הוּא מָשַׁךְ אוֹתָהּ עִם הַיֶּלֶד
פֶּרְסֵאוּס
פֶּרֶק א: אֵיךְ בָּאוּ פֶּרְסֵאוּס וְאִמּוֹ לְסֵרִיפוֹס 🔗
הָיֹה הָיוּ לְפָנִים שְׁנֵי נְסִיכִים אַחִים תְּאוֹמִים, שֵׁם הָאֶחָד אֵקְרִיזְיוּס וְשֵׁם הַשֵּׁנִי פְּרֶטוּס. הֵם יָשְׁבוּ בְּבִקְעַת אַרְגּוֹס הַנֶּחְמָדָה, הַרְחֵק בְּאֶרֶץ יָוָן. מֵרֶגַע הִוָּלְדָם הִתְחִילוּ לָרִיב; וְכַאֲשֶׁר גָּדְלוּ, הִתְאַמֵּץ כָּל אֶחָד מֵהֶם לִגְזֹל אֶת חֵלֶק אָחִיו בַּמְּלוּכָה וְלִהְיוֹת מוֹשֵׁל בַּכֹּל לְבַדּוֹ. הָרִאשׁוֹן הָיָה אֵקְרִיזְיוּס אֲשֶׁר גֵּרַשׁ אֶת פְּרֶטוּס מֵאַרְצוֹ; וְהַהוּא הָלַךְ לִמְדִינוֹת הַיָּם וְהֵבִיא מִשָּׁם לְבֵיתוֹ בַּת מֶלֶךְ נָכְרִי, אֲשֶׁר לָקַח לוֹ לְאִשָּׁה, וְאַנְשֵׁי־צָבָא נָכְרִים לַעֲזֹר לוֹ, הֵם הַמְכֻנִּים קִיקְלוֹפִּים,1 וּבְיָדוֹ עָלָה לְגָרֵשׁ אֶת אֵקְרִיזְיוּס. אַחֲרֵי כֵן נִלְחֲמוּ שְׁנֵי הָאַחִים זֶה עִם זֶה יָמִים רַבִּים בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת בָּאָרֶץ, עַד אֲשֶׁר עָשׂוּ שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם; אֵקְרִיזְיוּס לָקַח לוֹ אֶת אַרְגּוֹס עִם חֲצִי הַמְּדִינָה, וּפְרֶטוּס לָקַח אֶת טִירִינְס עִם הַחֵצִי הַשֵּׁנִי. וּפְרֶטוּס עִם צְבָא הַקִּיקְלוֹפִּים אֲשֶׁר לוֹ בָּנוּ מִסָּבִיב לְטִירִינְס חוֹמוֹת גְּדוֹלוֹת מֵאֲבָנִים כְּבֵדוֹת, הָעוֹמְדוֹת עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
וְאִישׁ נָבִיא בָּא אֶל אֵקְרִיזְיוּס קְשֵׁה־הַלֵּב וַיְנַבֵּא עָלָיו לֵאמֹר: “יַעַן אֲשֶׁר קַמְתָּ עַל אָחִיךָ עַצְמְךָ וּבְשָׂרְךָ, יָקוּם עָלֶיךָ עַצְמְךָ וּבְשָׂרְךָ; יַעַן כִּי חָטָאתָ לְבֶן־מִשְׁפַּחְתְּךָ, עָנשׁ תֵּעָנֵשׁ בִּידֵי בֶּן מִשְׁפַּחְתְּךָ. הִנֵּה בִּתְךָ דַּנֶה תֵּלֵד בֵּן, וּבִידֵי הַבֵּן הַזֶּה מוֹת תָּמוּת. כֵּן גָּזְרוּ הָאֵלִים וְהַדָּבָר הַזֶּה בּוֹא יָבוֹא”.
אֵקְרִיזְיוּס חָרַד מְאֹד מְאֹד לַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אַךְ הוּא לֹא שָׁב מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה. הוּא הָיָה אַכְזָרִי לִבְנֵי בֵּיתוֹ, וְתַחַת לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה וְלִהְיוֹת נוֹחַ לָהֶם, עוֹד הִכְבִּיד לִבּוֹ עֲלֵיהֶם; אֶת בִּתּוֹ דַּנֶה הַיָּפָה כָּלָא בְּתוֹךְ מַרְתֵּף בְּבֶטֶן הָאֲדָמָה וְצִפָּה אוֹתוֹ נְחֹשֶת קָלָל, לְמַעַן לֹא יוּכַל אִישׁ לִקְרֹב אֵלֶיהָ. הוּא חָשַׁב בְּלִבּוֹ לָלֶכֶת בְּעָרְמָה עִם הָאֵלִים, אַךְ עַתָּה תִּרְאוּ, אִם הִצְלִיחַ לְהִמָּלֵט מִיָּדָם.
עָבְרוּ יָמִים וְדַנֶה יָלְדָה בֵּן, וְהַיֶּלֶד הָיָה יְפֵה מַרְאֶה וְכֹה נֶחְמָד, עַד כִּי כָל אִישׁ הָיָה חוֹמֵל עָלָיו; לֹא כֵן הַמֶּלֶךְ קְרִיזְיוּס: הוּא לֹא יָדַע רַחֵם. הוּא לָקַח אֶת דַּנֶה וְאֶת יַלְדָּהּ אֶל חוֹף הַיָּם וַיָּשֶׂם אוֹתָם בְּתוֹךְ תֵּבָה גְּדוֹלָה וַיִּשְׁלַח אֶת הַתֵּבָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם, וְאֶת הָרוּחוֹת וְאֶת הַגַּלִּים צִוָּה לָשֵׂאת אוֹתָם לְכָל מָקוֹם שֶׁהוּא.
עָבַר לַיְלָה, חָלַף יוֹם. יוֹם אָרֹךְ הָיָה זֶה בְּעֵינֵי דַּנֶה, וְעוֹד לַיְלָה וְעוֹד יוֹם עָבַר, עַד אֲשֶׁר תָּשׁ כֹּחָהּ שֶׁל דַּנֶה מֵרָעָב וּמִבֶּכִי, אוּלָם שׁוּם אֶרֶץ לֹא הוֹפִיעָה. הַיֶּלֶד יָשֵׁן בִּמְנוּחָה כָּל אוֹתוֹ הַזְּמָן, וְלָאַחֲרוֹנָה צָנַח רֹאשָׁהּ שֶׁל דַּנֶה הָעֲלוּבָה וְגַם הִיא נִרְדְּמָה, לֶחְיָהּ מוּל לְחִי הַיֶּלֶד.
כַּעֲבֹר שָׁעָה קַלָּה הֵקִיצָה פִּתְאֹם, כִּי הַתֵּבָה רָעֲדָה וְחָרְקָה, וְהָאֲוִיר הָיָה מָלֵא קוֹל שָׁאוֹן. הָאִשָּׁה הִבִּיטָה וְהִנֵּה מִמַּעַל לְרֹאשָׁהּ צוּרִים כַּבִּירִים, וְהֵם אֲדֻמִּים לְאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ הַשּׁוֹקַעַת, וּמִסָּבִיב לָהּ סְלָעִים וּמִשְׁבָּרִים, וּרְסִיסֵי קֶצֶף עָפִים. הִיא סָפְקָה כַּפֶּיהָ וַתִּצְעַק בְּקוֹל לְעֶזְרָה. וּלְקוֹל צַעֲקָתָהּ בָּאָה הָעֶזְרָה, כִּי מֵעַל הַסְּלָעִים נִרְאָה אֵלֶיהָ אִישׁ רָם קוֹמָה וִיפֵה־תֹאַר וְהִבִּיט בְּתִמָּהוֹן עַל הָאִשָּׁה הָעֲלוּבָה הַמְטֻלְטֶלֶת בַּתֵּבָה בֵּין הַגַּלִּים.
הוּא הָיָה לָבוּשׁ מְעִיל שֶׁל אֶרֶג־צֶמֶר, וְעַל רֹאשׁוֹ מִגְבַּעַת רְחָבָה לְהָסֵךְ אֶת פָּנָיו; בְּיָדוֹ אָחַז שְׁלָשׁ־קִלְשׁוֹן2 לִדְקֹר בּוֹ דָגִים, וְעַל כְּתֵפָיו רֶשֶׁת. אוּלָם דַּנֶה יָכְלָה לִרְאוֹת, כִּי לֹא אִישׁ פָּשׁוּט הוּא, עַל פִּי תָּאֳרוֹ, הֲלִיכוֹתָיו וּזְהַב שְׂעַר רֹאשׁוֹ וּזְקָנוֹ. גַּם עַל פִּי שְׁנֵי הָעֲבָדִים שֶׁהָלְכוּ אַחֲרָיו וְנָשְׂאוּ אַרְגָּזִים לָשִׂים בָּהֶם אֶת הַדָּגִים. אַךְ הִיא לֹא הִסְפִּיקָה לְהִתְבּוֹנֵן אֶל פְּנֵי הָאִישׁ וְהוּא הִנִּיחַ הַצִּדָּה אֶת שְׁלָשׁ־הַקִּלְשׁוֹן, קָפַץ מֵעַל הַסְּלָעִים וְהִשְׁלִיךְ אֶת חַכָּתוֹ־רִשְׁתּוֹ בְּחָרִיצוּת רַבָּה עַל הָאִשָּׁה וְהַתֵּבָה, עַד כִּי מָשַׁךְ אוֹתָהּ עִם הַיֶּלֶד וְהֶעֱלָם שְׁלֵמִים עַל זִיז סֶלַע.
אַחֲרֵי כֵן אָחַז הַדַּיָּג אֶת דַּנֶה בְּיָדָהּ וְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵן הַתֵּבָה וַיֹּאמֶר:
– הָהּ, אִשָּׁה יְפֵהפִיָּה, אֵיזֶה גּוֹרָל מוּזָר טִלְטֵל אוֹתֵךְ אֶל הָאִי הַזֶּה בְּתוֹךְ אֳנִיָּה תְּשׁוּשָׁה כָּזוּ? מִי אַתְּ וּמֵאַיִן? אֵין זֹאת כִּי בַּת־מֶלֶךְ אַתְּ, וְהַיֶּלֶד הַזֶּה אֵינֶנּוּ בֶּן־אָדָם פָּשׁוּט.
וּבְדַבְּרוֹ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הוֹרָה בְּאֶצְבָּעוֹ עַל הַיֶּלֶד, אֲשֶׁר פָּנָיו הִזְהִירוּ כִּפְנֵי כּוֹכַב־הַשַּׁחַר.
אוּלָם דַּנֶה רַק הִשְׁפִּילָה רֹאשָׁהּ, וּמִתּוֹךְ אֲנָחָה פָּלְטָה מִפִּיהָ:
– הַגִּידָה נָא לִּי, אֶל אֵיזוֹ אֶרֶץ טֻלְטַלְתִּי, אֲנִי הָאִשָּׁה הָאֻמְלָלָה, וּמָה הֵם הָאֲנָשִׁים, אֲשֶׁר בִּידֵיהֶם נָפַלְתִּי?
וְהַדַּיָּג עָנָה:
– שֵׁם הָאִי הַזֶּה סֵרִיפוֹס, וְאָנֹכִי יְוָנִי אֲנִי, הַיּוֹשֵׁב פֹּה. אֲנִי אֲחִי הַמֶּלֶךְ פּוֹלִידֶקְטֶס, וְאַנְשֵׁי הַמָּקוֹם קוֹרְאִים לִי דִיקְטִיס הָרַשָּׁת, כִּי עַל כֵּן פּוֹרֵשׂ אֲנִי רֶשֶׁת לָצוּד דָּגִים עַל חוֹף הַיָּם.
דַּנֶה נָפְלָה לְרַגְלָיו וַתְּחַבֵּק אֶת בִּרְכָּיו וַתִּקְרָא:
– הָהּ, אֲדוֹנִי, חוּס נָא עַל אִשָּׁה נָכְרִיָּה, אֲשֶׁר גּוֹרָל אַכְזָרִי טִלְטֵל אוֹתָהּ אֶל אַרְצְךָ, וְתֵן לָהּ לִהְיוֹת שִׁפְחָה בְּבֵיתְךָ, וְרַק כִּי תִּתְהַלֵּךְ עִמִּי בְּכָבוֹד, כִּי לְפָנִים הָיִיתִי בַּת מֶלֶךְ, וְיַלְדִּי זֶה – נָכוֹן הַדָּבָר אֲשֶׁר אָמַרְתָּ – לֹא מִגֶּזַע פָּשׁוּט הוּא. אָנֹכִי לֹא אֶהְיֶה לְמַשָּׂא עָלֶיךָ וְלֶחֶם עַצְלוּת לֹא אֹכַל, כִּי יָדַי אֲמוּנוֹת מְאֹד לֶאֱרוֹג וְלִשְׁזוֹר בְּיֶתֶר כִּשְׁרוֹן מִכָּל בְּנוֹת אַרְצִי.
הִיא הוֹסִיפָה לְדַבֵּר, אַךְ דִיקְטִיס הִפְסִיקָהּ, הֵרִים אוֹתָהּ וַיֹּאמֶר:
– בִּתִּי, אִישׁ זָקֵן אֲנִי וְשַׂעֲרוֹת רֹאשִׁי הָפְכוּ שֵׂיבָה, וּבָנִים אֵין לִי לְהָבִיא שִׂמְחָה בְּבֵיתִי. בּוֹאִי נָא, אֵיפוֹא, עִמִּי וְהָיִית לְבַת לִי וּלְאִשְׁתִּי, וְהַיֶּלֶד הַזֶּה יִהְיֶה נֶכֶד לָנוּ, יְרֵא הָאֵלִים אֲנִי וּבֵיתִי פָּתוּחָ לְכָל גֵּר. יוֹדֵעַ אֲנִי, כִּי גַם הַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים גַּם הַמַּעֲשִׂים הָרָעִים יֵשׁ לָהֶם גְּמוּל לְעוֹשֵׂיהֶם.
דַּנֶה מָצְאָה נִחוּמִים בְּדִבְרֵי דִיקְטִיס הַדַּיָּג הַטּוֹב וַתֵּלֶךְ עִמּוֹ לְבֵיתוֹ וַתְּהִי לְבַת לוֹ וּלְאִשְׁתּוֹ, וְכֵן עָבְרוּ עָלֶיהָ חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנָה.
הֲיָקוּם בְּךָ לִבְּךָ לַעֲמוֹד בִּפְנֵי מִפְלֶצֶת כָּזֹאת?
פֶּרֶק ב: פֶּרְסֵאוּס נוֹדֵר נֶדֶר חִפָּזוֹן 🔗
עָבְרוּ־חָלְפוּ חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וְהַיֶּלֶד גָּדַל וַיְהִי לְעֶלֶם רָם־קוֹמָה, וּבִהְיוֹתוֹ מַלָּח הָלַךְ לְמַסָּעָיו הָרַבִּים לִסְחוֹר אֶל הָאִיִּים מִסָּבִיב. אִמּוֹ קָרְאָה לוֹ בְּשֵׁם פֶּרְסֵאוּס, אַךְ כָּל הָאֲנָשִׁים בָּאִי סֵרִיפוֹס אָמְרוּ, כִּי אֵינֶנּוּ יְלוּד אִשָּׁה וַיִּקְרְאוּ לוֹ בֶּן צֵאוּס, הוּא הַמֶּלֶךְ שֶׁל כָּל בְּנֵי אַלְמָוֶת, כִּי אַף אִם הָיָה הָעֶלֶם רַק בֶּן חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה, הָיָה מִשִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה גָבוֹהַּ מִכָּל בְּנֵי הָאִי, וְהוּא הָיָה חָרוּץ מִכֹּל בְּרִיצָה בְּנַפְתּוּלִים וּבְהִתְגּוֹשְׁשׁוּת, בִּזְרִיקַת דִּיסְקוּס וְכִידוֹן, יָדַע לַחְתּוֹר בְּמָשׁוֹט וּלְנַגֵּן בְּכִנּוֹר וְלַעֲשׂוֹת כָּל מְלָאכָה הַיָּאָה לְגֶבֶר. אַף הָיָה הָעֶלֶם אַמִּיץ־לֵב וְאִישׁ אֱמֶת, נָדִיב וְאָדִיב, כִּי דִיקְטִיס הַזָּקֵן חִנֵּךְ אוֹתוֹ בְּמִדּוֹת טוֹבוֹת. וְאָכֵן טוֹב הָיָה לְפֶּרְסֵאוּס בְּלָמְדוֹ כָּל זֹאת, כִּי הִנֵּה דַנֶה וּבְנָהּ נָפְלוּ לְתוֹךְ סַכָּנָה גְּדוֹלָה, וּפֶּרְסֵאוּס הָיָה זָקוּק לְכָל חָכְמָתוֹ וּבִינָתוֹ, לְמַעַן הָגֵן עַל אִמּוֹ וְעַל נַפְשׁוֹ.
אָמַרְתִּי, כִּי אָחִיו שֶׁל דִיקְטִיס הָיָה הַמֶּלֶךְ פּוֹלִידֶקְטֶס, מוֹשֵׁל הָאִי, אַךְ הוּא לֹא הָיָה אִישׁ צַדִּיק וְיָשָׁר כְּדִיקְטִיס, כִּי אִם אוֹהֵב כֶּסֶף, עָרוּם וְאַכְזָר. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָה פַּעַם אֶת דַּנֶה הַיָּפָה, חָשַׁק לְקַחְתָּהּ לוֹ לְאִשָּׁה. אַךְ הִיא מֵאֲנָה, כִּי לֹא אָהֲבָה אוֹתוֹ, וְכָל לִבָּהּ הָיָה נָתוּן רַק לִבְנָהּ וְלַאֲבִי בְּנָהּ, אֲשֶׁר לֹא קִוְּתָה לִרְאוֹתוֹ עוֹד. לָאַחֲרוֹנָה נִתְמַלֵּא פּוֹלִידֶקְטֶס חֵמָה, וּבָעֵת אֲשֶׁר הָלַךְ פֶּרְסֵאוּס כְּדַרְכּוֹ לְמַסָּעָיו בַּיָּם, בָּא הַמֶּלֶךְ וְגָזַל אֶת הָאִשָּׁה הַמִּסְכֵּנָה מִבֵּית דִיקְטִיס, בְּאָמְרוֹ: “אִם לֹא תֹאבִי לִהְיוֹת אִשְׁתִּי, הָיֹה תִּהְיִי שִׁפְחָתִי”.
וְכֵן הָיְתָה דַנֶה לְשִׁפְחָה, וְעָלֶיהָ הָיָה לִשְׁאוֹב מִן הַבְּאֵר מַיִם וְלִטְחוֹן בָּרֵיחַיִם, וְאוּלַי גַם סָפְגָה מַכּוֹת, וְעָלֶיהָ כֶּבֶל כָּבֵד, וְכָל זֶה עַל אֲשֶׁר לֹא רָצְתָה לִהְיוֹת לְאִשָּׁה לַמֶּלֶךְ הָאַכְזָרִי הַהוּא.
אוּלָם פֶּרְסֵאוּס הָיָה רָחוֹק עַל פְּנֵי הַיָּם, לְיַד הָאִי סַמּוֹס, וְעַל לִבּוֹ לֹא עָלָה כְּלַל, כִּי אִמּוֹ דוֹאֶבֶת וּשְׁרוּיָה בְּצַעַר וְיָגוֹן.
בְּאַחַד הַיָּמִים, בָּאִי סַמּוֹס, בְּשָׁעָה שֶׁהִטְעִינוּ אֶת הָאֳנִיָּה, הָלַךְ פֶּרְסֵאוּס אֶל יַעַר נָאֶה לְהִסָּתֵר שָׁם מֵחֹם הַשֶּׁמֶשׁ. יָשַׁב שָׁם עַל הָעֵשֶׂב וְתַרְדֵּמָה נָפְלָה עָלָיו. וְכַאֲשֶׁר יָשֵׁן הָעֶלֶם, חָלַם חֲלוֹם מוּזָר:
וְהִנֵּה אִשָּׁה כְּבוּדָה בָּאָה אֵלָיו דֶרֶךְ הַיַּעַר, וְהִיא גְבוֹהָה מִמֶּנּוּ וּמִכָּל בְּנֵי הָאָדָם. אַךְ יָפָה הִיא עַד מְאֹד. עֵינֶיהָ גְדוֹלוֹת וַאֲפוּרוֹת, בְּהִירוֹת וְחוֹדְרוֹת, אַךְ עֲדִינוֹת הֵן וְנוֹחוֹת לְהַפְלִיא. עַל רֹאשָׁהּ קוֹבַע וּבְיָדָהּ חֲנִית. וְעַל כְּתֵפֶיהָ, מִמַּעַל לִמְעִילָהּ הָאָדֹם וְהַכָּחֹל, תָּלוּי עוֹר־עִזִּים נוֹשֵׂא מָגֵן כַּבִּיר, עָשׂוּי נְחֹשֶת־קָלָל, מְלֻטָּשׁ כָּרְאִי. הִיא עָמְדָה וְהִבִּיטָה אֶל הָעֶלֶם בְּעֵינֶיהָ הַבְּהִירוֹת וְהָאֲפוּרוֹת וַתֹּאמַר:
– פֶּרְסֵאוּס, עָלֶיךָ הַחוֹבָה לַעֲשׂוֹת שְׁלִיחוּת לְמַעֲנִי.
– מִי אַתְּ, אִשָּׁה כְּבוּדָה, וּמֵאַיִן תֵּדְעִי אֶת שְׁמִי?
– אָנֹכִי פַּלַס אַתֵּינָה,3 וַאֲנִי יוֹדַעַת מַחְשְׁבוֹת לֵב אִישׁ וָאִישׁ וּבוֹחֶנֶת אֶת גְּבוּרָתָם אוֹ חֻלְשָׁתָם. מִן הַנְּפָשׁוֹת הָרַכּוֹת כַּטִּיט אֲנִי הוֹפֶכֶת פָּנַי. יִשְׂאוּ לָהֶם בְּרָכָה, אַךְ לֹא מִמֶּנִּי. הֵם מַשְׁמִינִים עַל נְקַלָּה כִּכְבָשִׂים בְּמִרְעֶה טוֹב, אוֹכְלִים הֵם מַה שֶּׁלֹּא זָרְעוּ, כַּשְּׁוָרִים בָּרֶפֶת, הֵם גְּדֵלִים וּמִתְפַּשְּׁטִים כִּדְלַעַת עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה. אַךְ כְּמוֹ הַדְּלַעַת אֵין הֵם נוֹתְנִים צֵל לַהֵלֶךְ, וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר יִתְבַּשְּׁלוּ יַאַסְפֵם הַמָּוֶת וְהֵם יֵרְדוּ שְׁאוֹלָה לְלֹא אַהֲבָה וּשְׁמָם יָסוּף מֵעַל פְּנֵי הָאָרֶץ.
אוּלָם לַנְּפָשׁוֹת שֶׁל אֵשׁ אֲנִי מַעֲנִיקָה אֵשׁ עוֹד. לָאֲנָשִׁים בַּעֲלֵי גְּבוּרָה אֲנִי מוֹסִיפָה כֹּחַ, הַגָּדוֹל מִכֹּחַ אָדָם. אֵלֶּה הֵם הָאֶרְאֶלִים, בְּנֵי אַל־מָוֶת, הַמְבֹרָכִים, אַךְ לֹא בְּבִרְכַּת הַנְפָשׁוֹת שֶׁל טִיט. הִנֵּה אֲנִי מוֹלִיכָה אוֹתָם בִּנְתִיבוֹת מוּזָרוֹת, פֶּרְסֵאוּס, עַד כִּי יֵשׁ בְּיָדָם לְהִלָּחֵם עִם הָעֲנָקִים וְעִם הַמִּפְלָצוֹת, עִם אוֹיְבֵי אֱלֹהִים וְאָדָם.
אֲנִי מוֹלִיכָה אוֹתָם דֶּרֶךְ נְתִיבוֹת הַסָּפֵק וְהָעֹנִי, הַסַּכָּנָה וְהַקְּרָב. כַּמָּה מֵהֶם נֶהֱרָגִים בַּאֲבִיב יְמֵיהֶם, וְאֵין אִישׁ יוֹדֵעַ מָתַי אוֹ אֵיפֹה; וְכַמָּה מֵהֶם מַאֲרִיכִים יָמִים, רוֹכְשִׁים שְׁמוֹת תִּפְאָרָה, אַךְ מַה יִּהְיֶה בְּסוֹפָם אֵינִי יוֹדַעַת, וְאֵין אִישׁ יוֹדֵעַ זֹאת, מִלְּבַד צֵאוּס, אֲבִי הָאֵלִים וְהָאָדָם. וְעַתָּה, פֶּרְסֵאוּס, הַגִּידָה לִי, אֵיזֶה מִשְּׁנֵי הַסּוּגִים שֶׁל בְּנֵי אָדָם מוֹצֵא חֵן בְּעֵינֶיךָ?
וּפֶּרְסֵאוּס עָנָה בְּעֹז:
– בּוֹחֵר אֲנִי לָמוּת בַּאֲבִיב עֲלוּמַי מִתּוֹךְ תִּקְוָה לִרְכֹּש לִי שֵׁם תִּפְאָרָה, מֵאֲשֶׁר לִחְיוֹת שַׁאֲנָן כַּכֶּבֶשׂ וְלָמוּת בְּלִי יֹפִי וּבְלִי שֵׁם טוֹב.
צָחֲקָה הָאִשָּׁה הַמּוּזָרָה, תָּמְכָה בְּמָגֵן הַנְּחֹשֶת אֲשֶׁר לָהּ וְקָרְאָה:
– הַבֵּט הֲלוֹם, פֶּרְסֵאוּס, הֲיָקוּם בְּךָ לִבְּךָ לַעֲמוֹד בִּפְנֵי מִפְלֶצֶת כָּזֹאת וְלַהֲרֹג אוֹתָהּ, לְמַעַן אוּכַל לָשִׂים רֹאשָׁהּ עַל הַמָּגֵן הַזֶּה?
וּבָרְאִי שֶׁל הַמָּגֵן נִשְׁקַף פַּרְצוּף, וְכַאֲשֶׁר הִבִּיט אֵלָיו פֶּרְסֵאוּס קָפָא דָמוֹ. זֶה הָיָה פַּרְצוּף שֶׁל אִשָּׁה יָפָה מְאֹד, אַךְ לְחָיֶיהָ הָיוּ חִוְּרוֹת כַּמָּוֶת, וְגַבּוֹתֶיהָ הָיוּ קְמוּטוֹת מֵעִנּוּי תְּדִירִי, וּשְׂפָתֶיהָ הָיוּ דַּקּוֹת וּמָרוֹת כְּשֶׁל נָחָשׁ, וּבִמְקוֹם שְׂעָרוֹת עָטְרוּ אֶת רַקּוֹתֶיהָ צִפְעוֹנִים, אֲשֶׁר שָׁלְחוּ לְשׁוֹנוֹתֵיהֶם, וּמִסָּבִיב לְרֹאשָׁהּ הָיוּ כְּנָפַיִם קְפוּלוֹת כְּכַנְפֵי הַנֶּשֶׁר, וְעַל חָזָהּ צִפָּרְנֵי נְחֹשֶת.
פֶּרְסֵאוּס הִתְבּוֹנֵן שָׁעָה קַלָּה וְאַחַר אָמַר:
– אִם יֵשׁ בָּאָרֶץ בִּרְיָה נוֹרָאָה וּמְכֹעָרָה כָּזוֹ, הֲרֵי מִצְוָה הִיא לְהָרְגָהּ. אֵיפֹה אוּכַל לִמְצֹא אֶת הַמִּפְלֶצֶת?
אָז צָחֲקָה הָאִשָּׁה הַמּוּזָרָה שׁוּב וְאָמְרָה:
– עוֹד לֹא הִגִּיעָה הַשָּׁעָה, עוֹדְךָ צָעִיר לְיָמִים מְאֹד וּמְחֻסַּר־נִסָּיוֹן. זוֹ הִיא מֵדוּזָה הַגֹּרְגוֹן,4 אֵם שָׁלֹש בָּנוֹת מִפְלָצוֹת. שׁוּב לְבֵיתְךָ וַעֲשֵׂה אֶת הַמְּלָאכָה הַמְחַכָּה לְךָ. עָלֶיךָ לְהַרְאוֹת אֶת כֹּחֲךָ וּגְבוּרָתְךָ בַּדָּבָר הַהוּא בְּטֶרֶם אֶרְאֶה אוֹתְךָ כְּדַאי וְרָאוּי לָלֶכֶת וּלְבַקֵּשׁ אֶת הַגֹּרְגּוֹן.
פֶּרְסֵאוּס אָמַר לְדַבֵּר עוֹד, אַךְ הָאִשָּׁה הַמּוּזָרָה נֶעֶלְמָה, וְהוּא הֵקִיץ – וְהִנֵּה חֲלוֹם.
וּבְכֵן שָׁב פֶּרְסֵאוּס לְבֵיתוֹ, וְכַאֲשֶׁר בָּא לְסֵרִיפוֹס, הָיָה הַדָּבָר הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר שָׁמַע, כִּי אִמּוֹ לֻקְּחָה לְשִׁפְחָה אֶל בֵּית פּוֹלִידֶקְטֶס.
בְּחָרְקוֹ שִׁנָּיו מִזַּעַם, יָצָא מִן הַבַּיִת וּפָנָה וְהָלַךְ אֶל אַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ, נִכְנַס וְעָבַר אֶת חַדְרֵי הַגְּבָרִים וְאֶת חַדְרֵי הַנָּשִׁים, עָבַר אֶת כָּל הַבַּיִת (כִּי אִישׁ לֹא הֵעִיז לַעֲמוֹד בְּפָנָיו וּלְעַכְּבוֹ, עַד כֹּה הָיָה אָיֹם וְיָפֶה), עַד אֲשֶׁר מָצָא אֶת אִמּוֹ יוֹשֶׁבֶת וּמְגַלְגֶּלֶת אֶת אֶבֶן הָרֵיחַיִם, וּבַעֲשׂוֹתָהּ מְלַאכְתָּהּ בָּכְתָה מַר. הוּא הֵרִים אוֹתָהּ מֵעַל הָאָרֶץ, נָשַׁק לָהּ וְצִוָּה עָלֶיהָ לָלֶכֶת אַחֲרָיו. אַךְ בְּטֶרֶם הִסְפִּיקוּ לָצֵאת מִן הַחֶדֶר וְהִנֵּה פּוֹלִידֶקְטֶס בָּא מָלֵא חֵמָה. וְכַאֲשֶׁר רָאָה אוֹתוֹ פֶּרְסֵאוּס, עָט עָלָיו, כַּאֲשֶׁר יָעוּט הַמַּסְטִיף5 עַל חֲזִיר הַבָּר.
– עָרִיץ וּבֶן בְּלִיַּעַל! – צָעַק – הֲזֶה הוּא הַכָּבוֹד אֲשֶׁר תִּתֵּן לָאֵלִים, הֲזֶה הוּא הַחֶסֶד אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה עִם גֵּרִים וְאַלְמָנוֹת? מוֹת תָּמוּת!
וְיַעַן כִּי לֹא הָיָה בְּיָדוֹ חֶרֶב, חָטַף אֶת אֶבֶן הָרֵיחַיִם וְהֵרִים אוֹתָהּ לְפוֹצֵץ בָּהּ אֶת רֹאשׁוֹ.
אַךְ אִמּוֹ לָפְתָה אוֹתוֹ וַתִּצְרַח:
– הָהּ, בְּנִי, גֵּרִים וַעֲלוּבִים אָנוּ בָּאָרֶץ, וְאִם תַּהֲרֹג אֶת הַמֶּלֶךְ, יָקוּמוּ עָלֵינוּ כָּל עַם הָאָרֶץ וּמוֹת נָמוּת שְׁנֵינוּ.
גַּם דִּיקְטִיס הַטּוֹב, אֲשֶׁר נִכְנַס, הִתְחַנֵּן לְפָנָיו וְכֹה אָמַר:
– זְכֹר כִּי אָחִי הוּא. זְכָר נָא, כִּי גִדַּלְתִּיךָ וְחִנַּכְתִּיךָ כְּבֵן לִי, חוּס עָלָיו לְמַעֲנִי.
פֶּרְסֵאוּס הִרְפָּה יָדוֹ, וּפוֹלִידֶקְטֶס אֲשֶׁר הָיָה רוֹעֵד כָּל אוֹתָהּ שָׁעָה כְּמוּג־לֵב, בְּיָדְעוֹ כִּי בְּרַע הוּא, נָתַן לְפֶּרְסֵאוּס וּלְאִמּוֹ לַעֲבוֹר.
פֶּרְסֵאוּס לָקַח אֶת אִמּוֹ וַיְבִיאֶנָּה אֶל הֵיכַל הָאֵלָה אַתֵּינָה, וְהַכֹּהֲנִים שָׁם עָשׂוּ אוֹתָהּ לְאַחַת הַמְשָׁרְתוֹת בַּהֵיכָל, וּבַמָּקוֹם הַזֶּה הָיְתָה בְּטוּחָה, כִּי לֹא יְאֻנֶּה לָהּ רַע. וּפוֹלִידֶקְטֶס, אֲשֶׁר נִבְצַר מִמֶּנּוּ לְהַשִּׂיג אֶת תַּאֲוָתוֹ בְּכֹחַ, בִּקֵּשׁ עֵצוֹת בְּנַפְשׁוֹ הָרָעָה לְהַשִּׂיג אֶת מַטָּרָתוֹ בְּעָרְמָה.
עַתָּה בָּרִי הָיָה לוֹ, כִּי לֹא יוּכַל לְהָשִׁיב אֵלָיו אֶת דַּנֶה כָּל עוֹד פֶּרְסֵאוּס יוֹשֵׁב בָּאִי, וּבְכֵן חָרַשׁ מְזִמָּה לְהִפָּטֵר מִמֶּנּוּ. רֵאשִׁית כֹּל, עָשָׂה עַצְמוֹ כְּאִלּוּ סָלַח לְפֶּרְסֵאוּס וְשָׁכַח אֶת דַּנֶה, עַד כִּי לְפִי שָׁעָה הַכֹּל הָלַךְ כַּשּׁוּרָה בִּמְנוּחָה כְּיוֹם יוֹם.
אַחֲרֵי כֵן הִכְרִיז הַמֶּלֶךְ, כִּי עוֹרֵךְ הוּא מִשְׁתֶּה גָּדוֹל, וְהוּא הִזְמִין אֶת כָּל הַשָּׂרִים וְאֶת בַּעֲלֵי־הָאֲחֻזּוֹת וְאֶת הָאֲנָשִׁים הַצְּעִירִים יוֹשְׁבֵי הָאִי, וּבְתוֹכָם פֶּרְסֵאוּס, כִּי יִתְּנוּ כָּבוֹד לְמַלְכָּם לָבוֹא אֶל אַרְמוֹנוֹ וְלֶאֱכוֹל עַל שֻלְחָנוֹ.
בַּיּוֹם הַנּוֹעָד בָּאוּ כֻּלָּם, וּכְמִנְהַג הַיָּמִים הַָהֵם הֵבִיא אִישׁ אִישׁ תְּשׁוּרָה לַמֶּלֶךְ, אַךְ פֶּרְסֵאוּס לֹא הֵבִיא מְאוּמָה, כִּי לֹא הָיָה בְּיָדוֹ מַה לְהָבִיא, בִּהְיוֹתוֹ רַק מַלָּח עָנִי.
אוּלָם הוּא הִתְבַּיֵּשׁ לָבוֹא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ בְּאֵין תְּשׁוּרָה בְּיָדוֹ, וְהוּא הָיָה גֵא מְאֹד לְבַקֵּשׁ מֵאֵת דִּיקְטִיס כִּי יַשְׁאִיל לוֹ דָבָר. וּבְכֵן עָמַד לְיַד הַפֶּתַח מָלֵא צַעַר וְהִבִּיט עַל הָאֲנָשִׁים הָעֲשִׁירִים הַנִּכְנָסִים, וּפָנָיו אָדְמוּ מִבּוּשָׁה, כַּאֲשֶׁר הוֹרוּ עָלָיו בָּאֶצְבַּע וְחִיְּכוּ וְהִתְלַחֲשׁוּ:
– מַה יֵּשׁ בִּידֵי הָאֲסוּפִי הַזֶּה לָתֵת לַמֶּלֶךְ?
וְאָמְנָם זֶה הָיָה הַדָּבָר שֶׁרָצְתָה בּוֹ נֶפֶשׁ פּוֹלִידֶקְטֶס. אַךְ שָׁמַע, כִּי פֶּרְסֵאוּס עוֹמֵד בְּיָדַיִם רֵיקוֹת, צִוָּה לַהֲבִיאוֹ אֵלָיו וְשָׁאַל אוֹתוֹ מָלֵא רֹגֶז בִּפְנֵי כָּל הָעָם:
– הַאִם לֹא מַלְכְּךָ אֲנִי, פֶּרְסֵאוּס, הַאִם לֹא הִזְמַנְתִּיךָ אֶל הַמִּשְׁתֶּה שֶׁלִּי? אַיֵּה אֵפוֹא הַתְּשׁוּרָה שֶׁלְּךָ?
פֶּרְסֵאוּס נִכְלַם וְגִמְגֵּם, בְּעוֹד אֲשֶׁר כָּל הָאֲנָשִׁים מִסָּבִיב מָלְאוּ פִּיהֶם צְחוֹק, וְכַמָּה מֵהֶם לִגְלְגוּ עָלָיו בְּגָלוּי.
– הַבָּחוּר הַזֶּה – אָמְרוּ אֲחָדִים – הוּטַל אֶל הַחוֹף כְּגֶזֶר עֵץ, וּבְכָל זֹאת הוּא מָלֵא גַאֲוָה עַד לְבִלְתִּי הָבִיא תְּשׁוּרָה לַמֶּלֶךְ.
– וְאַף כִּי – עָנוּ אֲחֵרִים – אֵין הוּא יוֹדֵעַ מִי אָבִיו, יָהִיר הוּא כָּל כַּךְ, עַד כְּדֵי לָתֵת לַנָּשִׁים הַזְּקֵנוֹת לְכַנּוֹת אוֹתוֹ בְּשֵׁם בֶּן צֵאוּס.
וְכֵן הָלְאָה, עַד כִּי בָּא לִידֵי שִׁגָּעוֹן מֵרֹב חֶרְפָּה וְסָפֵק הוּא אִם יָדַע מַה שֶּׁהוֹצִיא מִפִּיו בְּקָרְאוֹ בְּקוֹל:
– תְּשׁוּרָה! מִי אַתֶּם כִּי תְדַבְּרוּ עַל תְּשׁוּרוֹת לַמֶּלֶךְ? רָאֹה תִּרְאוּ, אִם אֵין בְּיָדִי לְהָבִיא תְּשׁוּרָה יְקָרָה אֲשֶׁר תַּעֲלֶה בְּעֶרְכָּהּ עַל כָּל אֲשֶׁר הֵבֵאתֶם יַחְדָּו!
– שִׁמְעוּ נָא! שִׁמְעוּ אֶת דִּבְרֵי הַמִּתְהַלֵּל! מַה זֶּה יֵשׁ בְּיָדְךָ? – קָרְאוּ כֻּלָּם בְּקוֹל צְחוֹק רָם.
אָז עָלָה בְּזִכְרוֹנוֹ חֲלוֹמוֹ בְּאִי סַמּוֹס וְהוּא קָרָא בְּקוֹל:
– אֶת רֹאשָׁהּ שֶׁל גֹּרְגּוֹן!
פַּחַד תָּקַף אוֹתוֹ אַחֲרֵי אֲשֶׁר הוֹצִיא מִפִּיו אֶת הַדְּבָרִים, כֻּלָּם צָחֲקוּ בְּקוֹל רָם וּפוֹלִידֶקְטֶס עָלָה עַל כֻּלָּם.
– הִנֵּה הִבְטַחְתָּ לְהָבִיא לִי אֶת רֹאשׁ הַגֹּרְגּוֹן? וּבְכֵן אַל תָּשׁוּב אֶל הָאִי הַזֶּה בִּלְעָדָיו. לֵךְ!
פֶּרְסֵאוּס חָרַק שִׁנָּיו מִכַּעַס, בִּרְאוֹתוֹ כִּי נָפַל בַּפַּח, אַךְ דָּבָר יָצָא מִפִּיו וְאֵין לְהָשִׁיב, וְלָכֵן עָזַב אֶת הַבַּיִת בְּלִי אֹמֶר.
הוּא הָלַךְ לְבֵין הַסְּלָעִים וְהִבִּיט דֶּרֶךְ מֶרְחַב הַיָּם הַתָּכֹל, וְהוּא עָמַד וְתָמַהּ אִם חֲלוֹמוֹ הָיָה אֱמֶת, וּבְמַר נַפְשׁוֹ הִתְפַּלֵּל:
– פַּלַּס אַתֵּינָה, הַאִם הָיָה חֲלוֹמִי אֱמֶת? הַאִם אַצְלִיחַ לַהֲרֹג אֶת הַגֹּרְגּוֹנָה? אִם הֶרְאֵית לִי בֶּאֱמֶת אֶת פָּנֶיהָ, אַל נָא תָּבִיאִי אוֹתִי לִידֵי בִּזָּיוֹן לִהְיוֹת שַׁקְרָן וּמִתְהַלֵּל־בַּשָּׁוְא. מִתּוֹךְ חִפָּזוֹן וְרֹגֶז נָדַרְתִּי, אַךְ בִּמְזִמָּה וּבְסַבְלָנוּת אֲקַיֵּם אֶת נִדְרִי.
אָז רָאָה מֵרָחוֹק מִמַּעַל לַיָּם עָנָן קָטָן לָבָן, מַזְהִיר כַּכֶּסֶף. וְהֶעָנָן בָּא הָלֹךְ וְקָרֹב, עַד כִּי זָהֳרוֹ הִכָּה אוֹתוֹ בְּעִוָּרוֹן.
פֶּרְסֵאוּס הִתְפַּלֵּא עַל הֶעָנָן הַמּוּזָר הַזֶּה, כִּי עָנָן אַחֵר לֹא הָיָה עַל פְּנֵי כָּל הַשָּׁמַיִם מִסָּבִיב. וְהוּא רָעַד כַּאֲשֶׁר נָגַע הֶעָנָן בַּסֶּלַע לְמַטָּה. וְכַאֲשֶׁר נָגַע, נִבְקַע וְנֶחְלַק, וּמִתּוֹכוֹ הוֹפִיעָה פַּלַּס אַתֵּינָה, כַּאֲשֶׁר רָאָה אוֹתָהּ בַּחֲלוֹמוֹ בְּאִי סַמּוֹס, וְעַל יָדָהּ עֶלֶם קַל בְּרַגְלָיו יוֹתֵר מִצְּבִי, וְעֵינָיו כִּשְׁנֵי זִיקֵי אֵשׁ. עַל צִדּוֹ הָיְתָה חֶרֶב עֲשׂוּיָה יַהֲלֹם, כֻּלָּהּ מֵאֶבֶן בְּהִירָה וִיקָרָה, וּבְרַגְלָיו הָיוּ סַנְדַּלִּים שֶׁל זָהָב וּמֵעִקְבֵיהֶם צָמְחוּ כְּנָפַיִם חַיּוֹת.
פֶּרְסֵאוּס נָפַל אַפַּיִם אָרְצָה וְהִשְׁתַּחֲוָה, בְּיָדְעוֹ כִּי אֵלֶּה הֵם בְּנֵי עֶלְיוֹן.
אוּלָם אַתֵּינָה עָמְדָה לְפָנָיו וְדִבְּרָה אֵלָיו נְדִיבוֹת וְאָמְרָה לוֹ כִּי לֹא יְפַחֵד. אַחֲרֵי כֵן קָרְאָה:
– פֶּרְסֵאוּס, מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר עָמַד בְּנִסָּיוֹן אֶחָד, זַכַּאי עַל יְדֵי זֶה לַעֲמוֹד בְּנִסָּיוֹן אַחֵר קָשֶׁה מִן הָרִאשׁוֹן. אַתָּה הִתְגַּבַּרְתָּ עַל פּוֹלִידֶקְטֶס וְלִבְּךָ הָיָה אַמִּיץ. הַאִם תָּעִיז לַעֲמוֹד בִּפְנֵי מֵדוּזָה הַגֹּרְגּוֹן?
וּפֶרְסֵאוּס אָמַר:
– תְּנַסִּי אוֹתִי, כִּי מִן הַיּוֹם אֲשֶׁר דִבַּרְתְּ אֵלַי בְּסַמּוֹס רוּחַ חֲדָשָׁה בָּאָה בְּקִרְבִּי וְחֶרְפָּה הִיא לִי לִבְלִי הַרְהִיב דָּבָר שֶׁבְּיָדִי לַעֲשׂוֹתוֹ. הַרְאִי לִי, אֵפוֹא, אֵיךְ אוּכַל לַעֲשׂוֹת אֶת הַדָּבָר.
– פֶּרְסֵאוּס – אָמְרָה אַתֵּינָה – עָלֶיךָ לַחֲשׁוֹב יָפֶה בְּטֶרֶם תְּנַסֶּה לַעֲשׂוֹת, כִּי הַמִּפְעָל הַזֶּה דוֹרֵשׁ מַסָּע שֶׁל שֶׁבַע שָׁנִים, וּבְמֶשֶׁךְ הַזְּמָן הַזֶּה לֹא תוּכַל לְהִתְחָרֵט וְלָשׁוּב אָחוֹר אוֹ לְהִמָּלֵט, וְאִם לֹא יַעֲמֹד בְּךָ לִבְּךָ, מוֹת תָּמוּת בְּאֶרֶץ אֲפֵלָה, אֲשֶׁר אִישׁ לֹא יִמְצָא בָּהּ אֶת עַצְמוֹתֶיךָ.
– טוֹב לִי לָמוּת מֵאֲשֶׁר לִחְיוֹת פֹּה לַשָּׁוְא וְלִהְיוֹת לְבוּז – קָרָא פֶּרְסֵאוּס – הַגִּידִי לִי, אֵלָּה יָפָה וַחֲכָמָה, בְּרוֹב טוּבֵךְ וְעַנְוָתֵךְ, אֵיךְ אוּכַל לַעֲשׂוֹת אֶת הַדָּבָר הָאֶחָד הַזֶּה, וְאַחֲרֵי כֵן, אִם יֵשׁ צֹרֶךְ בְּכָךְ, אָמוּת!
אַתֵּינָה חִיְּכָה וְאָמְרָה:
– הַקְשִׁיבָה לִי בְּסַבְלָנוּת, כִּי אִם תִּשְׁכַּח אֶת דְּבָרַי מוֹת תָּמוּת. עָלֶיךָ לָלֶכֶת צָפוֹנָה עַד אֲשֶׁר תִּמְצָא אֶת שָׁלֹש הָאֲחָיוֹת הַסָּבוֹת, אֲשֶׁר לָהֶן רַק עַיִן אַחַת וְשֵׁן אַחַת בֵּינֵיהֶן. עָלֶיךָ לִשְׁאֹל אוֹתָן, אַיֵּה הַדֶּרֶךְ אֶל הַנִּמְפוֹת בְּנוֹת כּוֹכַב־הָעֶרֶב. הֵן תַּגֵּדְנָה לְךָ אֶת הַדֶּרֶךְ אֶל הַגֹּרְגּוֹנָה, וְאַתָּה תּוּכַל לַהֲרֹג אוֹתָהּ, אֶת אוֹיַבְתִּי, אֶת הָאֵם שֶׁל הַחַיּוֹת הַמִּפְלָצוֹת. לְפָנִים הָיְתָה זוֹ נַעֲרָה יָפָה כַּשַּׁחַר, עַד אֲשֶׁר חָטְאָה חֵטְא, שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ הִסְתִּיר פָּנָיו לְמַרְאֵהוּ. וּמִן הַיּוֹם הַהוּא נֶהְפְּכוּ שַׂעֲרוֹתֶיהָ וְהָיוּ לִנְחָשִׁים, וְיָדֶיהָ הָיוּ לְצִפָּרְנֵי הַנֶּשֶׁר, וְלִבָּהּ נִמְלָא בּוּשָׁה וְחֵמָה, וּשְׂפָתֶיהָ נוֹטְפוֹת רַעַל, וְעֵינֶיהָ כֹּה נוֹרָאוֹת, עַד כִּי כָל הָרוֹאֶה אוֹתָן נֶהְפַּךְ לְאֶבֶן; וִילָדֶיהָ הֵם הַסּוּס בַּעַל הַכְּנָפַיִם וְהָעֲנָק בַּעַל חֶרֶב הַזָּהָב, וּנְכָדֶיהָ הֵם אֵחִידְנָה הָאֶפְעֶה־הַקּוֹסֵם וְגֵרְיוֹן הֶעָרִיץ בַּעַל שְׁלֹשֶת הָרָאשִׁים, הָרוֹעֶה אֶת עֲדָרָיו לְיַד עֶדְרֵי הַשְּׁאוֹל. וְכֵן הָיְתָה לָאָחוֹת שֶׁל הַגֹּרְגּוֹנוֹת סְתֵּינוֹ וְאוֹרִיאֵל הַמְתֹעָבוֹת, הֵן הַבָּנוֹת לְמַלְכַּת הַיָּם. בָּהֶן אַל תִּגַּע לְרָעָה, כִּי בְּנוֹת אַלְמָוֶת הֵן, וְרַק אֶת רֹאשׁ מֵדוּזָה תָּבִיא אֵלַי.
– הָבֵא אָבִיא! – קָרָא פֶּרְסֵאוּס – אַךְ אֵיכָכָה אוּכַל לְהִמָּלֵט מֵעֵינֶיהָ? הַאִם לֹא תַּקְפִּיא גַם אוֹתִי לְאֶבֶן?
– עָלֶיךָ לָקַחַת מָגֵן מְמֹרָט – אָמְרָה אַתֵּינָה – וְכַאֲשֶׁר תִּקְרַב אֵלֶיהָ, אַל תַּבִּיט אֶל פָּנֶיהָ, כִּי אִם אֶל בָּבוּאָתָהּ בִּנְחֹשֶת־הַקָּלָל, וְאָז תּוּכַל לִפְגֹעַ בָּהּ בֶּטַח. וְכַאֲשֶׁר תִּכְרֹת אֶת רֹאשָׁהּ, תָּלִיט אוֹתוֹ, בַּהֲסֵבְךָ אֶת פָּנֶיךָ לְאָחוֹר, בְּקִפְלֵי עוֹר־הָעִזִּים, שֶׁעָלָיו תָּלוּי הַמָּגֵן, זֶה עוֹרָהּ שֶׁל אַמַלְתֵּיאָה, אֹמַנְתּוֹ שֶׁל נוֹשֵׂא־הַצִּנָּה אֲשֶׁר לְצֵאוּס.
וּפֶרְסֵאוּס אָמַר:
– הָלֹךְ אֵלֵךְ אַף אִם אָמוּת בְּדַרְכִּי זוֹ. אַךְ אֵיכָכָה אֶעֱבוֹר אֶת הַיַּמִּים בְּלִי אֳנִיָּה? וּמִי יוֹרֵנִי אֶת דַּרְכִּי? וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר אֶמְצָא אוֹתָהּ, אֵיךְ אֶהֱרְגֶנָּה, אִם קַשְׂקְשׂוֹתֶיהָ בַּרְזֶל וּנְחֹשֶת?
אָז פָּתַח הָעֶלֶם וְאָמַר:
– סַנְדַּלַּי אֵלֶּה יִשְׂאוּ אוֹתְךָ עַל פְּנֵי יַמִּים וּמִמַּעַל לֶהָרִים וַעֲמָקִים כְּצִפּוֹר שָׁמַיִם, כַּאֲשֶׁר יִשְׂאוּ גַם אוֹתִי כָּל יָמַי, כִּי הִנְנִי הֶרְמֶס, הַיָּדוּעַ בָּעוֹלָם כְּהוֹרֵג אַרְגּוֹס, שְׁלִיחָם שֶׁל הָאֵלִים, הַשּׁוֹכְנִים כָּבוֹד עַל הָאוֹלִימְפּוֹס.
פֶּרְסֵאוּס נָפַל עַל הָאָרֶץ בִּתְפִלָּה עַל שְׂפָתָיו, וְהָעֶלֶם אָמַר שׁוּב:
– הַסַּנְדַּלִּים עַצְמָם יַנְחוּךָ בַּדֶּרֶךְ, כִּי הֵם יְצִירֵי הָאֵלִים וְלֹא יוּכְלוּ לִתְעוֹת. וְזֹאת הַחֶרֶב, שֶׁהָרְגָה אֶת אַרְגּוֹס, תַּהֲרֹג גַּם אוֹתָהּ, כִּי הִיא מַעֲשֵׂה יְדֵי הָאֵלִים וְאֵין צֹרֶךְ לְהַכּוֹת בָּהּ פַּעֲמַיִם. קוּם וַחֲגוֹר אוֹתָהּ וְלֵךְ לְשָׁלוֹם.
פֶּרְסֵאוּס קָם וְנָעַל אֶת הַסַּנְדַּלִּים וְחָגַר אֶת הַחֶרֶב.
וְאַתֵּינָה קָרְאָה:
– עַתָּה הִתְרוֹמֵם מֵעַל הַסֶּלַע וּצְלַח.
פֶּרְסֵאוּס הִבִּיט לְמַטָּה מִן הַסֶּלַע וְרַעַד עָבַר בְּעַצְמוֹתָיו, אַךְ הוּא בּוֹשׁ לְהַרְאוֹת אֶת פַּחְדּוֹ. אָז חָשַׁב עַל מֵדוּזָה וְעַל הַשֵּׁם הַטּוֹב הַצָּפוּי לוֹ, וְהוּא קָפַץ לְתוֹךְ חֲלַל הָאֲוִיר.
וְהִנֵּה תַּחַת לִפּוֹל לְמַטָּה רָחַף לְמַעְלָה, עָמַד וְאַחַר טָס לְאֹרֶךְ הַשָּׁמַיִם.
פֶּרֶק ג: אֵיךְ הָרַג פֶּרְסֵאוּס אֶת הַגֹּרְגּוֹנָה 🔗
כָּךְ הִתְחִיל פֶּרְסֵאוּס אֶת נְסִיעָתוֹ, עָבַר בְּשָׁלוֹם עַל פְּנֵי יַבֶּשֶׁת וְיַמִּים, וְלִבּוֹ הָיָה מָלֵא גָּאוֹן וָגִיל, כִּי הַסַּנְדַּלִּים בַּעֲלֵי־הַכְּנָפַיִם נָשְׂאוּ אוֹתוֹ בְּכָל יוֹם מַהֲלַךְ שִׁבְעָה יָמִים. סוֹף סוֹף מָצָא אֶת שָׁלֹש הָאֲחָיוֹת הַסָּבוֹת עַל חוֹף יַם הַקֶּרַח וְהֵן יוֹשְׁבוֹת וּמִתְנוֹעֲעוֹת עַל קוֹרָה לְבָנָה שֶׁל עֵץ־צָף תַּחַת אוֹר יָרֵחַ־חֹרֶף קַר וְלָבָן. וְהֵן שָׁרוֹת יַחְדָּו בְּקוֹל נָמוּךְ אֶת הַפִּזְמוֹן:
“מַדּוּעַ וְלָמָּה הָיוּ הַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים טוֹבִים מֵאֵלֶּה?”
הֵן מָסְרוּ אֶת הָעַיִן הָאַחַת אֲשֶׁר לָהֶן אִשָּׁה לִרְעוּתָהּ, אַךְ בְּאֵין הָעַיִן לֹא יָכְלוּ לִרְאוֹת מְאוּמָה. גַּם אֶת הַשֵּׁן הָיוּ מוֹסְרוֹת זוֹ לָזוֹ וּבִלְעָדֶיהָ לֹא יָכְלוּ לֶאֱכֹל כְּלוּם. שְׁקוּעוֹת הָיוּ בַּזֹּהַר הַמָּלֵא שֶׁל הַיָּרֵחַ, אַךְ אַף אַחַת מֵהֶן לֹא הִתְחַמְּמָה עַל יְדֵי קַרְנָיו. פֶּרְסֵאוּס חָמַל עַל שָׁלֹש הָאֲחָיוֹת הָעֲלוּבוֹת, אַךְ הֵן לֹא חָמְלוּ עַל עַצְמָן.
וְהוּא קָרָא אֲלֵיהֶן וְאָמַר:
– הוֹי, אִמּוֹת כְּבוּדוֹת, הַחָכְמָה הִיא בַּת הַזִּקְנָה, וְעַל כֵּן וַדַּאי יוֹדְעוֹת אַתֶּן הַרְבֵּה דְּבָרִים. הַגֵּדְנָה לִי, אִם לִבְּכֶן טוֹב, אֶת הַדֶּרֶךְ, אֶל הַגֹּרְגּוֹנָה.
אָז קָרְאָה אַחַת מֵהֶן:
– מִי הוּא זֶה הָאִישׁ הַמְזַלְזֵל בָּנוּ עַל זִקְנָתֵנוּ?
וְהַשְּׁנִיָּה אָמְרָה:
– הַקּוֹל קוֹל אֶחָד מִבְּנֵי הָאָדָם.
עָנָה פֶּרְסֵאוּס וְאָמַר:
– חָלִילָה לִי, אֵין אֲנִי מְזַלְזֵל כִּי אִם מְכַבֵּד אֶת הַזִּקְנָה, וַאֲנִי אֶחָד מִבְּנֵי הָאָדָם וּמִבְּנֵי הָאֵלִים. מוֹשְׁלֵי הָאוֹלִימְפּוּס שְׁלָחוּנִי אֲלֵיכֶן לִשְׁאֹל אֶת הַדֶּרֶךְ אֶל הַגֹּרְגּוֹנָה.
אָמְרָה הָאַחַת:
– יֵשׁ מוֹשְׁלִים חֲדָשִׁים בָּאוֹלִימְפּוּס וְכָל הַדְּבָרִים הַחֲדָשִׁים הֵם רָעִים.
אָמְרָה הַשְּׁנִיָּה:
– שׂוֹנְאוֹת אָנוּ אֶת מוֹשְׁלֵיכֶם, אֶת בְּנֵי הָאֵלִים וְאֶת בְּנֵי הָאָדָם. אָנוּ מִמִּשְׁפַּחַת הַטִּיטַנִּים6 וְהָעֲנָקִים וְהַגֹּרְגּוֹנוֹת וְהַמִּפְלָצוֹת הַזְּקֵנוֹת שֶׁל הַשְּׁאוֹל.
אָמְרָה הַשְּׁלִישִׁית:
– מִי הוּא זֶה הַפּוֹחֵז וְהֶחָצוּף, אֲשֶׁר נִדְחַק וּבָא לֹא־קָרוּא לְתוֹךְ עוֹלָמֵנוּ?
