוֹ, כִּי בְיוֹם הַמָּחֳרָת עָלָיו לַעֲמֹד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהוּא לֹא הֵקִים עוֹד אֶת מִצְוָתוֹ וְלֹא הִשְׁלִים אֶת פְּקֻדָּתוֹ, אֲשֶׁר פָּקַד עָלָיו בְּחָזְקָה. וַיְהִי בְבֹאוֹ הַבַּיְתָה שָׁאֲלָה אוֹתוֹ בִּתּוֹ הַבְּכִירָה שַׁהֲרִיזַד: “אָבִי, לָמָּה זֶה פָּנֶיךָ זוֹעֲפִים הַיּוֹם?” וַיְסַפֶּר לָהּ אָבִיהָ אֶת דַּאֲגָתוֹ וְיִרְאָתוֹ אֶת חֲמַת הַמֶּלֶךְ. וַתֹּאמֶר לוֹ בִּתּוֹ: אָבִי, הָבֵא אוֹתִי לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְאֶהְיֶה אָנֹכִי הָעַלְמָה הַיְעוּדָה לוֹ לְאִשָּׁה, וְאוּלַי יִתֵּן ה' וְאַצִּיל אֶת בְּנוֹת עַמִּי וְגַּם אֶת נַפְשִׁי מֵחֶרְפָּה וּמִצָּרָה.

שַׂר הַצָּבָא הִשְׁתּוֹמֵם לְמִשְׁמַע אָזְנָיו וַיִּקְרָא: “מַה־זֹּאת, בִּתִּי? הֲתִתְּנִי אֶת כְּבוֹדִי לִכְלִמָּה? וְאֶת אָבִיךְ תַּעַזְבִי גַלְמוּד עֲלֵי אָרֶץ?” לֹא! זֹאת לֹא אֹבֶה! חָלִילָה לִי מֵה'.

– אֲבָל אָבִי, יְהִי מָה! הַצִּיגָה אוֹתִי לִפְנֵי הוֹד מַלְכוּתוֹ.

אָז גָּעַר בָּהּ אָבִיהָ וַיֹאמֶר לָהּ: הֲתַחְפְּצִי, כִּי אֶעֱשֶׂה לָךְ כַּאֲשֶׁר עָשָׂה הַסּוֹחֵר לְאִשְׁתּוֹ. אֶל נָכוֹן שָׁמַעַתְּ הַמַּעֲשִׂיָּה עַל אוֹדוֹת סוֹחֵר אֶחָד, מַה שֶׁקָּרָה לוֹ עִם אֲתוֹנוֹ, שׁוֹרוֹ וְאִשְׁתּוֹ.

– לֹא, אָבִי, לֹא שָׁמַעְתִּי עוֹד אֶת הַסִּפּוּר הַזֶּה – עָנְתָה בִתּוֹ.

אָז הֵחֵל צַר¹ הַצָּבָא לְסַפֵּר כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה. הָיֹה הָיָה אִישׁ סוֹחֵר וְלוֹ שָׂדוֹת וּכְרָמִים וּמִכְלְאוֹתָיו מָלְאוּ צֹאן וּבָקָר, וּבְאַחַת מֵאוּרְוֹתָיו עָמְדוּ חֲמוֹר וְשׁוֹר. וַה' חָנַן אֶת הַסּוֹחֵר הַלָּז בְּכָל חָכְמָה וּמַדָּע, וַיָּבֶן לְשׁוֹנוֹת כָּל חָי. וַיְהִי הַיּוֹם בְּבֹאוֹ אֶל אוּרָוָתוֹ וַיִּשְׁמַע אֶת הַשּׁוֹר מִתְאוֹנֵן לִפְנֵי הַחֲמוֹר לֵאמֹר:

– מַה מָּרִים חַיַּי וּמַה נְּעִימִים חַיֶּיךָ! עָלַי לַעֲבוֹד כָּל הַיּוֹם בַּשָּׂדֶה, לַחֲרוֹשׁ וּלְשַׂדֵּד אֶת הָאֲדָמָה וְאַחֲרֵי רֹב עֲמָלִי, כְּבוֹאִי עָיֵף וְרָעֵב אֶל הָאוּרָוָה יִתְּנוּ לִי תֶּבֶן רָקוּב וּמִסְפּוֹא גָרוּעַ. וְאַתָּה עוֹמֵד כָּל הַיּוֹם עַל אֲבוּסְךָ בִמְנוּחָה, רַק לְעִתִּים רְחוֹקוֹת יִרְכַּב אֲדוֹנֵינוּ עָלֶיךָ… וּבָאוּרָוָה יַאֲכִילוּךָ מַאֲכָלִים דְּשֵׁנִים מְאֹד. לֹא אֲכַחֵד מִמְּךָ, כִּי הִנְנִי מְקַנֵּא בָךְ!

– פֶּתִי! עָנָה אוֹתוֹ הַחֲמוֹר, לוּ נָתַן יוֹצֶרְךָ בִּינָה בִּלְבָבֶךָ, כִּי אָז בְּצֵאתְךָ הַשָּׂדֶה, תַּחַת לָשֵׂאת אֶת הָאֵת וְלַעֲבוֹד אֶת הָאֲדָמָה, הָיָה לְךָ לִנְפֹּל לָאָרֶץ וּלְהִתְחַלּוֹת, וַהֲשִׁיבוּךָ אֶל הָאוּרָוָה וְנָתְנוּ לְךָ לֹא רַק מַפַּל בָּר וְתֶבֶן רָקוּב, כִּי אִם יַאֲכִילוּךָ כַּרְשִׁינִים טוֹבִים, כַּאֲשֶׁר אַתָּה רוֹאֶה אֲבוּסִי מָלֵא מֵאֵלֶּה.

וַיְהִי מִמָּחֳרַת הַבֹּקֶר וְלֹא חָפֵץ הַשּׁוֹר לֶאֱכֹל הַמֹּץ אֲשֶׁר שָׂמוּ לְפָנָיו וְלֹא מָשׁ מִמְּקוֹמוֹ. וַיַּשְׁמַע קוֹל כְּחוֹלֶה. וַיְצַו הַסּוֹחֵר, אֲשֶׁר שָׁמַע אֶתְמֹל אֶת שִׂיחַת בַּהֲמוֹתָיו, לָקַחַת אֶת הַחֲמוֹר תַּחַת הַשּׁוֹר לַעֲבוֹד אִתּוֹ עֲבוֹדַת הַשָּׂדֶה, גַּם לָתֵת בְּאֵבוּס הַשּׁוֹר אֶת הַכַּרְשִׁינִים. וְאֵת הַחֲמוֹר הֶאֱכִיל מִסְפּוֹא גָרוּעַ כַּאֲשֶׁר הֶאֱכִיל אֶת הַשּׁוֹר עַד הֵנָּה. וַיְהִי בָעֶרֶב כְּשׁוּב הַחֲמוֹר מֵעֲבוֹדָתוֹ בַּשָּׂדֶה פְּגָשׁוֹ הַשּׁוֹר בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, וַיּוֹדֶה לוֹ עַל עֲצָתוֹ הַטּוֹבָה וַיְסַפֶּר לוֹ, כִּי חַיָּיו בַּיּוֹם הַזֶּה הָיוּ נְעִימִים כִּימֵי חַג וּמוֹעֵד; כִּי בַיּוֹם הַזֶּה שָׁבַת וַיָּנַח מְנוּחַת שָׁלוֹם וְשַׁלְוָה. הַחֲמוֹר לֹא עָנָה אוֹתוֹ מְאוּמָה, כִּי הָיָה עָיֵף וְיָגֵעַ מֵרֹב עֲבוֹדָתוֹ, אֲשֶׁר לֹא הִסְכִּין עִמָּהּ עַד כֹּה. וּבְיּוֹם הַמָּחֳרָת עָשָׁה לוֹ הָאִכָּר כְּמִשְׁפַּט יוֹם הָרִאשׁוֹן. וַיָּבֹא הַחֲמוֹר לִפְנוֹת עֶרֶב לָאוּרָוָה בְּלִי כוֹחַ. וַיִּפְגְּשֵׁהוּ הַשּׁוֹר גַּם בַּפַּעַם הַזֹּאת בְּצָהֳלָה וּבְתוֹדוֹת מֵאֵין הֲפוּגוֹת עַל עֲצָתוֹ הַמְחֻכָּמָה וַיֵּרְאֵהוּ אֲבוּסוֹ אֲשֶׁר בּוֹ הָיוּ כַּרשִׁינִים טוֹבִים. אָז פָּתַח הַחֲמוֹר אֶת פִּיו וַיֹּאמֶר:

– אֲבָל הֲיוֹדֵעַ אַתָּה אֵת אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי הַיּוֹם בַּשָּׂדֶה אֶת אֲדוֹנֵינוּ מְדַבֵּר עַל אוֹדוֹתֶיךָ? הִנֵה הוּא צִוָּה אֶת עַבְדּוֹ לֵאמֹר: אִם יַקְשֶׁה הַשּׁוֹר אֶת עָרְפּוֹ גַּם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, תּוֹבִילֵהוּ אֶל הַטַּבָּח וְתִמְכְּרֵהוּ לִשְׁחִיטָה, עַל כֵּן עֲצָתִי לְךָ לְבַל תִּסְתּוֹלֵל עוֹד מָחָר בַּאֲדוֹנֶיךָ, כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ זֶה פַעֲמָיִם, כִּי בְנַפְשְׁךָ הַדָּבָר הַזֶּה.

הַשּׁוֹר הוֹדָה לַחֲמוֹר עַל חַסְדּוֹ אֲשֶׁר גָּמַל עָלָיו לְהוֹדִיעֵהוּ עַל דְּבַר הָאָסוֹן הַצָּפוּי לוֹ בְּעוֹד מוֹעֵד, וַיָּחֶל לֶאֱכֹל בְּתַאֲוַת נֶפֶשׁ לְהַרְאוֹת, כִּי בָּרִיא הוּא. וַאֲדוֹנֵיהֶם שָׁמַע גַּם בַּפַּעַם הַזֹּאת אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר נִדְבְּרוּ בֵינֵיהֶם. וַיָּבֹא בַּיוֹם הַמָּחֳרָת הוּא עִם אִשְׁתּוֹ בַּבֹּקֶר אֶל הָאוּרָוָה לִרְאוֹת בִּתְשׁוּבַת הַשּׁוֹר. וַיְהִי בְּבֹא הָאִכָּר לָקַחַת אֶת הַשּׁוֹר וַיָּנַע בִּזְנָבוֹ בְּשִׂמְחָה וַיְרַקֵּד הֵנָּה וָהֵנָּה עַד כִּי צָחַק הַסּוֹחֵר בְּקוֹל גָּדוֹל מְאֹד, וַתִּשְׁאָלֵהוּ רַעְיָתוֹ:

– מַה־תִּצְחָק?

וַיַּעַן הַסּוֹחֵר:

– לוּ יָדַעַתְּ אֶת כָּל אֲשֶׁר אָנֹכִי יוֹדֵעַ, כִּי אָז לֹא הִשְׁתָּאִית לִצְחוֹקִי. אֲבָל לְהַגִּיד לָךְ זֹאת לֹא אוּכַל, כִּי בְיוֹם סַפְּרִי זֹאת אָמוּת.

וַתִּפְצַר בּוֹ אִשְׁתּוֹ וַתֹּאמַר:

– אַחַת הִיא לִי אִם תָּמוּת וְאִם לֹא – וְאֶת סוֹדְךָ גַּלֵּה לִי.

וַתָּחֶל לְעַנּוֹתוֹ וְלַהֲצִיקוֹ, עַד כִּי מָרוּ לוֹ חַיָּיו מִמָּוֶת. וַיֶאֱסֹף אֶת כָּל בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ וּמִשְׁפַּחְתָּהּ וַיִּשְׁאַל אֶת פִּיהֶם אִם עָלָיו לְמַלֵּא אֶת מִצְוַת אִשְׁתּוֹ, אַף כִּי בַדָּבָר הַזֶּה יַשִּׁיא מָוֶת עַל נַפְשׁוֹ, אִם לֹא.

כָּל הַנֶּאֱסָפִים צִוּוּ עָלָיו גַּם חִלּוּ אֶת פָּנָיו בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ, כִּי יָחוּס וְיַחְמֹל עַל נַפְשׁוֹ וְלֹא יַגִּיד. אֲבָל אִשְׁתּוֹ בְאַחַת:

– “מוּת לִכָל אַוַּת נַפְשֶׁךָ, אַךְ סוֹדְךָ גַּלֵּה לִי!”

הַסּוֹחֵר לֹא יָדַע מַה־לַּעֲשׂוֹת, כִּי הָיָה עוֹד עוּל יָמִים וְלֹא הִתְעַנֵּג עוֹד עַל מַנְעַמֵּי תֵבֵל וְעַתָּה יָמוּת וְיֵרֵד אֱלֵי קֶבֶר עַל דָּבָר קַל וְנִבְעָר כָּזֶה, עוֹדֶנּוּ פוֹסֵחַ עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים: לְהַגִּיד אִם לֹא. וְהִנֵּה נִצָּב לְפָנָיו תַּרְנְגוֹלוֹ וְקוֹרֵא אֶת קְרִיאָתוֹ בְּקוֹל צָהֳלָה. וַיִּגְעַר בּוֹ כַלְבּוֹ שֶׁל הַסּוֹחֵר וַיִּקְרָא:

– אֵיךְ תּוּכַל לְהַצְהִיל קוֹלְךָ וְלִהְיוֹת עָלֵז, וַאֲדוֹנֵינוּ בְּסַכָּנָה גְדוֹלָה מְאֹד.

– מַה־זֶּה תְדַבֵּר לְשׁוֹנֶךָ? אֵיזֹה סַכָּנָה? – הִשְׁתּוֹמֵם הַתַּרְנְגוֹל.

אָז סִפֶּר לוֹ הַכֶּלֶב אֶת הַפֶּגַע הָרָע הַנִּשְׁקָף לַאֲדוֹנֵיהֶם בַּעֲוֹן הָאִשָּׁה הַשַּׁלִּיטָה בּוֹ לְרַע לוֹ.

וַיָּנַע הַתַּרְנְגוֹל בְּרֹאשׁוֹ וַיֹּאמֶר: – חַי ה‘, כִּי לֹא טוֹב עוֹשֶׂה אֲדוֹנֵינוּ. הֵן נָשִׁים רַבּוֹת חַנַּנִי ה’, כַּחֲמִשִּׁים תַּרְנְגוֹלוֹת, וּבְכָל זֹאת בְּעֵת יֶחֱרֶה אַפִּי אָנִיד כְּנָפִי הָאַחַת וְכֻלָּן תֶּחֱרַדְנָה וְתִפְחַדְנָה לְנִפְנוּפָהּ, וַאֲדוֹנֵינוּ, אֲשֶׁר אֵין לוֹ רַק אִשָּׁה אַחַת, הַאִם לֹא יוּכַל לְיַסֵּר אוֹתָהּ עַל שִׁגְעוֹנָהּ כְּדֵי רִשְׁעָתָהּ עַד סוּר אִוַּלְתָּהּ מִמֶּנָּה וְעַד בַּקְּשָׁה סְלִיחָה מֵאִתּוֹ.

הַסּוֹחֵר בְּשָׁמְעוֹ אֶת דִּבְרֵי הַתַּרְנְגוֹל הָלַךְ וַיִּקַח אֵת מַלְמַד הַבָּקָר וַיְּשִׂימֵהוּ לִמְרַאֲשׁוֹתָיו וַיִּקְרָא לְאִשְׁתּוֹ הַחַדְרָה בְּאָמְרוֹ, כִּי שָׁם יַגִּיד לָהּ אֶת סוֹדוֹ, אַחֲרֵי כֵן יַעַזְבֶנָה לְעוֹלָם, כִּי יָמוּת. וַיִּסְגֹּר הַדֶּלֶת בַּעֲדוֹ וּבְעַד אִשְׁתּוֹ וַיַּךְ אוֹתָהּ בְּמַלְמַד הַבָּקָר אֲשֶׁר לוֹ מַכּוֹת גְּדוֹלוֹת וְנֶאֱמָנוֹת, עַד כִּי נָשְׁקָה אֶת יָדָיו וַתְּחַל אֶת פָּנָיו בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ, כִּי יִסְלַח לְפִשְׁעָהּ, וַתִּשָּׁבַע לוֹ בִּזְקַן הַנָּבִיא, כִּי לֹא תָשׁוּב עוֹד לְכִסְלָה לִדְרשׁ מִמֶּנּוּ לְהַגִּיד לָהּ אֶת סוֹדוֹ. אָז הִרְפָּה מִמֶּנָּה וַחֲבוּקִים בִּזְרוֹעוֹתֵיהֶם יָצְאוּ יַחְדָּו הַבַּיְתָה, שֶׁשָּׁם שָׂמְחוּ לִקְרָאתָם כָּל בְּנֵי מִשְׁפַּחְתָּם, אֲשֶׁר לֹא פִלְּלוּ עוֹד לִרְאוֹתוֹ חָי.

כֹּה חָתַם הַמִּשְׁנֶה סִפּוּרוֹ וַיּוֹסֶף וַיֹּאמַר:

– וְאַתְּ, בִּתִּי, הַאִם כִכְלוּתֵךְ לֹא כְסִכְלוּת הָאִשָּׁה הַהִיא? וְעַתָּה אִם תַּקְנִיטִינִי, אֶעֱשֶׂה גַם אֲנִי לָךְ כַּאֲשֶׁר עָשָׂה הַסּוֹחֵר לְאִשְׁתּוֹ.

בַּת הַמִּשְׁנֶה שָׂחֲקָה לַסִּפּוּר הַזֶּה וַתֹּאמֶר לְאָבִיהָ:

– אֲבָל אֲנִי אֵינֶנִּי חֲפֵצָה לָדַעַת סוֹדְךָ וּלְהַשִּׁיא מָוֶת עַל אִישׁ, וְנַהֲפֹךְ הוּא, אֲנִי חֲפֵצָה לְהַצִּיל אֶת בְּנוֹת עַמִּי מֵחֶרְפָּה וּכְלִמָּה, וְכָל מָשָׁל וּמַכָּה לֹא יַעַצְרוּ בַּעֲדִי מֵהָפִיק אֶת חֶפְצִי הַטּוֹב, עַל־כֵּן אַחַת אֲבַקֵּשׁ מֵאִתְּךָ, אָבִי הַיָּקָר, הֲבִיאֵנִי לַמֶּלֶךְ – וִיהִי מָה!

וַיַּרְא הַמִּשְׁנֶה, כִּי לֹא יָכֹל לָהּ וַיְצַו אֶת שִׁפְחוֹתָיו לָסוּךְ בְּשָׂרָהּ בְּשֶׁמֶן הַמּוֹר, וַיָּשֶׂם עָלֶיהָ עֲדִי זָהָב, וַיַּלְבִּישָׁהּ מַחֲלָצוֹת, וַיֵּלֶךְ אִתָּהּ לְהַצִּיגָהּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.

וְהִיא לִפְנֵי צֵאתָהּ מִבֵּית אָבִיהָ. אָמְרָה לַאֲחוֹתָהּ הַצְּעִירָה:

– מִבֵּית הַמֶּלֶךְ אֶשְׁלַח לִקְרֹא לָךְ, וּבְעֵת תֵּשְׁבִי אֶצְלִי, אַחֲרֵי חֻפָּתִי, תְּבַקֵּשׁ מֵאִתִּי לְסַפֵּר לָךְ סִפּוּר אֶחָד מִסִּפּוּרֵי דִבְרֵי הַיָּמִים, אֲשֶׁר קָרָאתִי הַרְבֵּה מְאֹד, וַאֲנִי לֹא אֶמְנַע אֶת חֶפְצֵךְ, וְלִבִּי יַגִּיד לִי, כִּי מִזֶּה יַעֲמֹד רֶוַח וְהַצָּלָה לִי וּלְכָל בְּנוֹת עַמִּי.

בַּת הַמִּשְׁנֶה הוּבְאָה בְיַד אָבִיהָ לִפְנֵי מַלְכּוֹ. וַיְהִי כִרְאוֹת אוֹתָהּ הַמֶּלֶךְ וַיִּשְׂמַח לִקְרָאתָהּ, וַיּוֹדֶה לַמִּשְׁנֶה עַל מַלְּאוֹתוֹ אֶת חֵפֶץ לִבּוֹ. וַיְבִיאֶהָ אֶל אַפִּרְיוֹנוֹ הַיָּפֶה. וַיְהִי בְלֶכְתָּם הֵחֵלָּה בַת הַמִּשְׁנֶה לִבְכּוֹת וַיִּשְׁאָלֶהָ הַמֶּלֶךְ:

– מָה אַתְּ חֲסֵרָה?

וַתַּעֲנֶה וַתֹּאמַר:

– בִּי, הוֹד מַלְכוּת, יֶשׁ לִי עוֹד אָחוֹת צְעִירָה, אֲשֶׁר חָפַצְתִּי לִרְאוֹת פָּנֶיהָ וּלְבָרֵךְ אוֹתָהּ לִפְנֵי הִפָּרְדִי מִמֶּנָּה. וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ וַיְבִיאֶהָ אֶל הַמַּלְכָּה. וַתְּחַבֵּק הַבְּכִירָה אֶת הַצְּעִירָה וַתּוֹשֶׁב אוֹתָהּ עַל הַמִּטָּה לְמַרְגְּלוֹתֶיהָ.

וַתֹּאמֶר הַצְּעִירָה אֶל הַבְּכִירָה:

– אֲחוֹתִי יַקִּירָתִי, סַפְּרִי־נָא לִי אַחַד הַסִּפּוּרִים הַנֶּחְמָדִים וְהַנְּעִימִים אֲשֶׁר יָדַעַתְּ, לְבַעֲבוּר לֹא תֶאֱרַךְ לָנוּ הַשָּׁעָה.

– טוֹב – עָנְתָה שַׁהֲרִיזַר – רַק אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב הַדָּבָר הַזֶּה וְיִתֶּן לִי אֶת רִשְׁיוֹנוֹ. הַמֶּלֶךְ שָׂמַח לָתֵת לַמַּלְכָּה אֶת אֲרֶשֶׁת שְׂפָתֶיהָ, לִהַשִׁקִיט בָּזֶה מְעַט אֶת מוּסַר כִּלְיוֹתָיו וַיֹּאמֶר:

– סַפֵּרִי!

וַתָּחֶל הַמַּלְכָּה לְסַפֵּר:

 

הַלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן.    🔗

הוֹד מַלְכוּת! בְּעִיר אַחַת הָיָה סוֹחֵר גָּדוֹל. פַּעַם אַחַת נָסַע לְרֶגֶל מִסְחָרוֹ בְּדֶרֶךְ רְחוֹקָה. וַיֵּשֶׁב בְּגַן אֶחָד לָנוּחַ וְלִסְעוֹד מְעַט אֶת לִבּוֹ, וַיּוֹצֵא מִצַּלַּחְתּוֹ לֶחֶם וּתְמָרִים וַיֹּאכֵל. כְּכַלּוֹתוֹ לֶאֱכֹל הִשְׁלִיךְ אֶת גַּרְגְּרֵי הַתְּמָרִים. וַיְהִי בְהַשְׁלִיכוֹ אוֹתָם עַל הָאָרֶץ וַיָּקָם לְפָנָיו שֵׁד נוֹרָא וּבְיָדוֹ הַיְמָנִית חָרֶב. וַיִּגְעַר בּוֹ הָרוּחַ וַיֹּאמֶר:

– הֲיָדַעְתָּ, כִּי בֶן־מָוֶת אַתָּה, כִּי הִכִּיתָ נֶפֶשׁ אֶת בְּנִי יְחִידִי, כִּי אֶחָד מִגַּרְגְּרֶיךָ בָּא כְּחֵץ אֶל לִבּוֹ וַיִּפֹּל מֵת. וְעַתָּה אֶעֱשֶׂה לְךָ כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ לוֹ.

וַיַּרְא הַסּוֹחֵר, כִּי הוּא הוֹלֵךְ לָמוּת. וַיְחַל אֶת פְּנֵי הָרוּחַ, כִּי יִתְּנֶנוּ לִחְיוֹת רַק שָׁנָה אַחַת, עַד כִּי יְשַׁלֵם אֶת נִשְׁיוֹ, אֲשֶׁר נָשׁוּ בוֹ הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר בָּא עִמָּהֶם בְּמַשָּׂא וּמַתָּן, גַּם יִכְתֹּב צַוָּאָה לְבֵיתוֹ, וְלִתְשׁוּבַת הַשָּׁנָה יָבֹא אֵלָיו, וְאָז יַעֲשֶׂה בוֹ כַּטּוֹב בְּעֵינָיו. וַיִּתֶּן לוֹ הַשֵּׁד אֶת שְׁאֵלָתוֹ, אַחֲרֵי אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לוֹ הַסּוֹחֵר, כִּי לִתְקוּפַת הַשָּׁנָה יָבֹא אֵלָיו לַעֲשׂוֹת בּוֹ כְּחֵפֶץ לִבּוֹ. וַיָּקָם הַסּוֹחֵר וַיֵּלֶךְ וַיָּבֹא אֶל עִירוֹ וְאֶל בֵּיתוֹ וַיְשַׁלֵּם אֶת כָּל חוֹבוֹתָיו וַיְצַו לְבֵיתוֹ וַיְסַפֵּר לָהֶם אֶת כָּל קוֹרוֹתָיו, וַיִּיִלִילוּ אִשְׁתּוֹ וִילָדָיו, וַיִתְאַבְּלוּ מְאֹד.

וַיְהִי לְקֵץ הַשָּׁנָה וַיְבָרֶךְ הַסּוֹחֵר אֶת מִשְׁפַּחְתּוֹ וַיֵּצֵא מִבֵּיתוֹ לָלֶכֶת אֶל הַשֵּׁד וְכָל בְּנֵי בֵיתוֹ הוֹלְכִים אַחֲרָיו הָלוֹךְ וּבָכֹה, עַד כִּי בָאוּ לֹא רָחוֹק מֵהַגָּן. וַיְבָרֶךְ עוֹד הַפַּעַם אֶת בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ וַיְצַוֵּם לָשׁוּב לְדַרְכָּם הַבָּיְתָה, וְהוּא בָא הַגַּנָּה וַיֵּשֶׁב שָׁם דּוּמָם וּמְחַכֶּה לַמָּוֶת.

וַיְהִי בְשִׁבְתּוֹ שָׁם וּבוֹכֶה בְּכִי תַמְרוּרִים וְהִנֵּה אִישׁ זָקֵן נוֹהֵג בָּאַיָּלָה עוֹבֵר לְפָנָיו. וַיִּשְׁאָלֵהוּ הַזָּקֵן, מַדּוּעַ הוּא יוֹשֵׁב כֹּה נִדְכֶּה בַּמָּקוֹם הַנּוֹרָא הַזֶּה. וַיְסַפֵּר הַסּוֹחֵר לַזָּקֵן אֶת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר קָרָהוּ. וַיִּתְפַּלֵא הַזָּקֵן עַל יֹשֶר לְבַב הָאֻמְלָל הַזֶּה, כִּי שָׁמַר מוֹצָא שְׂפָתָיו וְלֹא חִלֵּל אֶת שִׁבוּעָתוֹ וַיֹּאמֶר:

– חַי ה', כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ עַד אֲשֶׁר אֶרְאֶה מַה יִּקְרְךָ עִם הַשֵּׁד הַזֶּה. הֵמָּה מְדַבְּרִים וְהִנֵּה עוֹד זָקֵן עוֹבֵר לִפְנֵיהֶם, וְעִמּוֹ שְׁנֵי כְלָבִים שְׁחוֹרִים, וַיְבָרְכֵם וַיִּשְׁאָלֵם, לָמָּה הֵם יוֹשְׁבִים עַל יַד מִשְׁכַּן הַשֵּׁד הַנּוֹרָא. (הַמָּקוֹם הַזֶּה הָיָה נוֹדָע לַזְּקֵנִים, כִּי מְעוֹן שְׂעִירִים הוּא, וְאוּלָם הַסּוֹחֵר לֹא יָדַע אֶת זֹאת) וַיְסַפְּרוּ לוֹ אֵת הַמּוֹצְאוֹת אֶת הַסּוֹחֵר.

וַיְהִי הֵם עוֹדָם מְדַבְּרִים וְהִנֵּה אִישׁ זָקֵן שְׁלִישִׁי רוֹכֵב עַל גָּמָל עוֹבֵר עַל פְּנֵיהֶם וַיִּשְׁאָלֵם, לָמָּה הֵם יוֹשְׁבִים פֹּה בַּמָּקוֹם הַנּוֹרָא הַזֶּה. וַיְסַפְּרוּ לַזָּקֵן הַשְּׁלִישִׁי אֶת הָרָעָה אֲשֶׁר מָצְאָה אֶת הַסּוֹחֵר הַיָּשָׁר בָּאָדָם.

טֶרֶם כִּלּוּ לְסַפֵּר וְהִנֵּה נִשָּׂא עַמּוּד אָבָק;

וַיְהִי כִּי חָלַף הָאָבָק וְהִנֵּה הַשֵּׁד עוֹמֵד נֶגְדָּם בְּחֶרֶב שְׁלוּפָה וּמֵעֵינָיו הִתְמַלְּטוּ כִידוֹרֵי אֵשׁ. וַיְצַו אֶת הַסּוֹחֵר לַעֲמֹד וּלְהָכִין אֶת נַפְשׁוֹ לָמוּת, לִנְקוֹם מִמֶּנּוּ אֶת נִקְמַת בְּנוֹ יְחִידוֹ אֲשֶׁר הֲרָגָהוּ בְגַרְגְּרֵי הַתְּמָרִים. וַיִּבְכּוּ וַיִּזְעֲקוּ הַסּוֹחֵר עִם הַזְּקֵנִים זְעָקָה גְדוֹלָה וּמָרָה. וַיִּשְׁתַּחוּ הַזָּקֵן הָרִאשׁוֹן, אֲשֶׁר נִהַג אֶת הָאַיָּלָה וַיֹּאמַר:

– יִסְלַח נָא־לִי מֶלֶךְ הַכְּרוּבִים וְיִשְׁמַע לַאֲשֶׁר אֲסַפֵּר אֶת כָּל הַמּוֹצְאוֹת אוֹתִי עִם אַיָּלָתִי, וְהָיָה אִם סִפּוּרִי יָפִיק חֵן מֵאֵת אֲדוֹנֵינוּ, יִתֶּן לִי לְמַתָּת אֵת הַחֵלֶק הַשְּׁלִישִׁי מִדַּם הַסּוֹחֵר הָאֻמְלָל הַזֶּה.

– טוֹב הַדָּבָר, עָנָהוּ הַשֵּׁד, אִם רַק סִפּוּרְךָ נִפְלָא, אָז חֵלֶק שְׁלִישִׁי מִדַּם הַסּוֹחֵר לְךָ יִהְיֶה. וַיַּעַן הַזָּקֵן הָרִאשׁוֹן וַיֹּאמַר:

– דַּע, כְּרוּב נִכְבָּד, כִּי הָאַיָּלָה הַזֹּאת הִיא בַת דּוֹדִי, וְעַצְמִי וּבְשָׂרִי הִיא. וָאֶקָּחֶהָ לִי לְאִשָּׁה, כִּשְׁלשִׁים שָׁנָה לֹא יָלְדָה לִי אִשִׁתִּי. וַיְהִי מִקֵּץ שְׁלשִׁים שָׁנָה לָקַחְתִּי לִי פִילֶגֶשׁ וַתֵּלֶד לִי בֵן יָפֶה כַּלְּבָנָה בַּחֲצִי הַחֹדֶשׁ, עֵינָיו כְּיוֹנִים וְלָהֵנָּה עַפְעַפַּיִם אֲרֻכּוֹת. וַיִּגְדַּל הַנַּעַר וַתִּמָּלֶאנָה לוֹ חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה. וַיִּקָּר מִקְרִי לִנְסוֹעַ לְרֶגֶל מִסְחָרִי לְעִיר אַחֶרֶת וָאֶעֱזֹב אֶת בֵּיתִי לְשָׁבוּעוֹת אֲחָדִים… אִשְׁתִּי בַת דּוֹדִי יָדְעָה מִנְּעוּרֶיהָ אֶת הַכְּשָׁפִים וְהַנַחַשׁ, וַתַּהֲפֹךְ בִּכְשָׁפֶיהָ פִּלַּגְשִׁי לְפָרָה וְאֵת בְּנִי לָעֵגֶל וַתִּמְסֹר אוֹתָם לְרֹעֶה.

אַחֲרֵי אֲשֶׁר הִתְמַהְמַהְתִּי בַדֶּרֶךְ, בָּאתִי לְבֵיתִי, וָאֶשְׁאַל לִבְנִי וּלְפִלַּגְשִׁי וַתַּגֶּד לִי אִשְׁתִּי, כִּי פִלַּגְשִׁי כְּבָר מֵתָה וּבְנִי נָס מִפֹּה וְלֹא נוֹדַע מְקוֹמוֹ אַיֵּהוּ. וָאַאֲמִין לִדְבָרֶיהָ. שָׁנָה תְמִימָה יָשַׁבְתִּי אָבֵל וַחֲפוּי רֹאשׁ בְּבֵיתִי עֲדֵי הִגִּיעַ חַג הַזְּבָחִים. וַיְהִי בַּחַג בַּבֹּקֶר, וָאֶשְׁלַח אֶל רוֹעִי וָאֲצַוֵּהוּ, כִּי יָבִיאוּ לִי פָרָה טוֹבָה וּבְרִיאָה וְאַקְרִיבֶנָּה קָרְבָּן, וְיָבִיאוּ לִי פָרָה. אֲבָל, אֲהָהּ, הַפָּרָה הָיְתָה פִּלַּגְשִׁי אֲשֶׁר הֲפָכַתָּה אִשְׁתִּי בִּכְשָׁפֶיהָ לְפָרָה. וְאָנֹכִי, לֹא יָדַעְתִּי וָאֶשְׁלַח אֶת יָדִי לִשְׁחֹט אוֹתָהּ. וַתָּרֶם הַפָּרָה קוֹל יְלֵל עַד כִּי נִכְמְרוּ רַחֲמַי עָלֶיהָ וְלֹא יָכֹלְתִּי אֲנִי לִשְׁחֹט אוֹתָהּ וָאֶתְּנָהּ לְרוֹעִי וַיִּשְׁחָטֶנָּה.

וַיְהִי אַחֲרֵי שָׁחֲטוֹ אוֹתָהּ, לֹא מָצָא בָהּ אַף כַּזַּיִת בָּשָׂר, רַק עוֹר וַעֲצָמוֹת לְבָד. נִחַמְתִּי מְאֹד עַל הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה, אֲבָל אֶת הַנַּעֲשֶׂה אֵין לְהָשִׁיב.

אַחֲרֵי כֵן צִוִּיתִי לְהָבִיא עֵגֶל וַיָּבִיאוּ לִי אֶת בְּנִי בִדְמוּת הָעֵגֶל. וַיְהִי כִי רָאָה אוֹתִי וַיִּקְרַע אֶת חֲבָלָיו וַיָּחֶל לְחַבְּקֵנְי וּלְהַרְאוֹת אוֹתִי אוֹתוֹת אַהֲבָה וְחִבָּה, וַיֵבְךְּ בְּכִי גָדוֹל. וְלֹא נוֹתַר בִּי עוֹד כֹּחַ מֵרֹב רַחֲמִים, וָאֲצַו אֶת הָרֹעֶה לַהֲשִׁיבוֹ אֶת הָעֵדֶר חַי וּלְהָבִיא פָרָה תַחְתָּיו.

וַתִּתְבּונֵן שַׁהֲרִיזַד וַתֵּרֶא וְהִנֵּה עָלָה הַשַּׁחַר וַתַּעֲמֹד מִסַּפֵּר וַתֹּאמֶר לָהּ אֲחוֹתָהּ:

– מַה־טּוֹב וּמַה־נָּעִים סִפּוּרֵךְ, אֲחוֹתִי,

וַתַּעַן שׁהֲרִיזַד וַתֹּאמַר:

– עוֹד יָפֶה וְנֶחֱמָד מֵהַסִּפּוּר הַזֶּה הוּא הַסִּפּוּר אֲשֶׁר יֵשׁ לִי לְסַפֵּר, אִם רַק יְחַיֵּנִי אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ.

וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ:

– חַי ה', כִּי לֹא תמוּתִי עַד אֲשֶׁר אֶשְׁמַע אֶת סוֹף סִפּוּרֵךְ.

וַיְהִי בְּאַשְׁמֹרֶת הַלַּיְלָה הָאַחֲרוֹנָה וַיָּקָם הַמֶּלֶךְ וַיִּלְבַּשׁ אֶת בְּגָדָיו וַיֵּצֵא אֶל חֲדַר מַשְׂכִּיתוֹ. וְשָׁם חִכָּה לוֹ הַמִּשְׁנֶה פִיכֹל עִם תַּכְרִיכִים הַצְּפוּנִים מִתַּחַת לִזְרוֹעוֹ. וַיְּדַבֵּר הַמֶּלֶךְ עִם מִשְׁנֵהוּ עַל אוֹדוֹת עִנְיְנֵי הַמְּלוּכָה עַד־עֵת הַצָּהֳרָיִם וְעַל אוֹדוֹת מִשְׁפַּט הַמַּלְכָּה לֹא הִזְכִּיר מְאוּמָה עַד כִּי הִשְׁתּוֹמֵם שַׂר הַצָּבָא בְלִבּוֹ. אַחֲרֵי הִתְיָעֲצוֹ עִם שָׂרָיו וְסָרִיסָיו עַל אוֹדוֹת עִנְיְנֵי הַמְּלוּכָה וְסוֹדוֹת הַמְּדִינָה, הָלַךְ לוֹ הַמֶּלךְ אֶל אַרְמוֹנוֹ לָנוּחַ מֵעֲבוֹדַת הַיּוֹם.

 

הַלַּיְלָה הַשֵּׁנִי    🔗

בַּלַּיְלָה הַשֵּׁנִי אָמְרָה דוּנְיַזַד, (שֵׁם הָאָחוֹת הַצְּעִירָה), אֶל אֲחוֹתָהּ הַמַּלְכָּה שַׁהֲרִיזַד:

– אֲחוֹתִי, סַפְּרִי אֵת סִפּוּרֵךְ עַל אוֹדוֹת הַסּוֹחֵר וְהַשֵׁד.

וַתֹּאמֶר שַׁהֲרִיזַד:

– אִם רַק מוֹשְׁלִי וּמַלְכִּי, רַב הַחֶסֶד, יַרְשֵׁנִי.

וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ:

– סַפֵּרִי.

וַתָּחֶל הַמַּלְכָּה אֶת סִפּוּרָהּ בַּלַּיְלָה הַשֵּׁנִי.

