לבן_עמי 🔗
[אודיסה, כ“ח כסלו תרפ”א] Odessa 1920 XII/91
שלום לך ידידי, בן־עמי, שלום וברכה.
נמצאה לי הזדמנות לכתוב אליך, אבל איני יודע מאין אתחיל. האם יש עתה דברים שנִתְּנו להכתב? ואם יש עתה מלים וצרופי אותיות כאלה באחת מן הלשונות שיש בכחם להביע את כל אשר ירחש הלב? אפסח נא אפוא על הכל, על הכל – ולא אכתב לך כי אם על ענין קטן: בעירך ובמקומך יושב בנו של שטינברג (הסופר העברי המנוח), נחום שמו, והוא ד“ר לרפואה, ואשה יש לו שם, והוא, כמובן מאליו, בדוחק גדול, מאין פרוטה ומאין כלום בידו. מכאן, מאודיסה, אי אפשר בשום פנים להמציא לו עתה שום כסף ושום תמיכה, אעפ”י שיש בידינו בשבילו מעט כסף, מן המגיע לו בעד ספרי אביו. צדקה גדולה היית עושה עם נחום הנ“ל ועם זכרון הסופר המנוח – אלו מצאת במקומך איש עשיר אחד מן היודעים את “מוריה” ובעליה ומן המאמינים ובוטחים בנו, בעלי “מוריה”, וזה ישלם לנחום שטיינברג הנ”ל ע“ח שלנו סך חמשת אלפים רו”כ והיתה לו קצת רוחה. אנחנו נשיב את הכסף לאיש הנותנו בתשואות חן בשעת האפשרות הראשונה, כשיתחדש איזה חבור בין ארצנו ובין חו“ל. דבר זה עצמו יוכל לעשות אותו האיש בנוגע לך. בידינו יש גם בשבילך אלפַּיִם רו”כ (.р2000) מממכר ספריך, ויכול אתה לקבל ממי שתקבל על חשבוננו, על מנת שנשיב בשעת האפשרות וההזדמנות הראשונה.
ומה אכתוב עוד? מתעתדים אנו, אני ורבניצקי, לעלות עם “מוריה” לא"י. היש תקוה כי גם אתה וביתך תבאו שמה ועוד נתראה פנים “בטרם נלך ואיננו”?
ושלום לרעיתך ולבניך-
שלך המצפה עוד לראותך פעם אחת בחיי2
ח. נ. ביאליק
קראנו פה בעתונים את דברי מכתבך לנורדאו3.
לגב' ביאליק. תרגום מאידית 🔗
מאני היקרה.
אני כותב בקרון הרכבת מעֵבר לקַזַטין4. עברנו את הדרך עד הֵנה בשלום. בקרון – דוחק, והוא מלוכלך, אבל חם בו. אם עד מוסקבה לא יהיה גרוע מזה אין הנסיעה נוראה כל כך. אבל אני מאמין, שמקיוב ואילך תיטב עוד. ברכבת זו, בקרון אחר, נוסעים גם הקויפמנים5. בקרון יש צעירים אחדים המשמשים אותנו בחבה יתרה. פֶּן הצעיר6 וקרובו של מינקובסקי7 עזרו לנו הרבה והקלו מעלינו.
מניטשקה! שמרי על בריאותך. אל תמנעי ממך דבר. אל תתרגזי ואל תדאגי.
דרישת שלום מקרב לב לכל אנ"ש: לרבניצקי, לבית דרויאנוב, לבית לַדיז’ינסקי, לבית וידרוביץ8 ולכל אחד ואחד.
שלך ח. נ. ביאליק
[1921] II/27 [י“ט אדר א' תרפ”א], שעה 11 על פי השֶׁמֶש9.
לגב' ביאליק. תרגום מאידית 🔗
[קיוב] 92110 III/5 [כ“ה אדר א' תרפ”א].
מאני היקרה.
הגענו בשלום לקיוב ביום ב' לפנות ערב, בשעה שבע. הרכבת הבין־לאומית11 למוסקבה עברה “מתחת לחטמנו”. נשארנו פה שבוע שלם, עד הרכבת השניה, אשר תצא ביום א' הבא. מובן, שהשבוע אינו הולך לגמרי לאבוד; מתראים עם מכרים, עושים דבר-מה ל“דביר”, ואף על פי כן גורם זה צער.
כאמור, עברנו את הדרך בשלום. בבית12 מצאתי הכל בסדר. יש כדי פרנסה בדוחק. – – –
כתבתי לך מהדרך ואיני יודע אם קבלת13. – – –
מחר– ביום ראשון – נצא אי"ה למוסקבה. כרטיסים כבר יש לנו.
אני מנשק אותך, יקירתי –
שלך ח. נ. ביאליק
בבקשה ממך, שמרי על בריאותך. אל תדאגי, היי שלוה.