וְהָרִאשׁוֹנָה קָרְאָה:
– לֹא הָיָה עוֹלָם כְּעוֹלָמֵנוּ וְלֹא יִהְיֶה, וְאִם נִתֵּן לוֹ לִרְאוֹתוֹ, אָז יַשְׁחִית אוֹתוֹ כָּלִיל.
אַחֲרֵי כֵן קָרְאָה הָאַחַת:
– תְּנִי לִי אֶת הָעַיִן, לְמַעַן אוּכַל לִרְאוֹתוֹ.
וְהַשְּׁנִיָּה קָרְאָה:
– תְּנִי לִי אֶת הַשֵּׁן, לְמַעַן אוּכַל לְנַשְׁכוֹ.
וּפֶּרְסֵאוּס, בִּרְאוֹתוֹ, כִּי טִפְּשׁוֹת הֵן וִיהִירוֹת וְאֵינָן אוֹהֲבוֹת אֶת בְּנֵי הָאָדָם, חָדַל לַחֲמֹל עֲלֵיהֶן וְנִגַּשׁ קָרוֹב אֲלֵיהֶן וְחִכָּה, עַד אֲשֶׁר מָסְרוּ אֶת הָעַיִן מִיַּד לְיָד. וְכַאֲשֶׁר גִּשְּׁשׁוּ הֵנָּה וָהֵנָּה בֵּינָן לְבֵין עַצְמָן, שָׁלַח אֶת יָדוֹ אַט, עַד אֲשֶׁר אַחַת מֵהֶן שָׂמָה אֶת הָעַיִן בְּתוֹכָהּ, בְּחָשְׁבָהּ כִּי זוֹ הִיא יַד אֲחוֹתָהּ. אָז קָפַץ פֶּרְסֵאוּס לְאָחוֹר, צָחַק וְאָמַר:
– סָבוֹת רָעוֹת וִיהִירוֹת, הִנֵּה עֵינְכֶן בְּיָדִי וְאָנֹכִי אֶזְרֹק אוֹתָהּ הַיַּמָּה – אִם אַתֶּן לֹא תֹּאמַרְנָה לִי אֶת הַדֶּרֶךְ אֶל הַגֹּרְגּוֹנָה וְאִם לֹא תִּשָּׁבַעְנָה לִי, כִּי אֱמֶת בְּפִיכֶן.
הַנָּשִׁים הַזְּקֵנוֹת יִלְּלוּ וְצָרְחוּ וְקִלְּלוּ, אַךְ לַשָּׁוְא. הֵן אֻלְּצוּ לְסַפֵּר אֶת הָאֱמֶת, אַף כִּי אַחֲרֵי אֲשֶׁר אָמְרוּ לוֹ הַכֹּל, יָכֹל פֶּרְסֵאוּס רַק בְּקֹשִי לְהַכִּיר אֶת הַדֶּרֶךְ.
וּבְכֵן הֶחֱזִיר לָהֶן פֶּרְסֵאוּס אֶת עֵינָן, אַךְ תַּחַת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ, הֵנִיעוּ בְּרֹאשָׁן וְתַרְדֵּמָה גְּדוֹלָה נָפְלָה עֲלֵיהֶן וְהֵן נֶהְפְּכוּ לִנְצִיבֵי קֶרַח, עַד אֲשֶׁר עָלָה זֶרֶם מַיִם וְסָחַף אוֹתָן. וּמֵאָז הֵן צָפוֹת מַעְלָה וּמַטָּה כְּהָרֵי־קֶרַח לְעוֹלָמִים, וְהֵן בּוֹכוֹת מִדֵּי פָּגְשָׁן קֶרֶן שֶׁמֶשׁ וְאֶת הַקַּיִץ הַפּוֹרֶה וְאֶת רוּחַ־הַדָּרוֹם הַחַמָּה, הַמְמַלְּאָה כָּל לֵב צָעִיר גִּיל. אוּלָם פֶּרְסֵאוּס קָפַץ וּפָנָה דְרוֹמָה, בְּעָזְבוֹ מֵאֲחוֹרָיו אֶת הַשֶּׁלֶג וְאֶת הַקֶּרַח.
לָאַחֲרוֹנָה שָׁמַע קוֹלוֹת נְעִימִים שָׁרִים שִׁיר, וְהוּא הִבִּיט וְרָאָה, כִּי בָּא אֶל גַּן הַנִּמְפוֹת, בְּנוֹת כּוֹכַב הָעֶרֶב. הוּא פָּסַע לְפָנִים וְרָאָה אוֹתָן רוֹקְדוֹת, יַד אֶל יָד, מִסָּבִיב לְעֵץ קֶסֶם, הַכָּפוּף תַּחַת מַשָּׂא פְּרִי זָהָב, וּבְרַגְלֵי הָעֵץ מִסָּבִיב הָיָה כָּרוּךְ דְרַקּוֹן, הוּא לַדּוֹן הַנָּחָשׁ הַזָּקֵן נְדוּד הַשֵּׁנָה, הָרוֹבֵץ שָׁם לְעוֹלָמִים וּמַקְשִׁיב אֶל זִמְרַת הָעֲלָמוֹת, בְּקָרְצוֹ וּבְשַׂקְּרוֹ בְּעֵינָיו הַיְבֵשׁוֹת וְהַבְּהִירוֹת.
פֶּרְסֵאוּס עָמַד, לֹא עַל כִּי פָּחַד מִפְּנֵי הַדְּרַקּוֹן, כִּי אִם בַּאֲשֶׁר הִתְבַּיֵּשׁ מִפְּנֵי הָעֲלָמוֹת הַיָּפוֹת הָאֵלֶּה. אַךְ כַּאֲשֶׁר רָאוּ אוֹתוֹ, עָמְדוּ גַּם הֵן וְקָרְאוּ לוֹ בְּקוֹל רוֹעֵד.
– מִי אַתָּה? הַאִם הֶרְקוּלֵס הַכַּבִּיר אַתָּה, אֲשֶׁר בָּאתָ לִשְׁדוֹד אֶת גַּנֵּנוּ וְלִגְזֹל מֵאִתָּנוּ אֶת פְּרִי הַזָּהָב שֶׁלָּנוּ?
וְהוּא עָנָה:
– לֹא הֶרְקוּלֵס הַכַּבִּיר אָנֹכִי וְאֵין רְצוֹנִי בְּשׁוּם פְּרִי זָהָב מִגַּנְכֶן. הַגֵּדְנָה לִי רַק, נִמְפוֹת יָפוֹת, אֶת הַדֶּרֶךְ הַמּוֹלִיכָה אֶל הַגֹּרְגּוֹנָה, לְמַעַן אוּכַל לָלֶכֶת לְדַרְכִּי וְלַהֲרוֹג אוֹתָהּ.
סֵאוּס רָאָה אוֹתָן רוֹקְדוֹת מִסָּבִיב לְעֵץ קֶסֶם
– אַל נָא, אַל נָא, עֶלֶם נָאֶה, בּוֹאָה הֲלוֹם לְשַׂחֵק עִמָּנוּ מְעַט. רוֹקְדוֹת אָנוּ לְבַדֵּנוּ זֶה אֶלֶף שָׁנָה וְלִבֵּנוּ כָּמֵהַּ לְחָבֵר בַּמִּשְׂחָק. בּוֹאָה אֵפוֹא, בּוֹא, בּוֹא.
– לֹא אוּכַל לִרְקוֹד עִמָּכֶן, עֲלָמוֹת נָאוֹת, כִּי עָלַי לַעֲשׂוֹת אֶת שְׁלִיחוּת הָאֵלִים. וּבְכֵן, הַגֵּדְנָה לִי אֶת הַדֶּרֶךְ אֶל הַגֹּרְגּוֹנָה, לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא אֶתְעֶה וְלֹא אִסָּפֶה בְּתוֹךְ הַגַּלִּים.
אַךְ הֵן עָנוּ לוֹ מִתּוֹךְ אֲנָחוֹת וּדְמָעוֹת:
– הַגֹּרְגּוֹנָה! הֵן הִיא תַּקְפִּיא וְתַהֲפֹךְ אוֹתְךָ לְאֶבֶן!
– טוֹב לִי לָמוּת כְּגִבּוֹר מֵאֲשֶׁר לִחְיוֹת כְּשׁוֹר־פָּר בָּרֶפֶת. הָאֵלִים הֶעֱנִיקוּ לִי נֶשֶׁק וְהֵם נָתְנוּ לִי גַם בִּינָה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ.
הָעֲלָמוֹת נֶאֶנְחוּ שׁוּב וְעָנוּ:
– עֶלֶם יָפֶה, אִם לִבְּךָ נוֹטֶה לָלֶכֶת לִקְרַאת אֲבַדּוֹן, יְהִי כֵן. אֵין אָנוּ יוֹדְעוֹת אֶת הַדֶּרֶךְ אֶל הַגֹּרְגּוֹנוֹת, אַךְ שָׁאֹל נִשְׁאַל אֶת פִּי הָעֲנָק אַטְלַס, הַיּוֹשֵׁב עַל צוּק הָהָר, הוּא אֲחִי אָבִינוּ כּוֹכַב־הָעֶרֶב הַכַּסְפִּי. הוּא יוֹשֵׁב בַּמָּרוֹם וְרוֹאֶה דֶרֶךְ הָאָקְיָנוֹס בְּמֶרְחָק רַב בְּאֶרֶץ לֹא־תֹּאַר.
וְהֵן הָלְכוּ אֶל הָהָר אֶל אַטְלַס דּוֹדָן, וּפֶרְסֵאוּס הָלַךְ עִמָּהֶן. הֵן מָצְאוּ אֶת הָעֲנָק כּוֹרֵעַ עַל בִּרְכָּיו וּמַחֲזִיק אֶת הַשָּׁמַיִם לְבַד וְאֶת הָאָרֶץ לְבַד.
הֵן שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ וְהוּא עָנָה בְּנַחַת וְהוֹרָה בְּיָדוֹ הַכַּבִּירָה עַל שְׂפַת הַיָּם.
– אֲנִי יָכֹל לִרְאוֹת אֶת הַגֹּרְגּוֹנוֹת – אָמַר – הַשּׁוֹכְבוֹת עַל אִי הַרְחֵק מְאֹד, אַךְ הָעֶלֶם הַזֶּה לֹא יוּכַל לְעוֹלָם לִקְרֹב אֲלֵיהֶן, אִם לֹא שֶׁיַּחְבֹּש לְרֹאשׁוֹ כּוֹבַע שֶׁל רוֹאֶה־וְאֵינוֹ־נִרְאֶה.
אָז קָרָא פֶּרְסֵאוּס:
– אַיֵּה מְקוֹם הַכּוֹבַע הַזֶּה, כִּי אוּכַל לִמְצֹא אוֹתוֹ?
אַךְ הָעֲנָק עָנָה בְּבַת־צְחוֹק:
– שׁוּם יְלוּד־אִשָּׁה לֹא יוּכַל לִמְצֹא אֶת כּוֹבַע־הַקֶּסֶם הַזֶּה, כִּי עַל כֵּן מוּטָל הוּא בְּעֵמֶק הַדֶס,7 בְּגֵיא הַצַּלְמָוֶת, אַךְ קְרוֹבוֹתַי אֵלֶּה הֵן בְּנוֹת אַלְמָוֶת וּבְיָדָן לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ לְמַעַנְךָ אִם תַּבְטִיחַ לִי דָבָר אֶחָד וְהָיִיתָ נֶאֱמָן לְמוֹצָא פִּיךָ.
פֶּרְסֵאוּס הִבְטִיחַ וְהָעֲנָק אָמַר:
– אַחֲרֵי אֲשֶׁר תָּשׁוּב עִם רֹאשׁ מֵדוּזָה בְּיָדְךָ, תַּרְאֶה לִי אֶת הַזְּוָעָה הַנָּאָה, לְמַעַן אֲשֶׁר יֹאבְדוּ לִי כָּל חוּשַׁי וְרוּחַ אַפִּי וְאֶהְיֶה לְאֶבֶן לְעוֹלָמִים, כִּי עָמָל רַב הוּא לִי לְהַחֲזִיק אֶת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ לְבַד לְבַד.
וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר הִבְטִיחַ פֶּרְסֵאוּס לַעֲשׂוֹת כֵּן, יָרְדָה הַבְּכִירָה מִן הַנִּמְפוֹת לְתוֹךְ נִקְרָה אֲפֵלָה בֵּין הַסְּלָעִים, אֲשֶׁר מִשָּׁם עָשָׁן עָלָה וְנִשְׁמַע רַעַם, כִּי זֶה הָיָה אֶחָד מֵהַרְרֵי שְׁאוֹל.
וּפֶרְסֵאוּס עִם הַנִּמְפוֹת יָשְׁבוּ שָׁם שִׁבְעָה יָמִים וְחִכּוּ בִּרְעָדָה, עַד אֲשֶׁר עָלְתָה הַנִּמְפָה שׁוּב וּבְיָדָהּ כּוֹבַע הַקֶּסֶם.
אָז נָשְׁקוּ כָּל הַנִּמְפוֹת אֶת פֶּרְסֵאוּס וּבָכוּ עָלָיו שָׁעָה רַבָּה, אַךְ רוּחוֹ קָצְרָה, כִּי אָמַר לְמַהֵר וְלָלֶכֶת. סוֹף סוֹף חָבְשׁוּ אֶת כּוֹבַע־הַקֶּסֶם בְּרֹאשׁוֹ וְהוּא נֶעְלַם מֵעֵינֵיהֶן.
בְּאֹמֶץ לֵב עָבַר פֶּרְסֵאוּס עַל פְּנֵי הַרְבֵּה מַרְאוֹת מַחֲרִידִים, עַד אֲשֶׁר שָׁמַע מַשַּׁק כַּנְפֵי הַגֹּרְגּוֹנוֹת וְרָאָה אֶת זֹהַר צִפָּרְנֵי־הַנְּחֹשֶת אֲשֶׁר לָהֶן. אָז יָדַע, כִּי הִגִּיעָה הַשָּׁעָה לַעֲמוֹד, אִם לֹא כֵן תַּקְפִּיא אוֹתוֹ מֵדּוּזָה לְאֶבֶן.
הוּא הִרְהֵר רֶגַע וְעַל לִבּוֹ עָלוּ דִבְרִי אַתֵּינָה. הוּא הִתְרוֹמֵם לַמָּרוֹם בָּאֲוִיר וְהֶחֱזִיק אֶת רְאִי־הַמָּגֵן מִמַּעַל לְרֹאשׁוֹ וְהִסְתַּכֵּל בָּרְאִי, עַד כִּי יָכֹל לִרְאוֹת כָּל מַה שֶּׁהָיָה לְמַטָּה מִמֶּנּוּ. שְׁתַּיִם מִן הַגֹּרְגּוֹנוֹת הָיוּ מְזֹהָמוֹת כַּחֲזִירִים וְיָשְׁנוּ שְׁנַת תַּרְדֵּמָה כַּאֲשֶׁר יִשְׁכְּבוּ הַחֲזִירִים, וְכַנְפֵיהֶן הַכַּבִּירוֹת הָיוּ פְּרוּשׂוֹת, אוּלָם מֵדוּזָה טִלְטְלָה עַצְמָהּ הֵנָּה וְהֵנָּה בְּאֵין מְנוּחָה, וְכַאֲשֶׁר גָּבַר טִלְטוּלָהּ זֶה, חָמַל פֶּרְסֵאוּס עָלֶיהָ, כִּי פָּנֶיהָ הָיוּ כֹּה יָפִים וְכֹה זוֹעֲפִים. הַנּוֹצָה עַל גּוּפָהּ הָיְתָה כְּעֵין הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן וּפָנֶיהָ הָיוּ כִּפְנֵי נִמְפָה, וְרַק גַּבּוֹתֶיהָ הָיוּ קְמוּטוֹת וּשְׂפָתֶיהָ הָיוּ קְמוּצוֹת מִדְּאָגָה וְצַעַר נֵצַח, וְלֹבֶן צַוָּארָהּ הָאָרֹךְ כֹּה מַבְהִיק בָּרְאִי, עַד כִּי לֵב פֶּרְסֵאוּס לֹא נָתַן לוֹ לְהַכּוֹת אוֹתָהּ, וְהוּא אָמַר אֶל נַפְשׁוֹ: “הוֹי, מִי יִתֵּן וְהָיָה עָלַי לִפְגֹּעַ בְּאַחַת מֵאַחְיוֹתֶיהָ!”
אַךְ בְּעוֹדֶנּוּ מִתְבּוֹנֵן, וּמִבֵּין תַּלְתַּלֶּיהָ הֵקִיצוּ רָאשֵׁי הַנְּחָשִׁים וְהֵצִיצוּ בְּעֵינֵיהֶם הַבְּהִירוֹת וְהַיְבֵשׁוֹת וְחָשְׂפוּ אֶת שִׁנֵּיהֶם וְהִשְׁמִיעוּ לְחִישָׁה. וּבְשָׁעָה שֶׁטִּלְטְלָה מֵדוּזָה אֶת גּוּפָהּ, זָרְקָה לְאָחוֹר אֶת כְּנָפֶיהָ וְגִלְּתָה אֶת צִפָּרְנֶיהָ נְחֹשֶת, וּפֶּרְסֵאוּס רָאָה, כִּי עִם כָּל יָפְיָהּ הָיְתָה כֹּה מְזֹהֶמֶת וְכֹה אַרְסִית כְּיֶתֶר הַגֹּרְגּוֹנוֹת.
אָז יָרַד וְקָרַב אֵלֶיהָ בְּעֹז וְהִבִּיט בְּלִי הֶרֶף בָּרְאִי שֶׁלּוֹ, אַחַר הִכָּה בְּחַרְבּוֹ בְּכֹחַ פַּעַם אַחַת וְלֹא שִׁנָּה.
אַחֲרֵי כֵן עָטַף אֶת הָרֹאשׁ בְּעוֹר הָעִזִּים, בַּהֲסֵבוֹ אֶת רֹאשׁוֹ, וְקָפַץ בָּאֲוִיר לְמַעְלָה קְפִיצָה עַזָּה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר קָפַץ מִיָּמָיו.
כַּנְפֵי מֵדוּזָה וְצִפָּרְנֶיהָ צִלְצְלוּ בְּנָפְלָהּ עַל הַסְּלָעִים וּשְׁתֵּי אַחְיוֹתֶיהָ הַמְזֹהָמוֹת הֵקִיצוּ – וְהִנֵּה הִיא שׁוֹכֶבֶת מֵתָה.
הֵן קָפְצוּ לְתוֹךְ הָאֲוִיר בִּיבָבָה, אָצוּ וְעָטוּ, חָלְפוּ כְּסוּפָה וְנִפְנְפוּ בְּכַנְפֵיהֶן, כַּנֶּשֶׁר בְּרָדְפוֹ אַחֲרֵי אַרְנֶבֶת. דָּמוֹ שֶׁל פֶּרְסֵאוּס קָפָא, עִם כָּל אֹמֶץ רוּחוֹ, בִּרְאוֹתוֹ אוֹתָן בָּאוֹת בְּעִקְבוֹתָיו מִתּוֹךְ יְלֵל. וְהוּא קָרָא: “שָׂאוּנִי עַתָּה חִישׁ, סַנְדַּלַּי הַנֶּאֱמָנִים, כִּי כַלְבֵי הַמָּוֶת רוֹדְפִים אַחֲרַי!” וְהַסַּנְדַּלִּים אָמְנָם הָיוּ קַלֵּי־מֵרוּץ גַּם בִּשְׁבִיל גֹּרְגּוֹנוֹת, וְעִם בֵּין־הָעַרְבַּיִם הָיוּ הַגֹּרְגּוֹנוֹת מֶרְחָק רַב מֵאָחוֹר, שְׁנֵי כְּתָמִים שְׁחוֹרִים בִּשְׁמֵי הַדָּרוֹם, עַד אֲשֶׁר שָׁקְעָה הַשֶּׁמֶשׁ וּפֶּרְסֵאוּס לֹא רָאָה אוֹתָן עוֹד.
אָז בָּא שׁוּב אֶל אַטְלַס וְאֶל גַּן הַנִּמְפוֹת. וְכַאֲשֶׁר שָׁמַע הָעֲנָק, כִּי הוּא הוֹלֵךְ וּבָא, נֶאֱנַק וְאָמַר:
– קַיֵּם אֶת הַבְטָחָתְךָ.
פֶּרְסֵאוּס הֶחֱזִיק מוּל פָּנָיו אֶת רֹאשׁ הַגֹּרְגּוֹנָה וְהָעֲנָק נָח מִכָּל עֲמָלוֹ, כִּי נֶהְפַּךְ וְהָיָה לְצוּק סֶלַע, הַנָּם לְעוֹלָמִים מִמַּעַל לָעֲנָנִים.
אַחֲרֵי כֵן הוֹדָה פֶּרְסֵאוּס לַנִּמְפוֹת, וְהֵן הוֹרוּ לוֹ אֶת דַּרְכּוֹ וְאָמְרוּ:
– קַח עִמְּךָ אֶת פְּרִי־הַקֶּסֶם הַזֶּה, אֲשֶׁר אִם תֹּאכַל מִמֶּנּוּ פַּעַם וְלֹא תֵדַע רָעָב שִׁבְעָה יָמִים.
הֵן נָשְׁקוּ אֶת פֶּרְסֵאוּס וּבָכוּ עָלָיו, וְהוּא קָפַץ עַל הָהָר, וְגוּפוֹ הָלַךְ וְקָטַן יוֹתֵר וְיוֹתֵר כְּשַׁחַף־יָם, בְּטוּסוֹ חִישׁ וּפָנָיו אֶל הַיָּם.
פֶּרֶק ד: אֵיךְ בָּא פֶּרְסֵאוּס אֶל הַכּוּשִׁים 🔗
הִנֵּה כִּי כֵן עָף פֶּרְסֵאוּס קָדִימָה וּפָנָיו צְפוֹנָה מִזְרָחָה, עָבַר מֶרְחַבֵי יָם, עַד אֲשֶׁר בָּא אֶל תִּלֵּי־הַחוֹלוֹת הַנָּדִים וְאֶל חוֹף אֶרֶץ לִיבִיָּה הַנּוּגָה.
וְהוּא טָס דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר, וּבְעָבְרוֹ נָפְלוּ לָאָרֶץ נִטְפֵי דָם מֵרֹאשָׁהּ שֶׁל מֵדוּזָה וַיִּהְיוּ לִפְתָנִים וְלִנְחָשִׁים אַרְסִיִּים, אֲשֶׁר פָּרוּ וְרָבוּ בַּמִּדְבָּר עַד הַיּוֹם הַזֶּה. הוּא עָבַר עַל פְּנֵי חוֹלוֹת וְלֹא יָדַע לְעוֹלָם מַה הַמֶּרְחָק וּמָה הַזְּמָן.
וּבְבֹקֶר יוֹם אֶחָד הִתְבּוֹנֵן אֶל עֵבֶר הַשּׁוּנִית וַיַּרְא וְהִנֵּה בִּקְצֵה הַמַּיִם, תַּחַת סֶלַע שָׁחוֹר, עוֹמֶדֶת דְּמוּת לְבָנָה. הוּא קָרַב אֶל הַמָּקוֹם הַהוּא, אַךְ כַּאֲשֶׁר בָּא, רָאָה וְהִנֵּה אֵין זֶה עַמּוּד, כִּי אִם עַלְמָה בָּשָׂר־וָדָם, וְהוּא יָכֹל הָיָה לִרְאוֹת אֶת תַּלְתַּלֶּיהָ מִתְנַפְנְפִים בָּרוּחַ. וְכַאֲשֶׁר נִגַּשׁ סָמוּךְ אֵלֶיהָ, יָכֹל הָיָה לִרְאוֹת אוֹתָהּ מִתְכַּוֶּצֶת וְרוֹעֶדֶת, כַּאֲשֶׁר הִזּוּ עָלֶיהָ הַגַּלִּים רְסִיסִים קָרִים וּמְלוּחִים. זְרוֹעוֹתֶיהָ הָיוּ פְּרוּשׂוֹת עַל רֹאשָׁהּ וּמְרֻתָּקוֹת אֶל הַסֶּלַע בְּכַבְלֵי נְחֹשֶת, וְרֹאשָׁהּ הָיָה מוּרָד עַל חָזֶהָ אִם מִתּוֹךְ תְּנוּמָה אוֹ מֵרֹב תְּלָאָה וְיָגוֹן. אַךְ מִזְּמָן לִזְמָן הִבִּיטָה לְמַעְלָה וְיִלְּלָה וְקָרְאָה אֶת אִמָּהּ, אוּלָם אֶת פֶּרְסֵאוּס לֹא רָאֲתָה, כִּי עַל כֵּן הָיָה כּוֹבַע הָאֹפֶל עַל רֹאשׁוֹ.
בְּלֵב מָלֵא רַחֲמִים וָרֹגֶז קָרַב פֶּרְסֵאוּס וַיַּבֵּט אֶל פְּנֵי הָעַלְמָה. לְחָיֶיהָ הָיוּ שְׁחוֹרוֹת יוֹתֵר מִלְּחָיָיו הוּא, וְשַׂעֲרוֹת־רֹאשָׁהּ כְּחֻלּוֹת־שְׁחוֹרוֹת כְּעֵין הַיַּקִּינְטוֹן. וּפֶּרְסֵאוּס אָמַר בְּלִבּוֹ: מִיָּמַי לֹא רָאוּ עֵינַי עַלְמָה יְפַת־מַרְאֶה כָּזֹאת, אֵין כָּמוֹהָ בְּכָל הָאִיִּים שֶׁלָּנוּ, אֵין זֹאת כִּי בַּת מֶלֶךְ הִיא. הֲכָכָה עוֹשִׂים הַבַּרְבַּרִים לְבַת מַלְכָּם? הִיא נָאָה מְאֹד וְלִבִּי לֹא יִתְּנֵנִי לְהַאֲמִין, כִּי עָשְׂתָה דְבַר חֵטְא, הָבָה אֲדַבֵּר אֵלֶיהָ.
וּבַהֲרִימוֹ אֶת הַכּוֹבַע מֵעַל רֹאשׁוֹ הִבְהִיקוּ פָּנָיו לְנֶגְדָּהּ. הִיא צָרְחָה מִתּוֹךְ אֵימָה וְאָמְרָה לְהַסְתִּיר פָּנֶיהָ בְּשַׂעֲרוֹתֶיהָ, כִּי לֹא יָכְלָה לַעֲשׂוֹת זֹאת בְּיָדֶיהָ, אַךְ פֶּרְסֵאוּס קָרָא:
– אַל תִּרְאִי מִפָּנַי, עַלְמָה יָפָה. יְוָנִי אֲנִי וְלֹא בַּרְבַּרִי. מִי זֶה הָאִישׁ הָאַכְזָר אֲשֶׁר כָּבַל אוֹתָךְ? אַךְ קֹדֶם כָּל אֶקְרָא לָךְ דְּרוֹר.
הוּא נִסָּה לְנַתֵּק אֶת הַכְּבָלִים, אַךְ הֵם הָיוּ חֲזָקִים מְאֹד, וְהָעַלְמָה קָרְאָה:
– אַל תִּגַּע בִּי, כִּי מְקֻּלֶּלֶת אֲנִי, מֻקְדֶּשֶׁת לְקָרְבָּן לְאֵלֵי הַיָּם, הֵם יַהַרְגּוּ אוֹתְךָ, אִם תָּעִיז לִקְרֹא לִי דְרוֹר.
– יְנַסּוּ נָא – קָרָא פֶּרְסֵאוּס, וּבְשָׁלְפוֹ חַרְבּוֹ כָּרַת אֶת הַנְּחֹשֶת, כְּאִלּוּ פִּשְׁתָּה הִיא. – עַתָּה – קָרָא – שֶׁלִּי אַתְּ וְלֹא שֶׁל אֵלֵי־הַיָּם הָאֵלֶּה, יִהְיוּ מִי שֶׁיִּהְיוּ!
אוּלָם הִיא רַק הוֹסִיפָה לִקְרוֹא לְאִמָּהּ.
– לָמָּה זֶה תִּקְרְאִי לְאִמֵּךְ? לֹא אִמֵּךְ הִיא, אִם עָזְבָה אוֹתָךְ פֹּה. אִם צִפּוֹר נָפְלָה מִקִּנָּהּ, הָיֹה תִּהְיֶה לָאִישׁ אֲשֶׁר אָסַף אוֹתָהּ. אִם אֶבֶן־טוֹבָה הָשְׁלְכָה בְּצִדֵּי־דְרָכִים, וְהָיְתָה לְמִי שֶׁיִּזְכֶּה בָּהּ וְיִשָּׂא אוֹתָהּ, כַּאֲשֶׁר זָכִיתִי אֲנִי בָּךְ וְאֶשָּׂא אוֹתָךְ. עַתָּה יָדַעְתִּי, לָמָּה שָׁלְחָה אוֹתִי פַּלַס אַתֵּינָה הֲלוֹם. הִיא שָׁלְחָה אוֹתִי לִזְכּוֹת בַּגְּמוּל הָרָאוּי בְּעַד כָּל עֲמָלִי וְעוֹד לְמַעְלָה מִזֶּה.
וְהוּא חִבֵּק אוֹתָהּ בִּזְרוֹעוֹתָיו וְקָרָא:
– מִי הֵם אֵלֵי הַיָּם הָאֵלֶּה, אַכְזָרִים וְרָעִים, אֲשֶׁר יִגְזְרוּ מָוֶת עַל עֲלָמוֹת יָפוֹת? אֲנִי חֲגוּר נֶשֶׁק הָאֵלִים. יְנַסּוּ אֶת כֹּחָם לְעֻמַּת כֹּחִי! אַךְ הַגִּידִי לִי, עַלְמָה, מִי אַתְּ וְאֵיזֶה גוֹרָל רָע הֱבִיאֵךְ הֵנָּה?
וְהִיא עָנְתָה בְּקוֹל בּוֹכִים:
– אֲנִי בַּת קֵפֵאוּס מֶלֶךְ יָּפַּה, וְשֵׁם אִמִּי קַסִּיָפֶּיַה בַּעֲלַת הַתַּלְתַּלִּים הַיָּפִים, וְהוֹרַי קָרְאוּ לִי בְּשֵׁם אַנְדְרוֹמֶדָה, כָּל עוֹד הַחַיִּים הָיוּ שֶׁלִּי. וַאֲנִי הָאֻמְלָלָה קְשׁוּרָה פֹּה לִהְיוֹת לְטֶרֶף לְמִפְלֶצֶת־הַיָּם, לְמַעַן כַּפֵּר עֲוֹן אִמִּי. כִּי פַּעַם אַחַת הִתְפָּאֲרָה וְאָמְרָה עָלַי, כִּי יָפָה אֲנִי מֵאַטֶּרְגַּטִּיס, מַלְכַּת הַדָּגִים, וּבְרֹב כַּעֲסָהּ שָׁלְחָה אֶת הַמַּבּוּל, וְאָחִיהָ מֶלֶךְ הָאֵשׁ שָׁלַח אֶת הָרַעַשׁ, וְהֵם הֶחֱרִיבוּ אֶת כָּל הָאָרֶץ, וְאַחֲרֵי הַמַּבּוּל יָצְאָה מִפְלֶצֶת מִתּוֹךְ טִיט־הַיָּוֵן, הָאוֹכֶלֶת אֶת כָּל הַחַי. וְעַתָּה הִגִּיעָה שַׁעְתִּי לִהְיוֹת לָהּ לְמַאֲכָל, אַף כִּי אֵין עָוֶל בְּכַפִּי – כִּי מִיָּמַי לֹא נָגַעְתִּי לְרָעָה בִּיצוּר חַי, אַף אֶת הַדָּגָה אֲשֶׁר רָאִיתִי עַל הַחוֹף לֹא צַדְתִּי וְהִשְׁלַכְתִּיהָ לְתוֹךְ הַיָּם, כִּי בְּאַרְצֵנוּ אֵין אָנוּ אוֹכְלִים דָּגִים מִפַּחַד אַטֶּרְגַּטִּיס מַלְכָּתָם. אַךְ הַכֹּהֲנִים אוֹמְרִים, כִּי שׁוּם דָּבָר מִלְּבַד דָמִי לֹא יְכַפֵּר עַל הַחֵטְא שֶׁאָנֹכִי לֹא חָטָאתִי.
אוּלָם פֶּרְסֵאוּס צָחַק לֵאמֹר:
–מִפְלֶצֶת־יָם? נִלְחַמְתִּי עִם נוֹרָאִים מִמֶּנָּה. הָיִיתִי עוֹמֵד גַּם בִּפְנֵי אֵלִים לְמַעֲנֵךְ, וְאַף כִּי בִּפְנֵי חַיַּת־יָם?
אַנְדְרוֹמֶדָה הִבִּיטָה אֵלָיו וְתִקְוָה חֲדָשָׁה נִדְלְקָה בְּלִבָּהּ, עַד כֹּה עָמַד הָעֶלֶם לְפָנֶיהָ גֵא וְיָפֶה, יָדוֹ הָאַחַת מִסָּבִיב לְגוּפָהּ וּבְיָדוֹ הַשְּׁנִיָּה אָחַז חֶרֶב נוֹצֶצֶת. אוּלָם הִיא רַק נֶאֶנְחָה, הוֹסִיפָה לִבְכּוֹת וַתִּקְרָא:
– לָמָּה תָּמוּת וְאַתָּה עוֹדְךָ צָעִיר לְיָמִים? הַאֵין דַּי יִסּוּרִים וּמָוֶת בָּעוֹלָם? בִּשְׁבִילִי דָּבָר טוֹב הוּא לָמוּת, כְּדֵי לְהַצִּיל בְּמוֹתִי חַיֵּי עָם כֻּלּוֹ, אַךְ אַתָּה, הַטּוֹב מִכֻּלָּם, לָמָּה אֶגְרֹם גַּם לְמוֹתְךָ? לֵךְ לְךָ לְדַרְכְּךָ, וְעָלַי לָלֶכֶת לְדַרְכִּי.
אַךְ פֶּרְסֵאוּס קָרָא:
– לֹא כֵן. הָאֵלִים אֲשֶׁר עַל הָאוֹלִימְפּוּס, אֲשֶׁר לָהֶם אֶעֱבֹד, הֵם יְדִידַי הַגִּבּוֹרִים וְעוֹזְרִים לָהֶם בְּמַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים. בְּסִיּוּעָם הָרַגְתִּי אֶת הַגֹּרְגּוֹנָה, הַזַעֲוָה הַיָּפָה, וְלֹא בְּלִי עֶזְרָתָם בָּאתִי עַד הֲלוֹם לַהֲרֹג אֶת הַמִּפְלֶצֶת הַזֹּאת עַל יְדֵי רֹאשָׁהּ שֶׁל אוֹתָהּ הַגֹּרְגּוֹנָה. אוּלָם בְּעָזְבִי אוֹתָךְ תַּסְתִּירִי עֵינַיִךְ, לְבַל יַקְפִּיא מַרְאֵה הָרֹאשׁ גַּם אוֹתָךְ לְאֶבֶן.
אוּלָם הָעַלְמָה לֹא עָנְתָה דָבָר, כִּי לֹא יָכְלָה לְהַאֲמִין לִדְבָרָיו. אַחֲרֵי כֵן, בְּהַבִּיטָהּ פִּתְאֹם הִצְבִּיעָה אֶל הַיָּם וַתִּצְרַח:
– הִנֵּה הִיא בָּאָה, עִם עֲלוֹת הַשֶּׁמֶשׁ, כַּאֲשֶׁר אָמְרוּ הַכֹּהֲנִים. עָלַי לָמוּת עַתָּה. אֵיכָכָה אוּכַל לָשֵׂאת זֹאת? הָהּ, לֵךְ! הַאֵין דַּי לִי בְּיִסּוּרִים לִהְיוֹת לְטֶרֶף, כִּי עוֹד יִהְיֶה עָלַי לְהַבִּיט אֵלֶיךָ בְּמוֹתְךָ?
וְהִיא אָמְרָה לְהָדְפוֹ, אַךְ הוּא קָרָא אֵלֶיהָ:
– אֲנִי הוֹלֵךְ, אַךְ הַבְטִיחִי לִי דָבָר אֶחָד בְּטֶרֶם אֵלֵךְ, כִּי אִם אֶהֱרֹג אֶת הַחַיָּה הָרָעָה וְהָיִית לִי לְאִשָּׁה וְתָשׁוּבִי עִמִּי אֶל אֶרֶץ מַלְכוּתִי, אֶל אַרְגּוֹס הַפּוֹרִיָּה, כִּי אֲנִי יוֹרֵשׁ הַכִּסֵּא. הַבְטִיחִי לִי וְחִתְמִי אֶת הַבְטָחָתֵךְ בְּחוֹתָם שֶׁל נְשִׁיקָה.
אָז הֵרִימָה אֶת פָּנֶיהָ וַתִּשַּׁק לוֹ, וּפֶּרְסֵאוּס צָחַק בְּגִיל וְעָף לְמַעְלָה, בְּעוֹד אֲשֶׁר אַנְדְרוֹמֶדָה קָרְסָה בְּרַעַד עַל הַסֶּלַע לִרְאוֹת מַה יִקְרֶה לָהּ.
וְהִנֵּה הוֹלֶכֶת וּבָאָה מִפְלֶצֶת־הַיָּם הַגְּדוֹלָה, שָׁטָה לְאֹרֶךְ הַחוֹף כָּאֳנִיַּת־מִפְרָשׂ כַּבִּירָה וּשְׁחוֹרָה וְחוֹצָה בְּעַצְלוּת אֶת הַגַּלִּים הַקְּטַנִּים. מִזְּמַָן לִזְמָן הִיא עוֹמֶדֶת לְיַד מִפְרָץ קָטָן אוֹ צוּק־חוֹף לֶאֱרוֹב לִצְחוֹק הַנְּעָרוֹת בְּלַבְּנָן אֶת הַצֶּמֶר, אוֹ לַבְּהֵמָה הַחוֹפֶרֶת בְּתִלֵּי הַחוֹף, אוֹ לַנְּעָרִים הַמִּתְרַחֲצִים עַל שְׂפַת הַיָּם. צַלְעוֹתֶיהָ הַגְּדוֹלוֹת מְכֻסּוֹת צְדָפִים וְעִשְׂבֵּי־יָם, וְהַמַּיִם זוֹרְמִים הָלֹךְ וָשׁוֹב עַל הַלְּסָתוֹת הָרְחָבוֹת בְּהִתְגַּלְגְּלָהּ, וְנִטְפֵי הַמַּיִם יוֹרְדִים וְנוֹצְצִים מוּל קַרְנֵי שֶׁמֶשׁ־הַבֹּקֶר. לָאַחֲרוֹנָה רָאֲתָה אֶת אַנְדְרוֹמֶדָה וּפָרְצָה קָדִימָה לָקַחַת טַרְפָּהּ, בְּעוֹד הַגַּלִּים מַעֲלִים קֶצֶף לָבָן מֵאֲחוֹרֶיהָ, וְהַדָּגִים נָסִים מִפָּנֶיהָ מִתּוֹךְ קְפִיצָה.
אוֹתוֹ רֶגַע יָרַד פֶּרְסֵאוּס מִמָּרוֹם בָּאֲוִיר כְּכוֹכָב נוֹפֵל, יָרַד עַל רָאשֵׁי הַגַּלִּים, וְאַנְדְרוֹמֶדָה הֶחְבִּיאָה אֶת פָּנֶיהָ בְּהוֹצִיאָה קוֹל תְּרוּעָה, וְאַחֲרֵי כֵן שָׂרְרָה דְמָמָה שָׁעָה קַלָּה.
אוֹתוֹ רֶגַע יָרַד פֶּרְסֵאוּס מִמָּרוֹם
לָאַחֲרוֹנָה הִבִּיטָה לְמַעְלָה מִתּוֹךְ רַעַד וַתֵּרֶא אֶת פֶּרְסֵאוּס קוֹפֵץ לִקְרָאתָהּ; וּבִמְקוֹם הַמִּפְלֶצֶת רָאֲתָה סֶלַע אָרֹךְ וְשָׁחוֹר וְהַיָּם נוֹשֵׂא גַּלִּים בִּמְנוּחָה מִסָּבִיב לוֹ. הֲיֵשׁ בָּעוֹלָם אִישׁ גֵּא כְּפֶּרְסֵאוּס, בְּקָפְצוֹ וּבְשׁוּבוֹ אֶל הַסֶּלַע וּבַהֲרִימוֹ אֶת אַנְדְרוֹמֶדָה הַיָּפָה בִּזְרוֹעוֹתָיו, וּבְעוּפוֹ עִמָּהּ אֶל רֹאשׁ הַצּוּר, כְּעַיִט הַנּוֹשֵׂא יוֹנָה?
הֲיֵשׁ אִישׁ גֵּא כְּפֶּרְסֵאוּס, וְהֲיֵשׁ מָלֵא שִׂמְחָה כְּכָל עַם הַכּוּשִׁים? כִּי הֵם עָמְדוּ וְצִפּוּ מֵעַל הַסְּלָעִים אֶל הַמִּפְלֶצֶת וּבָכוּ עַל גּוֹרָלָהּ שֶׁל הָעַלְמָה. וּכְבָר הָלַךְ שָׁלִיחַ אֶל הַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה, אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּחַדְרֵי חֲדָרִים שֶׁל אַרְמוֹנָם, לְבוּשֵׁי שַׂק וָאֶפֶר עַל רֹאשָׁם, וְחִכּוּ לְמוֹת בִּתָּם. וְהֵם יָצְאוּ, וְעִמָּהֶם כָּל הָעִיר, לִרְאוֹת אֶת הַנֵּס, בְּשִׁירָה וּבִמְחוֹלוֹת, בְּכִנּוֹרוֹת וּבִמְצִלְתַּיִם, וְקִבְּלוּ אֶת בִּתָּם, כְּאִלּוּ קָמָה לִתְחִיָּה אַחֲרֵי מוֹתָהּ.
אָז אָמַר קֵפֵאוּס:
– גִּבּוֹר הַיְוָנִים, הֲלֹא תֵשֵׁב עִמָּנוּ וְהָיִיתָ לְחָתָן לִי, וַאֲנִי אֶתֵּן לְךָ אֶת חֲצִי מַלְכוּתִי.
– הָיֹה אֶהְיֶה לַחֲתַן הַמֶּלֶךְ – אָמַר פֶּרְסֵאוּס – אוּלָם מִמַּלְכוּתְךָ לֹא אֶקַּח מְאוּמָה כִּי נִכְסְפָה נַפְשִׁי לָשׁוּב לְאֶרֶץ יָוָן מוֹלַדְתִּי וְאֶל אִמִּי הַמְחַכָּה לִי בְּבֵיתִי.
וְקֵפֵאוּס אָמַר:
– הֵן לֹא תִּקַּח אֶת בִּתִּי מִמֶּנּוּ פִּתְאֹם, כִּי הִיא בְּעֵינֵינוּ כְּאִלּוּ קָמָה לִתְחִיָּה. שֵׁב עִמָּנוּ פֹּה שָׁנָה אַחַת וְאַחֲרֵי כֵן נְשַׁלְחֶךָ בְּכָבוֹד.
פֶּרְסֵאוּס הִסְכִּים, אַךְ בְּטֶרֶם הָלַךְ אֶל אַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ צִוָּה אֶת הָעָם לְהָבִיא אֲבָנִים, וְהוּא בָּנָה שְׁלֹשָׁה מִזְבְּחוֹת, אֶחָד לְאַתֵּינָה, אֶחָד לְהֶרְמֵס וְאֶחָד לַאֲבִי הָאֵלִים צֵאוּס, וְהִקְרִיב לָהֶם פָּרִים וְאֵילִים.
וְהָאֲנָשִׁים אָמְרוּ: “אָכֵן, יְרֵא־אֱלֹהִים הוּא”, אַךְ הַכֹּהֲנִים אָמְרוּ: “מַלְכַּת הַיָּם קָצֹף תִּקְצֹף עָלֵינוּ עוֹד עַל אֲשֶׁר הָרַגְנוּ אֶת מִפְלַצְתָּהּ”. וְאוּלָם הַכֹּהֲנִים יָרְאוּ לְהַשְׁמִיעַ דְּבָרָם בְּקוֹל רָם, כִּי פָּחֲדוּ מִפְּנֵי רֹאשׁ הַגֹּרְגּוֹנָה, וּבְכֵן הָלְכוּ אֶל הָאַרְמוֹן, וְכַאֲשֶׁר בָּאוּ, עָמַד שָׁם בָּאוּלָם פִּינֵאוּס, אֲחִי קֵפֵאוּס, וְהוּא מְרֻגָּז כְּדֹב שֶׁגָּזְלוּ מִמֶּנּוּ אֶת גּוּרָיו, וְעִמּוֹ בָּנָיו וַעֲבָדָיו וַאֲנָשִׁים רַבִּים מְזֻיָּנִים, וְהוּא קָרָא אֶל קֵפֵאוּס:
– אַל תַּשִּׂיא אֶת בִּתְּךָ לָאִישׁ הַנָּכְרִי הַזֶּה, אֲשֶׁר אִישׁ לֹא יֵדַע גַּם אֶת שְׁמוֹ. הַאִם לֹא יְעוּדָה אַנְדְרוֹמֶדָה לִבְנִי? וְעַתָּה כַּאֲשֶׁר שָׁבָה בְּשָׁלוֹם, הַאִם לֹא לִבְנִי הַזְּכוּת לְבַקֵּשׁ אוֹתָהּ לְאִשָּׁה?
אַךְ פֶּרְסֵאוּס צָחַק וְעָנָה:
– אִם בִּנְךָ מְבַקֵּשׁ לוֹ כַּלָּה, יַצִּיל עַלְמָה בְּכֹחוֹ. אִם לֹא כֵן, הוּא נִרְאֶה כְּחָתָן לֹא־יוּצְלַח. הוּא נָתַן אֶת הַנַּעֲרָה לָמוּת, וּבְכֵן מֵתָה הִיא בִּשְׁבִילוֹ. אֲנִי הִצַּלְתִּי אוֹתָהּ לַחַיִּים וְחַיֶּיהָ נְתוּנִים לִי, לִי וְלֹא לְאִישׁ אַחֵר. וְאַתֶּם כְּפוּיֵי טוֹבָה! הַאִם לֹא הִצַּלְתִּי אֶת אַרְצְכֶם, אֶת חַיֵּי בְּנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם? הֲזֶה הוּא הַגְּמוּל אֲשֶׁר תִּתְּנוּ לִי? לְכוּ מֵעִמִּי, וְאִם לֹא מָרָה תִּהְיֶה אַחֲרִיתְכֶם.
אוּלָם כָּל הָאֲנָשִׁים הַמְזֻיָּנִים שָׁלְפוּ אִישׁ אִישׁ אֶת חַרְבּוֹ וַיִתְנַפְּלוּ עָלָיו כְּחַיּוֹת רָעוֹת.
אָז גִּלָּה פֶּרְסֵאוּס אֶת רֹאשָׁהּ שֶׁל הַגֹּרְגּוֹנָה וְאָמַר:
– הָרֹאשׁ הַזֶּה הִצִּיל אֶת אֲרוּסָתִי מֵחַיָּה רָעָה אַחַת, הוּא יַצִּיל אוֹתָהּ מֵחַיּוֹת רַבּוֹת.
וּבְדַבְּרוֹ קָפְאוּ פִּינֵאוּס וְכָל אֲנָשָׁיו הַמְזֻיָּנִים וְעָמְדוּ אִישׁ אִישׁ נָטוּעַ עַל מְקוֹמוֹ, וּבְטֶרֶם פָּרַשׂ פֶּרְסֵאוּס אֶת עוֹר הָעִזִּים עַל הַפָּנִים, נֶהְפְּכוּ כֻּלָּם וַיִּהְיוּ לְאֶבֶן. וּפֶּרְסֵאוּס צִוָּה לָאֲנָשִׁים לְהָבִיא כְּלֵי־תְּנוּפָה וּלְהוֹצִיאָם הָלְאָה. מַה שֶּׁהָיָה עִמָּהֶם אַחֲרֵי־כֵן אֵין בְּיָדִי לְסַפֵּר.
וְהַמֶּלֶךְ עָשָׂה מִשְׁתֵּה־חֲתוּנָה גָדוֹל, אֲשֶׁר אָרַךְ שִׁבְעָה יָמִים. מִי יִדְמֶה וּמִי יִשְׁוֶה בְּאָשְׁרוֹ לְפֶּרְסֵאוּס וּלְאַנְדְרוֹמֶדָה?
אַךְ בַּלַּיְלָה הַשְּׁמִינִי חָלַם פֶּרְסֵאוּס חֲלוֹם וְהִנֵּה עַל יָדוֹ עוֹמֶדֶת פַּלַס אַתֵּינָה, כַּאֲשֶׁר רָאָה אוֹתָהּ בְּסֵרִיפוֹס לִפְנֵי שֶׁבַע שָׁנִים, עָמְדָה וְקָרְאָה בִּשְׁמוֹ וְאָמְרָה:
– פֶּרְסֵאוּס, כְּאִישׁ גִּבּוֹר עָשִׂיתָ, וְאַתָּה רוֹאֶה, כִּי בָּאתָ עַל שְׂכָרְךָ. דַּע לְךָ, כִּי הָאֵלִים צַדִּיקִים וְעוֹזְרִים לָאִישׁ הָעוֹזֵר לְעַצְמוֹ. וְעַתָּה תֵּן לִי אֶת חֶרֶב הַקֶּסֶם וְאֶת סַנְדַלֵּי הַקֶּסֶם וְאֶת כּוֹבַע הָאֹפֶל, לְמַעַן אוּכַל לַהֲשִׁיבָם לְבַעֲלֵיהֶם; אוּלָם אֶת רֹאשׁ הַגֹּרְגּוֹנָה תַּצְפִּין עִמְּךָ, כִּי עוֹד יִהְיֶה לְךָ צֹרֶךְ בּוֹ בְּיָוָן אַרְצֶךָ.
וּפֶּרְסֵאוּס קָם לָתֵת לָהּ אֶת הַחֶרֶב וְאֶת הַכּוֹבַע וְאֶת הַסַּנְדַּלִּים, אַךְ הוּא הֵקִיץ – וַחֲלוֹמוֹ גָּז. אוּלָם זֶה לֹא הָיָה חֲלוֹם כְּלָל, כִּי עוֹר־הָעִזִּים עִם הָרֹאשׁ הָיָה בִּמְקוֹמוֹ, אַךְ הַחֶרֶב, הַכּוֹבַע וְהַסַּנְדַּלִּים נֶעֶלְמוּ וּפֶּרְסֵאוּס לֹא רָאָה אוֹתָם עוֹד לְעוֹלָם.
פֶּרֶק ה: פֶּרְסֵאוּס שָׁב לְבֵיתוֹ 🔗
מִקֵּץ שָׁנָה הוֹרִישׁ פֶּרְסֵאוּס אֶת הַצִּידוֹנִים מִצּוֹר, וַיִּכְרוֹת שָׁם עֲצֵי אֲרָזִים, וַיִּבֶן בְּיָדָיו אֳנִיַּת־מִפְרָשׂ נָאָה, וַיִּמְשַׁח אוֹתָהּ בְּשָׁשַׁר, וַיִּכְפֹּר אֶת קְצוֹתֶיהָ בְּכֹפֶר. בָּאֳנִיָּה הַזֹּאת שָׂם אֶת אַנְדְרוֹמֶדָה וְכָל הַמֹּהַר אֲשֶׁר לָהּ, אֲבָנִים טוֹבוֹת וּשְׂמָלוֹת יְקָרוֹת וְכָל מִינֵי בֹּשֶׂם מֵאֶַרֶץ הַמִּזְרָח, וְהוּא חָתַר לְעֵבֶר הַמַּעֲרָב דֶּרֶךְ יָם הַכְּרֵתִי, עַד אֲשֶׁר בָּאוּ אֶל הַיָּם הָאֵגֵאִי הַכָּחֹל וְאֶל אִיֵּי יָוָן הַנָּאִים וְאֶל סֵרִיפוֹס עִירוֹ.
אַחֲרֵי כֵן עָזַב אֶת אֳנִיָּתוֹ עַל הַחוֹף וְעָלָה כְּמוֹ לְפָנִים. הוּא חִבֵּק אֶת אִמּוֹ וְאֶת דִּיקְטִיס הַטּוֹב, אֲשֶׁר אִמֵּץ לוֹ כְּבֵן, וַיִּבְכּוּ אִישׁ עַל צַוְּארֵי רֵעֵהוּ שָׁעָה רַבָּה, כִּי שֶׁבַע שָׁנִים עָבְרוּ מִן הַיּוֹם אֲשֶׁר נִפְרָדוּ.
פֶּרְסֵאוּס יָצָא לֵילֵךְ אֶל בֵּית פּוֹלִידֶקְטֶס, וּמִתַּחַת לְעוֹר־הָעִזִּים נָשָׂא אֶת רֹאשׁ הַגֹּרְגּוֹנָה.
וְכַאֲשֶׁר בָּא אֶל הַבַּיִת, יָשַׁב פּוֹלִידֶקְטֶס בְּרֹאשׁ הַשֻּׁלְחָן וְכָל שָׂרָיו וַעֲשִׁירֵי הָעָם מִימִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ, אִישׁ אִישׁ לְפִי גְדֻלָּתוֹ, וְהֵם אוֹכְלִים בָּשָׂר וְדָגִים וְשׁוֹתִים יַיִן אָדֹם כַּדָּם. הַנּוֹגְנִים נִגְּנוּ וְהַחוֹגְגִים הֵרִיעוּ, וּגְבִיעֵי הַיַּיִן צִלְצְלוּ בְּעָבְרָם מִיָּד אֶל יָד, רַבָּה הָיְתָה הַשִּׂמְחָה בְּבֵית פּוֹלִידֶקְטֶס.
פֶּרְסֵאוּס עָמַד עַל הַמִּפְתָּן וַיִּקְרָא אֶל הַמֶּלֶךְ בִּשְׁמוֹ. אַךְ אִישׁ מִן הַקְּרוּאִים לֹא הִכִּיר אֶת פֶּרְסֵאוּס, כִּי שֻׁנּוּ פָּנָיו בִּנְסִיעָתוֹ הָאֲרֻכָּה. הוּא יָצָא מִבֵּיתוֹ נַעַר וְחָזַר אִישׁ גִּבּוֹר, עֵינָיו הִזְהִירוּ כְּעֵינֵי נֶשֶׁר וּזְקָנוֹ הָיָה כִּזְקַן הָאֲרִי, וְהוּא עָמַד כִּרְאֵם בִּגְאוֹנוֹ. אַךְ פּוֹלִידֶקְטֶס הָרָשָׁע הִכִּירוֹ וְהִכְבִּיד עוֹד אֶת לִבּוֹ. וְהוּא קָרָא אֵלָיו בְּבוּז:
– הוֹי אֲסוּפִי! אָכֵן קַל יוֹתֵר לְהַבְטִיחַ מֵאֲשֶׁר לְקַיֵּם.
– אֵלֶּה אֲשֶׁר הָאֵלִים בְּעוֹזְרֵיהֶם מְקַיְּמִים הַבְטָחָתָם, אַךְ אֵלֶּה הַמְנָאֲצִים אוֹתָם קוֹצְרִים מַה שֶּׁזָּרְעוּ. הִנֵּה רֹאשׁ הַגֹּרְגּוֹנָה!
פֶּרְסֵאוּס הֵסִיר אֶת עוֹר הָעִזִּים וַיָּרֶם אֶת רֹאשׁ הַגֹּרְגּוֹנָה.
פְּנֵי פּוֹלִידֶקְטֶס וּקְרוּאָיו חָוְרוּ, כַּאֲשֶׁר הִבִּיטוּ אֶל הַצּוּרָה הָאֲיֻמָּה. הֵם נִסּוּ לָקוּם מִמְּקוֹמוֹתֵיהֶם, אַךְ עַד עוֹלָם לֹא קָמוּ עוֹד, כִּי קָפְאוּ אִישׁ אִישׁ עַל מְקוֹם מוֹשָׁבוֹ כְּמַעְגָּל שֶׁל אֲבָנִים קָרוֹת וַאֲפוּרוֹת.
פֶּרְסֵאוּס הָפַךְ עֹרֶף וַיַּעֲזֹב אוֹתָם וַיֵּרֶד אֶל אֳנִיָּתוֹ אֲשֶׁר בַּחוֹף. וְהוּא נָתַן אֶת הַמְּלוּכָה לְדִיקְטִיס הַטּוֹב וַיִּסַע לְדַרְכּוֹ עִם אִמּוֹ וְעִם אִשְׁתּוֹ.
פֶּרְסֵאוּס חָתַר לְצַד מַעֲרָב לְעֵבֶר אַרְגּוֹס, הִגִּיעַ עַד הַחוֹף וַיֵּצֵא אֶל הָעִיר. בְּבוֹאוֹ מָצָא, כִּי אֵקְרִיזְיוּס אֲבִי אִמּוֹ בָּרַח מִן הָעִיר. כִּי פֶּטְרוּס אָחִיו הָרַע עָשָׂה עִמּוֹ מִלְחָמָה עוֹד הַפַּעַם, וְהוּא בָּא דֶּרֶךְ הַנָּהָר מִטִּירִינְס וְכָבַשׁ אֶת אַרְגּוֹס, וְאֵקְרִיזְיוּס נִמְלַט אֶל לָרִיסָה, אֶל אֶרֶץ הַפֶּלַּסְגִים הַפְּרָאִים.
פֶּרְסֵאוּס כִּנֵּס יַחְדָּו אֶת הָאַרְגִּיוִים וַיְסַפֵּר לָהֶם מִי הוּא וּמָה הוּא וְכָל הַמַּעֲשִׂים הַגְּדוֹלִים אֲשֶׁר עָשָׂה. וְכָל הָאֲצִילִים וְעַם הָאָרֶץ הִמְלִיכוּ אוֹתוֹ לְמֶלֶךְ, יַעַן כִּי רָאוּ וְהִנֵּה לֵב מֶלֶךְ לוֹ. וְהֵם נִלְחֲמוּ עִמּוֹ בְּאַרְגּוֹס וַיִּלְכְּדוּ אֶת הָעִיר וַיַּהַרְגּוּ אֶת פְּרֶטוּס, וְאֶת הַקִּיקְלוֹפִּים עָשׂוּ לַעֲבָדִים, אֲשֶׁר בָּנוּ לָהֶם חוֹמָה מִסָּבִיב לְאַרְגּוֹס, כַּחוֹמָה אֲשֶׁר בָּנוּ מִסָּבִיב לְטִירִינְס. וּבְבִקְעַת אַרְגּוֹס הָיְתָה הַשִּׂמְחָה גְדוֹלָה, כִּי מָצְאוּ לָהֶם מֶלֶךְ מֵאֵת אֲבִי־הָאֵלִים צֵאוּס.