מֶלֶךְ נַעֲלֶה וּבַעַל רַחֲמִים! כַּאֲשֶׁר סִפֵּר הַזָּקֵן, כִי חָסָה עֵינוֹ עַל הָעֵגֶל הַמִּתְחַנֵּן וּבוֹכֶה בְּכִי גָדוֹל, וַיְצַו לְהוֹלִיכֵהוּ אֶל עֵדֶר הַבָּקָר, הִתְפַּלֵא הַשֵּׁד עַל הַסִּפּוּר הַנִּפְלָא הַזֶּה. אַךְ הַזָּקֵן הוֹסִיף לְסַפֵּר: אֲהָהּ, כְּרוּב נִכְבָּד! כָּל אֵלֶּה רָאֲתָה אִשְׁתִּי בַּת דּוֹדִי, הָאַיָּלָה הַזֹּאת, וְלֹא נִכְמְרוּ רַחֲמֶיהָ, וַתְּהִי עוֹד עֲצָתָהּ, כִּי אֶשְׁחַט גַּם אֶת הָעֵגֶל בְאָמְרָהּ, כִּי הָעֵגֶל הוּא בָּרִיא, אֲבָל לִבִּי לֹא נְתָנַנִי לַעֲשׂוֹת זֹאת, וָאֲצַו אֶת רֹעִי, כִּי יוֹלִיכֵהוּ מִנֶּגֶד עֵינָי. וַיְהִי מִמָּחֳרַת הַיּוֹם וַיֶּחֶרַד אֵלַי הָרוֹעֶה וַיֹּאמַר:

– אֲבַשֶּׂרְךָ בְשׂוֹרָה טוֹבָה אֲשֶׁר תִּשְׂמַח בָּהּ וְלִי תִתֵּן מַתָּת עַל הַבְּשׂורָה הַזֹּאת.

– טוֹב! עָנִיתִי, יְהִי כִדְבָרֶךָ.

וַיְסַפֵּר לִי הָרוֹעֶה לֵאמֹר: בִּתִּי יוֹדַעַת אֶת הַכְּשָׁפִים, כִּי לָמְדָה אֶת אֵלֶּה מִפִּי אִשָּׁה זְקֵנָה, אֲשֶׁר יָשְׁבָה בְּבֵיתִי יָמִים רַבִּים. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר צִוִּיתָ עָלַי לְהוֹלִיךְ מִמְּךָ אֶת הָעֵגֶל וָאֲבִיאֵהוּ אֶל בֵּיתִי. וַיְהִי כִּי רָאֲתָה אוֹתוֹ בִּתִּי, וַתָּחֶל לִבְכּוֹת וְלִצְחֹק וַתְּכַסֶּה אֶת פָּנֶיהָ בְּמִטְפַּחַת וַתֹּאמֶר:

– אָבִי, הַאִם נְקַלּוֹתִי כֹה בְעֵינֶיךָ, כִּי תָבִיא אֵלֵינוּ אֲנָשִׁים זָרִים?

וָאֶשְׁאַל אוֹתָהּ:

– אַיָּם… הֵם הָאַנָשִׁים הַזָּרִים? וְלָמָּה זֶה תבִכִּי?

וַתַּעֲנֵנִי:

– הֲלֹא הָעֵגֶל הָעוֹמֵד עַל יָדְךָ בֶּן אֲדוֹנֵינוּ הוּא, אֵשֶׁת אָבִיו בְּרֹב כְּשָׁפֶיהָ הָפְכָה אוֹתוֹ לְעֵגֶל וְאֶת אִמּוֹ לְפָרָה, עַל כֵּן צָחַקְתִּי. אוּלָם בָּכִיתִי בְּזָכְרִי אֶת גּוֹרַל אִמּוֹ הַנִּשְׁחָטָה עַל יְדֵי אָבִיו.

אֲנִי הִשְׁתּוֹמַמְתִּי לִדְבָרֶיהָ וּבְכִלְיוֹן עֵינַיִם חִכִּיתִי עַד אוֹר הַבֹּקֶר וָאָבֹא לְבַשֶּׂרְךָ הַבְּשׂוֹרָה הַזֹּאת…

בְּשָׁמְעִי אֶת בְּשׂוֹרַת הָרוֹעֶה הָלַכְתִּי מַהֵר אֶל בֵּית הָרוֹעֶה, וְרַגְלַי הִתְנוֹעֲעו בְּלֶכְתִּי כְּגֶבֶר עֲבָרוֹ יַיִן מֵרֹב שִׂמְחָתִי וַעֲלִיצוּת נַפְשִׁי, כַּאֲשֶׁר רָאַנִי הָעֵגֶל הֵלִיט אֶת פָּנָיו בְּאַדַּרְתִּי וַיְרַקֵּד מִשִּׂמְחָה, וּבַת הָרוֹעֶה קִבְּלָה אוֹתִי בְסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, וַתַּגֶּד לִי כַּדְּבָרִים אֲשֶׁר הִגִּידָה לְאָבִיהָ. וְגַם אָמְרָה, כִּי תוּכַל לְהָשִׁיב לוֹ אֶת דְּמוּתוֹ הָרִאשוֹנָה. וְאָנֹכִי הִבְטַחְתִּי לָתֶת לָהּ אֶת כָּל עֶדְרֵי צֹאנִי וּבְקָרִי אֲשֶׁר תַּחַת יַד אָבִיהָ. וַתַּעֲנֵנִי, כִּי לֹא תַחְפֹּץ כֶּסֶף וְזָהָב וְעֶדְרֵי צֹאן וּבָקָר, כִּי אִם לָתֵת לָהּ אֶת בְּנִי הַנִּרְפָּא עַל־יָדָהּ לְאִישׁ וְלָתֵת לָהּ הָרְשׁוּת לְהִנָּקֵם מֵאִשְִּׁתִּי בַּת דּוֹדִי, כִּי כָל עוֹד לֹא תֵעָנֵשׁ בַּת דּוֹדִי בְּעֹנֶשׁ הַמַּגִּיעַ לָהּ לְפִי פָעֳלָהּ, לֹא תֵדַע שָׁלֵו וּמְנוּחָה מִפַּחַד זְדוֹנָהּ וּמֵרִשְׁעַת לְבָבָהּ. אָנֹכִי הִסְכַּמְתִּי לְכָל תְּנָאֶיהָ. וַתִּקַּח סֵפֶל מַיִם וַתִּקְרָא! “אִם נִבְרֵאתָ בִדְמוּת עֵגֶל הִוָּתֵר בִּדְמוּתוֹ, אוּלָם אִם בִּכְשָפִים נֶהְפַּכְתָּ מֵאָדָם לָעֵגֶל יַעֲזָרְךָ נָא ה' לְקַבֵּל דְּמוּתְךָ הַנְּכוֹנָה וֶהֱוֵה לְאִישׁ כַּאֲשֶׁר נִבְרֵאתָ בַּתְּחִלָּה”. וַתִּזְרוֹק עָלָיו אֶת הַמַּיִם וַיֵּהָפֵךְ כְּרֶגַע וַיְהִי לְאִישׁ. וָאַכִּיר בּוֹ כְרֶגַע אֶת בְּנִי, וַנִּפּוֹל אִישׁ עַל צַוְּארֵי רֵעֵהוּ וַנֵּבְךְּ, מִשִּׂמְחָה וָאֶתֶּן לוֹ אֶת בַּת רוֹעִי לְאִשָּׁה. וְאֵת אִשְׁתִּי בַת דּוֹדִי הָפְכָה בַת רוֹעִי בִּכְשָׁפֶיהָ לְאַיָּלָה והִנֵּה הִיא לְפָנֶיךָ, הוד מֶלֶךְ הַכְּרוּבִים.

וַיַּעַן הַשֵּׁד וַיֹּאמַר:

– אָכֵן נִפְלָא סִפּוּרְךָ זֶה וְהִנְּנִי נוֹתֵן לְךָ מַתָּת הַחֵלֶק הַשְּׁלִישִׁי מִדַּם הַסּוֹחֵר.

וַיֵּגַּש הַהֵלֶךְ הַשֵּנִי עִם כְּלָבָיו הַשְּׁחוֹרִים אֶל הַשֵּׁד וַיֹּאמַר:

– דַּע, מֶלֶךְ הַכְּרוּבִים, כִּי שְׁנֵי הַכְּלָבִים הָאֵלֶּה שְׁנֵי אַחַי הֵמָּה, וְאָנֹכִי הַשְּׁלִישִׁי. אַחֲרֵי מוֹת אָבִי יָרַשְׁנוּ מִמֶּנּוּ שְׁלשֶׁת אֲלָפִים דִּינְרֵי זָהוב. אָנֹכִי פָתַחְתִּי חֲנוּת וָאֶמְצָא בָהּ חַיַּת יָדִי וְגַם אֶת אַחַי יָעַצְתִּי לַעֲשׂוֹת כֵּן. אַךְ הֵמָּה לֹא שָׁעוּ אֶל דְּבָרַי וַיִּקְנוּ סְחֹרוֹת מִסְּחוֹרוֹת שׁוֹנוֹת וַיִּסְעוּ יַחַד עִם יֶתֶר אָרְחוֹת יִשְׁמְעֵאלִים וַיִהְיוּ בַדֶּרֶךְ שָׁנָה תְמִימָה וַיָּבֹאוּ לִתְקוּפַת הַשָּׁנָה בְּיָדַיִם רֵיקוֹת. וָאֲקַבֵּל אֶת פְּנֵיהֶם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת וָאֹמַר לָהֶם: הַאִם לֹא הָיְתָה עֲצָתִי לָכֶם אֱמוּנָה, כִּי לֹא תִסְעוּ?

וַיַּעֲנוּ אוֹתִי אַחַי וַיֹּאמְרוּ: “וּמַה יּוֹעִילוּ לָנוּ דְבָרֶיךָ עָתָּה? הַנַּעֲשָׂה אֵין לְהָשִׁיב”.

אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הִכְנַסְתִּי אוֹתָם כְּאוֹרְחִים הֲגוּנִים לְבֵיתִי, הָלַכְתִּי אִתָּם אֶל בֵּית הָרַחֲצָה וְהוֹשַׁבְתִּי אוֹתָם אֶל שֻׁלְחָנִי, וַיִּסְעֲדוּ אֶת לִבָּם. אַחֲרֵי אָכְלָם אָמַרְתִּי אֲלֵיהֶם: שִׁמְעוּ נָא, אֶחָי! נַעֲשֶׂה נָא חֶשְׁבּוֹן מִמִּסְחַר חֲנוּתִי וְהָיָה הַכֶּסֶף אֲשֶׁר הִשְׂתַּכַּרְתִּי נְחַלֵּק בֵּינֵינוּ חֵלֶק כְּחֵלֶק, רַק הַקֶּרֶן יִהְיֶה לִי לְבַדִּי.

דִּבַּרְתִּי וַהֲקִימוֹתִי: הֵבֵאנוּ בְּחֶשְׁבּוֹן אֶת כֶּסֶף הָרֶוַח וַיְהִי הָרֶוַח שְׁלשֶׁת אֲלָפִים דִּינָרִים.

לָקַחְתִּי לִי מֵהֶם אֶלֶף דִּינָרִים וּלְכָל אֶחָד מֵאַחַי נָתַתִּי כְּמִסְפָּר הַזֶּה וָאֲהַלֵּל וָאוֹדֶה לְאֵל שַׁדַּי, כִּי שָׁלַח לִי רֶוַח כָּזֶה. כֹּה חָיִינוּ יַחַד בַּטּוֹב וּבַנְּעִימִים. וְהִנֵּה עוֹד פַּעַם הִתְגַּבְּרָה תְשׁוּקַת אַחַי לִנְסועַ לַאֲרָצוֹת שׁוֹנוֹת. וַיְדַבְּרוּ גַם עַל לִבִּי, כִּי אֶסַּע אִתָּם וְאָנֹכִי הוֹכַחְתִּים עַל תַּאֲוָתָם הַזָּרָה הַזֹּאת, בְּאָמְרִי לָהֶם, אַיָּם הַהוֹן וְהָעשֶׁר אֲשֶׁר מְצָאתֶם בַּנְּסִיעָה הָרִאשׁוֹנָה. אַךְ הֵם לֹא שָׁמְעוּ לְתוֹכַחְתִּי וְלֹא חָדְלוּ מִבַּקֵּשׁ מִמֶּנִּי עַל אוֹדוֹת הַדָּבָר הַזֶּה יוֹם יוֹם, וְאָנֹכִי לֹא שָׁמַעְתִּי לָהֶם. כֹּה חָלְפוּ שֵׁשׁ שָׁנִים תְּמִימוֹת, עַד כִּי חָזְקוּ עָלַי דִּבְרֵיהֶם וָאֲבַטֵּל רְצוֹנִי מִפְּנֵי רְצוֹנָם. וַנִּתֵּן בַּכֶּסֶף אֶת כָּל הָרְכוּשׁ אֲשֶׁר רָכַשְׁנוּ לָנוּ עַד הֵנָּה. וַיְהִי כַסְפֵּנוּ שֵׁשֶׁת אֲלָפִים דִּינְרֵי זָהָב. אָז יָעַצְתִּי, כִּי חֲצִי הַהוֹן נַשְׁאִיר פֹּה לְמִשְׁמֶרֶת, וְאִם חָלִילָה יֹאבַד בַּיָּם חֵילֵנוּ בְּמִקְרֶה רָע, אָז נָשׁוּב הֵנָּה וְלָקַחְנוּ כָּל אֶחָד אֶלֶף שֶׁקֶל כֶּסֶף וְסָחַרְנוּ לִאַט לְאַט. וַיִטַב עֲצָתִי בְּעֵינֵיהֶם.

קָנִינוּ לָנוּ סְחוֹרוֹת שׁוֹנוֹת וַנִּטְעַן אֳנִיָּתֵנוּ וַנָּשֶׂם בַּיָּם דֵּרְכֵּנוּ. אַחֲרֵי יֶרַח יָמִים בָּאנוּ אֶל עִיר גְּדוֹלָה. שָׁם מָכַרְנוּ סְחוֹרָתֵנוּ וַנִּשְׂתַּכֵּר הַרְבֵּה מְאֹד, כִּי בְעַד סְחוֹרָה אֲשֶׁר מְחִירָהּ רַק דִּינָר נָתְנוּ לָנוּ עֲשָׂרָה דִּינָרִים. וַיְהִי כַאֲשֶׁר חָפַצְנוּ לַעֲזֹב אֶת הָעִיר הַהִיא וְהִנֵּה עַלְמָה יָפָה וַעֲנִיָּה נִגְּשָׁה אֶל הָאֳנִיָּה וַתִּשַּׁק יָדִי וַתִּפֹּל לְרַגְלַי וַתֹּאמֵר אֵלַי:

– “אֲדוֹנִי, הֱיֵה אישׁ חַנּוּן וְרַחוּם וְאָנֹכִי אֲשַׁלֵּם לְךָ כֹּפֶר מַעֲלָלֶיךָ”.

וָאַעַן וָאֹמַר לָהּ:

– אָנֹכִי אִישׁ חַנּוּן וְרַחוּם אַף אִם לֹא תְשַׁלְּמִי לִי כֹּפֶר מַעֲלָלָי.

וַתּוֹסֶף הָעַלְמָה וַתֹּאמֶר:

– “בִּי, אֲדוֹנִי, הָבָה נָבוֹא יַחַד בִּבְרִית הַנְּשׂוּאִים וְקָחֵנִי לְאֶרֶץ מוֹלַדְתֶּךָ אַל תָּשֵׁב אֶת פָּנָי, כִּי אָנֹכִי שַׁיֶּכֶת לָאֵלֶּה אֲשֶׁר נָאֶה וְיָאֶה לְהִתְהַלֵּךְ עִמָּהֶם בְּאַהֲבָה, בְּיֹשֶׁר וּבְכָבוֹד, כִּי יֵשׁ לְאֵל יָדָם לְשַׁלֵּם לְעוֹשֵׂי טוֹב כְּטוֹבָתָם. וְאַל תָּשֵׂם לִבְּךָ לְשִׂמְלוֹתַי אֵלֶּה”.

הָעַלְמָה הָעֲנִיָּה מָצְאָה חֵן בְּעֵינַי. וַתִּשָּׂא חֶסֶד לְפָנָי, כִּי מֵאֵת ה' הָיְתָה זֹאת וָאֶקָּחֶהָ אֶל הָאֳנִיָּה וָאַלְבִּישֶׁנָּה מַלְבּוּשִׁים יָפִים וָאֶתְהַלֵּךְ עִמָּהּ בְּכָבוֹד וָאֲדַבֵּר אֵלֶיהָ יְדִידוֹת, וּלְאַט לְאַט הַחִלּוֹתִי לֶאֱהֹב אוֹתָהּ אַהֲבָה עַזָּה וְנַפְשִׁי דָבְקָה בָהּ עַד כִּי לֹא הָיָה לְאֵל יָדִי לְהִפָּרֵד מִמֶּנָּה לַיְלָה וָיוֹם. וּבִגְלָלָהּ שָׁכַחְתִּי כִּמְעַט אֶת אַחַי, אֲשֶׁר קִנְּאוּ בִי וּבְחַבֶרְתִּי הָאֲהוּבָה עַד אֲשֶׁר הֵחֵלּוּ לִהְיוֹת עוֹיְנִים אוֹתִי וְאֵת סְגֻלָּתִי הַיְקָרָה, וְלִבָּם הָרַע רָגַז לְמַרְאֵה הֲמוֹן קִנְיָנַי אֲשֶׁר קָנִיתִי. וְהַשָּׂטָן הִשִּׁיאָם לְהַאֲבִידֵנִי וְלָרֶשֶׁת אֶת כָּל רְכוּשִׁי. וַיְהִי בְּשָׁכְבֵנוּ לִישׁוֹן וַיִּקָּחוּנוּ, אוֹתִי וְאֵת אִשְׁתִּי, וַיַּשְׁלִיכוּנוּ הַיָּמָה. אַךְ אִשְׁתִּי הִתְעוֹרְרָה כְּרֶגַע וַתִּתְנוֹעֵעַ וַתְּהִי לְבַת־כְּרוּבִים, וַתִּקָּחֵנִי עַל כְּנָפֶיהָ וַתִּשָּׂאֵנִי בֵּין הַשָּׁמַיִם וּבֵין הָאָרֶץ וַתְּבִיאֵנִי אֶל־אִי אֶחָד וַתֵּעָלֵם מִמֶּנִּי עֵת קְצָרָה.

בַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר בַּבֹּקֶר שָׁבָה אֵלַי וַתֹּאמֶר:

– רַב תּוֹדוֹת לְאֵל, כִּי אֲנִי אִשְׁתְּךָ הִצַּלְתִּיךָ מִמַּר הַמָּוֶת, וְעַתָּה דַע לְךָ, כִּי בַת־כְּרוּבִים הִנֵּנִי, וּבִרְאוֹתִי אוֹתְךָ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה אֲהַבְתִּיךָ אַהֲבָה עַזָּה, כִּי יַד ה' עָשְׂתָה זֹאת, כִּי גַם אָנֹכִי מַאֲמֶנֶת בַּה' וְעוֹשָׂה אֵת דְּבָרוֹ. אָנֹכִי בָאתִי בִּבְגָדִים בָּלִים, לְמַעַן נַסּוֹֹתְךָ בַּמֶּה תִבְחַר אִם בַּעֲדִי־זָהָב וָכֶסֶף אֲשֶׁר מֵעָפָר יֻקָּחוּ, אִם בְּתִפְאֶרֶת נָפֶשׁ. וְהִנֵּה אַתָּה עָשִׂיתָ עִמָּדִי טוֹב וַתִּקָּחֵנִי לְךָ לְאִשָּׁה, הִנֵּה עַתָּה הֲשִׁיבוֹתִי טוּבְךָ אֶל חֵיקֶךָ וְהִצַּלְתִּיךָ מֵרֶדֶת שָׁחַת. אֲבָל בְּאַחֶיךָ חָרָה אַפִּי – מוֹת יוּמָתוּ.

הִשְׁתּוֹמַמְתִּי לִדְבָרֶיהָ וְהוֹדֵיתִי לָהּ עַל כָּל הַטּוֹבוֹת אֲשֶׁר עָשְׂתָה אִתִּי וְעַל אוֹדוֹת אַחַי הִגַּדְתִּי לָהּ, כִּי אֵינֶנִּי דוֹרֵשׁ דָּמָם וּבִקַּשְׁתִּי מֵאִתָּהּ, כִּי לֹא תַעֲשֶׂה לָהֶם מְאוּמָה, אַךְ הִיא לֹא נֶעְתְּרָה לְבַקָּשָׁתִי זֹאת וַתֹּאמֶר:

– בּוֹגְדִים כָּאֵלֶּה – אַחַת דָּתָם לְהָמִית.

אָנֹכִי הִתְאַמַּצְתִּי לְהָרֵךְ לְבָבָהּ, וְהִיא לֹא עָנְתָה דָּבָר, רַק לְקָחַתְנִי בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ וַתִּשָּׂאֵנִי עַל אֶבְרוֹתֶיהָ וַתְּרַחֵף עִמָּדִי בְרוּם שָׁמָיִם, וַתַּעֲבִירֵנִי יַמִּים, נְהָרוֹת, עָרִים, שָׂדוֹת וִיעָרִים עַד אֲשֶׁר הֱבִיאַתְנִי לְעִיר מוֹלַדְתִּי וַתַּעֲמִידֵנִי עַל גַּג בֵּיתִי. פָּתַחְתִּי אֶת דַּלְתוֹתָיו וָאֶקַּח אֶת שְׁלשֶׁת אַלְפֵי הַדִּינָר אֲשֶׁר צָפַנְתִּי בְּבֵיתִי תַּחַת הָרִצְפָה. דָּרַשְׁתִּי לִשְׁלוֹם מְיֻדָּעַי וּמַכִּירָי וָאֶפְתַּח אֶת חֲנוּתִי וָאָחֵל לִקְנוֹת וְלִמְכּוֹר כִּלְפָנִים.

וַיְהִי הַיּוֹם בְּשׁוּבִי בֵּין הָעַרְבַּיִם מֵחֲנוּתִי הַבַּיְתָה מָצָאתִי שְׁנֵי כְלָבִים שְׁחוֹרִים קְשׁוּרִים בְּחָבֶל. וַיְהִי כִרְאוֹתָם אוֹתִי וַיָּקוּמוּ וַיִּרְבְּצוּ לְפָנַי כְּמִתְחַנְּנִים אֵלַי וַיְלַחֲכוּ אֶת יָדִי וַיִּתְגָּרְדוּ בְּבִרְכָּי. הִשְׁתּוֹמַמְתִּי לָזֹּאת, כִּי לֹא יָדַעְתִּי מֵאַיִן הֵמָּה. אַךְ אִשְׁתִּי הִגִּידָה לִי, כִּי אַחַי הֵם. אָנֹכִי שְׁאִלְתִּיהָ: מִי עָשָׂה זֹאת לָהֶם? וַתַּעַן אוֹתִי: כִּי אֲחוֹתָהּ, אֲשֶׁר שְׁלָחָתַם אֵלֶיהָ לַעֲשׂוֹת בָּהֶם נְקָמָה, עָנְשָׁה אוֹתָם וַתַּהַפְכֵם לִכְלָבִים וְרַק אַחֲרֵי עֶשֶׂר שָׁנִים יְרַצּוּ עֲוֹנָם וִיקַבְּלוּ אֶת תְּמוּנָתָם הָרִאשׁוֹנָה. וְאָנֹכִי נוֹסֵעַ עַתָּה אִתָּם אֶל בַּת־הַכְּרוּבִים דֶּרֶךְ הַמָּקוֹם הַזֶּה, כִּי כְבָר עָבְרוּ עֲלֵיהֶם עֶשֶׂר שְׁנוֹת עָנְשָׁם, וָאֶתְבּוֹנֵן אֶל הַסּוֹחֵר וָאֶשְׁמַע אֵת הַמּוֹצְאוֹת אוֹתוֹ וְלֹא יָכֹלְתִּי לְעָזְבֵהוּ עַד כִּי אֶרְאֶה, אֵיךְ יִפּוֹל הַדָּבָר בֵּינֵיכֶם.

וַיַּעַן הַשֵּׁד וַיֹאמַר: אָכֵן נִפְלָא הַסִּפּוּר הַזֶּה. בִּגְלָלוּ הִנְּנִי מַנִּיחַ לְךָ אֶת שְׁלִישׁ דַּם הַסּוֹחֵר. וַיִּקְרַב הַהֵלֶךְ הַשְּׁלִישִׁי עִם גְּמַלּוֹ וַיַּעַן וַיֹּאמַר:

– גַּם אָנֹכִי אֲסַפֵּר לְךָ סִפּוּר נִפְלָא וְנַעֲלֶה עוֹד מִשְּׁנֵי הַסִּפּוּרִים הָרִאשׁוֹנִים וְתֶן לִי אֶשְׁכָּר אֶת דַּם הַסּוֹחֵר הַנּוֹתָר.

וַיַּעֲנֵהוּ הַשֵׁד:

– הֵן, לוּ יְהִי כִדְבָרֶיךָ.

וַיָּחֶל חַהֵלֶךְ לְסַפֵּר.

סִפּוּר הַהֵלֶךְ הַשְּׁלִישִׁי עַל־דְּבַר גְּמַלּוֹ    🔗

הוֹי הוֹד שִׁלְטוֹן וְהוֹד הַכְּרוּבִים! הַגָּמָל הַזֶּה הוּא אֵשְׁתִּי: פַּעַם אַחַת נָסַעְתִּי מִבֵּיתִי וָאֶתְמַהְמַהּ בַּדָּרֶךְ. עָשִׂיתִי בְדַרְכִּי לְרֶגֶל מִסְחָרִי שָׁנָה תְמִימָה. וַיְהִי בְבֹאִי הַבַּיְתָה וּבְעָמְדִי אֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת שָׁמַעְתִּי קוֹלוֹת דְבָרִים, הִטֵיתִי אָזְנִי וָאַכִּיר אֶת אִשְׁתִּי הַלוֹחֶשֶׁת: אִישִׁי לֹא יָשׁוּב עוֹד מִדַּרְכּוֹ, וְאִם יָשׁוּב יֵרַע לוֹ עוֹד יוֹתֵר, רַק אַתָּה הַכּוּשִׁי תִּהְיֶה בַעְלִי, כִּי גַם אַתָּה הִנְךָ מְכַשֵּׁף כָּמוֹנִי. בְּרֶגַע זֶה פָתַחְתִּי אֶת הַדֶּלֶת לִרְאוֹת וּלְהִוָּכַח הַאֻמְנָם אִשְׁתִּי הִיא הַמְדַבֶּרֶת דִּבְרֵי נְבָלָה אֵלֶּה. וַיְהִי בְהִכָּנְסִי הָפְכָה אֵלַי אִשְׁתִּי אֶת פָּנֶיָה וּבוֹ בָרֶגַע קָמָה וַתִּקַּח כַּד מַיִם וַתִּלְחַשׁ עֲלֵיהֶם וַתִּזְרֹק מֵהֶם עָלַי וַתֹּאמַר: הֵהָפֵךְ לְכָלֶב. וּכְרֶגַע נֶחְפַּכְתִּי מֵאִישׁ לְכָלֶב. וַתְּגָרְשֵׁנִי אִשְׁתִּי הַמִּסְדְּרוֹנָה. נַסְתִּי בְעַד הַדֶּלֶת הַפְּתוּחָה הַחוּצָה וּבָאתִי אֶל בֵּית־הַמִּטְבְּחַיִם הַקָּרוֹב לְמִשְׁכָּנֵנוּ. וַיִּקָּחֵנִי הַקַּצָּב וַיְבִיאֵנִי אֶל בֵּיתוֹ. וַתֵּרֶא אוֹתִי בִתּוֹ וַתִּתְכַּס בַּצָּעִיף וַתֹּאמֶר:

– רְאֵה! הֵבֵאתָ אִישׁ זָר אֶל בֵּיתֵנוּ. וַיַּבֵּט הַקַּצָּב בְּתִמָּהוֹן וַיִּשְׁאַל:

– אַיֵּהוּ הָאִישׁ הַזָּר? וַתַּעַן בִּתּוֹ:

– הַכֶּלֶה הַזֶּה הוּא אִישׁ אֲשֶׁר בְּלַהֲטֵי אִשְׁתּוֹ נֶהְפַּךְ לְכָלֶב. אַךְ אֲנִי יְכוֹלָה לְהָשִׁיב לוֹ תְמוּנָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה. וַיְבַקֵּשׁ מֵאִתָּהּ הַקַּצָּב וַיִּקְרָא:

– עֲשִׂי נָא אֶת הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה', בִּתִּי, וּפְדִי נָא אֶת הָאֻמְלָל מִצָּרָתוֹ. וַתִּקַּח כַּד מַיִם וַתִּלְחַשׁ עָלָיו וַתִּזִרוֹק עָלַי וַתֹּאמַר:

– הֱוֵה לְאִישׁ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים כַּאֲשֶׁר נִבְרֵאתָ".

וּכְרֶגַע נֶהְפַּכְתִּי לְאִישׁ כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי בַּתְּחִלָּה, וָאֶשַּׁק אֶת יָדָהּ וָאֲחַלֶּה פָנֶיהָ, כִּי תָשִׁיב לְאִשְׁתִּי גְמוּלָהּ בְּרֹאשָׁהּ. וַתִּתֶּן לִי מְעַט מָיִם מִן הַכַּד וַתֹּאמַר:

– בִּרְאוֹתְךָ אוֹתָהּ יְשֵׁנָה זְרֹק עָלֶיהָ אֶת הַמַּיִם, וְאָז תִּהְיֶה לְאֵיזוֹ חַיָּה אֲשֶׁר תִּבְחַר לָהּ.

לָקַחְתִּי אֶת הַמַּיִם וָאֵלֵךְ הַבָּיְתָה וָאֶמְצָא אֶת אִשְׁתִּי עוֹד ישֵׁנָה וָאֶזְרֹק עָלֶיהָ אֵת הַמַּיִם וָאֶקְרָא:

– פִּשְׁטִי אֶת צוּרָתֵךְ זֹאת וְלִבְשִׁי צוּרַת גָּמָל. וַתֵּהָפֵךְ כְּרֶגַע לְגָמָל. וְהִנֵּהוּ עוֹמֵד לִפְנֵיכֶם. וַיִּפֶן הַזָּקֵן לִגְמַלּוֹ וַיִשְׁאַל:

– הַאִם אֱמֶת בְּפִי? וַיָּנַע הַגָּמָל בְּרֹאשׁוֹ מִמַּעְלָה לְמַטָּה וַיַּרְאֶה בְאותוֹת, כִּי אֱמֶת נָכוֹן הַדָּבָר הַזֶּה. וַיְהִי כִּי כִלָּה לְסַפֵּר הִתְנוֹדֵד הַכְּרוּב מִצִּחֹק וְשִׂמְחָה וַיִּצְהַל קוֹלוֹ וַיֹאמֶר:

– הִנְּנִי נוֹתֵן לְךָ בְמַתָּנָה גַּם שְׁלִישִׁית הַדַּם הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל הַסּוֹחֵר. וְאַתֶּם שְׁלָשְׁתְּכֶם עֲשׂוּ בוֹ, מַה שֶּׁתַּחְפְּצוּ. מוּבָן מֵאֵלָיו, כִּי הַזְּקֵנִים הֶחֱיוּ אֶת הַסּוֹחֵר וְלֹא עָשׂוּ לוֹ מְאוּמָה.

וַתֵּרֶא שַׁהַרִיזַד, כִּי עַמּוּד הַשַּׁחַר עָלָה וַתֶּחְדַּל מִסַּפֵּר וַתִּקְרָא אֲחוֹתָהּ בְּרָגֶשׁ: אֲחוֹתִי, מַה טּוֹב, מַה נָּעִים! וּמַה יָּפֶה סִפּוּרֵךְ זֶה!

וַתַּעַן שַׁהַרִיזַד:

– כְּיִתְרוֹן הָאוֹר מִן הַחשֶׁךְ, כֵּן יִתְרוֹן לַסִּפּוּר אֲשֶׁר אֲנִי נְכוֹנָה לְסַפֵּר בַּלַּיְלָה הַבָּא מִן הַסִּפּוּר אֲשֶׁר סִפַרְתִּי עַד הֵנָּה. אִם רַק יְחַיֵּנִי הַשַּׁלִּיט אֲסַפְּרוֹ לוֹ.

וַיֹאמֶר הַמֶּלֶךְ.

– "חַי ה', כִּי לֹא תָמוּת שַׁהֲרִיזַד עַד אִם כַּלּוֹתָהּ לְסַפֵּר אֶת סִפּוּרָהּ אֲשֶׁר אִתָּהּ.

וַיְהִי בַבֹּקֶר וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶךְ אֶל אוּלָם הַמִּשְׁפָּט, שָׂרֵי מֶמְשַׁלְתּוֹ וּמִשְׁנֵהוּ פִיכֹל בָּאוּ אֵלָיו. הַזְּקֵנִים מָלְאוּ אֶת אוּלָם הַמִּשְׁפָּט וְהַמוֹשֵׁל נוֹעַץ עִמָּהֶם וַיִּשָּׂא וַיִתֵּן בְּעִנְיְנֵי הַמְּלוּכָה וַיְחוֹקֵק חֻקִּים טוֹבִים וַיַּעַשׂ מִשְׁפָּט וְצֶדֶק כָּל הַיּוֹם, עַד כִּי נִסְגַּר הָאוּלָם, וַיָּשָׁב הַמּוֹשֶׁל אֶל אַרְמוֹנוֹ.

 

הַלַּיְלָה הַשְׁלִישִׁי    🔗

וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַשְּׁלִישִׁי וַתְּבַקֵּשׁ דוֹנִיַסְד עוֹד פַּעַם אֶת אֲחוֹתָהּ שַׁהֲרִיזַד.

– “סַפְּרִי לִי אֶת הַסִּפּוּר הַיָּפֶה אֲשֶׁר אָמַרְתְּ”.

– “אִם יַרְשֵׁנִי הַשַּׁלִּיט” – עָנְתָה הַמַּלְכָּה.

– “סַפְּרִי וְאֶשְׁמָעָה” – קָרָא הַשַּׁלִּיט.

III. הַדַּיָּג וְהָרוּחַ    🔗

הוֹד מַלְכוּת! לְפָנִים חַי עַל שְׂפַת הַיָּם דַּיָג בָּא בַיָּמִים וַתְּהִי לוֹ אִשָּׁה וּשְׁלשָׁה יְלָדִים; וְאַף כִּי הָיָה עָנִי וְאֶבְיוֹן בְּכָל זֹאת הַסְכֵּן הִסְכִּין לִפְרשׁ מִכְמַרְתּוֹ עַל פְּנֵי הַמַּיִם לֹא יוֹתֵר מֵאַרְבַּע פְּעָמִים בְּיוֹם.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּבֹא בְּעֵת הַצָּהֳרַיִם עַל שְׂפַת הַיָּם וַיַּשְׁלֵךְ אֶת רִשְׁתּוֹ הַמַּיְמָה וַיְחַכֶּה עַד כִּי תִמָּלֵא הָרֶשֶׁת דָּגִים. אַחֲרֵי רְגָעִים אֲחָדִים אָחַז בְּחֶבֶל לְהוֹצִיא אֶת הָרֶשֶׁת וְהִנֵּה כָּבֵד הַדָּבָר מִמֶּנּוּ. וַיֵּלֶךְ וַיָּבֵא מִבֵּיתוֹ מַטֶּה, וַיִּתְקָעֵהוּ בָּאָרֶץ וַיִּקְשֹׁר אֶת הַחֶבֶל אֶל הַמַּטֶּה וַיִּמְשֹׁךְ בְּכוֹחַ. אַחֲרֵי עֲשׂוֹתוֹ זְמָן כַּבִּיר בַּמַּיִם הוֹצִיא אֶת הָרֶשֶׁת הַכְּבֵדָה אֶל הַחוֹף. מָלֵא שִׂמְחָה שָׂם עֵינָיו בָּרֶשֶׁת לִרְאוֹת, מַה יֵשׁ בָּהּ. וַיִּמְצָא חֲמוֹר מֵת. וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ וַיִּקְרָא:

– “הַכּוֹחַ וְהַגְּבוּרָה לָאֵל הָרָם וְהַנִּשָּׂא, אָכֵן צַיִד טוֹב הוּא זֶה הַיּוֹם”… וַיִמַלְמֵל בִּשְׂפָתָיו אֶת הַחֲרוּז:

"הֶעָמֵל בְּחֶשְׁכַּת לָיְלָה, לָמוּת נַפְשׁוֹ מְחָרֵף;

הַרְפֵּה מִזֹּאת! בִּמְלָאכָה לֹא תִמְצָא טָרֶף".

וַיּוֹצֵא הַדַּיָּג אֶת הַחֲמוֹר מִן הָרֶשֶׁת וַיִּמֶץ מִמֶּנּוּ אֶת הַמָּיִם. וַיִּשְׁטָחֵהוּ לְיַבֵּשׁ אֶת עוֹרוֹ. אַחֲרֵי כֵן הִשְׁלִיךְ רִשְׁתּוֹ עוֹד פַּעַם הַמַּיְמָה וַיְחַכֶּה עַד בּוֹשׁ. וַיְנַס לִמְשֹׁךְ בַּחֶבֶל וְהִנֵּה הַפַּעַם כָּבְדָה עוֹד מַשָּׂא הָרֶשֶׁת מֵאֲשֶׁר בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה. וַיְשַׁנֵּס מָתְנָיו וַיוֹצֵא אֶת הָרֶשֶׁת וְהִנֵּה בָרֶשֶׁת סִיר מָלֵא חוֹל. בִּרְאוֹתוֹ אֶת זֹאת קָרָא עַל נַפְשׁוֹ בְתוּגָה אֶת הַחֲרוּז:

אוֹיָה, הַרְפֵּה מִמֶּנִּי, גּוֹרָלִי, קְשֵׁה יוֹמִי,

אַךְ הוּא לֹא יֶרֶף, לֹא יַעֲנֶה שְׁלוֹמִי.

אֵין בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מִשְׁלַח יָדָי,

הָאֹשֶׁר בּוֹרֵחַ, לֹא יָבוֹא עָדָי,

הַפְּתָאִים יְבַלּוּ בַטּוֹב כָּל הַיָּמִים,

עֹנִי וָרִישׁ מְנָת הַחֲכָמִים;

הִנְּנִי יוֹצֵא לִמְצֹא לִי פִּתִּי,

אַךְ הִיא גָנֹזָּה תָמִיד מֵאִתִּי.

וַיְנַקֶּה אֶת הָרֶשֶׁת וַיִּמֶץ מִשָּׁם אֶת הַמַּיִם וַיַּשְׁלִיכֶנָּה עוֹד פַּעַם הַמָּיְמָה, וַיּוֹצֵא אֶת הָרֶשֶׁת בַּשְּׁלִישִׁית, וְהִנֵּה, אֲהָהּ! גַּם בַּפַּעַם הַזֹּאת אֵין דָּגִים, כִּי אִם מְלֹא הָרֶשֶׁת חַרְשֵׂי כֵלִים, שִׁבְרֵי צְלֹחִית וּבַקְבּוּקֵי זְכוּכִית. בִּרְאוֹתוֹ זֹאת קָרָא אֶת חֲרוּז הַמְשׁוֹרֵר לֵאמֹר:

לֹא יוֹעִילוּךָ עֵט סוֹפֵר, חָכְמָה וָשֵׂכֶל

אֵין בָּם כּוֹחַ לִפְתֹר שְׁאֵלַת “מַה־נֹּאכַל?”