לגב' ביאליק. תרגום מרוסית 🔗
מוסקבה 921 III/8 [כ“ח אדר א' תרפ”א].
יקרה,
הגענו בשלום. מובן, שהדרך קשה, אבל אין הדבר נורא. לַנו בבית מאז"ה14. היום אנו עוברים לדירה אחרת. על אודות הענין אין אנו יודעים עדַין כלום.
מקיוב כתבנו. כמה זמן עלינו יהיה לשהות כאן אין אנו יודעים.
היי שלום –
שלך ח. נ. ביאליק
לגב' ביאליק. תרגום מאידית 🔗
[מוסקבה, כ“ט אדר א' תרפ”א] 1921 III/915 Москва
מאני היקרה.
מקיוב כתבתי לך שלשה מכתבים, אבל איני בטוח שקבלת אותם. עכשיו אנו כבר במוסקבה. עברנו את הדרך לקיוב לא רע לגמרי. מתוך דוחק במקצת, אבל מהר. הגענו שמה ביום השני לפנות ערב; אבל הרכבת למוסקבה עברה “מתחת לחטמנו“, ונאלצים היינו להשאר שבוע תמים, עד צאת הרכבת ה”בין־לאומית" השניה. אולם השבוע לא עבר עלינו לשוא. התראינו כמעט עם כל אנשי שלומנו ועם ידידינו, בקרנו מוסדות ומכרים, עשינו דבר-מה ל“דביר” וכו'. – בבית החותן הכל בסדר. מובן, שאין מותרות – אבל יש כדי מחיה. – – –
גם הדרך למוסקבה16 לא היה קשה ביותר לי ולליַאלי17. לנו היה מקום בקרון ה“בין־לאומי”. אולם לקליינמן18 ולקויפמן19 היה הדרך קשה מאד. הם נכנסו בדוחק רב לקרון פשוט, שהיה מלא עד אפס מקום, וכמעט שיצאה נשמתם.– היוקר במוסקבה הוא גדול. שלמנו מחיר נסיעה בעגלה מתחנת הרכבת הבריאנסקאית אל העיר, לבית מזא“ה,.р30,000. לפי שעה, ביממה הראשונה, נשארנו בביתו של מאז”ה, אבל נעבור לאלפרין (וויטאלי –חיים – מרקוביץ20), מידידינו. גורקי21 הוא בפטרוגרד; אבל הוא ישוב כעבור ימים אחדים. אנשים בעלי נסיון אומרים כי נצליח22. היום בשעה שש (ביום ד') תהיה לנו התיעצות קטנה עם ידידינו בענין שלנו.
דרישת שלום מקרב לב לכל אנ"ש: לרבניצקי, לדרויאנוב, ללאה וידרוביץ, לסמיאטיצקי, לבית גרנובסקי23, לה' סובול24, ללוינסקי25 וכו', לכֹּל, לכֹּל.
ועוד פעם: למעה"ש שמרי על בריאותך. אל תדאגי ואל תמנעי ממך דבר. אני רוצה למצוא אותך בריאה, רעננה, עליזה וטובה. בבקשה ממך, יקרה.
נשיקה חזקה –
שלך ח. נ. ביאליק
שלום לליכטנשטיינים26 בשם שושנה אביבית27. היא נחמדה ובעלת־שם במוסקבה28.
לגב' ביאליק. תרגום מאידית29 🔗
[מוסקבה, ו' אדר ב' תרפ"א] 921 III/16
מאני היקרה.
כבר כתבתי לך כמה פעמים, מעט מזה ודאי הגיע לידך. עכשיו המצב הוא כך: בשל ועידת השלטון (סיֶזד) במוסקבה לא יכלנו לעשות כלום לטובתנו. מפריעים גם המאורעות בקרונשטדט30. גורקי הוא בפטרוגרַד ונסיוננו להִדבר עמו לא הצליח, בשל המאורעות הללו. אבל יש לנו תקוות טובות, שהדבר יצליח בידנו, ויתכן כי גורקי יבוא בקרוב הנה. על כל פנים כל אלה שבקרנו אותם מבטיחים אותנו, כי הענין הוא בסדר. אלא שהכל מתנהל בכבדות הרבה יותר משצפינו לכך. המרחקים במוסקבה הם גדולים מאד ובמשך יום אחד אין לחַדש הרבה. כמה זמן ימשך הדבר – אין אנו יודעים.
לפי שעה אנו עוסקים גם בצרכי צבור. בקרנו את “הבימה”, היא עומדת על בסיס נכון והגיעה לידי תוצאות טובות למדי.
את יַאני31 לא הצלחתי לראות, אף על פי שהוא נמצא בועידה במוסקבה.
אל תדאגי לי. שמרי על בריאותך.
