בִּכְפָר אֶחָד חַי לוֹ נַעַר רוֹעֶה צֹאן – אַמְנוֹן. וְהָיָה אַמְנוֹן הָרוֹעֶה נַעַר בּוֹדֵד, כִּי אָבִיו כְּבָר לֹא הָיָה בַּחַיִּים וְגַם אִמּוֹ מֵתָה עָלָיו, וְלֹא אָח הָיָה לוֹ וְלֹא אָחוֹת. בּוֹדֵד הָיָה.

וּבִכְפָר אַחֵר הָיְתָה לָהּ נַעֲרָה אַחַת רוֹעָה צֹאן – שׁוּלַמִּית. וְהָיְתָה גַם שׁוּלַמִּית נַעֲרָה בּוֹדֵדָה, כִּי גַם אָבִיהָ וְאִמָּהּ שֶׁלָהּ מֵתוּ עָלֶיהָ, וְגַם הִיא – לֹא אָח לָהּ וְלֹא אָחוֹת. בּוֹדֵדָה הָיָתָה.

וְנָהַג אַמְנוֹן אֶת עֵדֶר הַצֹּאן מִן הַכְּפָר שֶׁלּוֹ אֶל הֶהָרִים אֲשֶׁר מִסָּבִיב. בָּרוֹם, מֵעַל לְרֹאשׁוֹ שֶׁל אַמְנוֹן, – שָׁמַיִם רְחָבִים, כְּחֻלִּים־כְּחֻלִּים, וְרַק עֲנָנִים קַלִּים, לְבַנְבַנִּים שָׁטִים הֵנָּה וָהֵנָּה כְּסִירוֹת קְטַנּוֹת לְבָנוֹת הַשָּׁטוֹת עַל פְּנֵי יָם גָּדוֹל. וּלְמַטָּה, עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, מוֹרִיקִים שָׂדוֹת, מוֹרִיקִים עֵצִים, וְנַחֲלֵי מַיִם מִתְנוֹצְצִים לְאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ, כִּרְצוּעוֹת כֶּסֶף מְמֻשָּׁכוֹת. וְאַמְנוֹן יוֹשֵׁב לוֹ עַל סֶלַע בְּרֹאשׁ הָהָר, מַ‏בִּיט בָּעִזִּים וּבַכְּבָשִׂים הַלּוֹחֲכִים עֵשֶׁב רַךְ, וְהוּא שָׁר לוֹ וְגַם מְחַלֵּל בַּחֲלִיל הָעֵץ שֶׁלּוֹ.

וְגַם שׁוּלַמִּית נוֹהֶגֶת אֶת עֵדֶר מַרְעִיתָהּ אֶל הֶהָרִים, אֲשֶׁר מִסָּבִיב לַכְּפָר שֶׁלָּהּ, וְגַם הִיא יוֹשֶׁבֶת לָהּ עַל סֶלַע בְּרֹאשׁ הָר וְשָׁרָה חֶרֶשׁ וְגַם מְחַלֶּלֶת בַּחֲלִיל עֵץ.

וְהִנֵּה בְּבֹקֶר בָּהִיר אֶחָד יָצְאוּ לָהֶן לָשׁוּט עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה שְׁתֵּי רוּחוֹת. רוּחוֹת רַכּוֹת, טוֹבוֹת – רוּחוֹת אָבִיב. וּמְשׁוֹטְטוֹת שְׁתֵּי הָרוּחוֹת בְּכָל שָׂדֶה, בְּכָל גַּן; עוֹבְרוֹת עַל פְּנֵי כָּל עֵץ, נוֹשְׁבוֹת בּוֹ בְּרֹךְ, בְּחֹם – נוֹשְׁבוֹת וְאוֹמְרוֹת: “פְּרַח, עֵץ! פְּרַח! הָאָבִיב כְּבָר הִגִּיעַ”. וּכְשֶׁהֵן רוֹאוֹת פֶּרַח מוֹצִיא אֶת רֹאשׁוֹ הַקָּט מִן הָאֲדָמָה, הֵן מְלַטְּפוֹת אוֹתוֹ כְּאֵם שֶׁמְלַטֶּפֶת אֶת רֹאשׁ יַלְדָּהּ, מְלַטְּפוֹת וְאוֹמְרוֹת: “צֵא, פֶּרַח קָטָן, צֵא! אַל תִּירָא. הָאָבִיב כְּבָר בָּא לָעוֹלָם”.