אַחֲרֵי כֵן נָשָׂא אֶת עֵינָיו הַשָּׁמַיְמָה וַיִּתְפַּלֵּל “ה' אֱלֹהִים צְבָאוֹת, אֵין דָּבָר נֶעְלָם מִמֶּךָּ, גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ, כִּי רַק אַרְבַּע פְּעָמִים בַּיּוֹם אֲנִי מַשְׁלִיךְ רִשְׁתִּי בַמַּיִם, וְהִנֵּה הִשְׁלַכְתִּי הַיֹּום רִשְׁתִּי זֶה שָׁלשׁ רְגָלִים בְּלִי שׁוּם תּוֹעֶלֶת תֵּן לְכָל הַפָּחוֹת בַּפַּעַם הָרְבִיעִית בְּרָכָה בְמַעֲשֵׂי יָדַי” אַחֲרֵי תְפִלָּתוֹ זֹאת הִשְׁלִיךְ אֶת הָרֶשֶׁת בַּמַּיִם, בְּקָרְאוֹ לְעֶזְרַת ה'. וַיְחַכֶּה עַד בּוֹשׁ. וַיַּחְפֹּץ לְהוֹצִיא אֶת הָרֶשֶׁת וְלֹא יָכֹל, כִּי הָרֶשֶׁת כָּבְדָה עוֹד יוֹתֵר מִשְּׁלשׁ הַפְּעָמִים הָרִאשׁוֹנוֹת. עַד כִּי נִדְמָה לַדַּיָּג, כִּי יָדַיִם נְחוּשׁוֹת אוֹחֲזוֹת אֶת הָרֶשֶׁת בְּקַרְקַע הַיָּם. וַיִּמְשׁךְ אוֹתוֹ בְּכָל מַאֲמַצֵּי כּוֹחוֹ וְהָרֶשֶׁת לֹא זָזָה מִמְקוֹמָהּ. אָז קָרָא בְּקוֹל רָם וַיֹּאמַר:

– הַגְּדוּלָה וְהַגְּבוּרָה לָאֵל הָרָם וְהַנִּשָּׂא.

וַיִּפְשֹׁט שִׂמְלוֹתָיו מֵעָלָיו וַיְשַׁנֵּס עוֹד פַּעַם אֶת מָתְנָיו וַיֶּחֱצֶה בַּמַּיִם וַיֵּרֶד מְצוּלָה וַיַּעֲבוֹד שָׁם עַל קַרְקַע הַיָּם עַד כִּי בִכְבֵדוּת רַבָּה וּבְשׁוֹם נֶפֶשׁ בַּכַּף הֶעֱלָה אֶת הָרֶשֶׁת וַיְּבִיאֶהָ אֶל הַחוֹף. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הֵחֵל לְהָרִיק אֶת הָרֶשֶׁת וַיִּמְצָא שָׁם בַּקְבּוּק מוּצָק נְחשֶׁת מֻצְהָב הַמָּלֵא דְּבַר מָה, סָגוּר בִּפְקָק עוֹפֵרֶת וְנֶחְתָּם בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ “שְׁלֹמֹה בֶּן דָּוִד”. וַיִּשְׂמַח הַדַּיָג וַיֹּאמַר:

– אֶת זֹאת אֶמְכֹּר בְּשׁוּק הַנְּחשֶׁת וּמְחִירָהּ יִתְּנוּ לִי אֶל נָכוֹן עֲשָׂרָה דִּינָרִים. וַיָּנַע וַיָּנֶד אֶת הַבַּקְבּוּק הֵנָּה וָהֵנָּה, וַיַּרְא, כִּי מִשְׁקָלוֹ כָּבֵד מְאֹד. וַיֶּחֱרַץ לִפְתֹּחַ אֶת הַבַּקְבּוּק וּלְהָרִיק אֶת הַנִּמְצָא בּוֹ אֶל יַלְקוּטוֹ וְאֶת הַבַּקְבּוּק יִמְכּוֹר. וַיּוֹצֵא סַכִּינוֹ מִצַּלַּחְתּוֹ וַיִּגְזֹר בָּעֹפֶרֶת זְמָן רָב, עַד כִּי הֵסִיר הַחוֹתֶמֶת מֵהַבַּקְבּוּק וַיַּנִּיחֵהוּ אַרְצָה וַיְנִיעֵהוּ הֵנָּה וָהֵנָּה לְהָרְיק אֶת אֲשֶׁר בְּתוֹכוֹ. אַךְ לְתִמְהוֹנוֹ לֹא יָצָא מִמֶּנּוּ כָּל דָּבָר זוּלָתִי עַמּוּד עָשָׁן גָּדוֹל אֲשֶׁר הֵחֵל לְהִתַּמֵּר וִלַעֲלוֹת מִן הַבַּקְבּוּק וַיִשְׂתָּרַע עַל כִּכַּר הָאֲדָמָה. לְאֹרֶךְ וּלְרֹחַב עַד כִּי יָצָא מִמֶּנּוּ כָּל הֶעָשָׁן. אָז הִתְאַבֵּךְ וַיֵאָסֵף עוֹד פַּעַם, וַיְהִי לְרוּחַ וּלְשֵׁד נוֹרָא מְאֹד, אֲשֶׁר רֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְרַגְלָיו עוֹמְדוֹת עַל הָאָרֶץ, גֻּלְגָּלְתּוֹ כְּגֻלַּת בֵּית מִסְגֵּד, יָדָיו כְּקִלְשׁוֹנִים גְּדוֹלִים, עַצְמוֹת בִּרְכָּיו כְּתָרְנֵי הָאֳנִיָּה, שִׂפְתֵי פִיהוּ כְּשַׁעֲרֵי שְׁאוֹל, שִׁנָּיו כִּסְלָעִים, נְחִירָיו כַּחֲצוֹצְרוֹת, עֵינָיו כִּשְׁתֵּי מְנוֹרוֹת מְאִירוֹת בְּאֵשׁ שְׁחוֹרָה, שַׂעֲרוֹתָיו כְּעֵין הָאָבָק וּתְלוּלוֹת וּצְבוּרוֹת כְּהָר עַל רֹאשׁוֹ. הַדַּיָּג נִבְהַל מִפָּנָיו וַיָּנוּעוּ כָל בַּדֵּי עוֹרוֹ וְשִׁנָּיו דָּא לְדָא נַקְשָׁן, רֻקּוֹ יָבֵשׁ מִפִּיו וְעֵינָיו חָשְׁכוּ בַּאֲרֻבּוֹתֵיהֶן. וַיְהִי כִרְאוֹת הַשֵּׁד אֶת הַדַּיָּג וַיִּקְרָא:

– אֵין אֱלֹהִים מִבַּלְעֲדֵי ה' וּשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ הוּא יְדִיד־יָהּ וּמְשִׁיחוֹ… אַל נָא תְּמִיתֵנִי, מְשִׁיחַ ה', כִּי לֹא אַמְרֶה עוֹד אֶת פִּיךָ וּמִצְוָתְךָ תִּשְׁמוֹר רוּחִי.

וַיֹּאמֶר אֵלָיו הַדַּיָּג:

– הוֹי אַשְׁמְדָאי נוֹרָא! הֲכָעֵת תְּדַבֵּר עַל־אוֹדוֹת שְׁלֹמֹה יְדִיד־יָהּ? הֲלֹא הוּא מֵת זֶה כְאֶלֶף וּשְׁמֹנֶה מֵאוֹת שָׁנָה. וְהָעֵת אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ חַיִּים בָּהּ הִיא אַחֲרִית הַיָּמִים. סַפֶּר־נָא לִי, מָה הֵמָּה דִבְרֵי יָמֶיךָ וּמִי הוֹשִׁיבְךָ בַּבַּקְבּוּק הַזֶּה?

וַיְהִי כִשְׁמֹעַ הָרוּחַ אֶת דִּבְרֵי הַדַּיָּג וַיִּקְרָא:

– אֵין אֱלֹהִים מִבַּלְעֲדֵי ה'! וּלְךָ, דַּיָּג, אָבִיא בְּשׂוֹרָה טוֹבָה מְאֹד.

– אֵיזוּ בְּשׂוֹרָה טוֹבָה אַתָּה מֵבִיא? – שָׁאַל אוֹתוֹ הַדַּיָּג.

וַיַּעֲנֵהוּ הַשֵּׁד:

– יְדִידְיָה מְשִׁיחַ ה' אָמַר “טוֹב יוֹם הַמָּוֶת מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ”. עַל כֵּן הִנְּנִי מְבַשֶּׂרְךָ בְּשׂוֹרָה, כִּי אָנֹכִי אֲמִיתְךָ כְרָגַע. וַיַּעֲנֵהוּ הַדַּיָּג:

– בַּעֲבוּר בְּשׂוֹרָתְךָ הַטּוֹבָה הַזֹּאת לֹא יְרַחֶמְךָ עוֹשֶׂךָ. הוֹי, נְשִׂיא בַלָּהוֹת! הוֹי, רוּחַ רָע! מֶה חָטָאתִי לְךָ, כִּי תְבַקֵּשׁ אֶת נַפְשִׁי לִסְפּוֹתָהּ תַּחַת אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵהַבַּקְבּוּק הֶחָתוּם וּמִקַּרְקַע הַיָּם הֲרִימוֹתִיךָ לִרְאוֹת אֶרֶץ וְשָׁמָיִם.

וַיִּקְרָא אֵלָיו הָרוּחַ:

– בְּחַר לְךָ בְּאֵיזוּ מִיתָה אֲמִיתֶךָ. וַיִּצְעַק הַדַּיָּג:

– הוֹדִיעֵנִי עַל מָה תַחְפֹץ לְהַכְרִיתֵנִי?

וַיַעַן הַשֵּׁד וַיֹּאמַר:

– שְׁמַע־נָא אֶת הַמּוֹצְאוֹת אוֹתִי, דַּיָּג.

וַיַּעֲנֵהוּ הַדַּיָּג:

– דַּבֵּר, אַךְ אַל תָּבֹא בְּרֹב־עִנְיָן, כִּי נַפְשִׁי יוֹצְאָה מִפַּלָּצוּת.

וַיְסַפֶּר לוֹ הָרוּחַ:

– דַּע לְךָ, כִּי אָנֹכִי וּזְכַרְיָה, שְׁנֵי שֵׁדִים אֲשֶׁר הָיוּ תַּחַת מֶמְשֶׁלֶת שְׁלֹמֹה, קָשַׁרְנוּ שְׁנֵינוּ קֶשֶׁר וּמָרַדְנוּ בוֹ. וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה אֶת מִשְׁנֵהוּ אָסָף בֶּן בֶּרֶכְיָהוּ וַיַכְנַע אוֹתִי בְּחֶזְקַת הַיָּד, וַיְבִיאֵנִי לִפְנֵי שְׁלֹמֹה. וַיְהִי כַאֲשֶׁר רָאַנִי שְׁלֹמֹה וַיָּשֶׂם אֱלֹהִים מַחְסֵהוּ וַיְצַוֵּנִי לְהִכָּנַע לְפָנָיו וְלַעֲשׂוֹת אֶת פְּקֻדָּתוֹ, אַךְ אָנֹכִי נָתַתִּי לוֹ כָתֵף סוֹרֶרֶת. אָז צִוָּה הַמֶּלֶךְ לְהָבִיא לוֹ בַּקְבּוּק וּלְסָגְרֵנִי בוֹ. אַחֲרֵי כֵן חָתַם אֶת פִּיו בָּעֹפֶרֶת וַיְפַתַּח בּוֹ פִתּוּחֵי חוֹתָם אֵת שֵׁם הַמְפֹרָשׁ. וַיְצַו אֶת אַחַד הַשֵּׁדִים אֲשֶׁר לוֹ לְהַשְׁלִיכֵנִי בְתוֹךְ הַיָּם. שָׁכַבְתִּי שָׁם מֵאָה שָׁנָה וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי בָעֵת הַהִיא: כָּל הַפּוֹדֶה אוֹתִי מִקַּרְקַע הַיָּם אֶתֶּן לוֹ אֵת אוֹצְרוֹת הָאָרֶץ. אַךְ מֵאָה שָׁנָה נָגֹזּוּ, וְאֵין אִישׁ בָּא לְחַלְּצֵנִי מִן הַמֵּצָר. אָז אָמַרְתִּי: כָּל הַפּוֹדֶה אוֹתִי, אֲשִׂימֵהוּ לְמוֹשֵׁל כָּל יָמָיו, אֲבָל עָבְרוּ עָלַי עוֹד מֵאָה שָׁנָה וְאֵין אִישׁ בָּא לְהוֹצִיאֵנִי מִבֵּית כִּלְאִי. כֹּה חָלְפוּ עָלַי עוֹד אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה. אָז אָמַרְתִּי: כָּל הַפּוֹדֶה אוֹתִי, אֲמַלֵּא שָׁלשׁ שְׁאֵלוֹת אֲשֶׁר יִשְׁאַל מִמֶּנִּי, אַף אִם תִּהְיֶינָה הַשְּׁאֵלוֹת גְּדוֹלוֹת, שֶׁאֵין לְאֵל יַד כָּל אִישׁ לְמַלְּאוֹתָן. אֲבָל אֵין פּוֹדֶה אוֹתִי וְאֵין גּוֹאֵל אֶת נַפְשִׁי. אָז חָרָה אַפִּי וָאֶגְזֹר אֹמֶר: כָּל הַמּוֹצִיא אוֹתִי לַחֵרוּת אֶכְרְתֶנוּ מֵאֶרֶץ הַחַיִּים, אַךְ אֶתֶּן לוֹ לִבְחֹר בְּאֵיזוּ מִיתָה אֲשֶׁר תִּיטַב בְּעֵינָיו. וְהִנֵּה בָּאתָ עַתָּה וַתּוֹצִיאֵנִי מִבֵּית הָאֲסוּרִים, עַל־כֵּן אַחַת דָּתְךָ לָמוּת. בְּחַר לְךָ אֵיזוּ מִיתָה תַחְפֹּץ.

וַיְהִי כִשְׁמֹעַ הַדַּיָּג אֶת דִּבְרֵי אַשְׁמְדַאי, קָרָא בְיָגוֹן:

– הוֹי, מוּסַר שַׁדָּי, כִּי בָאתִי לִפְדּוֹתְךָ בָּעֵת שֶׁחָרַצְתָּ דָבָר נוֹרָא כָּזֶה. וַיִּתְחַנֵּן אֵלָיו לֵאמֹר:

– רַחֶם־נָא עָלַי וְאַל תְּמִיתֵנִי וְאָז יְרַחֶמְךָ ה' וְיוֹשִׁיעֲךָ מִיַּד כָּל מְבַקְּשֵׁי רָעָתֶךָ.

אֲבָל הָרוּחַ בְּאַחַת:

– מוֹת תָּמוּת: בְּחַר לְךָ מִיתָה הַיָּפָה לָךְ.

וַיִּתְחַנֵּן עוֹד פַּעַם הַדַּיָּג, אֲשֶׁר רָאָה אֶת קִצּוֹ נֶגֶד עֵינָיו:

– רְאֵה, עֲשֵׂה אִתִּי חֶסֶד וְאַל תְּמִיתֵנִי לְאוֹת תּוֹדָה בַּעֲבוּר הַחַיִּים וְהַחֶסֶד אֲשֶׁר עָשִׂיתִי אִתְּךָ, כִּי פְדִיתִיךָ מִקַּרְקַע הַיָּם.

וַיַּעֲנֵהוּ הָרוּחַ:

– יַעַן כִּי פָדִיתָ אוֹתִי – אֶהֱרָגְךָ.

– הוֹי נְשִׂיא הַשֵּׁדִים, – הוֹכִיחָהוּ הַדַּיָּג – אָנֹכִי גְמַלְתִּיךָ טוֹבָה וְאַתָּה חָפֵץ לִגְמֹל אוֹתִי רָעָה נוֹרָאָה. וְאוּלָם אָנֹכִי אוֹחִילָה, כִּי לֵב רַחוּם לְךָ וְעַל־כֵּן תִּזְכָּר־לִי הַחֶסֶד אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְךָ, כִּי הִצַּלְתִּיךָ מִיַּרְכְּתֵי הַתְּהוֹם וְלֹא תְמִתֵנִי.

וַיֹּאמֶר לוֹ הַשֵּׁד:

– אַל־נָא תִּשְׁאַף לַחַיִּים. כִּי כָלָה וְנֶחְרְצָה מִמֶּנִּי לַהֲמִיתֶךָ, רַק בְּחַר לְךָ הַמִּיתָה הַיָּפָה לָךְ.

וַיָּשֶׁב הַדַּיָּג אֶל לִבּוֹ: הֲלֹא אַשְׁמְדַאי הָרָע הַזֶּה רַק שֵׁד הוּא, וְאָנֹכִי אָדָם הַנִּבְרָא בְּצֶלֶם אֱלֹהִים וְיִתְרוֹן הַכְשֵׁר דַּעַת נִתְּנָה לִי. הֲלֹא אֶמְצָא בְּבִינָתִי אֵיזֹה תַּחְבֻּלָה לְהִתַּפֵּל עִם עִקֵּשׁ זֶה, לְהַכְרִיעֵהוּ תַּחְתַּי וְלַעֲשׂוֹת לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת לִי. וַיִּשְׁאָלֵהוּ בַפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה:

– הַאִם בֶּאֱמֶת תֹּאמַר לְהָרְגֵנִי?

וַיַַּעֲנֵהוּ:

– כֵּן. אָז אָמַר לוֹ הַדַּיָּג:

– בְּשֵׁם ה' הַמְפֹרָשׁ הֶחָקוּק בְּחוֹתַם שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ הִנְנִי מַשְׁבִּיעֲךָ לְהַגִּיד לִי הָאֱמֶת.

כִּשְׁמוֹעַ הָרוּחַ אֵת הַשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ יוֹצֵא מִפִּי הַדַּיָּג חָרַד וַיָּנַע לְבָבוֹ. וַיֹּאמֶר לַדַּיָּג:

– אֲנִי אַגִּיד לְךָ אֶת הָאֱמֶת, אֲבָל מַהֲרָה־נָא וְדַבֵּר.

וַיִּשְׁאָלֵהוּ הַדַּיָּג:

– “אֵיךְ יָכֹלְתָּ לְהִתְכַּנֵּס בְּבַקְבּוּק קָטֹן כָּזֶּה, אֲשֶׁר תּוֹכוֹ צַר מֵהָכִיל גַּם יָדְךָ הָאַחַת?”

וַיַּעֲנֵהוּ הַשֵּׁד:

– הַאִם לֹא תַאֲמִין לִי, כִּי הָיִיתִי בַבַּקְבּוּק?

לֹא אַאֲמִין – עָנָהוּ הַדַּיָּג – עַד־כִּי אֶרְאֶךָ שָׁמָּה.

בְּרֶגַע זֶה נָשְׂאָה שַׁהֲרִיזַד אֶת עֵינֶיהָ וַתַּרְא וְהִנֵה הַשַּׁחַר עָלָה וַתֶּחְדַּל לְסַפֵּר לָהֶם סוֹף דָּבָר, וַתִּפְתַּח שַׁהֲרִיזַד אֶת פִּיהָ וַתְּסַפֵּר:

וַיְהִי כַאֲשֶׁר אָמַר הַדַּיָּג אֶל אַשְׁמוֹדָאי, לֹא אַאֲמִין לְךָ עַד כִּי אֶרְאֶךָ בַבַּקְבּוּק הִתְנוֹעֵעַ בְּחָזְקָה וַיְהִי לְעָשָׁן מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה, וַיָּבֹא מְעַט מְעַט אֶל הַבַּקְבּוּק עַד כִּי בָא כֻּלּוֹ אֶל תּוֹכוֹ. אָז מִהַר הַדַּיָּג כְּחֵץ מִקֶּשֶׁת וַיָּשֶׂם עַל הַבַּקְבּוּק אֶת חוֹתַם הָעֹפֶרֶת אֲשֶׁר שֵׁם הַמְפֹרָשׁ חָקוּק עָלָיו וַיִּסְגָּר בּוֹ אֶת פִּי הַבַּקְבּוּק וַיִּקְרָא אֵלָיו:

– עַתָּה בָאָה עִתְּךָ לִבְחָר־לְךָ בְּאֵיזוּ מִיתָה תָמוּת, כִּי הִנְנִי נָכוֹן לְהַשְׁלִיכְךָ בְּתוֹךְ הַיָּם וְאֶבְנֶה לִי פֹה בַּיִת וְאָעִיד בְּכָל דַּיָּג אֲשֶׁר יָבֹא הֵנָּה. לְבַל יַשְׁלִיךְ אֶת רִשְׁתּוֹ בַּמָּקוֹם הַזֶּה, כִּי פֹה נִמְצָא שֵׁד רָע אָסוּר, וְהוּא אַכְזָרִי, שׁוֹאֵף דָּם וָרֶצַח, הַמְשַׁלֵּם רָעָה תַּחַת טוֹבָה. וְחָפֵץ לְהָמִית אֶת כָּל הַנּוֹתְנִים לוֹ חַיִּים וּמוֹצִיאִים אוֹתוֹ לְחֵרוּת.

וַיְהִי כִשְׁמֹעַ אַשְׁמוֹדָאי אֶת דִּבְרֵי הַדַּיָּג, נִסָּה לָצֵאת מִן הַבַּקְבּוּק וְלֹא יָכֹל, כִּי שֵׁם ה' הַמְפֹרָשׁ הֶחָקוּק בְּחוֹתַם הָעֹפֶרֶת לֹא נָתַן אוֹתוֹ לָזוּז מִמְקוֹמוֹ. וַיַּרְא, כִּי הוּשַׁב אֶל כִּלְאוֹ הַצָּר אֲשֶׁר יָשַׁב בּוֹ אַלְפֵי שָׁנִים וְכִי הוּא מוּטָל בְּיַד הַדַּיָּג הַיָּמָה. וַיֶּחֱרַד וַיֵּצֵא לִבּוֹ. וַיִּקְרָא אֵלָיו מִתּוֹךְ הַבַּקְבּוּק:

– אַל־נָא! אַל נָא!

וַיַּעַן הַדַּיָּג:

– כֵּן! כֵּן!

וַיְחַנֵּן הַשֵּׁד אֶת קוֹלוֹ וַיִּשְׁאָלֵהוּ בְּהַכְנָעָה:

– “אֲדוֹנִי הַדַּיָּג! מַה זֶּה תַחְפֹּץ לַעֲשׂוֹת לִי?”

וַיַּעַן הַדַּיָּג:

– לְהַשְׁלִיכְךָ הַיָּמָה, כִּי תִשְׁכַּב שָׁם לְמַעֲצֵבָה שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה מֵאוֹת שָׁנָה אֲחֵרוֹת עַד כִּי תָבֹא לִפְנֵי בֵּית דִּין שֶׁל מָעְלָה.

וַיִּתְחַנֵּן הַשֵּׁד אֶל הַדַּיָּג:

– “חוּס נָא רַחֶם־נָא עָלַי אַל תְּשִׁיבֵנִי הַיָּמָה”.

אוּלָם הַדַּיָּג עָנָהוּ קָשׁוֹת:

– “הַאִם לֹא הִתְחַנַּנְתִּי אֵלֶיךָ, רַחֶם־נָא עָלַי וִירַחֶמְךָ ה‘, אַל תְּמִיתֵנִי וְלֹא יְמִיתְךָ ה’, אַךְ אַתָּה לֹא שָׁמַעְתָּ לְקוֹל תַּחֲנוּנַי, רַק חָפַצְתָּ לְהַאֲבִידֵנִי מֵאֶרֶץ הַחַיִּים? עַתָּה הָפַךְ ה' עָלֶיךָ הָאוֹפָן וַיִּתֶּנְךָ בְּיָדִי וְהִנְּנִי נָכוֹן לַעֲשׂוֹת לְךָ כַּאֲשֶׁר חָפַצְתָּ לַעֲשׂוֹת לִי”.

וַיְבַקֵּשׁ מֵאִתּוֹ הַשֵּׁד:

– פְּתַח לִי וְאֵצֵא, וְאָז אֶתֶּן לְךָ אוֹצְרוֹת חֹשֶׁךְ וּמַטְמוֹנֵי מִסְתָּרִים.

וַיֹאמֶר לוֹ הַדַּיָּג:

– הִנְךָ מְשַׁקֵּר, שֵׁד אָרוּר. הַמִּקְרֶה אֲשֶׁר קָרַנִי עַתָּה עִמְךָ דּוֹמֶה לַאֲשֶׁר קָרָה לַמֶּלֶךְ יוֹחָנָן עִם רוֹפְאוֹ הֶחָכָם יִרְאִיָּה.

וַיִּשְׁאָלֵהוּ הַשֵּׁד:

– סַפְּרָה־נָא לִי, אֲדוֹנִי, מֶה־הָיָה הַדָּבָר עִם הַמֶּלֶךָ וְרוֹפְאוֹ.

וַיְסַפֵּר הַדַּיָּג:

 

הלילה הרביעי    🔗

בִּימֵי קֶדֶם הָיָה בְאֶרֶץ פָּרַס בְּאַסְיָא הַקְּטַנָּה מֶלֶךְ גָּדוֹל, חָכָם וּמְשׁוֹרֵר וּשְׁמוֹ יוֹחָנָן וְלוֹ חַיִל רָב וּפָרָשִׁים מְהֻלָּלִים וּגְדוּדִים עֲצוּמִים הַשּׁוֹמְרִים לְרֹאשׁוֹ מִכָּל מִשְׁמָר. אַךְ לְמָגִנַּת לִבּוֹ הָיָה מְצוֹרָע, וַעֲמַל כָּל חַכְמֵי הָרוֹפְאִים לֹא עָמַד לָהֶם לֶאֱסֹף אוֹתוֹ מִצָּרַעְתּוֹ. לֹא הוֹעִילוּ לוֹ גַם כָּל צֳרִי גִלְעָד, סַמֵּי רְפוּאָה וְכָל מִינֵי שְׁמָנִים וּרְפוּאוֹת.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּבֹא לְעִיר הַבִּירָה רוֹפֵא חָכָם, בָּא בַּיָמִים, אֲשֶׁר מִלֵּא כְרֵסוֹ בְּסִפְרֵי חַכְמֵי יָוָן הַקַּדְמוֹנִים וְהָאַחֲרוֹנִים וּבְסִפְרֵי הָעַרְבִיאִים וְחַכְמֵי סוּרְיָא. וַיִּקְרָא וַיֶּהֱגֶה הַרְבֵּה בְּחָכְמַת הָרְפוּאָה וְחָכְמַת הַכּוֹכָבִים לְכָל כִּלְלֵיהֶם וּפִרְטֵיהֶם. וַיִּלְמַד לְהָכִין מֵעִשְּׂבֵי הַשָּׂדֶה וּמִצִּמְחֵי דֶשֶׁא רְפוּאוֹת שׁוֹנוֹת. גַּם יָד וְשֵׁם הָיָה לוֹ בְּסִפְרֵי הַפִּילוֹסוֹפִיָּה הָעַתִּיקִים וְהַחֲדָשִׁים עַד כִּי הָיָה הַגָּדוֹל בְּכָל הָרוֹפְאִים וְהַפִּילוֹסוֹפִים, וַיְהִי כִּי בָא הֶחָכָם הָעִירָה וַיִּשְׁמַע עַל אוֹדוֹת הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל הַמְצֹרָע, וְכִי לֹא עָלְתָה בִּידֵי כָל גְּדוֹלֵי הָרוֹפְאִים לְהַעֲלוֹת לוֹ אֲרוּכָה וּלְהָסִיר אֶת הַנֶּגַע מֵעָלָיו. וַיֵּשֶׁב כָּל הַלַּיְלָה לְהָכִין אֶת הַדְּבָרִים הַדְּרוּשִׁים לְחֶפְצוֹ עַד כִּי אָתָא בֹקֶר וְהַחַמָּה הֵעִירָה בִּמְאוֹר פָּנֶיהָ אֶת אַנְשֵׁי הָעִיר מִתְּנוּמָתַם. אָז לָבַשׁ הַחַכִּים² אֶת שִׂמְלוֹתָיו הַחֲמוּדוֹת, וַיֵּלֶךְ וַיָּבֹא אֶל הֵיכַל הַמֶּלֶךְ יוֹחָנָן. כַּאֲשֶׁר קִבְּלוֹ הַמֶּלֶךְ לְרַאֲיוֹן לְפָנָיו הִשְׁתַּחֲוָה לוֹ אַפַּיִם אֶרֶץ וּשְׂפָתָיו נָגְעוּ בָּרִצְפָה וַיְבָרְכֵהוּ בְּרָכָה נִשְׂגָּבָה בִּלְשׁון לִמּוּדִים, כִּי יַאַרְכוּ לוֹ יְמֵי מַלְכוּתוֹ הָעֲצוּמָה. וְאַחֲרֵי כֵן הִגִּיד:

– הִנֵּה־נָא שָׁמַעְתִּי, כִּי מַלְכִּי מְצֹרָע וְכִי נוֹאֲלָה עֲצַת כָּל הָרוֹפְאִים לִגְהוֹת מִמֶּנּוּ מָזוֹר, לָכֵן הִנְּנִי מַבְטִיחַ, כִּי אִם אַךְ עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב, אֶהְיֶה אֲנִי הַמְאֻשָּׁר לְהַעֲלוֹת אֲרוּכָה לְךָ, מַלְכִּי, וּלְרַפְּאוֹת אֶת נְגָעֶיךָ מִבְּלִי תֶּת לְךָ שׁוּם שִׁקּוּי לִשְׁתּוֹת וּמִבְּלִי רַכֵּךָ בְּשָׂרְךָ בְּשָׁמֶן.

וַיִּתְפַּלֵּא הַמֶּלֶךְ וַיֹאמֶר:

– לֹא אוּכַל לְהָבִין אֵיךְ תַּעֲשֶׂה הַדָּבָר הַזֶּה, אֲבָל דַּע לְךָ אִם רַק תִּרְפָּאֵנִי וְתָסִיר מִמֶּנִּי אֶת צָרַעְתִּי אָז אַעֲשִׁירְךָ עשֶׁר גָּדֹל, כְּאָח וְרֵעַ אֶתְהַלֵּךְ עִמָּךְ, תֹּאכַל לֶחֶם עַל שֻׁלְחָנִי תָמִיד וּמַלֵּא אֲמַלֵּא כָּל מִשְׁאֲלוֹת לִבֶּךָ.

וַיַּלְבִּישֵׁהוּ מַחֲלָצוֹת וַיִּתֶּן לוֹ מַתָּנוֹת שׁוֹנוֹת וַיִּשְׁאָלֵהוּ עוֹד פַּעַם:

– הַאֻמְנָם תִּרְפָּאֵנִי מִמַּחֲלָתִי הָרָעָה וְהַנִּמְאָסָה הַזֹּאת?

וַיַּעֲנֵהוּ:

– כֵּן הַדָּבָר, אֶרְפָּאֲךָ מִבְּלִי הַלְאוֹת עַד מַה אֶת גּוּפֶךָ.

וַיְהִי הַמֶּלֶךְ כְּנִדְהָם מִתִּמָּהוֹן וּמִשִּׂמְחָה. וַיֹּאמֶר לָרוֹפֵא:

– טוֹב הָיָה, כִּי תְמַהֵר, בְּנִי. וַיַּעֲנֵהוּ:

– “אֲנִי מַקְשִׁיב לְמִצְוָתֶךָ”

כְּרֶגַּע עָזַב אֶת הַמֶּלֶךְ וַיִּשְכָּר לוֹ בַיִת, וַיָּבֵא שָׁם אֶת כָּל סִפְרֵי רְפוּאוֹתָיו, וְאֶת סַמְמָנָיו וּבְשָׂמָיו מָסַךְ וַיִּמְלַח וַיִּרְקָחֵם יַחַד מַעֲשֵׂה רוֹקֵחַ וַיַּעַשׂ לוֹ מַקֵּל נָבוּב וְגֻלָּה עַל רֹאשׁוֹ וַיִּצָּק בּוֹ אֶת הַסַּמְמָנִים וַיָּכֶן לוֹ גַּם כַּדּוּר. כְּכַלּוֹתוֹ אֶת מְלַאכְתּוֹ שָׂם פְּעָמָיו לְבֵית הַמֶּלֶךְ. וַיָּבֹא אֵלָיו אֶל הָאוּלָם, וַיִּקֹּד אַפַּיִם אַרְצָה וַיִּשַּׁק אֶת הָרִצְפָה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וַיְצַוֵּהוּ לִרְכֹּב אֶל מַעְגַל הַמֵּרוֹץ. וַיְהִי בְּבוֹא הַמֶּלֶךְ עִם פַּחוֹתָיו, שָׂרָיו וּמִשְׁנָיו הַמַּעְגָלָה, נָתַן לוֹ הַחַכִּים אֶת הַכַּדּוּר וְהַמַּקֵּל וַיֹּאמֶר לַמֶּלֶךְ:

– קָחֶם־נָא וְהַחֲזֵק אוֹתָם כַּאֲשֶׁר אָנֹכִי מַרְאֶה אוֹתָךְ, וְלֵךְ הַמַּעְגָלָה וְהַכֵּה בְמַקֶּלְךָ בַּכַּדּוּר כְּכֹל אֲשֶׁר יִהְיֶה לְאֵל יָדֶךָ, עַד כִּי יָדְךָ וְגֵוְךָ יְכֻסּוּ זֵעָה, אָז יָבוֹאוּ הַסַּמְמָנִים מִיָּדְךָ כַּשֶּׁמֶן בְּגֵוְךָ וּבְכָל בַּדֵּי עוֹרֶךָ. וְהָיָה כַּאֲשֶׁר תָּחוּשׁ בְּקִרְבְּךָ, כִּי בָאוּ בְךָ הַסַּמְמָנִים, לֶךְ־לְךָ כְּרֶגַע אֶל בֵּית הָרַחֲצָה אֲשֶׁר בְּאַרְמוֹנְךָ וּרְחַץ אֶת בְּשָׂרְךָ, כִּי נִרְפֵּאתָ מִנִּגְעֲךָ וְשָׁלוֹם לָךְ.

וַיִּקַּח הַמֶּלֶךְ אֶת הַמַּקֵּל וְהַכַּדּוּר מִיַּד הַחַכִּים, וַיִּרְכַּב עַל סוּסוֹ הָאַבִּיר אֶל הַמַּעְגָל, וַיָּחֶל לַעֲשׂוֹת כִּדְבַר הָרוֹפֵא: אֶת הַכַּדּוּר זָרְקוּ לְפָנָיו וְהוּא מִהַר לְתָפְשׂוֹ וּבְכָל כּוֹחוֹ הִכָּה אוֹתוֹ בְּמַקְלוֹ אֲשֶׁר בְּיָדוֹ פְּעָמִים אֵין מִסְפָּר עַד כִּי כֻּסָּה זֵעָה… וְהַסַּמִּים נָזְלוּ אֶל גּוּפוֹ וַיַּשְׁקוּ אֶת כָּל בַּדֵּי עוֹרוֹ. אָז נִגַּשׁ אֵלָיו הַחַכִּים וַיְצַוֵּהוּ לָשׁוּב כְּרֶגַע הָאַרְמוֹנָה וְלָלֶכֶת לְבֵית הָרַחְצָה. וַיַּעַשׂ יוֹחָנָן כִּדְבָרָיו וַיְצַו לְבַל יֵרָאֶה וּלְבַל יִמָּצֵא כָּל אִישׁ בְּבֵית הָרַחְצָה, וְהוּא בָא וַיִרְחַץ הֵיטֵב אֶת בְּשָׂרוֹ בְּעוֹד אֲשֶׁר בַּמִּסְדְּרוֹן הִתְחָרוּ סָרִיסָיו יַחַד לְהָכִין לְמַלְכָּם אֶת הַמַּלְבּוּשִׁים וְכָל הַדְּבָרִים הַדְּרוּשִׁים לוֹ, כַּאֲשֶׁר לָבַשׁ הַמֶּלֶךְ אֶת שִׂמְלוֹתָיו שָׁב אֶל אַרְמוֹנוֹ וַיִּשְׁכַּב לִישֹׁן. וַיְהִי כִּי קָם הַמֶּלֶךְ בְּשָׁלוֹם מִשְּׁנָתוֹ וַיַּרְא וְהִנֵּה שָׁב בְּשָׂרוֹ וַיְהִי כִבְשַׂר נַעַר קָטָן, נָקִי מִכָּל נֶגַע וּמִכָּל כָּתֶם, וַיִּרְחַב לְבָבוֹ מִשִּׂמְחָה וָעֹנֶג. וְכַאֲשֶׁר בָּא מִמָּחֳרָת בַּבֹּקֶר אֶל אוּלָם מַלְכוּתוֹ וְכָל שָׂרָיו וַעֲבָדָיו הוֹפִיעוּ לְפָנָיו, בָּא גַם הַחַכִּים יִרְאִיָּה וַיִּשַּׁק אֶת הָרִצְפָה לְפָנָיו וַיָּשַׁר לִכְבוֹדוֹ אֶת שִׁירָתוֹ:

"הַשִּׁיר הוּא אוֹר נֹגַּהּ הַמֵּפִיץ קַרְנָיִם,

וְאַתָּה – אָבִיהוּ, לְךָ יִכְרַע עַל בִּרְכָּיִם,

בְּאוֹר פָּנֶיךָ תֵבֵל וּמְלֹאָהּ

תּוֹפַע – וְתָגוּם חשֶׁךְ וְשֹׁאָה;

כֵּן יִגַּהּ הוֹדְךָ וַהֲדָרְךָ לָנֶצַח,

עֶצֶב לֹא יִקְמָט לְךָ הוֹד הַמֵּצַח.

טוֹבָתְךָ עָלֵינוּ יֶשַׁע הִפְרִיחָה,

כְּגִשְׁמֵי בְרָכָה עַל אֶרֶץ צְחִיחָה.

לִצְדָקָה פִּזַּרְתָּ אוֹצָרוֹת, אֲסָמִים

לָכֵן יִגּוֹן שִׁמְךָ לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים".

וַיְהִי כַאֲשֶׁר גָּמַר אֶת חֲרוּזָיו קָם הַמֶּלֶךְ מִכִּסְאוֹ וַיְחַבְּקֵהוּ וַיּוֹשִׁיבֵהוּ לִימִינוֹ וַיִּתֶּן לוֹ חֲלִיפוֹת שְׂמָלוֹת יְקָרוֹת, וְאַחֲרֵי כֵן עָרְכוּ הַשֻּׁלְחָן וַיֹּאכַל הַמֶּלֶךְ וַיֵּשְׁתְּ עִם הַחַכִּים כָּל הַיּוֹם. לִפְנוֹת עֶרֶב נָתַן לוֹ הַמֶּלֶךְ אַלְפַּיִם דִּינָר, מִלְּבַד הַבְּגָדִים הַחֲמֻדוֹת וּמַתָּנוֹת שׁוֹנוֹת אֲחֵרוֹת, אֲשֶׁר הֶעֱנִיק לוֹ כְּיַד הַמֶּלֶךְ. וַיִּתֶּן לוֹ סוּסוֹ לִרְכֹּב עָלָיו הַבָּיְתָה.

