הספר שלפנינו דן, כמרומז בשמו, בתקופה של שנה אחת ביצירת ברנר. היתה זו שנה גדולה בחיי ברנר כאדם וכיוצר. המיוחד בשנה זו התמקד בשני מפגשים גורליים בחייו: האחד הוא המפגש הכמעט חזיוני עם מראה החוף של ארץ ישראל – מפגש שנתפש על ידי אנשי העלייה השניה כלידה חדשה; והמפגש השני היה עם המציאות הארצישראלית, ובתור סופר – עם הספרות שנתנה ביטוי למציאות זו. ואכן, שני מפגשים אלה מהווים (בריכוז לא-אחיד) את הנושא בשתי היצירות שבהן דן הספר.
כך מתקבלת בספר שלפנינו יחידה נושאת עצמאית. אולם מאידך מהווה גם הספר חלק מתוך מחקר כולל ומקיף על ברנר. זאת אומרת, שהופרדה כאן יחידה נושאית שלימה, בדומה ל“ברנר הצעיר” לגבי תקופת הראשית של ברנר.
במעשה-הפרדה זה כשלעצמו יש כבר משום הצדקה להופעת הספר. ועם זאת התלוו לכך גורמים נוספים. אל ההיו פניות של מורים: היו שביקשו ממני את מאמרי על “עצבים” (התפרסם במחברות “ברנר” 1), והיו גם אחרים, שהפצירו בי, שאפרסם דברים על “בין מים למים”. אלה כמו אלה היו מעוניינים בחומר עיוני על שתי היצירות, בשל היותן כלולות בחומר הנלמד בבתי הספר התיכוניים, וכמסתבר גם בבתי המדרש למורים. וכך נולד איפוא הספר שלפנינו (על שני פרקיו), כשהוא ממלא צורכי מחקר (של חיי ברנר ושל התקופה) וצורכי הוראה כאחד.
השיטה – את הדיון בספר אפשר להגדיר כניתוח, הממזג אִינטֶרפרֶטאציה עם מחקר ספרותי-היסטורי. לפי שיטת ניתוח זו מסתייעת הבחינה של הטכסט (בין היתר) בנתוני-מידע מתחומים, השייכים להיסטוריה של הספרות, כמו: ביבליוגראפיה, גילויי דעת שבכתב ובעל פה, מכתבים, כתיבה מקבילה של היוצר (ברנר) בביקורת ובפובליציסטיקה, הספרות של התקופה ועוד. המגע ההדדי של היבטים אלה מעלה את האינטרפרטאציה של היצירה לרמה, כאילו היא מסקנה, היוצאת מתוך בירור מחקרי. אני משער, שיהיו גם כאלה שיחלקו על שיטה זו, אך במקום להקדים דיבור סתמי, אעדיף להשיב לכל השגה, שתצביע על היבט מסויים מתחום חוץ-יצירתי, שהובא בספר, מבלי שהוא בא לצורכי הבנת היצירה בממש.
בדרך זו הלכתי בספרי: “ברנר הצעיר” ו“הצעיר הבודד בסיפורת העברית”. אולם יש הבדל בין אלה ובין הדיון בספר שלפנינו: נקודת המוצא באלה היתה יצירתו הכוללת של ברנר וחייו, ובספר השני: יצירתם של היוצרים הנידונים שם. ואילו נקודת המוצא בספרנו היא היצירה הבודדת. לכן נוטה הדיון הפעם יותר לעבר האינטֶרפרֶטאציה.
התפישה המונחת ביסוד הדיון שבספרנו, מנוסחת במבוא ל“הצעיר הבודד בסיפורת העברית”. לפיה כותב היוצר את היצירה לאור היצירה הקודמת, ולכן יש גם לנתח את היצירה הנידונה לאור הקודמת לה (וכן גם הקודמות לה). לפי זה יהיה צורך בשעת ניתוח “בין מים למים” לחזור מדי פעם לפעם ליצירות הקודמות של ברנר (אף על פי שהיצירות האלה נמצאות מחוץ למסגרת דיוננו). ובמידה עוד יותר גדולה יתייחס הדיון של “עצבים” אל הדיון שלפני כן על “בין מים למים”. לכן היה אמנם צורך לעבד את המאמר השני (על “עצבים”); שנכתב קודם לפרק הראשון (על “בין מים למים”).
לתשומת לב הקורא
א. מראי מקומות – הציון של מראי המקומות בסיפורי ברנר (לרבות אלה שנידונים בספר) יהיה (שלא כמקובל) לפי הפרקים. וזה כדי, שהמעיין יוכל להיעזר בכל מהדורה שהיא של סיפורי ברנר.
ב. ביבליוגראפיה – הציונים הביבליוגראפיים שבתוך הדיון יהיו על פי רוב לא מלאים. הפרטים המלאים יבואו ברשימה הביבליוגראפית בסוף הספר.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.