אנו גרים בבית ידידים – בבית משפחת זלקינד32 – ואין אנו חסרים דבר.
נסי לכתוב על פי הכתובת:
Арбат. Нижнье-Кисловскій пер. 6. “Габима”
דרישת שלום מקרב לב לכל.
שלך ח. נ. ביאליק
שלום לך ידידי מר ליכטנשטיין33. את המכתב הזה כתבתי בחדרה היפה ועל הגליון של בתך הנחמדה שושנה. ראיתיה במשחקה ב“יהודי הנצחי” ואני מוסר לך שלום בשמה ומודיעך כי טובה, נחמדה ובריאה היא למראה ואל תדאג לה. אנא מסור את המכתב הזה לידי אשתי.
בחבה ח. נ. ביאליק
לגב' ביאליק. תרגום מאידית 🔗
תענית אסתר [תרפ"א], מוסקבה.
מאני האהובה והיקרה.
איזו פעם היא זאת, שאני כותב אליך, איני יודע בעצמי. אם את מקבלת את מכתבַי – איני בטוח בדבר. אנו יושבים כאן במוסקבה זה השבוע השלישי ועניננו עדַין לא זז ממקומו. אנו מצפים שגורקי ישוב מחר, והענין יתקדם בבת אחת. יש לנו כאן ידידים אחדים שיעזרו לנו. אמיל קרוטקי הוא אדם חביב וטוב (אשתו היתה משחקת בתיאטרון של הירשביין בשם דוּמְסְקַיָה – התזכרי אותה?), והוא מוכן לשמשנו. גם השאר שס– –34 נתן לנו מכתבים אליהם עושים כל מה שביכלתם, ואנו מקוים שהתוצאות תהיינה טובות. חושבני, כי כשבועים נצטרך עוד לשבת כאן.
את הזמן אנו מבלים כאן לא בעצבות יתרה. הייתי פעמים אחדות ב“הבימה”. מציגים שם את המחזה “היהודי הנצחי” יפה מאד. ראיתי גם קטעים מן ה“דבוק” של אנ-סקי – והרי זה הפלא ופלא. בין שושנה ליכטנשטיין (אביבית) וצמח35 נפל ריב־דברים והיא לא לקחה חלק במשחק.
אני ראיתי את משפחת פרידמן36, את צוזמר37, את לדיז’ינסקי (סולמון). מסרי דרישת שלום לקרוביהם. וביחוד למשפחת לדיז’ינסקי. יתכן שיבוא לאודיסה.
אנו מתאכסנים בבית זלקינד. תוכלי לכתוב גם על פי הכתובת של מאז"ה. –
לבי מלא דאגה, איך אַת מתקיימת לבדך? אם את חסרה כסף – קחי מגרנובסקי (עוד מגיע לי ממנו מאה אלף רו"כ), או מסובול ורשמי כמה את לוקחת.
מה שלום בֶּרל38 ובני ביתו.
נסי להטיל אלי אגרת. שלחי באחריות, שלחי בהזדמנות, הרי משהו יגיע אלי.
ליאלי מתאכסנת בבית פרידמן. אף היא לא הצליחה לעת עתה להשיג דבר־מה, אך יש תקוות. כסף קבלה כאן למדי. לה ולילדיה ודאי ינתן הרשיון. אם גם לו, לבעלה, ינתן, הוא דבר המוטל בספק.
היום בערב אנו הולכים לסעודת פורים בבית ראש הציונים צֶ’ריקובר39 ומסתמא לא תהא העצבות שרויה שם. נוּ, ואַת מניטשקה? האם תשבי גלמודה בבית?
כתבי אם יש מי שנכנס אצלך ואיך עוברים עליך הימים?
המנשקך באהבה
שלך ח. נ. ביאליק
לגב' ביאליק. תרגום מאידית 🔗
921 III/30 [כ' אדר ב' תרפ"א], מוסקבה.
מאני היקרה.
הנה יושבים אנו כאן כמעט חודש ימים ועניננו זז ממקומו רק מעט. רק היום התראינו עם גורקי, ששב למוסקבה שלשום. הוא מבטיח לעזור לנו בכל אשר יוכל. חושבני, שנצטרך לשבת במוסקבה זמן מסוים עד שנביא את עניננו לידי גמר. לפסח נהיה מסתמא בבית. לעת עתה מלאנו כמה דברים שבפורמליות, הדרושים לעניננו. ענינו על שאלון שיש בו שורה של שאלות המוצעות לפני כל מי שרוצה לצאת מרוסיה. יש לצרף לזה תמונות פוטוגרפיות בשלשה טופסים. אבל בידנו יש רק שתים שתים לאיש, ועלינו לעשות פה עוד העתקה אחת – והיה בזה משום מניעה קטנה. עלינו גם לבקש אנשים שיהיו ערֵבים לנו. ואף על פי כן נראה הדבר כי מחר מחרתים נוכל למסור את השאלונים כשהם כתובים וחתומים והדבר יתקדם ביתר מהירות.