מָלֵא שִׂמְחָה וַעֲלִיצוּת אָמַר הַמֶּלֶךְ לַעֲבָדָיו: הַרְאִיתֶם רוֹפֵא חָכָם וּמַפְלִיא לַעֲשׂוֹת כָּאִישׁ הַזֶּה, אֲשֶׁר מִבְּלִי הָבֵא שִׁקּוּי אֶל קִרְבִּי וּמִבְּלִי מְשֹׁחַ בְּשָׂרִי בַּשֶּׁמֶן רִפָּאנִי מֵחָלְיִי? וַיִּבַלֶּה הַמֶּלֶךְ אֶת כָּל הַלַּיְלָה בַּנְּעִימִים וּבַבֹּקֶר בְּשִׁבְתּוֹ עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ וְכָל שָׂרָיו וַעֲבָדָיו, רוֹזְנָיו וְשָׂרֵי צְבָאָיו יוֹשְׁבִים עָלָיו לִימִינוֹ וְלִשְׂמֹאלוֹ, בָּא יִרְאִיָּה עוֹד פַּעַם אֶל הַמֶּלֶךְ וַיִּשַּׁק אֶת הָרִצְפָה לְפָנָיו וְהַמֶּלֶךְ מִהַר לָקוּם מִכִּסְאוֹ וַיְשׁוֹחַח אִתּוֹ עַד רַד הַיֹּום, וַיֹֹּאכַל לֶחֶם עַל שֻׁלְחָנוֹ, וַיִּתֶּן לוֹ עוֹד פַּעַם עֵרֶךְ בְּגָדִים יְקָרִים וְאַלְפַּיִם דִּינָר. מָלֵא רִגְשׁוֹת תּוֹדָה לַמֶּלֶךְ הַנָּדִיב, יָצָא הַחַכִּים מִלְּפָנָיו וַיָּשָׁב לִפְנוֹת עֶרֶב הַבָּיְתָה.

וּבֵין הַשָּׂרִים הַיּוֹשְׁבִים רִאשׁוֹנָה בַּמַּלְכוּת הָיָה סָרִיס אֶחָד אֲשֶׁר מָשְׁחַת מֵאִישׁ מַרְאֵהוּ וּמָשְׁחַת עוֹד מִמַּרְאֵה פָנָיו הָיָה לִבּוֹ הֶעָרוּם וְהַמָּלֵא נִכְלֵי מְזִמּוֹת אֵין קֵצֶה, רוּחוֹ לֹא נָתַן דֳמִי לוֹ מִקִּנְאָה וְשִׂנְאָה. וַיְהִי כִּי רָאָה הַמִּשְׁנֶה הָרָע הַזֶּה אֶת כְּבוֹד יִרְאִיָּה וְאֶת גָּדְלוֹ אֲשֶׁר גִּדְּלוֹ הַמֶּלֶךְ וְאֵת הַיְּקָר אֲשֶׁר עָשָׂה לוֹ, וַתִּבְעַר כָּאֵשׁ קִנְאַת לִבּוֹ. וַיַּחֲרשׁ עָלָיו מְזִמּוֹת לְהַכְרִיתוֹ מֵאֶרֶץ הַחַיִּים.

וַיְהִי מִּמָּחֳרָת בַּבֹּקֶר בְּשֶׁבֶת הַמֶּלֶךְ עַל כִּסְאוֹ וְשָׂרָיו וַעֲבָדָיו סְבִיבָיו, בָּא הַנָּבָל הָרָע הַזֶּה וַיִּשְׁתַּחוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וַיִּשַּׁק בִּשְׂפָתָיו אֶת הָרִצְפָה. וַיָּחֶל לְדַבֵּר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה:

– מֶלֶךְ גָדוֹל וְרַב חָסֶד, בְּצִדְקָתְךָ תְחַיֶּה רִבְבוֹת אַלְפֵי אֲנָשִׁים, יֶשׁ לִי אֵלֶיךָ דָּבָר נָחוּץ, אֲשֶׁר אִם הֶחְשֵׁיתִי וְלֹא הִגַּדְתִּיו לְךָ וּמְצָאַנִי עָוֹן, רַק אֲחַכֶּה עַד כִּי תַרְשֵׁנִי וְאַגִּידָה כְּרָגַע.

הַמֶּלֶךְ נָבוֹךְ מִדִּבְרֵי הַסָּרִיס וַיִּשְׁאָלֵהוּ:

– אֶל־מַה יִּרְמְזוּן מִלֶּיךָ?

וַיַּעֲנֵהוּ:

– הַזְּקֵנִים הַקַּדְמוֹנִים אָמְרוּ: כָּל שֶׁאֵינֶנּוּ רֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד לֹא יִהְיֶה לוֹ יְדִיד הַמֵּצַר בְּצָרָתוֹ. וְאָנֹכִי הִנְּנִי רוֹאֶה, כִּי נִתְעֵיתָ לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ רָע, לְהֵיטִיב עִם הָאִישׁ הַשֹּׁאֵף לְהַשְׁחִיתֶךָ וּלְמַגֵּר לָאָרֶץ כִּסֵּא מַלְכוּתֶךָ, וַתְּחוֹנְנֵהוּ לִבְלִי חֹק וַתִּתֶּן לוֹ מַתָּנוֹת יְקָרוֹת וַתְּשִׂימֵהוּ לְאִישׁ סוֹדְךָ. וּבִגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה אֲנִי דֹאֵג לְךָ וּלְגוֹרָלֶךָ, מַלְכִּי הָרָם וְהַנִשָּׂא.

הַמֶּלֶךְ הִשְׁתּוֹמֵם לְמִשְׁמַע אָזְנָיו וְהוֹד פָּנָיו שֻׁנָּה וַיִּשְׁאָלֵהוּ:

– מִי הוּא אוֹיְבִי הַנּוֹרָא אֲשֶׁר גָּבְרוּ עָלָיו חֲסָדָי?

וַיַּעֲנֵהוּ הַסָּרִיס:

– הָהּ, מַלְכִּי וַאֲדוֹנִי, אִם יָשֵׁן אַתָּה – הָקִיצָה, פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה, הֲלֹא דְבָרַי יִרְמְזוּ אֶל יִרְאִיָּה הַחַכִּים.

וַיַּעֲנֵהוּ הַמֶּלֶךְ:

– הֲלֹא זֶה הוּא רֵעִי הַגָּדוֹל, וְהוּא נִכְבָּד בְּעֵינַי מִכָּל בְּנֵי אָדָם, כִּי רִפָּא אוֹתִי מִצָּרַעְתִּי, מִבְּלִי הַלְעֵט אוֹתִי בְּסַמִּים שׁוֹנִים, שֶׁפִּטְּמוּנִי רוֹפִאִים רַבִּים לְפָנָיו עַד כְּדֵי הֲקָאָה, וְלֹא הֶעֱלוּ לִי אֲרוּכָה. אִישׁ כָּזֶּה לֹא נִמְצָא, לֹא בְאֶרֶץ הַקֶּדֶם וְלֹא בְאַרְצוֹת הַמַּעֲרָב: וְאֵיךְ תּוּכַל לְהַשִּׁיא עָלָיו אַשְׁמָה נוֹרָאָה כָּזֹאת? וְלוּ נָתַתִּי לוֹ עַד חֲצִי מַלְכוּתִי, גַּם אָז לֹא שִׁלַּמְתִּי לוֹ עוֹד כִּגְמוּל יָדָיו. הִנְנִי חוֹשֵׁד אוֹתְךָ, כִּי קִנְאָתְךָ מְדַבֶּרֶת מִתּוֹךְ גְּרוֹנֶךָ, וְנַפְשְׁךָ שׁוֹאֶפֶת לְדָמוֹ. לֹא מֵאַהֲבָתְךָ אֵלַי, אַךְ מִשִּׂנְאָתְךָ אֵלָיו תַּחְפֹץ, כִּי אֲמִיתֵהוּ, וְאַחֲרֵי כֵן אֶנָּחֵם עַל מִיתָתוֹ כַּאֲשֶׁר קָרָה כֵן לְמֶלֶךְ זִנְדְּבַּד בַּהֲמִיתוֹ אֶת צִפֳּרוֹ הַחֲבִיבָה אֶת הַתַּחְמָס. הַסָּרִיס שָׁאַל אוֹתוֹ אֶת פֵּשֶׁר הַדְּבָרִים, וַיִּשָּׂא הַמֶּלֶךְ אֶת מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר:

 

הַלַּיְלָה הַחֲמִישִׁי    🔗

סַפֵּר יְסַפְּרוּ, כִּי לְפָנִים הָיָה מֶלֶךְ בְּפָרַס אֲשֶׁר שַׁעֲשׁוּעָיו בַּחַיִּים הָיָה לָצוּד צָיִד. וַיְהִי לוֹ תַּחְמָס אֲשֶׁר אֲהֵבוֹ, כַּאֲשֶׁר יֶאֱהַב אָב אֶת בְּנוֹ יְחִידוֹ, וְלֹא נִפְרַד מֵאִתּוֹ יוֹמָם וָלָיְלָה. מִפִּתּוֹ אָכַל וּמִכּוֹסוֹ שָׁתָה וְעַל מִטָּתוֹ שָׁכַב ובְצֵאתוֹ לָצוּד צַיִד לָקַח אוֹתוֹ עַל יָדוֹ.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶךְ לָצוּד צַיִד, וְאִתּוֹ רַב הַצַּיָּדִים וְתַחְמָסוֹ עַל־יַד יְמִינוֹ גַּם כּוֹסוֹ, כּוֹס הַזָּהָב לְהַשְׁקוֹת אֶת הַתַּחְמָס, לָקַח עִמּוֹ, וַיִּקְשְׁרֵהוּ בְּצַוַּאר הָעוֹף. וַיְהִי כַאֲשֶׁר בָּאוּ אֶל מְקוֹם הַמַּעֲשֶׂה הֶעֱמִידוּ בַּגַּיא אֶת הַפַּחִים וְהַמְּצוֹדוֹת, אַחֲרֵי עֵת קְצָרָה נָפְלָה בַּפַּח אַיָּלָה. וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמַר:

– מִי אֲשֶׁר יִתֵּן אֶת הָאַיָּלָה לָנוּס אָסִיר אֶת רֹאשׁוֹ מֵעָלָיו.

וַתִּקְרַב חָאַיָּלָה אֶל הַמֶּלֶךְ וַתַּעֲמֹד עַל רַגְלֶיהָ הָאַחֲרוֹנוֹת וְאֶת רַגְלֶיהָ הַקְּדוּמוֹת שָׂמָה עַל לִבָּהּ בְּהַרְאוֹתָהּ, כִּי דוֹרֶשֶׁת הִיא אֶת שְׁלוֹמוֹ בְּרִגְשׁוֹת כָּבוֹד. וַיֵּט הַמֶּלֶךְ אֶת רֹאשׁוֹ לְאוֹת, כִּי קִבֵּל בְּרָצוֹן אֶת בִּרְכַּת שְׁלוֹמָהּ. אַךְ כְּהַרְכִּינוֹ אֶת רֹאשׁוֹ, מִהֲרָה הָאַיָּלָה וַתְּקַפֵּץ מִמַּעַל לִרֹאשׁוֹ וַתָּנָס הַשָּׂדֶה. וַיְהִי כִּי נֵעוֹר הַמֶּלֶךְ מִמְּבוּכָתוֹ הַפִּתְאוֹמִית וַיַּרְא, כִּי הַשָּׂרִים מְשַׂקְּרִים בְּעֵינֵיהֶם. וַיִּשְׁאַל אֶת מִשְׁנֵהוּ לִפֵשֶׁר מַבָּטֵיהֶם. וַיַּעֲנֵהוּ מִשְׁנֵהוּ, כִּי מַבָּטֵיהֶם אֵלֶּה רֹמְזִים עַל אוֹדוֹת פְּקֻדָּתוֹ, כִּי כָל אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן אֶת הָאַיָּלָה לָנוּס מוֹת יוּמָת. וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ וַיֹאמַר:

– בִּי נִשְׁבּעְתִּי, כִּי אֶרְדֹּף אַחֲרֶיהָ וַאֲבִיאֶנָּה הֵנָּה.

וַיְמַהֵר וַיִּרְכַּב בְּעִקְּבוֹת הָאַיָּלָה, וְתַחְמָסוֹ מְעוֹפֵף לְפָנָיו. וַיַּדְבֵּק הַתַּחְמָס אֶת הָאַיָּלָה וַיַּשִּׂיגָהּ, וַיְּעַוֵּר

בִּכְנָפָיו אֶת עֵינֶיהָ עַד כִּי לֹא יָכְלָה עוֹד לָנוּס מִפָּנָיו וַיִּתְפְּשֶׂהָ הַמֶּלֶךְ וַיִּשְׁחָטֶנָּה וַיַּפְשֵׁט אֶת עוֹרָהּ מִמֶּנָּה וַיָּשָׁב לְדַרְכּוֹ וְצֵידוֹ אִתּוֹ. וַיְהִי בַדֶּרֶךְ וַיִּצְמָא לַמַּיִם וְגַם סוּסוֹ עָיַף מִצָּמָא, וּבְהַבִּיטוֹ הֵנָּה וָהֵנָּה וַיַּרְא וְהִנֵּה מֵאַחַד הָעֵצִים יִזַּל אֵיזֶה מַשְׁקֶה, וַיִּקַּח הַמֶּלֶךְ אֶת כּוֹס הַזָּהָב מֵעַל צַוַּאר הַתַּחְמָס וַיַּעֲמִידָהּ תַּחַת הַמַּשְׁקֶה הַנּוֹזֵל וַיְמַלֵּא אֶת הַכּוֹס וַיַּצִּיגָהּ לְפָנָיו. וַיָּעָף הַתַּחְמָס עַל הַכּוֹס וַיַּפִּילֶנָּה וַיִּשְׁפֹּךְ אֶת הַמַּשְׁקֶה. וַיְּמַלֵּא הַמֶּלֶךְ אֶת כּוֹסוֹ עוֹד פַּעַם, בְּחָשְׁבוֹ, כִּי לֹא בִצְדִיָּה עָשְׂתָה צִפֳּרוֹ הַדָּבָר הַזֶּה.

וַיְהִי כִי רָאָה הַתַּחְמָס עוֹד פַּעַם, כִּי מָלְאָה הַכּוֹס, וַיָּעָף אֵלֶיהָ בְּכַעַס וַיַּהֲפֹךְ אוֹתָהּ וַיִּשְׁפֹּךְ אֶת כָּל הַמַּשְׁקֶה גַּם טִפָּה אַחַת לֹא נִשְׁאָרָה. וַיִּחַר אַף הַמֶּלֶךְ וַיַּךְ בְּחַרְבּוֹ עַל כְּנָפָיו וַיְגַדְּעֵן, וַיַּבֵּט עָלָיו הַתַּחְמָס הָאֻמְלָל וַיִּקְרֹץ לוֹ בְעֵינָיו עַל הָעֵץ וַיִּרְזֹם לוֹ בִּתְנוּעוֹתָיו, כִּי יַבִּיט עַל רֹאשׁ הָעֵץ. הַמֶּלֶךְ נָשָׂא אֶת רֹאשׁוֹ וַיַּרְא: וְהִנֵּה עַל רֹאשׁ הָעֵץ נָחָשׁ גָּדוֹל וּמִפִּיהוּ נוֹזֵל הָרַעַל הַזֶּה. וְהַמַּשְׁקֶה הַזֶּה הָיָה מְרוֹרַת פְּתָנִים. אָז נִחַם הַמֶּלֶךְ עַל מַעֲשֵׂהוּ וַיַּחְמֹל עַל הַתַּחְמָס הָאוֹבֵד וַיִּקָּחֵהוּ בְּאַהֲבָה וּבְרַחֲמִים גְּדוֹלִים עַל זְרוֹעֹתָיו וַיָּשָׁב הַבַּיְתָה, וַיִּתֵּן אֶת הָאַיָּלָה עַל־יַד הַטַּבָּח לִצְלוֹת צְלִי וְלַעֲשׂוֹת מִמֶּנָּה מַטְעַמִּים וַיִּקְרָא לְרוֹפְאוֹ לְרַפְּאוֹת אֶת הַתַּחְמָס וְלַעֲצוֹר בְּדָמוֹ הַנּוֹזֵל, וְהוּא יָשַׁב לָנוּחַ מֵעֲמָלוֹ הָרָב. פִּתְאֹם נִשְׁמַע קוֹל אֶנְקַת הַתַּחְמָס וַיְמַהֵר הַמֶּלֶךְ אֵלָיו וְהִנֵּה הַצִּפֹּר נוֹפֶלֶת מֵתָה אַרְצָה, כִּי מֵרֹב הַדָּם אֲשֶׁר נָזַל מִמֶּנָּה יָצְאָה נִשְׁמָתָהּ. וַיֵּבְךְּ הַמֶּלֶךְ וַיִּתְאַבֵּל וְלֹא יָכֹל לְהִתְנַחֵם עַל כִּי הֵמִית אֵת צִפֳּרוֹ אֲשֶׁר הִצִּילַתּוּ מִמָּוֶת.

וְכֵן יַךְ אוֹתִי לִבִּי – דִּבֶּר הַמֶּלֶךְ אֶל סָרִיסוֹ – אִם אֶהֱרֹג אֶת יִרְאִיָּה רוֹפְאִי הַנֶּאֱמָן וְאַסְכִּיל עֲשׂה כַּמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאִישׁ הַמְקַנֵּא לְתֻכִּיּוֹ. וַיֹּאמֶר לוֹ הַסָּרִיס: אִם עַל מַלְכִּי טוֹב יְסַפֶּר לִי אֵת סִפּוּר הַמְקַנֵּא וְהַתֻּכִּי. וַיִּשָּׂא הַמֶּלֶךְ מְשָׁלוֹ וַיְסַפֵּר כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה.

V. הַקַּנָּא וְהַתֻּכִּי.    🔗

הָיֹה הָיָה אִישׁ קַנָּא וַתְּהִי לוֹ אִשָּׁה יְפַת תֹּאַר וִיפַת מַרְאֶה אֲשֶׁר לֹא גָרַע עֵינוֹ מִמֶּנָּה, פַּעַם אַחַת, הָיָה עָלָיו לִנְסֹעַ לְרֶגֶל מִסְחָרוֹ וַיֵּרַע עָלָיו הַמַּעֲשֶׂה לַעֲזֹב אֶת אִשְׁתּוֹ לְבַדָּהּ, עַל כֵּן קָנָה לוֹ תֻכִּי לִשְׁמֹר עַל אִשְׁתּוֹ בְּעֵת אֲשֶׁר לֹא יִהְיֶה בְבֵיתוֹ. וַיִּלְאַט לוֹ בְאָזְנוֹ, כִּי יוֹדִיעַ לוֹ בְבֹאוֹ אֶת כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה בְּבֵיתוֹ. הַתֻּכִּי הָיָה חָכָם, עָרוּם וְנָבוֹן; וַיְּהִי כִּי שָׁב הָאִישׁ מִמַּסָּעוֹ וַיָּבֵא לְפָנָיו אֶת צִפֳּרוֹ וַיִּשְׁאָלֶנָּה עַל אוֹדוֹת הֲלִיכוֹת בֵּיתוֹ. וַיְחַקֶּה לוֹ הַתֻּכִּי אֶת דִּבְרֵי אִשְׁתּוֹ הָרָעִים אֲשֶׁר דִבְּרָה עָלָיו בְּאָזְנֵי הַמְשָׁרְתִים וְהַמְשָׁרְתוֹת וַיָּקָם הָאִישׁ בָּחֳרִי אָף, וַיְיַסֵּר אֶת אִשְׁתּוֹ כְּדֵי רִשְׁעָתָהּ. הָאִשָּׁה חָשְׁבָה, כִּי אַחַת מִשִּׁפְחוֹתֶיהָ הֵבִיאָה אֶת דִּבָּתָהּ רָעָה אֶל אִישָׁהּ. וַתְּבִיאֵן אַחַת אַחַת אֵלֶיהָ וַתַּחְקֹר, וַתִּדְרשׁ אוֹתָן הֵיטֵב, מִי מֵהֶן גִּלְּתָה סוֹדָהּ לְאִישָׁהּ. אָז נִשְׁבְּעוּ לָהּ, כִּי הֵן לֹא הִגִּידוּ מְאוּמָה, וְרַק הַתֻּכִּי עָשָׂה זֹאת וְכִי אָזְנָן שָׁמְעָה בְּסַפֵּר הַתֻּכִּי לַאֲדוֹנֵיהֶן אֶת כָּל אֲשֶׁר דִבֵּרָה. הַגְּבִירָה שָׁמְרָה אֶת הַדָּבָר בְּלִבָּהּ. וַיְּהִי כַאֲשֶׁר נָסַע בַּעְלָהּ עוֹד פַּעַם לְדַרְכּוֹ צִוְּתָה לַאֲמָתָהּ הָאַחַת לְהָבִיא רֵיחַיִם וְלִטְחֹן מִתַּחַת לִכְלוּב הַצִּפּוֹר, וְאֶת הַשֵּׁנִית צִוְּתָה לְהַמְטִיר מַיִם מֵעַל הַכְּלוּב, וְאֶת הַשְּׁלִישִׁית צִוְּתָה לֶאֶחֹז רְאִי מוּצָק בְּיָדֶיהָ וְלָרוּץ כָּל הַלַּיְלָה הֵנָּה וָהֵנָּה.

וַיְהִי בַּיּוֹם הַמָּחֳרָת כְּשׁוּב הָאִישׁ לְבֵיתוֹ הֵבִיא עוֹד פַּעַם אֶת צִפֳּרוֹ לְפָנָיו וַיִּשְׁאָלֶהָ, מַה נַּעֲשָׂה בְּבֵיתוֹ בַּלַּיְלָה הַזֶּה.

וַתַּעֲנֵהוּ הַצִּפּוֹר:

סְלַח נָא, אֲדוֹנִי, כִּי לֹא יָכֹלְתִּי לְהַבְחִין שׁוּם דָּבָר מִפְּנֵי הַקּוֹלוֹת וְהַבְּרָקִים וְהַמָּטָר הַנִּתָּךְ לָאָרֶץ כָּל הַלַּיְלָה, אֲבָל הָעֵת הָיְתָה עֵת קְצִיר חִטִּים, חֹדֶשׁ תַּמּוּז, אֲשֶׁר לֵילוֹתָיו בְּהִירִים וְחַמִּים וּשְׁקֵטִים וְאַף טִפַּת מָטָר אַחַת לֹא יָרָדָה. רַק הַתֻּכִּי נִלְכַּד בְּנִכְלֵי הָאִשָּׁה הַמְּבִישָׁה, כִּי שָׁגָה לַחְשֹׁב אֶת קוֹל הָרֵחַיִם וְאֶת נִטְפֵי הַמַּיִם וְאֵת בִּרְקֵי הָרְאִי לְמָטָר, רַעַם וַחֲזִיזִים. וַיִּקְצֹף הָאָדוֹן וַיִּתֵּן עָלָיו בְּקוֹלו:

– אוֹי לָךְ, צִפּוֹר מְדַבֶּרֶת שָׁקֶר! הַאִם עֵת יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ עָתָּה?

וַתַּעֲנֵהוּ הַצִּפּוֹר:

– חַי ה', כִּי לֹא שִׁקַּרְתִּי לָךְ.

אָז חָרַק הָאָדוֹן שֵׁן בְּחָשְׁבוֹ, כִּי מִרְמָה בְּפִי הַתֻּכִּי. וְכִי גַם בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה רִמָּה אוֹתוֹ בִּדְבַר אִשְׁתּוֹ. וַיֵּט אֶת יָדוֹ אֶל הַכְּלוּב וַיִּקָּחֵהוּ מִשָּׁם וַיַּשְׁלִּיכֵהוּ בְּכוֹחַ עַד כִּי נֻפַּץ הַתֻּכִּי אַרְצָה וַיַּמָת, אַךְ אַחֲרֵי עֵת קְצָרָה נוֹדַע לוֹ מִפִּי שְׁכֵנָיו, כִּי רַק אֱמֶת הִגִּיד לוֹ הַתֻּכִּי הָאֻמְלָל וַיַּקְשֵׁב גַּם אֶת אֲשֶׁר עוֹלְלָה אִשְׁתּוֹ בְּעָרְמָתָהּ לְצִפֳּרוֹ. וַיִּנָּחֶם הָאִישׁ, כִּי הֵמִית אֶת הַצִּפֹּר, אֲבָל אֵחַר אֶת הַמּוֹעֵד. וַיְהִי כִּי שָׁמַע הַמִּשְׁנֶה אֶת סִפּוּר שַׁלִּיטוֹ עַל אוֹדוֹת הַמֶּלֶךְ זִנְדְּבַּד וְאֶת סִפּוּר הָאִישׁ הַמְקַנֵּא וְהַתֻּכִּי. וַיַּעֲנֵהוּ:

– שִׂים אֶל לִבְּךָ, מַלְכִּי, אָנֹכִי לֹא חָפַצְתִּי בְרָעָתוֹ, כִּי גַם הוּא לֹא עָשָׂה לִי שׁוּם רָע, וְרַק מִדַּאֲגָתִי לְהוֹד מַלְכוּתְךָ דִבַּרְתִּי לְפָנֶיךָ אֶת דְּבָרָי. וְאַתָּה אִם תִּשְׁמַע לְקוֹלִי, אָז תַּצִּיל אֶת נַפְשֶׁךָ. וְאִם לֹא – אָבַדְתָּ, כַּאֲשֶׁר אָבַד הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר אָרַב לְבֶן הַמֶּלֶךְ:

סִפּוּר עַל אוֹדוֹת הַמִּשְׂנֶה הַבּוֹגֵד וּבֶן הַמֶּלֶךְ וּמִקְרֵהוּ עִם הָאַפָּה³.    🔗

לְמֶלֶךְ אֶחָד הָיָה בֵן אֲשֶׁר אָהַב אֶת הַצַּיִד, וַיְצַו הַמֶּלֶךְ אֶת מִשְׁנֵהוּ לִהְיוֹת כַּצֵּל עַל יַד בְּנוֹ וּלְשָׁמְרוֹ לְבַל יְאֻנֶּה לוֹ רָע. פַּעַם אַחַת הָלַךְ בֶּן הַמֶּלֶךְ עִם הַמִּשְׁנֶה לָצוּד צַיִד. וַיִּרְאוּ בַּשָּׂדֶה חַיָּה טוֹרֶפֶת גְּדוֹלָה. וַיִּקְרָא הַמִּשְׁנֶה לְבֶן הַמֶלֶךְ: רְדֹף אַחֲרֵי הַחַיָּה הַזֹּאת. בֶּן הַמֶּלֶךְ עָשָׂה כַּעֲצַת הַמִּשְׁנֶה, אֲבָל הַחַיָּה נָסָה מִפָּנָיו. בֶּן הַמֶּלֶךְ רָדַף אַחֲרֶיהָ כִּבְרַת אָרֶץ, עַד כִּי נֶעְלַם הַמִּשְׁנֶה מֵעֵינָיו וְגַם הַחַיָּה נֶעֶלְמָה מִפָּנָיו. וַיִּשָּׁאֶר לְבַדּוֹ בְּאֶרֶץ עֲרָבָה וְשׁוּחָה וַיִּפֶן בֶּן הַמֶּלֶךְ כֹּה וָכֹה וַיַּרְא וְהִנֵּה עלְמָה בּוֹכִיָּה עַל אֵם הַדָּרֶךְ. וַיִּשְׁאָלֶהָ, מִי הִיא וּמַה הִיא עוֹשָׁה פֹה? וַתַּעֲנֵהוּ:

– בַּת מֶלֶךְ אָנֹכִי, בְּרָכְבִּי עַל סוּסִי בַּמִּדְבָּר הַזֶּה, עָיְפָה נַפְשִׁי מְאֹד, עַד כִּי נָפַלְתִּי בְּלִי רוּחַ חַיִּים מֵעַל סוּסִי וְהִנְּנִי תוֹעָה בְּאֶרֶץ צִיָּה.

וַיְהִי כִי שָׁמַע בֶּן הַמֶּלֶךְ אֶת ילְלַת הַנַּעֲרָה, חָמַל עָלֶיהָ וַיּוֹשִׁיבֶנָּה עַל סוּסוֹ מֵאַחֲרָיו וַיִּרְכְּבוּ הָלְאָה. אַחֲרֵי עֵת קְצָרָה בָּאוּ אֵצֶל אַחַת הֶחֳרָבוֹת. וַתְּבַקֵּשׁ מֵאִתּוֹ הַנַּעֲרָה:

– אֲדוֹנִי, חָפַצְתִּי לָרֶדֶת פֹּה מֵעַל הַסּוּס לְרֶגַע אֶחָד.

וַיִּתֵּן אוֹתָהּ בֶּן הַמֶּלֶךְ לָבֹא אֶל הַחָרְבָּה. וַיְהִי כִּי אָרְכָה לוֹ הָעֵת לְחַכּוֹת הָלַךְ אַחֲרֶיהָ בִּזְהִירוּת לְבַל תַּרְגִּישׁ זֹאת. וַיִּוָּדַע לוֹ לִמְגִנַּת לִבּוֹ, כִּי לֹא בַת מֶלֶךְ הִיא, כִּי אִם אַפָּא. וַיִּשְׁמַע בִּדַבְּרָהּ אֶל בָּנֶיהָ הַשֵּׁדִים:

– הַיּוֹם הֵבֵאתִי לָכֶם, יְלָדַי, עֶלֶם בָּרִיא.

וַיִּשְׂמְחוּ הַשֵּׁדִים וַיִּקְרְאוּ:

– הָבִיאִי אוֹתוֹ מַהֵר הֵנָּה וְיִהְיֶה לָנוּ לַאֲרֻחָה טוֹבָה.

כִּשְׁמֹעַ זאת בֶּן הַמֶּלֶךְ חָרַד לְנַפְשׁוֹ וַיָּשָׁב בְּפִיק בִּרְכַּיִם אֶל סוּסוֹ וְלֹא הֶאֱמִין עוֹד בְּחַיָּיו. וַיְהִי כִּי שָׁבָה הַשֵּׁדִית אֶל בֶּן הַמֶּלֶךְ וַתִּרְאֵהוּ כֻּלּוֹ רוֹעֵד וַתִּשְׁאָלֵהוּ:

– לָמָּה תֶחֳרָד?

וַיַּעֲנֶהָ:

– אוֹיֵב נוֹרָא יֶשׁ לִי, וַאֲנִי חָרֵד מִפָּנָיו.

וַתֹּאמֶר לוֹ:

– הֲלֹא אָמַרְתָּ לִי, כִּי בֶן מֶלֶךְ אָתָּה.

וַיַּעֲנֶהָ:

– כֵּן, בֶּן מֶלֶךְ הִנֵּנִי.

וַתִּשְׁאָלֵהוּ:

– וְלָמָּה לֹא נָתַתָּ לְאוֹיִבְךָ כֶּסֶף וְזָהָב, כִּי אָז הִצַּלְתָּ אֶת נַפְשֶׁךָ.

וַיַּעַן אוֹתָהּ בֶּן הַמֶּלֶךְ:

– אֲבָל הָאוֹיֵב אֵינֶנּוּ חָפֵץ כֶּסֶף, וּפָז לֹא נֶחְשָׁב בְּעֵינָיו, רַק צוֹדֶה הוּא אֶת נַפְשִׁי לְקַחְתָּהּ. וְאָנֹכִי חַף מִפֶּשַׁע.

וַתַּעֲנֵהוּ:

– אִם נָקִי וְצַדִּיק הִנְךָ כִדְבָרֶיךָ, הִתְפַּלֵּל לַה' וְיוֹשַׁע לְךָ מִכַּף כָּל הַקָּמִים עָלֶיךָ.

אָז נָשׂא בֶן הַמֶּלֶךְ אֶת עֵינָיו הַשָּׁמַיְמָה וַיִּתְפַּלֵּל:

– אָנָּא, ה‘, הַשּׁוֹמֵעַ שַׁוְעַת הָרְצוּצִים וּמַצִּילָם מֵעָקַת אוֹיְבֵיהֶם חִנָּם. הוֹשִׁיעֵנִי נָא מִיַד אוֹיְבִי וְהַבְרִיחֵהוּ מֵעָלַי, כִּי אַתָּה ה’ כֹּל תּוּכַל.

כִּשְׁמֹעַ הַשֵּׁדִית אֶת תְּפִלַּת בֶּן הַמֶּלֶךְ נָסָה וַתֵּחָבֵא מִפָּנָיו, וּבֶן הַמֶּלֶךְ שָׁב הַבַּיְתָה בְּשָׁלוֹם, וַיְסַפֵּר לְאָבִיו אֶת כָּל אֲשֶׁר עוֹלֵל לוֹ הַמִּשְׁנֶה. הַמֶּלֶךְ שָׂמַח, כִּי נִצַּל בְּנוֹ מִמָּוֶת, וְהַמִּשְׁנֶה הוּמַת בְּיַד שַׂר הַטַּבָּחִים…

כֵּן גַּם אַתָּה, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, אִם תִּתֵּן אֵמוּן לִידִידוּת הַחַכִּים הֶעָרוּם יִגְזָרְךָ בְחֶרְפָּה מֵאֶרֶץ הַחַיִּים, וְאִם תַּעֲשֶׂה לוֹ חֶסֶד וָטוֹב, יַחֲרשׁ עָלֶיךָ מְזִמּוֹת לְהַשְׁחִיתֶךָ, הַאִם לֹא תָבִין, כִּי אִם רִפָּא אוֹתְךָ פַּעַם אַחַת בְּתִתּוֹ לְךָ סַמָּנִים חָרִיפִים, שֶׁרַק אִם נָגְעוּ בְיָדְךָ הֶעֶלוּ לְךָ אֲרוּכָה. הֲלֹא יוּכַל בְּאוֹפָן כָּזֶה לָתֵת לְךָ גַם סַם הַמָּוֶת בְּלִי מֵשִׂים. וַיִּשְׁמַע הַמֶּלֶךְ יוֹחָנָן לְקוֹל מִשְׁנֵהוּ הַנָּבָל וַיַּעֲנֵהוּ:

– צָדַקְתָּ בִּדְבָרֶיךָ. יוֹעֵץ נֶאֱמָן הִנְךָ לִי. מִי יוֹדֵעַ, אוּלַי הוּא מְרַגֵּל חֶרֶשׁ וּבָא לֶאֱרֹב לְחַיָּי. הֲלֹא אִם יוֹדֵעַ הוּא סַם חָרִיף כָּזֶה, אֲשֶׁר רַק אִם נָגְעָה יָדִי בוֹ נִרְפֵּאתִי, הֲלֹא יוּכַל גַּם לְהָרְגֵנִי בְּתִתּוֹ לִי דְבַר מָה לְהָרִיחַ וְאִישׁ לֹא יֵדַע וְלֹא יָבִין זֹאת וְגַם עוֹף הַשָּׁמַיִם לֹא יִפְצֶה פֶּה וְלֹא יְצַפְצֵף. אַחֲרֵי כֵן שָׁאַל אֶת הַמִּשְׁנֶה, מַה לַּעֲשׂוֹת לְקַדֵּם אֶת פְּנֵי הָרָעָה. וַיִּיעָצֵהוּ הַמִּשְׁנֶה:

– שְׁלַח כְּרֶגַע לְהָבִיא לְפָנֶיךָ אֶת הָאִישׁ הַהוּא וְהָרְגֵהוּ, כִּי כָל הָעֵת אֲשֵׁר הוּא חַי, אֵינְךָ בָּטוּחַ בְּחַיֶּיךָ.

וַתִּיטַב בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ עֲצַת מִשְׁנֵהוּ הַמַּשְׁחִית, וַיְצַו לְהָבִיא לְפָנָיו אֶת הַחַכִּים. שָׂשׂ וְעָלֵז בָּא הַחַכִּים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ מִבְּלִי דַעַת אֶת הָרֶשֶׁת הַמְזֹרָה לְרַגְלָיו וְאֵת הַסַּכָּנָה הַצְּפוּיָה לְרֹאשׁוֹ. וַיִּגַּשׁ אֶל הַמֶּלֶךְ וַיִּשְׁתַּחוּ לִאַפָּיו אָרְצָה וַיְדַבֶּר לוֹ אֶת הַחֲרוּזִים הָאֵלֶּה:

אִם עַל טוֹבָתְךָ בָּרֶכְךָ שָׁכַחְתִּי,

הַבֶּט־נָא לְמִי אֶת שִׁירִי עָרַכְתִּי;

מַתָּנוֹת לְעַבְדְּךָ הִגְדַּלְתָּ, הִרְבִּיתָ,

טֶרֶם שָׁאַלְתִּי – אַתָּה עָנִיתָ.

עַל־כֵּן אֲתַנֶּה תְהִלָּתֶךָ, מִשְׂגַּבִּי,

חִישׁ קַל לְשׁוֹנִי דֹבְרָה לְךָ תִשְׁבָּחוֹת;

אַף כִּי הַכְבֵּד יַכְבִּידוּ עַל גַּבִּי

כֵּסֶף וְזָהָב וּסְגֻּלּוֹת מַמְלָכוֹת.

אוּלָם הַמֶּלֶךְ לֹא שָׁעָה אֶל דִּבְרֵי הַחַכִּים הַמְחֻכָּמִים וְהַמְּלֵאִים אֵלָיו אַהֲבָה וְכָבוֹד אֵין קֵץ.

וַיְּדַַבֵּר אֵלָיו:

– הֲתֵדַע לָמָּה קְרָאתִיךָ הֵנָּה?

וַיַּעֲנֵהוּ הַחַכִּים:

– רַק ה' לְבַדּוֹ יוֹדֵעַ נִסְתָּרוֹת.

וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ:

– “הִנֵּה הֵבֵאתִיךָ לָקַחַת אֶת נַפְשֶךָ”.

הַחַכִּים חָרַד וַיִּשְׁתּוֹמֵם לְמִשְׁמַע אָזְנָיו וַיִּשְׁאָלֵהוּ:

– לָמָּה יַחְפֹּץ אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ בְּמוֹתִי? הַאִם עָשִׂיתִי לְךָ עַוְלָה?

וַיַּעֲנֵהוּ הַמֶּלֶךְ.

– “הִגִּידוּ לִי, כִּי מְרַגֵּל חֶרֶשׁ אָתָּה וְהִנְךָ צוֹדֶה אֶת נַפְשִׁי לְקַחְתָּהּ. לָכֵן אֲקַדֵּם פָּנֶיךָ וַאֲמִיתֶךָ, כִּמְשַׁל הַקַּדִמוֹנִי: הַבָּא לְהָרִגֶךָ – הַשְׁכֵּם לְהָרְגוֹ”.

וַיִּקְרָא הַמֶּלֶךְ לְשַׂר הַטַּבָּחִים וַיְצַוֵּהוּ:

– הָסֵר אֶת רֹאשׁ הַבּוֹגֵד הַזֶּה מֵעָלָיו וּפְדֵה אוֹתָנוּ מִנִּכְלֵי מְזִמּוֹתָיו.