אַךְ לֵב פֶּרְסֵאוּס הִתְגַּעְגַּע עַל אֲבִי־זְקֵנוֹ וְהוּא אָמַר:
– הֵן עַצְמִי וּבְשָׂרִי הוּא וְהוּא יֶאֱהָבֵנִי עַתָּה אַחֲרֵי אֲשֶׁר בָּאתִי לְבֵיתִי בְּכָבוֹד. אָנֹכִי אֵלֵךְ וּמְצָאתִיו וַאֲבִיאֵהוּ הַבַּיְתָה וְיַחְדָּו נִמְשׁוֹל בְּשָׁלוֹם.
וּבְכֵן הִפְלִיג פֶּרְסֵאוּס עִם הַצִּידוֹנִים שֶׁלּוֹ בַּיָּם, עַד אֲשֶׁר בָּא אֶל הָעִיר לָרִיסָה, אֲשֶׁר שָׁם יוֹשְׁבִים הַפֶּלַּסְגִּים הַפְּרָאִים.
וְכַאֲשֶׁר בָּא שָׁמָּה, הָיָה כָּל עַם הָאָרֶץ בַּשָּׂדוֹת, וְשָׁם נֶעֶרְכוּ חֲגִיגוֹת וְכָל מִינֵי מִשְׂחָקִים, כִּי טְוִיטַמֶּנֶס מַלְכָּם אָמַר לְחַלֵּק כָּבוֹד לְאֵקְרִיזְיוּס, עַל כִּי הָיָה מֶלֶךְ אֶרֶץ כַּבִּירָה.
פֶּרְסֵאוּס לֹא גִּלָּה אֶת שְׁמוֹ, כִּי אִם הָלַךְ אֶל הַמִּשְׂחָקִים נֶעְלָם, כִּי אָמַר:
– אִם אֶזְכֶּה בִּפְרָס שֶׁל הַמִּשְׂחָקִים, יֵרַךְ לֵב סָבִי אֵלַי.
וּבְכֵן הֵסִיר אֶת קוֹבָעוֹ וְאֶת שִׁרְיוֹנוֹ וְאֶת מַדָּיו וַיַּעֲמוֹד בֵּין בַּחוּרֵי לָרִיסָה, וְהַכֹּל הִתְפַּלְאוּ לְמַרְאֵהוּ וְאָמְרוּ זֶה אֶל זֶה:
– מִי הוּא הַנָּכְרִי הַצָּעִיר, הָעוֹמֵד כִּרְאֵם בִּגְאוֹנוֹ? אֵין זֶה כִּי אִם אַחַד הַגִּבּוֹרִים מִבְּנֵי הָאֵלִים אֲשֶׁר בָּאוֹלִימְפּוֹס.
וְכַאֲשֶׁר הִתְחִילוּ הַמִּשְׂחָקִים, גָּדְלָה הִשְׁתּוֹמְמוּתָם עוֹד יוֹתֵר, כִּי פֶּרְסֵאוּס הָיָה הַמֻּבְחָר מִכֹּל בְּרִיצָה וּבִקְפִיצָה וּבְהִתְגּוֹשְׁשׁוּת וּבִזְרִיקַת הַכִּידוֹן, וְהוּא זָכָה בְּאַרְבָּעָה כְּתָרִים, קִבְּלָם וַיֹּאמֶר אֶל לִבּוֹ:
– הִנֵּה יֵשׁ כֶּתֶר חֲמִישִׁי לִזְכּוֹת בּוֹ, אָנֹכִי אֶזְכֶּה גַם בּוֹ וְאָשִׂים אֶת כֻּלָּם עַל בִּרְכֵּי סָבִי.
וְכַאֲשֶׁר דִּבֵּר אֶת הַדְּבָרִים, רָאָה אֶת מְקוֹם מוֹשָׁבוֹ שֶׁל אֵקְרִיזְיוּס, לְיַד מְקוֹם טְוִיטַמֶּנֶס הַמֶּלֶךְ, וּזְקָנוֹ הַלָּבָן מִתְנַפְנֵף עַל בִּרְכָּיו וּמַטֵּה מַלְכוּתוֹ בְּיָדוֹ, וּפֶּרְסֵאוּס בָּכָה בְּהַבִּיטוֹ עָלָיו, כִּי נִכְסְפָה נַפְשׁוֹ אֶל קְרוֹבוֹ, וְהוּא אָמַר אֶל נַפְשׁוֹ:
“אָכֵן, זָקֵן זֶה הֲדַר מֶלֶךְ לוֹ, אַךְ אֵין לוֹ לְהִתְבַּיֵּשׁ בְּמַרְאֵה נֶכְדוֹ”.
וְהוּא לָקַח אֶת הַדִּיסְקוּסִים וְקָלַע אוֹתָם בְּמֶרְחַק חָמֵשׁ אַמּוֹת מֵהָלְאָה לְכָל הַשְּׁאָר, וְכָל הָעָם הֵרִיעַ תְּרוּעָה:
– עוֹד הָלְאָה, עוֹד, בֶּן־חַיִל! עוֹד לֹא הָיָה קַלָּע כָּזֶה בְּכָל הָאָרֶץ.
פֶּרְסֵאוּס אָזַר אֶת כָּל כֹּחוֹ וְזָרַק אֶת הַדִּיסְקוּס, אַךְ רוּחַ סוּפָה עָלְתָה פִּתְאוֹם מִן הַיָּם וַתִּשָּׂא אֶת הַדִּיסְקוּס הַצִּדָּה, הַרְחֵק מִכָּל הַשְּׁאָר, וְהוּא נָפַל עַל רֶגֶל אֵקְרִיזְיוּס, וְהַזָּקֵן הִתְעַלֵּף מֵרֹב כְּאֵב.
פֶּרְסֵאוּס צָרַח וַיָּרָץ אֵלָיו, אַךְ כַּאֲשֶׁר הֵרִימוּ אֶת הַזָּקֵן, הָיָה מֵת, כִּי הָיָה יָשִׁישׁ וְתָשׁוּשׁ.
פֶּרְסֵאוּס קָרַע אֶת בְּגָדָיו וַיָּשֶׂם עָפָר עַל רֹאשׁוֹ וַיֵּבְךְּ זְמַן רַב עַל אֲבִי אִמּוֹ. לָאַחֲרוֹנָה קָם וַיִּקְרָא לְכָל הָעָם בְּקוֹל רָם וַיֹּאמַר:
– נֶאֱמָנִים הָאֵלִים וְכָל אֲשֶׁר גָּזְרוּ כֵּן יָקוּם. אֲנִי הוּא פֶּרְסֵאוּס, נֶכְדּוֹ שֶׁל הַזָּקֵן הַזֶּה. הוֹרֵג הַגֹּרְגּוֹנָה הַנּוֹדָע בְּמֶרְחַקֵּי תֵבֵל.
אַחֲרֵי כֵן סִפֵּר לָהֶם אֶת דְּבַר הַנְּבוּאָה, כִּי הוּא יַהֲרֹג אֶת אֲבִי אִמּוֹ, וְאֶת כָּל קוֹרוֹת חַיָּיו.
וְאֵבֶל גָּדוֹל עָשׂוּ לְאֵקְרִיזְיוּס, וַיִּשְׂרְפוּ אֶת גּוּפוֹ עַל מְדוּרָה נֶהְדָּרָה; וּפֶּרְסֵאוּס הָלַךְ אֶל הַהֵיכָל לְטַהֵר אֶת נַפְשׁוֹ מִן הֶעָוֹן, כִּי עַל כֵּן עָשָׂה אֶת הַדָּבָר בְּלִי צְדִיָּה.
אַחֲרֵי כֵן שָׁב לְבֵיתוֹ בְּאַרְגּוֹס וַיִּמְלֹךְ שָׁם בְּנַחַת עִם אַנְדְרוֹמֶדָה הַיָּפָה וַיִּוָּלְדוּ לָהֶם אַרְבָּעָה בָּנִים וְשָׁלֹש בָּנוֹת, וַיָּמוּתוּ בְּשֵׂיבָה טוֹבָה.
וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר מֵתוּ, מְסַפְּרִים הַקַּדְמוֹנִים, לָקְחָה אוֹתָם אַתֵּינָה הַשָּׁמַיְמָה עִם קֵפֵיאוּס וְקַסֵּיאוֹפֵיאָה. וְשָׁם בַּלֵּילוֹת אַתֶּם יְכוֹלִים לִרְאוֹתָם מַזְהִירִים עַד הַיּוֹם: קֵפֵיאוּס עִם כֶּתֶר מַלְכוּתוֹ וְקַסֵּיאוֹפֵיאָה בְּכִסֵּא הַשֵּׁן אֲשֶׁר לָהּ, קוֹלַעַת אֶת תַּלְתַּלֶּיהָ הַמְּקֻשָּׁטִים כּוֹכְבֵי כֶּסֶף, וּפֶּרְסֵאוּס עִם רֹאשׁ הַגֹּרְגּוֹנָה, וְאַנְדְרוֹמֶדָה הַיְפֵהפִיָּה לְצִדּוֹ וְהִיא פּוֹרֶשֶׂת זְרוֹעוֹתֶיהָ הָאֲרֻכּוֹת הַלְּבָנוֹת עַל פְּנֵי הַשָּׁמַיִם, כַּאֲשֶׁר בְּעָמְדָהּ אֲסוּרָה בְּכֶבֶל אֶל הַסֶּלַע לִפְנֵי הַמִּפְלֶצֶת. כָּל הַלַּיְלָה הֵם מַזְהִירִים וּמְשַׁמְּשִׁים מִגְדַּלּוֹר לְמַלָּחִים תּוֹעִים; אוּלָם כָּל הַיּוֹם הֵם מִשְׁתַּעְשְׁעִים עִם הָאֵלִים עַל רָאשֵׁי הָהָר הַכָּחֹל אוֹלִימְפּוּס.
הָאַרְגּוֹנַבְטִים
פֶּרֶק א: אֵיךְ חִנֵּךְ הַקֶּנְטוֹר8 אֶת הַגִּבּוֹרִים בְּהַר פֶּלִיּוֹן 🔗
הִנֵּה סִפַּרְתִּי לָכֶם עַל גִּבּוֹר, אֲשֶׁר נִלְחַם עִם חַיּוֹת רָעוֹת וְעִם אֲנָשִׁים רָעִים, אַךְ עַתָּה יֵשׁ לִי סִפּוּר עַל גִּבּוֹרִים, אֲשֶׁר הִפְלִיגוּ לְאֶרֶץ רְחוֹקָה לִזְכּוֹת בְּשֵׁם עוֹלָם עַל יְדֵי הַהַרְפַּתְקָאוֹת שֶׁל גִּזַּת הַזָּהָב.
לְאָן הִפְלִיגוּ הָאֲנָשִׁים, אֵינִי יוֹדֵעַ לְסַפֵּר לָכֶם, יְלָדַי. כָּל הַדְּבָרִים קָרוּ לְפָנִים, לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת, עַד כִּי הֵם נִרְאִים מְעֻרְפָּלִים כַּחֲלוֹם אֲשֶׁר חֲלַמְתֶּם לִפְנֵי יָמִים רַבִּים. וְלָמָּה הָלְכוּ, גַּם זֶה אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ לְסַפֵּר. יֵשׁ אוֹמְרִים, כִּי נָסְעוּ לְחַפֵּשׂ זָהָב. אֶפְשָׁר. אוּלָם הַמַּעֲשִׂים הַגְּדוֹלִים וְהַנָּאִים שֶׁנַּעֲשׂוּ בָּאָרֶץ לֹא הָיוּ בִּגְלַל כֶּסֶף. בְּנֵי אַשְׁפַּרְטָה לֹא בִּקְּשׁוּ שַׁלְמוֹנִים בְּכֶסֶף, כַּאֲשֶׁר נִלְחֲמוּ וּמֵתוּ לְיַד תֵּרְמוֹפִילִיס; וְסוֹקְרַטֶּס הֶחָכָם לֹא בִּקֵּשׁ שָׂכָר מֵאֵת בְּנֵי אַרְצוֹ, אַךְ הוּא חַי עָנִי וְיָחֵף כָּל יְמֵי חַיָּיו וְרַק שָׁקַד לַהֲפוֹךְ לֵב בְּנֵי אָדָם לְטוֹב. גַּם בְּיָמֵינוּ יֵשׁ גִּבּוֹרִים, הָעוֹשִׂים מַעֲשִׂים טוֹבִים לֹא בְּעַד כֶּסֶף. מְגַלֵּי הָאֲרָצוֹת שֶׁלָּנוּ לֹא הָלְכוּ לְהִתְעַשֵּׁר, כַּאֲשֶׁר הִפְלִיגוּ זֶה אַחֲרֵי זֶה בְּיַם־הַקֶּרַח; גַּם הָאֲנָשִׁים הַצְּעִירִים, הַיְדוּעִים לָכֶם, יְלָדִים, וְכַמָּה מֵהֶם קְרוֹבִים לָכֶם, לֹא אָמְרוּ לְעַצְמָם: “כַּמָּה כֶּסֶף אַרְוִיחַ?” בְּשָׁעָה שֶׁיָּצְאוּ לַמִּלְחָמָה, עָזְבוּ אֶת אָשְׁרָם וְחַיֵּי רְוָחָה וּבֵית אָב לַעֲמוֹד בִּפְנֵי רָעָב וְצִמָּאוֹן, פְּצָעִים וּמָוֶת, רַק לְמַעַן הָגֵן עַל אֶרֶץ מוֹלַדְתָּם. לֹא, יֵשׁ בָּעוֹלָם דָּבָר יָפֶה וְטוֹב מֵעֹשֶר, טוֹב גַּם מִן הַחַיִּים עַצְמָם, וְהוּא – לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה רַב בַּחַיִּים, שֶׁבְּנֵי אָדָם יִתְּנוּ לָכֶם כָּבוֹד בַּעֲדוֹ וֵאלֹהִים בַּשָּׁמַיִם יִשְׂמַח עַל פֹּעַל־הָאָדָם.
וְעַל כֵּן הָבָה נַאֲמִין – מַדּוּעַ לֹא? – כִּי גַם אוֹתָם הָאַרְגּוֹנַבְטִים הַקַּדְמוֹנִים הָיוּ אֲנָשִׁים נַעֲלִים, שֶׁתִּכְּנוּ וְעָשׂוּ מַעֲשֶׂה נַעֲלֶה; וְלָכֵן נִשְׁאַר שֵׁם תִּפְאַרְתָּם וּדְבַר גְּבוּרָתָם מְסֻפָּר בְּסִפּוּר וּבְשִׁיר, מְעֹרָב, בְּלִי סָפֵק, בְּמָשָׁל וּמְלִיצָה. וּבְכָל זֹאת נָכוֹן וַאֲמִתִּי בְּעֶצֶם, וּבְכֵן, נְכַבֵּד אֶת הָאַרְגּוֹנַבְטִים הַקַּדְמוֹנִים הָאֵלֶּה וְנַקְשִׁיב אֶל הַקּוֹרוֹת אוֹתָם, כְּפִי שֶׁנִּמְסַר לָנוּ, וְאָנוּ נִתְאַמֵּץ לְהִדַּמּוֹת לָהֶם, כָּל אִישׁ מֵאִתָּנוּ בִּמְקוֹמוֹ; כִּי כָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ יֵשׁ לוֹ גִּזַּת זָהָב לְבַקֵּשׁ, וְיַם סוֹעֵר לַעֲבוֹר בְּטֶרֶם נַגִּיעַ אֵלֶיהָ, וְעִם דְּרַקּוֹנִים לְהֵאָבֵק עַד אֲשֶׁר תָּבוֹא בְּיָדֵנוּ.
וּמֶה הָיָה טִיבָהּ שֶׁל גִּזַּת־הַזָּהָב הַהִיא? אֵינִי יוֹדֵעַ, אַף אֵינִי חוֹקֵר לָדַעַת. הַיְוָנִים הַקַּדְמוֹנִים אָמְרוּ כִּי הָיְתָה תְּלוּיָה בְּקוֹלְכִיס, שֶׁאָנוּ קוֹרְאִים לוֹ בְּשֵׁם הַחוֹף הַקִּרְקָסִי, מְחֻזָּקָה בְּמַסְמֵרִים אֶל עֵץ־אַשּׁוּר בְּחֹרְשַׁת אֵל הַמִּלְחָמָה. וְזוֹ הָיְתָה הַגִּזָּה שֶׁל אֵיל הַפֶּלֶא, אֲשֶׁר נָשָׂא אֶת פְּרִיקַסּוּס וְאֶת הֵלָה עַל פְּנֵי הַיָּם הַאֵיקְסִינִי. כִּי פְּרִיקַסּוּס וְהֵלָה הָיוּ בְּנֵי עֲנָנָה־נִמְפָה וְאַתַּמָּס מֶלֶךְ מִינוּאַ. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הָיָה רָעָב בָּאָרֶץ, רָצְתָה אִינוֹ הָאֵם־הַחוֹרֶגֶת שֶׁלָּהֶם לְהָרְגָם, לְמַעַן אֲשֶׁר תְּהִי הַמְּלוּכָה לִילָדֶיהָ, וְלָכֵן אָמְרָה כִּי יֵשׁ לַהֲבִיאָם לְקָרְבָּן עַל הַמִּזְבֵּחַ, לְהָשִׁיב אֶת חֲמַת הָאֵלִים. הַיְלָדִים הַמִּסְכֵּנִים הוּבְאוּ אֶל הַמִּזְבֵּחַ וְהַכֹּהֵן עָמַד הָכֵן עִם הַמַּאֲכֶלֶת בְּיָדוֹ, וְהִנֵּה מִבֵּין הֶעָבִים בָּא אֵיל הַזָּהָב וַיִּקַּח אוֹתָם עַל גַּבּוֹ וַיֵּעָלֵם. וְאָז עָבְרָה רוּחַ שִׁגָּעוֹן עַל הַמֶּלֶךְ הַשּׁוֹטֶה אַתַּמָּס, וְאִינוֹ עִם יְלָדֶיהָ נֶהֶרְסוּ מִמַּעֲמָדָם. כִּי אַתַּמָּס הֵמִית אֶחָד מֵהֶם בַּחֲמָתוֹ וְאִינוֹ בָּרְחָה מִפָּנָיו עִם יַלְדָּהּ הַשֵּׁנִי בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ וְקָפְצָה מֵעַל סֶלַע לְתוֹךְ הַיָּם וְנֶהְפְּכָה לְדוֹלְפִין, כָּזֶה שֶׁרָאוּ עֵינֵיכֶם וְהוּא נָע עַל הַגַּלִּים וְנֶאֱנָק תָּמִיד וְהַגּוּר דָּבוּק לְחָזֵהוּ.
אוּלָם הָעָם גֵּרַשׁ אֶת הַמֶּלֶךְ אַתַּמָּס עַל אֲשֶׁר הָרַג אֶת יַלְדּוֹ; וְהוּא הָיָה נוֹדֵד בִּיגוֹנוֹ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם עַד אֲשֶׁר בָּא אֶל הָאוּרִים־וְתֻמִּים אֲשֶׁר בְּדֶלְפִי וְשָׁם אָמְרוּ לוֹ, כִּי עָלָיו לִהְיוֹת נוֹדֵד לְרַצּוֹת עֲוֹנוֹ, עַד אֲשֶׁר חַיּוֹת רָעוֹת יַאֲכִילוּ אוֹתוֹ כְּאוֹרְחָן. וְיָמִים רַבִּים הִתְהַלֵּךְ בְּרָעָב וּבִדְאָגָה, עַד אֲשֶׁר רָאָה בַּדֶּרֶךְ עֵדֶר זְאֵבִים. הַזְּאֵבִים עָמְדוּ וְטָרְפוּ שֶׂה, אַךְ בִּרְאוֹתָם אֶת אַתַּמָּס נִמְלְטוּ מִפָּנָיו וְעָזְבוּ אֶת הַשֶּׂה בִּשְׁבִילוֹ וַיֹּאכַל מִמֶּנּוּ, וְאָז יָדַע כִּי הַנְּבוּאָה נִתְמַלְאָה סוֹף סוֹף. וְהוּא חָדַל מִנְּדוּדָיו וַיֵּשֶׁב בְּמָקוֹם אֶחָד וַיִּבֶן לוֹ עִיר וְעוֹד הַפַּעַם הָיָה לְמֶלֶךְ.
וְהָאַיִל נָשָׂא אֶת שְׁנֵי הַיְלָדִים הַרְחֵק מְאֹד עַל פְּנֵי אֲרָצוֹת וְיַמִּים, עַד אֲשֶׁר בָּא לְשֶׁרְסוֹנֵז בִּתְרַקְיָה וְשָׁם נָפְלָה הֵלָה הַיָּמָּה, וְהַמֵּצַר הַצַּר הַזֶּה נִקְרָא עַל שְׁמָהּ “הֶלֶסְפּוֹנְט”, הוּא שְׁמוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
אָז טָס הָאַיִל עִם פֵּרִיקְסוּס לְצַד צְפוֹנִי־מִזְרָחִי דֶּרֶךְ הַיָּם שֶׁאָנוּ קוֹרְאִים לוֹ הַיּוֹם הַיָּם הַשָּׁחוֹר, אַךְ הַיְוָנִים קָרְאוּ לוֹ אוֹקְסִין. וְלָאַחֲרוֹנָה, מְסַפְּרִים הַיְוָנִים, עָמַד מִלֶּכֶת בְּקוֹלְכִיס. וְשָׁם לָקַח לוֹ פֵּרִיקְסוּס אֶת קַלְכֵיאוֹפָה בַּת הַמֶּלֶךְ אַיֵּטַס וְאֶת הָאַיִל הֵבִיא לְקָרְבָּן, וְאַיֵּטַס הִדֵּק בְּמַסְמְרִים אֶת גִּזַּת הָאַיִל לְעֵץ אַשּׁוּר אֲשֶׁר בְּחֹרְשַׁת אָרֶס אֵל הַמִּלְחָמָה.
וְכַעֲבֹר זְמַן מַה מֵת פֵּרִיקְסוּס וַיִּקָּבֵר, אַךְ נִשְׁמָתוֹ לֹא מָצְאָה מְנוּחָה, כִּי נִקְבַּר הַרְחֵק מֵאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ וּמִן הַגְּבָעוֹת הַנְּעִימוֹת שֶׁל יָוָן. וְהוּא בָּא בַּחֲלוֹם אֶל הַגִּבּוֹרִים אֲשֶׁר בְּמִינוּאַ וְקָרָא אֲלֵיהֶם בְּתוּגָה לְיַד מִשְׁכָּבָם: בּוֹאוּ וּפְדוּ אֶת נִשְׁמָתִי, לְמַעַן אוּכַל לָלֶכֶת לְבֵיתִי אֶל אֲבוֹתַי וְאֶל עַמִּי וְאֶל אֶרֶץ מִינוּאַ הַנְּעִימָה.
וְהֵם שָׁאֲלוּ: “אֵיכָכָה נוּכַל לִפְדוֹת אֶת נִשְׁמָתְךָ?”
– עֲלֵיכֶם לְהַפְלִיג בַּיָּם וְלָלֶכֶת לְקוֹלְכִיס וּלְהָבִיא לְאַרְצְכֶם אֶת גִּזַּת הַזָּהָב, וְאָז תָּשׁוּב נִשְׁמָתִי עִם הַגִּזָּה וְאֶשְׁכַּב עִם אֲבוֹתַי וְאֶמְצָא מְנוּחָה.
הוּא בָּא אֲלֵיהֶם בַּחֲלוֹם לֹא אַחַת וְקָרָא אֲלֵיהֶם כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אַךְ כַּאֲשֶׁר הֵקִיצוּ הִבִּיטוּ אִישׁ אֶל פְּנֵי רֵעֵהוּ וְאָמְרוּ: “מִי זֶה יָעִיז לְהַפְלִיג לְקוֹלְכִיס אוֹ לְהָבִיא לְאַרְצוֹ אֶת גִּזַּת הַזָּהָב?” וּבְכָל הָאָרֶץ לֹא הָיָה אִישׁ אַמִּיץ־לֵב לְנַסּוֹת אֶת הַדָּבָר, כִּי הָאִישׁ וְהַזְּמָן עוֹד לֹא בָּאוּ.
ולְפֵּרִיקְסוּס שְׁאֵר־בָּשָׂר וּשְׁמוֹ אֵזוֹן, וְהוּא הָיָה מֶלֶךְ בְּיוֹלְקוֹס לְיַד הַיָּם. שָׁם מָשַׁל בַּגִּבּוֹרִים אֲשֶׁר בְּמִינוּאַ, כַּאֲשֶׁר מָשַׁל אַתַּמָּס דּוֹדוֹ בְּבֵּיאוֹטִיָּה, וּכְמוֹ אַתַּמָּס הָיָה אִישׁ אֻמְלָל. כִּי אָח־חוֹרֵג הָיָה לוֹ וּשְׁמוֹ פֶּלִּיאַס, וְעָלָיו אָמְרוּ כִּי בֶּן נִמְפָה הָיָה, וְעַל הֻלַּדְתּוֹ סִפְּרוּ סִפּוּרִים קוֹדְרִים וְנוּגִים. בִּהְיוֹתוֹ תִּינוֹק שֻׁלַּח אֶל הֶהָרִים וְסוּסָה פְּרוּעָה בָּאָה וּבָעֲטָה בּוֹ. אוּלָם רוֹעֶה אֶחָד עָבַר וּמָצָא אֶת הַתִּינוֹק וְכָל פָּנָיו הִשְׁחִירוּ מִן הַמַּכָּה, וַיִּקַּח אוֹתוֹ הַבַּיְתָה וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ פֶּלִּיאַס, כִּי הָיוּ פָּנָיו פְּצוּעִים וּשְׁחוֹרִים. וְהַיֶּלֶד גָּדַל פֶּרֶא וּמֻפְקָר וְעָשָׂה הַרְבֵּה מַעֲשִׂים נוֹרָאִים. לָאַחֲרוֹנָה גֵּרַשׁ אָת אָחִיו הַחוֹרֵג אֵזוֹן, אַחֲרֵי כֵן אֶת אָחִיו שֶׁלּוֹ נֶלֵּאוּס וַיִּקַּח אֶת הַמַּמְלָכָה בְּיָדוֹ וַיִּמְשׁוֹל בַּגִּבּוֹרִים הַמִּינוּאַנִּים הָעֲשִׁירִים אֲשֶׁר בְּיוֹלְקוֹס לְיַד הַיָּם.
וְאֵזוֹן, אַחֲרֵי אֲשֶׁר גֹּרַשׁ, הָלַךְ בְּיָגוֹן מִחוּץ לָעִיר וְאֶת בְּנוֹ הַקָּטָן נִהֵל בְּיָדוֹ, וְהוּא אָמַר אֶל נַפְשׁוֹ: "עָלַי לְהַצְפִּין אֶת הַיֶּלֶד בֵּין הֶהָרִים, אִם לֹא כֵן הָמֵת יָמִית אוֹתוֹ פֶּלִּיאַס, כִּי עַל כֵּן הוּא יוֹרֵשׁ הַכִּסֵּא.
וּבְכֵן הָלַךְ מִן הַיָּם לְרֹחַב הָעֵמֶק, עָלָה אֶל הָהָר, עָבַר דֶּרֶךְ בִּצּוֹת וְאַדְמַת טְרָשִׁים וְחוֹלוֹת, עַד אֲשֶׁר בָּא אֶל פֶּתַח מְעָרָה בּוֹדֵדָה לְרַגְלֵי סֶלַע כַּבִּיר. וּמִן הַמְּעָרָה עָלָה קוֹל נְגִינָה וְקוֹל אָדָם שָׁר בְּלִוְיַת כִּנּוֹר.
אָז הוֹרִיד אֵזוֹן אֶת הַנַּעַר וְלָחַשׁ לוֹ:
– אַל תְּפַחֵד, כִּי אִם לֵךְ בְּעֹז, וְהָיָה מִי שֶׁתִּמְצָא אוֹתוֹ וְשַׂמְתָּ יָדֶיךָ עַל בִּרְכָּיו וְאָמַרְתָּ: בְּשֵׁם צֵאוּס אֲבִי הָאֵלִים וּבְנֵי הָאָדָם, אוֹרְחֲךָ אֲנִי מֵהַיּוֹם וָהָלְאָה".
וְהַנַּעַר נִכְנַס בְּלִי רְעָדָה, כִּי גַם הוּא הָיָה בֶּן גִּבּוֹר אַךְ בִּהְיוֹתוֹ פְּנִימָה עָמַד עַל מְקוֹמוֹ מִשְׁתָּאֶה וְהִקְשִׁיב אֶל שִׁירַת הַקֶּסֶם.
וְשָׁם רָאָה אֶת הַמְשׁוֹרֵר שׁוֹכֵב עַל עוֹר דֹּב וַעֲנָפִים נוֹתְנִים רֵיחַ. זֶה הָיָה חוֹרָן, הַקֶּנְטוֹר הַקַּדְמוֹן, הַיְצִיר הֶחָכָם מִכֹּל תַּחַת הַשָּׁמַיִם. מִמָּתְנָיו וּלְמַעְלָה הָיָה בֶּן־אָדָם, אַךְ מִלְּמַטָּה הָיָה סוּס אָצִיל. שְׂעָרוֹ הַלָּבָן יָרַד עַל כְּתֵפָיו הָרְחָבוֹת, וּזְקָנוֹ הַלָּבָן עַל חָזֵהוּ הָרָחָב וְהַחוּם, וְעֵינָיו הָיוּ פִּקְּחוֹת וְטוֹבוֹת, וּמִצְחוֹ דוֹמֶה לְכֹתֶל־הָר.
הוּא הֶחֱזִיק בְּיָדָיו נֵבֶל זָהָב וּפָרַט עַל פִּיו בְּיָתֵד זָהָב, וּבְנַגְּנוֹ שָׁר בְּקוֹלוֹ עַד אֲשֶׁר הִזְהִירוּ עֵינָיו וּמִלְּאוּ אֶת כָּל הַמְּעָרָה אוֹרָה.
וְהוּא שָׁר עַל הֻלֶּדֶת הַזְּמָן, וְעַל הַשָּׁמַיִם, וְעַל הַכּוֹכָבִים הָרוֹקְדִים, וְעַל יָם הָאָקְיָנוֹס, וְעַל הָאֲוִיר וְעַל הָאֵשׁ, וְעַל בְּרִיאַת הָאֲדָמָה הַנִּפְלָאָה. וְהוּא שָׁר עַל אוֹצְרוֹת הֶהָרִים, וְעַל הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת שֶׁל הַמִּכְרוֹת, וְעַל עוֹרְקֵי הָאֵשׁ וְהַמַּתֶּכֶת, וְעַל הַטּוֹב הַצָּפוּן בְּכָל עִשְׂבֵּי הָרְפוּאָה וְעַל שִׂיחַת הָעוֹפוֹת, וְעַל הַנְּבוּאָה, וְעַל תַּעֲלוּמוֹת הַיָּמִים הַבָּאִים.
אַחֲרֵי כֵן שָׁר עַל הַכֹּחַ וְהַגְּבוּרָה וְאֹמֶץ הַלֵּב, עַל הַנְּגִינָה וְהַצַּיִד וְהַהִתְגּוֹשְׁשׁוּת וְכָל הַמִּשְׂחָקִים הַחֲבִיבִים עַל הַגִּבּוֹרִים, עַל הַנְּסִיעוֹת וְהַמִּלְחָמוֹת וְהַמָּצוֹר וּמוֹת אַבִּירִים בַּקְּרָב, וְאַחַר שָׁר עַל הַשָּׁלוֹם וְהַשֶּׁפַע וְהַצֶּדֶק לְכָל אָדָם בָּאָרֶץ. וְכַאֲשֶׁר שָׁר, הִקְשִׁיב אֵלָיו הַנַּעַר בְּעֵינַיִם פְּקוּחוֹת לָרְוָחָה וַיִּשְׁכַּח אֶת שְׁלִיחוּתוֹ עַל יְדֵי הַשִּׁירָה.
לָאַחֲרוֹנָה נָדַם חוֹרָן הַזָּקֵן וַיִּקְרָא אֶל הַנַּעַר בְּקוֹל רַךְ.
וְהַנַּעַר רָץ אֵלָיו בִּרְעָדָה וְאָמַר לָשִׂים יָדָיו עַל בִּרְכָּיו, אַךְ חוֹרָן חִיֵּךְ וְאָמַר:
– קְרָא הֵנָּה אֶת אָבִיךָ אֵזוֹן, כִּי יוֹדֵעַ אֲנִי אֶתְכֶם וְכָל אֲשֶׁר קָרָה וְרָאִיתִי אֶת שְׁנֵיכֶם מֵרָחוֹק בָּעֵמֶק עוֹד בְּטֶרֶם עֲזַבְתֶּם אֶת הָעִיר.
אָז נִכְנַס אֵזוֹן וּפָנָיו עֲצוּבִים, וְחוֹרָן שָׁאַל אוֹתוֹ:
– מַדּוּעַ לֹא בָּאתָ אֵלַי אַתָּה בְּעַצְמְךָ, אֵזוֹן הָאַיְאוֹלִי?
וְאֵיזוֹן עָנָה:
– אָמֹר אָמַרְתִּי, חוֹרָן יַחֲמוֹל עַל הַנַּעַר, בִּרְאוֹתוֹ אוֹתוֹ בָּא לְבַדּוֹ; גַּם חָפַצְתִּי לְנַסּוֹתוֹ אִם אַמִּיץ־לֵב הוּא לָלֶכֶת לִמְקוֹם סַכָּנָה כְּבֵן גִּבּוֹר. אוּלָם עַתָּה אֲחַלֶּה פָּנֶיךָ בְּשֵׁם צֵאוּס אֲבִי הָאֵלִים, תֵּן לַנַּעַר הַזֶּה מִקְלָט בְּבֵיתְךָ עַד אֲשֶׁר יָבוֹאוּ יָמִים טוֹבִים מֵאֵלֶּה וְחַנֵּךְ אוֹתוֹ בֵּין בְּנֵי הַגִּבּוֹרִים, כִּי יִקּוֹם נִקְמַת בֵּית אָבִיו.
חוֹרָן חִיֵּךְ וּמָשַׁךְ אֶת הַנַּעַר אֵלָיו וַיָּשֶׂם אֶת יָדוֹ עַל תַּלְתַּלֵּי הַזָּהָב שֶׁלּוֹ וַיֹּאמֶר:
– הַאִם תְּפַחֵד מִפְּנֵי פַּרְסוֹת־הַסּוּס שֶׁלִּי, נַעַר נָאֶה, אוֹ כִּי תֹאבֶה לִהְיוֹת תַּלְמִידִי מִן הַיּוֹם הַזֶּה?
– בְּשִׂמְחָה הָיִיתִי מְקַבֵּל פַּרְסוֹת־סוּס כַּאֲשֶׁר לְךָ, לוּ רַק יָכֹלְתִּי לָשִׁיר שִׁירִים כָּמוֹךָ.
צָחַק חוֹרָן וְעָנָה:
– שֵׁב פֹּה עִמָּדִי עַד שְׁקִיעַת הַחַמָּה, עַד שׁוּב חֲבֵרֶיךָ הַבַּיְתָה, וְאַתָּה תִּלְמַד כְּמוֹהֶם לִהְיוֹת מֶלֶךְ, הָרָאוּי לִמְשֹׁל בִּבְנֵי־אָדָם אַמִּיצִים.
אָז פָּנָה אֶל אֵזוֹן וְאָמַר:
– שׁוּב בְּשָׁלוֹם וְהַרְכֵּן רֹאשְׁךָ לִפְנֵי הַזֶּרֶם כְּאִישׁ נָבוֹן. הַנַּעַר הַזֶּה לֹא יַעֲבוֹר עוֹד אֶת הַנָּהָר אַנּוֹרוֹס, עַד אֲשֶׁר יִגְדַּל וְיִהְיֶה לְכָבוֹד לְךָ וּלְתִפְאֶרֶת לְבֵית אֵיאוֹלוּס.
אֵזוֹן בָּכָה עַל צַוְּארֵי בְנוֹ וַיֵּלֶךְ, אַךְ הַנַּעַר לֹא בָּכָה, כִּי כֹּה הָיָה מָלֵא לִבּוֹ פִּלְאֵי הַמְּעָרָה הַמּוּזָרָה עִם הַקֶּנְטוֹר וְעִם שִׁירָתוֹ וְעִם הַחֲבֵרִים, שֶׁעוֹד מְעַט וְיִרְאֶה אוֹתָם.
אָז שָׂם חוֹרָן אֶת הַנֵּבֶל בְּיָדוֹ וְלִמֵּד אוֹתוֹ לְנַגֵּן, עַד אֲשֶׁר שָׁקְעָה הַשֶּׁמֶשׁ תַּחַת הַסְּלָעִים וּמִן הַחוּץ עָלָה קוֹל רַעַשׁ.
אָז נִכְנְסוּ וּבָאוּ בְּנֵי הַגִּבּוֹרִים, אֵינֵיאַס, הֶרְקוּלֵס, פֵּלֵאוּס וְעוֹד רַבִּים מִן הַשֵּׁמוֹת הַכַּבִּירִים.
וְחוֹרָן הַגָּדוֹל קָפַץ מִמּוֹשָׁבוֹ מִתּוֹךְ שִׂמְחָה וּפַרְסוֹתָיו הִשְׁמִיעוּ בַּמְּעָרָה צִלְצוּל, כַּאֲשֶׁר קָרְאוּ בְּקוֹל:
– צֵא אֵלֵינוּ, אַבָּא חוֹרָן, צֵא וּרְאֵה אֶת מִשְׂחָקֵנוּ.
וְהָאֶחָד קָרָא: “אֲנִי הָרַגְתִּי שְׁנֵי צְבָאִים”, וְהַשֵּׁנִי: “אֲנִי לָכַדְתִּי חֲתוּל־בָּר בֵּין הַטְּרָשִׁים”, וְהֶרְקוּלֵס סָחַב אַחֲרָיו עַתּוּד־בָּר בְּקַרְנָיו, כִּי הָיָה כֹּה גָדוֹל כְּסֶלַע הָר, וְקֵנֵיאוּס נָשָׂא גּוּר־דּוֹב תַּחַת כָּל זְרוֹעַ וְצָחַק לִשְׂרִיטוֹתֵיהֶם וְלִנְשִׁיכוֹתֵיהֶם, כִּי כָל שֵׁן וְכָל פֶּלֶד לֹא יָכֹל לִפְצוֹע אוֹתוֹ.
וְחוֹרָן הִלֵּל אֶת כֻּלָּם אִישׁ אִישׁ כְּפִי הָרָאוּי לוֹ.
רַק הָאֶחָד הָלַךְ בָּדָד וְדוֹמֵם, הוּא אַסְקַלֶפִּיּוּס, הַיֶּלֶד הֶחָכָם מְאֹד, וְחֵיקוֹ מָלֵא עֲשָׂבִים וּפְרָחִים, וְעַל פֶּרֶק־יָדוֹ כָּרוּךְ נָחָשׁ טָלוּא. הוּא נִגַּשׁ לְחוֹרָן בְּעֵינַיִם מָשְׁפָּלוֹת וְלָחַשׁ לוֹ, אֵיךְ שֶׁהִתְבּוֹנֵן אֶל הַנָּחָשׁ בְּהַשִּׁירוֹ עוֹרוֹ הַיָּשָׁן וְנַעֲשָׂה שׁוּב צָעִיר לְעֵינָיו, וְאֵיךְ שֶׁיָּרַד לַכְּפָר בָּעֵמֶק וְרִפֵּא אִישׁ נוֹטֶה לָמוּת עַל יְדֵי עֵשֶׂב, שֶׁהַנַּעַר רָאָה תַּיִשׁ־בָּר חוֹלֶה אוֹכֵל אוֹתוֹ.
חִיֵּךְ חוֹרָן וְאָמַר:
– אַתֵּינָה וְאַפּוֹלוֹ נָתְנוּ לְאִישׁ אִישׁ מַתָּנָה, וְכָל אַחַת יְקָרָה בִּמְקוֹמָהּ, אַךְ לַנַּעַר הַזֶּה נָתְנוּ הָאֵלִים כָּבוֹד עַל כָּל כָּבוֹד: לְרַפֵּא, בְּעוֹד אֲשֶׁר אֲחֵרִים מוֹחֲצִים.
אָז הֵבִיאוּ הַנְּעָרִים עֵצִים, בָּקְעוּ אוֹתָם וְהִבְעִירוּ אֵשׁ מִתְלַקַּחת, אֲחֵרִים הִפְשִׁיטוּ אֶת הַצְּבִי וְנִתְּחוּ אוֹתוֹ וְשָׂמוּ עַל הָאֵשׁ לִצְלוֹתוֹ, וּבְעוֹד אֲשֶׁר בְּשַׂר הַצְּבִי הִתְבַּשֵּׁל, יָרְדוּ לִטְבּוֹל בְּנַחַל הַשֶּׁלֶג וְלִרְחוֹץ מֵעַל גּוּפָם אֶת הָאָבָק וְאֶת הַזֵּעָה.
אַחֲרֵי כֵן אָכְלוּ כֻּלָּם לָשֹבַע (כִּי לֹא טָעֲמוּ מְאוּמָה מֵאָז הַבֹּקֶר) וְשָׁתוּ מַיִם זַכִּים מִן הַמַּעְיָן. כִּי לֹא טוֹב לְבַחוּרִים שֶׁלֹּא בָּגְרוּ לִשְׁתּוֹת יַיִן. וְכַאֲשֶׁר הֵסִירוּ אֶת שְׁיָרֵי הַסְּעוּדָה, שָׁכְבוּ כֻּלָּם עַל הָעוֹרוֹת וְהֶעָלִים מִסָּבִיב לַמְּדוּרָה, וְכָל אֶחָד לָקַח אֶת הַנֵּבֶל חֲלִיפוֹת וַיָּשָׁר וַיְנַגֵּן בְּכָל לִבּוֹ.
וְכַעֲבוֹר שָׁעָה קַלָּה הָלְכוּ כֻּלָּם אֶל דֶּשֶׁא עֵשֶׂב לְיַד הַמְּעָרָה וְשָׁם הִתְגּוֹשְׁשׁוּ, רָצוּ, הִתְאַבְּקוּ, צָחֲקוּ, עַד כִּי נָפְלוּ הָאֲבָנִים מִן הַסְּלָעִים לְקוֹלָם.
אָז לָקַח חוֹרָן בְּיָדוֹ אֶת נִבְלוֹ, וְכָל הַבַּחוּרִים נָתְנוּ יַד זֶה לָזֶה, וְכַאֲשֶׁר נִגֵּן, רָקְדוּ לְקֶצֶב נְגִינָתוֹ הֵנָּה וָהֵנָּה, סָבִיב סָבִיב. כָּךְ רָקְדוּ שְׁלוּבֵי יָד, עַד אֲשֶׁר יָרַד הַלַּיְלָה עַל הָאָרֶץ וְעַל הַיָּם.
וְהַנַּעַר רָקַד עִמָּהֶם מָלֵא שִׂמְחָה, אַחֲרֵי כֵן יָשֵׁן שְׁנַת מְנוּחָה עַל הֶעָלִים נוֹתְנֵי רֵיחַ שֶׁל דַּפְנָא וַהֲדָס וְאֵזוֹב וְתִימוֹס, וְעִם בֹּקֶר קָם וְהִתְרַחֵץ בַּנַּחַל, וַיְהִי לְחָבֵר לִבְנֵי הַגִּבּוֹרִים וַיִּשְׁכַּח אֶת יוֹלְקוֹס וְאֶת אָבִיו וְאֶת כָּל חַיָּיו הַקּוֹדְמִים. אַךְ הוּא גָּדַל וַיְהִי חָזָק וְאַמִּיץ וְחָרוּץ. וְהוּא לָמַד לְהֵאָבֵק וּלְהִתְגּוֹשֵׁשׁ וְלָצוּד וְלִפְרֹט עַל הַנֵּבֶל; אַחֲרֵי כֵן לָמַד לִרְכֹּב, כִּי חוֹרָן הַזָּקֵן הָיָה נוֹהֵג לְהַרְכִּיבוֹ עַל גַּבּוֹ; וְהוּא לָמַד אֶת טִיב כָּל הַצְּמָחִים וְאֵיךְ לְרַפֵּא כָּל הַפְּצָעִים. וְחוֹרָן קָרָא לוֹ יַזּוֹן הָרוֹפֵא, הוּא שְׁמוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
פֶּרֶק ב: אֵיךְ אִבֵּד יַזּוֹן אֶת סַנְדַּלּוֹ 🔗
עֶשֶׂר שָׁנִים עָבְרוּ וְחָלְפוּ וְיַזּוֹן גָּדַל וַיְהִי לְאִישׁ כַּבִּיר־כֹּחַ. כַּמָּה מֵחֲבֵרָיו הָלְכוּ וְכַמָּה גָדְלוּ יַחַד עִמּוֹ. אַסְקְלֶפִּיּוּס הָלַךְ לְפֶּלוֹפּוֹנֶזָה לַעֲבוֹד בָּרִפּוּי הַנִּפְלָא שֶׁל בְּנֵי אָדָם. אָמְרוּ עָלָיו, כִּי הִצְלִיחַ לְהָקִים מֵת לִתְחִיָּה. וְהֶרְקוּלֵס הָלַךְ אֶל תִּבֵּס לַעֲשׂוֹת אֶת הַפְּעֻלּוֹת הַמְפֹרְסָמוֹת, שֶׁהָיוּ לְשֵׁם וְלִתְהִלָּה בְּפִי בְּנֵי אָדָם. פֵּלֵאוּס לָקַח לוֹ לְאִשָּׁה אַחַת מִנִּמְפוֹת הַיָּם, וּדְבַר חֲתוּנָתוֹ נִשְׁאַר לְשֵׁם עַד הַיּוֹם הַזֶּה. וְאֵינֵיאוּס הָלַךְ לְבֵיתוֹ אֲשֶׁר בִּטְרוֹיָה, וְאַתֶּם תִּקְרְאוּ סִפּוּרִים לֹא מְעַטִּים עָלָיו וְעַל כָּל יֶתֶר הַגִּבּוֹרִים הָאַמִּיצִים, תַּלְמִידֵי חוֹרָן הַיָּשָׁר. וַיְהִי הַיּוֹם וְיַזּוֹן עוֹמֵד עַל הָר וְחוֹרָן עוֹמֵד עַל יָדוֹ. וְיַזּוֹן הִבִּיט לְצַד דָּרוֹם וַיַּרְא אֶרֶץ נֶחְמָדָה עִם עָרִים וּכְפָרִים לִבְנֵי־חוֹמוֹת וְהֵם יוֹשְׁבִים לְאֹרֶךְ הַחוֹף שֶׁל מִפְרָץ מוּקַף יַבֶּשֶׁת, זֶה הוּא מִפְרַץ פַּגַּזַּי, אַרְצוֹת הַשְׁפֵלָה שֶׁל חַמּוֹנִיָּה, וְהָעִיר יוֹלְקוֹס לְיַד הַמִּפְרָץ.
הוּא נֶאֱנַח וְשָׁאַל:
– הַאִם אֱמֶת הַדָּבָר מַה שֶּׁסִּפְּרוּ לִי הַגִּבּוֹרִים, כִּי אֲנִי יוֹרֵשׁ הָאָרֶץ הַיָּפָה הַזֹּאת?
– וּמַה הַטּוֹב שֶׁיִּהְיֶה לְךָ, יַזּוֹן, אִם אַתָּה הִנְךָ יוֹרֵשׁ הָאָרֶץ הַזֹּאת?
– אֲנִי אֶקַּח אוֹתָהּ וְאַחֲזִיק בָּהּ.
– אִישׁ חָזָק לָקַח אוֹתָהּ וְהֶחֱזִיק בָּהּ יָמִים רַבִּים. הַאִם אַתָּה חָזָק מִפֶּלִּיאַס הָאָיֹם?
– יָכֹל אֲנִי לְהִתְעָרֵב בְּכֹחַ עִמּוֹ – עָנָה יַזּוֹן, אַךְ חוֹרָן נֶאֱנַח וְאָמַר:
– עָלֶיךָ לַעֲבוֹר עוֹד דֶּרֶךְ סַכָּנוֹת רַבּוֹת, עַד אֲשֶׁר תִּמְשׁוֹל בְּיוֹלְקוֹס לְיַד הַחוֹף, דֶּרֶךְ סַכָּנוֹת רַבּוֹת וְיִסּוּרִים רַבִּים, דֶּרֶךְ צָרוֹת מְשֻׁנּוֹת בַּאֲרָצוֹת מְשֻׁנּוֹת, אֲשֶׁר אִישׁ לֹא רָאָה כְּמוֹהֶן לְפָנֶיךָ.
– רַב יִהְיֶה אָשְׁרִי – עָנָה יַזּוֹן – לִרְאוֹת דְּבָרִים שֶׁלֹּא רָאָה אִישׁ מֵעוֹלָם לְפָנַי.
וְחוֹרָן נֶאֱנַח שׁוּב וְאָמַר:
– בֶּן הַנֶּשֶׁר מֻכְרָח לַעֲזוֹב אֶת קִנּוֹ, אַחֲרֵי אֲשֶׁר עָטָה נוֹצוֹת. הַאוֹמֵר אַתָּה לָלֶכֶת לְיוֹלְקוֹס אֲשֶׁר לְיַד הַחוֹף? אִם כֵּן, הַבְטַח לִי שְׁנֵי דְבָרִים בְּטֶרֶם תֵּלֵךְ מֵעִמִּי.
יַזּוֹן הִבְטִיחַ וְחוֹרָן עָנָה:
– אַל תְּדַבֵּר קָשׁוֹת לְשׁוּם נֶפֶשׁ אֲשֶׁר תִּפְגֹּש וְעָמֹד תַּעֲמוֹד בְּדִבּוּרְךָ הַיּוֹצֵא מִפִּיךָ.
יַזּוֹן הִתְפַּלֵּא, מַדּוּעַ בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ חוֹרָן אֶת זֹאת, אַךְ הוּא הִבְטִיחַ וְקָפַץ מֵעַל הָהָר לָלֶכֶת לִקְרַאת גּוֹרָלוֹ כְּגֶבֶר.
וְעַל שְׂפַת הַנָּהָר אַנּוֹרוֹס יָשְׁבָה אִשָּׁה מְקֻמָּטָה כֻּלָּהּ, סָבָה וּזְקֵנָה, רֹאשָׁהּ הִתְנוֹדֵד מְשֻׁתָּק עַל חָזֶהָ וְיָדֶיהָ הִתְנוֹדְדוּ מְשֻׁתָּקוֹת עַל בִּרְכֶּיהָ, וְכַאֲשֶׁר רָאֲתָה אֶת יַזּוֹן, אָמְרָה אֵלָיו בְּקוֹל בּוֹכִים: “מִי יַעֲבִירֵנִי אֶת הַנָּהָר הַזֶּה?”
יַזּוֹן הָיָה עַז וּפָזִיז וּבְרֶגַע זֶה עָמַד לִקְפֹּץ לְתוֹךְ הַנָּהָר, וּבְכָל זֹאת חָשַׁב פַּעֲמַיִם בְּטֶרֶם קָפַץ, עַד כֹּה רָעַשׁ הַנָּהָר מִתַּחַת, כֻּלּוֹ שָׁחוֹר מִגִּשְׁמֵי הֶהָרִים עִם וְרִידֵי־כֶסֶף מִן הַשֶּׁלֶג הַמַּפְשִׁיר.
אַךְ הָאִשָּׁה הַזְּקֵנָה הוֹסִיפָה לִבְכּוֹת:
– אֲנִי חוֹלָה וּזְקֵנָה, עֶלֶם יָפֶה. בְּשֵׁם הָאֵלָה הֵרָה,9 שָׂאֵנִי נָא עַל פְּנֵי הַנָּהָר.
וְיַזּוֹן אָמַר לַעֲנוֹת לָהּ בְּבוּז, אַךְ דִּבְרֵי חוֹרָן עָלוּ בְּלִבּוֹ, וּבְכֵן אָמַר:
– לְמַעַן שֵׁם הֵרָה, מַלְכַּת הָאֵלִים עַל הָאוֹלִימְפּוֹס, אֶשָּׂא אוֹתָךְ דֶּרֶךְ הַנָּהָר, אִם לֹא נִטָּבַע שְׁנֵינוּ בַּחֲצִי הַדֶּרֶךְ.
אָז קָפְצָה הָאִשָּׁה הַזְּקֵנָה עַל גַּבּוֹ בְּקַלּוּת רַבָּה כְּמוֹ עֵז, וְיַזּוֹן הִתְנוֹדֵד מִשְׁתּוֹמֵם, וּפְסִיעָה רִאשׁוֹנָה הָיְתָה עַד לְבִרְכָּיו.
הַפְּסִיעָה הָרִאשׁוֹנָה הָיְתָה עַד לְבִרְכָּיו וְהַפְּסִיעָה הַשְּׁנִיָּה הָיְתָה עַד מָתְנָיו; הָאֲבָנִים הִתְגַּלְגְּלוּ סָמוּךְ לְרַגְלָיו. וְרַגְלָיו הֶחֱלִיקוּ לְיַד הָאֲבָנִים; וְכָךְ הָלַךְ וּמָעַד וְשָׁאַף רוּחַ בִּכְבֵדוּת, בְּעוֹד אֲשֶׁר הָאִשָּׁה הַזְּקֵנָה קָרְאָה מֵעַל גַּבּוֹ:
– טִפֵּשׁ, הִרְטַבְתָּ אֶת מְעִילִי! הַלְהָתֵל אַתָּה אוֹמֵר בְּאִשָּׁה זְקֵנָה כָּמוֹנִי?
בְּלֵב יַזּוֹן עָלָה חֲצִי רַעְיוֹן לְהַטִּיל אוֹתָהּ וְלָתֵת לָהּ שֶׁתֵּלֵךְ בְּרַגְלֶיהָ בַּנָּהָר, אַךְ דִּבְרֵי חוֹרָן הָיוּ שְׁמוּרִים בְּלִבּוֹ וְהוּא אָמַר רַק: –
סַבְלָנוּת, אִמָּא, גַּם הַסּוּס הַמֻּבְחָר יִתָּקֵל לִפְעָמִים.
לָאַחֲרוֹנָה הִגִּיעַ בְּעָמָל עַד קְצֵה הַנָּהָר וְהוֹרִיד אֶת הָאִשָּׁה עַל הַחוֹף; בַּעַל כֹּחַ רַב הָיָה הָאִישׁ, לוּלֵא זֹאת לֹא הָיָה עוֹבֵר אֶת הַמַּיִם הָעַזִּים הָאֵלֶּה.
הוּא שָׁכַב שָׁעָה קַלָּה עַל הַחוֹף לִשְׁאֹף רוּחַ, וְאַחַר קָפַץ מִמְּקוֹמוֹ לָלֶכֶת לְדַרְכּוֹ, אַךְ הוּא זָרַק מַבָּט עַל הָאִשָּׁה הַזְּקֵנָּה, כִּי אָמַר בְּלִבּוֹ: “עָלֶיהָ הָיָה, לְפָחוֹת, לֵאמֹר לִי תּוֹדָה”.
וְכַאֲשֶׁר הִבִּיט אֵלֶיהָ נֶהְפְּכָה וְהָיְתָה יָפָה מִכָּל הַנָּשִׁים וּגְבוֹהָה מִכָּל הַגְּבָרִים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ, וּמַלְבּוּשֶׁיהָ הִזְהִירוּ כַּיָּם בְּיוֹם קַיִץ, וְהָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת אֲשֶׁר עָלֶיהָ כַּכּוֹכָבִים בַּשָּׁמַיִם.
וְיַזּוֹן נָפַל עַל בִּרְכָּיו וַיַּסְתֵּר פָּנָיו בְּיָדָיו.
וְהִיא אָמְרָה: אֲנִי מַלְכַּת הָאוֹלִימְפּוֹס, הֵרָה, אֵשֶׁת צֵאוּס, כַּטּוֹב אֲשֶׁר עָשִׂיתָ לִי, כֵּן אֶעֱשֶׂה לְךָ. קְרָא אֵלַי בְּעֵת צָרָתְךָ וְרָאִיתָ, אִם הָאֵלִים יְכוֹלִים לִשְׁכֹּחַ.
וְכַאֲשֶׁר הִבִּיט יַזּוֹן שֵׁנִית, עָלְתָה מֵעַל הָאָרֶץ כְּעַמּוּד עָנָן גָּדוֹל וְלָבָן וַתְּרַחֵף מֵעַל רָאשֵׁי הֶהָרִים אֶל עֵבֶר אוֹלִימְפּוּס הָהָר הַקָּדוֹשׁ.
אָז נָפְלָה אֵימָה גְדוֹלָה עַל יַזּוֹן; אַךְ כַּעֲבוֹר שָׁעָה קַלָּה חָשׁ נְהָרָה גְדוֹלָה בְּלִבּוֹ וַיְבָרֶךְ אֶת חוֹרָן הַזָּקֵן וַיֹאמֶר: “אֵין זֹאת כִּי נָבִיא הוּא הַקֶּנְטוֹר וְחָזָה מֵרֹאשׁ אֶת הֶעָתִיד לָבוֹא, כַּאֲשֶׁר צִוָּה עָלַי לִבְלִי דַבֵּר קָשׁוֹת עִם שׁוּם אִישׁ שֶׁאֶמְצָא בְּדַרְכִּי”.
אַחֲרֵי כֵן יָרַד וּפָנָיו לְיוֹלְקוֹס; וּבְלֶכְתּוֹ רָאָה, כִּי אָבַד לוֹ סַנְדָּל אֶחָד בְּתוֹךְ הַנָּהָר.
וּבְעָבְרוֹ דֶרֶךְ הָרְחוֹבוֹת, נֶאֶסְפוּ וּבָאוּ אֲנָשִׁים רַבִּים לְהַבִּיט אֵלָיו, עַד כֹּה הָיָה יְפֵה־תֹאַר וִיפֵה־מַרְאֵה; אַךְ כַּמָּה מִן הַזְּקֵנִים הִתְלַחֲשׁוּ בֵּינֵיהֶם, וְלָאַחֲרוֹנָה נִגַּשׁ אֶחָד מֵהֶם אֶל יַזּוֹן וְקָרָא אֵלָיו:
– בָּחוּר יָפֶה, מִי אַתָּה, וּמֵאַיִן תָּבוֹא, וּמַה מַּעֲשֶׂיךָ בָּעִיר?