אני וקליינמן עוד גרים בבית משפחת זלקינד ואין אנו חסרים דבר. במקצת הרי זו הכבדה לבעלי הבתים החביבים שלנו. החיים הם כל כך קשים כאן והיקרות היא גדולה כל כך! ליטרה לחם קיבר – חמוץ מאד – מחירה מן 2 עד 3 אלפים רובל. חמאה – 18 אלף. עגלה – 7–8 אלפים. מהתחנה לעיר שלמנו 30 אלף. המרחקים הם גדולים ואם נלך ברגל לכל מקום לא נספיק. בכל מקום לכלוך, בוץ, עזובה. הטרַם המעט משרך דרכו רק לצרכם של פקידי השלטון. אשר למים אין המצב אף הוא משופר ביותר. מביאים אותם בידים. מאור יש בכל מקום.
– גם בחיי היהודים יש לראות את העזובה בכל. כל איש דואג רק למנת-הלחם (פּאיוֹק). עניני הכלל, חיי התרבות – הכל מוזנח. ובכל זאת מצאנו כאן אחדים מידידינו, על אף הכל – הם מחזיקים מעמד ומשתדלים גם לעשות מעט, כמעט כמו אצלנו באודיסה. נעשה משהו לטובתם של הסופרים המקומיים – רק מעטים מאד נותרו מהם – ונותנים להם את האפשרות לעבוד. מזא"ה כותב זכרונות מצוינים40. יש כבר אצלו 40–50 גליונות־דפוס. נכתבים כאן עוד דברים.
מבחינה פוליטית יש כאן יותר חירות. הרי זה בכל זאת המרכז.
אמיל קרוֹטקי הוא צעיר מצוין. את אשתו אַת מכירה; היא היתה משחקת בתיאטרון של הירשביין בשם Думская. פגשתי כאן גם את באסיה. היא נפרדה מבעלה, הירשקאן41
ליאלא קויפמן וכל ה“כבודה” שלה היא בבית פרידמן. אני הייתי אצלם בסך הכל פעם אחת. הכל אצלם כשורה. רק הפרנסה לקויה קצת משהיתה קודם לכן; אבל יש להם כדי קיום. יתכן שפרידמן יקפוץ ויבוא לאודיסה.
גם ענינה של ליאלא לא סֻדר, כמובן, עדַין. אבל היא אשת חיל. היא דופקת על כל השערים.
בשעת הפנאי אני קופץ ונכנס לפרקים לתיאטרון. ראיתי ב“תיאטרון האמנותי” את “בשפל”42 של גורקי; הייתי גם ב“עטלף”43. הלז פנה זיוו. ובכלל לקויה כאן האמנות.
ב“הבימה” נעשית העבודה בשקידה. ראיתי בחזרה קטעים מ“הדבוק” של אנ-סקי. נפל ריב־דברים בין שושנה ל“הבימה”. אבל חושבני שהם יתפייסו.
את יאני לא ראיתי כאן.
ומה עוד? את האגרות ימסור לך סלומון (שלמה) לדיז’ינסקי, הנוסע עכשיו הביתה, והוא יספר לך נוסף לזה את הכל.
ושוב – היי שלום, יקירתי. שמרי על בריאותך; ואל תדאגי. אמרי שלום לכל ידידינו: לרבניצקי, לבית דרויאנוב, לבית לדיז’ינסקי, לבית גרנובסקי וכו'. ראיתי כאן את גיסו של דרויאנוב. המסכן מתאמץ להחלץ מכאן.
שלך ח. נ. ביאליק
לגב' ביאליק. תרגום מאידית 🔗
[מוסקבה, י“ב ניסן תרפ”א] 921 IV/20.
מאני היקרה.
ובכן, לפסח כבר לא נחזור. הרשיונות שלנו כבר היו מוכנים למסירה לידינו ולפתע פתאום הודיעו לנו, כי “וורעמענו”, היינו: לפי שעה, נדחה כל הענין. אין אנו יודעים עדין מה שורש דבר. הבטיחו לנו לחקור את הענין, אבל תשערי את הרושם שעשה בלבנו. אין אנו יודעים את נפשנו מרוב צער. אבל יש להזדיין בסבלנות ולחכות. אני מקוה, כי הכל יסתיים בטוב. שאם לא כן הרי יהיה בזה משום בדיחה רעה.
ובכן זה לי הפסח הראשון בלעדיך, בנכר. מילא, אשר לי כאשר לי, אבל אַת יחידה וגלמודה! מניטשקה, השתדלי להמנות ל“סדר” אצל אחת הידידות – אצל לאה וידרוביץ, למשל, ואל תדאגי. יש לקבל גם את זה באהבה.