וַיִּתְחַנֵּן לוֹ הַחַכִּים וַיֹּאמַר:

– אַל־נָא תְמִיתֵנִי וְלֹא יְמִיתְךָ ה'.

וַיִּשְׁנֶה וַיְשַׁלֵּשׁ בַּקָּשָׁתוֹ, כַּאֲשֶׁר אָנֹכִי שָׁנִיתִי וְשִׁלַּשְׁתִּי תְּחִנָּתִי לְפָנֶיךָ, שֵׁד אַכְזָר. וְכַאֲשֶׁר אַתָּה לֹא אָבִיתָ לִשְׁמֹעַ לִי, רַק בְּמוֹתִי חָפַצְתָּ, כֵּן לֹא הִטָּה הַמֶּלֶךְ אָזְנוֹ לְתַחֲנוּנֵי הַחַכִּים בְּאָמְרוֹ לוֹ:

– כָּל הָעֵת אֲשֶׁר אַתָּה חַי אֵינֶנִּי בָּטוּחַ בְּחַיָּי. הַאִם לֹא רִפֵּאתַנִי בְּסַמֶּיךָ אֲשֶׁר רַק נָגְעוּ בְיָדָי, וְכֵן תוּכַל לַהֲמִתֵנִי כְּרֶגַע, בְּתִתְּךָ לִי דְבַר מָה לְהָרִיחַ.

וַיּוֹסֶף הַחַכִּים וַיִּתְנַפֵּל לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וַיִּקְרָא בְיָגוֹן:

– הַאִם זֶהוּ גְמוּלִי אֲשֶׁר תְּשַׁלֵּם לִי עַל הַצִּילִי אוֹתְךָ מִצָּרַעְתֶּךָ? הֲלַמֶּלֶךְ לְשַׁלֵּם רָעָה תַּחַת טוֹבָה?

אַךְ הַמֶּלֶךְ בְּאַחַת:

– מוֹת תָּמוּת, הַחַכִּים, לֹא יוֹעִיל לְךָ כָּל כֹּפֶר.

וַיֵבְךְּ הַחַכִּים וַיִּנָּחֶם עַל עֲשׂוֹתוֹ טוֹבָה לְאִישׁ אַכְזָר: וְהִנֵּה נִגַּשׁ אֵלָיו הַהוֹרֵג לְקַשֵּׁר אֶת עֵינָיו בְּמִטְפַּחַת וַיִּשָּׂא הַחַכִּים אֶת קוֹלוֹ בִּבְכִי וַיְדַבֵּר בִּמְרִירוּת אֶל הַמֶּלֶךְ:

– אִם כָּכָה תְשַׁלֵּם לִי עַל פָּעֳלִי הַטּוֹב, הֲלֹא תַעֲשֶׂה כְּמַעֲשֵׂי הַתַּנִּים בִּיאוֹרֵי מִצְרָיִם. וַיִּשְׁאָלֵהוּ הַמֶּלֶךְ לְמַעֲשֵׂי הַתַּנִּים.

– לֹא אוּכַל עַתָּה בְּמַעֲמָד נוֹרָא כְּמַעֲמָדִי לְסַפֶּר לְךָ אֶת הַסִּפּוּר הַזֶּה, עָנָהוּ הַחַכִּים. – אֲבָל בְּשֵׁם ה' תֶּן לִי נַפְשִׁי לְשָׁלָל וְגַם ה' יִתֶּן לְךָ חַיִּים.

וַיִּפֹּל הַחַכִּים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וַיְמָרֵר בַּבֶּכִי. אָז קָם אֶחָד מִשָּׂרֵי הַמֶּלֶךְ הַנֶאֱהָבִים, וַיַּעַן וַיֹּאמֶר:

– אֲדוֹנִי וּמַלְכִּי, רַחֶם־נָא לְמַעֲנִי אֶת הָאִישׁ וְאַל תִּשְׁפֹּךְ אֶת דָּמוֹ הַנָּקִי אָרְצָה. הֵן לֹא רָאִינוּ בּוֹ שֶׁמֶץ דָּבָר רַע נֶגְדֶּךָ, וְנַהֲפֹךְ הוּא, כִּי עָשָׂה לְךָ תְשׁוּעָה גְדוֹלָה וַיִּרְפָּאֲךָ מִצָּרַעְתְּךָ הַנּוֹרָאָה, אֲשֶׁר כָּל הָרוֹפְאִים נִלְאוּ מֵהַמְצִיא לָהּ מָזוֹר.

וַיַּעֲנֵהוּ הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמַר:

– אֶל נָכוֹן אֵינְכֶם שָׂמִים עַל לֵב, לֶמָּה חָרַצְתִּי מִשְׁפָּט מָוֶת עַל הַחַכִּים, הֲלֹא מְרַגֵּל שָׁלוּחַ מֵאוֹיְבַי הוּא וְלָקַחַת נַפְשִׁי הוּא זוֹמֵם וּמַה נָּקֵל לוֹ לְהוֹצִיא מַחְשַׁבְתּוֹ לִפְעֻלּוֹת יָדַיִם, אִם בְּחָכְמָתוֹ אֲסָפַנִי מִצָּרַעְתִּי רַק בְּגַעַת סַמָּיו לְעוֹרִי, הֲלֹא יוּכַל לְהַגִּישׁ לְאַפִּי סַם מָוֶת וּכְרֶגַע יַכְרִתֵנִי מֵאֶרֶץ הַחַיִּים וְאִישׁ לֹא יֵדַע בַּדָּבָר הַזֶּה, עַל כֵּן כָּל עוֹד אֲשֶׁר נַפְשׁוֹ תִרְאֶה חַיִּים לֹא יִכּוֹנוּ חַיַּי וּמַלְכוּתִי בָּאָרֶץ.

אָז הִתְחַנֵּן הַחַכִּים בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה:

– אַל תִּתֵּן לַמְּמִיתִים אֶת חַיָתִי וִיחַיֶה ה' גַּם אֶת נַפְשֶׁךָ.

אֲבָל הַמֶּלֶךְ הִקְשָׁה אֶת לִבּוֹ וַיֹּאמַר:

– אַחַת גָּזַרְתִּי מוֹת תָּמוּת וְלֹא אָשׁוּב מִמֶּנָּה.

וַיַּרְא הַחַכִּים, כִּי כָלְתָה אֵלָיו הָרָעָה מֵאֵת הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר:

– אִם כָּלָה וְנֶחְרְצָה מִמְּךָ לַהֲמִיתֵנִי, תֶּן־לִי זְמָן לָלֶכֶת לְצַוֹּת לְבֵיתִי, לְדַבֵּר עִם קְרוֹבַי עַל אוֹדוֹת קְבוּרָתִי וּלְחַלֵּק אֶת סִפְרֵי הָרְפוּאָה וְסִפְרֵי הַחָכְמָה שֶׁיֶּשׁ לִי לְרֵעַי לְמַזְכֶּרֶת נֵצַח. וּמֵהֶם אָבֹר סֵפֶר אֶחָד יָקָר מְאֹד לָתֶת לָךְ.

וַיִּשְׁאָלֵהוּ הַמֶּלֶךְ:

– מַה־טִּיבוֹ שֶׁל הַסֵּפֶר הַזֶּה?

וַיַעֲנֵהוּ הַחַכִּים:

– יֵשׁ בּוֹ נְצוּרוֹת וְדִבְרֵי סֵתֶר רַבִּים וְאַחַת הַפְּלָאוֹת הָאֵלֶּה הוּא, כִּי כַּאֲשֶׁר תִּכְרֹת אֶת רֹאשִׁי מֵעָלַי וְתִפְתַּח אֶת שְׁלשֶׁת הַדַּפִּים הָרִאשׁוֹנִים וְתִקְרָא עַד הַשּׁוּרָה הַשְּׁלִישִׁית בְּעַמּוּדוֹ הַשְּׂמָאלִי, אָז תְּדַבֵּר גֻּלְגָּלְתִּי עִמְךָ וְתַעֲנֶה אוֹתְךָ עַל כָּל אֲשֶׁר תִּשְׁאָלֶנָּה.

וַיִּתְפַּלֵּא הַמֶּלֶךְ וַיִּתְנוֹעֵעַ מִשִּׂמְחָה וַיִּשְׁאָלֵהוּ בִּתִמָּהוֹן:

– הַחַכִּים, הַאֻמְנָם יְדַבֵּר אִתִּי רֹאשְׁךָ כַּאֲשֶׁר אֲסִירֵהוּ מֵעָלֶיךָ?

– אֶל נָכוֹן, הוֹד מַלְכוּת – עָנָה הָאֻמְלָל אֶת הֶעָרִיץ.

אָז שְׁלָחוֹ הַמֶּלֶךְ הַבַּיְתָה בְּלִוְיַת שׁוֹטְרִים מְזֻיָּנִים. וַיְצַו הַחַכִּים לְבֵיתוֹ. וַיַּעַשׂ סְדָרִים בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ. וַיְבָרֶךְ אֶת מִשְׁפַּחְתּוֹ וַיִּקַּח אֶת הַסֵּפֶר אֲשֶׁר הֵכִין לַמֶּלֶךְ. וּמִמָּחֳרָת הַיּוֹם הַהוּא שָׁב אֶל אוּלָם הֶעָרִיץ שֶׁשָּׁם נֶאֶסְפוּ שָׂרֵי הַמֶּלֶךְ וַאֲצִילָיו, פַּחוֹתָיו, סָרִיסָיו וְכָל רַבֵּי מַמְלַכְתּוֹ עַד כִּי הָיָה הָאוּלָם כְּגַן הַמָּלֵא פְרָחִים שׁוֹנִים. בְּסֵפֶר יָשָׁן בְּיָדוֹ וְתֵבָה קְטַנָּה מְלֵאָה אָבָק נִגַּשׁ הַחַכִּים אֶל הַמֶּלֶךְ. וַיְצַו לְהָבִיא לוֹ לוּחַ וַיָּרֶק אֶת הָאָבָק מִתֵּבָתוֹ הַקְּטַנָּה וַיִּזְרֵהוּ עַל פְּנֵי כָל הַלּוּחַ וַיֹּאמֶר אֶל הַמֶּלֶךְ:

– קַח אֶת הַסֵּפֶר הַזֶּה וֶאֱחָז בּוֹ, בְלִי דַבֵּר דָּבָר עַד אֲשֶׁר יִכְרְתוּ אֶת רֹאשִׁי מֵעָלָי. אַחֲרֵי כֵן תַּעֲמִידֵהוּ עַל הַלּוּחַ הַזֶּה וְתִלְחָצֵהוּ אֶל הָאָבָק עַד כִּי יֶחְדַּל דָּמִי לִשְׁטֹף, אָז תִּפְתַּח אֶת הַסֵּפֶר.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כָּרַת שַׂר הַטַּבָּחִים אֶת רֹאשׁ הַחַכִּים מֵעָלָיו וְהַכֹּל נַעֲשָׂה כַּאֲשֶׁר הוֹרָם הָאֻמְלָל, פָּתַח הַמֶּלֶךְ אֶת הַסֵּפֶר, אֲבָל הֶעָלִים הָיוּ דְבוּקִים זֶה לָזֶה, עַל כֵּן הֶעֱבִיר הַמֶּלֶךְ אֶצְבְּעוֹתָיו עַל שְׂפָתָיו וַיַּרְטֵב אוֹתָם בְּרֻקּוֹ וַיִּפְתַּח אֶת הַדַּף הָרִאשׁוֹן, אֶת הַדַּף הַשֵּׁנִי וְהַשְּׁלִישִׁי עַד הַדַּף הַשִּׁשִּׁי, אַךְ לֹא מָצָא שָׁם מְאוּמָה, כִּי־אִם גִּלְיוֹנות חֲלָקִים בְּלִי שׁוּם אוֹת, וַיִּקְרָא הַמֶּלֶךְ:

– הַחַכִּים! הֲלֹא הַגִּלְיוֹנוֹת חֲלָקִים וְלֹא כָתוּב פֹּה מְאוּמָה!

וַיַּעֲנֵהוּ הָרֹאשׁ:

“– עַלְעֵל עוֹד!”

וַיְעַלְעֵל הַמֶּלֶךְ עוֹד עָלֶה אֶחָד וּשְׁנַיִם. בֵּין כֹּה וָכֹה בָא לְתוֹךְ אֶצְבְּעוֹתָיו סַם הַמָּוֶת אֲשֶׁר הִדְבִּיק הַחַכִּים בְּדַפֵּי הַסֵּפֶר, עַד כִּי בְרִגְעֵי מִסְפָּר הִתְנוֹדֵד הֶעָרִיץ כְּשִׁכֹּר הֵנָּה וָהֵנָּה, וַיִּקְרָא:

– אֲהָהּ, הָרְעַלְתִּי, הָרְעָלְתִּי.

וַיַּעַן אֵלָיו רֹאשׁ הַחַכִּים בַּחֲרוּזִים הָאֵלֶּה:

אֵל נָתַן לְךָ כוֹחַ בְּעֹז מֶלֶךְ מָשַׁלְתָּ

וַתִּרְדֶּה בָּעֹז – נָקִי לֹא חָמַלְתָּ,

אַךְ בְּעוֹד רֶגַע תְּהִי כְּלֹא הָיְתָה גְבוּרָתֶךָ,

לוּ צֶדֶק אָהַבְתָּ, זָכַר אֵל צִדְקָתֶךָ;

וְהִנֵּה שָׂנֵאתָ טוֹב, אָהַבְתָּ רָעָה,

עַל־כֵּן בְּלֹא עֵת עִתְּךָ בָאָה.

הָרֹאשׁ כִּלָּה לְדַבֵּר וְהַמֶּלֶךְ נָפַל מֵת אָרְצָה.

 

הַלַּיְלָה הַשִּׁשִּׁי    🔗

VI. הַמְשֵׁךְ סִפּוּר הַדַּיָּג    🔗

וַיוֹסֶף הַדַּיָּג שְׁאֵת מְשָׁלוֹ וַיֹּאמֶר: שִׂים לִבְּךָ, שֵׁד אַכְזָרִי, לִדְבָרָי. לוּ נָתַן הַמֶּלֶךְ יוֹחָנָן חֲנִינָה לַחַכִּים וְלֹא הֱמִיתוּ, אָז חַי גַּם הוּא בַנְּעִימִים. אֲבָל הַמֶּלֶךְ לֹא אָבָה שְׁמוֹעַ לְתַחֲנוּנֵי הַחַכִּים הָאֻמְלָל, רַק לְדַם נָקִי שָׁאַף, עַל כֵּן יִסְּרוֹ ה' כְּרוֹעַ מַעֲלָלָיו. כִּגְמוּל הַמֶּלֶךְ יוֹחָנָן כֵּן יִהְיֶה גַם גְּמוּלֶךָ, אַשְׁלִיכְךָ הַיָּמָה וְשָׁם תֵּאָסֵר עַד קֵץ הַיָּמִים. וַיִצְעַק הַשֵּׁד אֵלָיו מִן הַבַּקְבּוּק:

– בְּשֵּׁם ה', אַל־נָא תַּעֲשֶׂה זֹאת, דַּיָּג! עֲשֵׂה אִתִּי חֶסֶד כְּנִדְבַת לִבְּךָ הַטּוֹב וְאַל־נָא תְיַסְּרֵנִי בְּרִשְׁעָתִי אִם אֲנִי חָפַצְתִּי לְהָרַע לָךְ, אַתָּה כְּרֹב רַחֲמֶיךָ עֲשֵׂה אִתִּי טוֹבָה. כַּאֲשֶׁר יֹאמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ “אִם רָעֵב שׂוֹנַאֲךָ הַאֲכִילֵהוּ לָחֶם, וְאִם צָמֵא הַשְׁקֵהוּ מָיִם”. אַל־נָא תַּעֲשֶׂה לִי כַּאֲשֶׁר עָשְׂתָה אוּמִימֶה לְאַטִיקֶע. וַיִשְׁאָלֵהוּ הַדַּיָּג אֶת פֵּשֶׁר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה.

– לֹא עֵת לִי עַתָּה לְסַפֵּר לְךָ אֶת הַמַעֲשֶׂה הַזֶּה, בִהְיוֹתִי סָגוּר וּמְסֻגָּר בְּבַקְבּוּק קָטָן – עָנָהוּ הַשֵּׁד – אִם תִּתְּנֵנִי לָצֵאת מִכִּלְאִי, אֲסַפֵּר לְךָ אֶת הַסִּפּוּר הַזֶּה.

אֲבָל הַדַּיָּג עָנָהוּ:

– הֲתִזְכֹּר אֵת אֲשֶׁר הִתְחַנַּנְתִּי לְךָ לַחְמֹל עָלַי? נִסִּיתִי לְהָרֵךְ אֶת לִבְּךָ וָאֶשְׁתַּחֲוֶה לְךָ אַפַּיִם אָרֶץ, וְאַתָּה הִקְשַׁחְתָּ אֶת לִבְּךָ הָרַע וַתִּשְׁאַף לְדָמִי הַנָּקִי תַּחַת אֲשֶׁר גְּמַלְתִּיךָ רַק טוֹב בִּפְדוֹתִי אוֹתְךָ מִכִּלְאֲךָ זֶה, כִּי הִנְךָ אַכְזָרִי מִלֵּדָה, מִבֶּטֶן מֵהֵרָיוֹן אֲשֶׁר הֵיטֵב לֹא תּוּכָל, עַל כֵּן אָסוּר לְרַחֵם גַּם עָלֶיךָ. הָבָה! אַשְׁלִיכְךָ הַיַּמָה וַאֲסַפֵּר לְכָל דַּיָּג אֲשֶׁר אֶפְגַּע בּוֹ אֶת הֲלִיכוֹתֶיךָ עִמָּדִי, וְאִם יוֹצִיאֲךָ עַל פִּי מִקְרֶה מִן הַיָּם אֲצַוֵּהוּ, כִּי יַשְׁלִיכְךָ עוֹד פַּעַם שָׁמָּה לְהֵעָנֵשׁ כְּדֵי רִשְׁעָתְךָ לִשְׁכַּב שָׁם לְמַעֲצֵבָה עַד קֵץ הַיָּמִים.

וַיְבַקֵּשׁ הַשֵּׁד עוֹד פַּעַם בְּהַכְנָעָה גְדוֹלָה:

– עֲשֵׂה אִתִּי חֶסֶד וּפְתַח־לִי אֶת הַבַּקְבּוּק וְאֵצֵא. וְהִנְנִי נִשְׁבָּע לְךָ, כִּי לֹא רַק רָעָה לֹא אֶעֱשֶׂה לָךְ כִּי אִם גַּם הֵיטֵב אֵיטִיב עִמָּךְ וְאַעֲשִׁירְךָ עֹשֶׁר גָּדוֹל. וַיֵּעָתֵר הַדַּיָּג לְתַחֲנוּנֵי הַשֵּׁד אַחֲרֵי הַשְׁבִּיעוֹ אוֹתוֹ שְׁבוּעָה חֲמוּרָה בְּשֵׁם הַמְפֹרָשׁ לְבַל יַעֲשֶׂה לוֹ רָעָה, כִּי אִם עוֹד יַעֲשִׁירוֹ עַל חַסְדּוֹ אִתּוֹ. וַיְהִי כִּי פָתַח הַדַּיָּג אֶת הַבַּקְבּוּק וַיַּעַל עָשָׁן מִתּוֹכוֹ כַּעֲשַׁן הַכִּבְשָׁן וְאַחֲרֵי כֵּן הִצְטַמְצֵם וַיִּתְהַפֵּךְ לִתְמוּנַת שֵׁד גָּדוֹל וְנוֹרָא וַיַּהֲדֹף בְּרַגְלוֹ אֶת הַבַּקְבּוּק הַיָּמָה. הַדַּיָּג רָאָה זֹאת וַיִרָא לְנַפְשׁוֹ. אַךְ אִמֵּץ אֶת לִבּוֹ וַיֹאמֶר:

– כְּרוּב גָּדוֹל וְנוֹרָא, הֲלֹא תֵּדַע כִּי ה' צִוָּה לְקַיֵּם כָּל שְׁבוּעָה, אֲשֶׁר יִשָּׁבְעוּ, וְהַמְחַלֵּל אוֹתָהּ – עֲוֹנוֹ יִשָּׂא. וְאַתָּה נִשְׁבַּעְתָּ לִי לִבְלִי עֲשׂוֹת לִי כָּל רָע. אָנָּא! הָקֶם נָא אֶת שְׁבוּעָתְךָ וְשַׁלֵּם אֵת נִדְרֶךָ וְאִם לֹא – יְיַסֶּרְךָ שַׁדַּי, כִּי קַנָּא וְנוֹקֵם הוּא

וַיִּצְחַק הַשֵּׁד וַיִּצְעַד הָלְאָה וְיֹּאמֶר:

– לֵךְ אַחֲרָי, דַּיָּג! וַיִצְעַד הַדַּיָּג בְּעִקְּבוֹת הַשֵּׁד וְלִבּוֹ נָמַס מִתִּקְוָה וָפַחַד. וַיֵּלְכוּ עַד הַרְחִיקָם מֵעַל הָעִיר. וַיִפְגְּעוּ בְּהַר גָּבֹהַּ וַיַּעֲלוּ עָלָיו וַיֵּרְדוּ מִמֶּנּוּ וַיָּבֹאוּ אֶל אֶרֶץ עֲרָבָה וּבְתוֹכָהּ נִמְצָא אֲגַם מָיִם. שָׁם עָמַד הַשֵּׁד וַיְצַו אֶת הַדַּיָּג לְהַשְׁלִיךְ בָּאֲגָם חַכָּה וְלָדִיג דָּגִים, וַיְהִי כַאֲשֶׁר הִשְׁגִּיחַ הַדַּיָּג אֶל הָאֲגָם וַיַּרְא לְתִמְּהוֹן לְבָבוֹ דָּגִים בְּגַוָּנִים שׁוֹנִים: לְבָנִים, אֲדֻמִּים, וְלַאֲחָדִים מֵהֶם גַּוָּנִים מִמַּרְאֵה תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְיֵשׁ מֵהֶם אֲשֶׁר עֵינָם צְהֻבָּה – כְּעֵין הַזָּהָב. וַיַּשְׁלֵךְ הַדַּיָּג אֶת רִשְׁתּוֹ בָּאֲגָּם וַיּוֹצֵא מִשָּׁם אַרְבָּעָה דָגִים שׁוֹנִים בְּמַרְאֵיהֶם אִישׁ מֵרֵעֵהוּ… וְיֹּאמֶר אֵלָיו הַשֵּׁד:

– לֵךְ וְהוֹבֵל אֶת הַדָּגִים הָאֵלֶּה שַׁי לַמֶּלֶךְ, וְהוּא יְשַׁלֵּם לְךָ בַּעֲדָם שָׂכָר הָגוּן. סְלַח לִי, דַּיָּג, עַל אֲשֶׁר אֵינֶנִּי גוֹמֵל לְךָ לְעֵת כָּזֹאת גְּמוּל אַחֵר גָּדוֹל וְטוֹב מִזֶּה, כִּי זֶה שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה מֵאוֹת שָׁנָה הָיִיתִי כָלוּא בְקַרְקַע הַיָּם. וְזֶה רַק שָׁעָה קַלָּה אֲשֶׁר עֵינַי רוֹאוֹת אֶת פְּנֵי הָאָרֶץ. הַשְׁלֵךְ פֹּה חַכָּה מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ רַק פַּעַם אַחַת וַה' יַצְלִיחֶךָ. כְּכַלּוֹתוֹ לְדַבֵּר רָקַע בְּרַגְלוֹ עַל הָאָרֶץ, וַתִּפְתַּח הָאֲדָמָה אֶת פִּיהָ וַתִּבְלָעֵהוּ. הַדַּיָּג הִשְׁתָּאָה לְכָל אֲשֶׁר רָאָה וַיָּבֹא נִדְהָם וּמִשְׁתּוֹמֵם הַבַּיְתָה וַיָּשֶׂם אֶת הַדָּגִים בְּסִיר חֶרֶשׂ וַיִּשָּׂאֵם עַל רֹאשׁוֹ אֶל הַמֶּלֶךְ כַּאֲשֶׁר צִוָּה עָלָיו הַשֵּׁד, וַיַּקְרִיבֵם לְהוֹד מַלְכוּתוֹ.

הַמֶּלֶךְ הִתְפַּלֵּא עַל מַרְאֵה הַדָּגִים הָאֵלֶּה, כִּי כְמוֹהֶם לֹא רָאָה עוֹד מֵעוֹדוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה, וַיְּצַו אֶת מִשְׁנֵהוּ לְתִתָּם עַל יַד הַמְבַשֶּׁלֶת הַחֲדָשָׁה, אֲשֶׁר שָׁלַח לוֹ מֶלֶךְ רוֹמָא מַתָּנָה זֶה שְׁלשֶׁת יָמִים. וַיְצַוֶּנָּה הַמִּשְׁנֶה בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ לְהַרְאוֹת עַתָּה אֶת תְּבוּנוֹת כַּפֶּיהָ וּלְהָכִין מֵהַדָּגִים מַטְעַמִּים טוֹבִים כַּאֲשֶׁר אָהֵב הַמֶּלֶךְ, וְלַדַּיָּג נָתַן הַמִּשְׁנֶה בִּפְקֻדַּת הַמֶּלֶךְ אַרְבַּע מֵאוֹת דִּינְרֵי כָסֶף… וַיֵלֶךְ הַדַּיָּג אֶל בֵּיתוֹ וַיִּקֶן אֶת כָּל מַחְסוֹרָיו אֲשֶׁר חָסְרוּ לוֹ וּלְמִשְׁפַּחְתּוֹ וַיְהִי שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב. וַתִּקַּח הַמְּבַשֶּׁלֶת אֶת הַדָּגִים וַתְּנַקֶּה אוֹתָם וַתְּשִׂימֵם בְּמַרְחֶשֶׁת וַתַּעֲמִידָהּ עַל הַכִּירַיִם לְבַשְּׁלָם. וַיְהִי כַאֲשֶׁר הֵחֵלָּה לְהָפְכָם מִצַּד אֶל צַד נִפְתַּח קִיר חֲדַר הַמְבַשְּׁלוֹת וְנַעֲרָה יָפָה וּנְעִימָה, קוֹמָתָהּ כַּתֹּמֶר, עֵינֶיהָ שְׁחוֹרוֹת וּקְרוּעוֹת בַּפּוּךְ, מִצְנֶפֶת מֶשִׁי כְּעֵין הַתְּכֵלֶת בַּעֲלַת אַרְבַּע כְּנָפַיִם עַל רֹאשָׁהּ, נְזָמִים בְּאָזְנֶיהָ, טַבָּעוֹת עַל אֶצְבְּעוֹתֶיהָ וּצְמִידִים עַל זְרוֹעוֹתֶיהָ, וּבְיָדָהּ שֵׁבֶט מִקָּנֶה וָסוּף. וַתִּגַּשׁ הַנַּעֲרָה אֶל הַכִּירַיִם וַתִּדְקֹר בְּשִׁבְטָהּ בְּתוֹךְ הַמַּרְחֶשֶׁת וַתֹּאמֶר:

– דָּגִים! דָּגִים!

הֲתִשְׁמְרוּ אֶת הַשְּׁבוּעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתֶּם?

הַמְבַשֶּׁלֶת נִבְהֲלָה מִמַּרְאֵה עֵינֶיהָ וּמִמִּשְׁמַע אָזְנֶיהָ וַתִּפֹּל אַרְצָה וַתִּתְעַלֵּף, וְהָעַלְמָה שָׁנְתָה וַתְּשַׁלֵּשׁ אֶת דְּבָרֶיהָ, אָז נָשְׂאוּ הַדָּגִים אֶת רָאשׁיהֶם מִן הַמַרְחֶשֶׁת וַיַּעֲנוּהָ:

– כֵּן! כֵן!

וּבְקוֹל אֶחָד שָׁרוּ אֶת הַחֲרוּז הַזֶּה:

אִם תָּשׁוּבִי

נָשׁוּב גַּם אֲנַחְנוּ;

אִם נֶאֱמָנָה אַתְּ

גַּם אָנוּ נֶאֱמָנִים,

אוּלָם אִם תָּעוּפִי,

גַּם אֲנַחְנוּ נָעוּף.

 

הַלַּיְלָה הַשְּׁבִיעִי    🔗

וַתַּהֲפֹךְ הָעַלְמָה בְּשִׁבְטָהּ אֶת הַמַרְחֶשֶׁת וַתֵּעָלֵם בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר בָּאָה, וְהַקִּיר שָׁב אֶל מְקוֹמוֹ כְּשֶׁהָיָה.

כַּאֲשֶׁר שָׁב רוּחַ הַמְבַשֶּׁלֶת אֵלֶיהָ נִגְּשָׁה אֶל הַכִּירַיִם לִרְאוֹת אֶת הַדָּגִים וְהִנֵּה, הוֹי, נֶהְפְּכוּ לְפִיחַ גֶּחָלִים וַתִּקְרָא בִּמְצוּקָה: הוֹי, נִשְׁבְּרָה הַחֶרֶב בַּמִּלְחָמָה הָרִאשׁוֹנָה. וּתְּקַלֵּל אֶת יוֹמָהּ מִצָּרַת נַפְשָׁהּ. עוֹדֶנָּה הוֹגָה נְכָאִים וְהַמִּשְׁנֶה בָא אֵלֶיהָ וַיֹאמֶר:

– תְּנִי אֶת הַדָּגִים לְשֻׁלְחַן הַמֶּלֶךְ.

וְתְּסַפֵּר בִּבְכִי אֶת אֲשֶׁר נִקְרָה וַיַּאת… וַיִּשְׁתּוֹמֵם הַמִּשְׁנֶה לִדְבָרֶיהָ וַיִקְרָא אֶת הַדַּיָּג וַיְצַו עָלָיו לְהָבִיא עוֹד פַּעַם דָּגִים כָּאֵלֶּה.

הַדַּיָג הָלַךְ לַנָּהָר וַיַּשְׁלֵךְ חַכָּתוֹ וַיוֹצֵא שֵׁנִית אַרְבַּעַת דָּגִים כַּדָגִים הָרִאשׁוֹנִים וַיְבִיאֵם לַמִּשְׁנֶה וְהוּא נְתָנָם לַמְּבַשֶּׁלֶת וַיְצַוֶּה: צְלִי אֶת הַדָּגִים לְעֵינַי וְאֶרְאֶה גַּם־אֲנִי אֶת הַמַּרְאֶה הַנִּפְלָא הַזֶּה. וַתַּעַשׂ הַמְבַשֶּׁלֶת כְּמִצְוַת הַמִּשְׁנֶה וַתָּכֶן אֶת הַדָּגִים וַתְּשִׂימֵם בְּמַרְחֶשֶׁת וַתִּשְׁפֹּת אוֹתָהּ עַל הָאֵשׁ. וַיְהִי כַאֲשֶׁר הֵחֵלָּה לַהֲפֹךְ אֶת הַדָּגִים, נִפְתַּח הַקִּיר וְהָעַלְמָה הַיָּפָה הוֹפִיעָה כְּבָרִאשׁוֹנָה בְמַלְבּוּשֶׁיהָ וּבְמִצְנַפְתָּהּ. וַתִּגַּשׁ אֶל הַכִּירַיִם וַתִּתְקַע שַׁרְבִיטָהּ בַּמַּרְחֶשֶׁת וַתֹּאמֶר:

– "דָּגִים! דָּגִים!

הַתְּקַיְּמוּ אֶת שְׁבוּעַתְכֶם?"

הַדָּגִים נָשְׂאוּ אֶת רָאשֵׁיהֶם וַיִקְרְאו קוֹל אֶחָד אֶת הַחֲרוּז:

אִם אַתְּ תָּשׁוּבִי

נָשׁוּב גַּם אֲנָחְנוּ

אִם תִּהְיִי נֶאֱמָנָה,

נִהְיֶה גַם אָנוּ נֶאֱמָנִים,

וְאִם תָּעוּפִי

נַעֲשֶׂה כְּמַעֲשָׂיִךְ.

אָז הָפְכָה הָעַלְמָה אֶת הַמַּרְחֶשֶׁת בְּשִׁבְטָהּ וַתָּשָׁב בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר בָּאָה וְהַקִּיר שָׁב וַיִסְּגֹּר עָלֶיהָ כַּאֲשֶׁר הָיָה. וַיְהִי כַאֲשֶׁר נֶעֶלְמָה הָעַלְמָה וַיָּקָם הַמִּשְׁנֶה וְיֹּאמַר אֶל לִבּוֹ: אַל לִי לְהַסְתִּיר הַדָּבָר הַזֶּה מֵאֵת הַשַּׁלִּיט. וּכְרֶגַע נִגַּשׁ אֶל הַמֶּלֶךְ וַיְסַפֶּר־לוֹ אֵת אֲשֶׁר רָאוּ עֵינָיו. וַיִּתְפַּלֵּא הַמֶּלֶךְ וְיֹאמַר: יְהִי מָה! אֶרְאֶה אֶת הֶחָזוֹן הַמּוּזָר הַזֶּה… וַיִקְרָא אֶת הַדַּיָּג וַיְצַוֵּהוּ לְהָבִיא לוֹ בְּעוֹד שְׁלֹשָׁה יָמִים עוֹד אַרְבָּעָה דָּגִים כַּדָּגִים הָרִאשׁוֹנִים. וַיֵּלֶךְ הַדַּיָּג אֶל הַיָּם הַהוּא וַיַּעַל בְּמִכְמַרְתּוֹ עוֹד אַרְבָּעָה דָּגִים וַיְבִיאֵם לַמֶּלֶךְ וַיְקַבֵּל עוֹד פַּעַם מִיָּדוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת דִּינָרִים. וַיִּפֶן הַמֶּלֶךְ אֶל הַמִּשְׁנֶה וַיְצַוֵּהוּ: צְלֵה אֶת הַדָּגִים לְעֵינָי. וַיַּעֲנֵהוּ הַמִּשְׁנֶה: שׁוֹמֵעַ עַבְדֶּךְ. וַיָּבֵא אֶת הַמַּרְחֶשֶת וַיָּשֶׂם בָּהּ אֶת הַדָּגִים אַחֲרֵי אֲשֶׁר נִקָּם וַיְטַהֲרֵם הֵיטֵב. וַיְהִי כִּי צָלָה אוֹתָם עַל צִדָּם הָאֶחָד וַיָחֶל לְהָפְכֵם עַל צִדָּם הַשֵּׁנִי, נִבְקַע הַקִּיר וְעֶבֶד כּוּשִׁי שָׁחֹר, גָּבֹהַּ וְרָם וְחָזָק כְּשׁוֹר הַבָּר יָצָא וּבְיָדוֹ הַגְּדוֹלָה אָחַז גֶּזַע עֵץ רַעֲנָן חָזָק וְחָסֹן כְּתֹרֶן הָאֳנִיָּה. וַיִּגַּשׁ אֶל הַמַּרְחֶשֶת וַיִּקְרָא בְקוֹל גָּדוֹל:

– דָּגִים! דָּגִים!

הַתְּקַיְּמוּ אֶת שְׁבוּעַתְכֶם?

וְהַדָּגִים נָשְׂאוּ אֶת רָאשֵׁיהֶם מֵהַמַּרְחֶשֶׁת וַיַּעֲנוּ:

כֵּן! כֵּן! וַיִקְרְאוּ בְקוֹל אֶחָד אֶת הַחֲרוּז:

אִם אַתָּה תָּשׁוּב,

נָשׁוּב גַּם אֲנָחְנוּ;

אִם נֶאֱמָן אַתָּה,

אָז נֶאֱמָנִים אֲנָחְנוּ;

אוּלָם אִם תָּעוּף

נָעוּף גַּם אָנוּ.

וַיֵּט הָעֶבֶד בְּגֶּזַע הָעֵץ הַגָּדוֹל עַל הַמַּרְחֶשֶׁת וַיַּהַפְכָהּ וַיָּשָׁב כִּלְעֻמַּת שֶׁבָּא וְהַדָּגִים נִשְׂרְפוּ וַיִּהְיוּ לְגֶחָלִים וּפִיחַ. הַכּוּשִׁי הַנּוֹרָא הָלַךְ מֵעֵינֵיהֶם וְלֵב הַמֶּלֶךְ הִשְׁתּוֹמֵם בְּתוֹכוֹ וַיִקְרָא: עָלֵינוּ לָדַעַת פֵּשֶׁר דְּבַר הַדָּגִים הָאֵלֶּה, כִּי גְדוֹלוֹת וּנְצוּרוֹת בָּם. וַיִּקְרָא לַדַּיָּג, וַיָּבֹא. וַיִּשְׁאָלֵהוּ הַמֶּלֶךְ:

– אֵיפֹה דִיגוֹתָ אֶת הַדָּגִים?

וַיַּעֲנֵהוּ הַדַּיָּג:

– בַּנָּהָר הַנִּמְצָא בֵּין אַרְבָּעָה הָרִים רָמִים וְנִשָּׂאִים הַנִּמְצָאִים מֵאַחֲרֵי הָעִיר.

וַיִּשְׁאָלֵהוּ עוֹד הַמֶּלֶךְ:

– כַּמָּה רִָחֹק הַמָּקוֹם מֵהָעִיר?

וַיַּעֲנֵהוּ הַדַּיָּג:

– אֲדוֹנִי וּמַלְכִּי, הַמָּקוֹם הַזֶּה לֹא רָחֹק מִמֶּנּוּ, כְּמַהֲלַךְ חֲצִי שָׁעָה מִזֶּה. וַיִתְמַהּ הַמֶּלֶךְ לַדָּבָר הַזֶּה וַיִקַּח חַיִל עִמּוֹ וַיְצֲוֵּם לָלֶכֶת עִם הַדַּיָּג אֶל הַנָּהָר הַנִּפְלָא וַיֵלְכוּ הַחַיִל וּבְרֹאשָׁם הַדַּיָּג אֲשֶׁר קִלֵּל בְּלִבּוֹ אֶת הַשֵּׁד, שֶׁהוּא סָבַב לְכָל אֵלֶּה. וַיַעֲלוּ הָהָרָה וַיֵּרְדוּ הַבִּקְעָה וְהִנֵּה לִפְנֵיהֶם מִשְׂתָּרַעַת עֲרָבָה רַחֲבַת יָדַיִם, אֲשֶׁר עַד הַיּוֹם הַזֶּה לֹא רָאוּהָ וְלֹא יָדְעוּ מִמֶּנָּה מְאוּמָּה. וַיֵלְכוּ בָּעֲרָבָה וַיִּגְּשׁוּ גַּם אֶל הַנָּהָר וַיִּשְׁתּוֹמְמוּ לְמַרְאֵה הַדָּגִים הָאֲדֻמִּים, הַלְבָנִים, הַכְּחוּלִים וְהַצְּהֻבִּים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֵיהֶם. וַיִּשְׁאַל הַמֶּלֶךְ אֶת חֵילוֹ וְאֶת יֶתֶר בְּנֵי לִוָיָתוֹ, הַאִם לֹא רָאוּ וְלֹא שָׁמְעוּ מֵעוֹדָם עַל־אוֹדוֹת הַמָּקוֹם הַזֶּה וְהַדָּגִים הַנִּפְלָאִים הָאֵלֶּה. וַיַעֲנוּ כֻּלָּם פֶּה אֶחָד, כִּי מֵעוֹלָם לֹא שָׁמְעָה אָזְנָם וְעֵינָם לֹא רָאֲתָה אֶת הַנַּחַל הַזֶּה וְאֶת הַדָּגִים הָאֵלֶּה. וַיִּשָּׁבַע הַמֶּלֶךְ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר: חַי ה'. כִּי לֹא אָשׁוּב לְעִירִי וְאֶל בֵּיתִי וְלֹא אֵשֵׁב עַל כִּסְאִי עַד אֲשֶׁר אֵדַע וַאֲגַלֶּה אֶת הַגְּדוֹלוֹת וְהַנְּצוּרוֹת אֲשֶׁר לַנָּהָר וְלַדָּגִים. וַיְצַו לְאַנְשֵׁי חֵילוֹ לַחֲנוֹת כַּדּוּר סָבִיב הֶהָרִים. וַיְהִי כִּי תָקְעוּ אָהֳלֵיהֶם קָרָא לְמִשְׁנֵהוּ אִישׁ בַּעַל כִּשְׁרוֹן, יוֹדֵעַ מַדָּע וְחֹקֵר כָּל דָּבָר עַד תַּכְלִיתוֹ וַיַּגֶּד לוֹ: הִנֵּה גָמַרְתִּי אֹמֶר לָשׂוּם פְּעָמַי לַדֶּרֶךְ עוֹד בַּלַּיְלָה הַזֶּה לַחְקֹר וְלָדַעַת סִתְרֵי מַצְפּוּנֵי הַנָּהָר וְהַדָּגִים הַנִּפְלָאִים אֲשֶׁר בּוֹ. וְאַתָּה שֵׁב פֹּה בְּפֶתַח אָהֳלִי וְלֹא תִתֵּן אֶת שָׂרֵי חֵילִי, אֶת שֶׁלִישִׁי וְסָרִיסַי לָבוֹא אֵלַי, כִּי תֹאמַר לָהֶם, כִּי חוֹלֶה אָנִי, וְאֶת חֶפְצִי לֹא תַּגִּיד לָהֶם. רְאֵה הִזְהַרְתִּיךָ.