– שְׁמִי, סָבָא טוֹב, יַזּוֹן, וַאֲנִי בָּא מִפֶּלְיוֹן אֲשֶׁר מֵעָל, וַאֲנִי הוֹלֵךְ אֶל פֶּלִּיאַס מַלְכְּכֶם, הַגִּידָה לִי, אֵפוֹא, אַיֵּה אַרְמוֹנוֹ?
אַךְ הָאִישׁ הַזָּקֵן הִתְחַלְחַל וּפָנָיו חָוְרוּ וְהוּא אָמַר:
– הַאִם אֵינְךָ יוֹדֵעַ, בְּנִי, אֶת דְּבַר הַנְּבוּאָה, כִּי מֵעִיז אַתָּה לָלֶכֶת בָּעִיר וְרַק סַנְדָּל אֶחָד בְּרַגְלֶךָ?
– נָכְרִי אֲנִי פֹּה – עָנָה יַזּוֹן – וְאֵינִי יוֹדֵעַ שׁוּם דְּבַר נְבוּאָה, אַךְ מַה לָּזֶה וּלְסַנְדַּלִּי הָאֶחָד? סַנְדַּלִּי הַשֵּׁנִי אָבַד לִי בַּנָּהָר בְּשָׁעָה שֶׁנִּפְתַּלְתִּי עִם הַזֶּרֶם.
הַזָּקֵן הִבִּיט מֵאֲחוֹרָיו אֶל חֲבֵרָיו, הָאֶחָד נֶאֱנַח וְהַשֵּׁנִי חִיֵּךְ; לָאַחֲרוֹנָה אָמַר:
– אָנֹכִי אֲסַפֵּר לְךָ, לְבַל תֵּלֵךְ לִקְרַאת כִּלְיוֹנְךָ בְּלִי דַעַת. הַנָּבִיא מִדֶּלְפִי חָזָה, כִּי אִישׁ נָעוּל סַנְדָּל אֶחָד יִקַּח אֶת הַמַּמְלָכָה מִידֵי פֶּלִּיאַס וְיִכְבֹּש אוֹתָהּ לְעַצְמוֹ. וְעַל כֵּן חָלִילָה לְךָ מִלֶּכֶת אֶל אַרְמוֹנוֹ, כִּי הוּא הָאַכְזָר וְהֶעָרוּם מִכָּל הַמְּלָכִים.
וְיַזּוֹן מִלֵּא צְחוֹק פִּיו וְצָהַל בְּקוֹל כְּסוּס מִלְחָמָה וְאָמַר:
– חֲדָשׁוֹת טוֹבוֹת, אָבִי הַטּוֹב, גַּם לְךָ וְגַם לִי. הֲלֹא לְשֵׁם מַטָּרָה זוֹ בָּאתִי אֶל הָעִיר הַזֹּאת.
הוּא פָּסַע פְּסִיעוֹת גַּסּוֹת וַיֵּלֶךְ אֶל אַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ פֶּלִּיאַס וְהָאֲנָשִׁים הִשְׁתּוֹמְמוּ לְמַרְאֵה הֲלִיכָתוֹ.
וְהוּא עָמַד בְּפֶתַח הָאַרְמוֹן וַיִּקְרָא:
– צֵא, צֵא, פֶּלִּיאַס הָרָשָׁע, וְהִלָּחֵם עַל מַלְכוּתְךָ כְּגֶבֶר.
פֶּלִּיאַס יָצָא בְּתִמָּהוֹן וְקָרָא:
– מִי אַתָּה, עֶלֶם חָצוּף?
– אֲנִי יַזּוֹן, בֶּן אֵזוֹן, יוֹרֵשׁ כָּל הָאָרֶץ הַזֹּאת.
אָז נָשָׂא פֶּלִּיאַס יָדָיו לְעֵינָיו וַיֵּבְךְּ, אוֹ עָשָׂה עַצְמוֹ כְּבוֹכֶה, וַיְבָרֶךְ אֶת אֱלֹהִים, אֲשֶׁר הֵבִיא לוֹ אֶת בֶּן־אָחִיו, אֲשֶׁר לֹא יַעֲזוֹב אוֹתוֹ עוֹד. כִּי הִנֵּה – הוֹסִיף – יֵשׁ לִי רַק שָׁלֹש בָּנוֹת וּבֵן אֵין לִי לִהְיוֹת יוֹרְשִׁי. תְּהִי, אֵפוֹא, אַתָּה יוֹרְשִׁי וְתִמְלוֹךְ בָּאָרֶץ אַחֲרַי וְתִקַּח לְךָ לְאִשָּׁה אַחַת מִבְּנוֹתַי, אֲשֶׁר תִּבְחַר לְךָ, אַף כִּי תִּמְצָא מַמְלָכָה קָשָׁה, וְכָל מִי שֶׁמָּשַׁל בְּאֶרֶץ זוֹ אִישׁ אֻמְלָל הוּא. אוּלָם בּוֹא נָא, בּוֹאָה וְאָכַלְתָּ וְשָׁתִיתָ עִמִּי.
וְכָךְ מָשַׁךְ אֶת יַזּוֹן לְתוֹךְ הַבַּיִת, לִרְצוֹנוֹ אוֹ שֶׁלֹּא לִרְצוֹנוֹ, וַיְדַבֵּר אֵלָיו בִּידִידוּת רַבָּה וַיִּתֵּן לוֹ לֶאֱכוֹל וְלִשְׁתּוֹת כְּיַד הַמֶּלֶךְ, עַד אֲשֶׁר עָבְרָה חֲמַת יַזּוֹן; וְאַחֲרֵי הַסְּעוּדָה בָּאוּ שָׁלֹש בְּנוֹת דּוֹדוֹ אֶל הָאוּלָם, וְיַזּוֹן חָשַׁב בְּלִבּוֹ, כִּי טוֹב מְאֹד יִהְיֶה לוֹ, אִם יִקַּח אַחַת מֵהֶן לוֹ לְאִשָּׁה.
אַךְ לָאַחֲרוֹנָה אָמַר אֶל פֶּלִּיאַס:
– מַדּוּעַ אַתָּה כֹּה סָר וְזָעֵף, דּוֹדִי, וּמַה הָיְתָה כַּוָּנַת דְּבָרֶיךָ זֶה עַתָּה, כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ, כִּי זוֹ הִיא מַמְלָכָה קוֹדֶרֶת וּמוֹשְׁלָהּ אִישׁ אֻמְלָל?
פֶּלִּיאַס נֶאֱֲנַח קָשֶׁה שׁוּב פַּעַם וְשׁוּב פַּעַם, כְּאִישׁ שֶׁיֵּשׁ בְּפִיו לְסַפֵּר סִפּוּר נוֹרָא וּמְפַחֵד הוּא לִפְתֹּחַ, אַךְ לָאַחֲרוֹנָה אָמַר:
– בְּמֶשֶׁךְ שֶׁבַע שָׁנִים אֲרֻכּוֹת וְיוֹתֵר לֹא יָדַעְתִּי אַף לַיְלָה אֶחָד שֶׁל מְנוּחָה, וּמְנוּחָה לֹא יֵדַע לְעוֹלָם כָּל מִי שֶׁיָּבוֹא אַחֲרַי, עַד אֲשֶׁר לֹא תוּבָא הֲלוֹם גִּזַּת הַזָּהָב.
אָז סִפֵּר לְיַזּוֹן אֶת הַמַּעֲשֶׂה בְּפֵרִיקְסוּס וְאֶת דְּבַר גִּזַּת הַזָּהָב, גַּם סִפֵּר לוֹ – שֶׁקֶר הָיָה הַדָּבָר – כִּי נִשְׁמָתוֹ שֶׁל פֵּרִיקְסוּס עִנְּתָה אוֹתוֹ בִּקְרִיאוֹתֶיהָ אֵלָיו יוֹמָם וָלַיְלָה.
יַזּוֹן יָשַׁב רֶגַע עָצוּב וּמַחֲרִישׁ, כִּי שָׁמֹעַ שָׁמַע פְּעָמִים רַבּוֹת עַל גִּזַּת־הַזָּהָב הַהִיא, אַךְ הוּא רָאָה אֶת זֹאת כְּדָבָר שֶׁאֵין תִּקְוָה וְאֵין יְכֹלֶת לְשׁוּם בֶּן־אָדָם לְהַשִּׂיגוֹ.
אוּלָם כַּאֲשֶׁר רָאָה אוֹתוֹ פֶּלִּיאַס מַחֲרִישׁ, פָּתַח לְדַבֵּר בְּעִנְיָנִים אֲחֵרִים וְדִבֵּר חֲלָקוֹת אֶל יַזּוֹן יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וּדְבָרָיו הָיוּ כְּאִלּוּ בָּרִי לוֹ שֶׁהוּא יוֹרְשׁוֹ, וְשָׁאַל בַּעֲצָתוֹ עַל עִנְיְנֵי הַמְּלוּכָה, עַד אֲשֶׁר יַזּוֹן – שֶׁהָיָה צָעִיר וְתָמִים – לֹא יָכֹל לְהִתְאַפֵּק וְאָמַר אֶל נַפְשׁוֹ: “אֵין זֹאת, כִּי אֵינֶנּוּ אִישׁ רַע, כְּמוֹ שֶׁהַבְּרִיּוֹת אוֹמְרִים עָלָיו. אֲבָל מַדּוּעַ זֶה גֵּרַשׁ אֶת אָבִי?” וְהוּא שָׁאַל אֶת פֶּלִּיאַס בְּעֹז:
– אֲנָשִׁים אוֹמְרִים עָלֶיךָ, כִּי אָיֹם אַתָּה וְאִישׁ דָּמִים, אַךְ אֲנִי רוֹאֶה וְהִנֵּה אִישׁ חָבִיב אַתָּה וּמַכְנִיס אוֹרֵחַ, וְכַאֲשֶׁר הָיִיתָ לִי, כֵּן אֶהְיֶה לְךָ. וְאוּלָם מַדּוּעַ זֶה גֵּרַשְׁתָּ אֶת אָבִי?
פֶּלִּיאַס חִיֵּךְ וּמִתּוֹךְ אֲנָחָה עָנָה:
– אֲנָשִים הִלְשִׁינוּ עָלַי בַּדָּבָר הַזֶּה כְּמוֹ בְּכָל הַדְּבָרִים. אֲבִיךָ הִזְקִין וְכֹחוֹ תָּשׁ וְהוּא נָתַן אֶת הַמְּלוּכָה בְּיָדִי מֵרְצוֹנוֹ הַטּוֹב. מָחָר תִּרְאֶה אֶת פָּנָיו וְשָׁאַלְתָּ אוֹתוֹ וְהוּא יַגִּיד לְךָ כִּי כֵן הוּא.
לֵב יַזּוֹן נִתַּר בְּקִרְבּוֹ בְּשָׁמְעוֹ, כִּי עוֹמֵד הוּא לִרְאוֹת אֶת פְּנֵי אָבִיו, וְהוּא הֶאֱמִין בְּכָל אֲשֶׁר אָמַר לוֹ פֶּלִּיאַס וְשָׁכַח, כִּי אָבִיו לֹא יָעִיז לְסַפֵּר אֶת הָאֱמֶת.
– יֵשׁ עוֹד דָּבָר אֶחָד – אָמַר פֶּלִּיאַס – שֶׁאֲנִי זָקוּק לַעֲצָתְךָ עָלָיו. כִּי אַף אִם צָעִיר לְיָמִים אַתָּה, אֲנִי רוֹאֶה בְּךָ חָכְמָה וּתְבוּנָה לְמַעְלָה מִשְּׁנוֹתֶיךָ. הִנֵּה יֵשׁ לִי שָׁכֵן, שֶׁאֲנִי יָרֵא מִפָּנָיו יוֹתֵר מִפְּנֵי כָּל הָאֲנָשִׁים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. עַתָּה אֲנִי חָזָק מִמֶּנּוּ וְיָכֹל אֲנִי לִשְׁלוֹט בּוֹ, אַךְ יוֹדֵעַ אֲנִי, כִּי אִם יֵשֵׁב בְּקִרְבֵּנוּ יָבִיא עָלַי סוֹף סוֹף חֻרְבָּן. הֲיֵשׁ לְךָ, יַזּוֹן, עֵצָה וְתַחְבּוּלָה, כִּי אוּכַל עַל יָדָהּ לְהֵחָלֵץ מִן הָאִישׁ הַזֶּה?
כַּעֲבוֹר שָׁעָה קַלָּה עָנָה יַזּוֹן בְּבַת־צְחוֹק:
– אִלּוּ הָיִיתִי בִּמְקוֹמְךָ, כִּי אָז שְׁלַחְתִּיו לְהָבִיא אוֹתָהּ גִּזַּת הַזָּהָב, כִּי אִם יֵצֵא לְדֶרֶךְ זוֹ, לֹא יָשׁוּב לְהַטְרִידְךָ עַד עוֹלָם.
לְשֵׁמַע הַדָּבָר הַזֶּה עָבַר חִיּוּךְ מַר עַל שִׂפְתֵי פֶּלִּיאַס, וּבָרָק שֶׁל שִׂמְחַת יֶשַׁע חָלַף בְּעֵינָיו. יַזּוֹן רָאָה אֶת זֹאת וַיִּתְחַלְחַל, וּבְלִבּוֹ עָלוּ אַזְהָרַת הַזָּקֵן לְזֵכֶר סַנְדַּלּוֹ הָאֶחָד עִם דִּבְרֵי הַנְּבוּאָה, וְהוּא רָאָה כִּי נִלְכַּד בַּפַּח.
אוּלָם פֶּלִּיאַס עָנָה וְאָמַר בַּאֲדִיבוּת:
– בְּנִי, הוּא יְשֻׁלַּח בְּלִי אִחוּר.
– הַאִם כַּוָנָתְךָ אֵלַי? – קָרָא יַזּוֹן בְּקָפְצוֹ מִמְּקוֹמוֹ – כִּי עַל כֵּן בָּאתִי הֵנָּה נְעוּל סַנְדָּל אֶחָד?
וְהוּא הֵרִים אֶגְרוֹפוֹ בְּכַעַס, אַךְ פֶּלִּיאַס עָמַד לְפָנָיו כִּזְאֵב עָרוּךְ לַמִּלְחָמָה. מִי מִשְּׁנֵיהֶם הָיָה חָזָק יוֹתֵר בְּשָׁעָה זוֹ – קָשֶׁה לְהַגִּיד.
אוּלָם כַּעֲבֹר רֶגַע פָּתַח פֶּלִּיאַס לְדַבֵּר בַּאֲדִיבוּת:
– מַדּוּעַ נִמְהָר אַתָּה כָּל כָּךְ, בְּנִי? הֵן אַתָּה, וְלֹא אֲנִי, אָמַרְתָּ מַה שֶּׁאָמַרְתָּ. מִי זֶה יָבוֹא לְהוֹכִיחַ אוֹתִי עַל דָּבָר שֶׁלֹּא עָשִׂיתִי? לוּ אָמַרְתָּ לִי לֶאֱהֹב אֶת הָאִישׁ שֶׁדִּבַּרְתָּ עָלָיו וְלַעֲשׂוֹת אוֹתוֹ לַחֲתָנִי וּלְיוֹרְשִׁי, כִּי אָז הָיִיתִי שׁוֹמֵעַ לַעֲצָתְךָ; וּמַה אִם אֲנִי שׁוֹמֵעַ עַתָּה לַעֲצָתְךָ וְשׁוֹלֵחַ אֶת הָאִישׁ לִזְכּוֹת בְּשֵׁם עוֹלָם? אָנֹכִי לֹא עָשִׂיתִי רָעָה לְךָ אוֹ לוֹ. דָּבָר אֶחָד, לְפָחוֹת, אֲנִי יוֹדֵעַ, כִּי הָלֹךְ יֵלֵךְ הָאִישׁ בְּשִׂמְחָה, כִּי עַל כֵּן לֵב גִּבּוֹר בְּקִרְבּוֹ, אוֹהֵב תִּפְאֶרֶת הוּא וְלֹא יְחַלֵּל דִּבּוּר שֶׁיָּצָא מִפִּיו.
יַזּוֹן רָאָה כִּי נָפַל בַּפָּח, אַךְ עַל לִבּוֹ עָלָה זֵכֶר הַבְטָחָתוֹ הַשְּׁנִיָּה לְחוֹרָן וְהוּא הִרְהֵר:
– וּמַה אִם הַקֶּנְטוֹר הוּא נָבִיא גַם בַּדָּבָר הַזֶּה וְרָמַז לִי, כִּי עָלַי לְהַשִּׂיג אֶת גִּזַּת הַזָּהָב?
אָז קָרָא בְּקוֹל רָם:
– יָפָה דִּבַּרְתָּ, דּוֹדִי הֶעָרוּם! אוֹהֵב תִּפְאֶרֶת אֲנִי וּמוֹצָא שְׂפָתַי אֶשְׁמֹר. הָלֹךְ אֵלֵךְ לְהָבִיא אֶת גִּזַּת הַזָּהָב. הַבְטַח לִי גַם אַתָּה דָבָר, וְאֶת דְּבָרְךָ תִּשְׁמוֹר כַּאֲשֶׁר שָׁמַרְתִּי דְבָרִי. הִתְהַלֵּךְ עִם אָבִי בְּחִבָּה אַחֲרֵי אֲשֶׁר אֵלֵךְ, לְמַעַן צֵאוּס אֵל הָאֵלִים הָרוֹאֶה הַכֹּל, וּבְיוֹם שׁוּבִי עִם גִּזַּת הַזָּהָב תִּתֵּן בְּיָדִי אֶת הַמַּמְלָכָה.
אָז נִשְׁבְּעוּ שְׁנֵיהֶם לְקַיֵּם אֶת הַנֶּדֶר בֵּינֵיהֶם: וְאַחֲרֵי כֵן בָּאוּ שְׁנֵיהֶם הַבַּיְתָה וַיִּשְׁכְּבוּ לִישׁוֹן.
אַךְ יַזּוֹן לֹא יָכֹל לְהֵרָדֵם, בְּחָשְׁבוֹ עַל הַנֶּדֶר הַכַּבִּיר אֲשֶׁר נָדַר, וְאֵיךְ יְקַיֵּם אוֹתוֹ – וְהוּא לְבַדּוֹ, בְּאֵין עֹשֶר אוֹ יְדִידִים? וְכָךְ הִתְהַפֵּךְ זְמָן רַב בְּמִטָּתוֹ וַיַּחֲשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת עַל דָּא וְעַל הָא; וְלִפְעָמִים נִדְמָה לוֹ, כִּי פֵּרִיקְסוּס קוֹרֵא אֵלָיו בְּקוֹל דַּק, תָּשׁוּשׁ וְעָצוּב, כְּאִלּוּ בָּא מֵעֵבֶר לַיָּם: “תְּנוּ לִי לָשׁוּב לְבֵיתִי אֶל אֲבוֹתַי וְלִמְצֹא מְנוּחָה”. וּפְעָמִים שֶׁנִּדְמָה לוֹ, כִּי רוֹאֶה הוּא אֶת עֵינֵי הֵרָה וְשׁוֹמֵעַ שׁוּב אֶת קוֹלָהּ: “קְרָא אֵלַי בְּעֵת צָרָתְךָ וְרָאִיתָ אִם הָאֵלִים שׁוֹכְחִים”.
וּמִמָּחֳרָת הַיּוֹם בָּא אֶל פֶּלִּיאַס וַיֹּאמֶר:
– תֵּן לִי קָרְבָּן לְהַגִּישׁ לְהֵרָה.
וְהוּא הָלַךְ וְהִקְרִיב קָרְבָּנוֹ, וְכַאֲשֶׁר עָמַד לְיַד הַמִּזְבֵּחַ, שָׁלְחָה הֵרָה רַעְיוֹן אֶל לִבּוֹ, וְהוּא שָׁב אֶל פֶּלִּיאַס וְאָמַר:
– אִם בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים אַתָּה עִמָּדִי, תֵּן לִי שְׁנֵי רָצִים, אֲשֶׁר יֵלְכוּ אֶל כָּל הַנְּסִיכִים שֶׁל מִינוּאַ, שֶׁהָיוּ תַּלְמִידֵי הַקֶּנְטוֹר יַחַד עִמִּי, לְמַעַן נַתְקִין יַחְדָּו אֳנִיָּה וְיַעֲבֹר עָלֵינוּ מַה שֶּׁיַּעֲבֹר.
כִּשְׁמֹעַ פֶּלִּיאַס אֶת הַדָּבָר, הִלֵּל אֶת חָכְמָתוֹ, וַיְמַהֵר לִשְׁלֹחַ אֶת הָרָצִים, כִּי אָמַר בְּלִבּוֹ: “יֵלְכוּ נָא כָּל הַנְּסִיכִים עִמּוֹ וְכָמוֹהוּ לֹא יָשׁוּבוּ לְעוֹלָם”. בְּדֶרֶךְ זוֹ – חָשַׁב – יִהְיֶה הוּא הַשַּׁלִּיט עַל כָּל מִינוּאַ וְהַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל מִכֹּל בְּיָוָן.
פרק ג: כֵּיצַד בָּנוּ אֶת הָאֳנִיָּה “אַרְגּוֹ” בְּיוֹלְקוֹס 🔗
וְכָךְ יָצְאוּ הָרָצִים וַיִּקְרְאוּ אֶל כָּל הַגִּבּוֹרִים אֲשֶׁר בְּמִינוּאַ לֵאמֹר:
– מִי מִכֶּם יְמַלְאֶנּוּ לִבּוֹ לָבוֹא וּלְהִשְׁתַּתֵּף בְּמַסַּע־הַרְפַּתְקָאוֹת לְהָבִיא אֶת גִּזַּת הַזָּהָב!
וְהֵרָה עוֹרְרָה אֶת לִבּוֹת כָּל הַנְּסִיכִים וְהֵם בָּאוּ מִכָּל עֵמֶק וּמִכָּל גַּיְא אֶל הַחוֹלוֹת הַצְּהֻבִּים שֶׁל פַּגַּזַּי. הָרִאשׁוֹן בָּא הֶרְקוּלֵס הַכַּבִּיר עִם עוֹר־הָאֲרִי וְעִם הָאַלָּה שֶׁלּוֹ, וְאַחֲרָיו בָּא הִילַס הַצָּעִיר נוֹשֵׂא־כֵּלָיו, אֲשֶׁר נָשָׂא אֶת חִצָּיו וְקַשְׁתּוֹ, טִיפִיס הַקְּבַרְנִיט הֶחָרוּץ, וּבוּטֶס הַיָּפָה מִכָּל בְּנֵי הָאָדָם, וְקַסְטוֹר וּפוֹלִידֵיקֶס הַתְּאוֹמִים, בְּנֵי בַּרְבּוּר־הַקֶּסֶם, וְקֵנֵיאוּס, הָאִישׁ הֶחָזָק מִכָּל בְּנֵי הָאָדָם, אֲשֶׁר הַקֶּנְטוֹרִים נִסּוּ לַשָּׁוְא לְהָרְגוֹ וְהֵם הִכּוּ אוֹתוֹ בְּגֶזַע עֲצֵי־אֹרֶן, אַךְ גַּם אָז לֹא הוּמַת; וְשָׁמָּה בָּאוּ צֶטֶס וְקַלִּיס, בַּעֲלֵי הַכְּנָפַיִם, בְּנֵי רוּחַ הַצָּפוֹן, גַּם פֵּלֵּאוּס, אֲבִי אֲכִילֶס, אֲשֶׁר אֲרוּסָתוֹ הָיְתָה תֵּטִיס עִם רַגְלֵי־הַכֶּסֶף, אֵלַת הַיָּם, וּמוֹפְּסוֹס, חוֹזֵה הָעֲתִידוֹת, אֲשֶׁר יָדַע שִׂיחַת עוֹפוֹת, וְאַדְמוֹן, אֲשֶׁר פֵבּוֹס נָתַן לוֹ לָשׁוֹן לְנַבֵּא עַל הַבָּאוֹת, וְאַנְקַיּוֹס, אֲשֶׁר יָדַע קְרֹא בַּכּוֹכָבִים וּנְהִירִים הָיוּ לוֹ כָּל שְׁבִילֵי הָרָקִיעַ, וְאַרְגּוֹס, בּוֹנֵה הָאֳנִיּוֹת הַמְפֹרְסָם, וְעוֹד וְעוֹד גִּבּוֹרִים רַבִּים.
אָז הִפִּילוּ אֶת עֲצֵי־הָאֹרֶן בְּפֶלְיוֹן וַיִּכְרְתוּ אוֹתָם בְּגַרְזִנִּים, וְאַרְגּוֹס לִמֵּד אוֹתָם לִבְנוֹת סְפִינַת־מָשׁוֹט, הִיא הַסְּפִינָה הָאֲרֻכָּה הָרִאשׁוֹנָה אֲשֶׁר הִפְלִיגָה בַּיַּמִּים מֵעוֹלָם. אָז נִקְּבוּ בָּהּ חוֹרִים לַחֲמִשִּׁים מְשׁוֹטִים, מָשׁוֹט אֶחָד לְכָל גִּבּוֹר מִן הַסַּפָּנִים, וַיִּכְפְּרוּ אוֹתָהּ בְּזֶפֶת שְׁחוֹרָה, וַיִּמְשְׁחוּ אֶת חַרְטֻמָּהּ בְּשָׁשַׁר, וַיִּקְרְאוּ אֶת שְׁמָהּ אַרְגּוֹ עַל שֵׁם אַרְגּוֹס, וַיִּבְנוּ אוֹתָהּ יָמִים רַבִּים.
אַךְ יַזּוֹן הָלַךְ צָפוֹנָה אֶל אֶרֶץ הַתְּרַקִּים וַיִּמְצָא אֶת אוֹרְפֵיאוֹס, נְסִיךְ הַמְשׁוֹרְרִים וְהַמְנַגְּנִים, אֲשֶׁר יָשַׁב בִּמְעָרָה תַּחַת רוֹדוֹף בֵּין הַפְּרָאִים בְּנֵי הַשֵּׁבֶט קִיקוֹן, וְהוּא שָׁאַל אוֹתוֹ:
– הֲתַעֲזוֹב אֶת הָרֶיךָ, אוֹרְפֵיאוֹס, חֲבֵרִי מִיָּמִים עָבָרוּ, לַעֲבוֹר אֶת סְטְרִימוֹן הַנָּהָר עוֹד הַפַּעַם עִמִּי, כְּדֵי לְהַפְלִיג עִם גִּבּוֹרֵי מִינוּאַ וּלְהָבִיא אֶת גִּזַּת הַזָּהָב, וּלְהַקְסִים בִּשְׁבִילֵנוּ אֶת כָּל הָאֲנָשִׁים וְכָל הַמִּפְלָצוֹת בְּקֶסֶם כִּנּוֹרְךָ וְשִׁירְךָ?
אוֹרְפֵיאוֹס נֶאֱנַח וַיֹּאמַר:
– הַמְעַט לִי הֶעָמָל וְהַנְּדוּדִים הַקָּשִׁים בְּמֶרְחַקִּים וּבְמֶרְחָבִים מֵאָז יָשַׁבְתִּי בִּמְעָרָתוֹ שֶׁל חוֹרָן מֵעַל לְיוֹלְקוֹס לְיַד הַיָּם? לַשָּׁוְא הַכִּשְׁרוֹן וְהַקּוֹל אֲשֶׁר נָתְנָה לִי אִמִּי הָאֵלָה, לַשָּׁוְא שַׁרְתִּי וְעָבַדְתִּי, לַשָּׁוְא יָרַדְתִּי אֶל הַמָּוֶת וְהִקְסַמְתִּי אֶת כָּל מַלְכֵי שְׁאוֹל, כְּדֵי לְהַחֲזִיר אֶת אוֹרִידֵיקָה אֲרוּסָתִי. כִּי הִנֵּה זָכִיתִי בָּהּ, בַּאֲהוּבָתִי, וּבוֹ בַּיּוֹם אָבְדָה לִי שׁוּב, וַאֲנִי נָדַדְתִּי מִתּוֹךְ טֵרוּפִי וְלַשָּׁוְא הִקְסַמְתִּי לִבּוֹת בְּנֵי אָדָם וְחַיּוֹת יַעַר וְעֵצִים צוֹמְחִים וַאֲבָנִים דּוֹמְמוֹת בְּקִסְמֵי נְגִינָתִי וְשִׁירָתִי. לַכֹּל נָתַתִּי מְנוּחָה וְלִי לֹא מָצָאתִי מְנוּחָה. אַךְ לָאַחֲרוֹנָה גָאֲלָה אוֹתִי אִמִּי קַלֵּיוֹפָה וַתָּבִיא אוֹתִי בְּשָׁלוֹם לְבֵיתִי; וַאֲנִי יוֹשֵׁב פֹּה לְבַדִּי בִּמְעָרָה בֵּין הַפְּרָאִים מִשִּׁבְטֵי קִיקוֹן וַאֲנִי מְרַכֵּךְ אֶת לִבָּם הַקָּשֶׁה עַל יְדֵי נְגִינָה וְחֻקֵּי הָאֵל צֵאוּס. אַךְ מַה שֶּׁנִּגְזַר עָלַי בּוֹא יָבוֹא וַאֲנִי עוֹשֶׂה אֶת בַּקָּשַׁת יְדִידַי, כִּי הַבַּקָּשׁוֹת הֵן בְּנוֹת צֵאוּס וּמִי שֶׁמְּכַבֵּד אוֹתָן מְכַבֵּד אוֹתוֹ.
אָז קָם אוֹרְפֵיאוֹס מִתּוֹךְ אֲנָחָה. וְהוּא הוֹלִיךְ אֶת יַזּוֹן אֶל הָאַלּוֹן הַנָּבוּב, אֲשֶׁר שָׁם יָשְׁבָה הַיּוֹנָה הַשְּׁחוֹרָה בְּיָמִים קַדְמוֹנִים וְנֶהְפְּכָה לְכֹהֶנֶת הָאֵל צֵאוּס וְהִגִּידָה נְבוּאוֹת לְכָל הָעַמִּים מִסָּבִיב. וְהוּא פָּקַד עָלָיו לִכְרֹת עָנָף וּלְהַקְרִיבוֹ לְהֵרָה וּלְצֵאוּס. וְהֵם לָקְחוּ אֶת הֶעָנָף וַיָּבִיאוּ לְיוֹלְקוֹס וַיְחַזְּקוּהוּ בְּמַסְמְרִים אֶל חַרְטֹם הָאֳנִיָּה.
לָאַחֲרוֹנָה נִשְׁלְמָה מְלֶאכֶת הָאֳנִיָּה וְהֵם נִסּוּ לְהוֹרִיד אוֹתָהּ הַמַּיְמָה, אַךְ הִיא הָיְתָה כְּבֵדָה מֵהֶם לְהָזִיז אוֹתָהּ וְהַקֹּעַר10 שֶׁלָּהּ שָׁקַע עָמֹק בְּתוֹךְ הַחוֹל. אָז הִבִּיטוּ כָּל הַגִּבּוֹרִים אִישׁ בִּפְנֵי אָחִיו וְנִכְלְמוּ, אַךְ יַזּוֹן פָּנָה אֲלֵיהֶם וְכֹה אָמַר:
– נִשְׁאַל נָא אֶת עֲנָף הַקֶּסֶם, אוּלַי יוּכַל לְעָזְרֵנוּ בְּעֵת צָרָתֵנוּ.
אָז יָצָא קוֹל מִן הֶעָנָף וְיַזּוֹן שָׁמַע אֶת הַדְּבָרִים שֶׁנֶּאֶמְרוּ וַיְצַו עַל אוֹרְפֵיאוֹס לִפְרֹט עַל נִבְלוֹ, בְּעוֹד אֲשֶׁר הַגִּבּוֹרִים עָמְדוּ מִסָּבִיב וְחִכּוּ, בְּאָחֳזָם גְּלִילִים מִגֶּזַע עֵץ אֹרֶן לְהַסִּיעָהּ אֶל הַיָּם.
וְאוֹרְפֵיאוֹס לָקַח אֶת נִבְלוֹ וַיִּפְתַּח פִּיו בְּשִׁיר קֶסֶם.
“מַה נָּעִים לְהִנָּשֵׂא עַל מִשְׁבְּרֵי יָם וּלְקַפֵּץ מִגַּל אֶל גָּל עֵת הָרוּחַ יָשִׁיר צוֹהֵל אֶל חַבְלֵי הַסְּפִינָה וְהַמְּשׁוֹטִים יַבְרִיקוּ חִישׁ בֵּין הַקֶּצֶף! מַה נָּעִים לָשׁוּט בְּמֶרְחֲבֵי יָם וְלִרְאוֹת עָרִים חֲדָשׁוֹת וַאֲרָצוֹת נִפְלָאוֹת וְלָשׁוּב אֶל הַמּוֹלֶדֶת עָמוּס אוֹצָרוֹת וְלִזְכּוֹת לְשֵׁם עוֹלָם!”
וְהָאֳנִיָּה הַטּוֹבָה “אַרְגּוֹ” שָׁמְעָה אוֹתוֹ וְגַעְגּוּעִים תָּקְפוּ אוֹתָהּ לְהַפְלִיג וְלָשׁוּט בְּתוֹךְ הַיָּם, עַד אֲשֶׁר הִתְעוֹרְרָה בָּהּ כָּל קוֹרָה, וְהִיא הִתְרוֹמְמָה מִקָּצֶה לְקָצֶה וְקָפְצָה מִן הַחוֹף אֶל הַגְּלִילִים וְדָהֲרָה קָדִימָה כְּסוּס אַבִּיר, וְהַגִּבּוֹרִים פִּרְנְסוּ אֶת נְתִיבָהּ בְּגִזְעֵי עֲצֵי אֹרֶן, עַד אֲשֶׁר עָטָה לְתוֹךְ הַיָּם הַמִּתְלַחֵשׁ.
וְאוֹרְפֵיאוֹס לָקַח אֶת נִבְלוֹ וַיִּפְתַּח פִּיו בְּשִׁיר קֶסֶם.
פֶּרֶק ד: אֵיךְ נָסְעוּ הָאַרְגּוֹנַבְטִים לְקוֹלְכִיס 🔗
וְהַדְּבָרִים אֲשֶׁר קָרוּ אַחֲרֵי כֵן, יְלָדַי, אִם אֱמֶת אוֹ לֹא, הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים בַּשִּׁירִים הַקַּדְמוֹנִים, אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ בְּיוֹם מִן הַיָּמִים. אֵלֶּה הֵם הַשִּׁירִים הַגְּדוֹלִים וְהָעַתִּיקִים, הַכְּתוּבִים בַּחֲרוּזִים נָאִים, וְהֵם נִקְרָאִים שִׁירֵי אוֹרְפֵיאוֹס עַד הַיּוֹם הַזֶּה. הֵם מְסַפְּרִים, אֵיךְ שֶׁהַגִּבּוֹרִים בָּאוּ לִבְחֹר לָהֶם קְבַרְנִיט מִקֶּרֶב הַמַּלָּחִים שֶׁלָּהֶם, וְאֵיךְ שֶׁהַכֹּל נָתְנוּ עֵינֵיהֶם בְּהֶרְקוּלֵס, כִּי הוּא הָיָה הֶחָזָק מִכֻּלָּם וְהַגָּדוֹל מִכֻּלָּם, אַךְ הֶרְקוּלֵס סֵרַב וְיָעַץ לִבְחֹר בְּיַזּוֹן, עַל כִּי הָיָה הֶחָכָם מִכֻּלָּם. הִנֵּה כִּי כֵן נִבְחַר יַזּוֹן לְרֹאשׁ. וְהֵם נָדְרוּ לְעֵינֵי הַשֶּׁמֶשׁ וְלִפְנֵי הַלַּיְלָה וּלְנֹכַח הַיָּם, הַמַּרְעִיד אֶת הָאָרֶץ, לַעֲמוֹד לִימִין יַזּוֹן בֶּאֱמוּנָה בְּמַסַּע־הַהַרְפַּתְקָאוֹת לְבַקֵּשׁ אֶת גִּזַּת הַזָּהָב, וְהֵם הָלְכוּ אֶל אֳנִיָּתָם וּפָנוּ לְצַד מִזְרָח, כַּאֲנָשִׁים שֶׁהוּטַל עֲלֵיהֶם לַעֲשׂוֹת מִפְעָל, וְהַמָּקוֹם שֶׁמִּמֶּנּוּ יָצְאוּ נִקְרָא מֵהַיּוֹם הַהוּא וָהָלְאָה אַפֶּטִּי, מְקוֹם־הַפְלָגָה. לִפְנֵי שְׁלֹשֶת אֲלָפִים שָׁנָה וָמַעְלָה הִפְלִיגוּ הָאֲנָשִׁים בְּיַמֵּי הַמִּזְרָח הַנֶעֱלָמִים, וְעַמִּים גְּדוֹלִים בָּאוּ וְחָלְפוּ מֵאָז, וְלֹא סַעַר אֶחָד שָׁטַף וְעָבַר בָּאָרֶץ, וְצִיֵּי־מִלְחָמָה אַדִּירִים, אֲשֶׁר הָאֳנִיָּה אַרְגּוֹ לְעֻמָּתָם הִיא סִירָה קְטַנָּה, צִי אַנְגְּלִיָּה, צָרְפַת, תֻּרְכִּיָּה, רוּסִיָּה, עָבְרוּ בַּמַּיִם הָאֵלֶּה מֵאָז, אוּלָם שְׁמָהּ הַמְפֹאָר שֶׁל “אַרְגּוֹ” הַקְּטַנָּה נִשְׁאַר לְעוֹלָמִים, וּשְׁמָהּ הָיָה לְמָשָׁל בְּקֶרֶב בְּנֵי הָאָדָם.
וְכָךְ שָׁטוּ עַל פְּנֵי אִי סְקִיאַתּוֹס, חָתְרוּ לְאֹרֶךְ מִשְׁבְּרֵי הַיָּם עַל פְּנֵי הָאוֹלִימְפּוֹס, מוֹשַׁב הָאֵלִים, וְהָלְכוּ אֶל פְּרוֹפּוֹנְטִיס, זֶה הַנִּקְרָא כָּעֵת יַם הַשַּׁיִשׁ. וּפֹה נִפְגְּשׁוּ עִם צִיזִיקוּס, הַמּוֹשֵׁל בְּאַסִּיָּה עַל הַדּוֹלְיוֹנִים, שֶׁהָיָה, כְּפִי שֶׁהַשִּׁירִים אוֹמְרִים, בְּנוֹ שֶׁל אֵינֵיאוּס, שֶׁעָלָיו תִּשְׁמְעוּ סִפּוּרִים רַבִּים בְּיוֹם מִן הַיָּמִים.
צִיזִיקוּס, מְסַפְּרִים הַשִּׁירִים, קִדֵּם בִּבְרָכָה אֶת הַגִּבּוֹרִים, כִּי אָבִיו הָיָה אֶחָד מִתַּלְמִידֵי חוֹרָן, וּבְכֵן קִבֵּל אוֹתָם בְּכָבוֹד וְעָרַךְ לָהֶם מִשְׁתֶּה וְסִפֵּק לָאֳנִיָּתָם דָּגָן וְיַיִן, בְּגָדִים וּשְׂמִיכוֹת וּסְדִינִים, שֶׁהָיוּ חֲסֵרִים אוֹתָם בְּלִי סָפֵק.
אַךְ בַּלַּיְלָה, כַּאֲשֶׁר שָׁכְבוּ לִישׁוֹן, הִתְנַפְּלוּ עֲלֵיהֶם אֲנָשִׁים אֲיֻמִּים, שֶׁגָּרוּ עִם הַדֻּבִּים בֶּהָרִים, וּמַרְאֵיהֶם כְּטִיטָנִים אוֹ עֲנָקִים, כִּי כָל אִישׁ מֵהֶם גָּבְהוֹ שֵׁשׁ אַמּוֹת, וְהֵם נִלְחֲמוּ בְּגִזְעֵי אַשּׁוֹחַ וְאֹרֶן. אוּלָם הֶרְקוּלֵס הָרַג אֶת כֻּלָּם בְּטֶרֶם עֲלוֹת הַשַּׁחַר בְּחִצָּיו־מָוֶת הַמְּשׁוּחִים בְּרַעַל. אוּלָם בֵּינֵיהֶם, בְּתוֹךְ הַחֲשֵׁכָה, הָרַג גַּם אֶת צִיזִיקוּס הַנָּסִיךְ הֶחָבִיב.
אַחֲרֵי כֵן שָׁבוּ אֶל אֳנִיָּתָם וְאֶל מְשׁוֹטֵיהֶם, וְטִיפִיס צִוָּה עֲלֵיהֶם לְפָרֵק אֶת הָעֲבוֹתוֹת וּלְהַפְלִיג לַיָּם. אַךְ בְּדַבְּרוֹ וְהִנֵּה הִתְחוֹלְלָה סוּפָה וְסָבְבָה אֶת הָ“אַרְגּוֹ” בִּמְהִירוּת וְקָלְעָה אֶת הָעֲבוֹתוֹת יַחְדָּו, עַד אֲשֶׁר אִישׁ לֹא יָכֹל לְהַתִּיר אוֹתָם, אָז הִשְׁמִיט טִיפִיס אֶת הַהֶגֶה מִיָּדוֹ וְקָרָא: “הַדָּבָר בָּא מֵאֵת הָאֵלִים מִמַּעַל”. אַךְ יַזּוֹן הָלַךְ וְשָׁאַל עֵצָה אֶת הֶעָנָף הַמֻּקְסָם.
אָז אָמַר עֲנַף הַקֶּסֶם וְעָנָה: “זֶה הוּא יַעַן כִּי הֲרַגְתֶּם אֶת צִיזִיקוּס יְדִידְכֶם. עֲלֵיכֶם לְפַיֵּס אֶת נִשְׁמָתוֹ, אִם לֹא כֵן לֹא תֵצְאוּ לְעוֹלָם מִן הַחוֹף הַזֶּה”.
יַזּוֹן שָׁב עָצוּב וַיְסַפֵּר לַגִּבּוֹרִים אֶת אֲשֶׁר שָׁמַע. הֵם קָפְצוּ וְעָלוּ עַל הַחוֹף וַיְחַפְּשׂוּ עַד הַבֹּקֶר, וְעִם בֹּקֶר מָצְאוּ אֶת הַגּוּף מְגֹלָל כֻּלּוֹ בֶּעָפָר וּבְדָם בֵּין הַגּוּפוֹת שֶׁל הַבְּרִיּוֹת הַמִּפְלָצוֹת הָאֵלֶּה. וְהֵם בָּכוּ עַל מוֹת מְאָרְחָם הֶחָבִיב, הִשְׁכִּיבוּהוּ עַל מִטָּה נָאָה, צָבְרוּ עָלָיו תֵּל גָּדוֹל, הִקְרִיבוּ כִּבְשׂוֹת שְׁחוֹרוֹת עַל קִבְרוֹ, וְאוֹרְפֵיאוֹס שָׁר שִׁיר קֶסֶם לוֹ, כִּי נִשְׁמָתוֹ תִּמְצָא מְנוּחָה, אַחֲרֵי כֵן עָרְכוּ מִשְׂחָקִים עַל הַקֶּבֶר, לְפִי מִנְהַג הַיָּמִים הַהֵם, וְיַזּוֹן נָתַן פְּרָסִים לְכָל אֶחָד מִן הַזּוֹכִים. לְאַנְקֵאוּס נָתַן גְּבִיעַ זָהָב, כִּי הָיָה הַמִּתְגּוֹשֵׁשׁ הַמֻּבְחָר מִכֻּלָּם; לְהֶרְקוּלֵס נָתַן גְּבִיעַ כֶּסֶף, כִּי הָיָה כַּבִּיר כֹּחַ מִכֻּלָּם; וּלְקַסְטוֹר, בְּחִיר הַשַּׁיָּטִים, נֵזֶר זָהָב, וּפוֹלִידֶקְטֶס הָאֶגְרוֹפָן קִבֵּל שָׁטִיחַ נֶהְדָּר, וּלְאוֹרְפֵיאוֹס בְּעַד שִׁירָתוֹ נָתַן סַנְדָּל עִם כַּנְפֵי זָהָב. אוּלָם יַזּוֹן עַצְמוֹ הָיָה בְּחִיר רוֹבֵי־קֶשֶׁת וְהַמִּינוּאַנִּים שָׂמוּ בְּרֹאשׁוֹ כֶּתֶר עֲלֵי זַיִת. וְאַחֲרֵי כֵן – מְסַפְּרִים הַשִּׁירִים – מָצְאָה מְנוּחָה נִשְׁמַת צִיזִיקוּס הַטּוֹב וְהַגִּבּוֹרִים הָלְכוּ בְּשָׁלוֹם לְדַרְכָּם.
אַךְ כַּאֲשֶׁר שָׁמְעָה אֵשֶׁת צִיזִיקוּס, כִּי מֵת בַּעֲלָהּ, מֵתָה גַם הִיא מִצַּעַר, וְדִמְעוֹתֶיהָ נֶהְפְּכוּ וְהָיוּ לְמַעְיַן מַיִם זַכִּים, הַשּׁוֹפֵעַ כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה.
אַחֲרֵי כֵן, מְסַפְּרִים הַשִּׁירִים, הִפְלִיגוּ הָלְאָה, עַד אֲשֶׁר מָצְאוּ מִפְרָץ נֶחְמָד, וְשָׁם הִסִּיעוּ אֶת אֳנִיָּתָם עַל הַחוֹף, וְהֵם עָלוּ אֶל הַחוֹף לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ וְלָנוּחַ.
שָׁם הָלַךְ הֶרְקוּלֵס אֶל הַיַּעַר, קַשְׁתּוֹ בְּיָדוֹ, לָצוּד צַיִד, וְהִילַס הָעֶלֶם הַיָּפֶה הִתְחַמֵּק אַחֲרָיו וַיֵּלֵךְ בְּעִקְבוֹתָיו בְּהֵחָבֵא, עַד אֲשֶׁר תָּעָה בֵּין הַגֵּאָיוֹת וַיֵּשֵׁב עָיֵף וְיָגֵעַ לָנוּחַ לְיַד נָהָר. וְנִמְפוֹת הַמַּיִם יָצְאוּ לְהַבִּיט בְּפָנָיו, חָשְׁקוּ בּוֹ וְנָשְׂאוּ אוֹתוֹ לְמַעֲמַקֵּי הַנָּהָר לְמַעַן יִהְיֶה חָבֵר־לְמִשְׂחָק לָהֶן, מְאֻשָּׁר וְצָעִיר כָּל הַיָּמִים. וְהֶרְקוּלֵס חִפֵּשׂ אוֹתוֹ לַשָּׁוְא, הִשְׁמִיעַ אֶת שְׁמוֹ בְּקוֹל רָם, עַד כִּי רָעֲדוּ כָּל הֶהָרִים, אַךְ הִילַס לֹא שָׁמַע אֶת קוֹלוֹ מֵעִמְקֵי הַנָּהָר הַצָּלוּל. וּבְעוֹד הֶרְקוּלֵס תּוֹעֶה לְבַקֵּשׁ אוֹתוֹ, קָמָה רוּחַ קַלָּה וְהֶרְקוּלֵס לֹא נִמְצָא בְּשׁוּם מָקוֹם, וְהָאֳנִיָּה אַרְגּוֹ הִפְלִיגָה וְהֶרְקוּלֵס נִשְׁאַר מִבַּחוּץ.
אָז בָּאוּ הַמִּינוּאַנִים לְאֶרֶץ עֲצוּבָה, וְשָׁם מָשַׁל אַמִּיקוֹס הָעֲנָק, וְהוּא לֹא שָׁעָה אֶל חֻקֵּי צֵאוּס, כִּי אִם הִזְמִין אֶת כָּל הַנָּכְרִים שֶׁבָּאוּ לְאַרְצוֹ לְהִתְגּוֹשֵׁשׁ עִמּוֹ וְאֵלֶּה שֶׁנִּצַּח הָרַג. אַךְ פּוֹלִידֶקְטֶס הַמִתְגּוֹשֵׁשׁ חָלַק לוֹ מַכָּה קָשָׁה אֲשֶׁר לֹא טָעַם כָּמוֹהָ מִיָּמָיו וְהָרַג אוֹתוֹ. וְהַמִּינוּאַנִּים הָלְכוּ אֶל הַבּוֹסְפוֹרוּס, עַד אֲשֶׁר בָּאוּ אֶל עִירוֹ שֶׁל פִּינֵאוּס, הַמֶּלֶךְ הַנּוֹרָא שֶׁל הַבִּתִּינִים, כִּי צֶטֶס וְקִלַּאִיס פָּקְדוּ עַל יַזּוֹן לַעֲמוֹד שָׁם, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לָהֶם לַעֲשׂוֹת שָׁם דָּבָר.
וְהֵם הָלְכוּ מִן הַחוֹף אֶל הָעִיר דֶּרֶךְ יְעָרִים מַלְבִּינִים מִשֶּׁלֶג, וּפִּינֵאוּס הַמֶּלֶךְ יָצָא לִקְרָאָתם, וּפָנָיו הָיוּ דַלִּים וַעֲצוּבִים וַיֹּאמֶר:
– בְּרוּכִים הַבָּאִים, גִּבּוֹרִים אַבִּירִים, אֶל אֶרֶץ הָרוּחוֹת הַמָּרוֹת, אֶרֶץ הַקֹּר וְהָעֹנִי, אוּלָם אָנֹכִי אֶעֱרֹךְ לָכֶם מִשְׁתֶּה מִכָּל הַטּוֹב שֶׁיֵּשׁ בְּיָדִי.
וְהוּא הֵבִיא אוֹתָם פְּנִימָה וַיָּשֶׂם לִפְנֵיהֶם בָּשָׂר, אַךְ בְּטֶרֶם שָׁלְחוּ יָדָם לְפִיהֶם וְהִנֵּה יָרְדוּ שְׁתֵּי מִפְלָצוֹת אֲיֻמּוֹת, אֲשֶׁר כְּמוֹהֶן לֹא רָאָה אִישׁ מִיָּמָיו, כִּי פְּנֵיהֶן וְשַׂעֲרוֹתֵיהֶן הָיוּ שֶׁל נְעָרוֹת יָפוֹת, אַךְ כַּנְפֵיהֶן וְצִפָּרְנֵיהֶן שֶׁל נֵץ, וְהֵן חָטְפוּ אֶת הַבָּשָׂר מֵעַל הַשֻּׁלְחָן וְעָפוּ בְּקוֹל צְרִיחָה מֵעַל לַגַּגּוֹת.
פִּינֵאוּס הִכָּה עַל לִבּוֹ וַיִּקְרָא: “אֵלֶּה הֵן הַהַרְפֵיוֹת,11 אֲשֶׁר שְׁמוֹתֵיהֶן סוּפָה וּסְעָרָה, וְהֵן שׁוֹדְדוֹת אוֹתָנוּ יוֹמָם וָלַיְלָה. הֵן בָּאוֹת אֵלַי וְאֶל עַמִּי וְאֶל הַבּוֹסְפוֹרוּס בְּרוּחוֹת נוֹרָאוֹת וְסוֹחֲפוֹת אֶת מְזוֹנֵנוּ מֵעַל שֻׁלְחָנֵנוּ, עַד כִּי מֵתִים אָנוּ מֵרָעָב עַל אַף כָּל עָשְׁרֵנוּ”…
אָז קָמוּ צֶטֶס וְקַלַּאִיס בַּעֲלֵי הַכָּנָף בְּנֵי רוּחַ הַצָּפוֹן וַיֹּאמְרוּ: – הַאִם לֹא תֵדַע אוֹתָנוּ, פִּינֵאוּס, וְאֶת הַכְּנָפַיִם הָאֵלֶּה שֶׁצָּמְחוּ עַל גַּבֵּנוּ?
והנה ירדו שתי מפלצות איומות, אשר כמוהן לא ראה איש מימיו
פִּינֵאוּס הֵלִיט פָּנָיו מִתּוֹךְ פַּחַד, אַךְ לֹא עָנָה דָבָר.
– יַעַן כִּי הָיִיתָ לְבוֹגֵד, פִּינֵאוּס, רוֹדְפוֹת אוֹתְךָ הַהַרְפֵיוֹת יוֹמָם וָלַיְלָה. אַיֵּה קְלֵיאוֹפַּטְרָה אֲחוֹתֵנוּ, הִיא אִשְׁתְּךָ אֲשֶׁר הוֹשַׁבְתָּ בַּכֶּלֶא? וְאַיֵּה שְׁנֵי בָּנֶיהָ, אֲשֶׁר נִקַּרְתָּ עֵינֵיהֶם בְּזַעְמְךָ, עַל פִּי פְּקֻדַּת אִשָּׁה רָעָה, וְגֵרַשְׁתָּ אוֹתָם אֶל הַסְּלָעִים? הִשָּׁבַע לָנוּ, כִּי תָּשִׁיב אֶת אֲחוֹתֵנוּ וּתְגָרֵשׁ אֶת הָאִשָּׁה הַמַּרְשַׁעַת הַהִיא, אָז נְחַלֵּץ אוֹתְךָ מִצָּרָתְךָ וּנְגָרֵשׁ אֶת בְּתוּלוֹת הַסּוּפָה אֶל הַדָּרוֹם, אַךְ אִם לֹא – נַעֲקֹר אֶת עֵינֶיךָ כַּאֲשֶׁר עָקַרְתָּ אֶת עֵינֵי שְׁנֵי בָּנֶיךָ הָעֲלוּבִים.
פִּינֵאוּס נִשְׁבַּע שְׁבוּעָה לָהֶם וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאִשָּׁה הָרָעָה, וְיַזּוֹן לָקַח אֶת שְׁנֵי הַיְלָדִים הָעֲלוּבִים הָאֵלֶּה וַיְרַפֵּא אֶת עֵינֵיהֶם בְּעִשְׂבֵּי קֶסֶם.
אוּלָם צֶטֶס וְקַלַּאִיס קָמוּ מִמְּקוֹמָם עֲצוּבִים וַיֹּאמְרוּ:
– שָׁלוֹם לָכֶם עַתָּה, גִּבּוֹרִים כֻּלְּכֶם, שָׁלוֹם, חֲבֵרִים חֲבִיבִים, אֲשֶׁר עִמָּכֶם שִׂחַקְנוּ בְּפֶלְיוֹן בְּיָמִים מִקֶּדֶם, כִּי גוֹרָל מוּטָל עָלֵינוּ וְיוֹם פְּקֻדָּתֵנוּ בָּא, שֶׁבּוֹ אָנוּ צְרִיכִים לִרְדּוֹף אַחֲרֵי הַסּוּפוֹת בַּיַּבָּשָׁה וּבַיָּם בְּלִי חָשָׂךְ, אִם נַשִּׂיג אוֹתָן נְמִיתֵן, וְאִם לֹא – מוֹת נָמוּת אָנוּ.
לְמִשְׁמַע הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בָּכוּ כָּל הַגִּבּוֹרִים, אַךְ שְׁנֵי הַצְּעִירִים קָפְצוּ מִמְּקוֹמָם וַיָּעוּפוּ בָּאֲוִיר לִרְדֹף אַחֲרֵי הַהַרְפֵיוֹת וְהַמִּלְחָמָה שֶׁל הָרוּחוֹת הֵחֵלָּה.
הַגִּבּוֹרִים רָעֲדוּ בְּדֻמִיָּה, כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶת נַהֲמוֹת הָרוּחוֹת, הָאַרְמוֹן וְכָל הָעִיר הִתְנוֹדְדוּ, אֲבָנִים גְּדוֹלוֹת נִזְרְקוּ מֵעַל הַסְּלָעִים, עֲצֵי הַיַּעַר הָשְׁלְכוּ לָאָרֶץ צָפוֹנָה וּדְרוֹמָה, מִזְרָחָה וּמַעֲרָבָה, וּמֵי הַבּוֹסְפוֹרוּס רָתְחוּ וְהֶעֱלוּ קֶצֶף לָבָן, וְהֶעָבִים הִתְנַגְּשׁוּ בְּרָאשֵׁי הַסְּלָעִים.
אוּלָם לָאַחֲרוֹנָה נִגְמְרָה הַמִּלְחָמָה וְהַהַרְפֵיוֹת עָפוּ בִּצְרִיחָה לְצַד דָּרוֹם, וּבְנֵי הָרוּחַ הַצְּפוֹנִית הִסְתָּעֲרוּ עֲלֵיהֶן, וּבְכָל מָקוֹם שֶׁעָבְרוּ הֵבִיאוּ אוֹר שֶׁמֶשׁ בָּהִיר. אַךְ מֶה הָיָה בְּסוֹפָם שֶׁל צֶטֶס וְקַלַּאִיס אֵינִי יוֹדֵעַ, כִּי הַגִּבּוֹרִים לֹא רָאוּם עוֹד עַד עוֹלָם; אוּלָם אֵלֶּה הַסְּעָרוֹת הַקּוֹדְרוֹת וְהַסּוּפוֹת מְצוּיוֹת בַּבּוֹסְפוֹרוּס עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
הָאַרְגּוֹנַבְטִים הָלְכוּ לְצַד מִזְרָח וַיֵּצְאוּ אֶל הַיָּם הַפָּתוּחַ, שֶׁאָנוּ קוֹרְאִים לוֹ כַּיּוֹם הַיָּם הַשָּׁחוֹר. וְעַד מְהֵרָה רָאוּ אֶת הַסְּלָעִים הַכְּחֻלִּים נוֹצְצִים כְּמִגְדָּלִים וְטִירוֹת עֲשׂוּיוֹת זְכוּכִית אֲפוּרָה, וְרוּחַ קַר כַּכְּפוֹר נָשְׁבָה מֵהֶם וַתַּקְפִּיא אֶת לִבּוֹת כָּל הַגִּבּוֹרִים. וְכַאֲשֶׁר קָרְבוּ אֲלֵיהֶם, רָאוּ אוֹתָם מִתְנַשְּׂאִים, כְּשֶׁהֵם מִתְגַּלְגְּלִים עַל הַגַּלִּים הָאֲרֻכִּים, מִתְנַגְּשִׁים וּמִתְחַכְּכִים זֶה בָּזֶה וְהָרַעַשׁ עוֹלֶה עַד לֵב הַשָּׁמַיִם.
לֵב הַגִּבּוֹרִים נָפַל בְּקִרְבָּם וְהֵם נִשְׁעֲנוּ עַל מְשׁוֹטֵיהֶם בְּפַחַד; אַךְ אוֹרְפֵיאוֹס קָרָא לְטִיפִיס תּוֹפֵשׂ־הַהֶגֶה וְאָמַר:
– עָלֵינוּ לַעֲבוֹר בֵּינֵיהֶם, הַבֵּט נָא אֶל פֶּתַח כָּל־שֶׁהוּא וַחֲזַק וֶאֱמַץ, כִּי הֵרָה עִמָּנוּ.