חדשות כמעט שאין עמי לכתוב לך, ומה שיש לי אין לכתוב. – תני דעתך לסייע ל – – שיהיה לו לצרכי הפסח, לבל ידע מחסור. אם חסרה את כסף – קחי על חשבוני אצל ידידינו, כשאשוב נעשה חשבון.
ושמחת בחג הפסח.
אני מנשקך ומחבקך-
שלך ח. נ. ביאליק
דרישת שלום מקרב לב לכל אנ"ש.
לד"ר יעקב איגר 🔗
921 V/11 [ג' אייר תרפ"א], מוסקבה.
לאדוני הנעלה
חכים ורופא
הד"ר יעקב איגר44
שמחתי לקבל מכ' אגרת שלום, וביותר לדעת מפיו, כי בימי מהומה אלה קבע אדוני עתים לתורה ויכתב ספר חשוב: תולדות רופאי ישראל מימי קדם. אכן בימי הרעה האלה אין ליחידי הסגולה שיור אלא התורה הזאת והיא כל נחמתנו.
– והנני לשַתף בזה את אדוני בשמחתי: אתמול קבלנו רשיון לצאת לא“י, אני וחברַי הסופרים העברים באודיסה, שנים עשר בתי אבות45. אומרים אנו לצאת דרך גבול לטלנד46, וא”כ נשוב עוד הפעם מקץ שלשה שבועות למוסקבה.
– בתרגום מאמרי ברגסון עיינתי קצת. המתרגם הוא עדַין, כנראה, טירון לספרות ואיננו רגיל בכך. סגנונו טעון עדַין טפול. וביחוד לגבי סופר פילוסוף כברגסון, שמקפיד מאד על הלטוש והברק הסגנוני. לפי ששמעתי וקראתי, כבר עסוקה הוצאת שטיבל בתרגומי ברגסון ומסרה, כמדומה, את העבודה לסופר הצעיר רב הכשרון ייבין47.
את כתב היד השיבותי לקריינין48 להמציאו ליד אדוני או לבעליו.
והנני האומר שלום וברכה לו ולעבודתו המועילה
בכבוד ויקר ח. נ. ביאליק
נ. ב. – “מוריה” אומרת לתקוע לה יתד בא"י ובאירופה. בנפש חפצה תקבל עליה הוצאת ספרו המדעי של אדוני ותשקוד על תקנתו הפנימית והחיצונית.
לי.ח. רבניצקי 🔗
921 VIII/25 [כ“א אב תרפ”א] קושטא.
יקירי רבניצקי.
עיניך הרואות כי אנכי – ועמי כל החברים הנשארים49 – עודנו יושבים פה. ומדוע? ראשית, לא נתקבלו הויזות בלתי היום; והשנית, עד היום לא הושב לנו הכסף, שנשאר ביד “ועד העליה”. יש תקוה שהיום יושב, אעפ“י שכבר אבדה אמונתם בעיני, כי על כן דחה דחוני ב”מחר" זה מאה פעמים וכל פעם נתבדו. אין האנשים ההם מכירים לא באחריות של דברים ולא באחריות של מעשים. ישיבתי פה, ושל חברי, במשך שני חדשים כִּלתה את כל כספנו המעט ולא נדע במה נכלכל מעתה את מסענו לאירופה ואת ימי שבתנו שמה; וכל זה בעטים של אנשים קלי דעת, שנתמנו לכתחלה פרנסים לשם עזרת גולים והם מצוים ועומדים להקל לנודד מעניו ומרגזו.
איך שיהיה, בין שאקבל את כספי (שנלקח מידי – דרך אגב – שלא מדעתי) ובין לא – מחר יצא אצא עם כל החבורה לקרלסבד. הלואי שלא יקרנו מכשול בדרך ולא נחמיץ את הקונגרס, כמו שכבר החמצתי כמה דברים חשובים, כגון את ברלין – שלפני הקונגרס – ואת פרנצנסבד, מקום שחשבתי לנוח קצת מעָצְבִּי ומרוגז עֲצַבַּי וגם אמרתי לרַפא שם את אשתי הצריכה רפואה, ואולי גם נתוח. עתה אאנס ללכת ברלינה אחרי הקונגרס: לשם עניני “מוריה” ועניני “דביר” ועוד.
– קראתי בעתונים הידיעה ע“ד ישיבת אגודת הסופרים בא”י בהשתתפות מקצת מחברינו, ושם נאמר, כי תשובתנו על מכתבה של האגודה נקראה באותה ישיבה50, ואולם כל החלטה לא נתקבלה בענין זה. בלחישה – וגם בקול רם – אומר לך, כי טובה היא ההתאחדות מאד מאד. סוף סוף אחת היא הכונה, ולמה ל“התגודד”? אחרי הגבאות ואחרי ה“קלייזלעריי” וה – – אין אנו להוטים. ואני שמח כי ע"י ההתאחדות ירבה כחנו ועבודתנו תשגה. על הפרטים עוד נדון ובודאי עוד נבֹא אל עמק השוה.