וְאַף כִּי דִבֶּר הַמִּשְׁנֶה עַל־לֵב הַמֶּלֶךְ לָשׁוּב מִמַּחְשַׁבְתּוֹ, אֲבָל הַמֶּלֶךְ לֹא שָׁמַע לוֹ וַיַּחֲלֵף אֶת בְּגָדָיו וַיִּתְחַפֵּשׂ וַיַּחְגֹּר אֶת חַרְבּוֹ וַיֵּלֶךְ חֶרֶשׁ מִבֵּיתוֹ וַיַעַשׂ אֶת דַּרְכּוֹ כָּל הַלַּיְלָה וְכָל הַבֹּקֶר וְלֹא נָתַן מְנוּחָה לְנַפְשׁוֹ עַד כִּי הֶלְאוּהוּ שָׁרָב וָשָׁמֶשׁ: אָז יָשַׁב בְּצֵל עֵץ תָּמָר לִשְׁאֹף רוּחַ. אַחֲרֵי כֵן נָדַד בַּדֶּרֶךְ כָּל הַיוֹם וְכָל הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר לְמָחֳרָתוֹ. וַיַּרְא מֵרָחוֹק כִּנְקֻדָּה שְׁחוֹרָה וַיִשְׂמַח וַיֹאמֶר: עַתָּה אוּלַי אֶמְצָא פֹה דָבָר, אֲשֶׁר יְגַלֶּה לִי אֶת הַסּוֹד הַכָּמוּס עַל אוֹדוֹת הַנָּהָר וְהַדָּגִים.

וַיְהִי כְּכָל אֲשֶׁר הוֹסִיף לָלֶכֶת כֵּן גָּדְלָה הַנְּקֻדָּה הַשְּׁחֹרָה, עַד אֲשֶׁר הִקְרִיב אֵלֶיהָ וְהִנֵּה אַרְמוֹן אֲבָנִים שְׁחֹרוֹת בָּנוּי הָדָר לְפָנָיו. דֶּלֶת הַשַּׁעַר הָאַחַת פְּתוּחָה וְהַשֵּׁנִית סְגוּרָה. בְּנֶפֶשׁ שְׁלֵוָה נִכְנַס הַמֶּלֶךְ בְּפֶתַח הַשַּׁעַר וַיִּדְפֹּק בַּלָּאט עַל הַדֶּלֶת, כִּי יִפְתְּחוּ לוֹ וְלֹא עָנוּהוּ. וַיִּדְפֹּק בַּפַּעַם הַשֵּׁנִית וְהַשְּׁלִישִׁית – וְאֵין קוֹל וְאֵין קָשֶׁב. אָז דָּפַק בְּחָזְקָה, הַקּוֹל נִשְׁמָע עַד לְמֵרָחֹק וְגַם אָז לֹא עָנוּ אוֹתוֹ דָבָר. אֶל נָכוֹן אֵין בְּאַרְמוֹן אִישׁ, אָמַר לְנַפְשׁוֹ, וּבְלֵב אַמִּיץ בָּא אֶל פְּרוֹזְדוֹר הַהֵיכָל וַיִקְרָא בְקוֹל רָם: יוֹשְׁבֵי הַהֵיכָל הַנֶּחְמָד; אוֹרֵחַ עוֹמֵד פֹּה בְהֵיכַלְכֶם; עֲנוּנֵי! הֲיֵשׁ לָכֶם פַּת לֶחֶם לָתֶת־לוֹ לִסְעֹד אֶת לְבָבוֹ. כֹּה קָרָא פַּעַם וּפַעֲמַיִם – וְאֵין עוֹנֶה. וַיַּחֲשֹׁב, כִּי אֵין אִישׁ אָז אִמֵּץ אֶת לִבּוֹ וַיָּבֹא מִפְּרוֹזְדוֹר הַהֵיכָל אֶל הַטְּרַקְלִין פְּנִימָה וְגַם שָׁם לֹא מָצָא אִישׁ. אַךְ הָרִצְפָה הָיְתָה מְכֻסָּה מַצָּעוֹת יְקָרוֹת וּבְתוֹךְ הַטְּרַקְלִין הָיְתָה בְּאֵר זֹרֶקֶת מַיִם חַיִּים, וְאַרְבַּעַת אֲרָיוֹת זָהָב אָדֹם רָבְצוּ מֵאַרְבַּעַת עֲבָרֶיהָ וּפִיהֶם יַז נִטְפֵי מַיִם הַמִּתְנוֹצְצִים כִּפְנִינִים וְאַבְנֵי אֶקְדָּח, וּבְגֹבַהּ הַטְּרַקְלִין מְרַחֲפוֹת צִפֳּרִים שׁוֹנוֹת הֵנָּה וָהֵנָּה וְרֶשֶׁת הַפְּרוּשָׂה בְרוּם הַסִּפּוּן עֹצֶרֶת בַּעֲדָן מִנְּדֹד הָלְאָה. מִשְׁתּוֹמֵם עַל הַמְּרְאוֹת הַנֶּחְמָדִים הָאֵלֶּה וּמִתְרַגֵּז עַל כִּי אֵינֶנּוּ מוֹצֵא מַפְתֵּחַ לָדַעַת אֶת הַנִּצוּרוֹת עַל אוֹדוֹת הַנָּהָר וְהַדָּגִים אֲשֶׁר בּוֹ, יָשַׁב הַמֶּלֶךְ עַל יַד הַדָּלֶת… פִּתְאֹם הִקְשִׁיב אֲנָחוֹת מָרוֹת יוֹצְאוֹת מִלֵּב קָרוּעַ וְאַחֲרֵי כֵן שָׁמְעוּ אָזְנָיו קוֹל יְשׁוֹרֵר לֵאמֹר:

עַד אָנָה עַד מָתַי תִּשְׁכָּחֵנִי, אֵלִי?

לֹא תִתֵּן לִי רַחֲמִים, לֹא תִּשָּׂא פָנָי?

לִימִינִי – מְצוּקָה, חֹשֶׁךְ – לִשְׂמֹאלִי,

שָׂטָן – מֵאַחֲרָי, אֲסוֹנוֹת – מִלְּפָנָי.

רָם וְנִשָּׂא הָיִיתִי, הָאַהֲבָה הִשְׁפִּילַתְנִי

עָצְמוּ אוֹצְרוֹתַי – הָאַהֲבָה רוֹשְׁשַׁתְנִי.

מַה תּוֹעִיל לְרֹבֶה קֶשֶׁת נְחוּשָה,

אִם נִקְרָע הַיֶתֶר וְלֹא יוּכַל לְקַלֵֹּעַ;

הַפָּרָשׁ יַסְתִּיר פָּנָיו מִבּוּשָׁה,

אִם נָפַל סוּסוֹ וְלִרְדֹף וּלְבַלֵעַ

לֹא יוּכָל. רַגְלִי לֹא יוּכַל לִבְרֹחַ

מֵחֶרֶב אוֹיְבוֹ הַחַדָה לִטְבּוֹחַ.

כִּשְׁמוֹעַ הַמֶּלֶךְ אֶת שִׁירַת הַיָּגוֹן הַזֹּאת קָפַץ מִמְּקוֹמוֹ וַיֵּלֶךְ אַחֲרֵי הַקּוֹל וַיָּבֹא אֶל אוּלָם מְרֻוָּח וְנֶחְמָד.

וַיַּרְא וְהִנֵּה עַל סַפָּה גְבֹהָה יוֹשֵׁב עֶלֶם אַדְמוֹנִי וִיפֵה עֵינַיִם. קוֹמָתוֹ כַתֹּמֶר מִצְחוֹ זַךְ מֵחָלָב, שְׂפָתָיו אֲדֻמּוֹת כַּשּׁוֹשַׁנִּים וּקְוֻצּוֹתָיו שְׁחֹרוֹת כָּעֹרֵב וְהוֹד לוֹ וְיִפְעָה לוֹ.

וַיִּשְׂמַח הַמֶּלֶךְ בִּרְאוֹתוֹ אֶת הָעֶלֶם הַלָּבוּשׁ כְּתֹנֶת פַסִּים וְשׁוּלֶיהָ מְרֻקָּמִים רִקְמַת זָהָב, אֲבָל הַכָּרַת פָּנָיו עָנְתָה בוֹ עַל צָרַת נַפְשׁוֹ הַגְּדוֹלָה. הַמֶּלֶךְ דָּרַשׁ לִשְׁלוֹמוֹ וְהָעֶלֶם עָנָהוּ שָׁלוֹם וַיֹּאמֶר לוֹ: סְלַח לִי, אֲדוֹנִי, עַל כִּי אֵינֶנִּי קָם מִפָּנֶיךָ, וַיֹּאמֶר לוֹ הַמֶּלֶך: הַגִּידָה לִי, עֶלֶם נֶחְמָד, אִם תֵּדַע פֵּשֶׁר דְּבַר הַנָּהָר וְדָגָיו הַנִּפְלָאִים, מַה טִּיבוֹ שֶׁל הָאַרְמוֹן הַזֶּה וּמַדּוּעַ הִנְּךָ יוֹשֵׁב בָּדָד וּבוֹכֶה.

כִּשְׁמוֹעַ הָעֶלֶם אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה נִגְּרוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת מֵאֵין הֲפוּגוֹת. לֵב הַמֶּלֶךְ הָמָה לוֹ וַיִּשְׁאָלֵהוּ בְּחֶמְלָה: לָמָּה תִּבְכֶּה, עֶלֶם? וַיַּעַן הָעֶלֶם: אֵיךְ לֹא אֶבְכֶּה, אִם שַׁדַּי הֵמַר לִי כָכָה. וּבְדַבְּרוֹ הֵרִים בְּיָדָיו אֶת שׁוּלֵי כֻתָּנְתּוֹ. וַיַּרְא הַשַּׁלִּיט וַיִּבָּהֵל, כִּי יֶרֶךְ גְּוִיַּת הָעֶלֶם הָאֻמְלָל וּלְמַטָּה נֶהְפְּכָה מִבָּשָׂר וַתְּהִי לְאָבֶן… וַיְסַפֶּר לוֹ הָעֶלֶם אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה:

סִפּוּר בֶּן הַמֶּלֶךְ הַמְאֻבָּן    🔗

דַּע לְךָ, מֶלֶךְ, כִּי אֶת הַדָּגִים הָאֵלֶּה קָרָה מִקְרֶה הָרָאוּי לִהְיוֹת חָקוּק בְּצִפֹּרֶן שָׁמִיר עַל לוּחַ לֵב שׁוֹמְעָיו וְלִהְיוֹת לְמוֹפֵת וּלְלֶקַח לַחֲפֵצִים לִשְׁמוֹעַ וְלָקַחַת מוּסָר מִמַּרְאֵה עֵינֵיהֶם וּמִמִּשְׁמַע אָזְנֵיהֶם: הַקְשֶׁב נָא:

אָבִי הָיָה מֶלֶךְ גָּדוֹל וַיֵּשֶׁב עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ בְּעִיר הַבִּירָה אֲשֶׁר הָיְתָה בַּמָּקוֹם הַזֶּה וּבְשֵׁם מֻחֲמַד נִקְרָא. וַיְהִי שַׁלִּיט בָּאִיִּים הַשְּׁחוֹרִים וּמוֹשֵׁל בְּאַרְבַּעַת הֶהָרִים הָאֵלֶּה, אַחֲרֵי מָלְכוֹ שִׁבְעִים שָׁנָה הָלַךְ בְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ. וַתְּהִי הַמִּשְׂרָה עַל שִׁכְמִי וָאֶמְשֹׁל תַּחְתָּיו לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת… וָאֶקַּח לִי לְאִשָּׁה אֶת בַּת דּוֹדִי אֲשֶׁר אָהֲבָה אוֹתִי אַהֲבָה עַזָּה מְאֹד, אִם נָסַעְתִּי בָּעִנְיְנֵי הַמְּדִינָה וְנִפְרַדְתִּי מִמֶּנָּה מְעַט קָט, לֹא אָכְלָה וְלֹא שָׁתְתָה עַד שׁוּבִי אֵלֶיהָ לְחַדּוֹת בְּשִׂמְחָה אֶת פָּנֶיהָ. כָּכָה בִלִּינוּ יָמֵינוּ בְּהַשְׁקֵט וּבִנְעִימוֹת חָמֵשׁ שָׁנִים.

וַיְהִי הַיּוֹם וַתֵּלֶךְ רַעְיָתִי אֶל בֵּית הָרַחְצָה וְאָנֹכִי צִוִּיתִי לַטַּבָּח לְהָכִין אֲרֻחַת הָעֶרֶב לִי וְלַמַּלְכָּה; בֵין כֹּה וָכֹה סַרְתִּי אֵל אַרְמוֹנִי זֶה לִישֹׁן שְׁנַת הַצָּהֳרַיִם כְּמִנְהָגִי. וָאֲצַוֶּה עַל שְׁתֵּי אַמְהוֹתַי לְהָנִיף עַל פָּנַי בִּמְנִיפוֹת וַתֵּשֶׁב אַחַת לִמְרַאשׁוֹתַי וְהַשֵּׁנִית לְמַרְגְּלוֹתַי לְמַלְּאוֹת אֶת פְּקֻדָּתִי.

לֹא אֵדַע מֵאֵיזֹה סִבָּה נָדְדָה שְׁנָתִי, עָצַמְתִּי אֶת עֵינַי, אַךְ לִבִּי הָיָה עֵר וָאֶשְׁמַע אֶת שִׁפְחָתִי הַיּוֹשֶׁבֶת לִמְרַאֲשׁוֹתַי דֹּבֶרֶת בִּדְמָמָה אֶל הַשִּׁפְחָה הַשֵּׁנִית הַיּוֹשֶׁבֶת לְמַרְגְּלוֹתַי, אֲהָהּ פַּטִּימָא, מַה־דַּלִּים חַיֵּי מַלְכֵּנוּ, כִּי הוּא אֻמְלָל וְאוֹבֵד בִּגְלַל מַעַלְלֵי אִשְׁתּוֹ הַחוֹטֵאת. וַתַּעַן הַשֵּׁנִית: אֲרוּרוֹת כָּל הַנָּשִׁים הַמְכַשֵּׁפוֹת. מָה אָיוֹם וְנוֹרָא הַדָּבָר, כִּי מֶלֶךְ גָּדוֹל וְנַעֲלֶה וַחֲכַם לֵבָב יֶאֱהַב אִשָּׁה מְבִישָׁה וּמְכַשֵּׁפָה הַמְבַלָּה כָל הַלֵּילוֹת בִּמְקוֹמוֹת זָרִים. וְהִנֵּה הַשִּׁפְחָה אֲשֶׁר לִמְרַאֲשוֹתַי הֵשִׁיבָה אֲמָרֶיהָ לַשִּׁפְחָה הַשֵּׁנִית, אֲבָל אֲדוֹנֵינוּ הוּא רְפֵה יָדַיִם וְאֵינֶנּוּ מִתְעוֹרֵר לְהוֹכִיחַ אוֹתָהּ עַל הַדָּבָר הַזֶּה. וַתִּרְגַּז הַשֵּׁנִית וַתֹּאמַר: אוֹי לָךְ, פְּתַיָּה, הַאִם יוֹדֵעַ אֲדוֹנֵינוּ אֶת הֲלִיכוֹת בַּת הַבְּלִיַּעַל הַזֹּאת וְאֶת מַעֲשֵׂי־כְּשָׁפֶיָה? הֲלֹא הִיא מוֹסֶכֶת בְּכוֹסוֹ אֲשֶׁר יִשְׁתֶּה בָּעֶרֶב לִפְנֵי לֶכְתּוֹ לִישֹׁן שִׁקּוּי שֵׁנָה עַד כִּי יִישַׁן כַּמֵּת וְלֹא יֵדַע וְלֹא יָחוּשׁ בְּקוּמָהּ מֵעַל מִטָּתָהּ וּבְלָבְשָׁהּ שִׁמְלוֹתֶיהָ לְהִתְהַלֵּךְ כָּל הַלַּיְלָה אֶל אֲשֶׁר תִּתְהַלֵּךְ וְלַעֲשׂוֹת אֶת זָר־מַעֲשֶׂיהָ וְרַק בְּעֵת עֲלוֹת הַשַּׁחַר תָּשׁוּב אֶל חַדְרוֹ וְתַקְטִיר לְאַפּוֹ מִין בֹּשֶׂם וּבְזֹאת תְעִירֵהוּ מִשְּׁנָתוֹ. בְּשָׁמְעִי אֶת שִׂיחָתָן הָיִיתִי כְּמִשְׁתּוֹלֵל מֵרֹב מְצוּקוֹתַי. רֶגַע חָפַצְתִּי לָקוּם וְלַהֲרוֹג אֶת שְׁתֵּי הַשְּׁפָחוֹת יָחַד. אַךְ רוּחַ מִבִּינָתִי הִתְגַּבֵּר עַל חֵפֶץ נַפְשִׁי וָאֶתְחַפֵּשׂ כְּיָשֵׁן שֵׁנָה עֲמֻקָּה עַד כִּי הָלְכוּ הַשְּׁפָחוֹת מִמֶּנִי. בְּכִלְיוֹן עֵינַיִם חִכִּיתִי עַד בֹּוא אִשְׁתִּי מֵהָרַחְצָה וַתַּעֲרֹךְ אֶת הַשֻּׁלְחָן וַנֹּאכַל וַנֵּשְׁתְּ כִּדְבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ. לָאַחֲרוֹנָה מָסְכָה בְּכוֹסִי אֶת הַמַּשְׁקֶה כִתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם וַתִּתֵּן אֶת הַכּוֹס עַל יָדִי. אָז עָשִׂיתִי אֶת עַצְמִי כְּשׁוֹתֶה וּבַלָּאט שְׁפַכְתִּיו אֶל שַׁרְווּלִי וָאֶשְׁכַּב מַהֵר עַל מִטָּתִי וּכְרֶגַע הִשְׁמַעְתִּי קוֹל נַחֲרָה, כְּאִישׁ אֲשֶׁר תַּרְדֵּמַת אֱלֹהִים נָפְלָה עָלָיו. אָז דִּבְּרָה אִשְׁתִּי בְקֶצֶף וּבְלֵב רַע: הֵרָדֵם, מִי יִתֵּן וְלֹא תִיקַץ מִשְּׁנָתְךָ לְעוֹלָם. חַי ה', כִּי הָיִיתָ לִי לְזָרָא וּמַרְאֲךָ מוֹרָא וְנִגְאַל בְּעֵינִי.

וַתָּקָם וַתִּלְבַּשׁ אֶת שִׂמְלוֹתֶיהָ וַתִּזְרֹק עָלֶיהָ סַמִּים אֲשֶׁר רֵיחַ טוֹב נוֹדֵף מֵהֶם. וְַתֶּאֱזֹר אֶת הַחֶרֶב מִתַּחַת לְמַדֶּיהָ וַתִּפְתַּח אֶת דֶּלֶת הָאַרְמוֹן וַתֵּצֵא. כְּרֶגַע קַמְתִּי וָאֵלֵךְ אַחֲרֶיהָ בְּכָל הָרְחוֹבוֹת אֲשֶׁר הָלְכָה עַד בֹּאָהּ לְשַׁעַר הָעִיר. וַתִּלְחַשׁ מִלִּים אֲחָדוֹת אֲשֶׁר הָיוּ בִּלְתִּי מוּבָנוֹת לִי, וּכְרֶגַע נָפְלוּ הַבְּרִיחִים וְהַשַּׁעַר נִפְתַּח לָרְוָחָה. וַתֵּצֵא אֵת הָעִיר וְאָנוֹכִי צוֹעֵד אַחֲרֶיהָ בַּלָּאט וְלֹא הִתְבּוֹנְנָה בִי עַד בֹּאָהּ אֶל מָקוֹם שָׁמֵם וְחָרֵב שֶׁשָּׁם יִשְׁפְּכוּ בְּנֵי הָעִיר אֶת הַדֹּמֶן וְשָׁם יַשְׁלִיכוּ פִגְרֵי הַבְּהֵמוֹת וְהַכְּלָבִים. וַתָּבוֹא אֶל חָרְבָּה יְשָׁנָה נִשְׁכָּחָה מִנִּי רֶגֶל. וְאָנוֹכִי עָלִיתִי עַל הַגַּג וָאֶקֹּב חוֹר לְהִתְבּוֹנֵן בַּעֲדוֹ בַּחָרְבָּה פְּנִימָה וְאֶרְאֶה אֶת אִשְׁתִּי נִגֶּשֶׁת אֶל עֶבֶד כּוּשִׁי שָׁחוֹר מִשְּׁחֹר אֲשֶׁר רָבַץ כְּכֶלֶב עַל הָרִצְפָּה הַמְכֻסָּה מַחְצֶלֶת שֶׁל קָנִים וַחֲבִילוֹת תֶּבֶן, שְׂפָתָיו עָבוֹת וּשְׂרוּעוֹת וְהָעֶלְיוֹנָה סְרוּחָה עַל שְׂפָתוֹ הַתַּחְתֹּנָה וְהוּא כּוֹנֵס בָּהֵן אֶת גַּרְגְּרֵי הַחוֹל אֲשֶׁר עַל הָרִצְפָה…

אֶל חֶלְאַת מִין הָאָדָם הַזֶּה קָרְבָה אִשְׁתִּי וַתִכְרַע וַתִּשַּׁק אֶת הָרִצְפָה לְפָנָיו, וַיִשָּׂא הַכּוּשִׁי אֶת רֹאשׁוֹ וַיְדַבֵּר אֵלֶיהָ בְּקֶצֶף: אוֹי לָךְ, בַּת נַעֲוַת הַמַּרְדּוּת, אֵיפֹה הִסְתַּתַּרְתְּ עַד כֹּה. הֲלֹא הָיוּ פֹה הַשְּׁחוֹרִים עִם הַשְּׁחוֹרוֹת וַיִּשְׁתּוּ וַיֵּיטִיבוּ אֶת לִבָּם וְאָנֹכִי בְּשִׂמְחָתָם לֹא הִתְעָרַבְתִּי, כִּי בִלְעָדַיִךְ קָצָה נַפְשִׁי לִשְׁתּוֹת, וָאֵשֵׁב כְּאָבֵל בֵּין עֲדַת הַשְּׂמֵחִים.

וַתִּתְחַנֵּן אֵלָיו וַתֹּאמַר: בִּי אֲדוֹנִי אֲהוּבִי, הַיּוֹשֵׁב בְּסֵתֶר לִבִּי, הַלֹא תֵדַע, כִּי הִנְנִי אִשָּׁה לְבֶן דּוֹדִי אֲשֶׁר שְׂנֵאתִיו כִּשְׂמָמִית וְחֶבְרָתוֹ כְּסַף רַעַל לִי, לוּלֵי דָּאַגְתִּי לְךָ, אָז הָפַכְתִּי כְּבָר אֶת כָּל הָעִיר לְחָרְבוֹת עוֹלָם וְשַׂמְתִּיהָ לְמוֹרַשׁ קִפּוֹד וְיַנְשׁוּף וְהִגַּרְתִּי לְגֵי צַלְמָוֶת אֲבָנֶיהָ.

אוּלָם הַכּוּשִׁי קָרָא אֵלֶיהָ בַּחֲמַת אַפּוֹ: הַלֹא תְכַזְּבִי לִי, אֵשֶׁת מִרְמָה. שִׁמְעִי וְהַאֲזִינִי, סֹרָרֶת! נִשְׁבַּעְתִּי בִּכְבוֹד הַשְּׁחֹרִים הַגָּדוֹל וָרָם וְנִשָּׂא מִכְּבוֹד הַלְּבָנִים, כִּי אִם תְּאַחֲרִי מִבּוֹא אֵלַי עוֹד פַּעַם כַּאֲשֶׁר אֵחַרְתְּ הַיּוֹם, אָז אֲגָרְשֵׁךְ וְלֹא אֶתִּנֵךְ לָנוּחַ אֶצְלִי, בּוֹגֵדָה!

וַיְהִי בְּהִתְבּוֹנְנִי אֶל כָּל אֵלֶּה, חָשְׁכָה לִי הָאָרֶץ וָאֶשְׁכַּח תֵּבֵל וּמְלוֹאָהּ, אַךְ בַּת דּוֹדִי כָּרְעָה עַל בִּרְכֶּיהָ לְפָנָיו וּבִדְמָעוֹת עַל עֵינֶיהָ הִתְחַנְּנָה אֵלָיו.

– “הוֹי, מַחְמַד נַפְשִׁי, הֶחָקוּק בְּקִירוֹת לְבָבִי בִּלְעָדֶיךָ אֵין לִי אִישׁ עַל אֶרֶץ רַבָּה. אִם תְּגָרְשֵׁנִי מִפָּנֶיךָ אָז, אוֹי, אוֹי לִי אֻמְלָלָה וְאוֹבֵדָה, שְׁעֵה לִי, אֲדוֹנִי וְאִישׁוֹן עֵינִי!”

כָּכָה הִתְנַפְּלָה וַתִּתְחַנֵּן בְּהַכְנָעָה לְפָנָיו עַד כִּי נֶעְתַּר לָהּ. אָז שָׁבָה לָהּ עֲלִיצוֹת לִבָּהּ וּפָנֶיהָ נָהֳרוּ. וַתִּשְׁאָלֵהוּ: הַאֵין לְךָ מְעַט אֹכֶל לַאֲמָתֶךָ? וַיַּעַן אוֹתָהּ הַכּוּשִׁי: הָסִירִי אֶת הַמִּכְסֶה מֵעַל הָאֲגָן, שָׁם תִּמְצְאִי עַכְבָּרִים צְלוּיִים. אִכְלִי אוֹתָם וְאַחֲרֵי כֵן תִּגְמְאִי שֵׁכָר, אֲשֶׁר בַּסִּיר הַלָּזֶה. וַתַּעַשׂ בַּת דּוֹדִי כִּדְבָרָיו וַתּאֹכַל וַתֵּשְתְּ וַתִּרְחַץ אַחֲרֵי כֵן יָדֶיהָ בְּמֵי רֶפֶשׁ, וַתִּשְׁכַּב עַל מַצַּע הַתֶּבֶן עֲטוּפָה בִּבְלוֹאֵי סְחָבותָיוּ וַתִּסְגֹּר עֵינֶיהָ וַתֵּרָדַם.

אָנֹכִי הִשְׁתּוֹלַלְתִּי וָאֶהִי מְשֻׁגָּע מִמַּרְאֵה עֵינָי. וָאֵרֵד מֵהַגָג, וָאָבוֹא לַחָרְבָּה פְנִימָה, וָאֹחַז אֶת הַחֶרֶב אֲשֶׁר לְבַת דּוֹדִי הָאֲרוּרָה וָאֹמַר לַהֲרוֹג אֶת שְׁנֵיהֶם יָחַד, וָאַךְ⁴ תְּחִלָּה בְּחָזְקָה עַל צַּוַּאר הַכּוּשִׁי וָאֶחְשֹׁב, כִּי הֵמַתִּיו, כִּי זֶרֶם דָּם פָּרַץ מִגְּרוֹנוֹ וְקוֹל נַחְרָה אֲיוּמָה יָצָא מִפִּיו. אֲבָל שָׁגִיתִי, כִּי רַק עוֹרוֹ וּבְשַׂר צַוָּארוֹ הַשָּׁמֵן כָּרַתִּי, אַךְ נָפְשׁו לֹא יָצְאָה עוֹד.

 

הַלַּיְלָה הַשְּׁמִינִי    🔗

וַיְהִי אַךְ הֵחֵלָּה בַת דּוּדִי לְהִתְעוֹרֵר, יָצָאתִי מֵהַחֲרֵבָּה לְבַל תַּרְגִּישׁ בִּי. וְהִיא קָמָה וַתָּשֶׂם אֶת חַרְבָּה עַל יְרֵכָהּ וַתָּשָׁב הָעִירָה וַתִּשְׁכַּב בַּחֲדַר מִטּוֹתֵינוּ לָנוּחַ.

בְּיוֹם הַמָּחֳרָת רָאִיתִי, כִּי בַת דּוֹדִי גָּזְזָה שַׂעֲרוֹת רֹאשָׁהּ וְלָבְשָׁה בִגְדֵי אֵבֶל. וַתִּתֶּן־לִי אֲמַתְלָא לְאֶבְלָהּ, וַתְּסַפֵּר לִי, כִּי שְׁמוּעוֹת רָעוֹת הִבְהִילוּהָ מֵאֶרֶץ מוֹלַדְתָּהּ, כִּי אָבִיהָ נָפַל חָלָל בַּמִלְחָמָה וְאִמָּהּ מֵתָה מִיָּגוֹן; אֶת אֶחָד מֵאַחֶיהָ נָשַׁךְ נָחָשׁ וַיָּמוֹת, וְעַל הַשֵּׁנִי נָפַל גַּל עָפָר וַיִּקְבְּרֵהוּ חַיִּים. עַל כֵּן אֲקַוֶּה, אָמְרָה לִי בַת־דּוֹדִי הַבּוֹגֵדָה, כִּי לֹא תִקִצֹף עָלַי וְלֹא תִגְעַר בִּי, אִם אֶקְרַח וְאֶגֹּז שְׂעָרִי וְאֶעֱשֶׂה מִסְפֵּד כַּתַּנִּים, כִּי שִׁבְרִי גָדוֹל כַּיָּם. עָשִׂיתִי אֶת עַצְמִי כְּלֹא יוֹדֵעַ מְאוּמָה עַל אֹדוֹת דַּרְכָּהּ הָרָעָה וַעֲנִיתִיהָ: לֹא אַפְרִיעֵךְ מֵחֶפְצֵךְ. וַתֵּבְךְּ וַתִּתְאַבֵּל כְּשָׁנָה תְּמִימָה.

לְקֵץ הַשָּׁנָה בִּקְּשָׁה מֵאִתִּי, כִּי אֶתֵּן לָהּ רְשׁוּת לִבְנוֹת בַּחֲצֵרִי בֵּית־אֵבֶל וּמִגְדָּל בְּרֹאשׁוֹ לְהִתְבּוֹדֵד שָׁם וְלָרִיד בְּשִׂיחָה עַל אֲהוּבֵי נַפְשָׁהּ, וְהַבַּיִת הַזֶּה יִקָּרֵא בְּשֵׁם “מִגְדַּל בוֹכִים”.

– עֲשִׂי כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתְּ – עָנִיתִי אוֹתָהּ.

וַתִּבֶן אֶת בֵּית הָאֵבֶל, וַתַּחְצֹב שָׂם מְעָרָה וַתָּבֵא אֶל תּוֹכָה אֶת הַכּוּשִׁי הַפָּצוּעַ בְּחַרְבִּי, אֲשֶׁר לֹא יָכֹל לְהָפִיק עוֹד תַּאֲוַת לִבָּה הַפָּרוּעַ, כִּי לֹא הָיָה בוֹ כוֹחַ גַּם לְהוֹצִיא הֶגָה מִגְּרוֹנוֹ. וְרַק אֹכֶל וּמַשְׁקֶה הוּבָא בְרֹב עָמָל לְבֵית הַבְּלִיעָה שֶׁלוֹ. וַתֵּלֶךְ אֶל מְעָרָתוֹ יוֹם יוֹם בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב לִבְכּוֹת עַל שִׁבְרוֹ וְלָתֵת לוֹ מָרַק וּמַשְׁקָאוֹת שׁוֹנים עַד תֹּם שָׁנָה תְמִימָה.

אָנֹכִי הָיִיתִי אֶרֶךְ אַפַּיִם וְלֹא הִפְרַעְתִּיהָ מִמַּעֲשֶׂיהָ, אַךְ פַּעַם אַחַת הָלַכְתִּי בַלָּאט אַחֲרֶיהָ וָאֶרְאֶה, כִּי הִיא מוֹרֶטֶת רֹאשָׁהּ, סוֹפֶקֶת כַּפֶּיהָ וּבְדִמְעָה עַל לֶחְיָּה היא שׁוֹפֶכֶת שִׂיחָהּ בַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה:

אִם אֵין אַתָּה לִי, מִי לִי עַל פְּנֵי אֲדָמָה?

עַזָּה אַהֲבָתִי אֵלֶיךָ כַּמָוֶת:

לְךָ נָתוּן הַגּוּף וּנְתוּנָה הַנְּשָׁמָה,

אָנָּא קָחֵנִי עִמְךָ לָשָׁבֶת.

תַּחַת מוּתְךָ – מִי יִתֵּן מוֹתִי,

וְאֶצְלְךָ, דּוֹדִי, יַנִּיחוּ עַצְמוֹתָי;

וְאִם אַךְ בִּשְׁמִי תִּקְרָא אוֹתִי –

אָז הוֹד קוֹלֶךָ תַּעֲנֶינָה אַנְחוֹתָי…

אָז בָּעֲרָה בּי קִנְאָתִי וָאֶשְׁלֹף אֶת חַרְבִּי וָאֶקְרָא בְחֵמָה:

– אֵלֶּה הֵם דִבְרֵי הַנָּשִׁים אֲשֶׁר הֲלִיכוֹת צֶדֶק זָרוּ לָהֶן וְדַרְכֵי שְׁאֹל תִּבְחַרְנָה!…

וָאֶחְפֹּץ לְבַתְּקָהּ בְּחַרְבִּי, אַךְ הִיא קָפְצָה כַּלְּבִיאָה מִמְּקוֹמָהּ וַתִּלְחַשׁ מִלִּים אֲחָדוֹת וַתִּקְרָא:

– אֵל זוֹעֵם! הָפְכֵהוּ נָא כְרֶגַע לְאֶבֶן מִמַּחֲצִית גּוּפוֹ וּלְמָטָּה. וָאֵהָפֵךְ לְאֶבֶן כַּאֲשֶׁר עֵינֶיךָ רוֹאוֹת אוֹתִי, כִּי אֵין בִּיכָלְתִּי לַעֲמֹד אוֹ לָלֶכֶת. לֹא חַי וְלֹא מֵת הִנֵּנִי, וּבִכְשָׁפֶיהָ הָרַבִּים הָפְכָה גַם אֶת כָּל הָעִיר, רְחוֹבוֹתֶיהָ, שְׁוָקֶיהָ וּשְׂדוֹתֶיהָ לַאֲגַם מַיִם וְאֶת יוֹשְׁבֶיהָ הָעֲצוּמִים מֵאַרְבַּע הַדָּתוֹת הַשּׁוֹנוֹת הַנִּמְצָאִים בָּאָרֶץ הֲלֹא הֵמָּה: יְהוּדִים, מַאֲמִינִים⁵ נוֹצְרִים וְעוֹבְדֵי הָאֵשׁ, הָפְכָה לְדָגִים בַּעֲלֵי צְבָעִים שׁוֹנִים. וַתִּתֶּן לִיהוּדִי – צֶבַע לָבָן, לְבַעֲלֵי דַת מֻחֲמַד – צֶבַע תְּכֵלֶת, לַנּוֹצְרִים – צֶבַע זָהָב, וּלְעוֹבְדֵי הָאֵשׁ – צֶבַע אֲדַמְדָּם. וְאֵת אַרְבַּעַת הָאִיִּים הָפְכָה לְאַרְבָּעָה הָרִים הַסּוֹבְבִים עַל הָאֲגָם.

וּמֵהַיּוֹם הַהוּא וָהָלְאָה תַּכֵּנִי עַל בְּשָׂרַי הֶעָרוֹם בַּבֹּקֶר, בַּבֹּקֶר בִּרְצוּעַת עוֹר שׁוֹר מְכֻפֶּלֶת שְׁמֹנָה מֵאָה מַלְקוֹת עַד שְׁפָךְ דָּמִי. אַחֲרֵי כֵן תַּלְבִּישֵׁנִי עַל בְּשָׂרִי הַפָּצוּעַ מִתַּחַת לְבִגְדִי כְּתֹנֶת שֵׂעָר עַל דְּבַר אֲשֶׁר פָּצַעְתִּי בְחַרְבִּי אֶת אֲהוּבָה הַכּוּשִׁי.

כַּאֲשֶׁר כִּלָּה הָעֶלֶם לְסַפֵּר אֶת צָרוֹתָיו נָשָׂא אֶת קוֹלוֹ וַיֵּבְךְּ עוֹד וַיְדַבֵּר אֶת הַחֲרוּז הַזֶּה:

מִשְׁפָּטֶךָ, אֵלִי, בִדְמָמָה אֲקַבֵּל,

מִבְּלִי הִתְאוֹנֵן, מִבְּלִי הִתְאַבֵּל.

אִם צַר וּמָצוֹק יַדְרִיכוּנִי מְנוּחָה,

בַּה' וּבַנָּבִיא נַפְשִׁי בְטוּחָה;

כִּי אִם רַבִּים פְּגָעָי, עֲצֻמִּים כַּמַיִם,

לֹא יַכְרִיתוּנִי מֵאֶרֶץ הַחַיִּים.

וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל הָעֶלֶם:

– הִגְדַּלְתָּ יְגוֹנִי בְּסִפּוּרְךָ זֶה, אֲבָל הַגִּידָה נָא, אַיֵּה הָאִשָּׁה הַהִיא?