וְכָךְ שָׁטוֹת־טָסוֹת לָהֶן שְׁתֵּי הָרוּחוֹת הַטּוֹבוֹת בְּכָל עֵמֶק וּבְכָל הָר, בְּכָל יַעַר וּבְכָל כְּפָר – שָׁטוֹת וּמְחַלְּלוֹת בִּשְׁנֵי חֲלִילֵי כֶּסֶף דַּקִּים, מְחַלְּלוֹת וּמְבַשְּׂרוֹת בְּאָזְנֵי כָל בָּאֵי הָעוֹלָם:

– עֵת הָאָבִיב הִגִּיעַ! עֵת הָאָבִיב – – –

תמונה 2 וְהִנֵּה בָּאוּ שְׁתֵּי הָרוּחוֹת הַטּוֹבוֹת גַּם אֶל הָהָר שֶׁבְּרֹאשׁוֹ יוֹשֵׁב אַמְנוֹן הָרוֹעֶה, בָּאוּ, שָׁמְעוּ אֶת שִׁירָתוֹ שֶׁל אַמְנוֹן, – שָׁמְעוּ וְתָמְהוּ:

– מַה זֶּה! שֶׁמֶשׁ טוֹבָה מְאִירָה בָּעוֹלָם, צִפֳּרִים חָגוֹת וְשָׁרוֹת, דְּבוֹרִים מְזַמְזְמוֹת, וּמַדּוּעַ כֹּה עֲצוּבָה שִׁירָתוֹ שֶׁל הַנַּעַר הַזֶּה?

וְעוֹמְדוֹת הָרוּחוֹת, מַקְשִׁיבוֹת… וְאַמְנוֹן שָׁר לוֹ וְגַם מְחַלֵּל:

– כּוֹכָב לְכוֹכָב יִרְמֹז בַּשָּׁמַיִם וְגַל אֱלֵי גַל יָשׁוּט בַּמַּיִם, וַאֲנִי – אֵי אָח לִי, וְאֵי אָחוֹת לִי

לִי–לִי–לִי – לִי–לִי–לִי– – –

– עַתָּה נוֹדַע הַדָּבָר – אוֹמְרוֹת הָרוּחוֹת – שִׁירָתוֹ עֲצוּבָה, כִּי בּוֹדֵד הוּא.

וְטָסוֹת לָהֶן שְׁתֵּי הָרוּחוֹת הַטּוֹבוֹת הָלְאָה. טִיסָה אַחַת – עָבְרוּ יַעַר, טִיסָה שְׁנִיָּה – עָבְרוּ כְּפָר, טִיסָה שְׁלִישִׁית – וְהֵן כְּבָר עַל הָהָר שֶׁבְּרֹאשׁוֹ יוֹשֶׁבֶת שׁוּלַמִּית הָרוֹעָה, יוֹשֶׁבֶת וְשָׁרָה לָהּ וּמְחַלֶּלֶת. וְהָרוּחוֹת תְּמֵהוֹת גַּם פֹּה:

– מַה זֶּה? שֶׁמֶשׁ טוֹבָה מְאִירָה בָּעוֹלָם, צִפֳּרִים חָגוֹת וְשָׁרוֹת, דְּבוֹרִים מְזַמְזְמוֹת, וּמַדּוּעַ כֹּה עֲצוּבָה שִׁירָתָהּ שֶׁל הַנַּעֲרָה הַזֹּאת?