וְטִיפִיס תּוֹפֵשׂ־הַהֶגֶה הֶחָרוּץ עָמַד דּוּמָם וְשִׁנָּיו נָקְשׁוּ, עַד אֲשֶׁר רָאָה אֲנָפָה בָּאָה בְּעוּפָהּ בְּרוֹם תֹּרֶן לִקְרַאת הַסְּלָעִים וְרֶגַע עָמְדָה לִפְנֵיהֶם כְּאִלּוּ בִּקְּשָׁה מַעֲבָר בֵּינֵיהֶם. אָז קָרָא: “הֵרָה שָׁלְחָה אֵלֵינוּ סַפָּן, נֵלֵךְ נָא בְּעִקְבוֹת הָעוֹף הֶחָרוּץ”.
“הֵרָה שָׁלְחָה אֵלֵינוּ סַפָּן, נֵלֵךְ נָא בְּעִקְבוֹת הָעוֹף הֶחָרוּץ”
הָאֲנָפָה נִפְנְפָה רֶגַע הֵנָּה וָהֵנָּה, עַד אֲשֶׁר רָאֲתָה פֶּרֶץ טָמִיר וְהִיא טָסָה אֵלָיו כְּחֵץ וְהַגִּבּוֹרִים מַבִּיטִים לִרְאוֹת מַה יִהְיֶה.
וְסַלְעֵי־הַקֶּרַח הַכְּחֻלִּים הִתְנַגְּשׁוּ זֶה בָּזֶה, כַּאֲשֶׁר חָלַף הָעוֹף בְּחִפָּזוֹן בֵּינֵיהֶם, אַךְ הֵם פָּגְעוּ רַק בְּנוֹצָה אַחַת שֶׁל זְנָבָהּ וְאַחֲרֵי כֵן נִרְתְּעוּ הַצִּדָּה מִתּוֹךְ הַחֲבָטָה.
אָז עוֹדֵד טִיפִיס אֶת הַגִּבּוֹרִים וְהֵם פָּרְצוּ לְפָנִים, וְהַמְּשׁוֹטִים הִתְכּוֹפְפוּ כְּאַגְמוֹנִים תַּחַת מַכּוֹתֵיהֶם, כַּאֲשֶׁר עָבְרוּ בִּיעָף בֵּין אֵלֶּה סַלְעֵי־הַקֶּרַח הַמִּתְנוֹעֲעִים וּבֵין שִׂפְתֵי־הַמָּוֶת הַקָּרוֹת וְהַכְּחֻלּוֹת. וּבְטֶרֶם יָכְלוּ הַסְּלָעִים לְהִפָּגֵשׁ שׁוּב וְהַגִּבּוֹרִים עָבְרוּ אוֹתָם וְיָצְאוּ בְּשָׁלוֹם אֶל הַיָּם הַפָּתוּחַ.
אַחֲרֵי כֵן שָׁטוּ עֲיֵפִים עַד אֲשֶׁר בָּאוּ אֶל הַנָּהָר זְאֵב וְאֶל הַמֶּלֶךְ הַטּוֹב זְאֵב. שָׁם מֵתוּ שְׁנֵי גִּבּוֹרִים אַמִּיצִים, אַדְמוֹן וְטִיפִיס תּוֹפֵשׂ־הַהֶגֶה הֶחָכָם; אֶחָד מֵהֶם מֵת בְּמַחֲלָה רָעָה וְאֶת הַשֵּׁנִי הָרַג חֲזִיר־בָּר.
וְהֵם חָתְרוּ הָלְאָה עַד אֲשֶׁר רָאוּ אֶת הַנָּהָר הַשָּׁחוֹר פַּזִּיס נוֹשֵׂא מֵימָיו בְּחִפָּזוֹן אֶל הַיָּם וּמֵעַל לְרָאשֵׁי הָאִילָנוֹת נוֹצְצִים גַּגּוֹת־הַזָּהָב שֶׁל הַמֶּלֶךְ אַיֵּטַס, בֶּן הַשֶּׁמֶשׁ.
אָז אָמַר אַנְקַיּוֹס תּוֹפֵשׂ־הַהֶגֶה:
– הִנֵּה אֲנַחְנוּ מַגִּיעִים סוֹף סוֹף לְמַטְּרָתֵנוּ, כִּי מֵרָחוֹק נִרְאִים הַגַּגּוֹת שֶׁל אַיֵּטַס וְהַיְּעָרוֹת אֲשֶׁר שָׁם צוֹמְחִים כָּל צִמְחֵי הָרַעַל, אַךְ מִי יַגִּיד לָנוּ, אֵיפֹה טְמוּנָה בֵּינֵיהֶם גִּזַּת הַזָּהָב? עוֹד לָנוּ לָשֵׂאת הַרְבֵּה עָמָל וּתְלָאָה בְּטֶרֶם נִמְצָא אוֹתָהּ לַהֲבִיאָהּ לְיָוָן אַרְצֵנוּ.
אַךְ יַזּוֹן עוֹדֵד אֶת רוּחַ הַגִּבּוֹרִים, כִּי לִבּוֹ הָיָה מָלֵא גָאוֹן וְעֹז, וְהוּא אָמַר:
– אָנֹכִי אֵלֵךְ לְבַדִּי אֶל אַיֵּטַס, אַף כִּי בֶּן הַשֶּׁמֶשׁ הוּא וְאֶקַּח אֶת לִבּוֹ בִּדְבָרִים רַכִּים. טוֹב לָנוּ כֵּן מֵאֲשֶׁר לָלֶכֶת כֻּלָּנוּ יַחְדָּו וְלָצֵאת לַקְּרָב בְּבַת אֶחָת.
אוּלָם בְּנֵי מִינוּאַ לֹא אָבוּ לַעֲמוֹד מֵאָחוֹר וְלָכֵן חָתְרוּ בְּעֹז עַד הַנָּהָר.
וְהַמֶּלֶךְ אַיֵּטַס חָלַם חֲלוֹם וְלִבּוֹ נִמְלָא פַּחַד. בַּחֲלוֹמוֹ וְהִנֵּה כּוֹכָב מַזְהִיר נוֹפֵל בְּחֵיק בִּתּוֹ, וּמֵדֵיאָה בִּתּוֹ קִבְּלָה אוֹתוֹ בְּשִׂמְחָה וַתִּשָּׂאֵהוּ אֶל שְׂפַת הַנָּהָר וַתַּשְׁלִיכֵהוּ לְתוֹכוֹ, וְהַנָּהָר הַסּוֹעֵר טִלְטֵל אוֹתוֹ אֶל הַיָּם הָאוֹקְסֵינִי.
הוּא קָפַץ מִמִּטָּתוֹ בְּפַחַד וַיְצַו עַל עֲבָדָיו לְהָבִיא אֶת מֶרְכַּבְתּוֹ, לְמַעַן יוּכַל לָרֶדֶת אֶל שְׂפַת הַיָּם לְפַיֵּס אֶת הַנִּמְפוֹת וְאֶת הַגִּבּוֹרִים שֶׁנִּשְׁמוֹתֵיהֶם שׁוֹכְנוֹת עַל שְׂפַת הַיָּם. וְהוּא יָרַד שָׁמָּה בְּמֶרְכֶּבֶת־הַזָּהָב שֶׁלּוֹ וְעַל יָדוֹ שְׁתֵּי בְּנוֹתָיו, מֵדֵיאָה הַקּוֹסֶמֶת הַיָּפָה וְכַלְקֵיאוֹפָה, אֲשֶׁר הָיְתָה אִשְׁתּוֹ שֶׁל פֵּרִיקְסוּס, וּמֵאֲחוֹרֵיהֶם הֲמוֹן עֲבָדִים וְחַיָּלִים, כִּי הָיָה הַמֶּלֶךְ עָשִׁיר וְעָצוּם מְאֹד.
וּבְנָסְעוֹ לְיַד הַנָּהָר הָאַגְמוֹנִי רָאָה אֶת הָאֳנִיָּה “אַרְגּוֹ” מִתְנוֹעֲעַת תַּחַת שְׂפַת־הַנָּהָר, וּבְתוֹכָהּ גִּבּוֹרִים רַבִּים, כִּבְנֵי אֵלִים לְיֹפִי וּלְכֹחַ, וְהַנֶּשֶׁק שֶׁלָּהֶם נוֹצֵץ מִסָּבִיב לָהֶם לְאוֹר שֶׁמֶשׁ הַבֹּקֶר בְּעַד הָעֲרָפֶל הַלָּבָן שֶׁל הַנָּהָר. אַךְ יַזּוֹן הָיָה הָאָצִיל מִכֻּלָּם, כִּי הֵרָה, אֲשֶׁר אֲהֵבַתּוּ, חִנְּנָה אוֹתוֹ בְּיֹפִי וּבְקוֹמָה וּבְגַבְרוּת אֲיֻמָּה.
וְכַאֲשֶׁר קָרְבוּ זֶה אֶל זֶה וְהִבִּיטוּ זֶה בְּעֵינֵי זֶה חָרְדוּ הַגִּבּוֹרִים מִפְּנֵי אַיֵּטַס בְּהַזְהִירוֹ בְּתוֹךְ מֶרְכַּבְתּוֹ כְּאָבִיו הַשֶּׁמֶשׁ בְּתִפְאַרְתּוֹ; כִּי בְּגָדָיו הָיוּ מֵאֲרִיג זָהָב וְקַרְנֵי־הָאוֹר שֶׁל נִזְרוֹ זָרְקוּ אֵשׁ, וּבְיָדוֹ שַׁרְבִיט מְשֻׁבַּץ אֲבָנִים טוֹבוֹת אֲשֶׁר נוֹצְצוּ כַּכּוֹכָבִים; וְהוּא הִבִּיט קָשׁוֹת עֲלֵיהֶם וְקָשׁוֹת דִּבֵּר אֲלֵיהֶם בְּקוֹל:
– מִי אַתֶּם וּמַה לָּכֶם פֹּה, כִּי בָּאתֶם אֶל חוֹף קוּטַיָּה? הַאִם לֹא נְתַתֶּם אֶת לִבְּכֶם לְשִׁלְטוֹנִי אוֹ לְעַמִּי הַקּוֹלְכִיאִים הָעוֹבֵד אוֹתִי, אֲשֶׁר לֹא יִיעַף וְלֹא יִיגַע בַּמִּלְחָמָה וְיוֹדֵעַ הוּא יָפֶה לַעֲמוֹד בִּפְנֵי מִתְנַפְּלִים?
וְהַגִּבּוֹרִים יָשְׁבוּ רֶגַע דּוּמָם לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הַקַּדְמוֹן הַהוּא. אַךְ הֵרָה הָאֵלָה הַנַּעֲרָצָה שָׂמָה עֹז בְּלֵב יַזּוֹן וְהוּא קָם וַיַּעַן בְּקוֹל רָם:
– לֹא שׁוֹדְדֵי־יָם אָנוּ וְלֹא בְּנֵי־בְלִי־חֹק. אָנוּ בָּאנוּ לֹא לָשֹׁד וְלֹא לָבֹז וְלֹא לִגְזֹל עֲבָדִים מֵאַרְצְכֶם; אוּלָם דּוֹדִי, בֶּן פּוֹסֵידוֹן, פֶּלִּיאַס מֶלֶךְ מִינוּאַ, הוּא אֲשֶׁר פָּקַד עָלַי לְהָבִיא לְאַרְצִי אֶת גִּזַּת הַזָּהָב. גַּם אֵלֶּה, חֲבֵרַי הָאַמִּיצִים, אֵינָם בְּנֵי־בְלִי־שֵׁם, כַּמָּה מֵהֶם הֵם בְּנֵי אֵלִים וְכַמָּה מֵהֶם גִּבּוֹרִים, שֶׁשְּׁמָם הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם. וְגַם אָנוּ לֹא נִיעַף בַּמִּלְחָמָה וְיוֹדְעִים יָפֶה לָתֵת וּלְקַבֵּל מַכָּה, אוּלָם רוֹצִים אָנוּ לִהְיוֹת אוֹרְחִים עַל שֻׁלְחָנְךָ. זֶה יִהְיֶה טוֹב גַּם לְךָ וְגַם לָנוּ.
חֲמַת אַיֵּטַס בָּעֲרָה בּוֹ כְּאֵשׁ וְעֵינָיו יָרוּ זִיקִים, בְּשָׁמְעוֹ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה; אַךְ הוּא כָּבַשׁ אֶת כַּעְסוֹ בְּלִבּוֹ וַיִּנְאַם בְּנַחַת נְאוּם עָרוּם:
– אִם תֹּאמְרוּ לְהִלָּחֵם עַל הַגִּזָּה עִם הַקּוֹלְכִיאִים שֶׁלִּי, אָז יָמוּת עָם רָב. אַךְ הַאִם תְּחַכּוּ בֶּאֱמֶת לָקַחַת מִמֶּנִּי אֶת גִּזַּת הַזָּהָב בְּמִלְחָמָה? הֵן אַתֶּם מְעַטִּים בְּמִסְפָּר, עַד כִּי אִם תְּנֻצְּחוּ אוּכַל לְהַטְעִין אֶת אֳנִיַּתְכֶם בְּגוּפוֹתֵיכֶם. אַךְ לוּ לַעֲצָתִי תִּשְׁמָעוּ, וּבְחַרְתֶּם לָכֶם אֶת הָאִישׁ הַנַּעֲלֶה מִקִּרְבְּכֶם וְהוּא יַעֲשֶׂה אֶת הָעֲבוֹדָה אֲשֶׁר אֶדְרֹשׁ מִמֶּנּוּ, וְהָיָה אִם יַעֲשֶׂה כֵּן, אֶתֵּן לוֹ אֶת גִּזַּת הַזָּהָב פְּרָס וְכָבוֹד אֲחַלֵּק לְכֻלְּכֶם.
אַחֲרֵי דַבְּרוֹ זֹאת, הֶחֱזִיר אֶת סוּסָיו וַיָּשָׁב בְּדֻמִּיָּה אֶל הָעִיר. וּבְנֵי מִינוּאַ יָשְׁבוּ דוּמָם וְלִבָּם מָלֵא דְאָגָה, וְהֵם מִתְגַּעְגְּעִים עַל הֶרְקוּלֵס וְכֹחוֹ הָרַב, כִּי אֵין לַעֲמוֹד בִּפְנֵי הָאֲלָפִים שֶׁל בְּנֵי קוֹלְכִיס וְאֵין לְקַוּוֹת לְנִצָּחוֹן.
אַךְ כַּלְקֵיאוֹפָה, אַלְמָנַת פֵּרִיקְסוּס, הָלְכָה בְּבֶכִי הָעִירָה: כִּי זָכְרָה אֶת בַּעֲלָהּ הַמִּינוּאִי וְאֶת כָּל תַּעֲנוּגוֹת נְעוּרֶיהָ בְּהַבִּיטָהּ עַל הַפָּנִים הַיָּפִים שֶׁל בְּנֵי אַרְצוֹ וְעַל הַתַּלְתַּלִּים הָאֲרֻכִּים שֶׁל זְהַב שְׂעָרָם. וְהִיא לָחֲשָׁה בְּאָזְנֵי מֵדֵיאָה אֲחוֹתָהּ:
– לָמָּה יָמוּתוּ הָאֲנָשִׁים הָאַמִּיצִים הָאֵלֶּה? מַדּוּעַ זֶה לֹא יִתֵּן לָהֶם אָבִינוּ אֶת הַגִּזָּה, לְמַעַן אֲשֶׁר תִּמְצָא מְנוּחָה נִשְׁמַת בַּעֲלִי?
לֵב מֵדֵיאָה חָמַל עַל הַגִּבּוֹרִים, וְיוֹתֵר מִכֻּלָּם עַל יַזּוֹן, וְהִיא עָנְתָה:
– אָבִינוּ אִישׁ קָשֶׁה וְנוֹרָא וּמִי יוּכַל לְהַשִּׂיג אֶת גִּזַּת הַזָּהָב?
אַךְ כַּלְקֵיאוֹפָה אָמְרָה:
– הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה אֵינָם דוֹמִים לִשְׁאָר בְּנֵי־אָדָם, אֵין דָּבָר אֲשֶׁר יִבָּצֵר מֵהֶם לְהַעְפִּיל אוֹ לַעֲשׂוֹת.
מֵדֵיאָה חָשְׁבָה מַחֲשָׁבוֹת עַל יַזּוֹן וְעַל מַרְאֵהוּ הָאַמִּיץ וַתֹּאמֶר:
– אִם יֵשׁ בֵּינֵיהֶם אִישׁ אֲשֶׁר לֹא יֵדַע פַּחַד, אֲנִי יְכֹלָה לְהַרְאוֹת לוֹ, אֵיךְ לְהַשִּׂיג אֶת גִּזַּת הַזָּהָב.
עִם דִּמְדּוּמֵי עֶרֶב יָרְדוּ לְצַד הַנָּהָר כַּלְקֵיאוֹפָה, מֵדֵיאָה נַעֲרַת־הַקֶּסֶם וְאַרְגּוּס בְּנוֹ שֶׁל פֵּרִיקְסוּס, וְאַרְגּוּס הַנַּעַר זָחַל לְפָנִים בֵּין עֲרוּגוֹת הַסּוּף, עַד אֲשֶׁר בָּא אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יָשְׁנוּ שָׁם הַגִּבּוֹרִים עַל קַרְקַע הָאֳנִיָּה, לְמַטָּה מִשְּׂפַת הַיָּם, וְאוֹתָהּ שָׁעָה עָמַד יַזּוֹן עַל מִשְׁמַרְתּוֹ עַל הַחוֹף, נִשְׁעָן עַל חֲנִיתוֹ וְשָׁקַע בְּמַחֲשָׁבוֹת. וְהַנַּעַר נִגַּשׁ אֶל יַזּוֹן וַיֹּאמֶר:
– אֲנִי בֶּן פֵּרִיקְסוּס שְׁאֵרְךָ, וְכַלְקֵיאוֹפָה אִמִּי מְחַכָּה לְךָ לְדַבֵּר עִמְּךָ עַל אֹדוֹת גִּזַּת הַזָּהָב.
יַזּוֹן הָלַךְ בְּאֹמֶץ עִם הַנַּעַר וּמָצָא אֶת שְׁתֵּי בְּנוֹת הַמֶּלֶךְ עוֹמְדוֹת, וְכַאֲשֶׁר רָאֲתָה אוֹתוֹ כַּלְקֵיאוֹפָה בָּכְתָה, לָקְחָה אֶת יָדָיו וְקָרְאָה:
– הָהּ, שְׁאֵרוֹ שֶׁל בַּעֲלִי אֲהוּבִי, שׁוּב לְבֵיתְךָ בְּטֶרֶם תָּמוּת!
– קָלוֹן יִהְיֶה לִי, אִם אָשׁוּב לְבֵיתִי עַתָּה, בַּת־מֶלֶךְ נָאָה, אַחֲרֵי עָבְרִי בְּעָמָל רַב אֶת כָּל הַיַּמִּים הָאֵלֶּה.
שְׁתֵּי בְּנוֹת הַמֶּלֶךְ הִתְחַנְּנוּ לְפָנָיו, אַךְ יַזּוֹן אָמַר:
– מְאֻחָר הַדָּבָר מְאֹד.
– אֲבָל אֵינְךָ יוֹדֵעַ – אָמְרָה מֵדֵיאָה – מַה מְּחֻיָּב לַעֲשׂוֹת הָאִישׁ הָרוֹצֶה לְהַשִּׂיג אֶת גִּזַּת הַזָּהָב. עָלָיו לְהַכְנִיעַ אֶת שְׁנֵי הַפָּרִים אֲשֶׁר רַגְלֵיהֶם נְחֹשֶת וּנְשִׁימָתָם אֵשׁ אוֹכֵלָה, וּבְאֵלֶּה עָלָיו לַחֲרֹש עַד בּוֹא הַשֶּׁמֶשׁ אַרְבָּעָה אַקְרִים12 בִּשְׂדֵה אָרֶס,13 וְעָלָיו לִזְרוֹעַ אֶת הַשָּׂדֶה בְּשִׁנֵּי נָחָשׁ, אֲשֶׁר מִכָּל אַחַת מֵהֶן יִצְמַח וְיַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ אִישׁ מְזֻיָּן. אַחֲרֵי כֵן עָלָיו לְהִלָּחֵם עִם כָּל אֵלֶּה הַחַיָּלִים הַמְזֻיָּנִים, וְאֵין תּוֹעֶלֶת לוֹ לְנַצֵּחַ אוֹתָם, כִּי עַל הַגִּזָּה שׁוֹמֵר נָחָשׁ גָּדוֹל בְּמִדָּתוֹ מֵאֹרֶן הָרִים, וְעָלֶיךָ לִפְסוֹעַ עַל גּוּפוֹ, אִם תֹּאמַר לָגֶשֶׁת אֶל גִּזַּת הַזָּהָב.
יַזּוֹן חִיֵּךְ בִּמְרִירוּת וְאָמַר:
– לֹא בְּצֶדֶק בָּאָה הַגִּזָּה הֵנָּה, וְלֹא בְּצֶדֶק שׁוֹמֵר עָלָיו מֶלֶךְ שׂוֹנֵא־חֹק, וְלֹא בְּצֶדֶק אָמוּת בִּימֵי עֲלוּמַי, כִּי נַסֵּה אֲנַסֶּה לָגֶשֶׁת בְּטֶרֶם יֵרֵד הַיּוֹם הַשֵּׁנִי.
מֵדֵיאָה רָעֲדָה וַתֹּאמֶר:
– שׁוּם יְלוּד אִשָּׁה לֹא יוּכַל לְהַגִּיעַ אֶל גִּזַּת הַזָּהָב, אִם לֹא אַנְחֶה אוֹתוֹ בַּדֶּרֶךְ. כִּי מִסָּבִיב לָהּ, מֵעַל לַנָּהָר, עוֹמֶדֶת חוֹמָה תֵּשַׁע אַמָּה גָּבְהָהּ עִם מִגְדָּלִים וְטִירוֹת רָמִים וְעִם שְׁעָרִים־שֶׁל־נְחֹשֶת כְּפוּלֵי שְׁלֹשָה, וְעַל הַשְּׁעָרִים עֲשׂוּיָה קֶשֶׁת עִם מַעֲקוֹת שֶׁל זָהָב לְמַעְלָה. וּבִמְבוֹא הַשַּׁעַר יוֹשֶׁבֶת בְּרִימָה הַמְּכַשֵּׁפָה־הַצַּיֶּדֶת הַפְּרוּעָה שֶׁל הַיְעָרוֹת, וּבְיָדֶיהָ הִיא מְנַפְנֶפֶת בְּלַפִּידֵי עֵץ אֹרֶן, וְאוֹתָהּ שָׁעָה מִסָּבִיב נוֹבְחִים כְּלָבֶיהָ הַמְשֻׁגָּעִים. וְאֵין אִישׁ מֵעִיז לְהִפָּגֵשׁ עִמָּהּ אוֹ לְהַבִּיט אֵלֶיהָ, חוּץ מִמֶּנִּי הַכֹּהֶנֶת לָהּ, וְהִיא שׁוֹמֶרֶת בַּמֶּרְחָק וּבַמֶּרְחָב, לְבַל יָהִין אִישׁ זָר לִקְרֹב אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה.
– אֵין חוֹמָה כֹּה גְבוֹהָה, אֲשֶׁר לֹא יוּכַל אָדָם לְטַפֵּס וְלַעֲלוֹת עָלֶיהָ; אֵין יַעַר כֹּה עָבוֹת, אֲשֶׁר לֹא יוּכַל אָדָם לִזְחוֹל וְלַעֲבוֹר אוֹתוֹ; אֵין נָחָשׁ כֹּה עָרוּם, אֲשֶׁר לֹא יוּכַל אָדָם לְהַקְסִימוֹ אוֹ מַלְכַּת־הַמְכַשְּׁפוֹת כֹּה אֲיֻמָּה, אֲשֶׁר לֹא יוּכַל אָדָם בְּקֶסֶם לְהַשְׁקִיט אוֹתָהּ; אַף אֲנִי אוּכַל לְהַשִּׂיג אֶת גִּזַּת הַזָּהָב, אִם עַלְמָה חֲכָמָה תַּעֲזוֹר לַאֲנָשִׁים אַמִּיצִים.
וְהוּא הִבִּיט אֶל מֵדֵיאָה בְּעַרְמוּמִית וְלִטֵּף אוֹתָהּ בְּעֵינוֹ הַמַּזְהִירָה, עַד אֲשֶׁר הִתְאַדְּמָה וּבִרְעָדָה אָמְרָה:
– מִי יוּכַל לַעֲמֹד בִּפְנֵי אֵשׁ נְשִׁימַת הַפָּרִים וּלְהִלָּחֵם עִם רִבֲבוֹת אֲנָשִׁים מְזֻיָּנִים?
– הָאִישׁ אֲשֶׁר אַתְּ תַּעְזְרִי לוֹ – אָמַר יַזּוֹן בְּחֶלְקַת לְשׁוֹנוֹ – כִּי שְׁמֵךְ יָצָא לִתְהִלָּה בְּכָל הָאָרֶץ. הַאִם לֹא אַתְּ מַלְכַּת כָּל הַקּוֹסְמוֹת, וְלֹא חֲכָמָה אַתְּ מֵאֲחוֹתֵךְ קִירְקָה הַיּוֹשֶׁבֶת בָּאִי הַיָּפֶה אֲשֶׁר בַּדָּרוֹם?
– מִי יִתֵּן וְהָיִיתִי יַחַד עִם אֲחוֹתִי קִירְקָה בָּאִי הַיָּפֶה שֶׁלָּהּ אֲשֶׁר בַּדָּרוֹם, הַרְחֵק מִכֹּל הַנִּסְיוֹנוֹת הַמַּדְאִיבִים וְהַמַּחֲשָׁבוֹת הַנּוּגוֹת הַקּוֹרְעוֹת לֵב! אַךְ אִם אֵין לְשַׁנּוֹת – לָמָּה זֶה תָּמוּת? יֵשׁ לִי פֹּה מִשְׁחָה, עָשִׂיתִי אוֹתָהּ מִפִּרְחֵי קֶרַח מְקֻסָּמִים, אֲשֶׁר נוֹלְדוּ מִפִּצְעוֹ שֶׁל פְּרוֹמֵיתֵּיאוּס, לְמַעְלָה מִן הָעֲנָנִים, בְּהָרֵי קַוְקַזּוּס, בִּשְׂדוֹת הַשֶּׁלֶג הַשּׁוֹמְמִים. תִּמְשַׁח אֶת גּוּפְךָ בָּזאֹת וְיִגְדַּל כֹּחֲךָ פִּי שִׁבְעָה; וְאֶת שִׁרְיוֹנְךָ תִּמְשַׁח בָּהּ וְלֹא תִּפְגַּע בְּךָ שׁוּם אֵשׁ וְשׁוּם חֶרֶב. אַךְ מַה שֶׁהַחִלּוֹתָ עָלֶיךָ לִגְמוֹר עַד שְׁקִיעַת הַחַמָּה, כִּי כֹּחַ הַקֶּסֶם יָפֶה רַק לְיוֹם אֶחָד. וְאֶת קוֹבָעֲךָ תִּמְשַׁח בַּמִּשְׁחָה הַזֹּאת בְּטֶרֶם תִּרְאֶה אֶת שִׁנֵּי הַנָּחָשׁ; וְכַאֲשֶׁר יִצְמְחוּ הַחַיָּלִים מִן הָאֲדָמָה, תִּזְרֹק אֶת קוֹבָעֲךָ בֵּין שׁוּרוֹתֵיהֶם, וִיבוּל הַמָּוֶת שֶׁל שְׂדֵה אֵל הַמִּלְחָמָה יִקְצֹר אֶת עַצְמוֹ וְיֹאבַד.
יַזּוֹן נָפַל עַל בִּרְכָּיו לְפָנֶיהָ וַיּוֹדֶה לָהּ וַיְנַשֵּׁק אֶת יָדֶיהָ, וְהִיא נָתְנָה לוֹ צִנְצֶנֶת עִם מִשְׁחָה וַתָּשָׁב בְּחִפָּזוֹן וּבִרְעָדָה דֶּרֶךְ הַסּוּף. וְיַזּוֹן סִפֵּר לַחֲבֵרָיו אֶת אֲשֶׁר קָרָה לוֹ וַיַּרְא לָהֶם אֶת הַצִּנְצֶנֶת עִם הַמִּשְׁחָה.
וְעִם עֲלוֹת הַשֶּׁמֶשׁ הָלַךְ יַזּוֹן וְטָבַל אֶת עַצְמוֹ, וַיִּמְשַׁח אֶת גּוּפוֹ מִכַּף רַגְלוֹ וְעַד קָדְקֳדוֹ, וְאֶת הַשִּׁרְיוֹן וְאֶת הַקּוֹבַע וְאֶת כְּלֵי זֵינוֹ, וְהוּא בִּקֵּשׁ אֶת חֲבֵרָיו לְנַסּוֹת אֶת כֹּחַ הַקֶּסֶם. הֵם נִסּוּ לְכוֹפֵף אֶת חֲנִיתוֹ, אַךְ הוּא עָמַד אֵיתָן כְּמוֹט בַּרְזֶל. אַחֲרֵי כֵן זָרְקוּ אֶת כִּידוֹנֵיהֶם אֶל שִׁרְיוֹנוֹ, אַךְ חֻדֵּי־הָרֹמַח נֶהְפְּכוּ וְהָיוּ כְּעוֹפֶרֶת; וְקֵנֵיאוּס נִסָּה לְהַפִּיל אוֹתוֹ, אַךְ לֹא יָכֹל לְהָזִיז רֶגֶל, וּפוֹלִידֶקְטֶס הִכָּה אוֹתוֹ בְּאֶגְרוֹפוֹ מַכָּה, שֶׁאֶפְשָׁר הָיָה לַהֲרוֹג בָּהּ שׁוֹר; אוּלָם יַזּוֹן רַק חִיֵּךְ, וְהַגִּבּוֹרִים רָקְדוּ סְבִיבוֹתָיו בְּשִׂמְחָה, וְהוּא קָפַץ וְרָץ וְהֵרִיעַ מִתּוֹךְ שִׂמְחָה עַל הַכֹּחַ הָרָב אֲשֶׁר נוֹסַף לוֹ, עַד אֲשֶׁר עָלָה הַשֶּׁמֶשׁ וְהִגִּיעָה הַשָּׁעָה לָלֶכֶת וְלִתְבּוֹעַ אֶת הַבְטָחַת אַיֵּטֶס.
הוּא שָׁלַח אֶת טֵלַּמוֹן וְאֶת אַיְתַּלִידֶס לְהַגִּיד לְאַיֵּטֶס, כִּי נָכוֹן הוּא לַקְּרָב. וְהֵם הָלְכוּ בֵּין חוֹמוֹת הַשַּׁיִשׁ וְתַחַת גַּגּוֹת הַזָּהָב וַיַּעַמְדוּ בְּהֵיכַל אַיֵּטֶס, וּפָנָיו חָוְרוּ מִזָּעַם.
– מַלֵּא אֶת דְבָרְךָ אֵלֵינוּ, בֶּן הַשֶּׁמֶשׁ הַמַּזְהִירָה. תֵּן לָנוּ אֶת שִׁנֵּי הַנָּחָשׁ וּקְרָא דְּרוֹר לְפָרֵי הָאֵשׁ, כִּי מָצֹא מָצָאנוּ בֵּינֵינוּ גִּבּוֹר חַיִל, אֲשֶׁר יוּכַל לִזְכּוֹת בְּגִזַּת הַזָּהָב.
וְאַיֵּטֶס נָשַׁךְ אֶת שְׂפָתָיו, כִּי חָשַׁב בְּלִבּוֹ, שֶׁבַּלַּיְלָה בָּרְחוּ הָאֲנָשִׁים מֵאַרְצוֹ; אֲבָל הוּא לֹא יָכֹל לַחֲזוֹר מִדִּבּוּרוֹ, וְלָכֵן נָתַן לָהֶם אֶת שִׁנֵּי הַנָּחָשׁ.
אָז צִוָּה לְהָבִיא לוֹ אֶת מֶרְכַּבְתּוֹ וְאֶת סוּסָיו, וּכְרוּזוֹת שָׁלַח בְּכָל הָעִיר; וְכָל הָעָם יָצָא עִמּוֹ אֶל הַשָּׂדֶה הַנּוֹרָא שֶׁל אֱלֹהֵי הַמִּלְחָמָה.
וְאַיֵּטֶס יָשַׁב עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ, וְחַיָּלָיו מִימִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ, אֲלָפִים וּרְבָבוֹת, לְבוּשִׁים מֵרֹאשָׁם וְעַד כַּף רַגְלָם שִׁרְיוֹנוֹת פְּלָדָה. וְהָאֲנָשִׁים עִם הַנָּשִׁים נֶאֶסְפוּ בְּהָמוֹן עַל יַד כָּל חַלּוֹן וְסוֹלְלָה וְחוֹמָה, בְּעוֹד אֲשֶׁר בְּנֵי מִינוּאַ עָמְדוּ יַחְדָּו, קֹמֶץ אֲנָשִׁים בְּתוֹךְ הַמַּחֲנֶה הָרַב הַזֶּה.
וְכַלְקֵיאוֹפָה עִם אַרְגּוֹס הָיוּ שָׁם, וְהֵם רוֹעֲדִים, וּמֵדֵיאָה עֲטוּפָה כֻּלָּהּ בִּצְעִיפָהּ, אַךְ אַיֵּטֶס לֹא יָדַע, כִּי הוֹצִיאָה מִבֵּין שְׂפָתֶיהָ אִמְרֵי קֶסֶם.
וְיַזּוֹן קָרָא:
– קַיֵּם הַבְטָחָתְךָ וְתֵן לְפָרֵי הָאֵשׁ שֶׁלְּךָ לָצֵאת אֵלַי.
אָז צִוָּה אַיֵּטֶס לִפְתּוֹחַ אֶת הַשְּׁעָרִים וְשׁוֹרֵי הַקֶּסֶם קָפְצוּ וַיֵּצֵאוּ. פַּרְסוֹת הַנְּחשֶׁת שֶׁלָּהֶם צִלְצְלוּ עַל גַּבֵּי הַקַּרְקַע, וּמִנְּחִירֵיהֶם יָצְאוּ לַהֲבוֹת אֵשׁ, כַּאֲשֶׁר הִשְׂתָּעֲרוּ בְּרֹאשׁ מוּרָד עַל יַזּוֹן; אַךְ הוּא לֹא נִרְתַּע אַף צָעַד. לַהֲבַת נְשִׁימָתָם חָלְפָה כַּסּוּפָה סְבִיבוֹתָיו, אַךְ לֹא חָרְכָה אַף שַׂעֲרָה אַחַת בְּרֹאשׁוֹ, וְהַפָּרִים עָמְדוּ וְרָעֲדוּ, כַּאֲשֶׁר הִתְחִילָה מֵדֵיאָה לִקְסֹם בִּקְסָמֶיהָ.
אָז קָפַץ יַזּוֹן עַל הַפָּר שֶׁעָמַד סָמוּךְ וְאָחַז בְּקַרְנוֹ; הֵם הִתְפַּתְּלוּ הֵנָּה וָהֵנָּה, עַד אֲשֶׁר הִתְרַפֵּס הַפָּר וְכָרַע עַל בִּרְכָּיו, כִּי לִבָּהּ שֶׁל הַחַיָּה מֵת בְּקִרְבָּהּ וַאֲבָרֶיהָ הַחֲזָקִים רָפוּ מִפְּנֵי הָעַיִן הַחוֹדֶרֶת שֶׁל זוֹ הָעַלְמָה הַשְּׁחוֹרָה הַקּוֹסֶמֶת וּמִפְּנֵי לַחַשׁ הַקֶּסֶם שֶׁל שְׂפָתֶיהָ.
וְכָךְ הָכְרְעוּ שְׁנֵי הַפָּרִים וְהוּשְׂמוּ בְּעֹל; יַזּוֹן קָשַׁר אוֹתָם אֶל הַמַּחֲרֵשָׁה וְדָפַק אוֹתָם לְפָנִים בַּחֲנִיתוֹ, עַד אֲשֶׁר כִּלָּה לַחֲרוֹש אֶת שְׂדֵה הַקֹּדֶשׁ.
כָּל בְּנֵי מִינוּאַ הֵרִיעוּ תְּרוּעָה, אַךְ אַיֵּטֶס נָשַׁךְ שְׂפָתָיו מִתּוֹךְ זַעַם, כִּי יַזּוֹן כִּלָּה חֲצִי עֲבוֹדָתוֹ וְהַשֶּׁמֶשׁ עוֹד עָמְדָה בַּחֲצִי הַשָּׁמַיִם.
הוּא לָקַח אֶת שִׁנֵּי הַנָּחָשׁ וְהֶרְאָה לָהֶם וְחִכָּה לִרְאוֹת מַה יֵּעָשֶׂה. אוּלָם מֵדֵיאָה הִבִּיטָה אֵלָיו וְאֶל קוֹבָעוֹ לְבַל יִשְׁכַּח אֶת הַשֵּׁעוּר שֶׁלִּמְּדָה אוֹתוֹ.
וְכָל תֶּלֶם הִתְגָּעֵשׁ וְרָתַח וּמִכָּל רֶגֶב צָמַח וְעָלָה אָדָם. מִן הָאָרֶץ עָלוּ אֲנָשִׁים לַאֲלָפִים, כָּל אֶחָד לָבוּשׁ מֵרֹאשׁוֹ וְעַד רַגְלוֹ פְּלָדָה, וְהֵם שָׁלְפוּ אֶת חַרְבוֹתֵיהֶם וַיִּשְׂתָּעֲרוּ עַל יַזּוֹן, בְּעוֹדֶנּוּ עוֹמֵד בָּאֶמְצַע לְבַדּוֹ.
בְּנֵי מִינוּאַ הֶחֱוִירוּ מִפַּחַד לְגוֹרָלוֹ, אוּלָם אַיֵּטֶס צָחַק צְחוֹק מָר. “רְאוּ! אִם מְעַט לִי חַיָּלִים מִסָּבִיב לִי, יֵשׁ בְּיָדִי לְהוֹצִיא אוֹתָם מִקֶּרֶב הָאֲדָמָה”.
אַךְ יַזּוֹן חָטַף אֶת קוֹבָעוֹ וְזָרַק אוֹתוֹ לְתוֹךְ סְבַךְ הַגְּדוּד, וְטֵרוּף עִוֵּר נָפַל עֲלֵיהֶם, חֲשָׁד, אֵיבָה, פַּחַד; הָאֶחָד קָרָא לַשֵּׁנִי: “פָּגַעְתָּ בִּי!”, הַשֵּׁנִי: “יַזּוֹן, אַתָּה מוֹת תָּמוּת!” שִׁגָּעוֹן תָּקַף אֶת הָרְפָאִים הָאֵלֶּה שֶׁצָּמְחוּ מִן הָאֲדָמָה, וְיַד אִישׁ הָיְתָה בְּרֵעֵהוּ, וְהֵם נִלְחֲמוּ זֶה בָּזֶה בְּלִי הֶרֶף, עַד כִּי נָפְלוּ כֻּלָּם חֲלָלִים עַל הָאָרֶץ. אָז נִפְתְּחוּ תַּלְמֵי הַקֶּסֶם וְהָאֲדָמָה הַטּוֹבָה לָקְחָה אוֹתָם אֶל חֵיקָהּ וַַתְּכַס עֲלֵיהֶם, וְדֶשֶׁא עֵשֶׂב צָמַח עָלֶיהָ שׁוּב, וַעֲבוֹדַת יַזּוֹן נִשְׁלָמָה.
אָז הֵרִיעוּ בְּנֵי מִינוּאַ תְּרוּעָה גְדוֹלָה, עַד כִּי שָׁמַע קוֹלָם פְּרוֹמֵיתֵּיאוּס מֵעַל סַלְעוֹ. וְיַזּוֹן קָרָא:
– הוֹלִיכוּנִי מִיָּד אֶל גִּזַּת הַזָּהָב בְּטֶרֶם תָּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ.
אוּלָם אַיֵּטֶס אָמַר בְּלִבּוֹ: "הוּא כָּבַשׁ אֶת הַפָּרִים וְזָרַע וְקָצַר אֶת יְבוּל הַמָּוֶת. מִי הוּא זֶה אֲשֶׁר עָמַד בִּפְנֵי כָּל הַקְּסָמִים? לֹא יִבָּצֵר מִמֶּנּוּ לַהֲרֹג גַּם אֶת הַנָּחָשׁ.
וְלָכֵן דָּחָה אֶת הַדָּבָר וַיָּשָׁב לְהִתְיָעֵץ עִם שָׂרָיו וְרוֹזְנָיו עַד אֲשֶׁר שָׁקְעָה הַשֶּׁמֶשׁ וּבַכֹּל הָיָה חשֶׁךְ. אָז צִוָּה לַכָּרוֹז לִקְרֹא בְּקוֹל: “אִישׁ לְאָהֳלוֹ הַלַּיְלָה. מָחָר נִפָּגֵשׁ עִם הַגִּבּוֹרִים הָאֵלֶּה וּנְדַבֵּר עַל גִּזַּת הַזָּהָב”.
וְהוּא פָּנָה אַחֲרֵי כֵן אֶל מֵדֵיאָה, הִבִּיט בְּפָנֶיהָ וַיֹּאמַר:
– אֵלֶּה הֵם מַעֲשַׂיִךְ, בַּת־כְּשָׁפִים בּוֹגֶדֶת! אַתְּ עָזַרְתְּ לַנָּכְרִים הָאֵלֶּה צְהֻבֵּי־הַשֵּׂעָר וְהֵבֵאת חֶרְפָּה עַל אָבִיךְ וְעָלַיִךְ!
מֵדֵיאָה הִתְכַּוְּצָה וְרָעֲדָה וּפָנֶיהָ חָוְרוּ מִפַּחַד, וְאַיֵּטֶס יָדַע, כִּי בָּהּ הָאָשָׁם, וְהוּא לָחַשׁ: “אִם יַשִּׂיגוּ אֶת גִּזַּת הַזָּהָב, מוֹת תָּמוּתִי!”
אַךְ בְּנֵי מִינוּאַ הָלְכוּ אֶל אֳנִיָּתָם, בְּשָׁאֲגָם כַּאֲרָיוֹת עַל טַרְפָּם, כִּי רָאוּ אֶת אַיֵּטֶס אוֹמֵר לְהִתְעַלֵּל בָּהֶם וְלִגְזֹל מֵהֶם אֶת פְּרִי עֲמָלָם. וְאוֹלֵיאוֹס אָמַר: “נֵלֵךְ נָא יַחְדָּו אֶל הַחֹרְשָׁה וְנִקַּח אֶת הַגִּזָּה בְּכֹחַ”.
וְאַיְדַס הַפּוֹחֵז קָרָא: “נַפִּיל גּוֹרָלוֹת, מִי יֵלֵךְ רִאשׁוֹן, כִּי אִם יֹאכַל הַדְּרַקּוֹן אֶת הָאֶחָד, יוּכְלוּ הַשְּׁאָר לַהֲרֹג אוֹתוֹ וְלָקַחַת אֶת הַגִּזָּה בְּשָׁלוֹם”. אוּלָם יַזּוֹן עָצַר בַּעֲדָם, אַף כִּי הִלֵּל אוֹתָם, כִּי קַוֵּה קִוָּה לְעֶזְרָתָהּ שֶׁל מֵדֵיאָה.
כַּעֲבֹר רֶגַע בָּאָה מֵדֵיאָה וְהִיא רוֹעֶדֶת. וַתֵּבְךְ שָׁעָה קַלָּה בְּטֶרֶם פָּתְחָה לְדַבֵּר, אַחֲרֵי כֵן אָמְרָה:
– בָּא קִצִּי וַאֲנִי הוֹלֶכֶת לָמוּת, כִּי נוֹדַע לְאָבִי דְבַר עֶזְרָתִי לָכֶם. הוּא הָיָה הוֹרֵג אֶתְכֶם, לוּ מְלָאוֹ לִבּוֹ, אַךְ אֵין הוּא רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת לָכֶם רָעָה, כִּי עַל כֵּן אוֹרְחָיו אַתֶּם. לְכוּ, אֵפוֹא, לְכוּ וּזְכַרְתֶּם אֶת מֵדֵיאָה הַמִּסְכֵּנָה, כַּאֲשֶׁר תַּרְחִיקוּ הָלְאָה, מֵעֵבֶר לַיָּם. אוּלָם כָּל הַגִּבּוֹרִים קָרְאוּ בְּקוֹל:
– אִם אַתְּ תָּמוּתִי, מוֹת נָמוּת גַּם אֲנַחְנוּ, כִּי בִּלְעָדַיִךְ לֹא נוּכַל לְהַשִּׂיג אֶת הַגִּזָּה, וּבִלְעָדֶיהָ לֹא נָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי נִפֹּל פֹּה בַּמִּלְחָמָה עַד אֶחָד.
– אַל תָּמוּתִי – אָמַר יַזּוֹן – הִמָּלְטִי עִמָּנוּ מֵעֵבֶר לַיָּם. הַרְאִי לָנוּ תְחִלָּה, כֵּיצַד נַשִּׂיג אֶת הַגִּזָּה, כִּי בְּיָדֵךְ לַעֲשׂוֹת זֹאת. אִם לֹא כֵן, לָמָּה אַתְּ הַכֹּהֶנֶת שֶׁל הַחֹרְשָׁה? רַק תַּרְאִי לָנוּ אֵיךְ לִזְכּוֹת בְּגִזַּת הַזָּהָב וּבָאת אֵלֵינוּ וְהָלַכְתְּ עִמָּנוּ וְהָיִית הַמַּלְכָּה לִימִינִי וּמָשַׁלְתִּי בִּנְסִיכֵי מִינוּאַ בְּיוֹלְקוֹס הָעִיר לְיַד הַיָּם.
וְכָל הַגִּבּוֹרִים הִקִּיפוּהָ וְנָדְרוּ לָהּ, כִּי הִיא תִּהְיֶה לְמַלְכָּה לָהֶם.
מֵדֵיאָה בָּכְתָה וְהִתְנוֹדְדָה וְהֵלִיטָה פָּנֶיהָ בְּכַפּוֹת יָדֶיהָ, כִּי לִבָּהּ הִתְגַּעְגַּע עַל אַחְיוֹתֶיהָ וְעַל חַבְרוֹתֶיהָ וְעַל הָאָרֶץ שֶׁבָּהּ גָּדְלָה מִיַּלְדוּתָהּ. אַךְ לָאַחֲרוֹנָה הִבִּיטָה עַל יַזּוֹן וַתֹּאמַר מִתּוֹךְ אֲנָחוֹת:
– הַאֻמְנָם עָלַי לַעֲזֹב אֶת אַרְצִי וְאֶת עַמִּי וְלָלֶכֶת עִם נָכְרִים מֵעֵבֶר לַיָּם? הַגּוֹרָל הוּטַל וְעָלַי לְהִכָּנַע לוֹ. אָנֹכִי אַרְאֶה לָכֶם אֵיךְ לְהַשִּׂיג אֶת גִּזַּת הַזָּהָב. הַסִּיעוּ אֶת אֳנִיַּתְכֶם לְצַד הַיַּעַר וְקִשְׁרוּהָ שָׁם עַל הַחוֹף; וְיָבוֹא נָא יַזּוֹן בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה וְעִמּוֹ חָבֵר אֶחָד אַמִּיץ לִפְגֹּשׁ אוֹתִי מִתַּחַת לַחוֹמָה.
אָז קָרְאוּ כָּל הַגִּבּוֹרִים: “אֲנִי אֵלֵךְ!”, “אֲנִי!”, “וַאֲנִי!” וְאַיְדַס הַפּוֹחֵז יָצָא מִדַּעְתּוֹ מִקִּנְאָה, כִּי נִכְסְפָה נַפְשׁוֹ לִהְיוֹת הָרִאשׁוֹן לְכָל דָּבָר, אוּלָם מֵדֵיאָה הִרְגִּיעָה אוֹתָם וְאָמְרָה: “אוֹרְפֵיאוֹס יֵלֵךְ עִם יַזּוֹן וְיָבִיא עִמּוֹ אֶת נֵבֶל הַקֶּסֶם אֲשֶׁר לוֹ; שָׁמַעְתִּי אוֹמְרִים עָלָיו, כִּי מֶלֶךְ הַמְשׁוֹרְרִים הוּא וּבְיָדוֹ לְהַקְסִים כָּל דָּבָר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה”.
וְאוֹרְפֵיאוֹס צָחַק מִשִּׂמְחָה וּמָחָא כָּף, כִּי עַל כֵּן בָּחֲרוּ בּוֹ.
וּבְכֵן הָלְכוּ בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה אֶל שְׂפַת הַיָּם וַיִּמְצְאוּ אֶת מֵדֵיאָה, וְעִמָּהּ בָּא אַבְּסִירְטוּס אָחִיהָ הַצָּעִיר וְהוּא מוֹלִיךְ כֶּבֶשׂ בֶּן שָׁנָה.
מֵדֵיאָה הֵבִיאָה אוֹתוֹ לִסְבַךְ־יַעַר לְיַד שַׁעַר אֱלֹהֵי הַמִּלְחָמָה. אָז צִוְּתָה עַל יַזּוֹן לַחְפּוֹר בּוֹר וְלִשְׁחוֹט אֶת הַכֶּבֶשׂ וְלַהֲנִיחוֹ שָׁם, וְהִיא פִּזְּרָה עַל זֶה עִשְׂבּוֹת קֶסֶם וּדְבָשׁ מֵחַלַּת הַדְּבָשׁ. אוֹתוֹ רֶגַע צָמְחָה וְיָצְאָה מִן הָאֲדָמָה, וְאֵשׁ אֲדֻמָּה מַבְרִיקָה לְפָנֶיהָ, בְּרִימָה הַמְכַשֵּׁפָה־הַצַּיֶּדֶת הַפְּרוּעָה, וּמִסְבִיבָהּ כְּלָבֶיהָ הַמְטֹרָפִים נוֹבְחִים. רֹאשׁ אֶחָד הָיָה לָהּ כְּרֹאשׁ הַסּוּס, וְהַשֵּׁנִי כְּרֹאשׁ כֶּלֶב צַיִד, וְהַשְּׁלִישִׁי כְּרֹאשׁ נָחָשׁ לוֹחֵשׁ, וְחֶרֶב בְּכָל אַחַת מִיָּדֶיהָ. וְהִיא קָפְצָה לְתוֹךְ הַבּוֹר עִם כְּלָבֶיהָ, וְהֵם אָכְלוּ וְשָׁתוּ לָשֹבַע וְלָרְוָיָה, בְּעוֹד יַזּוֹן וְאוֹרְפֵיאוֹס עוֹמְדִים וְרוֹעֲדִים וּמֵדֵיאָה מַסְתִּירָה עֵינֶיהָ. לָאַחֲרוֹנָה נֶעֶלְמָה הַמַּלְכָּה־הַמְכַשֵּׁפָה וַתָּעָף עִם כְּלָבֶיהָ הַיַעֲרָה; וּבְרִיחֵי הַשְּׁעָרִים נָפְלוּ וְדַלְתוֹת הַנְּחשֶׁת נִפְתְּחוּ לִרְוָחָה וּמֵדֵיאָה עִם הַגִּבּוֹרִים רָצוּ לְפָנִים וְאָצוּ אֶל יַעַר הָרַעַל בֵּין הַגְּזָעִים הַקּוֹדְרִים שֶׁל עֲצֵי־הָאַשּׁוּר הַכַּבִּירִים, וְאֶת הַדֶּרֶךְ הוֹרָה לָהֶם נֹגַהּ גִּזַּת הַזָּהָב, עַד אֲשֶׁר רָאוּ אוֹתָהּ תְּלוּיָה עַל עֵץ עָצוּם אֶחָד בָּאֶמְצַע. יַזּוֹן חָשַׁק לִקְפּוֹץ וְלַחֲטוֹף אֶת הַשָּׁלָל, אַךְ מֵדֵיאָה מָנְעָה בַּעֲדוֹ וְהֶרְאֲתָה לוֹ מִתּוֹךְ רַעַד אֶת הָעֵץ, אֲשֶׁר לְרַגְלָיו רָבַץ נָחָשׁ כַּבִּיר הַכָּרוּךְ וּמִתְפַּתֵּל בֵּין הַשָּׁרָשִׁים וְגוּפוֹ כְּאֹרֶן־הָרִים. הֵם יָכְלוּ לִרְאוֹת רַק מַחֲצִיתוֹ, לֹא יוֹתֵר, כִּי שְׁאָר גּוּפוֹ הָיָה מוּטָל בַּחֲשֵׁכָה הַרְחֵק מֵאָחוֹר. וְכַאֲשֶׁר רָאָה הַנָּחָשׁ אֶת הָאֲנָשִׁים בָּאִים, הֵרִים אֶת רֹאשׁוֹ וְאָרַב לָהֶם בְּעֵינָיו הַקְּטַנּוֹת וְהַבְּהִירוֹת וְשָׁלַח אֶת לְשׁוֹנוֹ כְּעֵין־הַמַּזְלֵג וְנָהַם כָּאֵשׁ בַּיַּעַר, עַד אֲשֶׁר הִתְנַעְנְעָה הַחֹרְשָׁה וְגָנְחָה. אַךְ מֵדֵיאָה דִּבְּרָה אֵלָיו רַכּוֹת וְהוּא הִטָּה לָהּ אֶת צַוָּארוֹ הָאָרוֹךְ וְהַטָּלוּא וְלָקַק אֶת יָדָהּ וְהִבִּיט אֶל פָּנֶיהָ, כְּאִלּוּ בִּקֵּשׁ מִמֶּנָּה אֹכֶל. אָז נָתְנָה אוֹת לְאוֹרְפֵיאוֹס וְהוּא פָּתַח בְּשִׁיר קֶסֶם.
וְכַאֲשֶׁר שָׁר, נָדַם הַיַּעַר שׁוּב, הֶעָלִים עַל כָּל עֵץ לֹא זָעוּ, וְרֹאשׁ הַנָּחָשׁ יָרַד, וְטַבְּעוֹת הַנְּחשֶׁת עַל גּוּפוֹ רָפוּ, וְעֵינָיו הַנּוֹצְצוֹת נֶעֶצְמוּ בַּעֲצַלְתַּיִם, עַד אֲשֶׁר נָשַׁם רַכּוֹת כְּיֶלֶד בְּשָׁעָה שֶׁאוֹרְפֵיאוֹס קָרָא לְתַעֲנוּג הַשֵּׁנָה, הַנּוֹתֶנֶת מְנוּחָה לִבְנֵי אָדָם, לְחַיּוֹת־הַיַּעַר וּלְגַלֵּי־הַיָּם.
אוֹתָהּ שָׁעָה קָפַץ יַזּוֹן לְפָנִים בִּזְהִירוּת וּפָסַע עַל גַבֵּי הַנָּחָשׁ הַכַּבִּיר הַזֶּה וְקָרַע אֶת הַגִּזָּה מֵעַל גֶּזַע הָעֵץ; וְהָאַרְבָּעָה חָשׁוּ לְמַטָּה מִן הַגַּן וְנִמְלְטוּ אֶל שְׂפַת הַיָּם, אֲשֶׁר שָׁם עָמְדָה הָאֳנִיָּה.
רֶגַע אֶחָד שָׂרְרָה דֻמִּיָּה כַּאֲשֶׁר אָחַז יַזּוֹן בְּיָדוֹ אֶת גִּזַּת הַזָּהָב וֶהֱרִימָהּ לְמַעְלָה. אָז קָרָא: עַתָּה לְכִי, אַרְגּוֹ הַטּוֹבָה, אוּצִי, רוּצִי, אִם רְצוֹנֵךְ לִרְאוֹת עוֹד אֶת פֶּלְיוֹן.
וְהָאֳנִיָּה הָלְכָה, כַּאֲשֶׁר מָשְׁכוּ אוֹתָהּ הַגִּבּוֹרִים כֻּלָּם זוֹעֲפִים וְשׁוֹתְקִים, וּמְשׁוֹטֵיהֶם עֲטוּפִים, עַד אֲשֶׁר עֵץ־הָאֹרֶן הִתְכּוֹפֵף תַּחַת יְדֵיהֶם כָּעֲרָבָה, וְהָאֳנִיָּה הַחֲזָקָה אַרְגּוֹ נֶאֶנְקָה תַּחַת מַכּוֹתֵיהֶם.
הֵם עָטוּ לְתוֹךְ מִשְׁבְּרֵי הַיָּם וְאַרְגּוֹ קָפְצָה עַל הַמִשְׁבָּרִים כְּסוּס, עַד אֲשֶׁר הַגִּבּוֹרִים כֻּלָּם עָמְדוּ וְשָׁאֲפוּ רוּחַ בִּכְבֵדוּת, אִישׁ אִישׁ עַל מְשׁוֹטוֹ, בְּשָׁעָה שֶׁהָאֳנִיָּה הֶחֱלִיקָה בְּמֶרְחֲבֵי הַיָּם.
אָז לָקַח אוֹרְפֵיאוֹס אֶת נִבְלוֹ וְשָׁר שִׁיר מִזְמוֹר נִצָּחוֹן, עַד אֲשֶׁר הִתְעוֹדֵד שׁוּב רוּחַ הַגִּבּוֹרִים, וְהֵם חָתְרוּ בְּעֹז וּבְאֹמֶץ הָלְאָה הָלְאָה, בְּתוֹךְ אֲפֵלַת הַמַּעֲרָב.
פרק ה: אֵיךְ נִסְחֲפוּ הָאַרְגּוֹנַבְטִים לְתוֹךְ יָם לֹא־נוֹדָע 🔗
הִנֵּה כִּי כֵן נִמְלְטוּ הַגִּבּוֹרִים בְּחִפָּזוֹן לְצַד מַעֲרָב. אַךְ אַיֵּטֶס זִיֵּן אֶת הַצִּי שֶׁלּוֹ וַיִּרְדּוֹף אַחֲרֵיהֶם. וְלִינְקֵאוֹס בַּעַל הָעַיִן הַחַדָּה רָאָה אוֹתוֹ הוֹלֵךְ וּבָא בְּעוֹדֶנּוּ רָחוֹק מֵהֶם הַרְבֵּה פַּרְסָאוֹת וַיִּקְרָא:
– אֲנִי רוֹאֶה אֳנִיּוֹת לְמֵאוֹת, וְהֵן כַּעֲדַת בַּרְבּוּרִים לְבָנִים, מֵרָחוֹק, בַּמִּזְרָח.
לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה חָתְרוּ הָאֲנָשִׁים בְּכֹחַ כְּגִבּוֹרִים, אַךְ הָאֳנִיּוֹת הָלְכוּ וְקָרְבוּ מִשָּׁעָה לְשָׁעָה.
אָז עָלָה בְּלֵב מֵדֵיאָה, הָעַלְמָה הַקּוֹסֶמֶת הַקּוֹדֶרֶת, רַעְיוֹן אַכְזָרִי וְנוֹרָא. הִיא הָרְגָה אֶת אָחִיהָ הַצָּעִיר אַבְּסִירְטוּס וַתַּשְׁלִיכֵהוּ לְתוֹךְ הַיָּם, כִּי אָמְרָה: “עַד אֲשֶׁר יוּכַל לְהָבִיא אֶת גּוּפַת הַמֵּת לִקְבוּרָה, יַעֲבוֹר זְמָן רָב וְהוּא יִשָּׁאֵר הַרְחֵק מֵאִתָּנוּ”.
כָּל הַגִּבּוֹרִים נִזְדַּעְזְעוּ וַיַּבִּיטוּ אִישׁ בִּפְנֵי אָחִיו מִתּוֹךְ בּוּשָׁה, אַךְ לֹא יָכְלוּ לְהַעֲנִישׁ אֶת הָאִשָּׁה הַקּוֹסֶמֶת הַקּוֹדֶרֶת, כִּי עַל כֵּן הִיא הִשִּׂיגָה בִּשְׁבִילָם אֶת גִּזַּת הַזָּהָב.
וְכַאֲשֶׁר בָּא אַיֵּטֶס אֶל הַמָּקוֹם רָאָה אֶת הַגּוּפָה הַצָּפָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם, עָמַד שָׁעָה רַבָּה וַיִּתְאַבֵּל עַל בְּנוֹ, וַיִּקַּח אוֹתוֹ וַיָּשָׁב הַבָּיְתָה.
וְכֵן נִמְלְטוּ הָאַרְגּוֹנַבְטִים מִצָּרָה הַפַּעַם; אַךְ אֵל־הָאֵלִים צֵאוּס רָאָה אֶת הֶעָוֹן הַנִּתְעָב הַזֶּה וַיִּשְׁלַח מִשָּׁמַיִם סְעָרָה, אֲשֶׁר סָחֲפָה אֶת הָאֳנִיָּה הַרְחֵק מִנְּתִיבָהּ. יוֹם אַחֲרֵי יוֹם טִלְטְלָה אוֹתָהּ הַסְּעָרָה בֵּין קֶצֶף וַעֲרָפֶל מְסַמֵּא, עַד אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ עוֹד אֵיפֹה הֵם עוֹמְדִים, כִּי הַשֶּׁמֶשׁ בַּשָּׁמַיִם אָסְפָה נָגְהָהּ. לָאַחֲרוֹנָה עָלְתָה הָאֳנִיָּה עַל שִׂרְטוֹן בֵּין אִיִּים שְׁפָלִים שֶׁל בֹּץ וְחוֹל, וְהַגַּלִּים עָלוּ עָלֶיהָ וּבַעֲדָהּ, וְהַגִּבּוֹרִים אָבְדָה תִּקְוָתָם לַחַיִּים.
אָז קָרָא יַזּוֹן אֶל הֵרָה: “הַמַּלְכָּה הַנַּעֲרָצָה, אַתְּ הֶרְאֵית לָנוּ חַסְדֵּךְ עַד הֵנָּה, לָמָּה עֲזַבְתָּנוּ בְּעֵת צָרָתֵנוּ לָמוּת פֹּה בְּתוֹךְ יָם לֹא־נוֹדָע? קָשֶׁה הוּא לְאַבֵּד אֶת הַכָּבוֹד, אֲשֶׁר זָכִינוּ בּוֹ בְּרֹב עָמָל וּתְלָאָה, וְקָשֶׁה הוּא הָרַעְיוֹן לִבְלִי רְאוֹת עוֹד לְעוֹלָם אֶת יָוָן וְאֶת הַמִּפְרָץ הַנָּאֶה שֶׁל פַּגַּזַּי”.
אָז נִשְׁמַע קוֹל מֵאֵת עֲנַף־הַקֶּסֶם שֶׁעָמַד מֵאֲחוֹרֵי אַרְגּוֹ: “יַעַן כִּי קָצַף אֵל־הָאֵלִים צֵאוּס, בָּאָה עֲלֵיכֶם כָּל הָרָעָה. יֵשׁ עָוֹן נוֹרָא בְּתוֹךְ הַמָּקוֹם הַזֶּה וָאֳנִיַּתְכֶם הַקְּדוֹשָׁה נִכְתְּמָה בְּדָם”.
לְשֵׁמַע הַדָּבָר קָרְאוּ כַּמָּה מִן הַגִּבּוֹרִים: “מֵדֵיאָה הִיא הָרוֹצַחַת. הָאִשָּׁה הַמְכַשֵּׁפָה תִּשָּׂא אֶת עֲוֹנָהּ וּמוֹת תָּמוּת!” וְהֵם תָּפְשׂוּ אֶת מֵדֵיאָה וְאָמְרוּ לְהַשְׁלִיכָהּ הַיָּמָּה לְכַפֵּר אֶת מוֹת הָעֶלֶם; אוּלָם עֲנַף הַקֶּסֶם הִשְׁמִיעַ: הַנִּיחוּ לָהּ עַד אֲשֶׁר תִּמָּלֵא סְאַת עֲווֹנוֹתֶיהָ. הַנְּקָמָה צוֹפָה לָהּ וּבוֹא תָבוֹא, אַךְ עָלֶיהָ לִחְיוֹת עוֹד, כִּי אַתֶּם זְקוּקִים לָהּ. עָלֶיהָ לְהַרְאוֹת לָכֶם אֶת הַדֶּרֶךְ אֶל אֲחוֹתָהּ קִירְקָה, הַיּוֹשֶׁבֶת בֵּין הָאִיִּים אֲשֶׁר בַּמַּעֲרָב, עֲלֵיכֶם לָשׁוּט אֵלֶיהָ, דֶּרֶךְ קָשָׁה, וְהִיא תְּטַהֵר אֶתְכֶם מִפִּשְׁעֲכֶם.
לְאָן הָלְכוּ – אֵינִי יָכֹל לְסַפֵּר, אַף לֹא אֵיכָכָה בָּאוּ לְבֵית קִירְקָה וְאֶל הָאִי הַנֶּהְדָּר בַּמַּעֲרָב, אַךְ כַּאֲשֶׁר בָּאוּ אֶל הָאָרֶץ, יָצְאָה קִירְקָה לִקְרָאתָם אֶל הָאֳנִיָּה, וְהֵם נִבְהֲלוּ וְרָעֲדוּ בִּרְאוֹתָם אוֹתָהּ, כִּי שְׂעָרָהּ וּפָנֶיהָ וּבְגָדֶיהָ הִזְהִירוּ בְּלֶהָבָה.
וְהִיא בָּאָה וְהִבִּיטָה אֶל מֵדֵיאָה, וּמֵדֵיאָה הִסְתִּירָה אֶת פָּנֶיהָ תַּחַת צְעִיפָהּ.
וְקִירְקָה קָרְאָה:
– הוֹי, נַעֲרָה מְכַשֵּׁפָה, הַאִם שָׁכַחְתְּ כָּל עֲווֹנוֹתַיִךְ, כִּי בָּאת הֵנָּה אֶל הָאִי שֶׁלִּי, אֲשֶׁר בּוֹ יִפְרְחוּ הַפְּרָחִים כָּל הַשָּׁנָה? אַיֵּה אָבִינוּ הַזָּקֵן וְהָאָח אֲשֶׁר הֲרָגַתּוּ? יֵשׁ לִי תִּקְוָה מְעַטָּה, כִּי תָּשׁוּבִי בְּשָׁלוֹם עִם הַנָּכְרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָהַבְתְּ. אָנֹכִי אֶשְׁלַח לָכֶם מָזוֹן וְיַיִן, אַךְ אֳנִיַּתְכֶם אַל תַּעֲמוֹד פֹּה, כִּי נִכְתְּמָה בְּעָוֹן וַאֲנָשֶׁיהָ נִכְתְּמוּ בְּעָוֹן.
הַגִּבּוֹרִים הִתְחַנְּנוּ לְפָנֶיהָ, אַךְ לַשָּׁוְא בָּכוּ: “טַהֲרֵנוּ מִפִּשְׁעֵנוּ!”, כִּי הִיא שָׁלְחָה אוֹתָם מֵעַל פָּנֶיהָ וְאָמְרָה: “לְכוּ אֶל הַכֵּף מֵלֵּיאָה וְשָׁם אוּלַי תִּטָּהֲרוּ וְשַׁבְתֶּם לְאַרְצְכֶם”.
אָז קָמָה רוּחַ נוֹחָה וְהֵם הִפְלִיגוּ לְצַד מִזְרָח עַד אֲשֶׁר בָּאוּ אֶל אִי עֲטוּף פְּרָחִים בְּעֶרֶב קַיִץ בָּהִיר. וְכַאֲשֶׁר קָרְבוּ אֶל הָאִי אַט אַט וּבִזְהִירוּת, שָׁמְעוּ זְמִירוֹת נְעִימוֹת עַל הַחוֹף. אַךְ כַּאֲשֶׁר שָׁמְעָה זֹאת מֵדֵיאָה, קָמָה וַתִּקְרָא: הִשָּׁמְרוּ לָכֶם, הַגִּבּוֹרִים כֻּלְּכֶם, כִּי אֵלֶּה הֵם סַלְעֵי הַסִּירֵנוֹת.14 עֲלֵיכֶם לַעֲבוֹר עַל פְּנֵיהֶן, כִּי אֵין נָתִיב אַחֵר. אַךְ אֵלֶּה שֶׁיַּקְשִׁיבוּ לַזִּמְרָה הַזֹּאת יֹאבֵדוּ.
אָז קָרָא אוֹרְפֵיאוֹס מֶלֶךְ כָּל הַמְשׁוֹרְרִים:
– הָבָה אֶתְעָרֵב עִמָּהֶן, שִׁירֵיהֶן לְעֻמַּת שִׁירִי. אָנֹכִי הִקְסַמְתִּי בְּשִׁירִי אֲבָנִים וְעֵצִים וּדְרַקּוֹנִים, וְאַף כִּי לִבּוֹת בְּנֵי אָדָם!
הוּא לָקַח נִבְלוֹ בְּיָדוֹ וַיַּעֲמֹד מִמַּעַל לַתֹּרֶן וַיִּפְתַּח בְּשִׁיר הַקְּסָמִים שֶׁלּוֹ.
אוֹתָהּ שָׁעָה רָאוּ אֶת הַסִּירֵנוֹת עַל אִי הַפְּרָחִים אַנְתֵּמוֹזָה, אֶת שָׁלֹש הָעֲלָמוֹת הַיָּפוֹת יוֹשְׁבוֹת עַל הַחוֹף תַּחַת סֶלַע אָדֹם עִם שְׁקִיעַת הַחַמָּה, וּבוּטֶס בֶּן פַּנְדִיּוֹן, הַיָּפֶה מִכֹּל בְּנֵי הָאָדָם, קָפַץ מִתּוֹךְ הָאֳנִיָּה וַיָּשָׁט אֶל הַחוֹף וַיִּכְרַע עַל בִּרְכָּיו לִפְנֵי הַסִּירֵנוֹת וַיִּקְרָא: זַמֵּרְנָה! זַמֵּרְנָה! אוּלָם יוֹתֵר מִזֶּה לֹא אָמַר, כִּי תַּרְדֵּמַת קֶסֶם נָפְלָה עָלָיו וְזִמְזוּם נָעִים עָלָה בְּאָזְנָיו, וְהוּא שָׁקַע כֻּלּוֹ בְּחָצָץ וַיִּשְׁכַּח אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ וְעַד עוֹלָם לֹא רָאוּ עֵינָיו עַל הַחוֹף הֶעָגוּם הַזֶּה מִסָּבִיב לוֹ אֶת עַצְמוֹת־הָאֲנָשִׁים הַפְּזוּרוֹת עָלָיו.
אַחֲרֵי כֵן עָלוּ שָׁלֹש הָאֲחָיוֹת הַיָּפוֹת וּבַת־צְחוֹק אַכְזָרִית עַל שִׂפְתוֹתֵיהֶן, וּלְאַט לְאַט הִתְגַּנְּבוּ אֵלָיו, כַּאֲשֶׁר יִתְגַּנֵּב הַנָּמֵר אֶל טַרְפּוֹ וִידֵיהֶן הָיוּ כְּצִפָּרְנֵי הַנְּשָׁרִים, בְּדָרְסָן אֶת עַצְמוֹת קָרְבְּנוֹתֵיהֶם לְשַׂמֵּחַ אֶת נַפְשָׁם בִּסְעוּדָתָן הָאַכְזָרִית.
אוּלָם אַפְרוֹדִיטָה הַיְפֵהפִיָּה רָאֲתָה אוֹתוֹ מִמְּרוֹם שִׁבְתָּהּ וְהִיא הִשְׁפִּילָה לָרֶדֶת עַל אִי הַסִּירֵנוֹת וַתַּחֲטֹף אֶת טַרְפָּן מִבֵּין צִפָּרְנֵיהֶן. וְהִיא הֵרִימָה אֶת בּוּטֶס בְּשָׁכְבוֹ יָשֵׁן וַתָּלֶט אוֹתוֹ בַּעֲרָפֶל שֶׁל זָהָב וַתִּשָּׂאֵהוּ אֶל שִׂיא הָהָר לִילִיבֵיאוּם וְשָׁם יָשֵׁן שָׁנִים רַבּוֹת שֵׁנָה מְתוּקָה.
אַךְ כַּאֲשֶׁר רָאוּ הַסִּירֵנוֹת, כִּי נֻצְּחוּ, צָרְחוּ מִקִּנְאָה וּמֵחֵמָה וַתִּקְפֹּצְנָה מֵעַל הַחוֹף לְתוֹךְ הַיָּם וְהֵן נֶהְפְּכוּ לִסְלָעִים עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
אַחֲרֵי כֵן חָתְרוּ הַגִּבּוֹרִים עַד אֲשֶׁר כָּלָה כֹּחָם, וְאַחֲרֵי עָמָל וּתְלָאָה, אֲשֶׁר כָּמוֹהָ לֹא יָדַע אִישׁ לִפְנֵיהֶם עַל הַחוֹף הַלּוֹהֵט שֶׁל אַפְרִיקָה, נָדְדוּ יָמִים רַבִּים וְקָשִׁים. שָׁם נֶהֱרַג קַנְתּוּס, בְּשָׁעָה שֶׁנִּסָּה לִמְשֹׁךְ שֶׂה, בְּאֶבֶן שֶׁזָּרַק בּוֹ רוֹעֶה.
וְשָׁם מֵתוּ גַם מוֹפְּסוּס, זֶה הַחוֹזֶה, שֶׁיָּדַע וְהִכִּיר אֶת הַקּוֹל שֶׁל כָּל הַצִּפֳּרִים, אַךְ לֹא יָכֹל לַחֲזוֹת מֵרֹאשׁ אֶת קִצּוֹ, כִּי נָשַׁךְ אוֹתוֹ בְּרַגְלוֹ נָחָשׁ, אֶחָד מֵאֵלֶּה שֶׁצָּמְחוּ מֵרֹאשָׁהּ שֶׁל הַגֹּרְגּוֹנָה בְּשָׁעָה שֶׁפֶּרְסֵאוּס נָשָׂא אוֹתוֹ דֶרֶךְ הַחוֹלוֹת.
לָאַחֲרוֹנָה רָאוּ אֶת אֶרֶץ כְּרֵתִי הַמְהֻלָּלָה, וְהֵם אָמְרוּ: “נַעֲלֶה עַל חוֹף כְּרֵתִי וְנִרְאֶה אֶת הַמֶּלֶךְ הַיָּשָׁר מִינוֹס וְכָל עָשְׁרוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ. הוּא, לְפָחוֹת, יְקַדֵּם אֶת פָּנֵינוּ בְּמִדַּת הַכְנָסַת אוֹרְחִים וְיִתֵּן לָנוּ לְמַלֵּא אֶת חֲבִיּוֹת הַמַּיִם שֶׁלָּנוּ עַל הַחוֹף”.
אַךְ כַּאֲשֶׁר קָרְבוּ אֶל הָאִי, רָאוּ עֲנָק גָּבוֹהַ מִכָּל אֹרֶן־הָרִים וְהוּא מַבְרִיק בַּמָּרוֹם נֹכַח הַשֶּׁמֶשׁ כְּמִגְדַּל נְחשֶׁת מְמֹרָט. הוּא בָּא לִקְרָאתָם חִישׁ מַהֵר מִכָּל סוּס מָהִיר, מְקַפֵּץ קְפִיצוֹת גְּדוֹלוֹת, פּוֹסֵעַ פְּסִיעוֹת גַּסּוֹת מִגִּבְעָה לְגִבְעָה וּמַשְׁמִיעַ בִּגְרוֹנוֹ־נְחשֶׁת קוֹל כְּקוֹל חֲצוֹצְרָה מֵעַל הַגְּבָעוֹת:
– שׁוֹדְדֵי־יָם אַתֶּם, גַּזְלָנִים אַתֶּם! אִם תָּעִיזוּ לַעֲלוֹת עַל הַיַּבָּשָׁה, מוֹת תָּמוּתוּ.
אַךְ מֵדֵיאָה אָמְרָה: "אֲנִי יוֹדַעַת אֶת הָעֲנָק הַזֶּה. שָׁמַעְתִּי עָלָיו בְּאֶרֶץ הַמִּזְרָח. הֵפַסְטוֹס מֶלֶךְ־הָאֵשׁ יָצַר אוֹתוֹ בַּמַּפָּחָה שֶׁלּוֹ בְּהַר אֶתְּנָה תַּחַת הָאֲדָמָה וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ טַלּוּס וַיִּתְּנֵהוּ לְמִינוֹס לְעֶבֶד לִשְׁמֹר עַל חוֹף כְּרֵתִי. שָׁלֹש פְּעָמִים בַּיּוֹם הוּא סוֹבֵב אֶת הָאִי וְלֹא יָנוּם וְלֹא יִישַׁן לְעוֹלָם, וְאִם יַעֲלוּ נָכְרִים עַל הַיַּבָּשָׁה, יִקְפֹּץ לְתוֹךְ כִּבְשַׁן־הָאֵשׁ הַבּוֹעֵר שָׁם בֵּין הֶהָרִים. וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר הוּא מְלֻבָּן הוּא מִתְנַפֵּל עֲלֵיהֶם וְשׂוֹרֵף אוֹתָם בִּידֵי־הַנְּחשֶׁת שֶׁלּוֹ. אוֹמְרִים, שֶׁיֵּשׁ לוֹ רַק עוֹרֵק אֶחָד בְּכָל גּוּפוֹ, הַמָּלֵא אֵשׁ נוֹזֶלֶת, וְהָעוֹרֵק הַזֶּה סָגוּר בְּמַסְמֵר, אַךְ אֵינִי יוֹדַעַת אֵיפֹה מְקוֹם הַמַּסְמֵר הַזֶּה. אוּלָם לוּ עָלָה בְּיָדִי לְמָצְאוֹ, כִּי אָז יְכֹלְתֶּם לִשְׁאֹב פֹּה מַיִם בְּשָׁלוֹם בִּשְׁבִיל אֳנִיַּתְכֶם.
אָז פָּקְדָה עֲלֵיהֶם לְהַעֲלוֹת אוֹתָהּ עַל הַחוֹף וַתַּעֲמֹד שָׁם בְּכָל יָפְיָהּ לְבַדָּהּ, עַד אֲשֶׁר פָּסַע הָעֲנָק וְשָׁב כֻּלּוֹ מְלֻבָּן בָּאֵשׁ מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ, וְהָעֵשֶׂב תַּחַת עֲקֵבָיו לוֹחֵשׁ וְעָשֵׁן.
וְכַאֲשֶׁר רָאָה אֶת הָעַלְמָה לְבַדָּהּ, עָמַד עַל מְקוֹמוֹ, וְהִיא הִבִּיטָה עַל פָּנָיו בְּעֹז בְּלִי נוֹעַ וַתִּפְתַּח בְּשִׁיר הַקֶּסֶם שֶׁלָּהּ:
"קְצָרִים הַחַיִּים, אַף כִּי נְעִימִים; אַךְ נָעִים לָאָדָם לִחְיוֹת לְעוֹלָם, וְנָעִים יוֹתֵר לִחְיוֹת לְעוֹלָם כְּאֵלִים, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם דַּם־אֵלִים בְּעוֹרְקֵיהֶם – דָּם זֶה הַנּוֹתֵן חַיִּים, נְעוּרִים, שָׂשׂוֹן וְלֵב רוֹקֵד.
אָז קָרָא טַלּוּס: “מִי אַתְּ, עַלְמָה נָכְרִיָּה, וְאֵיפֹה הוּא דַּם־הָאֵלִים הַזֶּה הַנּוֹתֵן נְעוּרִים?”
וּמֵדֵיאָה הוֹצִיאָה צְלוֹחִית שֶׁל בְּדֹלַח וְאָמְרָה: “פֹּה הוּא דַם־הָאֵלִים שֶׁל הַנְּעוּרִים. אֲנִי מֵדֵיאָה הַקּוֹסֶמֶת, אֲחוֹתִי קִירְקָה נָתְנָה לִי זֹאת וְאָמְרָה: לְכִי וְנָתַתְּ גְּמוּל לְטַלּוּס. הָעֶבֶד הַנֶּאֱמָן, כִּי שְׁמוֹ יָצָא לִתְהִלָּה בְּכָל הָאֲרָצוֹת. בּוֹא אֵפוֹא וְיָצַקְתִּי לְךָ אֶת זֶה לְתוֹךְ עוֹרְקֶיךָ וְהָיִיתָ צָעִיר עַד עוֹלָם”.
וְהוּא שָׁמַע לְמִלֶּיהָ שֶׁקֶר, זֶה טַלּוּס הַתָּמִים. וַיִּקְרַב אֵלֶיהָ, וּמֵדֵיאָה אָמְרָה לוֹ: “לֵךְ וְטָבַלְתָּ תְּחִלָּה בַּיָּם וְצַנֵּן עַצְמְךָ לְבַל תִּצְרֹב אֶת יָדַי הָעֲדִינוֹת; אַחֲרֵי כֵן תַּרְאֶה לִי אַיֵּה מְקוֹם הַמַּסְמֵר בְּעוֹרְקְךָ לְמַעַן אוּכַל לָצֶקֶת אֶת דַּם הָאֵלִים”.
טַלּוּס הַתָּמִים טָבַל בַּיָּם, אֲשֶׁר לָחַשׁ, הָמָה, עָשַׁן, אַחַר יָצָא וְכָרַע לִפְנֵי מֵדֵיאָה וְהֶרְאָה לָהּ אֶת הַמַּסְמֵר הַטָּמִיר.
וְהִיא הוֹצִיאָה אֶת הַמַּסְמֵר בְּרֹךְ, אַךְ לֹא יָצְקָה לְתוֹךְ הַגּוּף שׁוּם דַּם אֵלִים, וּבִמְקוֹם זֶה הִתְפָּרְצָה מִשָּׁם הָאֵשׁ הַנּוֹזֶלֶת כְּזֶרֶם שֶׁל בַּרְזֶל מְלֻבָּן. טַלּוּס נִסָּה לִקְפֹּץ בְּקוֹל: “בָּגַדְתְּ בִּי, מְכַשֵּׁפָה נוֹכֶלֶת!”, אַךְ הִיא הֵרִימָה יָדֶיהָ לְעֻמָּתוֹ וַתָּשָׁר, עַד אֲשֶׁר נִרְדַּם תַּחַת קְסָמֶיהָ. וְכַאֲשֶׁר נָפַל לָאָרֶץ צִלְצְלוּ אֲבָרָיו־נְחשֶׁת בִּכְבֵדוּת וְהָאֲדָמָה נֶאֶנְחָה תַּחַת כֹּבֶד מִשְׁקָלוֹ, וְהָאֵשׁ הַנּוֹזֶלֶת זָרְמָה מֵעִקְבוֹ כְּזֶרֶם לַבָּה לְתוֹךְ הַיָּם, וּמֵדֵיאָה צָחֲקָה וַתִּקְרָא לַגִּבּוֹרִים: “בּוֹאוּ אֶל הַחוֹף וְשַׁאֲבוּ מַיִם לָאֳנִיַּתְכֶם בְּשָׁלוֹם”.
הַגִּבּוֹרִים בָּאוּ וַיִּמְצְאוּ אֶת הָעֲנָק מוּטָל מֵת, וְהֵם נָפְלוּ עַל בִּרְכֵּיהֶם וַיְנַשְּׁקוּ אֶת רַגְלֵי מֵדֵיאָה, אַחַר שָׁאֲבוּ מַיִם בִּשְׁבִיל הָאֳנִיָּה וַיִּקְחוּ צֹאן וּבָקָר. וְכָךְ עָזְבוּ אֶת הַחוֹף שֶׁאֵינוֹ מַכְנִיס אוֹרְחִים.
סוֹף סוֹף, אַחֲרֵי עוֹד הַרְפַּתְקָאוֹת רַבּוֹת, בָּאוּ אֶל כֵּף מַלֵּיאָה בִּדְרוֹם־מַעֲרָב שֶׁל פֶּלוֹפּוֹנֶס. שָׁם הִקְרִיבוּ קָרְבָּנוֹת וְאוֹרְפֵיאוֹס טִהֵר אוֹתָם מֵחֶטְאָם. אַחֲרֵי כֵן הִפְלִיגוּ שׁוּב צָפוֹנָה, עַד אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֵיהֶם שׁוּב אֶת פֶּלְיוֹן וְאַפֶּטַי וְיוֹלְקוֹס אֲשֶׁר לְיַד הַיָּם.
וְהֵם הִסִּיעוּ אֶת הָאֳנִיָּה אֶל הַחוֹף, אַךְ לֹא נִשְׁאַר בָּהֶם כֹּחַ לִדְחוֹף אוֹתָהּ אֶל הַחוֹף, וְהֵם זָחֲלוּ וַיֵּצְאוּ אֶל הֶחָצָץ וַיֵּשְׁבוּ עַל הָאָרֶץ וַיִּבְכּוּ עַד אֲשֶׁר לֹא יָכְלוּ לִבְכּוֹת עוֹד. כִּי הִנֵּה הַבָּתִּים וְהָעֵצִים כֻּלָּם נִשְׁתַּנּוּ, וְכָל הַפָּנִים שֶׁרָאוּ הָיוּ נָכְרִים לָהֶם, וְשִׂמְחָתָם נִבְלְעָה בְּתוּגָה, בְּזָכְרָם אֶת יְמֵי נְעוּרֵיהֶם וְאֶת כָּל הַתְּלָאָה בַּדֶּרֶךְ וְאֶת חַבְרֵיהֶם הָאַבִּירִים אֲשֶׁר אָבְדוּ לָהֶם.
וּקְהַל אֲנָשִׁים נֶאֶסְפוּ מִסָּבִיב וַיִּשְׁאָלוּ:
– מִי אַתֶּם וְלָמָּה תִּבְכּוּ?
– אָנוּ בְּנֵי הַנְּסִיכִים שֶׁלָּכֶם, אֲשֶׁר נָסְעוּ מִזֶּה לִפְנֵי הַרְבֵּה שָׁנִים. יָצָאנוּ לְחַפֵּשׂ אֶת גִּזַּת הַזָּהָב וְאָנוּ הֵבֵאנוּ אוֹתָהּ וְעִמָּהּ אֶת צַעֲרֵנוּ. סַפְּרוּ לָנוּ עַל הָאָבוֹת וְהָאִמָּהוֹת שֶׁלָּנוּ, אִם מִי שֶׁהוּא מֵהֶם עוֹד חַי עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.
אָז רַבּוּ שָׁם הַקּוֹלוֹת, הַצְּחוֹק, הַבֶּכִי, וְכָל הַמְּלָכִים בָּאוּ אֶל הַחוֹף וַיּוֹלִיכוּ אֶת הַגִּבּוֹרִים לְבָתֵּיהֶם, וַיִּתְאַבְּלוּ עַל מוֹת בְּנֵי הֶחָיִל.
אַחֲרֵי כֵן הָלַךְ יַזּוֹן עִם מֵדֵיאָה אֶל אַרְמוֹן דּוֹדוֹ פֶּלִּיאַס. וְכַאֲשֶׁר נִכְנַס פְּנִימָה, יָשַׁב פֶּלִּיאַס לְיַד הַכִּירָה וְהוּא תָּשׁוּשׁ וְעִוֵּר מִזֹּקֶן, וּמִמּוּלוֹ יָשַׁב אֵזוֹן, אֲבִי יַזּוֹן, אַף הוּא תָּשׁוּשׁ וְעִוֵּר; וּשְׁנֵי הַזְּקֵנִים נִעְנְעוּ בְּרָאשֵׁיהֶם, כְּאִלּוּ נִסּוּ לְחַמֵּם עַצְמָם לִפְנֵי הָאָח.
וְיַזּוֹן נָפַל עַל הָאָרֶץ לְרַגְלֵי אָבִיו וַיֵּבְךְּ וַיִּקְרָא לוֹ בִּשְׁמוֹ. הַזָּקֵן פָּשַׁט אֶת יָדָיו, מִשֵּׁש אוֹתוֹ וַיֹּאמֶר:
– אַל תְּהַתֵּל בִּי, גִּבּוֹר צָעִיר. בְּנִי יַזּוֹן מֵת זֶה יָמִים רַבִּים בַּיָּם.
– אֲנִי בִּנְךָ יַזּוֹן, אֲשֶׁר מְסַרְתִּיהו לַקֶּנְטוֹר עַל הָהָר פֶּלְיוֹן, וְאָנֹכִי הֵבֵאתִי לְאַרְצִי אֶת גִּזַּת הַזָּהָב וּנְסִיכָה מִבְּנוֹת גֶּזַע הַשֶּׁמֶשׁ לִי לְאִשָּׁה. וְעַתָּה, דּוֹדִי פֶּלִּיאַס, הָשִׁיבָה לִי אֶת מַלְכוּתִי וְקַיֵּם אֶת הַבְטָחָתְךָ, כַּאֲשֶׁר קִיַּמְתִּי אֲנִי אֶת הַבְטָחָתִי.
אָז חִבֵּק אוֹתוֹ אָבִיו כְּיֶלֶד וַיֵּבְךְּ, וְלֹא נְתָנוֹ לָלֶכֶת וַיִּקְרָא:
– עַתָּה לֹא אֵרֵד אָבֵל שְׁאוֹלָה. הַבְטַח לִי, כִּי לֹא תַּעַזְבֵנִי עוֹד עַד יוֹם מוֹתִי.
פרק ו: מֶה הָיָה בְּסוֹפָם שֶׁל הַגִּבּוֹרִים 🔗
וְעַתָּה רְצוֹנִי לְסַיֵּם אֶת סִפּוּרִי בְּכִי־טוֹב, אַךְ לֹא בִּי הָאָשָׁם, אִם לֹא אוּכַל לַעֲשׂוֹת זֹאת. הַשִּׁירִים הָעַתִּיקִים מְסַיְּמִים אֶת הַסִּפּוּר הַזֶּה בְּעַצְבוּת וַאֲנִי סוֹבֵר, כִּי מֵחָכְמָה וּמִתְּבוּנָה עָשׂוּ זֹאת. כִּי אַף אִם טֹהֲרוּ הַגִּבּוֹרִים בְּכֵף מַלֵּיאָה מֵחֶטְאָם, אוּלָם הַקָּרְבָּנוֹת לֹא יוּכְלוּ לַהֲפוֹךְ לֵב רַע לְטוֹב, וְיַזּוֹן לָקַח לוֹ מְכַשֵּׁפָה לְאִשָּׁה, וְעָלָיו הָיָה לָשֵׂאת מַשָּׂאוֹ עַד הַסּוֹף.
רֵאשִׁית כֹּל קָשְׁרָה קֶשֶׁר לְהַעֲנִישׁ אֶת פֶּלִּיאַס הַזָּקֵן וְהֶעָלוּב, תַּחַת לָתֵת לוֹ לָמוּת בְּשָׁלוֹם.
הִיא בָּאָה וְסִפְּרָה לִבְנוֹתָיו: “יֵשׁ בְּכֹחִי לַהֲפֹךְ זְקֵנִים לִצְעִירִים. אֲנִי אַרְאֶה לָכֵן, כַּמָּה קַל הַדָּבָר לַעֲשׂוֹתוֹ”. וְהִיא לָקְחָה אַיִל זָקֵן וַתִּשְׁחַט אוֹתֹו וַתְּשִׂימֵהוּ בְּקַלַּחַת עִם עִשְׂבֵּי קֶסֶם, וַתִּלְחַשׁ עָלָיו אֶת קְסָמֶיהָ, וּמִתּוֹךְ הַקַּלַּחַת קָפַץ טָלֶה צָעִיר. עַל כֵּן יֵאָמֵר לְמָשָׁל עַד הַיּוֹם “קַלַּחַת מֵדֵיאָה” עַל יְמֵי מִלְחָמוֹת וַחֲלִיפוֹת, בִּזְמָן שֶׁהָעוֹלָם נַעֲשֶׂה זָקֵן וְחַלָּשׁ וְאַחֲרֵי כֵן נַעֲשֶׂה שׁוּב צָעִיר עַל יְדֵי יִסּוּרִים מָרִים.
אַחֲרֵי כֵן אָמְרָה לִבְנוֹת פֶּלִּיאַס: “עֲשׂוּ לַאֲבִיכֶן כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי לָאַיִל הַזֶּה וְהוּא יָשׁוּב וְיִהְיֶה צָעִיר וְחָזָק”. אֲבָל הִיא גִלְּתָה לָהֶן רַק אֶת מַחֲצִית הַקֶּסֶם, וְלָכֵן נִכְשְׁלוּ וּמֵדֵיאָה הֵתֵלָה בָּהֶן, וְהַזָּקֵן הֶעָלוּב פֶּלִּיאַס מֵת וּבְנוֹתָיו בָּאוּ עַד דַּלּוּת, אַךְ הַשִּׁירִים אוֹמְרִים, כִּי אֶת אֵזוֹן, אֲבִי יַזּוֹן, רִפְּאָה וְהוּא שָׁב לִהְיוֹת צָעִיר וּמָלֵא אוֹן.
אוּלָם יַזּוֹן לֹא יָכֹל לֶאֱהֹב אוֹתָהּ אַחֲרֵי כָּל מַעֲשֶׂיהָ הָרָעִים. וְלָכֵן לֹא הִתְהַלֵּךְ עִמָּהּ בְּנֹעַם וּבְחִבָּה וְהִיא נָקְמָה נִקְמָתָהּ מִמֶּנּוּ. וְזוֹ הָיְתָה נְקָמָה נוֹרָאָה – נוֹרָאָה מְאֹד לְסַפֵּר אוֹתָהּ פֹּה. אַךְ שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ עָלֶיהָ כַּאֲשֶׁר תִּגְדְּלוּ, כִּי כְּתוּבָה הִיא בַּשִּׁירִים וּבַנְּגִינוֹת. וְאִם אֱמֶת הַדָּבָר אוֹ לֹא, אַךְ זוֹ הִיא אַזְהָרָה לָנוּ לְעוֹלָם, לְבַל נְבַקֵּשׁ עֶזְרָה מֵאֵת אֲנָשִׁים רָעִים וְחַטָּאִים אוֹ אַחֲרִית טוֹבָה עַל יְדֵי תַּחְבּוּלוֹת רָעוֹת, כִּי אִם נִשְׁתַּמֵּשׁ בְּאֶפְעֶה גַם נֶגֶד אוֹיְבֵנוּ, – סוֹפוֹ שֶׁיִּפְנֶה וְיָטִיל אַרְסוֹ בָּנוּ.
אוּלָם עַל כָּל יֶתֶר הַגִּבּוֹרִים יֵשׁ הַרְבֵּה דְּבָרִים לְסַפֵּר, אַךְ יִקְצַר פֹּה הַמָּקוֹם, וּבְכֵן יְהִי עֲלֵיכֶם לִקְרֹא בְּעַצְמְכֶם: עַל צֵיד חֲזִיר־הַבָּר בְּקַלֵּידוֹן, שֶׁמִּילִיגֶר הֲרָגוֹ, עַל שְׁנֵים עָשָׂר הַמּוֹפְתִים הַמְפֹאָרִים שֶׁל הֶרְקוּלֵס, עַל הַשִּׁבְעָה שֶׁנִּלְחֲמוּ לְיַד תֵּבֵּס, עַל הָאַהֲבָה הַנִּשְׂגָּבָה שֶׁל קַסְטוֹר וּפוֹלִידֵקוּס, הַתְּאוֹמִים, שֶׁכַּאֲשֶׁר מֵת הָאֶחָד לֹא יָכֹל הַשֵּׁנִי לִחְיוֹת בִּלְעָדָיו, וּבְכֵן חִלְּקוּ אֶת הָאַלְמָוֶת בֵּינֵיהֶם וְצֵאוּס הָפַךְ אוֹתָם לִשְׁנֵי כּוֹכָבִים תְּאוֹמִים, שֶׁלְּעוֹלָם לֹא יַעֲלוּ שְׁנֵיהֶם בְּבַת אֶחָת.
וּמַה שֶּׁאִירַע לְחוֹרָן, הַבִּרְיָה הַטּוֹבָה בַּת אַלְמָוֶת – גַּם זֶה סִפּוּר עָצוּב, כִּי הַגִּבּוֹרִים לֹא רָאוּהוּ עוֹד. הוּא נִפְצַע עַל יְדֵי חֵץ מָרְעָל בֵּין הֶהָרִים, כַּאֲשֶׁר פָּתַח הֶרְקוּלֵס אֶת כַּד הַיַּיִן הַגּוֹרָלִי, בָּעֵת אֲשֶׁר חוֹרָן הִזְהִירוֹ לְבַל יִגַּע בּוֹ, וְהַקֶּנְטוֹרִים הֵרִיחוּ אֶת רֵיחַ הַיַּיִן וְנֶאֶסְפוּ וּבָאוּ וְנִלְחֲמוּ עָלָיו עִם הֶרְקוּלֵס, אַךְ הוּא הָרַג אֶת כֻּלָּם בְּחִצָּיו הַמָּרְעָלִים וְחוֹרָן נִשְׁאַר לְבַדּוֹ. אָז לָקַח חוֹרָן אֶחָד מִן הַחִצִּים הָאֵלֶּה וְהִפִּילוֹ בְּמִקְרֶה עַל רַגְלוֹ וְהָרַעַל חָלַף כָּאֵשׁ בְּעוֹרְקָיו, וְהוּא שָׁכַב וּבִקֵּשׁ נַפְשׁוֹ לָמוּת, אַךְ צֵאוּס לָקַח אוֹתוֹ לְבֵין הַכּוֹכָבִים לִחְיוֹת שָׁם לְעוֹלָם, גָּדוֹל וְנוֹחַ, לְמַטָּה, בִּשְׁמֵי הַצָּפוֹן הָרְחוֹקִים.
וְעַתָּה אֲסַיֵּם אֶת סִפּוּרִי זֶה וְאֶפְתַּח בְּסִפּוּר אַחֵר מָלֵא גִיל יוֹתֵר, מַעֲשֶׂה בְּגִבּוֹר שֶׁהָיָה לְמֶלֶךְ נְשׂוּא־פָּנִים וְזָכָה לְאַהֲבַת עַמּוֹ.
תֵּזֵאוּס
פרק א: אֵיךְ הֵרִים תֵּזֵאוּס אֶת הָאֶבֶן 🔗
לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת הָיְתָה בִּמְדִינַת טְרוֹצֵנָה נְסִיכָה וּשְׁמָהּ אַאִתְּרָה, בַּת הַמֶּלֶךְ פִּתֵּאוּס. וְלָהּ בֵּן יְפֵה־תֹאַר וּשְׁמוֹ תֵּזֵאוּס, הַנַּעַר הָאַמִּיץ בְּכָל הָאָרֶץ. וְעַל פְּנֵי הַנְּסִיכָה לֹא נִרְאָה מֵעוֹלָם צְחוֹק קַל רַק בְּשָׁעָה שֶׁהִבִּיטָה אֶל בְּנָהּ, כִּי בַּעֲלָהּ שָׁכַח אוֹתָהּ וַיֵּשֶׁב בְּמָקוֹם רָחוֹק מְאֹד. וְהִיא הָיְתָה רְגִילָה לַעֲלוֹת עַל הָהָר הַסָּמוּךְ לָעִיר אֶל הֵיכַל פּוֹסֵידוֹן15 וְלָשֶׁבֶת שָׁם כָּל הַיּוֹם וּלְהַבִּיט כָּל הַיּוֹם מֵעֵבֶר לַמִּפְרָץ, לְמַעְלָה מִמֵּתַּנָּה, אֶל רָאשֵׁי הַסְּלָעִים מִצֶּבַע אַרְגָּמָן אֲשֶׁר בַּאֵגֵינָה וְאֶל חוֹף אַתִּיקָה מִשָּׁם וָהָלְאָה. וְכַאֲשֶׁר מָלְאוּ לְתֵּזֵאוּס חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנָה, לָקְחָה אוֹתוֹ עִמָּהּ אֶל הַהֵיכָל וְאֶל סִבְכֵי הַיַּעַר אֲשֶׁר גָּדַל בַּחֲצַר הַהֵיכָל. וְהִיא הוֹלִיכָה אוֹתוֹ אֶל עֵץ־עַרְמוֹן גָּבוֹהַּ, אֲשֶׁר בְּצִלּוֹ גָדְלוּ עֵצִים יְקָרִים אֲחֵרִים. שָׁם הוֹצִיאָה מִלִּבָּהּ אֲנָחָה וַתֹּאמֶר:
– תֵּזֵאוּס בְּנִי, לֵךְ אֶל סִבְכֵי הַיַּעַר וּמָצָאתָ לְרַגְלֵי עֵץ־הָעַרְמוֹן אֶבֶן גְּדוֹלָה וּשְׁטוּחָה, תָּרִים אוֹתָהּ וְתָבִיא אֵלַי אֶת הַדָּבָר הַטָּמוּן שָׁם.
תֵּזֵאוּס יָצָא אֶל בֵּין הַשִּׂיחִים הַסְּבוּכִים וַיַּרְא וְהִנֵּה לֹא הֵזִיזוּ אוֹתָם זֶה שָׁנִים רַבּוֹת. וְכַאֲשֶׁר חִפֵּשׂ בֵּין שָׁרְשֵׁי הָאִלָּנוֹת, מָצָא אֶבֶן גְּדוֹלָה וּשְׁטוּחָה וְעַל כֻּלָּהּ עָלוּ קִיסוֹס, אַקַּנְתּוֹס וּטְחָבִית. הוּא נִסָּה לְהָרִים אֶת הָאֶבֶן, אַךְ לֹא יָכֹל. הוּא עָמַל בְּנִסְיוֹנוֹ עַד כִּי נָזְלוּ טִפּוֹת זֵעָה מֵעַל מִצְחוֹ מִתּוֹךְ חֹם וּדְמָעוֹת יָרְדוּ מֵעֵינָיו מִתּוֹךְ בּוּשָׁה. אַךְ הַכֹּל הָיָה לַשָּׁוְא. לָאַחֲרוֹנָה שָׁב אֶל אִמּוֹ וַיֹּאמֶר: מָצָאתִי אֶת הָאֶבֶן, אַךְ לֹא אוּכַל לַהֲרִימָהּ, וְאֵין בִּטְרוֹצֵנָה אִישׁ, לְדַעְתִּי, אֲשֶׁר יוּכַל לַעֲשׂוֹת זֹאת.
נֶאֶנְחָה הָאֵם וַתֹּאמֶר:
– הָאֵלִים מְחַכִּים זְמָן רַב אַךְ לָאַחֲרוֹנָה יַעֲשׂוּ צֶדֶק. נִדְחֶה אֶת הַדָּבָר לְעוֹד שָׁנָה. יָבוֹא יוֹם אֲשֶׁר תֶּחֱזַק מִכָּל הָאֲנָשִׁים הַגָּרִים בְּכָל הַמָּקוֹם הַזֶּה.
הִיא אָחֲזָה בְּיָדוֹ וַתֵּלֵךְ אֶל הַהֵיכָל וַתִּתְפַּלֵּל שָׁם וַתָּשָׁב עִם תֵּזֵאוּס לְבֵיתָהּ.
וְכַאֲשֶׁר עָבְרָה שָׁנָה תְּמִימָה, הוֹלִיכָה שֵׁנִית אֶת תֵּזֵאוּס אֶל הַהֵיכָל וַתְּצַו עָלָיו לְהָרִים אֶת הָאֶבֶן, אַךְ הוּא לֹא יָכֹל.
הִיא נֶאֶנְחָה שׁוּב וַתֹּאמֶר אֶת מִלֶּיהָ שׁוּב, וַתֵּרֵד הַבַּיְתָה וַתָּבֹא בַּשָּׁנָה הַבָּאָה עוֹד הַפַּעַם, אַךְ תֵּזֵאוּס לֹא יָכֹל לְהָרִים אֶת הָאֶבֶן גַּם בַּשָּׁנָה הַזֹּאת. נַפְשׁוֹ הִשְׁתּוֹקְקָה מְאֹד לִשְׁאֹל אֶת אִמּוֹ, מָה הָאֶבֶן הַזֹּאת וּמַה צָּפוּן מִתַּחְתֶּיהָ, אַךְ פָּנֶיהָ הָיוּ עֲצוּבִים מְאֹד, עַד כִּי לִבּוֹ לֹא נְתָנוֹ לִשְׁאֹל.
וּבְכֵן אָמַר אֶל נַפְשׁוֹ: “בּוֹא יָבוֹא הַיּוֹם, אֲשֶׁר אָרִים אֶת הָאֶבֶן, אַף כִּי אֵין אִישׁ בִּטְרוֹצֵנָה אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה זֹאת”. וּכְדֵי לִהְיוֹת חָזָק וְרַב־כֹּחַ, בִּלָּה כָּל הַיָּמִים בְּהִתְאַבְּקוּת וּבְהִתְגּוֹשְׁשׁוּת, בִּזְרִיקַת כַּדּוּרִים וּבְרִסּוּן סוּסִים, בְּצֵיד חֲזִיר־יַעַר וְשׁוֹר־בָּר וּבִרְדִיפָה אַחֲרֵי צְבָאִים וְאֵילִים בֵּין הַסְּלָעִים, עַד כִּי בְּכָל הֶהָרִים לֹא הָיָה צַיָּד מָהִיר וְזָרִיז כָּמוֹהוּ, וְהוּא הָרַג חֲזִיר־בָּר נוֹרָא, אֲשֶׁר עָשָׂה שַׁמּוֹת בְּכָל הָאָרֶץ, וְכָל הָעָם אָמְרוּ: “אָכֵן הָאֵלִים הֵם עִם הַנָּעַר”.
וְכַאֲשֶׁר מָלְאוּ לוֹ שְׁמוֹנֶה־עֶשְׂרֵה שָׁנָה, הוֹלִיכָה אוֹתוֹ אִמּוֹ שׁוּב אֶל הַהֵיכָל וַתֹּאמֶר:
– תֵּזֵאוּס, הַיּוֹם הַזֶּה תָּרִים אֶת הָאֶבֶן אוֹ אִישׁ לֹא יֵדַע לְעוֹלָם מִי אָתָּה.
וַיֵּלֵךְ תֵּזֵאוּס אֶל הַחֹרְשָׁה וַיַּעֲמוֹד עַל יָדָהּ וַיִּמְשֹׁךְ אוֹתָהּ בְּכֹחַ וְהִיא זָזָה. אַחֲרֵי כֵן נִמְלָא לִבּוֹ שָׂשׂוֹן וַיֹּאמֶר: “אִם אֲדַכֵּא אֶת לִבִּי בְּקִרְבִּי, אֲגוֹלֵל אֶת הָאֶבֶן”. וְהוּא מָשַׁךְ אוֹתָהּ עוֹד פַּעַם אַחַת וַיְרִימָהּ וַיְגוֹלְלָהּ בְּרַעַשׁ.
וְכַאֲשֶׁר הִבִּיט תַּחְתֶּיהָ וַיַּרְא וְהִנֵּה עַל הַקַּרְקַע מוּנַחַת חֶרֶב עֲשׂוּיָה פְּלִיז וְהַנִּצָּב זָהָב נוֹצֵץ, וּלְיַד הַחֶרֶב זוּג סַנְדַּלֵּי זָהָב, וְהוּא חָטַף אֶת הַדְּבָרִים וַיָּרָץ דֶּרֶךְ הַשִּׂיחִים כַּחֲזִיר־בָּר וַיִּקְפֹּץ וַיָּבֹא אֶל אִמּוֹ, בְּאָחֲזוֹ מֵעַל לְרֹאשׁוֹ אֶת אֲשֶׁר מָצָא.
אַךְ כַּאֲשֶׁר רָאֲתָה זֹאת, בָּכְתָה בַּחֲשַׁאי וַתַּסְתֵּר אֶת פָּנֶיהָ הַיָּפִים בִּצְעִיפָהּ. תֵּזֵאוּס עָמַד עַל יָדָהּ מִשְׁתָּאֶה וַיֵּבְךְּ גַּם הוּא וְלֹא יָדַע עַל מָה. וְכַאֲשֶׁר עָיְפָה מִבֶּכִי, הֵרִימָה אֶת רֹאשָׁהּ וַתָּשֶׂם אֶת אֶצְבָּעָהּ עַל שְׂפָתֶיהָ וַתֹּאמַר: “שִׂים אֶת זֹאת בְּחֵיקֶךָ, תֵּזֵאוּס בְּנִי, וְלֵךְ עִמִּי אֶל הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר תִּרְאֶה מִשָּׁם אֶת הַיָּם”.
הֵם יָצְאוּ מִחוּץ לַחוֹמָה הַקְּדוֹשָׁה וַיַּבִּיטוּ לְמַטָּה עַל פְּנֵי יַם־הַתְּכֵלֶת הַמַּזְהִיר, וְאַאִתְּרָה אָמְרָה:
– הֲרוֹאֶה אַתָּה אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לְרַגְלֵינוּ?
– כֵּן – אָמַר הָעֶלֶם – הֲלֹא זֹאת הִיא טְרוֹצֵנָה, אֲשֶׁר בָּהּ נוֹלַדְתִּי וְגֻדַּלְתִּי.
וְהִיא אָמְרָה:
– זוֹ הִיא רַק אֶרֶץ קְטַנָּה שׁוֹמֵמָה וְסַלְעִית וְצוֹפָה אֶל עֵבֶר צְפוֹנִית־מִזְרָחִית הֶעָזוּב. הֲרוֹאֶה אַתָּה אֶת הָאָרֶץ הַהִיא, שָׁמָּה, מֵרָחוֹק?
– כֵּן, זוֹ הִיא אַתִּיקָה, אֲשֶׁר שָׁם יוֹשֵׁב עַם אַתּוּנָה.
– זוֹ הִיא אֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה, תֵּזֵאוּס בְּנִי, וְהִיא צוֹפָה אֶל הַדָּרוֹם רַב־הַשֶּׁמֶשׁ, אֶרֶץ שֶׁמֶן וּדְבָשׁ, לְשַׂמַּח אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים. כִּי הָאֵלִים הִקִּיפוּ אוֹתָהּ הָרִים, אֲשֶׁר עוֹרְקֵיהֶם הֵם כֶּסֶף טָהוֹר וְעַצְמוֹתֵיהֶם שַׁיִשׁ לָבָן כַּשֶּׁלֶג, שָׁם הַגְּבָעוֹת עֲטוּפוֹת תִּימוֹס וּבַזֶּלֶת וְהַכָּרִים – פִּרְחֵי סִגָּל וְעִירוֹן, וְהַזְּמִירִים יָשִׁירוּ שָׁם כָּל הַיָּמִים בַּיְּעָרִים לְיַד הַנְּהָרוֹת הַזּוֹרְמִים תָּמִיד. שָׁם יֵשׁ שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה עָרִים מְלֵאוֹת אֲנָשִׁים, בְּנֵי גֶזַע עַתִּיק, יַלְדֵי קִיקְרוֹפֵּס הַמֶּלֶךְ־הַנָּחָשׁ, בֶּן אֵם־אֲדָמָה. מֶה הָיִיתָ עוֹשֶׂה, בְּנִי, אִלּוּ הָיִיתָ מֶלֶךְ עַל אֶרֶץ כָּזֹאת?
תֵּזֵאוּס עָמַד מִשְׁתּוֹמֵם, כַּאֲשֶׁר הִבִּיט מֵעֵבֶר לַיָּם הָרָחָב וְהַמַּזְהִיר וְלִבּוֹ רָחַב בְּקִרְבּוֹ וַיֹּאמֶר:
– לוּ הָיִיתִי מֶלֶךְ בְּאֶרֶץ כָּזֹאת, כִּי אָז הָיִיתִי מוֹשֵׁל בָּהּ בְּחָכְמָה וּבִגְבוּרָה, עַד כִּי אַחֲרֵי מוֹתִי הָיוּ כָּל הָאֲנָשִׁים בּוֹכִים עַל קִבְרִי וְאוֹמְרִים: “וַי, וַי עַל רוֹעֵה עַמּוֹ!”
אַאִתְּרָה חִיְּכָה וְאָמְרָה:
– קַח אֵפוֹא אֶת הַחֶרֶב וְאֶת הַסַּנְדַּלִּים וְלֵךְ אֶל אֵגֵיאוּס מֶלֶךְ אַתּוּנָה, הַיּוֹשֵׁב בְּגִבְעַת פֶּלֶּס וְאָמַרְתָּ לוֹ: “הָאֶבֶן הוּרָמָה, אַךְ לְמִי הָעֵרָבוֹן אֲשֶׁר תַּחְתֶּיהָ?” אַחֲרֵי כֵן תַּרְאֶה לוֹ אֶת הַחֶרֶב וְאֶת הַסַּנְדַּלִּים וְקַח אֶת אֲשֶׁר יִשְׁלְחוּ לְךָ הָאֵלִים.
הִיא נָשְׁקָה אֶת תֵּזֵאוּס וַתֵּבְךְּ עָלָיו. אַחֲרֵי כֵן הָלְכָה אֶל הַהֵיכָל וְתֵּזֵאוּס לֹא רָאָה אֶת פָּנֶיהָ עוֹד.
פרק ב: אֵיךְ הָרַג תֵּזֵאוּס אֶת טוֹרְפֵי הָאָדָם 🔗
וְכָךְ עָמַד תֵּזֵאוּס לְבַדּוֹ וְלִבּוֹ מָלֵא תִּקְווֹת רַבּוֹת. בַּתְּחִלָּה עָלְתָה מַחֲשָׁבָה בְּלִבּוֹ לָלֶכֶת אֶל הַנָּמֵל וְלִשְׂכֹּר לוֹ אֳנִיָּה מְהִירָה וּלְהַפְלִיג בַּמִּפְרָץ בַּדֶּרֶךְ לְאַתּוּנָה. אַךְ גַּם הַדָּבָר הַזֶּה נִרְאָה לוֹ אַט מְאֹד וְהוּא נִכְסַף לִכְנָפַיִם לָעוּף עַל פְּנֵי הַיָּם וְלִמְצוֹא אֶת אָבִיו. אַךְ כַּעֲבֹר שָׁעָה קַלָּה נָפַל לִבּוֹ בְּקִרְבּוֹ. הוּא נֶאֱנַח וְאָמַר לְנַפְשׁוֹ:
“וּמָה אִם יֵשׁ לְאָבִי מִסָּבִיב לוֹ בָּנִים אֲחֵרִים, אֲשֶׁר הוּא אוֹהֲבָם? מַה יְהֵא, אִם לֹא יֹאבֶה לְקַבֵּל אֶת פָּנַי? וּמַה פָּעַלְתִּי, כִּי אֶהְיֶה רָאוּי שֶׁיְּקַבֵּל פָּנַי? הֵן הוּא שָׁכַח אוֹתִי מֵאָז נוֹלַדְתִּי, וּמַדּוּעַ זֶה יְקַדֵּם פָּנַי עָתָּה?”
אַחֲרֵי כֵן חָשַׁב מַחֲשָׁבוֹת שָׁעָה אֲרֻכָּה, וְלָאַחֲרוֹנָה קָרָא בְּקוֹל: “כֵּן! אָנֹכִי אַכְרִיחוֹ לֶאֱהֹב אוֹתִי, כִּי עָשׂה אֶעֱשֶׂה אֶת עַצְמִי רָאוּי לְאַהֲבָתוֹ. אָנֹכִי אֶזְכֶּה בְּכָבוֹד וּבִתְהִלָּה וְאֶעֱשֶׂה מַעֲשִׂים כָּאֵלֶּה, עַד כִּי יִתְגָּאֶה בִּי אֵגֵיאוּס, אַף אִם יֵשׁ לוֹ חֲמִשִּׁים בָּנִים אֲחֵרִים! הֵיכַן אוּכַל לִמְצֹא הַרְפַּתְקָאוֹת מֻפְלָאוֹת, שׁוֹדְדִים, מִפְלָצוֹת וּבְנֵי שְׁאוֹל, אוֹיְבֵי הָאָדָם? הָלֹךְ אֵלֵךְ דֶּרֶךְ הַיַּבָּשָׁה, בֵּין הֶהָרִים, מִסָּבִיב לְאִסְתְּמוּס. אוּלַי אֶשְׁמַע שָׁם עַל מַעֲשֵׂי גְבוּרָה שֶׁיֵּשׁ לַעֲשׂוֹת וְאֶעֱשֶׂה דָבָר, שֶׁאֶזְכֶּה עַל יָדוֹ לְאַהֲבַת אָבִי”.
וּבְכֵן הָלַךְ דֶּרֶךְ הַיַּבָּשָׁה וּפָנָה אֶל הֶהָרִים וְחֶרֶב אָבִיו עַל יְרֵכוֹ, עַד אֲשֶׁר בָּא אֶל הָרֵי־הַשְּׁמָמִית, הַתְּלוּיִים מֵעַל אֶפִּידוֹרוּס וְהַיָּם, אֲשֶׁר שָׁם הַגֵּאָיוֹת עוֹבְרִים מַטָּה מִצּוּק אֶחָד בָּאֶמְצַע, כְּמוֹ הַקַּרְנַיִם הַפְּרוּשׂוֹת בְּקוּרֵי עַכָּבִישׁ. הוּא הָלַךְ זְמָן רַב הֵנָּה וָהֵנָּה דֶּרֶךְ קוּרֵי־הָעַכָּבִישׁ שֶׁל הַגֵּאָיוֹת עַד אֲשֶׁר יָכֹל לִרְאוֹת מִפְרָצִים צָרִים מִשְׂתָּרְעִים תַּחְתָּיו, צָפוֹנָה וּדְרוֹמָה, מִזְרָחָה וּמַעֲרָבָה, בְּקִיעִים שְׁחוֹרִים סְתוּמִים לְמֶחֱצָה בָּעֲרָפֶל, וְעַל כֻּלָּם חוֹלָה שׁוֹמֵמָה. בְּעָמָל רַב עָבַר דֶּרֶךְ בִּצָּה וּמַדְמֵנָה, עַד אֲשֶׁר בָּא אֶל גַּל אֲבָנִים.