וַיַּעֲנֵהוּ:

– בְּבֵית הָאֵבֶל הַהוּא בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁכַּב שָׁם הַכּוּשִׁי. יוֹם יוֹם בַּבֹּקֶר לִפְנֵי לֶכְתָּהּ אֶל הַכּוּשִׁי, הִיא מַכָּה אוֹתִי מֵאָה מַלְקוֹת בִּרְצוּעָתָהּ הֶעָבָה וְהַנּוֹרָאָה, אַחֲרֵי מְנוֹתָהּ לִי מֵאָה מַלְקוֹת הִיא מְבִיאָה לַכּוּשִׁי מַשְׁקֶה וּמָרָק.

וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר לָעֶלֶם:

– חַי ה', כִּי אֶעֱשֶׂה אִתְּךָ חֶסֶד גָּדוֹל אֲשֶׁר יִהְיֶה לִי לְמַזְכֶּרֶת נֶצַח, וְסוֹפְרֵי דִּבְרֵי הַיַּמִים יְסַפְּרוּ לְדוֹר אַחֲרוֹן תְּהִלָּתִי.

וַיֵּשֶׁב עִמּוֹ וַיְנַחֲמֵהוּ וַיִּשְׁתָּעֶה עִמּוֹ עַד הַלָּיְלָה. אָז קָם מִמְּקוֹמוֹ וַיְחַכֶּה עַד אֲשֶׁר הִכְסִיף הַמִּזְרָח וַיִפְשׁוֹט אֶת בְּגָדָיו וַיַּחְגּוֹר אֶת חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ. וַיָּקָם וְיֵּלֶךְ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הָעֶבֶד הַכּוּשִׁי נִמְצָא שָׁם. וַיִּגַּשׁ וִַיַּרְא שָׁם מְנוֹרוֹת יָפוֹת תְּלוּיוֹת בַּחֶדֶר וְנֵרוֹת רַבִּים דּוֹלְקִים בָּהֶם וּלְאַפּוֹ בָא רֵיחַ קְטֹרֶת וְשֶׁמֶן הַמֹּר הַנִּמְצָא שָׁם לְמַכְבִּיר, אֲבָל הוּא מִהַר כְּחֵץ מִקֶּשֶׁת אֶל הַכּוּשִׁי וַיְמוֹתְתֵהוּ וַיַּעֲמֹס אֶת נִבְלָתוֹ עַל שִׁכְמוֹ וַיִּשָּׂאֶנָּה וַיַשְׁלִיכֶנָּה אֶל אַחַת הַבְּאֵרוֹת, אֲשֶׁר בַּחֲצַר הָאַרְמוֹן. אַחֲרֵי כֵן שָׁב אֶל בֵּית הָאֵבֶל וַיָּשֶׂם עַל בְּשָׂרוֹ אֶת בִּגְדֵי הַכּוּשִׁי וַיִּשְׁכַּב עַל מִטָּתוֹ וְאֶת הַחֶרֶב שָׁם לְצִדּוֹ.

וְהַקּוֹסֶמֶת הָרְשָׁעָה בָּאָה הָאַרְמוֹנָה וַתַּפְשֵׁט אֶת אִישָׁהּ אֶת שִׂמְלוֹתָיו וַתַּכֵּהוּ מֵאָה מַלְקוֹת, כַּאֲשֶׁר הִסְכִּינָה מֵאָז. הַמֶּלֶךְ הִקְשִׁיב בְּהִתְחַנֵּן אִישָׁהּ הָאֻמְלָל אֵלֶיהָ:

– רַחֲמִי נָא עָלַי וְהַרְפִּי מִמֶּנִי!

וְהִיא עוֹנָה: “הַאִם חַסְתָּ עָלַי וְרִחַמְתָּ אֶת הַכּוּשִׁי?” אַחֲרֵי הַלְבִּישָׁהּ אוֹתוֹ כְּתֹנֶת הַשֵּׂעָר עַל בְּשָּׂרוֹ הַפָּצוּעַ וְאֶת בִּגְּדֵי הַשֵּׁשׁ מִמַּעַל, לָקְחָה סֵפֶל מָרָק וְכוֹס יַיִן טוֹב וְתֵּרֶד אֶל בֵּיִת הָאֵבֶל וַתִּקְרָא בִּבְכִי:– הוֹי, אֲדוֹנִי, דַּבֵּר אֵלָי! הוֹי, אֲדוֹנִי, עֲנֵנִי נָא!

וַתָּשַׁר אֶת הַחֲרוּז הַזֶּה:

עַד אָנָה מִמֶּנִּי תַּסְתִּירָה פָנִים,

הֲלֹא פִצְעֵי אַהֲבָתִי גְדָֹלִים, מְסֻכָּנִים.

רָחַקְתָּ מִמֶּנִי, וְלֹא־תִתֶּן לִי חֲנִינָה,

וּמְקַנְּאַי יִפְצְחוּ לְאֵידִי קוֹל רִנָּה.

אַחֲרֵי כֵן קָרְאָה עוֹד פַּעַם בְּקוֹל בּוֹכִים: הֲלֹא תַעֲנֵנִי דָבָר, רַק מִלָּה אַחַת, אֲדוֹנִי הָאָהוּב. וַיַעֲנֶה אָז הַמֶלֶךְ בְּגָרוֹן נִחָר וַיִתְאַמֵּץ לְחַקּוֹת אֶת קוֹל הַכּוּשִׁי:

– “רַק בְּיַד ה' הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה!”

– אָמוּתָה הַפָּעַם! – קָרְאָה בַּעֲלִיצוּת לְבָבָהּ בְשָׁמְעָהּ אֶת דְּבָרָיו (כִּי הוּא יָכֹל לְדַבֵּר). וַתִּתְעַלָּף מֵרֹב שִׂמְחָה וּכְשׁוּב אֵלֶיהָ רוּחָהּ קָרְאָה בְגִיל:

– הֲרָוַח לַאֲדֹנִי?

וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ בְּגָרוֹן נִחָר וּבְקוֹל עֲנוֹת חֲלוּשָׁה כְּבָרִאשׁוֹנָה:

– הַאִם נָאֲוָה לְדַבֵּר עִם אִשָּׁה נִשְׁחָתָה מְלֵאֲתִי עָוֹן? הֲלֹא בוּשָׁה תְכַסֵּנִי בְדַבְּרִי עִמָּךְ!".

– לָמָּה תֵבֹש בִּי, אֲדוֹנִי? וּמֶה הֶעָוֹן אֲשֶׁר מָצָאתָ בִי? – שָׁאֲלָה אוֹתוֹ. בְעִצָּבוֹן.

– כִּי יוֹם יוֹם הִנְּךָ מַכָּה אֶת אִישֵׁךְ. קוֹל בִּכְיוֹ מַגִּיעַ לְאָזְנַי וְלֹא יִתֵּן אוֹתִי לִישֹׁן מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר. אַכְזָרִיָּה! אֵיךְ הִקְשֵׁית לִבֵּךְ כֹּה? תְּפִלָּתוֹ לַה', תַּחֲנוּנָיו אֲשֶׁר יִתְחַנֵּן לְפָנַיִךְ וְקִלְלוֹתָיו אֲשֶׁר יְקַלְּלֵךְ יַחֲרִישׁוּ אֶת אָזְנַי וִימָרְרוּ אֶת חַיַּי עַד כִּי נִלְאֵתִי נְשֹׂא. וְלוּלֵא זֹאת כְּבָר שַׁבְתִּי לְאֵיתָנִי, וְעַל כֵּן לֹא חָפַצְתִּי עַד הֵנָּה לַעֲנוֹת אוֹתָךְ דָּבָר.

– אִם תַּרְשֵׁנִי אָז אֲחַלְּצֵהוּ מִמַּצָּבוֹ הָרָע.

וַיַּעַן אוֹתָהּ הַמֶּלֶךְ:

– פְּדִיהוּ מִצָּרָה וְיָנוּחַ לִשְׁנֵינוּ.

– שׁוֹמַעַת אָנִי – עָנְתָה הַקּוֹסֶמֶת.

וְתֵּצֵא מֵהַמְּעָרָה וַתָּבוֹא הָאַרְמוֹנָה וַתִּצּוֹק מְלֹא הַסֵּפֶל מָיִם וַתִּלְחַשׁ עָלָיו כְּרֶגַע וַיִּרְתְּחוּ הַמַּיִם כְּסִיר נָפוּחַ. אַחֲרֵי כֵן זְרָקָתַם עַל בַּעְלָהּ וַתֹּאמַר:

– בְּשֵׁם ה' שֶׁהָאֱמֶת שֶׁלּוֹ, עֲזֹב דְּמוּתְךָ זֹאת וֶהֱיֵה לְאִישׁ בָּשָׂר וָדָם כַּאֲשֶׁר הָיִיתָ.

וַיָּקָם הָאִישׁ וַיִתְעוֹרֵר וַיָּמָש מִמְּקוֹמוֹ וַיִקְרָא בַעֲלִיצוּת לֵב:

– אֵין אֱלֹהִים זוּלָתִי אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם!

וַתִּגְעַר בּוֹ וַתִּקְרָא:

– בְּרַח לְךָ מִזֶּה וְאַל תָּשׁוּב הֵנָּה, כִּי בְיוֹם שׁוּבְךָ הֵנָּה מוֹת תָּמוּת.

וַיָנָס הָעֶלֶם, וְהִיא שָׁבָה הַמְּעָרָתָה וַתִּקְרָא:

– בִּי, אֲדוֹנִי, קוּם נָא מִמִּשְׁכָּבְךָ וְאֶרְאֶה אֶת פָּנֶיךָ.

אֲבָל הַמֶּלֶךְ עָנָה בְּקוֹל חַלָּשׁ:

– לֹא! לֹא! עוֹד לֹא הִשְׁלַמְתְּ אֶת חֶפְצִי, הִפְרַחַתְּ אֶת הָעֵץ, אֲבָל שָׁרָשָׁיו עוֹדָם יְבֵשִׁים!

וַתִּשְׁאַל הָאִשָּׁה:

– אֶל מַה יִּרְזְמוּן מִלֶּיךָ?

וְיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ:

– הַשָּׁרָשִׁים אֲשֶׁר אָמַרְתִּי הֵם אַנְשֵׁי הָעִיר עִם אַרְבַּעַת הָאִיִּים, כִּי תָּמִיד מִדֵּי הַגִּיעַ חֲצוֹת הַלַּיְלָה נוֹשְׂאִים הַדָּגִים רָאשֵׁיהֶם וּמְקַלְּלִים אֶת שְׁנֵינוּ, וְעַל כֵּן לֹא שַׁבְתִּי לְאֵיתָנִי עַד הֵנָּה. פְּדִי אוֹתָם מִצָּרָתָם, וְאַחֲרֵי כֵן תָּשׁוּבִי אֵלַי וְתוֹשִׁיטִי לִי אֶת יָדֵךָ. אָז אָקוּם, כִּי הִנְנִי חָשׁ בְּנַפְשִׁי, כִּי כוֹחִי הֵחֵל לָשֹוּב אֵלַי.

וַיְהִי בְשָׁמְעָהּ אֶת דִּבְרֵי הַמֶּלֶךְ, אֲשֶׁר חָשְׁבָהּ כִּי הַכּוּשִׁי הוּא, וַתִּשְׂמַח וַתֹּאמֶר:

– הֶאָח, אֲדוֹנִי! דְּבָרֶיךָ יְקָרִים לִי מִפָּז, אֶעֶנְדֵם עַל צַוָּארִי וְאֶחְרְתֵם עַל לוּחַ לְבָבִי.

וַתְּמַהֵר אֶל הַנָּהָר.

 

הַלַּיְלָה הַתְּשִׁיעִי    🔗

כְּבוֹאָהּ שָׁם שָׁאֲבָה מְעַט מַיִם וַתִּלְחַשׁ עֲלֵיהֶם לְחָשֶׁיהָ עַד כִּי רֻתְּחוּ הַמָּיִם. וְהַדָּגִים הֵחֵלּוּ לָנוּד הֵנָּה וָהֵנָּה. וַיִשְׂאוּ אֶת רָאשֵׁיהֶם מִתּוֹךְ הַמַּיִם וַיֵּהָפְכוּ לַאֲנָשִׁים כְּקֶדֶם. הַנַּחַל נֶהְפַּךְ לְעִיר הוֹמִיָּה וּמְלֵאָה תְשֻׁאוֹת אַלְפֵי רִבֲבוֹת אֲנָשִׁים. הַשְּׁוָקִים וְהָרְחוֹבוֹת שָׁבוּ לִהְיוֹת כְּשֶׁהָיוּ וְהַחֲנֻיּוֹת עָמְדוּ עַל תִּלָן, וְכָל אִישׁ לְעֶבְרוֹ פָנָה לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂהוּ וְלִסְחֹר מִסְחָרוֹ. וְהֶהָרִים נֶהֶפְּכוּ לָאִיִּים כְּבַתְּחִלָּה. אָז שָׁבָה שְׂמֵחָה וּמְלֵאָה תִקְוָה אֶל הַמֶּלֶךְ הַמִּתְחַפֵּשׂ לְכוּשִׁי וַתִּקְרָא:

– הֵידָד אֲדוֹנִי, תֶּן לִי אֶת יָדְךָ וָאֶשֳּׁקֶנָּה.

וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ בְּקוֹל נִחָר:

– גְּשִׁי אֵלָי!

וַיְהִי כִּי נִגְּשָׁה אֵלָיו וְחַרְבּוֹ הָיְתָה כְּבָר בְּיָדוֹ וַיְמַהֵר וַיִּתְקָעֶנָּה כְּהֶרֶף עַיִן עָמֹק בְּלִבָּהּ עַד כִּי יָצָא רֹאשׁ הַחֶרֶב מֵעָרְפָּה. אַחֲרֵי כֵן בִּתַּק אוֹתָהּ פַּעַם אַחַת לִשְׁנָיִם.

וַיֵּצֵא מֵהַמְּעָרָה וַיִמְצָא אֶת הָעֶלֶם הַמְחַכֶּה לוֹ בַחוּץ.

– עַתָּה שָׁלוֹם יִהְיֶה לָךְ! – קָרָא הַמֶּלֶךְ וַיְבָרְכֵהוּ עַל גְּאֻלָּתוֹ וְעַל פְּדוּת נַפְשׁוֹ.

הָעֶלֶם הִבִּיעַ תְּשׁוּאוֹת חֵן לוֹ עַל כָּל הַחֶסֶד אֲשֶׁר עָשָׂה אִתּוֹ וַיִשַּׁק אֶת יָדוֹ בְּיִרְאַת הַכָּבוֹד. הַמֶּלֶךְ שָׁאַל אוֹתוֹ, אִם יֹאבֶה לְהִוָּתֵר בְּאֶרֶץ מַמְלַכְתּוֹ פֹּה, אוֹ יֵלֵךְ עִם הַמֶּלֶךְ אֶל עִיר מַלְכוּתוֹ.

וַיַּעֲנֵהוּ הָעֶלֶם:

– הֲתֵדַע, הוֹד מַלְכוּת, מֶרְחַק הַדֶּרֶךְ מִפֹּה לְעִיר מַלְכוּתֶךָ?

וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ:

– שְׁנֵי יָמִים וָחֵצִי.

וַיִּצְחַק הָעֶלֶם וַיֹּאמֶר:

– מַלְכִּי, מַלְכִּי, אִם יָשֵׁן אַתָּה, הָקִיצָה! דַּע לְךָ, כִּי בֵין הַמָּקוֹם הַזֶּה וּבֵין עִירְךָ הוּא מַהֲלַךְ שָׁנָה תְמִימָה גַם לְנוֹסֵעַ מָהִיר. לוּלֵא הָיָה הַמָּקוֹם הַזֶּה נִלְכָּד בְּחַבְלֵי קֶסֶם, אָז לֹא בָאתָ הֵנָּה בִּשְׁנַיִם אוֹ שְׁלשָׁה יָמִים. אֲבָל אֲנִי, הוֹד מַלְכוּת, לֹא אָסוּר מִמְּךָ יָמִין וּשְׂמֹאל וְלֹא אֶעֱזָבְךָ אַף־רָגַע.

וַיִּשְׂמַח הַמֶּלֶךְ לִדְבָרָיו וַיֹּאמֶר:

– בָּרוּךְ ה' אֲשֶׁר חַנַּנִּי לִמְצֹא אִישׁ כָּמוֹךָ, מֵהַיּוֹם הַזֶּה וָהָלְאָה הִנְנִי מְאַמֵּץ אוֹתְךָ לְבֵן לִי, כִּי מָנַע ה' מִמֶּנִּי פְּרִי בָטֶן. וַיְּחַבְּקוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ וַיֵּלְכוּ אֶל הָאַרְמוֹן, שָׂם הִגִּיד הַמֶּלֶךְ הַנִּגְאָל לִגְדוֹלָיו וּמְיֻדָּעָיו, כִּי הוּא שָׂם פְעָמָיו אֶל הַמְּקוֹמוֹת הַקְּדוֹשִׁים.

סָרִיסֵי הָאַרְמוֹן הֵכִינוּ לוֹ אֶת כָּל הַדְּבָרִים הַדְּרוּשִׁים לְדַרְכּוֹ. וַיָּקוּמוּ וַיִּסְעוּ אֶל אֶרֶץ הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בְּשָׁמְעוֹ, כִּי רָחֹק הוּא מֵאַרְצוֹ מַהֲלַךְ שָׁנָה תְמִימָה הֵחֵל לִבּוֹ לְהִתְגַּעֲגֵעַ אֵלֶיהָ גַּעֲגוּעִים גְּדוֹלִים מְאֹד.

טְעוּנִים וּכְבֵדִים בְּמַתָּנוֹת וּבְחַיִל רָב (בָּם עַרְבִים וְעִבְרִים וּמַמֶּלוּקִים יַחְדָּו) בָּאוּ אֶל בִּירַת הַמֶּלֶךְ מִקֵּץ שָׁנָה תְמִימָה. וַיֵּצְאוּ לִקְרָאתוֹ מִשְׁנֵהוּ עִם כָּל צְבָאוֹ וַיְנַשְּׁקוּ אֵת עֲפַר רַגְלָיו וַיְבָרְכוּהוּ, וַיִּשְׂמְחוּ בו וַיַּעַלְזוּ מְאֹד, אַחֲרֵי אֲשֶׁר לֹא פִּלְּלוּ עוֹד לִרְאוֹת אֶת פָּנָיו.

וַיָּשָׁב הַמֶּלֶךְ אֶל אַרְמוֹנוֹ. וַיֵּשֶׁב עַל־כִּסְאוֹ בִּמְנוּחָה. וַיְסַפֵּר לְמִשְׁנֵהוּ אֵת כָּל־הַמּוֹצְאוֹת אוֹתוֹ וְאֵת דִּבְרֵי יְמֵי הָעֶלֶם הַבָּא אִתּוֹ.

הַמִּשְׁנֶה בֵרַךְ אֶת הָעֶלֶם עַל כִּי נִצַּל מִפַּח נִכְלֵי לֵב הַקּוֹסֶמֶת. וְהַמֶּלֶך חָלַק מַתָּנוֹת לְכָל שָׂרָיו וַעֲבָדָיו. וַיְצַו לְמִשְׁנֵהוּ, כִּי יָבִיא לוֹ אֶת הַדַּיָּג אֲשֶׁר הוּא סָבַב בְּהַצָּלַת הָעֶלֶם וְכָל אֲרָצוֹת מַמְלַכְתּוֹ. וַיִקְרָא הַמִּשְׁנֶה לַדַּיָג. וַיָּבֹא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. וַיִתֶּן־לוֹ הַמֶּלֶךְ מַחְלָצוֹת וַחֲלִיפוֹת בִּגְדֵי כָבוֹד. וַיִשְׁאָלֵהוּ לְמִשְׁפַּחְתּוֹ וַיִּוָּדַע לוֹ, כִּי לַדַּיָּג בֵּן חָרוּץ וּשְׁתֵּי בָנוֹת יְפוֹת תֹּאַר וְטוֹבוֹת מַרְאֶה. וַיִקַּח הַמֶּלֶךְ אֶת הַבַּת הַבְּכִירָה לוֹ לְאִשָּׁה, וְאֵת הַצְּעִירָה נָתַן לְאִשָּׁה לָעֶלֶם. וְאֶת בֶּן הַדַּיָּג הֶחָרוּץ סָפַח אֶל רַבֵּי מַלְכוּתוֹ וַיַּפְקִידֵהוּ לִהְיוֹת לוֹ שַׂר הָרְכוּשׁ.

אַחֲרֵי כֵן שָׁלַח אֶת מִשְׁנֵהוּ לָאָרֶץ הָרְחוֹקָה וּלְאַרְבַּעַת הָאִיִּים אֲשֶׁר לָעֶלֶם וַיְשִׁימֵהוּ לְנָגִיד עַל הָאָרֶץ וְעַל הָאִיִּים הָהֵם. וְגַם לַחַיִל אֲשֶׁר בָּאוּ עִמּוֹ מֵהָאָרֶץ הַהִיא נָתַן מַתָּנוֹת רַבּוֹת וַיְשַׁלְּחֵם עִם מִשְׁנֵהוּ. וּבִגְדֵי חֹפֶשׁ וּמַחֲלָצוֹת שָׁלַח בְּיַד מִשְׁנֵהוּ אֶל סָרִיסֵי הֶחָצֵר וְאֶל הַפַּרְתְּמִים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הָרְחוֹקָה הַהִיא.

וַיִּשַּׁק הַמִּשְׁנֶה אֶת יְדֵי הַמֶּלֶךְ וַיִסַּע לְדַרְכּוֹ הָרְחֹקָה עִם בְּנֵי לִוִיָתוֹ שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב.

וְהָעֶלֶם נִשְׁאַר כָּל יְמֵי חַיָּיו לְיַד הַמֶּלֶךְ וַיְהִי לוֹ לְבֵן. אוּלָם הַדַּיָּג צָבַר כֶּעָפָר כֶּסֶף וְזָהָב, וַיְהִי הַגָּדוֹל בַּעֲשִׁירֵי הָאָרֶץ הַהִיא, וְאָב לְבָנִים סִפֵּר עַל דְּבַר עָשְׁרוֹ וְרַב הוֹנוֹ, וּבְנוֹתָיו חָיוּ בְכָבוֹד וְתִפְאֶרֶת כַּאֲשֶׁר יָאֲתָה לִנְשֵׁי מְלָכִים גְּדוֹלִים וְנִשָּׂאִים. וַיִּשְׂבְּעוּ נַחַת וַעֲדָנִים עַד יוֹמָן הָאַחֲרוֹן…

הַשַּׁלִּיט הִתְעַנַּג מְאֹד עַל הַסִּפּוּר הַזֶּה וַיַבִּיעַ לָהּ תְּשֻׁאוֹת חֵן.

וַתֹּאמֶר שַׁהֲרִיזַד:

– אֲבָל הַסִּפּוּר הַזֶּה אֵינֶנּוּ יָפֶה וְנִפְלָא כַּסִּפּוּר אֲשֶׁר אֲנִי נְכוֹנָה לְסַפֵּר עַל אוֹדוֹת הַסַּבָּל.

הַסִּפּוּר עַל־דְּבַר הַסַּבָּל עִם שְׁלֹש הָאֲחָיוֹת    🔗

בְּעִיר בַּגְּדַד חַי סַבָּל בְּגַפּוֹ. פַּעַם בְּעָמְדוֹ בַּשּׁוּק אֵצֶל סַלּוֹ, נִגְּשָׁה אֵלָיו גְּבֶרֶת בִּצְעִיף מֶשִׁי הַמְּרֻקָּם זָהָב, שֶׁשּׁוּלָיו מוּפָזִים זָהָב טָהוֹר מִבָּתֵּי הַמְּכוֹנוֹת אֲשֶׁר בָּעִיר מָסוּל. וַתָּרֶם מְעַט אֶת צְעִיפָהּ, וַתִּשָׁקַפְנָה עֵינֶיהָ הַשְּׁחוֹרוֹת עִם גַּבּוֹתֵיהֶן הָאֲרֻכּוֹת וְהַיָּפוֹת הַמְּפִיקוֹת יְדִידוּת, וַתָּאֶר פָּנֶיהָ הַמְּלֵאִים חֵן וָחֶסֶד, וּבְקוֹל נָעִים אָמְרָה אֵלָיו:

־ “קַח סַלְּךָ וְלֵךְ אַחֲרָי!”

וַיָּשֶׂם הַסַּבָּל אֶת סַלּוֹ עַל שִׁכְמוֹ וַיֵּלֶךְ אַחֲרֶיהָ עַד בֹּאָם אֶל אַחַד הַבָּתִים. וַתִּדְפֹּק הָאִשָּׁה עַל הַדֶּלֶת. וַיִּפְתַּח לָהּ אִישׁ נוֹצְרִי. וַיָּמָר לָהּ הַנּוֹצְרִי הִין שֶׁמֶן. וַתְּשַׁלֵּם לוֹ בְּעַד זֶה דִּינָר. וַתַּצֶּג אֶת הַשֶּׁמֶן בְּסַל הַסַּבָּל וַתְּצַוֶּה עָלָיו:

־ “לֵךְ אַחֲרָי!”

וַיִּקְרָא הַסַּבָּל:

־ “חֵי נַפְשִׁי, כִּי יוֹם מְבֹרָךְ הַיּוֹם הַזֶּה!”

וַיִּקַּח אֶת הַסַּל עַל רֹאשׁוֹ וַיֵּלֶךְ אַחֲרֶיהָ בְּשִׂמְחָה. וַתָּבֹא אֶל חֲנוּת סוֹחֲרֵי פֵרוֹת וַתִּקֶן מִמֶּנּוּ תַפּוּחִים, אֲפַרְסְקִים, מֵי חֲבַצָּלוֹת, תַּפּוּחֵי זָהָב, דּוּדָאִים, רִמּוֹנִים וְשׁוֹשַנֵּי יְרִיחוֹ. וַתַּנַּח אֶת כָּל אֵלֶּה אֶל הַסַּל שֶׁל הַסַּבָּל, וַתֹּאמֶר לוֹ:

־ “הַעֲמֵס הַסַּל וְנֵלֵכָה!”

וַיָּרֶם אֶת סַלוֹ וַיֵּלֶךְ אַחֲרֶיהָ. וַתָּבֹא הָאִשָּׁה אֶל אִטְלִיז שֶׁל מוֹכְרֵי הַבָּשָׂר. וַתִּשְׁקוֹל עֶשֶׂר לִטְרָאוֹת בָּשָׂר. וַתִּכְרֹךְ אֶת זֶה בַּעֲלֵה בַּנַּנִי וַתָּשֶׂם אֶת הַבָּשָׂר בַּסַּל. וַתֹּאמֶר לַסַּבָּל:

־ “טְעַן אֶת הַסַּל וְנֵלֵךְ!”

וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ אֶל מוֹכְרֵי קִשּׁוּאִים. וַתִּקֶן שָׁם מִכָּל הַמִּינִים וַתָּשֶׂם בַּסַּל וַתִּצַו עַל הַסַּבָּל:

־ “”טְעַן סַלְּךָ וְנֵלֵךְ!"

וַיַּעַשׂ הַסַּבָּל אֶת מִצְוָתָהּ וַיֵּלְכוּ, וַיָּבֹאוּ אֶל אוֹפֶה תּוּפִינִים וּמַמְתַּקִּים. וַתִּקֶן שָׁם עֻגוֹת וְסֻכָּרִיוֹת, חַלּוֹת וּרְקִיקִים וּמִגְדָּנוֹת שׁוֹנִים. וַתָשֶׂם גַּם אֶת אֵלֶּה בַּסַּל. וַתֹּאמֶר לַסַבָּל:

־ “קַח אֶת הַסַּל וְלֵךְ אַחֲרָי!”

וַיֹּאמֶר הַסַּבָּל אֵלֶיהָ:

־ "אִלּוּ הִגַּדְתְּ מֵרֹאשׁ, כִּי תַרְבִּי כֹּה לִקְנוֹת;

כִּי אָז לָקַחְתִּי לָזֶה גָמָל גָּדוֹל וְחָזָק….

הַגְּבֶרֶת צָחֲקָה לִדְבָרָיו וַתְּנַחֲמֵהוּ בְּאָמְרָהּ:

־ “עַתָּה נֵלֵךְ אֶל הָרוֹקֵחַ”.

וַתָּבֹא שָׁמָּה וַתִּקֶן עֲשָׂרָה מִינֵי מַיִם: מֵי שׁוֹשַׁנִּים, מֵי עֲרָבִים וכו'. וְאַחֲרֵי כֵן קָנְתָה פֶלַח סֻכָּר, שָׂרָף שֶׁל עֲצֵי רֹתֶם, עֵץ אָהֳלוֹת וְנֵרוֹת אֲלֶכְּסַנְדְרִיָּה שֶׁל מִצְרָיִם, וַתָּשֶׂם כָּל אֵלֶּה בַּסַּל וַתְּצַו עָלָיו:

־ "טְעַן אֶת הַסַּל וְלֵךְ אַחֲרָי ".

וַיָּרֶם אֶת סַלּוֹ וַיֵּלֶך אַחֲרֶיהָ. וַתָּבֹא אֶל בַּיִת הַנִּשְׁעָן עַל עַמּוּדֵי שַׁיִש לָבָן וּדְלָתַיִם כְּפוּלוֹת לוֹ מֵעֲצֵי הָבְנִים וּמְצֻפּוֹת זָהָב, וְחָצֵר רְחָבָה וּמְרֻבַּעַת לַבַּיִת הַזֶּה. וַתִּדְפֹּק הַגְּבֶרֶת לְאַט עַל הַדֶּלֶת, וּכְרֶגַע נִפְתְּחוּ שְׁנֵי חֲצָאֵי דְלָתוֹת וּלְעֵינֵי הַסַּבָּל נִרְאֲתָה עַלְמָה יְפַת תֹּאַר, קוֹמָתָהּ כַּתָּמָר וְכָל יְצוּרֶיהָ מְלֵאִים חֵן וָיֹפִי, מִצְחָהּ מֵאִיר כְּחֶרְמֵשׁ הַלְּבָנָה, עֵינֶיהָ כְּעֵינֵי הָאַיָּלָה, עַפְעַפֶּיהָ כְּעַפְעַפֵּי הַשַּׁחַר, לְחָיֶיהָ שׁוֹשַׁנִּים, שְׂפָתֶיהָ כְּחוּט הַשָּׁנִי. וַיְהִי כִּרְאוֹת אוֹתָהּ הַסַּבָּל נִסְתַּתְּרָה בִינָתוֹ וְכִמְעַט הִפִּיל אֶת סַלּוֹ מֵעַל שִׁכְמוֹ. וַיִּקְרָא:

־ עוֹד לֹא הָיִיתִי בְּכָל יְמֵי חַיַּי מְאֻשָּׁר כְּמוֹ בַּיּוֹם הַזֶּה!"

וַתֹּאמֶר הָעַלְמָה, אֲשֶׁר פָּתְחָה אֶת הַדֶּלֶת:

־ בָּרוּךְ בֹּאֲכֶם!"

אַחֲרֵי כֵן בָּאוּ אֶל אוּלָם גָּדוֹל וּרְחַב יָדַיִם, נֶהְדָּר בְּכִסְאוֹת יָפִים, בִּבְאֵרוֹת זוֹרְקוֹת מַיִם וְצַעֲצוּעִים שׁוֹנִים. בְּתוֹך הָאוּלָם עָמְדָה סַפָּה מְצֻפָּה זָהָב וְאַרְגָּמָן וּמְשֻׁבֶּצֶת אֲבָנִים יְקָרוֹת. עָלֶיהָ יָשְׁבָה עַלְמָה יְפֵה־פִיָּה, עֵינֶיהָ מָלְאוּ קֶסֶם, קוֹמָתָהּ כַּתַּרְשִׁיש, אוֹר פָּנֶיהָ – שָׁמֶש. וַתָּקָם הָעַלְמָה מִמְּקוֹמָהּ לִקְרַאת הַבָּאִים וַתֹּאמֶר לִשְׁתֵּי אַחְיוֹתֶיהָ:

לָמָה תַעֲמֹדְנָה וְלֹא תַעֲזֹרְנָה לַסַּבָּל הֶעָנִי לְהָסִיר אֶת מַשָׂאוֹ מֵעַל כְּתֵפוֹ?"

וַתִּגַּשְׁנָה שְׁלשׁ הָאֲחָיוֹת וַתּוֹרַדְנָה אֶת הַסַּל וַתְּרִיקֶינָה אֶת כָּל אֲשֶׁר בְּתוֹכוֹ וַתְּשִׂימֶינָה כָּל דָּבָר וְדָבָר עַל מְקוֹמוֹ. וַתְּשַׁלֵּמְנָה לַסַּבָּל שְׁנֵי דִינָרִים וַתֹּאמַרְנָה לוֹ:

־ “עַתָּה לֶךְ־לְךָ לְדַרְכְּךָ”.

אַךְ הַסַּבָּל לֹא יָכֹל לָמוּשׁ מִמְּקוֹמוֹ, כִּי עֵינָיו נֶאֶחְזוּ בְּחַבְלֵי הַקֶּסֶם שֶׁל יִפְעַת הָעֲלָמוֹת, אֲשֶׁר לֹא רָאָה כְּמוֹהָן מֵעוֹדוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה. וְכֹה עָמַד זְמָן רָב וְהִבִּיט פַּעַם עַל הָעֲלָמוֹת, פַּעַם עַל הָאוּלָם הַיָּפֶה וּפַעַם שָׂם אֶת עֵינָיו עַל הַשֻּׁלְחָן הַמָּלֵא כָּל מַאֲכָל תַּאֲוָה וְיַּיִן טוֹב, וַיִּשְׁכַּח כִּי עָלָיו לָלֶכֶת.

וַתִּשְׁאָלֵהוּ הָעַלְמָה הַשְּׁלִישִׁית:

־ “מַדּוּעַ אֵינְךָ הוֹלֵךְ לְדַרְכְּךָ? אוּלַי מְעַט לְךָ שְׂכָרְךָ?”

וַתֵּפֶן אֶל שְׁתֵּי אַחְיוֹתֶיהָ וַתֹּאמֶר:

־ “תֵּנָּה לוֹ עוֹד דִּינָר”.

אָז נֵעוֹר הַסַּבָּל מִמַּחְשְׁבוֹתָיו, וַיַּעַן וַיֹּאמֶר:

־ "חַי ה', כִּי דֵי שָׂכָר וְהוֹתֵר קִבַּלְתִּי מִכֶּן, גַּם בְּקַבְּלִי שְׂכָרִי דִּינָר אֶחָד הִנְּנִי שְׂבַע רָצוֹן, אֲבָל מַחְשְׁבוֹתַי עַל אוֹדוֹתֵיכֶן וְעַל אוֹדוֹת כָּל אֵלֶּה כְּלֵי הַיְקָר אֲשֶׁר נֶגֶד עֵינַי לֹא נְתָנוּנִי לַעֲזֹב אֶת בֵּיתְכֶן, בִּרְאוֹתִי אֶתְכֶן לְבַדְכֶן בַּבַּיִת בְּאֵין גֶּבֶר בִּמְסִבְּכֶן. הֲלֹא תֵדַעְנָה, כִּי לִטְרַקְלִין אַרְבָּעָה קִירוֹת, אַרְבָּעָה יְסֹדוֹת לְאַרְבַּעַת כָּתְלֵי הַחוֹמָה, אֲבָל לָכֶן יֶחְסַר הַיְסוֹד הָרְבִיעִי. הֲלֹא תֵדַעְנָה, כִּי אֹשֶׁר הַנָּשִׁים יָבֹא עַל־יְדֵי הַגְּבָרִים, וְלָכֶן יֶחְסַר אִישׁ שֶׁיִּהְיֶה חָרוּץ וְנָבוֹן לְהַסְתִּיר דָּבָר.

וַתַּעֲנֶינָה אוֹתוֹ הָעֲלָמוֹת:

־ "אֲנַחְנוּ יְרֵאוֹת לְגַלּוֹת לְמִי שֶׁיִּהְיֶה אֶת סוֹדֵנוּ, בְּחָשְׁבֵנוּ, כִּי לֹא יִשְׁמֹר אוֹתוֹ בְלִבּוֹ.

וַיֹּאמֶר הַסַּבָּל:

־ "בְּחַיֵּיכֶן, גְּבִירוֹת עֲדִינוֹת, כִּי אָנֹכִי אִישׁ נֶאֱמָן וְיוֹדֵעַ לְהַסְתִּיר סוֹד, כִּי קָרָאתִי הַרְבֵּה דִבְרֵי חָכְמָה וְסִפְרֵי דִבְרֵי הַיָּמִים שׁוֹנִים.

דְּבָרָיו מָצְאוּ חֵן בְּעֵינֵי הַנְּעָרוֹת, וַתַּעֲנֶינָה אוֹתוֹ:

־ "הֲיוֹדֵעַ אַתָּה, כִּי בְּעַד הַמָּקוֹם הַזֶּה שִׁלַּמְנוּ הַרְבֵה כָסֶף? עַל־כֵּן לֹא נוּכַל לְקַבֵּל אוֹתְךָ כְּאוֹרֵחַ אֶל בֵּיתֵנוּ, רַק אִם תִּשָּׂא אִתָּנוּ בְּמַשָּׂא הוֹצָאוֹת הַסְּעֻדָּה וְאָז תּוּכַל לְהִוָּתֵר פֹּה וּלְהִתְבּוֹנֵן אֵלֵינוּ.

הָאָחוֹת הַבְּכִירָה שֶׁהָיְתָה גְבֶרֶת הַבַּיִת אָמְרָה בִצְחֹק:

־ "יְדִידוּת בְּלִי כֶּסֶף – קַלּ מִשְׁקָלָהּ מִגַּרְגֵּר.

וְהַצְּעִירָה שֶׁהָיְתָה שֹׁמֶרֶת הַסַּף אָמְרָה:

־ “אִם כִּיסְךָ רֵיק, אָז לֵךְ־לְךָ מִפֹּה בְיָדַיִם רֵיקוֹת”.

אַךְ סֹכֶנֶת הַבַּיִת אָמְרָה:

־ "אַחְיוֹתַי, הַנַּחְנָה לוֹ, חַי ה' כִּי דֵי וְהוֹתֵר עָשָׂה אִתָּנוּ הַיּוֹם הַזֶּה. אִישׁ אַחֵר כְּבָר נִלְאָה מִנְּשׂא הַמַּשָּׂא הַכָּבֵד אֲשֶׁר נָשָׂא בַּעֲדֵנוּ. יֵשֶׁב־נָא אִתָּנוּ וְאֵת הַהוֹצָאוֹת הַמַּגִיעוֹת לְחֶלְקוֹ אֶשָּׂא אָנֹכִי. וַיִּקְרָא הַסַבָּל וַיֹּאמַר:

־ "חַי ה', כִּי אִתִּי רַק שְׂכַר עֲמָלִי שֶׁקִּבַּלְתִּי מִכֶּן, וְזֶה אָנֹכִי נוֹתֵן!

וַתַּעֲנֶינָה הָעֲלָמוֹת אֶת הַסַּבָּל:

־ “הִכָּבֵד וְשֵׁב אִתָּנוּ וְהֵיטֵב אֶת לִבְּךָ בְּמַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה”.