וְעוֹמְדוֹת הָרוּחוֹת, מַקְשִׁיבוֹת… וְשׁוּלַמִּית שָׁרָה לָהּ חֶרֶשׁ:

– עָלֶה אֶל עָלֶה יִלְחַשׁ, יָנוּעַ, וְצִפּוֹר אֶל צִפּוֹר תָּשִׁיר, תָּרִיעַ, וַאֲנִי – אֵי אָח לִי, וְאֵי אָחוֹת לִי

* * *

לִי–לִי–לִי – לִי–לִי–לִי– – –

– עַתָּה נוֹדַע הַדָּבָר – אוֹמְרוֹת הָרוּחוֹת – שִׁירָתָהּ עֲצוּבָה, כִּי גַם הִיא בּוֹדֵדָה.

וְעָמְדוּ שְׁתֵּי הָרוּחוֹת הַטּוֹבוֹת וְהִתְלַחֲשׁוּ: מַה לַּעֲשׂוֹת לַנַּעֲרָה הַזֹּאת? וּמַה לַּעֲשׂוֹת לַנַּעַר הַהוּא?… הִתְלַחֲשׁוּ הָרוּחוֹת וְהִתְלַחֲשׁוּ, אַחַר פִּזְּזוּ בְּשִׂמְחָה וְנִפְרְדוּ זוֹ מִזּוֹ: הָרוּחַ הַטּוֹבָה הָאַחַת עָמְדָה לָהּ מוּל שׁוּלַמִּית, וְהָרוּחַ הַטּוֹבָה הָאַחֶרֶת טָסָה טִיסָה אַחַת, טָסָה טִיסָה שְׁנִיָּה – וְהִיא כְּבָר עַל יַד אַמְנוֹן…

עָמְדָה הָרוּחַ הַטּוֹבָה, עָמְדָה רוּחַ הָאָבִיב עַל אַמְנוֹן הָרוֹעֶה וְהִתְחִילָה הוֹמָה בַּחֲלִיל הַכֶּסֶף הַדַּק, הוֹמָה וְשָׁרָה בְּאָזְנָיו בְּקוֹלָהּ שֶׁלָּהּ, שֶׁל שׁוּלַמִּית הָרוֹעָה:

– עָלֶה אֶל עָלֶה יִלְחַש, יָנוּעַ, וְצִפּוֹר אֶל צִפּוֹר תָּשִׁיר, תָּרִיעַ, וַאֲנִי – מִי יִתֶּנְךָ כְּאָח לִי –

לִי–לִי–לִי – לִי–לִי–לִי– – –

וְאַמְנוֹן שׁוֹמֵעַ, מִשְׁתָּאֶה: מַה זֶּה? מִי הִיא הַשָּׁרָה כֹּה?

וּמַבִּיט אַמְנוֹן הֵנָּה, מַבִּיט שָׁמָּה – אֵינוֹ רוֹאֶה… אֲבָל הַקּוֹל הֲלֹא כָּל־כָּךְ קָרוֹב, וְהוּא קוֹרֵא, מוֹשֵׁךְ:

– מִי יִתֶּנְךָ כְּאָח לִי־לִי־לִי – לִי־לִי־לִי – – – וְקָם אַמְנוֹן, מַתְחִיל הוֹלֵךְ אַחֲרֵי הַקוֹל, וּכְשֶׁהוֹלֵךְ אַמְנוֹן הָרוֹעֶה, הוֹלְכִים אַחֲרָיו הַכְּבָשִׂים וּפוֹעִים, הוֹלְכוֹת אַחֲרָיו הָעִזִּים וּמְקַשְׁקְשׁוֹת בְּזוּגִים שֶּׁבְּצַוְּארֵיהֶם, וְהַקּוֹל – קוֹל חֲלִיל הַכֶּסֶף, קוֹלָהּ שֶׁל שׁוּלַמִּית, קוֹרֵא, מוֹשֵׁךְ:

– מִי יִתֶּנְךָ כְּאָח לִי־לִי־לִי– – –

וּבְאוֹתָהּ הַשָּׁעָה עָמְדָה לָהּ הָרוּחַ הַטּוֹבָה הָאַחֶרֶת מוּל שׁוּלַמִּית הָרוֹעָה, עָמְדָה וְחִלְּלָה גַם הִיא בַּחֲלִיל הַכֶּסֶף, חִלְּלָה וְשָׁרָה בְּקוֹלוֹ שֶׁלּוֹ, קוֹלוֹ שֶׁל אַמְנוֹן הָרוֹעֶה:

– כּוֹכָב לְכוֹכָב יִרְמֹז בַּשָּׁמַיִם וְגַל אֱלֵי גַל יָשׁוּט בַּמַּיִם, וַאֲנִי – מִי יִתְּנֵךְ כְּאָחוֹת לִי – לִי־לִי־לִי – לִי־לִי־לִי – – –

וְשׁוּלַמִּית שׁוֹמַעַת, מִשְׁתָּאָה: מַה זֶּה? מִי הוּא הַשָּׁר כֹּה?

וּמַבִּיטָה שׁוּלַמִּית הֵנָּה, מַבִּיטָה שָׁמָּה – אֵינָהּ רוֹאָה… אֲבָל הַקּוֹל הֲלֹֹא כָּל־כָּךְ קָרוֹב, וְהוּא קוֹרֵא, מוֹשֵׁךְ:

– מִי יִתְּנֵךְ כְּאָחוֹת לִי־לִי־לִי – לִי־לִי־לִי – – – וְקָמָה שׁוּלַמִּית, מַתְחִילָה הוֹלֶכֶת אַחֲרֵי הַקּוֹל. וּכְשֶׁהוֹלֶכֶת שׁוּלַמִּית הָרוֹעָה, הוֹלְכִים אַחֲרֶיהָ הַכְּבָשִׂים וּפוֹעִים, הוֹלְכוֹת אַחֲרֶיהָ הָעִזִּים וּמְקַשְׁקְשׁוֹת בְּזוּגִים שֶׁבְּצַוְּארֵיהֶן. וְכָךְ הוֹלֵךְ אַמְנוֹן, הוֹלֶכֶת שׁוּלַמִּית, הוֹלְכִים זֶה לִקְרַאת זוֹ, הוֹלְכִים וְהוֹלְכִים עַד שֶׁבְּאֵם הַדֶּרֶךְ, עַל יַד בְּאֵר מַיִם, נוֹשֵׂא אַמְנוֹן אֶת עֵינָיו – וְהִנֵּה נַעֲרָה רוֹעָה לְפָנָיו, הִיא וְעֵדֶר הַצֹּאן שֶׁלָּהּ. וְנוֹשֵׂאת שׁוּלַמִּית אֶת עֵינֶיהָ – וְהִנֵּה נַעַר רוֹעֶה לְפָנֶיהָ, הוּא וְעֵדֶר הַצֹּאן שֶׁלּוֹ. וְעָמְדוּ שְׁנֵיהֶם תַּחְתָּם. עָמְדוּ וְשָׁתְקוּ. שָׁתְקוּ הֵם, שָׁתַק כָּל אֲשֶׁר מִסָּבִיב לָהֶם. וְאַמְנוֹן נִגַּשׁ אֶל שׁוּלַמִּית וְאָמַר:

– הַאַתְּ הִיא זֹאת?…

וְאַף שׁוּלַמִּית הִבִּיטָה אֶל אַמְנוֹן וְאָמְרָה חֶרֶשׁ:

– הוּא זֶה?…

וְשׁוּב שָׁתְקוּ שְׁנֵיהֶם – – וְאַמְנוֹן שָׁאַל אַחַר כָּךְ:

– אֵיפֹה אַתְּ רוֹעָה?