וְעַל הָאֲבָנִים יָשַׁב אִישׁ עֲטוּף מְעִיל מֵעוֹר־דֹּב. רֹאשׁוֹ שֶׁל הַדֹּב שִׁמֵּשׁ לוֹ מִצְנֶפֶת וְשִׁנָּיו חֲשׂוּפוֹת לָבָן מִסָּבִיב לְגַבּוֹתָיו, רַגְלָיו שֶׁל הַדֹּב הָיוּ כְּרוּכוֹת עַל צַוָּארוֹ וְצִפָּרְנָיו הִזְהִירוּ עַל חָזֵהוּ. וְכַאֲשֶׁר רָאָה אֶת תֵּזֵאוּס קָם מִמְּקוֹמוֹ וַיִּצְחַק עַד כִּי רָעֲדוּ כָּל הַגֵּאָיוֹת.
– מִי אַתָּה, זְבוּב נָאֶה, כִּי תֵלֵךְ בְּקוּרֵי הָעַכָּבִישׁ?
אַךְ תֵּזֵאוּס הָלַךְ לוֹ בְּעֹז וְלֹא עָנָה דָבָר, אַךְ בְּלִבּוֹ אָמַר: “אוּלַי שׁוֹדֵד הוּא זֶה? וְאוּלַי נִזְדַּמֵּן לִי כְּבָר מַעֲשֵׂה גְבוּרָה לַעֲשׂוֹת?” אוּלָם הָאִישׁ הַמּוּזָר צָחַק בְּקוֹל רָם יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר קֹדֶם וַיֹּאמֶר:
– זְבוּב חָצוּף, הַאִם לֹא תֵדַע, כִּי הַגֵּאָיוֹת הָאֵלֶּה הֵם קוּרִים, אֲשֶׁר זְבוּב לֹא יִמְצָא דֶרֶךְ לָצֵאת מֵהֶם, וְהַחוֹלָה הַזֹּאת הִיא בֵּית הָעַכָּבִישׁ, וַאֲנִי הוּא הָעַכָּבִישׁ, הַמּוֹצֵץ אֶת הַזְּבוּבִים? גֶּשׁ אֵלַי וְתֵן לִי לֶאֱכֹל מִבְּשָׂרְךָ, כִּי לַשָּׁוְא עֲמָלְךָ לְהִמָּלֵט מִזֶּה. בְּחָכְמָה רַבָּה פָּרַשׂ קוּרִים אֵלֶּה אָבִי הֵפַסְטוֹס, כַּאֲשֶׁר יָצַר אֶת הַנְּקִיקִים הָאֵלֶּה בֶּהָרִים אֲשֶׁר אִישׁ לֹא יִמְצָא בָּהֶם דֶּרֶךְ לָשׁוּב לְבֵיתוֹ.
אַךְ תֵּזֵאוּס הָלַךְ וְקָרַב בִּצְעָדִים בְּטוּחִים וַיִּשְׁאַל:
– וּמַה שְּׁמֶךָ בֵּין אֲנָשִׁים, עַכָּבִישׁ גַּס, וְאֵיפֹה הַמַּלְתָּעָה שֶׁלְּךָ?
הָאִישׁ הַמּוּזָר צָחַק שׁוּב:
– שְׁמִי פֶּרִיפֶטֶס, בֶּן הֵפַסְטוֹס וְאַנְטִיקְלֵיָה נִמְפַת הֶהָרִים. אַךְ בְּנֵי אָדָם קוֹרְאִים לִי בְּשֵׁם קוֹרִינְטֶס נוֹשֵׂא הָאַלָּה, וְהִנֵּה הַמַּלְתָּעָה שֶׁלִּי.
וְהוּא הֵרִים מֵעַל הָאֲבָנִים לְצִדּוֹ אַלָּה עֲצוּמָה עֲשׂוּיָה פְּלִיז.
– אֶת זוֹ נָתַן לִי אָבִי, וְהוּא עַצְמוֹ חִשֵּׁל אוֹתָהּ בְּשַָׁרְשֵׁי הֶהָרִים, וּבָהּ אֲנִי מְמָעֵךְ אֶת כָּל הַזְּבוּבִים הַגֵּאִים, עַד אֲשֶׁר יוֹצִיאוּ אֶת כָּל שַׁמְנָם וְכָל מִתְקָם. וּבְכֵן, תֵּן לִי אֶת חַרְבְּךָ הַנָּאָה וְאֶת אַדַּרְתְּךָ וְאֶת סַנְדַּלֶּיךָ שֶׁל זָהָב, אִם לֹא כֵן אֲרוֹצֵץ אוֹתְךָ עַד שֶׁתֵּצֵא נִשְׁמָתֶךָ.
אוּלָם תֵּזֵאוּס כָּרַךְ אֶת אַדַּרְתּוֹ חִישׁ עַל זְרוֹעוֹ הַשְּׂמָאלִית, בִּקְפָלִים קָשִׁים, מִשִּׁכְמוֹ עַל יָדוֹ, שָׁלַף אֶת חַרְבּוֹ וַיָּרָץ לִקְרַאת נוֹשֵׂא־הָאַלָּה, וְנוֹשֵׂא הָאַלָּה רָץ לִקְרָאתוֹ.
שָׁלֹש פְּעָמִים הִכָּה הַהוּא עַל תֵּזֵאוּס, עַד כִּי כָּפַף תַּחַת הַמַּכּוֹת כְּיוֹנֵֵק, אַךְ תֵּזֵאוּס הֵגֵן עַל רֹאשׁוֹ בִּזְרוֹעוֹ הַשְּׂמָאלִית וּבָאַדֶּרֶת שֶׁהָיְתָה כְּרוּכָה עָלֶיהָ.
וְשָׁלֹש פְּעָמִים קָפַץ תֵּזֵאוּס וְעָמַד זָקוּף אַחֲרֵי כָּל מַכָּה, כְּיוֹנֵק אַחֲרֵי עֲבֹר הַסְּעָרָה, וְהוּא דָּקַר אֶת נוֹשֵׂא־הָאַלָּה בְּחַרְבּוֹ, אַךְ הַקְּפָלִים שֶׁל עוֹר הַדֹּב הִצִּילוּ אוֹתוֹ.
אָז הִתְעַבֵּר תֵּזֵאוּס, קָרַב אֵלָיו וּתְפָשׂוֹ בַּצַּוָּאר וְהֵם נָפְלוּ שְׁנֵיהֶם וְהִתְגַּלְגְּלוּ יַחְדָּו, אַךְ כַּאֲשֶׁר קָם תֵּזֵאוּס מֵעַל הָאָרֶץ, שָׁכַב נוֹשֵׂא־הָאַלָּה בְּלִי נוֹעַ לְרַגְלָיו.
תֵּזֵאוּס לָקַח אֶת הָאַלָּה שֶׁלּוֹ וְאֶת עוֹר הַדֹּב, וַיַּעֲזֹב אוֹתוֹ לָאַיּוֹת וְלָעוֹרְבִים, וַיֵּלֶךְ לְדַרְכּוֹ בְּמוֹרַד הַגֵּאָיוֹת עַד אֲשֶׁר בָּא אֶל עֵמֶק רָחָב וְיָרֹק וַיַּרְא עֶדְרֵי צֹאן רוֹבְצִים תַּחַת עֵצִים.
וּלְיַד מַעְיָן נֶחְמָד, תַּחַת צֵל סְלָעִים וְעֵצִים, הָיוּ מְרַקְּדוֹת נִמְפוֹת עִם רוֹעִים, אַךְ אִישׁ מֵהֶם לֹא הִכָּה בֶּחָלִיל בִּשְׁעַת הָרִקּוּד.
וְכַאֲשֶׁר רָאוּ אֶת תֵּזֵאוּס, חָרְדוּ חֲרָדָה גְדוֹלָה; הָרוֹעִים נָסוּ וַיִּמְשְׁכוּ אַחֲרֵיהֶם אֶת עֶדְרֵיהֶם וְהַנִּמְפוֹת צָלְלוּ בְּתוֹךְ הַמַּיִם כְּמוֹ בַּרְוָזִים וְנֶעֱלָמוּ.
תֵּזֵאוּס תָּמַהּ לַמַּרְאֶה וַיֹּאמֶר: “מַה מְּשֻׁנּוֹת הֵן הַבְּרִיּוֹת פֹּה, הַבּוֹרְחוֹת מִפְּנֵי נָכְרִי, וּבִשְׁעַת רִקּוּדָן אֵין לָהֶן נְגִינוֹת!” אַךְ הוּא הָיָה עָיֵף וְיָגֵעַ וּמְאֻבָּק וְצָמֵא, וּבְכֵן לֹא הִרְבָּה מַחֲשָׁבוֹת עַל הַדָּבָר, כִּי אִם שָׁתָה מַיִם וְטָבַל בַּנַּחַל, וְאַחֲרֵי כֵן שָׁכַב בַּצֵּל תַּחַת עֵץ עַרְמוֹן וְהַמַּיִם הָמוּ בְּשִׁיר לְיַשֵּׁן אוֹתוֹ, כַּאֲשֶׁר יָרְדוּ בְּקִשְׁקוּשׁ מֵאֶבֶן לְאָבֶן.
וְכַאֲשֶׁר הֵקִיץ מִשְּׁנָתוֹ, שָׁמַע קוֹל לַחַשׁ וְרָאָה אֶת הַנִּמְפוֹת מְצִיצוֹת עָלָיו דֶּרֶךְ הַמַּעְיָן מִפֶּתַח מְעָרָה, אֲשֶׁר שָׁם יָשְׁבוּ עַל מַצָּעוֹת יְרֻקִּים שֶׁל אֵזוֹב. וְאַחַת אָמְרָה: “וַדַּאי, הוּא אֵינוֹ פֶּרִיפֶּטֶס”, וּשְׁנִיָּה עָנְתָה: “פָּנָיו אֵינָם כִּפְנֵי שׁוֹדֵד, פְּנֵי עֶלֶם יָפֶה וְאָצִיל”.
תֵּזֵאוּס חִיֵּךְ וַיִּקְרָא אֲלֵיהֶן:
– נִמְפוֹת יָפוֹת, לֹא פֶּרִיפֶּטֶס אֲנִי. הוּא כְּבָר מָצָא מְנוּחָה שְׁלֵמָה בֵּין הָאַיּוֹת וְהָעוֹרְבִים, וְאָנֹכִי רַק לָקַחְתִּי מִמֶּנּוּ אֶת עוֹר־הַדֹּב וְאֶת הָאַלָּה שֶׁלּוֹ.
אָז קָפְצוּ הַנִּמְפוֹת מֵעֵבֶר לַנַּחַל וַתָּבֹאנָה אֵלָיו וַתִּקְרֶאנָה לָרוֹעִים לָשׁוּב. וְהוּא סִפֵּר לָהֶם אֶת אֲשֶׁר הָרַג אֶת נוֹשֵׂא הָאַלָּה, וְהָרוֹעִים נָשְׁקוּ אֶת רַגְלָיו וְשָׁרוּ: “עַתָּה נִרְעֶה אֶת עֲדָרֵינוּ בְּשֶׁקֶט, לֹא נְפַחֵד עוֹד לְהַשְׁמִיעַ קוֹל נְגִינָה בִּשְׁעַת רִקּוּדֵנוּ, כִּי בֶּן־הַבְּלִיַּעַל בַּעַל הָאַלָּה נָפַל בִּידֵי גִּבּוֹר וְהוּא לֹא יִשְׁמַע עוֹד אֶת קוֹל חֲלִילֵנוּ”.
אַחֲרֵי כֵן הֵבִיאוּ לוֹ בְּשַׂר כֶּבֶשׂ וָיַיִן, וְהַנִּמְפוֹת הֵבִיאוּ לוֹ דְבַשׁ מִן הַסְּלָעִים, וְהוּא אָכַל וְשָׁתָה וְיָשֵׁן שׁוּב, בְּעוֹד אֲשֶׁר הַנִּמְפוֹת עִם הָרוֹעִים יָצְאוּ בְּמָחוֹל. וְכַאֲשֶׁר הֵקִיץ מִשְּׁנָתוֹ, בִּקְּשׁוּ אוֹתוֹ לָשֶׁבֶת עִמָּהֶם, אַךְ הוּא לֹא אָבָה. “עָלַי לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה רַב” – עָנָה – “עָלַי לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ אִיסְתְּמוּס אֶל הָעִיר אַתּוּנָה”.
אוּלָם הָרוֹעִים אָמְרוּ לוֹ:
– הַאִם תֵּלֵךְ לְבַדְךָ אֶל הָעִיר אַתּוּנָה? אִישׁ אֵינוֹ הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ זוֹ, מִלְּבַד בְּלִוְיַת גְּדוּדִים מְזֻיָּנִים.
– אֲשֶׁר לְזִיּוּן, יֵשׁ לִי רַב, כַּאֲשֶׁר אַתֶּם רוֹאִים. וַאֲשֶׁר לִגְדוּדִים, הִנֵּה אִישׁ אַמִּיץ הוּא בֶּן־לְוַי טוֹב בְּמִדָּה רַבָּה לְעַצְמוֹ. מַדּוּעַ זֶה לֹא אֵלֵךְ יְחִידִי לְאַתּוּנָה?
– אִם תֵּלֵךְ עָלֶיךָ לְהִשָּׁאֵר לְנַפְשְׁךָ בְּאִיסְתְּמוּס, לְבַל תִּפְגֹּש אֶת הַשּׁוֹדֵד סִינִיס, הַמְכֻנֶּה בְּפִי הָאֲנָשִׁים כּוֹפֵף־הָאֳרָנִים, כִּי הוּא כּוֹפֵף שְׁנֵי עֲצֵי־אֹרֶן וְקוֹשֵׁר אֶת כָּל עוֹבְרֵי הָאֹרַח בִּידֵיהֶם וּבְרַגְלֵיהֶם בֵּינֵיהֶם, וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר יֶרֶף מִן הָעֵצִים שׁוּב, מִתְרַסְּקִים אֶבְרֵי הָאֲנָשִׁים.
– וּמִלְּבַד זֹאת – אָמַר שֵׁנִי – עָלֶיךָ לָלֶכֶת בִּפְנִים הָאָרֶץ וְאַל תָּהִין לַעֲבוֹר אֶת הַשּׁוּנִיּוֹת שֶׁל סְקִירוֹן, כִּי מִצַּד שְׂמֹאל עוֹמְדִים הֶהָרִים וּמִצַּד יְמִין – הַיָּם, עַד כִּי אֵין מָנוֹס לְךָ וּבְעַל כָּרְחֲךָ תִּפָּגֵשׁ עִם סְקִירוֹן הַשּׁוֹדֵד, אֲשֶׁר יְאַלְּצֶךָ לִרְחֹץ אֶת רַגְלָיו, וּבְשָׁעָה שֶׁתִּהְיֶה רוֹחֵץ אוֹתָן יִבְעַט בְּךָ וְיַשְׁלִיכְךָ מֵעֵבֶר לַשּׁוּנִית אֶל הַצַּבִּים, הַחַיִּים לְמַטָּה וּמִתְכַּלְכְּלִים מִגּוּפוֹת הַמֵּתִים.
וּבְטֶֶרם הִסְפִּיק תֵּזֵאוּס לַעֲנוֹת, קָרָא אַחֲרָיו אַחֵר:
– וּמִלְּבַד זֹאת, אוֹרֶבֶת לְךָ סַכָּנָה גְרוּעָה מִזּוֹ, אִם לֹא תֵלֵךְ בִּפְנִים הָאָרֶץ, הַרְחֵק מִשְּׂפַת הַיָּם, וְתַעֲזֹב אֶת אֶלֵאוּזִיס רָחוֹק מִצַּד יָמִין. כִּי הִנֵּה בְּאֶלֵאוּזִיס מוֹלֵךְ קִרְקוּאוֹן הַמֶּלֶךְ הָאַכְזָרִי, פַּחַד כָּל בְּנֵי הָאָדָם, הוּא אֲשֶׁר הָרַג אֶת בִּתּוֹ אֲלוֹפָה בְּבֵית הַכֶּלֶא, אַךְ הִיא נֶהְפְּכָה וְהָיְתָה לְמַעְיָן זַךְ וְאֶת יַלְדָּהּ הִשְׁלִיךְ אֶל הֶהָרִים, אַךְ סוּסוֹת־הַבָּר הֵינִיקוּ אוֹתוֹ. וְהַמֶּלֶךְ הַזֶּה מַזְמִין כָּל עוֹבֵר בְּאַרְצוֹ לְהִתְגּוֹשֵׁשׁ עִמּוֹ, כִּי הוּא בְּחִיר הַמִּתְגּוֹשְׁשִׁים בְּכָל אַתִּיקָה וּמַכְרִיעַ אֶת כָּל הַבָּא, וְאֶת כָּל הַמְנֻצָּחִים הוּא הוֹרֵג בְּעִנּוּיִים, וַחֲצַר אַרְמוֹנוֹ מְלֵאָה עַצְמוֹת הֲרוּגָיו.
תֵּזֵאוּס קִמֵּט מִצְחוֹ וְאָמַר:
– אָכֵן, רוֹאֶה אֲנִי, כִּי אֵין מוֹשֵׁל גִּבּוֹר בְּאֶרֶץ זוֹ וְיֵשׁ דֵּי מַעֲשֵׂי גְבוּרָה לַעֲשׂוֹת, אוּלָם אִם אֲנִי יוֹרֵשׁ הַכִּסֵּא, אֶהְיֶה מוֹשֵׁל בְּצֶדֶק, וְהִנֵּה שֵׁבֶט מַלְכוּתִי.
וְהוּא נִעְנַע בְּאַלַּת הַפְּלִיז, וְאוֹתָהּ שָׁעָה הִקִּיפוּ אוֹתוֹ הַנִּמְפוֹת וְהָרוֹעִים וְהֶעְתִּירוּ עָלָיו לְבַל יֵלֵךְ.
אַךְ הוּא לֹא שָׁעָה לְדִבְרֵיהֶם וַיֵּלֶךְ, עַד אֲשֶׁר יָכֹל לִרְאוֹת גַּם אֶת הַיַּמִּים וְגַם אֶת מִבְצַר קוֹרִינְתְּ הַמִּתְנוֹסֵס מֵעַל כָּל הָאָרֶץ. וְהוּא עָבַר חִישׁ אֶת מֵצַר אִיסְתְּמוּס, כִּי לִבּוֹ לָהַט לִפְגֹּשׁ אֶת סִינִיס זֶה הָאַכְזָר; לָאַחֲרוֹנָה פָּגַשׁ אוֹתוֹ בְּיַעַר אֳרָנִים, אֲשֶׁר שָׁם נַעֲשָׂה מֵיצַר הָאִיסְתְּמוּס צַר מְאֹד וְהַדֶּרֶךְ עָבְרָה בֵּין סְלָעִים גְּבוֹהִים. שָׁם יָשַׁב עַל אֶבֶן לְיַד הַדֶּרֶךְ וְעֵץ־אֹרֶן צָעִיר בִּמְקוֹם אַלָּה מוּנָח עַל בִּרְכָּיו, וְעַל יָדוֹ הָיָה מוּנָח חֶבֶל מוּכָן; וּמֵעַל לְרֹאשׁוֹ, עַל צַמְרוֹת הָעֵצִים, הָיוּ תְּלוּיוֹת עַצְמוֹת אֲנָשִׁים שֶׁנִּרְצְחוּ עַל יָדוֹ.
אָז קָרָא אֵלָיו תֵּזֵאוּס בְּקוֹל רָם:
– הוֹי, כּוֹפֵף־אֳרָנִים בֶּן־בְּלִיַּעַל, הֲיֵשׁ לְךָ עוֹד שְׁנֵי עֲצֵי־אַשּׁוֹחַ בִּשְׁבִילִי?
סִינִיס קָפַץ וְעָמַד עַל רַגְלָיו וַיַּעַן בְּהוֹרוֹתוֹ עַל עֲצָמוֹת מֵעַל לְרֹאשׁוֹ:
– בַּזְּמָן הָאַחֲרוֹן הִתְרוֹקֵן הַמְּזָוֶה שֶׁלִּי, וּבְכֵן יֵשׁ לִי שְׁנֵי עֲצֵי־אַשּׁוֹחַ מוּכָנִים בִּשְׁבִילְךָ.
וְהוּא הִשְׂתָּעֵר עַל תֵּזֵאוּס, בַּהֲרִימוֹ אֶת אַלָּתוֹ, אַךְ תֵּזֵאוּס הִשְׂתָּעֵר עָלָיו.
וְהֵם הָלְמוּ זֶה עַל זֶה, עַד כִּי צִלְצֵל הַיַּעַר, אַךְ הַמַּתֶּכֶת הָיְתָה חֲזָקָה מִן הָעֵץ, וְאַלָּתוֹ שֶׁל סִינִיס נִשְׁבְּרָה לְרָחְבָּהּ, כַּאֲשֶׁר יָרַד עָלֶיהָ הַפְּלִיז. אָז הִכָּה תֵּזֵאוּס עוֹד מַכָּה בְּכֹחַ וְהִפִּיל אֶת סִינִיס לָאָרֶץ עַל פָּנָיו; הוּא כָּרַע עַל גַּבּוֹ וַיִּקְשֹׁר אוֹתוֹ בַּחֶבֶל שֶׁלּוֹ וַיֹּאמֶר: “כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ לַאֲחֵרִים, כֵּן יֵעָשֶׂה לְךָ”. אַחֲרֵי כֵן כָּפַף שְׁנֵי עֲצֵי־אַשּׁוֹחַ צְעִירִים וַיִּקְשֹֹׁר אֶת סִינִיס בֵּינֵיהֶם, עַל אַף כָּל נַפְתּוּלָיו וְתַחֲנוּנָָיו, וַיִּרֶף מֵהֶם, וַיָּשֶׂם קֵץ לְסִינִיס וַיֵּלֶךְ לְדַרְכּוֹ, בְּעָזְבוֹ אֶת גּוּפָתוֹ לָאַיּוֹת וְלָעוֹרְבִים.
אַחֲרֵי כֵן הָלַךְ מֵעַל הַגְּבָעוֹת לְמֵגַרָה וְעָבַר לְאֹרֶךְ שְׂפַת הַיָּם הַסַּרוֹנִי, עַד אֲשֶׁר בָּא אֶל שׁוּנִית סְקִירוֹן וְאֶל הַשְּׁבִיל הַצַּר בֵּין הֶהָרִים וְהַיָּם.
שָׁם רָאָה אֶת סְקִירוֹן יוֹשֵׁב לְיַד מַעְיָן בִּקְצֵה הַשּׁוּנִית, עַל בִּרְכָּיו אַלָּה עֲצוּמָה, וְאֶת הַדֶּרֶךְ חָסַם בַּאֲבָנִים, עַד כִּי כָּל הַבָּא מֻכְרָח הָיָה לַעֲמוֹד.
תֵּזֵאוּס קָרָא אֵלָיו בְּקוֹל וַיֹּאמֶר:
– הוֹי, מְכַלְכֵּל צַבִּים, הֲיֵשׁ צֹרֶךְ לִרְחֹץ רַגְלֶיךָ הַיּוֹם?
סְקִירוֹן קָפַץ וְעָמַד עַל רַגְלָיו וַיַּעַן:
– הַצָּב שֶׁלִּי צָם וְרָעֵב, גַם רַגְלַי זְקוּקוֹת לִרְחִיצָה הַיּוֹם.
וְהוּא עָמַד לְיַד הַמְחִצָּה שֶׁלּוֹ וְהֵרִים אֶת אַלָּתוֹ בִּשְׁתֵּי יָדָיו.
אָז הִשְׂתָּעֵר תֵּזֵאוּס עָלָיו; וְהַקְּרָב הָיָה קָשֶׁה לְיַד הַשּׁוּנִית; כִּי כַּאֲשֶׁר הִרְגִּישׁ סְקִירוֹן בְּכֹבֶד הָאַלָּה שֶׁל פְּלִיז, הִפִּיל מִיָּדָיו אֶת אַלָּתוֹ הוּא וַיִּגַּשׁ אֶל תֵּזֵאוּס וַיְנַס לְהַשְׁלִיךְ אוֹתוֹ בְּכֹחַ מֵעַל לַשּׁוּנִית. אוּלָם תֵּזֵאוּס הָיָה מִתְגּוֹשֵׁשׁ זָהִיר וַיַּפֵּל אֶת אַלָּתוֹ שֶׁלּוֹ, תָּפַשׂ אֶת יְרִיבוֹ בִּגְרוֹנוֹ וְהָדַף אוֹתוֹ אָחוֹר אֶל גַּל הָאֲבָנִים וְדָחַק אוֹתוֹ שָׁם, עַד כִּי נְשִׁימָתוֹ הָלְכָה וְכָלְתָה. וּסְקִירוֹן צָעַק מִתְעַלֵּף: “הֶרֶף מִמֶּנִּי וְאֶתֵּן לְךָ לַעֲבוֹר”. אַךְ תֵּזֵאוּס עָנָה: “לֹא אֶעֱבֹר עַד אִם אֲכַלֶּה אֶת הַקּוֹצִים מִן הַדֶּרֶךְ”. וְהוּא הוֹסִיף לַהְדּוֹף אוֹתוֹ אָחוֹר אֶל הַגַּל עַד אֲשֶׁר נָפַל, וּסְקִירוֹן הִתְגַּלְגֵּל עַל הַתִּלִּים.
תֵּזֵאוּס הֵרִים אוֹתוֹ כֻּלּוֹ פָּצוּעַ וְאָמַר: “גֶּשׁ הֵנָּה וּרְחַץ אֶת רַגְלַי”. וְהוּא שָׁלַף אֶת חַרְבּוֹ וַיֵּשֶׁב עַל הָאָרֶץ לְיַד הַנַּחַל וַיֹּאמֶר: “רְחַץ אֶת רַגְלַי, וְאִם לֹא אֶגְזָרְךָ לִגְזָרִים”.
וּסְקִירוֹן רָחַץ אֶת רַגְלָיו בִּרְעָדָה, וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר כִּלָּה מְלַאכְתּוֹ, קָם תֵּזֵאוּס מִמְּקוֹמוֹ וַיִּקְרָא: “כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ לַאֲחֵרִים, כֵּן יֵעָשֶׂה לְךָ, לֵךְ וְכַלְכֵּל אֶת הַצָּב בִּבְשָׂרְךָ” – וְהוּא בָּעַט בּוֹ מִמַּעַל לַשּׁוּנִית לְתוֹךְ הַיָּם.
אָז הָלַךְ מַהֲלַךְ יוֹם שָׁלֵם לְאֶלֵּאוּזִיס, וַיַעֲמֹד בְּכִכַּר הַשּׁוּק וַיִּקְרָא:
– אַיֵּה קִירְקוּאוֹן מֶלֶך הָעִיר? עָלַי לְהִתְגּוֹשֵׁשׁ עִמּוֹ הַיּוֹם.
כָּל הַקָּהָל בָּרְחוֹב הִקִּיפוּ אוֹתוֹ וְקָרְאוּ:
– עֶלֶם נָאֶה, לָמָּה תָּמוּת? מַהֵר וּבְרַח מִן הָעִיר בְּטֶרֶם יִשְׁמַע הַמֶּלֶךְ הָאַכְזָר, כִּי אִישׁ נָכְרִי בָּא.
אַךְ תֵּזֵאוּס הָלַךְ דֶּרֶךְ הָעִיר, בְּעוֹד אֲשֶׁר הָאֲנָשִׁים בָּכוּ וְהִתְחַנְּנוּ אֵלָיו, עָבַר דֶּרֶךְ שַׁעֲרֵי חֲצַר הָאַרְמוֹן וְדֶרֶךְ עֲרֵמוֹת שֶׁל עֲצָמוֹת וְגֻלְגָּלוֹת, עַד אֲשֶׁר בָּא אֶל פֶּתַח הַטְּרַקְלִין שֶׁל הַמֶּלֶךְ קִרְקוּאוֹן, פַּחַד כָּל בְּנֵי הָאָדָם.
שָׁם רָאָה אֶת הַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב אֶל הַשֻּׁלְחָן לְבַדּוֹ; לְפָנָיו כֶּבֶשׂ שָׁלֵם צָלוּי, וְעַל יָדוֹ כַּד מָלֵא יַיִן. תֵּזֵאוּס עָמַד וְקָרָא אֵלָיו:
– הוֹי, מִתְגּוֹשֵׁשׁ בֶּן־בְּלִיַּעַל, הֲרוֹצֶה אַתָּה לְהִתְגּוֹשֵׁשׁ עִמִּי הַיּוֹם?
קִרְקוּאוֹן הִבִּיט אֵלָיו וְצָחַק וַיַּעַן:
– רוֹצֶה אֲנִי לְהִתְגּוֹשֵׁשׁ הַיּוֹם, אַךְ בּוֹא אֶל הַבַּיִת, כִּי אֲנִי בּוֹדֵד וְאַתָּה עָיֵף, וְעַל כֵּן תֹּאכַל וְתִשְׁתֶּה עִמִּי בְּטֶרֶם תָּמוּת.
אָז בָּא תֵּזֵאוּס בְּעֹז וַיֵּשֶׁב לִפְנֵי קִרְקוּאוֹן אֶל הַשֻּׁלְחָן וַיֹּאכַל לָשׂבַע מִבְּשַׂר הַכֶּבֶשׂ וַיֵּשְׁתְּ לִרְוָיָה מִן הַיַּיִן. תֵּזֵאוּס אָכַל בְּמִדָּה מַסְפִּיקָה לִשְׁלֹשָה אֲנָשִׁים, אַךְ קִירְקוּאוֹן אָכַל כְּשִׁבְעָה אֲנָשִׁים.
אוּלָם אִישׁ מֵהֶם לֹא דִבֵּר מִלָּה אֶל רֵעֵהוּ, אַף כִּי הֵצִיצוּ בִּגְנֵבָה זֶה אֶל זֶה דֶּרֶךְ הַשֻּׁלְחָן, וְאִישׁ אִישׁ אָמַר בְּלִבּוֹ: “יֵשׁ לוֹ כְּתֵפַיִם רְחָבוֹת, אַךְ סוֹבֵר אֲנִי, כִּי כֹּחִי גָדוֹל כְּכֹחוֹ”.
לָאַחֲרוֹנָה, כַּאֲשֶׁר נֶאֱכַל הַכֶּבֶשׂ וְכַד הַיַּיִן הִתְרוֹקֵן, קָם קִירְקוּאוֹן וַיִּקְרָא:
– הָבָה נִתְגּוֹשֵׁשׁ לִפְנֵי עֲלוֹתֵנוּ עַל הַמִּטָּה.
הֵם הִשְׁלִיכוּ מֵעֲלֵיהֶם אֶת כָּל בִּגְדֵיהֶם וַיֵּלְכוּ לַחֲצַר הָאַרְמוֹן, וְקִירְקוּאוֹן צִוָּה לְפַזֵּר חוֹל חָדָשׁ עַל שֶׁטַח גָּלוּי בֵּין הָעֲצָמוֹת. שָׁם עָמְדוּ הַגִּבּוֹרִים פָּנִים אֶל פָּנִים, עֵינֵיהֶם נוֹצְצוּ כְּעֵינֵי שׁוֹרֵי־בָּר, וְכָל הַקָּהָל עָמַד מִסָּבִיב לַשְּׁעָרִים לִרְאוֹת מַה יִהְיֶה בַּסּוֹף.
וְהֵם עָמְדוּ וְהִתְגּוֹשְׁשׁוּ עַד אֲשֶׁר זָרְחוּ הַכּוֹכָבִים מִמַּעַל לְרָאשֵׁיהֶם; מַעְלָה וּמַטָּה וּמִסָּבִיב, עַד אֲשֶׁר הַחוֹל תַּחַת רַגְלֵיהֶם הָיָה כָּבוּשׁ הָדֵק. וְעֵינֵיהֶם הִזְהִירוּ כַּכּוֹכָבִים בַּחֹשֶךְ וּנְשִׁימַת אַפָּם כֶּעָשָׁן בַּאֲוִיר הַלַּיְלָה, אַךְ אִישׁ מֵהֶם לֹא זָז וְלֹא הֵזִיז אַף שַׁעַל, וְהַקָּהָל עָמַד דּוּמָם לְיַד הַשְּׁעָרִים וְהֵצִיץ.
אַךְ לָאַחֲרוֹנָה הִתְקַצֵּף קִירְקוּאוֹן וְתָפַשׂ אֶת תֵּזֵאוּס בְּצַוָּארוֹ וְהֵנִיעַ אוֹתוֹ כַּאֲשֶׁר יָנִיעַ הַמַּסְטִיף16 אֶת הָעַכְבָּר, אוּלָם לֹא יָכֹל לְהָזִיז אֶת רַגְלוֹ.
תֵּזֵאוּס הָיָה זָרִיז וְזָהִיר, וְהוּא לָפַת אֶת קִירְקוּאוֹן מִסָּבִיב לְמָתְנָיו, הִכְנִיס בִּגְנֵבָה אֶת יְרֵכוֹ תַּחְתָּיו, בְּתָפְשׂוֹ אוֹתוֹ בְּפֶרֶק יָדוֹ, וְאַחֲרֵי כֵן הֵנִיף אוֹתוֹ תְּנוּפָה עֲצוּמָה, תְּנוּפָה שֶׁהָיְתָה מְטַלְטֶלֶת אַלּוֹן, הֵרִים אֶת קִירְקוּאוֹן וְזָרַק אוֹתוֹ מֵעַל כְּתֵפָיו לָאָרֶץ.
אַחֲרֵי כֵן קָפַץ עָלָיו וְקָרָא:
– הִכָּנַע, וְאִם לֹא – אֲמִיתְךָ!
אַךְ קִירְקוּאוֹן לֹא הוֹצִיא מִפִּיו הֶגֶה, כִּי לִבּוֹ הִתְפַּקַּע מִן הַנְּפִילָה וְגַם מִן הַבָּשָׂר וְהַיָּיִן.
אָז פָּתַח תֵּזֵאוּס אֶת הַשְּׁעָרִים וַיִּקְרָא אֶל כָּל הָעָם לָבוֹא. וְהָעָם קָרָא בְּקוֹל:
– אַתָּה הָרַגְתָּ אֶת מַלְכֵּנוּ הָרַע, הֱיֵה אַתָּה לְמֶלֶךְ עָלֵינוּ וּמָשַׁלְתָּ בָּנוּ בְּצֶדֶק.
– אָנֹכִי אֶהְיֶה מַלְכְּכֶם בְּאֶלֵאוּזִיס וַאֲנִי אֶמְשֹׁל בָּכֶם בְּיֹשֶר וּבְצֶדֶק, כִּי לְשֵׁם זֶה הָרַגְתִּי אֶת כָּל עוֹשֵׂי הָרָע – אֶת סִינִיס וְאֶת סְקִירוֹן וְלָאַחֲרוֹנָה אֶת הָאִישׁ הַזֶּה.
וְאֶחָד מִן הַזְּקֵנִים צָעַד וְקָרַב אֵלָיו וַיֹּאמֶר:
– גִּבּוֹר צָעִיר, הַאִם הָרַגְתָּ אֶת סִינִיס? הִשָּׁמֵר לְךָ אֵפוֹא מִפְּנֵי אֵגֵיאוּס מֶלֶךְ אַתּוּנָה, אֲשֶׁר אַתָּה הוֹלֵךְ אֵלָיו, כִּי הוּא קָרוֹב מִמִּשְׁפַּחַת סִינִיס.
– אִם כֵּן, הָרַגְתִּי אֶת קְרוֹבִי – אָמַר תֵּזֵאוּס – אַף כִּי בֶּן מָוֶת הָיָה. מִי יְטַהֵר אוֹתִי מֵעֲוֹנִי זֶה, אַף כִּי בְּצֶדֶק הָרַגְתִּי אֶת עוֹשֵׂה־הֶעָוֶל הָאָרוּר הַזֶּה?
וְהַזָּקֵן עָנָה לוֹ:
– אֶת זֶה יַעֲשׂוּ הַגִּבּוֹרִים בְּנֵי פִּיטַלּוּס, הַיּוֹשְׁבִים תַּחַת עֵץ־הַבּוּקִיצָה בְּאֶפִּידַנַי לְיַד שְׂפַת נַחַל הַכֶּסֶף קַפִּיסוּס, כִּי הֵם יוֹדְעִים אֶת תַּעֲלוּמוֹת הָאֵלִים. שָׁמָּה תֵּלֵךְ וְתִטְהָר, אַחֲרֵי כֵן תִּהְיֶה לְמֶלֶךְ עָלֵינוּ.
וּבְכֵן קִבֵּל הַבְטָחָה מֵאֵת עַם אֶלֵאוּזִיס, כִּי יַעַבְדוּ אוֹתוֹ כְּאֶת מַלְכָּם, וּמִמָּחֳרַת הַיּוֹם קָם וַיֵּלֶךְ דֶּרֶךְ מִישׁוֹר תִּירְיאַזִיאַן וְעַל הַגְּבָעוֹת לְמוּל אֶפִּידַנַּי, לְמַעַן יִמְצָא אֶת בְּנֵי פִּיטַלּוּס.
וְכַאֲשֶׁר הָיָה סָמוּךְ לִגְבוּל עֵמֶק קַפִּיסוּס לְאֹרֶךְ רַגְלֵי הָהָר הָרָם פַּרְנִיס, וְהִנֵּה לִקְרָאתוֹ אִישׁ רָם־קוֹמָה וְחָזָק מְאֹד, לְבוּשׁ בִּגְדֵי תִפְאָרָה. עַל יָדָיו צְמִידֵי זָהָב וְעַל צַוָּארוֹ עֲנָק שֶׁל אֲבָנִים טוֹבוֹת, וְהוּא נִגַּשׁ אֵלָיו וַיִּשְׁתַּחֲוֶה בְּחֵן, אָחַז בִּשְׁתֵּי יָדָיו וַיֹּאמֶר:
– שָׁלוֹם עָלֶיךָ, עֶלֶם נָאֶה, בְּבוֹאֲךָ אֶל הֶהָרִים הָאֵלֶּה; מַה מְאֻשָּׁר אֲנִי כִּי פְּגַשְׁתִּיךָ! הֲיֵשׁ תַּעֲנוּג גָּדוֹל לְאִישׁ טוֹב, מֵאֲשֶׁר לְהַכְנִיס אוֹרְחִים? אוּלָם רוֹאֶה אֲנִי, כִּי עָיֵף אַתָּה, בֹּא עִמִּי אֶל טִירָתִי וְנַחְתָּ שָׁם זְמַן מָה.
– תּוֹדָתִי נְתוּנָה לְךָ – עָנָה תֵּזֵאוּס – אַךְ אָץ אֲנִי לְדַרְכִּי אֶל הָעֵמֶק לְהַגִּיעַ לְאֶפִּידַנַּי בְּבִקְעַת קַפִּיסוּס.
– אוֹיָה! – קָרָא הַנָּכְרִי – הִנֵּה תָּעִיתָ מִדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר וְלֹא תּוּכַל לְהַגִּיעַ לְאֶפִּידַנַּי הַלַּיְלָה, כִּי מַהֲלַךְ הַרְבֵּה פַּרְסָאוֹת בֶּהָרִים בֵּינְךָ וּבֵין הַמָּקוֹם הַהוּא וּמַעְבָּרוֹת תְּלוּלִים וּסְלָעִים מְסֻכָּנִים עִם רֶדֶת הַלַּיְלָה. אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לְךָ כִּי פְּגַשְׁתִּיךָ, כִּי כָל מְשׂוֹשׂ לִבִּי הוּא לִמְצוֹא אוֹרְחִים, לַעֲרוֹךְ לָהֶם מִשְׁתֶּה בְּטִירָתִי וְלִשְׁמוֹעַ מִפִּיהֶם סִפּוּרִים עַל אֲרָצוֹת נָכְרִיּוֹת. לֵךְ עִמִּי וְאָכַלְתָּ מִמֵּיטַב הַמָּזוֹן וְשָׁתִיתָ מִמִּבְחַר הַיַּיִן וְשָׁכַבְתָּ בְּמִטָּתִי הַמְפֹאָרָה, אֲשֶׁר כָּל הָאוֹרְחִים אָמְרוּ, כִּי כָּמוֹהָ לֹא רָאוּ מֵעוֹלָם. מִטָּתִי מַתְאִימָה בְּדִיּוּק לְכָל אִישׁ, תְּהִי קוֹמָתוֹ אֲשֶׁר תֶּהִי, גְּדוֹלָה אוֹ קְטַנָּה, הוּא יָשֵׁן בָּהּ כַּאֲשֶׁר לֹא יָשֵׁן מִיָּמָיו.
וְהוּא הֶחֱזִיק בְּיַד תֵּזֵאוּס וְלֹא רָצָה לָתֵת לוֹ לָלֶכֶת הָלְאָה.
תֵּזֵאוּס אָמַר לָלֶכֶת הָלְאָה, לוּלֵא הִתְבַּיֵּשׁ לְהֵרָאוֹת גַּס, אוּלָם נַפְשׁוֹ סָלְדָה מִפְּנֵי הָאִישׁ וְלֹא יָדַע מַדּוּעַ. כִּי אַף אִם קוֹלוֹ הָיָה אָדִיב וּמְלַטֵּף, הָיָה גַּס, יָבֵשׁ וְצָרוּד כְּקוֹלוֹ שֶׁל קִרְפּוֹד, וְאַף כִּי עֵינָיו הָיוּ עֲדִינוֹת, הָיוּ גַּם עַרְפַּלִּיּוֹת וְקָרוֹת כַּאֲבָנִים. סוֹף סוֹף הִסְכִּים וְהָלַךְ עִם הָאִישׁ דֶרֶךְ הַגַּיְא, הַמּוֹבִיל אֶל שִׂיאֵי הַפַּרְנִיס.
וְכַאֲשֶׁר הָלְכוּ, נַעֲשָׂה הַגַּיְא צַר יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְהַשּׁוּנִית גְּבוֹהָה וְקוֹדֶרֶת יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וּמִתַּחַת הָמָה נַחַל, אֲשֶׁר נִרְאָה מַחֲצִיתוֹ בֵּין סַלְעֵי־גִּיר חֲשׂוּפִים. וְסוּפוֹת־שֶׁלֶג חָלְפוּ וְעָבְרוּ בַּגַּיְא, חוֹדְרוֹת וְצוֹנְנוֹת, עַד כִּי אֵימָה נָפְלָה עַל תֵּזֵאוּס, כַּאֲשֶׁר הִבִּיט מִסָּבִיב בַּמָּקוֹם הַשּׁוֹמֵם הַהוּא. לָאַחֲרוֹנָה קָרָא:
– כְּפִי הַנִּרְאֶה, עוֹמֶדֶת טִירָתְךָ בְּחֵבֶל מִדְבָּר.
– כֵּן, אֲבָל בְּבוֹא אָדָם אֶל הַבַּיִת, תַּנְעִים לוֹ קַבָּלַת־הַפָּנִים הַכֹּל. אַךְ מִי הֵם אֵלֶּה?
וְהוּא הִבִּיט לַאֲחוֹרָיו, וְגַם תֵּזֵאוּס הִבִּיט, וְהִנֵּה מֵרָחוֹק לְמַטָּה, לְאֹרֶךְ הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר עָזְבוּ, הוֹלֶכֶת שׁוּרָה שֶׁל חֲמוֹרִים עֲמוּסִים וַאֲנָשִׁים סוֹחֲרִים הוֹלְכִים עַל יָדָם, הַשּׁוֹמְרִים אֶת סְחוֹרָתָם.
– הָהּ, נְפָשׁוֹת עֲלוּבוֹת! – קָרָא הַזָּר – אַשְׁרֵיהֶם, שֶׁהִבַּטְתִּי מֵאֲחוֹרַי וְרָאִיתִי אֶת פְּנֵיהֶם! וְאַשְׁרֵינִי גַם אֲנִי, שֶׁזָּכִיתִי לְאוֹרְחִים רַבִּים לִסְעוּדָתִי. חַכֵּה נָא רֶגַע, עַד אֲשֶׁר אֵרֵד וְקָרָאתִי לָהֶם, וְאָנוּ נֹאכַל וְנִשְׁתֶּה יַחְדָּו כָּל הַלַּיְלָה. מַה מְאֻשָּׁר אֲנִי, כִּי הַשָּׁמַיִם שָׁלְחוּ לִי אוֹרְחִים רַבִּים כָּל כָּךְ בְּבַת אֶחָת!
וְהוּא רָץ לְאָחוֹר בְּמוֹרַד הָהָר, בַּהֲנִיעוֹ בְּיָדוֹ וּבְקָרְאוֹ בְּקוֹל אֶל הַסּוֹחֲרִים, וּבָהּ בַּשָּׁעָה הָלַךְ תֵּזֵאוּס אַט בַּמַּעֲבָר הַתָּלוּל.
אַךְ בְּלֶכְתּוֹ פָּגַשׁ אִישׁ זָקֵן, אֲשֶׁר לָקַט עֵצִים סְחוּפִים בַּאֲפִיק הַנַּחַל. הוּא הִנִּיחַ אֶת חֲבִילָתוֹ בַּדֶּרֶךְ וְעָשָׂה נִסָּיוֹן לַהֲרִימָהּ שׁוּב עַל כְּתֵפוֹ, וְכַאֲשֶׁר רָאָה אֶת תֵּזֵאוּס, קָרָא אֵלָיו וַיֹּאמֶר:
– הָהּ, עֶלֶם נָאֶה, עָזְרֵנִי נָא לְהָרִים אֶת מַשָּׂאִי, כִּי רַגְלַי כּוֹשְׁלוֹת מִזִּקְנָה.
תֵּזֵאוּס הֵרִים אֶת מַשָּׂאוֹ עַל גַּבּוֹ וְהַזָּקֵן בֵּרַךְ אוֹתוֹ, אַחֲרֵי כֵן הִבִּיט אֵלָיו בְּכֹבֶד רֹאשׁ וַיֹּאמֶר:
– מִי אַתָּה, עֶלֶם נָאֶה, וְלָמָּה אַתָּה הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ נְכֵאָה זוֹ?
– מִי אֲנִי יוֹדְעִים הוֹרַי, אַךְ הוֹלֵךְ אֲנִי בְּדֶרֶךְ נְכֵאָה זוֹ, כִּי הִזְמִין אוֹתִי לְבֵיתוֹ אִישׁ מַכְנִיס אוֹרְחִים, אֲשֶׁר הִבְטִיחַ לִי מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה וְגַם מִשְׁכַּב בְּמִטַּת פֶּלֶא שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ מַה טִּיבָהּ.
הָאִישׁ הַזָּקֵן סָפַק יָדָיו וַיִּקְרָא:
– הָהּ, בֵּית מַלְאַךְ הַמָּוֶת, זוֹלֵל בְּנֵי אָדָם, עַד מָתַי לֹא תֵדַע בִּטְנְךָ שָׂבְעָה? דַּע לְךָ, עֶלֶם נָאֶה, כִּי הוֹלֵךְ אַתָּה לִקְרַאת עִנּוּיִים וָמָוֶת, כִּי זֶה הָאִישׁ שֶׁפָּגַשׁ אוֹתְךָ (אֲנִי מְשַׁלֵּם לְךָ טוֹבָה תַּחַת טוֹבָה) שׁוֹדֵד וְרוֹצֵחַ הוּא. כָּל עוֹבֵר אֹרַח שֶׁהוּא פּוֹגֵשׁ, הוּא מוֹשְׁכֵהוּ לְבֵיתוֹ לַהֲמִיתוֹ. וַאֲשֶׁר לְמִטָּתוֹ שֶׁעָלֶיהָ סִפֵּר, אָמְנָם הִיא מַתְאִימָה לְכָל הָעוֹלִים עָלֶיהָ, אִישׁ לֹא יֵרֵד מִמֶּנָּה חַי חוּץ מִמֶּנִּי.
– כֵּיצַד? – הִשְׁתּוֹמֵם תֵּזֵאוּס.
– כִּי אִם הָאִישׁ גָּדוֹל בְּקוֹמָתוֹ מִמִּדַּת הַמִּטָּה, הוּא מְקַצֵּץ אֶת רַגְלָיו עַד שֶׁיַּתְאִים, וְאִם הָאִישׁ קָטָן בְּקוֹמָתוֹ מִמֶּנָּה, הוּא מוֹתֵחַ אֶת רַגְלָיו שֶׁתִּהְיֶינָה אֲרֻכּוֹת; רַק אֲנִי לְבַדִּי נֶחֱלַצְתִּי מִצָּרָה לִפְנֵי שֶׁבַע שָׁנִים, כִּי קוֹמָתִי הִתְאִימָה בְּדִיּוּק לְמִדַּת מִטָּתוֹ, וְעַל כֵּן הִשְׁאִירַנִי בַּחַיִּים וַיְשִׂימֵנִי לְעֶבֶד לוֹ. וְאָנֹכִי הָיִיתִי לְפָנִים סוֹחֵר עָשִׁיר וְיָשַׁבְתִּי בָּעִיר תֵּבֵּס אֲשֶׁר שְׁעָרֶיהָ נְחֹשֶת, וְעַתָּה הִנְנִי חוֹטֵב עֵצִים וְשׁוֹאֵב מַיִם בְּבֵית אִישׁ הַמְעַנֶּה נַפְשׁוֹת בְּנֵי אָדָם.
תֵּזֵאוּס לֹא אָמַר כְּלוּם, אַךְ הוּא חָרַק שִׁנָּיו.
– בְּרַח לְךָ אֵפוֹא – אָמַר הָאִישׁ הַזָּקֵן – כִּי הוּא לֹא יָחוּס וְלֹא יְרַחֵם עַל נְעוּרֶיךָ. רַק אֶתְמוֹל הֵבִיא לְבֵיתוֹ בָּחוּר וּבַחוּרָה וְהִתְאִים אוֹתָם לְמִטָּתוֹ, לַבָּחוּר קִצֵץ אֶת יָדָיו וְרַגְלָיו, אַךְ אֶת רַגְלֵי הַבַּחוּרָה מָתַח עַד אֲשֶׁר מֵתָה, וְכָךְ אָבְדוּ שְׁנֵיהֶם בְּיִסּוּרִים – וּכְבָר עָיַפְתִּי מִבֶּכִי עַל הַטֶּבַח הַזֶּה. וְעַל כֵּן קָרְאוּ שְׁמוֹ פְּרוֹקְרוּסְטֶס הַמּוֹתֵחַ, אַף כִּי אִָבִיו קָרָא לוֹ דַמַּסְטֵיס. בְּרַח לְךָ מִמֶּנּוּ… אוּלָם, אוֹיָה, לְאָן תִּבְרַח? הַסְּלָעִים תְּלוּלִים הֵם וּמִי יוּכַל לְטַפֵּס עֲלֵיהֶם? וְדֶרֶךְ אַחֶרֶת פֹּה אָיִן.
אַךְ תֵּזֵאוּס שָׂם יָדוֹ עַל פִּיו שֶׁל הַזָּקֵן וַיֹּאמֶר:
– אֵין צֹרֶךְ לִבְרֹחַ.
וְהוּא פָּנָה לָלֶכֶת בַּמַּעֲבָר לְמַטָּה.
– אַל נָא תְּסַפֵּר לוֹ כִּי הִזְהַרְתִּיךָ, הֵן יְמִיתֵנִי בְּמִיתָה מְשֻׁנָּה – צָעַק הַזָּקֵן אַחֲרָיו, אַךְ תֵּזֵאוּס הָלַךְ בַּחֲרוֹן אַף.
וְהוּא אָמַר אֶל נַפְשׁוֹ: “אָכֵן, זוּ הִיא אֶרֶץ אֵין מוֹשֵׁל בָּהּ. מָתַי אַצִּיל אוֹתָהּ מִידֵי הַמִּפְלָצוֹת?”
עוֹד הוּא מְדַבֵּר אֶל נַפְשׁוֹ וְהִנֵּה פְּרוֹקְרוּסְטֶס עוֹלֶה בָּהָר וְכָל הַסּוֹחֲרִים עִמּוֹ וְהֵם שְׂמֵחִים וּמְשׂוֹחֲחִים בַּעֲלִיזוּת. וְכַאֲשֶׁר רָאָה אֶת תֵּזֵאוּס, קָרָא:
– הוֹי, אוֹרֵחַ צָעִיר וְנָאֶה, הַאֻמְנָם נָתַתִּי לְךָ זְמָן רַב לְחַכּוֹת?
אוּלָם תֵּזֵאוּס עָנָה:
– מַה יֵּעָשֶׂה לָאִישׁ הַמּוֹתֵחַ אֶת אוֹרְחָיו עַל הַמִּטָּה וּמְקַצֵּץ אֶת יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם, אַחֲרֵי אֲשֶׁר יִשְׂרוֹר מִשְׁפָּט צֶדֶק בָּאָרֶץ?
פְּנֵי פְּרוֹקְרוּסְטֵס נִשְׁתַּנּוּ וּלְחָיָיו הוֹרִיקוּ כְּמַרְאֵה לְטָאָה, וְהוּא אָחַז בְּחִפָּזוֹן אֶת חַרְבּוֹ, אַךְ תֵּזֵאוּס קָפַץ עָלָיו וַיִּקְרָא:
– הַאִם אֱמֶת הַדָּבָר, מְאָרְחִי, אוֹ שֶׁקֶר?
וְהוּא תָּפַשׂ אֶת פְּרוֹקְרוּסְטֵס בְּחָזֵהוּ וּבִזְרוֹעוֹ, עַד כִּי לֹא יָכֹל לִשְׁלוֹף חַרְבּוֹ.
– הַאֱמֶת הַדָּבָר, מְאָרְחִי, אוֹ שֶׁקֶר?
אַךְ פְּרוֹקְרוּסְטֵס לֹא עָנָה דָבָר.
תֵּזֵאוּס הֵתֵל בּוֹ וְהֵרִים אֶת אַלָּתוֹ הָעֲצוּמָה, וּבְטֶרֶם הִסְפִּיק פְּרוֹקְרוּסְטֵס לָתֵת לוֹ מַכָּה, הִכָּהוּ יְרִיבוֹ וְהִפִּילוֹ לָאָרֶץ.
וְעוֹד הַפַּעַם חָלַק לוֹ מַכָּה, עַד כִּי נִשְׁמָתוֹ הַחוֹטֵאת פָּרְחָה מִמֶּנּוּ וְיָרְדָה בִּצְרִיחָה שְׁאוֹלָה, כַּעֲטַלֵּף לְתוֹךְ מַחֲשַׁכֵּי מְעָרָה.
תֵּזֵאוּס פָּשַׁט מֵעָלָיו אֶת עֲדָיֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר לוֹ, וַיֵּלֵךְ לְבֵיתוֹ וַיִּמְצָא שָׁם עֹשֶר רַב וְאוֹצָרוֹת גְּדוֹלִים, אֲשֶׁר גָּזַל מֵאֵת עוֹבְרֵי אֹרַח. וְהוּא אָסַף אֶת עַם הָאָרֶץ, אֲשֶׁר זְמָן רַב שָׁדַד פְּרוֹקְרוּסְטֵס מֵהֶם אֶת הוֹנָם וַיְחַלֵּק בֵּינֵיהֶם אֶת הַשָּׁלָל וַיֵּרֶד מֵעַל הֶהָרִים וַיֵּלֶךְ לְדַרְכּוֹ.
וְהוּא יָרַד בְּגֵאָיוֹת פַּרְנִיס וַיֵּלֵךְ דֶּרֶךְ עֲרָפֶל וְעָנָן וְגֶשֶׁם, עַד אֲשֶׁר בָּא אֶל עֵמֶק קַפִּיסוּס וְאֶל הָעִיר הַנֶּחְמָדָה אֶפִּידַנַּי וְאֶל בֵּית הַגִּבּוֹרִים בְּנֵי פִּיטַלָּה, אֲשֶׁר יָשְׁבוּ שָׁם תַּחַת עֵץ־בּוּקִיצָה כַּבִּיר.
שָׁם בָּנוּ מִזְבֵּחַ וְצִוּוּ עָלָיו לִטְבֹּל בַּנַּחַל וּלְהַקְרִיב אַיִל בֶּן שָׁנָה, וַיְכַפְּרוּ עָלָיו עֲוֹן דַּם סִינִיס וַיְשַׁלְחוּהוּ בְּשָׁלֹום.
וְהוּא הָלַךְ בְּבִקְעַת אַקַרְנַי לְיַד נְהַר־הַכֶּסֶף הַנּוֹשֵׂא מֵימָיו בְּרַעַשׁ, וְכָל הָעָם קִדְּמוּ אוֹתוֹ בִּבְרָכָה, כִּי שֵׁם גְּבוּרָתוֹ יָצָא לְמֶרְחַקִּים, עַד אֲשֶׁר רָאָה אֶת מִישׁוֹר אַתּוּנָה וְאֶת הַתֵּל, אֲשֶׁר שָׁם מִשְׁכַּן אַתִּינֵיאָה.
וְכֵן בָּא תֵּזֵאוּס וְעָבַר בְּעִיר אַתּוּנָה, וְכָל הָעָם רָץ לִרְאוֹת אֶת פָּנָיו, כִּי שְׁמוֹ הַגָּדוֹל הָלַךְ לְפָנָיו, וְכָל אִישׁ יָדַע עַל מַעֲשָׂיו הַכַּבִּירִים.
אוּלָם תֵּזֵאוּס הָלַךְ עָצוּב וּבְאֹמֶץ, כִּי לִבּוֹ הִתְגַּעְגַּע עַל אָבִיו. וְהוּא אָמַר אֶל נַפְשׁוֹ: “אֵיכָכָה אֲחַלֵּץ אוֹתוֹ מִן הָעֲלוּקוֹת הָאֵלֶּה, הַמּוֹצְצוֹת אֶת דָּמוֹ?”
וְכֵן עָלָה עַל הַמַּדְרֵגוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת אֶל אַקְרוֹפוֹלִיס, אֲשֶׁר שָׁם עָמַד אַרְמוֹנוֹ שֶׁל אֵגֵיאוּס, וְהוּא הָלַךְ יָשָׁר אֶל הַטְּרַקְלִין שֶׁל הַמֶּלֶךְ וַיַּעֲמוֹד עַל הַסַּף וַיִּתְבּוֹנֵן מִסָּבִיב.