וַתָּקָם סֹכֶנֶת הַבַּיִת וַתְּסַדֵּר אֶת הַבַּקְבּוּקִים וַתִּמְזֹג אֶת הַיַּיִן וַתַּעֲרֹך אֶת הַשֻּׁלְחָן לְיַד בְּאֵר זוֹרֶקֶת מַיִם. וַתָּבֵא כַּד מְלֵאָה יַיִן וַתְּמַלֵּא אֶת הַכּוֹס וַתָּרֶק אוֹתָהּ וַתֵּשְׁתְּ. כֹּה שָׁתְתָה גַּם כּוֹס שֵׁנִית וּשְׁלִישִׁית וַתְּמַלֵּא אוֹתָהּ עוֹד וַתִּתֶּן גַּם לְאַחְיוֹתֶיהָ וַתּוֹסֶף לְמַלְּאוֹת אֶת הַכּוֹס וַתִּתֶּן לַסַּבָּל אֲשֶׁר לָקַח אֶת הַכּוֹס מִיָּדָהּ וַיִּקְרָא אֶת הַחֲרוּז:

"אֶשְׁתֶּה כוֹס יַיִן זֶה וְאֵרָפֵא

כִּי נְתָנַתָּה יָדֵךְ הַיָּפָה".

וּכְכַלוֹתוֹ אֶת הַחֲרוּז הִגִּישׁ אֶת הַכּוֹס אֶל פִּיו וַיֵּשְׁתְּ. וַיִּפֶן אַחֲרֵי כֵן אֶל גְּבֶרֶת הַבַּיִת בְּאָמְרוֹ:

־ “גְּבִרְתִּי, עַבְדֵּךְ אֶהְיֶה כָּל הַיָּמִים!”

אָז מָזְגוּ לוֹ עוֹד כּוֹס, וּגְבֶרֶת הַבַּיִת אָמְרָה לוֹ:

־ “שְׁתֵה וְיָבֹא הַיַּיִן כְּשֶׁמֶן בְּעַצְמוֹתֶיךָ”.

וַיִּקַּח אֶת כּוֹסוֹ בְּיָדוֹ וַיּוֹסֶף לָשֵׂאת מְשָׁלוֹ וַיָּשַׁר אֶת שִׁירֵי הַמְשׁוֹרֵר:

כּוֹס אַחַת שָׁתִיתִי,

עַתָּה אֶשְׁתֶּה הַשְּׁנִיָּה,

רֹאשִׁי סוֹבֵב כְּגַלְגַּל –

אַךְ לֹא מִן הַשְּׁתִיָּה!

בְּרַק עֵינֵי הַשְּׁקֵדִים,

שְׁנִי שִׂפְתֵי הַגְּבִירָה,

רַק הֵם הִשְׂכִּירוּנִי,

רַק לִכְבוֹדָם אֲשִׁירָה!

וַתִּקַּח גְּבֶרֶת הַבַּיִת אֶת הַכּוֹס בְּיָדָהּ וַתֵּשְׁתְּ וַתִּתֵּן גַּם לְאַחְיוֹתֶיהָ וַתִּשְׁתֶּינָה. כָּכָה בִּלּוּ הָאֲחָיוֹת עִם הַסַּבָּל אֶת הָעֵת בַּנְּעִימִים. חוֹלְלוּ בַמְּחוֹלוֹת, שָׁרוּ וְאָכְלוּ וְהֵיטִיבוּ אֶת לִבָּן וְהַסַּבָּל הִתְהוֹלֵל כְּיֶלֶד מְפֻנָּק וּכְבֶן שַׁעֲשׁוּעִים לִפְנֵי אִמּוֹ וְאַחְיוֹתָיו. בְּעֵת שֶׁהָאַחַת דִּבְּרָה וְהִתְוַכְּחָה אִתּוֹ, מָרְטָה הַשֵּׁנִית אֶת שַׂעֲרוֹת רֹאשׁוֹ וְהַשְּׁלִישִׁית הִכַּתְהוּ בִפְרָחִים הַנּוֹתְנִים רֵיחַ נִיחוֹחַ. כֹּה עָבַר לָהֶם הַיּוֹם בְּשִׁירוֹת וּשְׁתִיָּה, עַד כִּי הָמָה לִבָּם מִיַּיִן וּבֵין כֹה וָכֹה אָתָא עָרֶב.

 

הַלַּיְלָה הָעֲשִׂירִי    🔗

וַתֹּאמַרְנָה הָאֲחָיוֹת אֶל הַסַּבָּל:

־ “לֵךְ הָלְאָה וְנִרְאֶה אֶת עָרְפֶּךָ”.

וַיַּעַן הַסַּבָּל:

־ נָקֵל לִי לְהִפָּרֵד מִנַּפְשִׁי מֵהִפָּרֵד מִכֶּן. עַל־כֵּן תֵּנָּה לִי רְשׁוּת לְבַלּוֹת אֶת הַלַּיְלָה יַחַד כַּאֲשֶׁר בִּלִּינוּ אֶת הַיּוֹם בַּטּוֹב וּבַנְּעִימִים, וְאַחַר יֵלֵךְ כָּל אִישׁ לְדַרְכּוֹ.

וַתֹּאמֶר הַסֹּכֶנֶת אֶל אַחְיוֹתֶיהָ:

־ “בְּחַיֵּי רֹאשִׁי, נַרְשֶׁה לוֹ לָשֶׁבֶת אִתָּנוּ הַלַּיְלָה וְנִשְׁתַּעֲשֵׁעַ יַחַד, כִּי אִישׁ עָלֵז וְאוֹהֵב מַהֲתַלּוֹת הוּא!”

אַחֲרֵי כֵן צִוּוּהוּ:

־ “קוּם וְקָרָאתָ אֵת אֲשֶׁר נִכְתֹּב עַל הַדָּלֶת”.

וַיָּקָם וַיִּקְרָא כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה:

־ “אַל תִּשְׁאַל לַדְּבָרִים אֲשֶׁר לֹא לְךָ לְדַעַת אוֹתָם, בַּעֲבוּר לֹא תִשְׁמַע דְּבָרִים, אֲשֶׁר לֹא יִהְיוּ לְךָ לְרָצוֹן לִשְׁמוֹעַ”.

וַיְהִי כִּי קָרָא אֶת הַמִּלִּים הָאֵלֶּה, אָמַר לָהֶן:

־ “הִנְנִי נִשְׁבָּע לָכֶן, כִּי לֹא אֶשְׁאַל לַדְּבָרִים אֲשֶׁר לֹא לִי הֵמָּה לְדַעְתָּם”.

וַתָּקָם הַסֹּכֶנֶת מִמְקוֹמָהּ וַתֵּלֶךְ לְהָכִין אֲרֻחַת הָעָרֶב. וַיֹּאכְלוּ בְתַאֲוַת נֶפֶשׁ, גַּם הֶעֱלוּ נֵרוֹת הַדֹּנַג וַעֲצֵי הָאָהֳלוֹת. וַיְהִי אוֹר גָּדוֹל בָּאוּלָם, וַיִּשְׁתּוּ וַיֵיטִיבוּ אֶת לִבָּם. פִּתְאֹם נִשְׁמַע קוֹל דּוֹפֵק עַל הַדָּלֶת. וַתֵּלֶךְ אַחַת מֵהָאֲחָיוֹת וַתִּשְׁאַל:

־ מִי דּוֹפֵק שָׁם עַל הַדֶּלֶת?

וַתָּשָׁב אַחֲרֵי רְגָעִים אֲחָדִים וַתַּגֶּד לְאַחְיוֹתֶיהָ:

־ “שְׁלשָׁה אֲנָשִׁים, אֲשֶׁר עֵינָם אַחַת עִוֶּרֶת, מַלְבּוּשֵׁיהֶם מְעוֹרְרִים שְׂחֹק וּזְקָנָם גְּדוּעָה עוֹמְדִים עַל יַד הַדֶּלֶת וּמְבַקְּשִׁים לָבֹא הַבַּיְתָה; אִם נִתֵּן לָהֶם שֶׁאֱלָתָם, אָז נִשְׁתַּעֲשֵׁעַ וּנְשַׂחֵק הַרְבֵּה”:

כֹּה הִרְבְּתָה לְדַבֵּר עַל לֵב אַחְיוֹתֶיהָ עַד־כִּי הִרְשׁוּ לָהּ לַהֲבִיאָם הַבַּיְתָה, בִּתְנַאי, כִּי לֹא יְדַבְּרוּ עַל אוֹדוֹת עִנְיָנִים שֶׁאֵינָם נוֹגְעִים לָהֶם, לְבַעֲבוּר לֹא יִשְׁמְעוּ דְבָרִים אֲשֶׁר לֹא יִהְיוּ לָהֶם לְרָצוֹן. וַתֵּלֶךְ הָאָחוֹת בְּשִׂמְחָה וּכְרֶגַע שָׁבָה עִם שְׁלשֶׁת הָעִוְרִים שֶׁזְּקָנָם גָּזוּז וּשְׂפָמָם דַּק, אָרֹךְ וּמְסֻלְסָל; וְהֵמָּה הָיוּ מְחַזְּרִים עַל הַפְּתָחִים. וַיְבָרְכוּ אֶת הַמְסֻבִּים וַיַּעַמְדוּ אֵצֶל הַדָּלֶת. הַנְּעָרוֹת קָמוּ מִמּוֹשְׁבוֹתָן וַיְבַקְּשׁוּ מֵאִתָּם לָשֶׁבֶת אֶל הַשֻּׁלְחָן. הָעֲנִיִּים הִבִּיטוּ עַל הַסַּבָּל וַיִּרְאוּ, כִּי שִׁכּוֹר הוּא וַיַּחְשְׁבֻהוּ לְאֶחָד מֵהֶם. וַיֹּאמְרוּ זֶה לָזֶה:

–“הִנֵּה זֶה כָמוֹנוּ מְחַזֵּר עַל הַפְּתָחִים וִיהִי לְרֵעַ לָנוּ”.

כִּשְׁמֹעַ הַסַּבָּל אֶת דִּבְרֵיהֶם אֵלֶּה וַיִּחַר לוֹ וַיָּקָם מִמְקוֹמוֹ, עֵינָיו נוֹצְצוּ מִכַּעַס, וַיִּגְעַר בָּהֶם לֵאמֹר:

־ “שְׁבוּ בִּמְנוּחָה וְאַל תַּרְבּוּ לַהַג! הַאִם לֹא קְרָאתֶם אֶת הַדְּבָרִים הַכְּתוּבִים עַל הַדָּלֶת?”:

וַתִּצְחַקְנָה הָעֲלָמוֹת, וַתֹּאמַרְנָה אִשָּׁה אֶל אֲחוֹתָהּ.

־ “הָעֲנִיִּים הָאֵלֶּה וְהַסַּבָּל יִהְיוּ לָנוּ לִצְחֹק וּלְשַׁעֲשׁוּעִים”.

וַתְּשִׂימֶינָה לִפְנֵי הָעֲנִיִּים לֶאֱכֹל, וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ כֻּלָּם יַחַד. וְהָאָחוֹת הַפּוֹתַחַת לָהֶם אֶת הַדֶּלֶת הָיְתָה מַשְׁקָה אוֹתָם.

וַיְהִי כִּי טוֹב לֵב כִּלָּם בַּיַּיִן, וַיֹּאמֶר הַסַּבָּל אֶל שְׁלשֶׁת הָעֲנִיִּים:

־ “אַחִים, אוּלַי יֵשׁ לָכֶם לְסַפֵּר לָנוּ סִפּוּר נָעִים אֲשֶׁר יְשַׁעֲשֵׁעַ אֶת נַפְשֵׁנוּ?”

וַיְהִי כִּי בָא הַיַּיִן אֶל לֵב הָעֲנִיִּים וַיְבַקְּשׁוּ כְלֵי זֶמֶר. וַתָּבֵא לָהֶם הָאָחוֹת הַצְּעִירָה כִּנּוֹר, נֵבֶל וָתֹף. וַיָּקוּמוּ הָעֲנִיִּים. וַיִּקַּח אֶחָד מֵהֶם אֶת הַכִּנּוֹר וְהַשֵּׁנִי אֶת הַנֵּבֶל וְהַשְּׁלִישִׁי לָקַח אֶת הַתֹּף. וַיְזַמְּרוּ הָעִוְרִים בְּטוּב טַעַם וָדַעַת, וַתָּרֵמְנָה הָעֲלָמוֹת אֶת קוֹלָן הֶעָרֵב וַתְּבַסֵּמְנָה אֶת מַנְגִּינוֹת הָעֲנִיִּים. פִּתְאֹם דָּפְקוּ עוֹד פַּעַם עַל הַדָּלֶת.

VIII    🔗

וַתָּקָם הַצְּעִירָה מִמְקוֹמָהּ לִרְאוֹת מִי זֶה דּוֹפֵק שָׁם.

הַדּוֹפֵק בַּפַּעַם הַזֹּאת הָיָה הַכַּלִּיף הַנּוֹדָע לְמִשְׂגָּב הָרוּן־אַל־רַשִּׂיד עִם אֲחֻזַּת מֵרֵעֵהוּ הַמִּשְׁנֶה דְשָׁפַר הַנּוֹדָע, נוֹשֵׂא כְלֵי הַכַּלִּיף. הֵמָּה הָיוּ מִתְחַפְּשִׂים בְּבִגְדֵי סוֹחֲרִים וְהוֹלְכִים לִרְאוֹת וְלִשְׁמוֹעַ חֲדָשׁוֹת וְלָדַעַת מַחְשְׁבוֹת בְּנֵי הָעִיר בַּגְדַּד עַל אֹדוֹת כַּלִּיפָם וְשָׂרָיו.

וַיְהִי בְעָבְרָם עַל הַבַּיִת הַזֶּה וַיִּשְׁמְעוּ אֶת הַשִּׁירִים וְהַמַּנְגִּינוֹת, וַיֹּאמֶר הַכַּלִּיף אֶל דְּשָׁפַר:

־ “נָסוּרָה נָא אֶל הַבַּיִת וְנִרְאֶה וְנֵדְעָה אֶת בַּעֲלֵי הַשִּׁירִים וְהַמְזַמְּרִים הַנְּעִימִים הָאֵלֶּה”.

וַיַּעֲנֵהוּ דְשָׁפַר:

־ "בִּי אֲדוֹנִי, הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה אֶל נָכוֹן מְזַמְּרִים וּמְשׁוֹרְרִים מִיֵּינָם אֲשֶׁר שָׁתוּ יוֹתֵר מִדַּי, וְאָנֹכִי דֹאֵג פֶּן יְבֻלַּע עוֹד לָנוּ.

וַיַּעֲנֵהוּ הַכַּלִּיף:

־ “יְהִי־מָה! נָבוֹאָה הַבָּיְתָה. כֹּה חֶפְצִי.וְאַתָּה עוּצָה עֵצָה אֵיךְ לָבוֹא שָׂמָּה”.

וַיַּעֲנֵהוּ הַמִּשְׁנֶה:

־ הִנְנִי שׁוֹמֵעַ וּמַקְשִׁיב".

וַיִּגַּשׁ אֶל הַדֶּלֶת וַיִדְפֹּק. וַיְהִי בְצֵאת אֲלֵיהֶם הָאָחוֹת הַצְּעִירָה וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ דְשָׁפַר: “גְּבִרְתִּי, הִנְנוּ סוֹחֲרִים מִטְּבַרְיָה, זֶה כַּעֲשָׂרָה יָמִים בָּאנוּ בַּגְדַּדָּה, הֵבֵאנוּ אִתָּנוּ סְחוֹרוֹת מִסְּחוֹרוֹת שׁוֹנוֹת וַאֲנַחְנוּ לָנִים בְּמָלוֹן. הַיּוֹם בָּעֶרֶב בִּקַּרְנוּ בֵּית סוֹחֲרֵנוּ מִכָּרֵנוּ, אֲשֶׁר קָרָא לָנוּ לְבַקְּרֵהוּ בְּבֵיתוֹ וַנְבַלֶּה שָׁם בַּנְּעִימִים שָׁעוֹת אֲחָדוֹת; אָכַלְנוּ שָׁם וְשָׁתִינוּ. אַחֲרֵי כֵן נִפְרַדְנוּ בְּשָׁלוֹם מִמֶּנּוּ וּמִכָּל בְּנֵי בֵיתוֹ וְהָלַכְנוּ לָשׁוּב לִמְלוֹנֵנוּ, אַךְ גֵּרִים אֲנַחְנוּ פֹּה, עַל־כֵּן תָּעִינוּ מִן הַדֶּרֶךְ וְלֹא נוּכַל לִמְצֹא אֶת הָאַכְסַנְיָה שֶׁלָּנוּ וּבְכֵן אָנוּ מְבַקְּשִׁים מֵאִתֵּך לֶאֱסֹף אוֹתָנוּ אֶל בֵּיתֵךְ הַלַּיְלָה, וַה' יִגְמֹל לָךְ כִּפְעֻלָּתֵךְ הַטּוֹבָה”.

וַיְהִי כִי דִבְּרוּ כֹה אֵלֶיהָ, הִתְבּוֹנְנָה הַנַּעֲרָה אֲלֵיהֶם וַתֵּרֶא, כִּי אֲנָשִׁים סוֹחֲרִים הֵמָּה וְהַכָּרַת פְּנֵיהֶם עָנְתָה בַם, כִּי נִכְבָּדִים הֵמָּה; וַתֵּלֶךְ וַתַּגֵּד לְאַחְיוֹתֶיהָ. וַתְּצַוֶּינָה אַחְיוֹתֶיהָ לְתִתָּם לָבֹא הַבָּיְתָה.

וַיְהִי כִי שָׁבָה הַנַּעֲרָה אֶל הַסּוֹחֲרִים וַתִּפְתַּח אֶת הַדֶּלֶת, שָׁאַל הַכַּלִּיף אֶת פִּיהָ:

־ “הֲנוּכַל לָבֹא הַבַּיְתָה”?

וַתַּעַן אוֹתָם:

־ “בּוֹאוּ נִכְבַּדָּי”.

וַיָּבֹאוּ הַכַּלִּיף וּדְשָׁפַר הַבָּיְתָה. וַתָּקֹמְנָה הָעֲלָמוֹת מִפְּנֵיהֶם וַתֹּאמַרְנָה:

־ “בָּרוּךְ בֹּאֲכֶם, אֲדוֹנַי. נְעִימָה לָנוּ חֶבְרַתְכֶם, אַךְ אַל תַּחְקְרוּ עַל אוֹדוֹת דְּבָרִים אֲשֶׁר לֹא לָכֶם הֵם לָדַעַת, וְאָז לֹא תִשְׁמְעוּ דְבָרִים אֲשֶׁר לֹא יִיטְבוּ בְּעֵינֵיכֶם”.

וַיַּעֲנוּ אוֹתָן:

־ “טוֹב, יְהִי כְדִבְרֵיכֶן”.

וַיְהִי כִּי קָרַב הַכַּלִּיף אֶל הַשֻּׁלְחָן וַיַּרְא אֶת שְׁלשֶׁת הָעֲנִיִּים הָעִוְרִים בְּעֵינָם הַשְּׂמָאלִית. וַיִּתְמַהּ מְאֹד. אֲבָל יוֹתֵר הִשְׁתּוֹמֵם עַל יִפְעַת הָעֲלָמוֹת וְלֹא יָכֹל לְהָסֵב עֵינָיו מִנֶּגְדָּן. וַתָּשֹׁבְנָה הָעֲלָמוֹת אֶל שַׁעֲשׁוּעֵיהֶן וַתִּקְרָאנָה גַּם לַכַּלִּיף לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת עִמָּהֵן. אַךְ הַכַּלִּיף הִגִּיד לָהֶן, כִּי יַיִן וְשֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה, כִּי נָזִיר הוּא וְכִי הוּא נוֹסֵעַ תָּמִיד לְעִיר מֶקָּא אֶל קֶבֶר הַנָּבִיא.

וַתָּקָם הָאָחוֹת הַצְּעִירָה מִמְּקוֹמָהּ וַתִּפְרֹשׂ עַל הַשֻּׁלְחָן לְפָנָיו מַפָּה מְרֻקֶּמֶת זָהָב וַתָּשֶׂם קַעֲרַת חֶרֶשׂ יָפָה וַתִּצּוֹק לְתוֹכָהּ מֵי פִרְחֵי עֲרָבוֹת מְעֹרָבִים עִם קֶרַח וְסֻכָּר. הַכַּלִּיף הוֹדָה לָהּ עַל חַסְדָּהּ וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ: “עָלַי לְשַׁלֵּם לָהּ בְּיוֹם מָחָר שָׂכָר עַל טוֹבַת לִבָּהּ עַתָּה”… וַיָּשׁוּבוּ לְמִשְׁתֵּה יֵינָם.

וַיְהִי כִי כְבָר בָּא הַיַּיִן אֶל קִרְבָּם, קָמָה גְבֶרֶת הַבַּיִת מִמְּקוֹמָהּ וַתִּקַּח אֶת אֲחוֹתָהּ אֶת סֹכֶנֶת הַבַּיִת בְּיָדָהּ, וַתֹּאמֶר לָהּ:

־ “קוּמִי, אֲחוֹתִי, וּנְמַלֵּא אֶת חוֹבָתֵנוּ”.

וַתַּעַן הַשֵּׁנִית:

־ “הִנְנִי לְמִצְוָתֵךְ”.

וַתָּקָם הָאָחוֹת הַצְּעִירָה מִמְּקוֹמָהּ וַתַּסֵּב אֶת הַכִּסְאוֹת וְהַשֻּׁלְחָן לְאַחַד הַקִּירוֹת וּמְלֹא רֹחַב הָאוּלָם הָיָה פָנוּי. וַתַּצֶּב אֶת הָעֲנִיִּים הָעִוְרִים לְיַד הַדֶּלֶת וְאֶת הַסַּבָּל הֶעֱמִידוּ בְּתוֹךְ הָאוּלָם בְּאָמְרָן:

־ “אַתָּה בֶן־בַּיִת פֹּה”.

וַיָּקָם הַסַּבָּל וַיֶּאֱזוֹר אֶת מָתְנָיו וַיַּעֲמֹד הָכֵן בְּתוֹךְ אוּלָם הַבַּיִת וַיֹּאמַר:

־ “מַה תִּשְׁאַל נַפְשְׁכֶן וְאֶעֱשֶׂה לָכֶן”.

וַתַּעֲנֶינָה הָעֲלָמוֹת:

־ “עֲמוֹד עַל מִשְׁמַרְתְּךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר הִנְךָ עוֹמֵד עַתָּה”.

וַתָּקָם גְּבֶרֶת הַבַּיִת וַתֹּאמֶר אֶל הַסַּבָּל:

־ “עֲזָר־נָא לִי”.

וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁתֵּי כְלָבוֹת שְׁחוֹרוֹת קְשׁוּרוֹת בְּכַבְלֵי בַרְזֶל נְהוּגוֹת בְּיָדָהּ. וַיִּקַּח מִיָּדָהּ אֶת הַכֶּבֶל עִם הַכְּלָבוֹת וַיַּעֲמִידֵן בְּתוֹךְ הָאוּלָם. וַתָּקָם גְּבֶרֶת הַבַּיִת עוֹד פַּעַם וַתַּחְשׂף אֶת יָדָהּ הַיְמָנִית אֲשֶׁר הֶחֱזִיקָה שׁוֹט אָרֹך וְחָזָק וַתִּקְרָא לַסַּבָּל:

־ “הַגֵּש לִי אֶת הַכַּלְבָּה הָאֶחָת”.

וַיְהִי כַאֲשֶׁר הִגִּישׁ אֵלֶיהָ אֶת הַכַּלְבָּה; וְהַחַיָּה הֵסַבָּה אֶת רֹאשָׁהּ אֶל הָעַלְמָה וַתָּחֶל לְהִתְאוֹנֵן וְלִנְבֹּחַ בְּקוֹל יְלֵל, אַךְ הָעַלְמָה הִכְּתָה אֶת הַכַּלְבָּה בְּשׁוֹטָהּ מַכּוֹת בִּלְתִּי הֶרֶף וְלֹא חָדְלָה, אַף כִּי צָעֲקָה וְנָבְחָה בְקוֹל מַרְגִּיז לֵב. כֹּה הִרְבְּתָה וְעִצְּמָה מַכּוֹתֶיהָ עַד כִּי יָגְעָה יָדָהּ וַתַּשְׁלֵךְ אֶת הַשּׁוֹט. אָז חִבְּקָה אוֹתָה וַתַּדְבִּיקֶנָּה אֶל לִבָּהּ וַתִּשַּׁק לָה וַתִּמַּח דִּמְעוֹת עֵינֶיהָ. אַחֲרֵי כֵן צִוְּתָה אֶת הַסַּבָּל לְהוֹלִיךְ אֶת הַכַּלְבָּה הַמֻּכָּה וּלְהַגִּישׁ לָהּ אֶת הַכַּלְבָּה הַשֵּׁנִית. וַתַּעַשׂ לַכַּלְבָּה הַשֵּנִית כַּאֲשֶׁר עָשְׂתָה לָרִאשׁוֹנָה.

וַיֵּרַע הַדָּבָר בְּעֵינֵי הַכַּלִּיף. וַיִּמְצָא אֶת נַפְשׁוֹ נִדְכָּאָה. וַיִּקְרֹץ בְּעֵינָיו אֶל מִשְׁנֵהוּ דְּשָׁפַר שֶׁיִּשְׁאַל מַה פֵּשֶׁר הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה. אֲבָל דְּשָׁפַר רָזַם לוֹ, כִּי עָלָיו לְהִתְאַפֵּק וְלַחֲשׁוֹת…

אַחֲרֵי כֵן פָּנְתָה גְּבֶרֶת הַבַּיִת אֶל אֲחוֹתָהּ הַצְּעִירָה שֹׁמֶרֶת הַסַּף וַתֹּאמַר:

־ “קוּמִי וַעֲשִׂי אֶת חוֹבָתֵךְ”.

וַתַּעַן אוֹתָהּ:

־ “טוֹב, אֶעֱשֶׂה כִדְבָרַיִךְ”.

וַתֵּשֶׁב גְּבֶרֶת הַבַּיִת עַל סַפָּה שֶׁל שֵׁשׁ הַמְצֻפָּה כֶּסֶף וְזָהָב. וַתֹּאמֶר אֶל אַחְיוֹתֶיהָ הַשְּׁתַּיִם:

־ “הֲבִיאֶינָה אֶת חֶפְצֵיכֶן!” וַתֵּשֶׁב הָאָחוֹת הַצְּעִירָה עַל הַסַּפָּה אֵצֶל הַגְּבֶרֶת. וְהַסּוֹכֶנֶת הֵבִיאָה מֵהַחֶדֶר הַשֵּׁנִי תִּיק, וּפְתִילִים יְרֻקִּים יְסֻבּוּהוּ. וַתּוֹצֵא מֵהַתִּיק נֵבֶל וַתְּנַסֶּה אֶת הַנִּימִים וַתֵּיטִיבֵם וַתָּחֶל לְנַגֵּן עָלָיו מַנְגִּינוֹת וַתָּשַׁר בְּקוֹלָהּ הַנָּעִים.

וַיְהִי כִשְׁמוֹעַ גְּבֶרֶת הַבַּיִת אֶת מַנְגִּינוֹתֶיהָ, קָרְאָה:

–ה', עֲשֵׂה הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ.

וַתִּקְרַע אֶת בְּגָדֶיהָ וַתִּתְעַלָּף. וַתְּמַהֵר אֲחוֹתָהּ הַצְּעִירָה וַתִּזְרֹק מַיִם עַל פָּנֶיהָ וַתָּבֵא לָהּ שִׂמְלָה אַחֶרֶת.

וַיִּפֶן הַכַּלִּיף אֶל דְּשָׁפַר וַיֹּאמַר:

־ "לֹא אוּכַל עוֹד לְהִתְאַפֵּק וְלָנוּחַ עַד אִם אֲגַלֶּה מִסְתְּרֵי הָעַלְמָה, לָמָה יִסְּרָה אֶת הַכְּלָבוֹת.

וַיַּעֲנֵהוּ דְּשָׁפַר:

־ “הַאֵינְךָ זוֹכֵר אֶת הַתְּנַאי אֲשֶׁר הִתְנוּ עִמָּנוּ בְּצַעֲדֵנוּ עַל סַף בֵּיתָן, כִּי לֹא נִשְׁאַל עַל אוֹדוֹת עִנְיָנִים שֶׁלֹּא לָנוּ הֵם, לְמַעַן לֹא נִשְׁמַע דְּבָרִים אֲשֶׁר לֹא יִיטְבוּ בְּעֵינֵינוּ?”

וַתִּקַּח הַסּוֹכֶנֶת עוֹד פַּעַם אֶת הַנֵּבֶל בְּיָדֶיהָ וַתִּפְרֹט בְּאֶצְבְּעוֹתֶיהָ עַל מֵיתָרָיו.

וַיְהִי כִּי כָלְתָה לְנַגֵּן, קָרְעָה הָאָחוֹת הַשֵּׁנִית אֶת בְּגָדֶיהָ מֵעָלֶיהָ כַּאֲחוֹתָהּ וַתִּצְעַק וַתִּתְעַלָּף, וַיֵּחָשְׂפוּ מַעֲרוּמֵי גֵוָהּ וְהִנֵּה הוּא מָלֵא חַבֻּרוֹת וּפִצְעֵי שְׁבָטִים.

וַיֶּחֱרַד הַכַּלִּיף וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ מִן הַמַּרְאוֹת הָאֵלֶּה. וְהָעֲנִיִּים שֶׁעֵינָם הַשְּׂמָאלִית נֻקְּרָה אָמְרוּ:

־ “טוֹב הָיָה לָנוּ לָלוּן בָּאַשְׁמָנִּים מִבּוֹא אֶל הַבַּיִת הַזֶּה הַמָּלֵא אָסוֹן וָפֶגַע”.

וַיִּפֶן הַכַּלִּיף אֲלֵיהֶם וַיִּשְׁאָלֵם:

־ “לָמָה זֶה וְעַל מַה־זֶה?”

וַיַּעֲנוּ אוֹתוֹ:

־ “לִבֵּנוּ יִסָּעֵר מְאֹד מֵהַמַּרְאוֹת הַנּוֹרָאִים הָאֵלֶּה”.

– “הַאִם לֹא בְנֵי בַיִת אַתֶּם בָּזֶּה”?

וַיַּעֲנוּ הַדַּלִים אֶת הַכַּלִּיף:

־ “זָרִים אֲנַחְנוּ פֹּה; אֶל נָכוֹן הָאִישׁ הַזֶּה הַיּוֹשֵׁב עַל יָדֵנוּ הוּא בֶן־בַּיִת פֹּה”.

וַיַּעְנֵם הַסַּבָּל:

– “חַי ה', כִּי בַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בָּאתִי הַיּוֹם לִפְנוֹת עֶרֶב אֶל הַבַּיִת הַזֶּה. וּמוּטַב הָיָה לִי לוּ לַנְתִּי בְּגֵיא צַלְמָוֶת”.

וַיֹּאמְרוּ כֻלָּם פֶּה אֶחָד:

– " הֲלֹא אֲנַחְנוּ שִׁבְעָה אֲנָשִׁים, וְהֵנָּה רַק כְּשָׁלשׁ נָשִׁים, נִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהֶן פֵּשֶׁר הֲלִיכֹותֵיהֶן הָאֵל, אִם תַּגֵּדְנָה טוֹב, וְאִם לֹא נַכְבִּיד עֲלֵיהֶן אֶת אַכְפֵּנוּ וְנוֹצִיא מִפִּיהֶן עַל כָּרְחָן אֶת פִּתְרוֹן הַחִידוֹת הָאֵל.

הַדָּבָר הַזֶּה מָצָא חֵן בְּעֵינֵי כֻלָּם, רַק בְּעֵינֵי דְּשָׁפַר לֹא יָשְׁרָה עֲצָתָם. וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם:

– “לוּ בְקוֹלִי שְׁמַעְתֶּם, נַנִּיחָה לָהֶן לַעֲשׂוֹת אֶת שֶׁלָּהֶן, כִּי אֲנַחְנוּ רַק אוֹרְחִים בְּצֵל קוֹרָתָן, וְהִנָּה בְחַסְדָּן אָסְפוּ אוֹתָנוּ אֶל בֵּיתָן, בִּתְנַאי, כִּי לֹא נַפְרִיעֵן מִמַּעֲשֵׂיהֶן וְלֹא נִשְׁאַל עַל אוֹדוֹת דְּבָרִים שֶׁלֹּא לָנוּ הֵם, וּבְכֵן עָלֵינוּ לְקַיֵּם הַבְטָחָתֵנוּ. הֲלֹא עוֹד מְעַט וְיִהְיֶה בֹקֶר וְיֵלֵךְ כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ אֶל דַּרְכּוֹ”.

וַיִּפֶן אֶל הַכַּלִּיף וַיִּקְרֹץ אֵלָיו וַיְּבָאֶר לוֹ בְּקָרְצוֹ עָיִן.

–“הֲלֹא כַעֲבֹר שָׁעָה אַחַת יִהְיֶה בֹקֶר, וּבַבֹּקֶר תּוּכַל לַחְקֹור וְלִדְרשׁ עַל אוֹדוֹתָן וְעַל אוֹדוֹת הֲלִיכוֹתֵיהֶן בְּלֵיל זֶה”.

אַךְ הַכַּלִּיף לֹא אָבָה לִשְׁמֹעַ לַעֲצָתוֹ וְעָמַד עַל דַּעְתּוֹ הָרִאשׁוֹנָה בְּאָמְרוֹ:

־ אַחַת גָּמַרְתִּי, לָדַעַת עַתָּה אֶת כָּל הַנַּעֲשֶׂה פֹּה, כִּי לֹא אוּכַל עוֹד לְהִתְאַפֵּק וְלִמְשֹׁל בְּרוּחִי".

וַיִּוָּעֲצוּ הַכַּלִּיף וְהַסַּבָּל עִם עִוְרֵי הָעַיִן כֻּלָּם יַחַד לֵאמֹר: ־ “מִי יִשְׁאַל וְאֶת מִי נִשְׁלַח?”

וַיַּחְלְטוּ לְמַלֵּא אֶת יַד הַסַּבָּל. עוֹד הֵמָּה מְדַבְּרִים וְהָאֲחָיוֹת הִתְבּוֹנְנוּ אֲלֵיהֶם, וַתִּקְרֶאנָה:

־ “הוֹי גְּבָרִים! עַל־מָה אַתֶּם נִדְבָּרִים יַחַד?”

וַיָּקָם הַסַּבָּל לִקְרָאתָן וַיִּשְׁתַּחוּ וַיֹּאמֶר: ־ "בִּי גְבִירוֹתַי, הִנְנִי שָׁלוּחַ אֲלֵיכֶן מֵאֵת כָּל הָאוֹרְחִים לְהַשְׁבִּיעַ אֶתְכֶן בְּשֵׁם ה' לְהַגִּיד לָנוּ פֵּשֶׁר מַעֲשֵׂיכֶם הַזָּרִים. לָמָּה הָאַחַת מֵהֶן הִכְּתָה אֶת שְׁתֵּי הַכְּלָבוֹת וְאַחֲרֵי כֵן נָשְׁקָה אוֹתָן, וּמֵאַיִן לַשֵּׁנִית מַכּוֹת שְׁבָטִים כָּאֵלֶּה?

הָעַלְמָה פָּנְתָה אֶל כָּל הָאוֹרְחִים וַתִּשְׁאַל: ־ “הַאֱמֶת, כִּי הוּא שָׁלוּחַ מִכֶּם לְדַבֵּר אֶת דְּבָרָיו בְּשִׁמְכֶם?”

כֻּלָּם מִלְּבַד דְּשָׁפַר עָנוּ פֶה אֶחָד:

־ “כֵּן, אֲנַחְנוּ מִלֵּאנוּ אֶת יָדוֹ לִשְׁאֹל אֶת אֲשֶׁר שָׁאַל.”

וַתִּכְעַס גְּבֶרֶת הַבַּיִת וַתִּקְרָא:

– “אוֹרְחִים! אַתֶּם עֲכַרְתֶּם אוֹתָנוּ, הַאִם לֹא אָמַרְנוּ לָכֶם טֶרֶם בָּאתֶם בְּצֵל קוֹרָתֵנוּ, כִּי לֹא תִשְׁאֲלוּ עַל עִנְיָנִים שֶׁאֵינָם נוֹגְעִים לָכֶם, וְאָז לֹא תִשְׁמְעוּ דְבָרִים שֶׁלֹּא יִיטְבוּ בְּעֵינֵיכֶם? הַמְּעַט מִכֶּם, כִּי הֶאֱכַלְנוּכֶם לֶחֶם וַנַּשְׁקְ אֶתְכֶם יַיִן, כִּי הִרְהַבְתֶּם עוֹד לְהַרְעִימֵנוּ וּלְחַלֵּל מוֹצַא שִׂפְתֵיכֶם?!”

וּבְדַבְּרָהּ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה חָשְׂפָה אֶת זְרוֹעָהּ, וַתַּךְ שָׁלשׁ פְּעָמִים עַל הָרִצְפָה. כְּרֶגַע נִפְתְּחָה דֶלֶת נִסְתָּרָה, וְשִׁבְעָה עֲבָדִים וַחֲרָבוֹת שְׁלוּפוֹת בִּידֵיהֶם בָּאוּ אֶל הָאוּלָם. וַתִּקְרָא גְּבֶרֶת הַבַּיִת:

־ "אִסְרוּ אֶת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה הַפּוֹשְׂקִים שְׂפָתַיִם יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר הִרְשִׁינוּ לָהֶם. כְּרֶגַע הֵקִימוּ שִׁבְעַת הָעֲבָדִים אֶת מִצְוָתָהּ וַיִּשְׁאֲלוּ אוֹתָהּ:

– “גְּבִרְתֵּנוּ, תְּנִי לָנוּ רְשׁוּת לְהָסִיר אֶת רֹאשָׁם”.

וַתַּעַן אוֹתָם:

־ “חַכּוּ לִי עֵת קְטַנָּה, עַד אֲשֶׁר אֶשְׁאָלֵם מִי וּמֵאַיִן הֵמָּה, טֶרֶם אָסִיר רֹאשָׁם מֵעֲלֵיהֶם”.

וַיִּתְחַנֵּן הַסַּבָּל אֶל גְּבֶרֶת הַבַּיִת:

– “בְּשֵׁם ה‘, גְּבִרְתִּי, אַל נָא תְמִיתֵנִי בְּחַטַּאת כֻּלָּם, הֲלֹא כֻּלָּם אֲשֵׁמִים נֶגְדְּכֶן, רַק לֹא אֲנִי, חַי ה’, כִּי לוּלֵי אֵלֶּה הַדַּלִּים שֶׁבָּאוּ, בִּלִּיתִי אֶת כָּל הַלַּיְלָה בַּטּוֹב וּבַנְּעִימִים, רַק הַדַּלִּים אֲשֶׁר יוּכְלוּ לַהֲפֹךְ קִרְיָה עַלִּיזָה לְמִדְבָּר שְׁמָמָה הֵפֵרוּ אֶת שִׂמְחָתֵנוּ”.