אָמְרָה שׁוּלַמִּית:

– מִשִּׁבְעָה הָרִים יָרַדְתִּי וְעַל שִׁבְעָה הָרִים עָלִיתִי עַד שֶׁבָּאתִי הֵנָּה.

וְתָמֵהַּ אַמְנוֹן:

– כָּל־כָּךְ רָחוֹק וַאֲנִי אֶת קוֹלֵךְ שָׁמַעְתִּי. שָׁמַעְתִּי וְהָלָכְתִּי.

וּתְמֵהָה גַם שׁוּלַמִּית:

– גַּם אֲנִי אֶת קוֹלְךָ שָׁמָעְתִּי…

וּשְׁתֵּי רוּחוֹת הָאָבִיב שׁוֹמְעוֹת, מְפַזְּזוֹת בְּשִׂמְחָה…

וְאַמְנוֹן שׁוֹאֵל:

– מִי לָךְ בִּכְפָרֵךְ?

וּמְסַפֶּרֶת שׁוּלַמִּית:

– אַבָּא שֶׁלִּי כְּבָר אֵינוֹ בַּחַיִּים. וְגַם אִמָּא שֶׁלִּי מֵתָה. וְלֹא אָח לִי וְלֹא אָחוֹת.

– גַּם אֲנִי – אוֹמֵר אַמְנוֹן – לֹא אָח לִי וְלֹא אָחוֹת.

וְשָׁתַק אַמְנוֹן. וְשָׁתְקָה שׁוּלַמִּית. וְאַט־אַט נָעוּ הַדְּשָׁאִים עַל הָאָרֶץ. וְאַט־אַט נָעוּ הַזַּלְזַלִּים עַל הָעֵצִים – – –

וְאָז אָמַר אַמְנוֹן לְשׁוּלַמִּית:

– אֶהְיֶה אֲנִי לָךְ כְּאָח, אַתְּ רוֹצָה?

– כֵּן… – לָחֲשָׁה שׁוּלַמִּית. – וְאַחַר הוֹסִיפָה:

– וַאֲנִי אֶהְיֶה לְךָ כְּאָחוֹת – – –

וּשְׁתֵּי הָרוּחוֹת הַטּוֹבוֹת שׁוֹמְעוֹת וְהֵן שָׂשׂוֹת, מְפַזְּזוֹת – – –

וְאַמְנוֹן וְשׁוּלַמִּית הִשְׁקוּ יַחַד מִבְּאֵר הַמַּיִם אֶת עֶדְרֵי הַצֹּאן שֶׁלָהֶם. הַכְּבָשִׂים וְהָעִזִּים שָׁתוּ לָרְוָיָה. אַחַר רָבְצוּ לָהֶם, וְאַמְנוֹן וְשׁוּלַמִּית יָשְׁבוּ זֶה עַל יַד זוֹ, וּמִסָּבִיב הוֹרִיקוּ שָׂדוֹת, הוֹרִיקוּ עֵצִים וְצִפֳּרִים חָגוּ וְשָׁרוּ, דְּבוֹרִים זִמְזְמוּ, וְשֶׁמֶשׁ הָאָבִיב עָמְדָה בַּשָּׁמַיִם וְהֵאִירָה וְהֵאִירָה – –

וְהָרוּחוֹת שׁוּב הָלְכוּ לָהֶן לָשׁוּט בְּכָל עֵמֶק וּבְכָל הָר, בְּכָל עִיר וּבְכָל כְּפָר, לָשׁוּט וּלְחַלֵּל בְּאָזְנֵי כָּל הָעוֹלָם בַּחֲלִילֵי הַכֶּסֶף שֶׁלָהֶם:

הָאָבִיב בָּא! הָאָבִיב בָּא! – – –