כתוב לי, יקירי, לקרלסבד אל הקונגרס על כל דבר. המצאתם מנוחה ועבודה? היש מקום למנוחה ולעבודה בא“י, כלומר, לעבודה שיש בה “נחת”? איך “הסתדרת” אתה ואיה? ואיך אחי ובנך אֶלי? ושאר חברינו איך? כתוב לי גם את רשמיך ע”ד המצב וע“ד היחוסים ש”בין אדם לחברו" במקומכם.
ומה שאר אנ"ש מתושבי הארץ? – – –
ושאר חברינו היכן? מה דרויאנוב? בתו וחתנו שבו לאודיסה, מסבות שאינן ברורות עוד לנו, אבל שבו בשלום, בלי שום פגע. המצב באודיסה איננו רע כל כך עתה. הלחם איננו כל כך ביוקר, כמו שאפשר היה לשער. כך שמעתי מפי הבאים מאודיסה.
אמור שלום לכל חברינו. כמה נכסף אני לקומץ קטן של מנוחה. כמלֹא אצבע! רוצה אני לשוב אל שלחן העבודה. קצה נפשי בנדודים שיש בהם בטול תורה ואבוד כח, ממון וזמן.
המחבק ומנשק את כלכם
ח. נ. ביאליק
נ. ב. המצאת כסף? בבקשה אל נא תשכח מִתת לאחי את הקצוב לו מדי חדש בחדש. אקוה לשוב בעוד שני ירחים.
שלך הנ"ל
לבן־עמי 🔗
[קרלסבד, אלול תרפ"א].
ידיד נפשי ולבבי
בן־עמי.
מה כמהה נפשי לראותך. קויתי לחבקך ולנשקך בקרלסבד – והנה מנע ממני אלהים גם את העֹנג היחידי הזה. לוּ ידעת את כל התלאה אשר מצאה אותי ואת חברַי בכל שנות המלחמה והמהפכה! לא יאמן כי יסֻפּר. ועתה זה לי שבעה חדשים תמימים אשר אשבע נדודים ולא אדע מנוחה. הקונגרס לא הביא לי קורת רוח. ומי יודע אם אמצא לי מקום אשר ייטב לי בימים הקרובים. חברי כלם – רבניצקי, דרויאנוב ועוד – הלכו לא“י וגם אני כבר שלחתי את חפצי לשם, ואולם כדי לקומם את “מוריה” שנחרבה כלה ברוסיה, עלי לשבת באירופה זמן מסוים. בעוד שמונה ימים אצא מקרלסבד ואלך ברלינה לרגל עסקי “מוריה” ועסקי ה”דביר“ – מוסד ספרותי חדש שאני עוסק ביצירתו – ומשם אכתוב לך בפרוטרוט. תוכל לכתוב שמה בשבילי עפ"י האדרס של “יודישער פערלאג”.
ואתה מה שלומך ושלום ביתך? ברוך אלהים כי הֶחיך וקימך עד היום. היו ימים ואנחנו אמרנו כי לא נוסיף לראות עוד איש את אחיו עד העולם. יהי שם אלהים מבֹרך!
ואמור שלום לבני ביתך-
באהבה עזה
שלך ח. נ. ביאליק
רעיתי דורשת בשלום כלכם.
דרישת שלום מיוחדת למיכה ותמר.
למ. קרטון [תרגום מאידית] 🔗
קרלסבד, ספט. 1921 [אלול תרפ"א].
ה' קַרטון51 היקר והנלבב,
תודה מקרב לב לך על מתנתך היפה52. היא נגעה אל לבי. חי נפשי אם אדע במה אשיב לך תודה. אני בדרך – וידַי ריקות. אשתדל להשיב לך תודה בפעם אחרת.
פה, ב“יריד”, בתוך הרעש וההמולה, איני יכול לעשות מאומה לטובתך. ודאי מן הראוי היה לשים אליך לב במיוחד. אני מאמין הרבה בך ובכשרונך. אתה יכול למסור את בקשתי לכל ידידינו, שיעשו בשבילך ככל אשר יוכלו. ראוי והגון אתה לכך.
והיה מאושר כחפץ ידידך־תמיד
ח. נ. ביאליק
למ"י ברדיטשבסקי 🔗
ברלין סַוִינִי־פלִטץ 5, פנסיון קֶסטֶרמַן, טלפון 66/22.
[כ“ח אלול תרפ”א. 921 x/1].
להד“ר מ”י ברדיטשבסקי, שלום וברכה.