הוּא רָאָה אֶת קְרוֹבָיו יוֹשְׁבִים אֶל שֻׁלְחָן וְעָלָיו יַיִן; כֻּלָּם בְּנֵי פַּלַּס, אַךְ אֵגֵיאוּס לֹא הָיָה בֵּינֵיהֶם. שָׁם יָשְׁבוּ וְהֵיטִיבוּ לִבָּם, צָחֲקוּ, מָסְרוּ אֶת גְּבִיעַ הַיַּיִן מִזֶּה לָזֶה, וְאוֹתָהּ שָׁעָה נִגְּנוּ הַנּוֹגְנִים, שָׁרוּ הַשְּׁפָחוֹת וְהַלּוּלְיָנִים הֶרְאוּ אֶת מַעֲשֵׂי לַהֲטֵיהֶם.
בְּנֵי פַּלַּס צָחֲקוּ בְּקוֹל וּגְבִיעַ הַיַּיִן עָבַר חִישׁ מִסָּבִיב, אוּלָם תֵּזֵאוּס הִרְעִים פָּנָיו וְאָמַר אֶל נַפְשׁוֹ: “אֵין פֶּלֶא, כִּי הָאֶָרֶץ מְלֵאָה חָמָס, אַחֲרֵי אֲשֶׁר אֲנָשִׁים כָּאֵלֶּה מוֹשְׁלִים בָּהּ”.
וּבְנֵי פַּלַּס הִבִּיטוּ אֵלָיו וְקָרְאוּ שְׁתוּיֵי־יַיִן:
– הוֹי, הַנָּכְרִי הָעוֹמֵד בַּפֶּתַח, מָה רְצוֹנְךָ הַיּוֹם?
– בָּאתִי הֵנָּה לְבַקֵּשׁ אַכְסַנְיָה.
– אִם כֵּן, בָּרוּךְ בּוֹאֶךָ. פָּנֶיךָ כִּפְנֵי גִּבּוֹר וְאִישׁ חַיִל, וְאָנוּ אוֹהֲבִים לִשְׁתּוֹת “לְחַיִּים” עִם אֲנָשִׁים כָּאֵלֶּה.
– לֹא מִכֶּם אֲבַקֵּשׁ אַכְסַנְיָה, כִּי אִם מֵאֵת אֵגֵיאוּס הַמֶּלֶךְ, אֲדוֹן הַבַּיִת.
לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים רָטְנוּ אֲחָדִים, וַאֲחֵרִים צָחֲקוּ וְקָרְאוּ בְּקוֹל:
– הֶאָח! כֻּלָּנוּ אֲדוֹנִים פֹּה.
– אִם כֵּן, אֲנִי אָדוֹן כְּמוֹכֶם – קָרָא תֵּזֵאוּס וְהָלַךְ מֵעִם הַשֻּלְחָן אֶל הַטְּרַקְלִין וְהִבִּיט מִסָּבִיב, אוּלַי יִמְצָא אֶת אֵגֵיאוּס, אַךְ הוּא לֹא נִרְאָה בְּשׁוּם מָקוֹם.
בְּנֵי פַּלַּס הִבִּיטוּ אֵלָיו וְאַחֲרֵי כֵן אִישׁ אֶל אָחִיו, וְאֶחָד אָמַר אֶל הַשֵּׁנִי הַסָּמוּךְ לוֹ: “זֶהוּ בָּחוּר חָצוּף, יֵשׁ לְהַשְׁלִיךְ אוֹתוֹ הַחוּצָה”. אוּלָם שְׁכֵנוֹ שֶׁל כָּל אִישׁ לָחַשׁ לוֹ וְעָנָה: “יֵשׁ לוֹ כְּתֵפַיִם רְחָבוֹת, הֲתָקוּם וּתְנַסֶּה לְהוֹצִיאוֹ מִן הַבַּיִת?” וּבְכֵן נִשְׁאַר כָּל אֶחָד יוֹשֵׁב עַל מְקוֹמוֹ.
אָז קָרָא תֵּזֵאוּס אֶל הָעֲבָדִים וַיֹּאמֶר:
– לְכוּ וְהַגִּידוּ לְמֶלֶךְ אֵגֵיאוּס אֲדוֹנֵיכֶם, כִּי תֵּזֵאוּס מִטְּרִיצִין פֹּה וְרוֹצֶה לִהְיוֹת אוֹרְחוֹ לְשָׁעָה.
וְאַחַד הָעֲבָדִים רָץ וַיְסַפֵּר לְאֵגֵיאוּס, וְהוּא יוֹשֵׁב בְּחַדְרוֹ פְּנִימָה עִם מֵדֵיאָה הַקּוֹסֶמֶת הַשְּׁחוֹרָה וְשׁוֹמֵר אֶת עֵינָהּ וְיָדָהּ. וְכַאֲשֶׁר שָׁמַע אֵגֵיאוּס אֶת שֵׁם טְרִיצִין הֶחֱוִירוּ וְהֶאְדִימוּ פָּנָיו חֲלִיפוֹת, וְהוּא קָם מֵעַל מוֹשָׁבוֹ רוֹעֵד, וּמֵדֵיאָה אוֹרֶבֶת לוֹ כַּנָּחָשׁ.
– מַה לְּךָ וְלִטְרִיצִין? – שָׁאֲלָה, אַךְ הוּא עָנָה חִישׁ:
– הַאִם לֹא תֵדְעִי, מִי הוּא תֵּזֵאוּס? הֲלֹא הוּא הַגִּבּוֹר, אֲשֶׁר טִהֵר אֶת אַרְצֵנוּ מִכָּל הַמִּפְלָצוֹת, אַךְ כִּי הוּא בָּא מִטְּרִיצִין לֹא שָׁמַעְתִּי עַד הַיּוֹם. עָלַי לָצֵאת וּלְקַדֵּם פָּנָיו.
אֵגֵיאוּס יָצָא אֶל הַטְּרַקְלִין, וְכַאֲשֶׁר רָאָה אוֹתוֹ תֵּזֵאוּס, קָפַץ לִבּוֹ לְתוֹךְ פִּיו וְהוּא חָשַׁק לִנְפֹּל עַל צַוָּארוֹ וּלְבָרְכוֹ, אַךְ הוּא כָּבַשׁ אֶת עַצְמוֹ וְאָמַר אֶל נַפְשׁוֹ: “אוּלַי לֹא יַחְפֹּץ בִּי אָבִי. אָנֹכִי אֲנַסֶּה אוֹתוֹ בְּטֶרֶם אֶתְוַדַּע אֵלָיו”. וְהוּא הִשְׁתַּחֲוָה לִפְנֵי אֵגֵיאוּס וַיֹּאמֶר:
– אָנֹכִי הִצַּלְתִּי אֶת מַמְלַכְתְּךָ, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, מִמִּפְלָצוֹת רַבּוֹת, וְעַל כֵּן בָּאתִי הֵנָּה לְבַקֵּשׁ גְּמוּל מֵאֵת הַמֶּלֶךְ.
וְהַזָּקֵן אֵגֵיאוּס הִבִּיט אֵלָיו בְּאַהֲבָה, וּמַה לֹא יַעֲשֶׂה לֵב אוֹהֵב? אַךְ הוּא רַק נֶאֱנַח וַיַּעַן:
– מְעַט הוּא אֲשֶׁר תַּשִּׂיג יָדִי לָתֵת לְךָ, עֶלֶם אָצִיל, וְאֵין דָּבָר אֲשֶׁר יִהְיֶה רָאוּי לְךָ, כִּי וַדַּאי לֹא בֶּן־אֶרֶץ אַתָּה אוֹ, לְפָחוֹת, לֹא בֶּן־אָדָם.
– כָּל אֲשֶׁר תִּשְׁאַל נַפְשִׁי מִמְּךָ – אָמַר תֵּזֵאוּס – הוּא רַק לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת לְיַד שֻׁלְחָנֶךָ.
– אֶת זֶה אוּכַל לָתֵת לְךָ – עָנָה אֵגֵיאוּס – אִם אָדוֹן אֲנִי בְּבֵיתִי.
וְהוּא צִוָּה לַעֲרֹךְ מָקוֹם בִּשְׁבִיל תֵּזֵאוּס וַיָּשָׂם לְפָנָיו אֶת מֵיטַב הַמַּעֲדַנִּים. תֵּזֵאוּס יָשַׁב וַיֹּאכַל הַרְבֵּה מְאֹד, עַד כִּי כָּל הַמְּסֻבִּים הִשְׁתּוֹמְמוּ; אוּלָם אֶת אַלָּתוֹ הֶחֱזִיק כָּל הַזְּמָן עַל יָדוֹ.
וּמֵדֵיאָה הַקּוֹסֶמֶת הַשְּׁחוֹרָה אָרְבָה לוֹ כָּל אוֹתָהּ שָׁעָה, הִיא רָאֲתָה, אֵיךְ הֶחֱוִירוּ וְהֶאְדִימוּ פְּנֵי אֵגֵיאוּס, בֶּאֱמוֹר לוֹ הָעֶלֶם, כִּי הוּא בָּא מִטְּרִיצִין. אַף רָאֲתָה, כִּי לֵב הַמֶּלֶךְ פָּתוּחַ לִקְרַאת תֵּזֵאוּס, וְכִי תֵּזֵאוּס מִתְנַהֵג בִּפְנֵי כָּל בְּנֵי פַּלַּס כַּאֲרִי בְּקֶרֶב עֲדַת כְּלָבִים. וְהִיא אָמְרָה אֶל נַפְשָׁהּ:
“הָעֶלֶם הַזֶּה יִהְיֶה אָדוֹן פֹּה, אוּלַי הוּא קָרוֹב לְאֵגֵיאוּס יוֹתֵר מִכְּפִי שֶׁמְּשַׁעֲרִים. עַל כָּל פָּנִים, אֵין תִּקְוָה לִבְנֵי פַּלַס בְּצַד עֶלֶם אֲשֶׁר כָּזֶה”.
וְהִיא שָׁבָה אֶל חַדְרָהּ בַּחֲשַׁאי בְּשָׁעָה שֶׁתֵּזֵאוּס אָכַל וְשָׁתָה, וְכָל הָעֲבָדִים הִתְלַחֲשׁוּ: “הִנֵּה זֶה הָאִישׁ אֲשֶׁר הָרַג אֶת הַמִּפְלָצוֹת! מַה נֶּהְדָּר מַרְאֵהוּ, מֶה רָמָה קוֹמָתוֹ! הָהּ, לוּ הָיָה כָּזֶה בֶּן אֲדוֹנֵנוּ!”.
בְּרֶגַע זֶה נִכְנְסָה מֵדֵיאָה וְהִיא עֲדוּיָה כָּל עֶדְיָהּ וּלְבוּשָׁה שִׂמְלוֹתֶיהָ הַחֲמוּדוֹת מִמִּזְרָח, וּפָנֶיהָ יָפִים מִשֶּׁמֶשׁ, עַד כִּי כָּל הַמְסֻבִּים לֹא יָכְלוּ לִגְרוֹעַ עַיִן מִמֶּנָּה, וּבִימִינָהּ הֶחֱזִיקָה גְבִיעַ זָהָב וּבִשְׂמֹאלָהּ צְלוֹחִית שֶׁל זָהָב; וְהִיא נִגְּשָׁה אֶל תֵּזֵאוּס וַתְּדַבֵּר אֵלָיו בְּקוֹל עָרֵב, רַךְ וְלוֹקֵחַ לֵב:
– יְחִי הַגִּבּוֹר הַמְנַצֵּחַ, אֲשֶׁר לֹא יְנֻצַּח, הַמְבַעֵר אֶת כָּל הָרַע! שְׁתֵה, גִּבּוֹרִי, מִכּוֹס הַקֶּסֶם שֶׁלִּי הַנּוֹתֶנֶת מְנוּחָה אַחֲרֵי כָּל עָמָל, הַמְרַפְּאָה אֶת כָּל הַפְּצָעִים, הַיּוֹצֶקֶת חַיִּים חֲדָשִׁים לְתוֹךְ הָעוֹרְקִים.
וּבְדַבְּרָהּ יָצְקָה מִן הַצְּלוֹחִית לְתוֹךְ הַכּוֹס, וְרֵיחַ הַנִּיחוֹחַ שֶׁל הַיַּיִן הִתְפַּשֵּׁט בַּטְּרַקְלִין כְּרֵיחַ הַתִּימוֹס וְהַשּׁוֹשַׁנִּים.
וּבְהַבִּיטוֹ פָּחַד וְרָעַד…
תֵּזֵאוּס הִבִּיט אֶל פָּנֶיהָ הַיָּפִים וְאֶל תּוֹךְ עֵינֶיהָ הָעֲמֻקּוֹת וְהַשְּׁחוֹרוֹת. וּבְהַבִּיטוֹ פָּחַד וְרָעַד, כִּי הָיוּ הָעֵינַיִם יְבֵשׁוֹת כְּעֵינֵי הַנָּחָשׁ. וְהוּא קָם מִמּוֹשָׁבוֹ וַיֹּאמֶר:
– הַיַּיִן הוּא טוֹב וְנוֹתֵן רֵיחַ, וּבַעֲלַת הַיַּיִן הִיא יָפָה כְּבַת אֵלִים, אוּלָם תִּשְׁתֶּה נָא הִיא “לְחַיִּים” רִאשׁוֹנָה מִן הַכּוֹס, לְמַעַן אֲשֶׁר יִהְיֶה הַיַּיִן מָתוֹק בְּגַעַת בּוֹ שִׂפְתוֹתַיִךְ.
פְּנֵי מֵדֵיאָה הִלְבִּינוּ וְהִיא גִּמְגְּמָה:
– סְלַח לִי, גִּבּוֹר נָאֶה, אַךְ חוֹלָה אֲנִי וְאָסוּר לִי לִשְׁתּוֹת יָיִן.
אַךְ תֵּזֵאוּס הִבִּיט שֵׁנִית לְתוֹךְ עֵינֶיהָ וַיִּקְרָא:
– שָׁתֹה תִּשְׁתִּי “לְחַיִּים” מִן הַכּוֹס, וְאִם לֹא – מוֹת תָּמוּתִי.
וְהוּא הֵרִים אֶת אַלָּתוֹ־נְחֹשֶׁת, בְּעוֹד אֲשֶׁר כָּל הַמְסֻבִּים מַבִּיטִים מֻכֵּי־תִּמָּהוֹן.
מֵדֵיאָה צָרְחָה צְרִיחָה אֲיֻמָּה, נִפְּצָה אֶת הַכּוֹס אֶל הַקַּרְקַע וַתִּבְרַח; וּבַמָּקוֹם אֲשֶׁר נִשְׁפַּךְ הַיַּיִן עַל רִצְפַּת הַשַּׁיִשׁ, תָּסְסָה הָאֶבֶן, הִתְפּוֹרְרָה, לָחֲשָׁה כְּנָחָשׁ מֵחֲמַת הָרַעַל הַנּוֹרָא שֶׁל הַמַּשְׁקֶה.
אוּלָם מֵדֵיאָה קָרְאָה אֶת הַדְּרַקּוֹן־הַמֶּרְכָּבָה, קָפְצָה לְתוֹכָהּ וְטָסָה בַּמָּרוֹם עַל פְּנֵי יַבָּשָׁה וָיָם, וְאִישׁ לֹא רָאָה אֶת פָּנֶיהָ עוֹד.
וְאֵגֵיאוּס קָרָא: “מֶה עָשִׂיתָ?” אַךְ תֵּזֵאוּס הֶרְאָה עַל הָאֶבֶן: “הִצַּלְתִּי אֶת הָאָרֶץ מִכִּשּׁוּף, עַתָּה אַצִּיל אוֹתָהּ מֵעוֹד רָעָה”.
וְהוּא נִגַּשׁ אֶל אֵגֵיאוּס וְהוֹצִיא מֵחֵיקוֹ אֶת הַחֶרֶב וְאֶת הַסַּנְדַּלִּים וּמָסַר אֶת הַמִּלִּים אֲשֶׁר שָׂמָה אִמּוֹ בְּפִיו לְדַבֵּר.
אֵגֵיאוּס פָּסַע פְּסִיעָה אַחַת אֲחוֹרַנִּית וַיַּבֵּט אֶל פְּנֵי הָעֶלֶם, עַד אֲשֶׁר כָּהוּ עֵינָיו; אַחַר נָפַל עַל צַוָּארוֹ וַיֵּבְךְּ, וְתֵּזֵאוּס בָּכָה עַל צַוָּארָיו, עַד אֲשֶׁר לֹא הָיָה בָּהֶם כֹּחַ עוֹד לִבְכּוֹת.
אָז פָּנָה אֵגֵיאוּס אֶל כָּל הָעָם וַיִּקְרָא:
– הִנֵּה, בְּנִי, יַלְדִּי קִיקְרוֹפֵס, אִישׁ טוֹב מֵאָבִיו אֲשֶׁר הָיָה לְפָנָיו.
מִי אֵפוֹא הָיָה מָלֵא כַּעַס וְחָרוֹן אִם לֹא בְּנֵי פַּלַּס, אַף כִּי קָצְפוּ גַּם קֹדֶם? וְאֶחָד קָרָא בְּקוֹל:
– הַאֻמְנָם נְפַנֶּה מָקוֹם לְאוֹרֵחַ־פּוֹרֵחַ, מְבַקֵּשׁ כִּסֵּא מְלוּכָה, אֲשֶׁר בָּא מִמָּקוֹם לֹא יָדַעְנוּ?
וְהַשֵּׁנִי אָמַר:
– אִם הוּא יָחִיד – אָנוּ רַבִּים וְכֹחֵנוּ גָדוֹל מִכֹּחוֹ.
זֶה אוֹמֵר כֹּה וְזֶה אוֹמֵר כֹּה, כִּי כֻּלָּם הָיוּ שִׁכּוֹרִים מִיַּיִן וּמֵחֵמָה, וְהֵם חָטְפוּ חֲרָבוֹת וַחֲנִיתוֹת מֵעַל הַקִּיר, אֲשֶׁר שָׁם הָיָה תָּלוּי הַנֶּשֶׁק וַיִּקְפְּצוּ עַל תֵּזֵאוּס וְתֵּזֵאוּס קָפַץ עֲלֵיהֶם. וְהוּא קָרָא:
– לְכוּ לְשָׁלוֹם, אִם רְצוֹנְכֶם, קְרוֹבַי, אַךְ אִם לֹא – דִּמְכֶם בְּרָאשֵׁיכֶם.
אוּלָם הֵם הִשְׂתָּעֲרוּ עָלָיו, אַחֲרֵי כֵן עָמְדוּ פִּתְאֹם וַיְחָרְפוּ וַיְגַדְּפוּ אוֹתוֹ, כִּכְלָבִים שֶׁעוֹמְדִים וְנוֹבְחִים, בְּהַחֲרִידָם אַרְיֵה מֵרִבְצוֹ.
וְאֶחָד מֵהֶם הֵטִיל חֲנִית מִשּׁוּרָה אֲחוֹרִית, אֲשֶׁר עָבְרָה סָמוּךְ לְרֹאשׁוֹ שֶׁל תֵּזֵאוּס. וְאַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה פָּרַץ תֵּזֵאוּס לְפָנִים וְהַמִּלְחָמָה הֵחֵלָּה מַמָּשׁ. עֶשְׂרִים נִלְחֲמוּ נֶגֶד אֶחָד, וּבְכָל זֹאת הִכָּה תֵּזֵאוּס אֶת כֻּלָּם, וְאֵלֶּה אֲשֶׁר שָׂרְדוּ בָּרְחוּ אֶל הָעִיר, וְשָׁם הִתְגָּרוּ בָּהֶם בְּנֵי הָעָם וַיְגָרְשׁוּם, עַד כִּי תֵּזֵאוּס לְבַדּוֹ נִשְׁאַר בָּאַרְמוֹן עִם אֵגֵיאוּס אָבִיו אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ וּמָצָא אוֹתוֹ. אוּלָם בְּטֶרֶם יָרַד הַלַּיְלָה בָּאָה כָּל הָעִיר עִם מְנָחוֹת, מְחוֹלוֹת וְשִׁירִים. וְהָאֲנָשִׁים הִקְרִיבוּ קָרְבָּנוֹת לְאַתִּינֵיאָה וַיִּשְׂמְחוּ כָּל הַלַּיְלָה עַל אֲשֶׁר מָצָא מַלְכָּם בֵּן אָצִיל וְיוֹרֵשׁ לְבֵית מַלְכוּתוֹ.
הִנֵּה כִּי כֵן יָשַׁב תֵּזֵאוּס עִם אָבִיו כָּל הַחֹרֶף, וְכַאֲשֶׁר הָלְכָה וְקָרְבָה תְּקוּפַת הָאָבִיב, יָרְדָה עַצְבוּת וּדְמָמָה עַל בְּנֵי אַתּוּנָה. תֵּזֵאוּס רָאָה אֶת הַדָּבָר וְשָׁאַל בְּשֶׁל מַה זֶּה, אַךְ אִישׁ לֹא רָצָה לַעֲנוֹת לוֹ דָבָר.
אָז הָלַךְ אֶל אָבִיו וְשָׁאַל אוֹתוֹ, אַךְ אֵגֵיאוּס הֵסֵב פָּנָיו וַיֵּבְךְּ.
– אַל נָא תִּשְׁאַל, בְּנִי, בְּטֶרֶם עֵת, עַל דְּבַר הָרָעָה אֲשֶׁר בּוֹא תָבוֹא. דַּיָּהּ לְצָרָה בְּשַׁעְתָּהּ.
וְכַאֲשֶׁר בָּאָה תְּקוּפַת הַקַּיִץ, בָּא צִיר לְאַתּוּנָה וַיַּעֲמוֹד בְּשׁוּק הָעִיר וַיִּקְרָא:
– הָעָם וְהַמֶּלֶךְ שֶׁל אַתּוּנָה, אַיֵּה מַס הַשָּׁנָה שֶׁלָּכֶם?
אָז עָלְתָה יְלָלָה רַבָּה בְּכָל הָעִיר. אַךְ תֵּזֵאוּס עָמַד בִּפְנֵי הַצִּיר וַיִּקְרָא:
– מִי אַתָּה, אָדָם־בְּצוּרַת־כֶּלֶב, אֲשֶׁר תָּעִיז לְבַקֵּשׁ פֹּה מַס? לוּלֵא הַכָּבוֹד לְמַטֵּה הַצִּיר בְּיָדְךָ, כִּי אָז הָיִיתִי מְפוֹצֵץ רֹאשְׁךָ בְּאַלָּתִי זוֹ.
וְהַצִּיר עָנָה בְּגָאוֹן, כִּי הוּא הָיָה אִישׁ אַמִּיץ וְזָקֵן:
– עֶלֶם נָאֶה, אֵין אֲנִי אָדָם־בְּצוּרַת־כֶּלֶב אוֹ בֶּן־בְּלִי־בוּשָׁה, כִּי אִם אֶת מִצְוַת מַלְכִּי אֲנִי עוֹשֶׂה, וּמַלְכִּי הוּא מִינוֹס, הַמֶּלֶךְ שֶׁל אִיֵּי הַכְּרֵתִים עִם מְאַת הֶעָרִים, הֶחָכָם מִכָּל מַלְכֵי הָאָרֶץ. אֵין זֹאת כִּי זָר אַתָּה פֹּה, אִם לֹא כֵן, הָיִיתָ יוֹדֵעַ לָמָּה בָּאתִי וְכִי בְּצֶדֶק בָּאתִי.
– אֲנִי זָר פֹּה. סַפֵּר לִי אֵפוֹא, מָה הַמַּס הַזֶּה אֲשֶׁר בָּאתָ לָקַחַת.
– לִגְבּוֹת אֶת הַמַּס, אֲשֶׁר הִבְטִיחַ הַמֶּלֶךְ אֵגֵיאוּס לְמִינוֹס וְאֶת הַבְטָחָתוֹ אִשֵּׁר בִּשְׁבוּעָה. כִּי מִינוֹס לָכַד אֶת כָּל הָאָרֶץ הַזֹּאת וְאֶת מֵגַרָה הַיּוֹשֶׁבֶת בַּמִּזְרָח, כַּאֲשֶׁר בָּא הֵנָּה בְּצִי־אֳנִיּוֹת גָּדוֹל מָלֵא חֵמָה עַל אֲשֶׁר רָצְחוּ אֶת בְּנוֹ. בְּנוֹ אַנְדרוֹגֵיאוּס בָּא הֲלוֹם לְמִשְׂחֲקֵי פַּנְאַתּוּנִיָּה וְהוּא נִצַּח אֶת כָּל הַיְוָנִים בְּמִשְׂחֲקֵי־הַהִתְחָרוּת, עַד כִּי הָעָם חָלַק לוֹ כְּבוֹד גִּבּוֹר. אוּלָם בִּרְאוֹת אֵגֵיאוּס אֶת רֹב תִּפְאַרְתּוֹ, קִנֵּא בּוֹ וּפָחַד פֶּן יִתְחַבֵּר עִם בְּנֵי פַּלַּס וְיִקְחוּ מִמֶּנּוּ אֶת שֵׁבֶט הַמְּלוּכָה. וּבְכֵן קָשַׁר עָלָיו קֶשֶׁר וַיַּהֲרֹג אוֹתוֹ בְּאֹפֶן בָּזוּי, וְאֵין אִישׁ יוֹדֵעַ אֵיךְ אוֹ אַיֵּה. יֵשׁ אוֹמְרִים, כִּי טָמַן לוֹ פַּח בַּדֶּרֶךְ הַהוֹלֶכֶת אֶל תֵּבֵּס; וַאֲחֵרִים אוֹמְרִים, כִּי שָׁלַח אוֹתוֹ לִקְרַאת שׁוֹר־הַבָּר שֶׁל מַרַתּוֹן, לְמַעַן אֲשֶׁר תַּהֲרֹג אוֹתוֹ הַחַיָּה הָרָעָה, אַךְ אֵגֵיאוּס אוֹמֵר, כִּי הַבַּחוּרִים הֲרָגוּהוּ מִתּוֹךְ קִנְאָה, כִּי נִצַּח אוֹתָם בְּמִשְׂחָקִים. הִנֵּה כִּי כֵן בָּא מִינוֹס הֵנָּה לִנְקוֹם אֶת דָּמוֹ וְלֹא רָצָה לַעֲזֹב אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת, עַד אֲשֶׁר הִבְטִיחוּ לוֹ מַס, שִׁבְעָה בַּחוּרִים וְשֶׁבַע בַּחוּרוֹת בְּכָל שָׁנָה, הַנּוֹסְעִים עִמָּדִי בָּאֳנִיָּה עִם מִפְרָשִׂים שְׁחוֹרִים, עַד בּוֹאָם אֶל אִיֵּי־הַכְּרֵתִים עִם מְאַת הֶעָרִים.
תֵּזֵאוּס חָרַק שִׁנָּיו מִכַּעַס וַיֹּאמֶר:
– לוּלֵא הָיִיתָ שְׁלִיחַ מֶלֶךְ, כִּי אָז הֲרַגְתִּיךָ עַל אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ כָּזֹאת בְּאָבִי, אוּלָם אָנֹכִי אֵלֵךְ אֵלָיו וְאֵדַע אֶת הָאֱמֶת.
וְהוּא הָלַךְ אֶל אִָבִיו וַיִּשְׁאָלֵהוּ, אַךְ הַהוּא הָפַךְ אֶת רֹאשׁוֹ וַיֵּבְךְּ וַיֹּאמֶר: “דָּם נִשְׁפַּךְ בָּאָרֶץ לְלֹא מִשְׁפָּט וּבְדָם יֻקַּם. אַל נָא תִּשְׁבֹּר אֶת לִבִּי בִּשְׁאֵלוֹת; רַב לִי אִם אֶסְבֹּל בְּדֻמִּיָּה”.
תֵּזֵאוּס נֶאֱנַח בְּנַפְשׁוֹ פְּנִימָה וַיֹּאמֶר:
– הָלֹךְ אֵלֵךְ בְּעַצְמִי עִם הַבַּחוּרִים וְהַבַּחוּרוֹת הָאֵלֶּה וְהָרַגְתִּי אֶת מִינוֹס עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ.
וְאֵגֵיאוּס נִבְהַל וַיִּקְרָא:
– אַל נָא תֵּלֵךְ, בְּנִי, מְאוֹר זִקְנָתִי, תִּקְוָתִי, כִּי יִמְשׁוֹל בָּעָם הַזֶּה אַחֲרֵי מוֹתִי. אַל תֵּלֵךְ לִקְרַאת מָוֶת נוֹרָא, כַּאֲשֶׁר יָמוּתוּ הַבַּחוּרִים וְהַבַּחוּרוֹת. כִּי מִינוֹס דּוֹחֵף אוֹתָם לְתוֹךְ הֵיכַל הַטּוֹעִים (מָבוֹךְ), אֲשֶׁר דַיְדַלּוֹס בָּנָה לוֹ בֵּין הַסְּלָעִים – דַיְדַלּוֹס הַנָּבָל הָאָרוּר, הַדֶּבֶר שֶׁל אֶרֶץ הַמּוֹלֶדֶת הַזֹּאת. מִן הַמָּבוֹךְ הַזֶּה אֵין אִישׁ יָכֹל לְהִמָּלֵט, כִּי הוּא מִתְבַּלְבֵּל בַּשְּׁבִילִים הַמְפֻתָּלִים, עַד אֲשֶׁר יִפְגּשׁ אֶת מִינוֹתּוֹר, הַמִּפְלֶצֶת, הַמִּתְכַּלְכֶּלֶת בִּבְשַׂר אָדָם. שָׁם הוּא אוֹכֵל אוֹתוֹ בְּאֹפֶן אָיֹם, וְעַד עוֹלָם לֹא יִרְאֶה עוֹד אֶת מוֹלַדְתּוֹ.
פְּנֵי תֵּזֵאוּס אָדְמוּ, אָזְנָיו צְָלְלוּ וְלִבּוֹ בְּקִרְבּוֹ הָלַם בְּקוֹל. רֶגַע אֶחָד עָמַד כִּנְצִיב שַׁיִשׁ עַל סֶלַע, וְאַחֲרֵי כֵן אָמַר:
– אוּלָם אָנֹכִי הָלֹךְ אֵלֵךְ עִמָּהֶם וְהָרַגְתִּי אֶת הַחַיָּה הָאֲרוּרָה. הַאִם לֹא הָרַגְתִּי אֶת עוֹשֵׂי־הָרָעָה וְהַמִּפְלָצוֹת, לְמַעַן גְּאֹל אֶת הָאָרֶץ? אַיֵּה פֶּרִיפֶּטֶס וְסִינִיס וְקִירְקוּאוֹן וּפֵיָה הַחֲזִירָה מִיַּעַר? אַיָּם חֲמִשִּׁים בְּנֵי פַּלַּס? וְגַם מִינוֹתּוֹר זֶה יֵלֵךְ בְּדֶרֶךְ זוֹ אֲשֶׁר הָלְכוּ כֻּלָּם, גַּם מִינוֹס עַצְמוֹ, אִם יָעִיז לַעֲמֹד בְּפָנַי.
– אַךְ אֵיכָכָה תַּהַרְגֵּהוּ, בְּנִי? הֵן עָלֶיךָ לַעֲזֹב אֶת אַלָּתְךָ וְאֶת כְּלֵי־זֵינְךָ פֹּה, וְאוֹתְךָ יַשְׁלִיכוּ אֶל הַמִּפְלֶצֶת לְלֹא מָגֵן וּלְלֹא לְבוּשׁ, כְּכֹל יֶתֶר הַקָּרְבָּנוֹת.
אַךְ תֵּזֵאוּס עָנָה:
– הַאֵין אֲבָנִים בַּמָּבוֹךְ הַזֶּה? הַאֵין לִי אֶגְרוֹפִים וְשִׁנַּיִם? הַאִם הָיָה לִי צֹרֶךְ בְּאַלָּה לַהֲרֹג אֶת קִירְקוּאוֹן, אֵימַת כָּל בְּנֵי הָאָדָם?
אֵגֵיאוּס חִבֵּק אֶת בִּרְכָּיו וַיִּתְחַנֵּן לְפָנָיו, אַךְ הוּא לֹא אָבָה שְׁמוֹעַ. לָאַחֲרוֹנָה נָתַן לוֹ רְשׁוּת לָלֶכֶת, בִּבְכוֹתוֹ מָרָה, וְהוּא אָמַר רַק דִּבּוּר זֶה:
– הַבְטַח לִי אֶת זֹאת, כִּי אִם תָּשׁוּב בְּשַָׁלוֹם, אַף כִּי קָשֶׁה לְהַאֲמִין בָּזֶה, תּוֹרִיד אֶת הַמִּפְרָשׂ הַשָּׁחוֹר מִן הָאֳנִיָּה (כִּי כָל הַיָּמִים אֵשֵׁב וַאֲצַפֶּה עַל הַשּׁוּנִית) וְתָרִים בִּמְקוֹמוֹ מִפְרָשׂ לָבָן, לְמַעַן אֶרְאֶה מֵרָחוֹק, כִּי שָׁלוֹם לְךָ.
תֵּזֵאוּס הִבְטִיחַ וַיֵּצֵא וַיֵּלֶךְ אֶל כִּכַּר הַשּׁוּק, אֲשֶׁר שָׁם עָמַד הַשָּׁלִיחַ, וְאוֹתָהּ שָׁעָה הִפִּילוּ גוֹרָל, מִי מִן הַבַּחוּרִים וְהַבַּחוּרוֹת יֵלֵךְ עִם הַמַּלָּחִים הַזּוֹעֲפִים. וְהָעָם עָמַד וּבָכָה וְהִתְאַבֵּל כְּשֶׁנָּפַל הַגּוֹרָל עַל בַּחוּר זֶה אוֹ עַל בַּחוּרָה זוֹ; אוּלָם תֵּזֵאוּס צָעַד וּבָא בְּתוֹךְ הַקָּהָל וַיִּקְרָא:
– הִנֵּה פֹּה בָּחוּר שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה בְּגוֹרָל. אֲנִי עַצְמִי אֶהְיֶה אֶחָד מִן הַשִּׁבְעָה.
וְהַשָּׁלִיחַ שָׁאַל בְּתִמָּהוֹן:
– עֶלֶם נָאֶה, הֲיָדַעְתָּ לְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ?
תֵּזֵאוּס עָנָה:
– יָדַעְתִּי. הָבָה נֵרֵד בָּאֳנִיָּה שְׁחוֹרַת־הַמִּפְרָשׂ.
וּבְכֵן יָרְדוּ לְתוֹךְ הָאֳנִיָּה עִם הַמִּפְרָשׂ הַשָּׁחוֹר שִׁבְעָה בַּחוּרִים וְשֶׁבַע בַּחוּרוֹת. תֵּזֵאוּס הָלַךְ בְּרֹאשָׁם, וְהָעָם לִוָּה אוֹתָם בִּבְכִיּוֹת וִילָלוֹת.
פרק ג: אֵיךְ הָרַג תֵּזֵאוּס אֶת הַמִּינוֹתּוֹר 🔗
וְלָאַחֲרוֹנָה בָּאוּ אֶל כְּרֵתִים וְאֶל הָעִיר קְנוֹסוּס מִתַּחַת לְשִׂיאֵי הָהָר אִידָה וְאֶל אַרְמוֹן מִינוֹס הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל, אֲשֶׁר צֵאוּס בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ הוֹרָה אוֹתוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט. וְהוּא הָיָה הֶחָכָם מִכֹּל מַלְכֵי הָאֲדָמָה וַיִּלְכֹּד אֶת כָּל אִיֵּי הָאֵגֵּיאוּס, וְלוֹ אֳנִיּוֹת רַבּוֹת כְּשַׁחֲפֵי הַיָּם וְאַרְמוֹנוֹ כְּתֵל שַׁיִשׁ.
אַךְ תֵּזֵאוּס עָמַד לִפְנֵי מִינוֹס וְהֵם הִבִּיטוּ זֶה אֶל זֶה פָּנִים אֶל פָּנִים. וּמִינוֹס צִוָּה לָקַחַת אוֹתָם לְבֵית הַסֹּהַר וּלְהַשְׁלִיךְ אוֹתָם אֶל הַמִּפְלֶצֶת בָּזֶה אַחֲרֵי זֶה, לְמַעַן יִנְקֹם מוֹת אַנְדְּרוֹגֵאוּס. אָז קָרָא תֵּזֵאוּס:
– הָהּ, חֶסֶד אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ! צַו וְהִשְׁלִיכוּ אוֹתִי רִאשׁוֹן אֶל חַיַּת הַטֶּרֶף. כִּי אָנֹכִי בָּאתִי לְשֵׁם זֶה בִּרְצוֹנִי הַטּוֹב וְלֹא עַל פִּי גוֹרָל.
– מִי אַתָּה אֵפוֹא, עֶלֶם אַמִּיץ?
– אֲנִי בֶּן הָאִישׁ הַשָּׂנוּא עָלֶיךָ עַד מְאֹד, בֶּן אֵגֵיאוּס מֶלֶךְ אַתּוּנָה, וְאָנֹכִי בָּאתִי הֵנָּה לָשִׂים קֵץ לָעִנְיָן הַזֶּה.
מִינוֹס שָׁקַע בְּמַחֲשָׁבוֹת רֶגַע וַיַּבֵּט בִּפְנֵי הָעֶלֶם וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ: “הָעֶלֶם חוֹשֵׁב לְכַפֵּר בְּמוֹתוֹ אֶת עֲוֹן אָבִיו”, וְהוּא עָנָה בְּקוֹל רַךְ:
– שׁוּב בְּשָׁלוֹם, בְּנִי, צַר לִי, כִּי עֶלֶם אַמִּיץ כָּמוֹךָ יָמוּת.
אֲבָל תֵּזֵאוּס אָמַר:
– נִשְׁבַּעְתִּי, כִּי לֹא אָשׁוּב עַד אִם אֶרְאֶה עַיִן בְּעַיִן אֶת הַמִּפְלֶצֶת.
לְמִשְׁמַע הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הִזְעִים מִינוֹס פָּנָיו וַיֹּאמֶר:
– אִם כֵּן, רָאֹה תִּרְאֶה אוֹתָהּ. קְחוּ מֵעָלַי אֶת הַמְשֻׁגָּע הַזֶּה.
וְהָעֲבָדִים הוֹלִיכוּ אֶת תֵּזֵאוּס לְבֵית־הַסֹּהַר יַחַד עִם שְׁאָר הַבַּחוּרִים וְהַבַּחוּרוֹת.
אַךְ אַרִיאַדְנָה, בִּתּוֹ שֶׁל מִינוֹס, רָאֲתָה אוֹתוֹ, בְּצֵאתָהּ מִטְּרַקְלִינָהּ הֶעָשׂוּי שַׁיִשׁ לָבָן וַתַּחְמֹד אוֹתוֹ עַל אֹמֶץ־לִבּוֹ וְעַל הוֹד־פָּנָיו וַתֹּאמֶר: “חֶרְפָּה הִיא כִּי עֶלֶם אֲשֶׁר כָּזֶה יָמוּת!” וּבַלַּיְלָה הָלְכָה לְבֵית־הַסֹּהַר וַתַּגֵּד לוֹ אֶת כָּל לִבָּהּ וַתֹּאמֶר:
– קוּם וּבְרַח תֵּכֶף אֶל אֳנִיָּתְךָ, כִּי נָתַתִּי שֹׁחַד לְשׁוֹמֵר הַפֶּתַח. בְּרַח לְךָ אַתָּה עִם כָּל יְדִידֶיךָ וְשׁוּבוּ בְּשָׁלוֹם לְיָוָן, וְגַם אוֹתִי תִּקַּח עִמְּךָ! כִּי לֹא אוּכַל לְהִשָּׁאֵר פֹּה אַחֲרֵי אֲשֶׁר תֵּלְכוּ: אָבִי יַהַרְגֵנִי אִם יִוָּדַע לוֹ אֲשֶׁר עָשִׂיתִי.
רֶגַע אֶחָד עָמַד תֵּזֵאוּס דּוּמָם, כִּי הָיָה נָבוֹךְ וּמִשְׁתּוֹמֵם לְמַרְאֵה יָפְיָהּ, אַךְ לָאַחֲרוֹנָה אָמַר:
– לֹא אוּכַל לָלֶכֶת לְבֵיתִי בְּשָׁלוֹם עַד אִם דִבַּרְתִּי וְהָרַגְתִּי אֶת הַמִּינוֹתּוֹר הַזֶּה, וְאֶקֹּם אֶת מוֹת הַבַּחוּרִים וְהַבַּחוּרוֹת וְאָשִׂים קֵץ לָאֵימָה הַזֹּאת עַל אַרְצִי.
– וְאַתָּה תַּהֲרֹג אֶת הַמִּינוֹתּוֹר? אֵיכָכָה אֵפוֹא?
– אֵינִי יוֹדֵעַ, וְלֹא אִיכְפָּת לִי, אוּלָם וַדַּאי חָזָק מִינוֹתּוֹר אִם הוּא חָזָק מִמֶּנִּי.
אָז אָהֲבָה אוֹתוֹ עוֹד יוֹתֵר וַתֹּאמֶר:
– אֲבָל לְאַחַר שֶׁתַּהֲרֹג אוֹתוֹ, כֵּיצַד תִּמְצָא אֶת הַדֶּרֶךְ לָצֵאת מִן הַמָּבוֹךְ?
– אֵינִי יוֹדֵעַ, וְלֹא אִיכְפָּת לִי: אֵין זֹאת, כִּי קָשָׁה הַדֶּרֶךְ, אִם לֹא אוּכַל לְמָצְאָהּ.
וְהִיא אָהֲבָה אוֹתוֹ עוֹד יוֹתֵר וְיוֹתֵר וַתֹּאמֶר:
– עֶלֶם נָאֶה, עַז וְאַמִּיץ אַתָּה מְאֹד, אוּלָם יֵשׁ בְּיָדִי לַעֲזוֹר לְךָ, אִם גַּם חֲלָשָׁה אֲנִי. נָתֹן אֶתֵּן לְךָ חֶרֶב, וּבָהּ אוּלַי תִּצְלַח לַהֲרֹג אֶת הַחַיָּה, גַּם פְּקַעַת שֶׁל חוּטִים, וּבָהֶם אוּלַי תּוּכַל לִמְצֹא אֶת הַדֶּרֶךְ לָצֵאת. רַק הַבְטַח לִי, כִּי אִם תֵּצֵא בְּשָׁלוֹם בְּלִי פֶּגַע, תִּקַּח אוֹתִי עִמְּךָ לְאַרְצְךָ יָוָן, כִּי אָבִי וַדַּאי יַהֲרֹג אוֹתִי אִם יִוָּדַע לוֹ אֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי.
תֵּזֵאוּס צָחַק וְאָמַר:
– הַאִם אֵין הַשָּׁלוֹם מֻבְטָח לִי עַתָּה?
וְהוּא הִטְמִין אֶת הַחֶרֶב בְּחֵיקוֹ וְאֶת פְּקַעַת הַחוּטִים כָּרַךְ עַל יָדוֹ, וְאָז נִשְׁבַּע אֱמוּנִים לְאַרִיאַדְנָה וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו לְפָנֶיהָ וַיְנַשֵּׁק אֶת יָדֶיהָ וְרַגְלֶיהָ; וְהִיא בָּכְתָה עָלָיו שָׁעָה רַבָּה, אַחֲרֵי כֵן הָלְכָה לָהּ, וְתֵּזֵאוּס שָׁכַב וַיִּישַׁן שֵׁנָה מְתוּקָה.
וְכַאֲשֶׁר בָּא הָעֶרֶב, בָּאוּ הַשּׁוֹמְרִים וַיּוֹלִיכוּהוּ אֶל הַמָּבוֹךְ.
וְהוּא יָרַד אֶל הַמִּפְרָץ הַנֶּעְכָּר הַזֶּה דֶרֶךְ שְׁבִילִים נִפְתָּלִים בֵּין סְלָעִים, מִתַּחַת לִמְעָרוֹת וְכִפּוֹת וּמִרְפָּסוֹת וּמִמַּעַל לַעֲרֵמוֹת אֲבָנִים. וְהוּא פָּנָה לְצַד יָמִין וּלְצַד שְׂמֹאל, עָלָה לְמַעְלָה וְיָרַד לְמַטָּה, עַד אֲשֶׁר הָיָה רֹאשׁוֹ עָלָיו כַּגַּלְגַּל, אַךְ כָּל הַזְּמָן הֶחֱזִיק בִּפְקַעַת הַחוּטִים, כִּי כַּאֲשֶׁר נִכְנַס קָשַׁר אֶת הַחוּט לְאֶבֶן וְהִנִּיחַ אוֹתוֹ לְגוֹלְלוֹ אָחוֹר בְּלֶכְתּוֹ, וְהוּא הִסְפִּיק לוֹ עַד אֲשֶׁר פָּגַשׁ אֶת הַמִּינוֹתּוֹר בְּנִקְרָה צָרָה בֵּין סְלָעִים שְׁחוֹרִים.
וְכַאֲשֶׁר רָאָה אוֹתוֹ, עָמַד רֶגַע, כִּי מִיָּמָיו לֹא רָאָה בִּרְיָה מְשֻּׁנָּה כָּזוֹ. גּוּפוֹ כְּגוּף אָדָם, אַךְ רֹאשׁוֹ רֹאשׁ שׁוֹר פָּר, וְשִׁנָּיו כְּשִׁנֵּי הָאֲרִי וּבָהֶן טָרַף אֶת טַרְפּוֹ. וּבִרְאוֹתוֹ אֶת תֵּזֵאוּס שָׁאַג, הוֹצִיא רֹאשׁוֹ וְהִתְפָּרֵץ יָשָׁר אֵלָיו.
אוּלָם תֵּזֵאוּס נָטָה הַצִּדָּה בְּקַלּוּת וְכַאֲשֶׁר עָבַר הַמִּינוֹתּוֹר, דָּקַר אוֹתוֹ בְּבִרְכּוֹ, וּבְטֶרֶם יוּכַל לִפְנוֹת לִשְׁבִילוֹ הַצָּר רָדַף תֵּזֵאוּס אַחֲרָיו וְדָקַר אוֹתוֹ מֵאָחוֹר, עַד אֲשֶׁר בָּרְחָה הַמִּפְלֶצֶת מִתּוֹךְ גְּעִיָּה פְּרָאִית.
דֶּרֶךְ מִנְהָרוֹת אַחֲרֵי מִנְהָרוֹת, וּמִתַּחַת לִצְלָעוֹת קוֹדְרוֹת שֶׁל אֲבָנִים מְצַלְצְלוֹת, וּמִמַּעַל לְגֵאָיוֹת מְסֻּלָּעִים וַאֲפִיקֵי נְחָלִים, וְעַד קְצוֹת שֶׁלֶג עוֹלָמִים רָצוּ שְׁנֵיהֶם, הָרוֹדֵף וְהַנִּרְדָּף, וְהֶהָרִים הִשְׁמִיעוּ הֵד צִוְחַת הַמִּפְלֶצֶת.
לָאַחֲרוֹנָה הִשִּׂיגָה אוֹתָהּ יַד תֵּזֵאוּס בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר רָבְצָה כְּמִתְעַלֶּפֶת עַל אֶבֶן בֵּין הַשֶּׁלֶג, וְהוּא תְּפָשָׂהּ בְּקַרְנֶיהָ, הָדַף אֶת רֹאשָׁהּ אֲחוֹרַנִּית וְתָקַע אֶת חַרְבּוֹ בִּגְרוֹנָהּ.
אַחֲרֵי כֵן פָּנָה וַיֵּשֶׁב עָיֵף וְרָצוּץ, בְּהַכִּירוֹ אֶת הַדֶּרֶךְ עַל פִּי חוּטֵי הַפְּקַעַת, עַד אֲשֶׁר הִגִּיעַ אֶל פֶּתַח הַמָּקוֹם הַנֶּעְכָּר הַזֶּה, וְהִנֵּה שָׁם מְחַכָּה לוֹ – אַרִיאַדְנָה!
וְהוּא לָחַשׁ: “הַמַּעֲשֶׂה נַעֲשָׂה!”, וְהֶרְאָה לָהּ אֶת חַרְבּוֹ. הִיא שָׂמָה אֶצְבָּעָהּ עַל שְׂפָתֶיהָ, וַתּוֹלֵךְ אוֹתוֹ לְבֵית־הַסֹּהַר, פָּתְחָה אֶת הַדְּלָתוֹת וְהוֹצִיאָה לַחָפְשִׁי אֶת כָּל הָאֲסִירִים, בְּעוֹד אֲשֶׁר הַשּׁוֹמְרִים יָשְׁנוּ שְׁנַת תַּרְדֵּמָה, אַחֲרֵי אֲשֶׁר הִרְדִּימָה אוֹתָם בְּיָיִן.
אָז בָּרְחוּ כֻּלָּם יַחַד אֶל הָאֳנִיָּה, קָפְצוּ עַל הַסִּפּוּן, הֵרִימוּ אֶת הַמִּפְרָשׂ, וּבִהְיוֹת הָאֹפֶל מִסָּבִיב לָהֶם עָבְרוּ עַל פְּנֵי סְפִינוֹת־הַמִּשְׁמָר שֶׁל מִינוֹס, נִמְלְטוּ מֵהֶם בְּלִי פֶּגַע וַיָּבֹאוּ בְּשָׁלוֹם עַד נַכְסוֹס. שָׁם הָיְתָה אַרִיאַדְנָה לְאִשָּׁה לְתֵּזֵאוּס.
פרק ד: אֵיךְ נָפַל תֵּזֵאוּס בְּרוּם לְבָבוֹ 🔗
אוּלָם אַרִיאַדְנָה הַיָּפָה לֹא הִגִּיעָה עִם בַּעֲלָהּ לְאַתּוּנָה עַד עוֹלָם. יֵשׁ אוֹמְרִים, כִּי תֵּזֵאוּס עָזַב אוֹתָהּ יְשֵׁנָה עַל הָאִי נַכְסוֹס וְהָאֵל דִּיאוֹנִיסוֹס מֶלֶךְ הַיַּיִן מְצָאָהּ וַיִּקַּח אוֹתָהּ הַשָּׁמַיְמָה. וַאֲחֵרִים אוֹמְרִים, כִּי דִיאוֹנִיסוֹס גֵּרַשׁ אֶת תֵּזֵאוּס וַיִּקַּח מִמֶּנּוּ אֶת אַרִיאַדְנָה בִּזְרוֹעַ. אַךְ אֵיךְ שֶׁהוּא, מִתּוֹךְ חִפָּזוֹן אוֹ מִתּוֹךְ צַעַר שָׁכַח תֵּזֵאוּס לָשִׂים אֶת הַמִּפְרָשׂ הַלָּבָן עַל הָאֳנִיָּה. וְאֵגֵיאוּס אָבִיו יָשַׁב עַל הַחוֹף וְצִפָּה מִיּוֹם לְיוֹם וְאִמֵּץ אֶת עֵינָיו הַכֵּהוֹת מִזֹּקֶן לְהַבִּיט אֶל הַיָּם וְלִרְאוֹת אֶת הָאֳנִיָּה מֵרָחוֹק. וְכַאֲשֶׁר רָאָה אֶת הַמִּפְרָשׂ הַשָּׁחוֹר וְלֹא אֶת הַלָּבָן, חָשַׁב בְּלִבּוֹ, כִּי מֵת תֵּזֵאוּס, וּמִתּוֹךְ צַעֲרוֹ נָפַל לְתוֹךְ הַיָּם וַיָּמֹת. עַל כֵּן נִקְרָא הַיָּם בְּשֵׁם: הָאֵגֵיאִי, עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
תֵּזֵאוּס הָיָה לְמֶלֶךְ בְּאַתּוּנָה וַיִּמְלֹךְ בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט, וַיַּעַשׂ גְּבוּרוֹת רַבּוֹת. וְהוּא הָרַג אֶת שׁוֹר הַבָּר בְּמַרַתּוֹן, הֵנִיס מֵאַרְצוֹ אֶת הָאֲמַזּוֹנוֹת הַמְפֹאָרוֹת, הֵן הַנָּשִׁים גִּבּוֹרוֹת הַחַיִל אֲשֶׁר בָּאוּ מֵאַסִּיָּה וְכָבְשׁוּ אֶת כָּל אֶרֶץ יָוָן וְהִגִּיעוּ גַם עַד אַתּוּנָה, אַךְ תֵּזֵאוּס הִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶן וַיִּקַּח לוֹ לְאִשָּׁה אֶת הִיפּוֹלִיטָה מַלְכַּת הָאֲמַזּוֹנוֹת.
הוּא (כָּךְ אוֹמְרִים בְּנֵי אַתּוּנָה) אֲשֶׁר אָסַף יַחַד אֶת כָּל חֶלְקֵי הָאָרֶץ וְחִבֵּר אוֹתָם לְעָם אֶחָד גָּדוֹל וְחָזָק, בְּעוֹד אֲשֶׁר לְפָנִים הָיוּ מְפֹרָדִים וְחַלָּשִׁים. וְעוֹד גְּדוֹלוֹת עָשָׂה הַמֶּלֶךְ הַזֶּה, עַד כִּי עַמּוֹ כִּבֵּד אֶת שְׁמוֹ אַחֲרֵי מוֹתוֹ מֵאוֹת בַּשָּׁנִים, כַּאֲבִי הַחֹפֶשׁ וְהַחֹק בְּאַרְצָם. וְשֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה אַחֲרֵי מוֹתוֹ, בִּימֵי מִלְחֶמֶת מַרַתּוֹן הַמְפֹאָרָה, אָמְרוּ הַיְוָנִים, כִּי רָאוּ אֶת רוּחוֹ שֶׁל תֵּזֵאוּס עִם אַלָּתוֹ בְּיָדוֹ וְהוּא לוֹחֵם בְּסַערַת הַקְּרָב עִם הַפַּרְסִים בְּעַד אַרְצוֹ אֲשֶׁר אָהַב. וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אַחֲרֵי מִלְחֶמֶת מַרַתּוֹן מָצְאוּ הַיְוָנִים (כְּפִי שֶׁאוֹמְרִים) אֶת עַצְמוֹתָיו בְּאַחַד הָאִיִּים, וּבְנֵי אַתּוּנָה הֵבִיאוּ אוֹתָן בִּפְאֵר לְעִירָם, וְכָל הָעָם יָצָא לִכְבוֹד עַצְמוֹת הַגִּבּוֹר, וְהֵם בָּנוּ עַל הַקֶּבֶר מִקְדָּשׁ יָפֶה, אֲשֶׁר קֻשַּׁט בִּפְסָלִים וְצִיּוּרִים, הַמְסַפְּרִים אֶת מַעֲשֵׂי גְדֻלָּתוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ שֶׁל תֵּזֵאוּס, אֶת דִּבְרֵי נִצְחוֹנוֹתָיו הָרַבִּים, וְחָרְבוֹת הַמִּקְדָשׁ הַזֶּה עוֹדָן עוֹמְדוֹת.
אוּלָם מַדּוּעַ זֶה נִמְצְאוּ עַצְמוֹתָיו בְּאִי נִדָּח? מַדּוּעַ לֹא מֵת בְּשָׁלוֹם בְּאַתּוּנָה וְלֹא נֶאֱסַף אֶל אֲבוֹתָיו? יַעַן כִּי אַחֲרֵי תִּפְאֶרֶת נִצְחוֹנוֹ רָם לְבָבוֹ וַיָּפֶר חֹק אֱלֹהִים וְאָדָם. וְהוּא עָשָׂה רָעָה גְדוֹלָה אַחַת, אֲשֶׁר הוֹרִידָה אוֹתוֹ בְּיָגוֹן שְׁאוֹלָה.
כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים בְּדִבְרֵי אַגָּדוֹת הַיְוָנִים.
-
שֵׁבֶט שֶׁל עֲנָקִים. ↩
-
מִין שַׁרְבִיט שֶׁיֵּשׁ לוֹ שָׁלשׁ שִׁנַּיִם. ↩
-
אֱלִילַת הַחָכְמָה וְהַקְּרָב בַּמִּתּוֹלוֹגִּיָּה הַיְוָנִית. ↩
-
מֵדוּזָה – בַּמִּתּוֹלוֹגִיָּה הַיְוָנִית: אַחַת מִשָּׁלֹשׁ הָאֲחָיוֹת הָאֲיֻמּוֹת בְּתַלְתַּלֵּי נְחָשִׁים, שֶׁכָּל רוֹאֵיהֶן נֶהְפְּכוּ לְאֶבֶן. ↩
-
כֶּלֶב גָּדוֹל בַּעַל עוֹר חָלָק. ↩
-
אַחַד הָעֲנָקִים בַּמִּתּוֹלוֹגִיָּה הַיְוָנִית, שֶׁנִּלְחַם עִם צֵאוּס. ↩
-
בַּמִּתּוֹלוֹגִיָּה הַיְוָנִית, הָאֵל הַמְמֻנֶּה עַל עֵמֶק הָרְפָאִים. ↩
-
חַי אַגָּדִי, מַחֲצִיתוֹ אִישׁ וּמַחֲצִיתוֹ סוּס. ↩
-
מַלְכַּת הַשָּׁמַיִם אֵצֶל הַיְוָנִים. ↩
-
קוֹרָה אֲרֻכָּה הָעוֹבֶרֶת בְּאֶמְצַע תַּחְתִּית הָאֳנִיָּה. ↩
-
בַּמִּיתּוֹלוֹגִּיָּה הַיְוָנִית: בִּרְיָה מְשֻׁנָּה, שֶׁרֹאשָׁהּ רֹאשׁ אִשָּׁה, כְּנָפֶיהָ כַּנְפֵי עוֹף טוֹרֵף וְצִפָּרְנֶיהָ חַדּוֹת מְחֻדָּדוֹת. ↩
-
אַקְר – 4840 אַמּוֹת אַנְגְּלִיּוֹת מְרֻבָּעוֹת ↩
-
אֱלֹהֵי הַמִּלְחָמָה לִיְוָנִים. ↩
-
נִימְפוֹת עַל יַד חוֹף אִיטַלִּיָּה, שֶׁכָּל כָּךְ הִמְתִּיקוּ שִׁיר, עַד שֶׁנִּמְשְׁכוּ אֲלֵיהֶן מַלָּחִים וְאָבָדוּ. ↩
-
אֱלֹהֵי הַמַּיִם וְהַיָּם אֵצֶל הַיְוָנִים. ↩
-
כֶּלֶב גָּדוֹל בַּעַל עוֹר חָלָק. ↩
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.