חבר נעלה.
מאד אחזיק לך טובה, אם תמציא לי שעה של קורת רוח לראותך פנים אל פנים באהל ביתך ולדבר עמך פה אל פה.
ח. נ. ביאליק
כתבתי למעלה.
-
התאריך הכללי מכאן ואילך – ועל פיו גם התאריך העברי – הוא לפי מנינם של בני אירופה המערבית (כידוע, הושוה הלוח הרוסי ללוח האירופי עוד בשנת 1917, אבל התקון לא נתקבל תיכף, ויש סימנים שביאליק עוד הוסיף למנות כמה זמן לפי המנין הישן). ↩
-
פליטת קולמוס – במקום בחייו. ↩
-
ליום־הולדתו השבעים (נתפרסם ב־Le peuple Juif ותורגם ללשונות אחרות, ונדפס אח“כ בספרו של בן־עמי ”אישי דורנו", עמ' 84–90). ↩
-
אגרת זו, וכן האגרות הבאות להלן – לגב' ביאליק, נכתבו בזמן הנסיעה של ביאליק מאודיסה למוסקבה, לפני צאתו מרוסיה, לשם השתדלות בדבר רשיון יציאה לו ולשאר הסופרים העברים באודיסה. לִוה אותו בדרך זו הסופר משה קליינמן (ראה ע“ד נסיעה זו בפרקי זכרונותיו של קליינמן: ”עם ביאליק למוסקבה“ – בעתון ”דבר" 1936). ↩
-
משפחתו של ד"ר מיכאל קויפמן – חתנו של שלום־עליכם. ↩
-
בנו של העסקן העברי העו"ד ש. א. פֶּן באודיסה (מת בשנת 1923 בא"י). ↩
-
של החזן בביהכ"נ הברודי באודיסה, חוקר המוסיקה העברית, פ. מינקובסקי (1865–1924). ↩
-
מידידי בית ביאליק – עכשיו בארץ–ישראל. ↩
-
ברוסיה של אותו זמן – וביחוד באוקראינה – היה האדם הנוסע, ואפילו ברכבת, מחביא את שעונו. ↩
-
בגוף האגרת בטעות 920. ↩
-
“מעזשדונאראדני פאיעזד”. ↩
-
בבית הוריה של הגב' ביאליק, שגרו בקיוב. ↩
-
אגרת שמ"א. ↩
-
בבית הרב יעקב מזא"ה (1860–1924), הסופר־הנואם והעסקן המפורסם. ↩
-
בגוף האגרת: III/6 ואין זו אלא טעות, כי לפי אגרת שמ"ב יצא ב. ביום זה מקיוב (“מחר– ביום ראשון – נצא אי”ה למוסקבה"); ועוד: אנו מוצאים להלן, כי נכתבה האגרת ביום ד' בשבוע וזה מתאים ליום III/9. ↩
-
מקיוב למוסקבה. ↩
-
בתו של שלום־עליכם, אשת ד"ר מיכאל קויפמן. ↩
-
למשה קליינמן. ↩
-
ד“ר מיכאל קויפמן הנ”ל. ↩
-
חיים אלפרין – מהמשכילים העברים במוסקבה, מיסד החברה “אחינוער” (להוצאת ספרי–קריאה עברים לנוער). מת בתל–אביב בתרצ"ה. ↩
-
מַכסים גורקי, הסופר הרוסי המפורסם (1868–1936), שהשתדל אצל לֶנין כי ינתן הרשיון לביאליק ולשאר הסופרים העברים לצאת מרוסיה המועצתית. (“המועצית” במקור המודפס – הערת פב"י) ↩
-
לקבל את הרשיון. ↩
-
משפחת משה גרנובסקי, מהציונים הותיקים באודיסה – אביו של ד“ר א. גרנובסקי, המנהל הכללי של ה”קרן הקימת לישראל". ↩
-
מרדכי סובול – עסקן ציוני ותומך תרבות עברית וספרות עברית באודיסה (עכשיו בא"י). ↩
-
בנו של א. ל. לוינסקי. ↩
-
משפחת ח. נ. ליכטנשטיין – עסקן ציוני באודיסה (עכשיו בא"י). ↩
-
שושנה אביבית (ליכטנשטיין) – ממשחקות “הבימה” הראשונות במוסקבה, שנפרדה אח“כ מן הלהקה, בתו של הנ”ל. ↩
-
הוספה זו לאגרת כתובה עברית. ↩
-
אגרת זו וכן האגרות שמ“ו–שמ”ח, נדפסו בתרגום עברי ב“הארץ” ליום כ“ד תמוז תרצ”ו, ותרגמתי אותן תרגום מדויק יותר, בהשתמשי בכמה וכמה פסוקים של התרגום ההוא, וכן בהערות אחדות שנוספו על התרגום ההוא בידי א. ליטאי. ↩
-
התקוממות המלחים, שדוכאה אח"כ. ↩
-
יאן גַמַרניק, גיסו של ביאליק (בעלה של אחות אשתו) – ממנהיגי הבולשביקים וממארגני הצבא האדום, שאִבד עצמו לדעת קודם שהוצאו להורג הגנרלים של הצבא האדום בשנת 1937 ↩
-
קרובים של מ. קליינמן, הגרים עכשיו בא"י. ↩
-
ההוספה לאגרת – לאביה של המשחקת שושנה אביבית – כתובה בגוף האגרת עברית. ↩
-
הערה של א. ליטאי: “כאן בא שם האיש שמסר את מכתבם של ביאליק ודרויאנוב לגורקי. הוא האיש שעל ידו נתגלגלה הזכות שחבורת הסופרים העברים יצאה מרוסיה”. ↩
-
נחום צמח, ממשחקי “הבימה” הראשונים, שעמד בראשה עד 1927, ונפרד ממנה. ↩
-
גיסו של אליהו רבניצקי – מת אח"כ ברוסיה. ↩
-
ד"ר מ. צוזמר, מורה עברי שחבר ספרי–למוד למדעי הטבע (“גיאוגרפיה למתחילים” ו“ראשית דעת הטבע” – בהשתתפות א. חיצוני). ↩
-
אחיו של ח. נ. ביאליק. ↩
-
אליהו צ'ריקובר, מחברי “בני ציון” במוסקבה, שהיה בימי הבולשיביקים ראש מרכז ציוני רוסיה. מת בארץ–ישראל בשנת תרפ"ח. ↩
-
זכרונותיו של יעקב מזא“ה נתפרסמו בינתים בעתונים – בעברית בעתון ”הארץ" – ויצאו גם בספר מיוחד (ד' כרכים. הוצאת ב. כהן, תל–אביב תרצ"ז). ↩
-
הסופר צבי הירשקאן (1886–1938). ↩
-
На дне. ↩
-
Летучая мышь – תיאטרון סטירי במוסקבה. ↩
-
ראש “חובבי שפת עבר” בפטרוגרד – מת אח"כ ברוסיה. ↩
-
שנים–עשר בתי–האבות שקבלו את הרשיון לצאת מרוסיה לא“י היו: בית ח. נ. ביאליק (כלל גם את אחיו ומשפחתו), בית ב. דינבורג, בית א. דרויאנוב, בית א. המאירי, ד”ר מ. וילנסקי, צבי וויסלבסקי, בית ש. טשרניחובסקי, אפרים ירושלימסקי, בית א. ליטאי, בית א. סמיאטיצקי, בית מ. קליינמן, בית י. ח. רבניצקי (כלל גם את בנו ומשפחתו) – מהם יצאו טשרניחובסקי וביתו, כעבור זמן, לחוד. ↩
-
הם יצאו אח"כ באניה מחוץ אודיסה לקושטה. ↩
-
ד"ר י. ה. ייבין (הוצאת א. י. שטיבל במוסקבה הכריזה על הוצאת ספריו של ברגסון: “התפתחות של יצירה” ו“החומר והזכרון” בתרגומו של ייבין – התרגומים לא יצאו, ורק ב“התקופה” ב' נדפס ספרו הקצר של ברגסון “מבוא למטפיזיקה” בתרגום הנ"ל). ↩
-
מ. קריינין – העסקן הידוע במפלגה העממית היהודית ברוסיה ובחברת “מפיצי השכלה” (הוא גר עכשיו בארץ–ישראל). ↩
-
בבוא חבורת הסופרים מאודיסה לקושטה יצא הרוב לארץ–ישראל – וביניהם י. ח. רבניצקי – וחלק שרצה לנסוע לקונגרס הציוני הי"ב בקרלסבד ולברלין, שהיתה בזמן ההוא מקום הוצאות ספרים עברים, נשאר בקושטה וחכה לויזות. ↩
-
ביום ה' אב תרפ“א נקרא במועצת הועד הפועל של אגודת הסופרים בא”י מכתבו של ביאליק בדבר הוצאת “דביר” שנוסדה באודיסה, המביע תקוה לעבודה משותפת (“הארץ”, ז' אב, שנה הנ"ל). ↩
-
משה קרטון, יליד פודוליה, שהשתתף במלחמה והיה עד־ראיה לפרעות ביהודים באוקראינה ונתן הבעה לזועות בשיריו שכתב באידית. בשעה שביאליק שלח אליו את האגרת נמצא קרטון בנכר – ברומניה. הוא הגיע אח“כ לאמריקה והוציא בניו־יורק את ספר שיריו ”אוקראינע 1919". ↩
-
כמה משיריו של קרטון בכתב־יד באלבום. ↩
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות