רקע
חיים נחמן ביאליק

 

שכז לד. פרישמן    🔗

19 סנטיאבר 1917 [ט“ז תשרי תרע”ח ], אודיסה.

פרישמן יקר,

אם באמת ובתמים כתבת את אשר כתבת – ונראים הדברים שכך הוא – אין פסיכולוגוס רע ממך. האמנם בכל ימי שבתך עמי לא תכנת עוד את רוחי ולא התבוננת, כי לא אני האיש ההולך את רעהו בעקבה והמבקש במעשיו חשבונות רבים? אלו היה קורטוב של אמת בכל חשדותיך והרהוריך והשערותיך הייתי מפשק חמש אצבעותי ומחנק את עצמי מתוך בוז לעצמי. ראית שנדפסו שנים שלשה פרורים משלי ב“שתילים”1 וב“העם”2 וחלשה דעתך3, אך הלא אתה ולבך יודעים, כי פרורים כאלה אך מפל עט הם ולך לא יכשרו. יש בידי דברים קטנים לתינוקות, ואם אקרבם לך, פֶּחָתִי, היֵרצו לך? היש להם מקום במאספים שאתה מוציא? דמיתי לצאת בימי הקיץ לנוה שדה ולכתב את אשר יעלה על רוחי, אך מן השמים עכבוני ואני נשארתי באודיסה וידי ריקות. אם תבא בי הרוח, היה בטוח, לא אַחל דברי וראשית פריי יהי לך. לאנוס את נפשי לכתיבה איני יכול ואיני רגיל. סופר בדרך ארעי הייתי מעודי וכך אהיה, כנראה, כל ימי. ובכל זאת, אחרי קראי את מכתביך, נכון הייתי לתת למי שהוא את אורלוגין הזהב אשר בכיסי, ובלבד שתעלה בידי לכתב דבר הגון ונאה לך ולהניח את דעתך. שלום רוחך יקר לי כשלי, ואתה אם תאמין ואם תחדל. רשאי אתה לחשדני בכל החטאים המנויים ב“על־חטא“, אך לא בפניות ומחשבות זרות מעין אלה האמור במכתבך4. איש תמים ופשוט אנכי, כֻּלי זכוכית, ו”חכמות" ו“מיתודות” ו“שִטות” בנוגע לחברי לא אדע. פגול הם בעיני. פי!

– את 600 הרו“כ שכר תרגומי בצרוף הנעלים קבלתי בזמנם – ותודה רבה לך ולשולחם. תודה כפולה – על הנעלים5. אך אלה הן נעלים! עין לא ראתה כמוהן! שום אשימן על שלחן הכתיבה, אחת מזה ואחת מזה; והיו לעיני תמיד. לפי שעה הן גנוזות בארון, וכל אורח שנכנס אנו מכבדים אותו בראיַת הנעלים. כל זמן שאנו ממשמשים בהן אנו מוצאים בהן טעם חדש. יש “מבינים” שבודקים את הנעלים בכל חמשת חושיהם כאחד, ומוצאים שיש באותן הנעלים מעין הנאת כל החושים. חס אני עליהן לנעלן, ואני מטייל עוד בנעלותי הבלות. שנה ראשונה אשתמש בהן רק לשבתות וימים טובים. שנה שניה – רק לזמן תפילה וקריאת שמע, שנה שלישית – רק לזמן כתיבת שירים, וכן הלאה… באופן כזה, תעלה, כמדומה, בידי לקימן עד זמן כניסה לארץ ישראל, שלפי דברי קליינמן6, תחול מיד אחרי תֹם המלחמה. דרך אגב, במכתבך הקודם שאלת למדת הרגל של אשתי. מדתה 36№, והיה אם יעלה רצון מלפני מר שטיבל, ושלח גם לפי המספר הנ”ל זוג נעלים, ואני אשלח בתודה ככל אשר ישית עלי. אמור לו בשמי שלום – לו ולרעיתו. 

– השטר הראשון שהיה בידך, הגיע אלינו בזמנו ונשתלם, וזה שחזר אליך הוא, כמדומה, השני. גם אנחנו לא ידענו מה היה לו. ביום הפרעון חזרנו על כל בתי הבנק שבאודיסה והשטר לא נמצא. לא קבלנו שום הודעה לא מאחד הבנקים ולא מהנוטריון. המקרה – לא נעים לנו. אני שולח לך היום את התשלומים – 300 ר’– בצרוף הוצאת המחאה 4.30 ר', ואתה תואיל בטובך לאשר את הקבלה. – השטר השלישי גם הוא כבר נתקבל פה ונשתלם בזמנו. הואילה נא לאשר גם את תשלומו של זה.

– סדורן של שיחות גרים, מחברת שניה, הולך ונמשך, אבל המלאכה, ככל המלאכות עתה בימינו, ימי ממשלת ה“חברים”, מתנהלת בכבדות רבה.

עודף שכרך המגיע לך ע“ח שיחות גרים תקבל בקרוב. ועניניך אתה ב”התקופה" וב"הוצאת שטיבל“, כפי ששמעתי, יגעים קצת. אכן בזמן קשה ובימים רעים קרבת אל העבודה. פיכמן נד כקנה, אם ללכת אליך אם לא. היום כך, ומחר אחרת, ואין לעמוד על אפיו. לדעתי, אין טוב לך בלתי אם להכין לפי שעה חֹמר ספרותי ככל אשר תוכל, וההדפסה וההוצאה לשוק תבאנה אחר כך. למה לך לדחוק את השעה, והיא אינה כשרה עתה כלל להדפסה? מחיר הנייר – שני רובל הפונט תחת עשר קופיקות. אותיות טובות אין, פועלים אין. בתי דפוס עברים – אין. אין כלום. ומי אמן ויעבוד בתנאים כאלה?

– בעירנו יושב ל – – פנוי ממלאכה ורעב. אולי תמסור לידו עבודה של תרגום כל שהיא. סגנונו לא רע, ולפעמים עולה יפה. בוחר היה לתרגם מטורגניוב, כגון “כתבי הציד” וכדומה. מה דעתך?

– ועתה בקשה אחת גדולה: הסופר – היושב עתה עם בני ביתו בג – – גוע ממש מרעב. כל ימי המלחמה תמכו בידו מאודיסה; עתה אין התמיכה מספקת כלל, מפני מעוט הסכום ומפני ירידת השער; וחוץ מזה, רבו חובותיו משכבר, ואין קומצנו משביעו. אנו אומרים אפוא לאסף בשבילו סכום הגון, בערך, ולשים קץ בפעם אחת למצוקות רעב שלו ולהבטיח את פרנסתו המצומצמת לזמן מסוים. אני וחברי מבקשים אפוא מעם מר שטיבל שישתתף בדבר זה, ואתה היה השליח למצוה. אנא עשה נא ואל תאחר. השעה דוחקת.

הלאיתיך בדברים הרבה, ואתה עיף ויגע גם בלעדי. סלח. והאמן כי נאמן ושלם לבבי עמך כל הימים.

שלך באמונה

ח. נ. ביאליק

נ. ב. את העיקר לא שכחתי. התמונות אשר דרשת מוכנות כבר, ובעוד ימים אשלחן אליך.


 

שכח לד. פרישמן    🔗

יקירי פרישמן,

כותב אני לך מבית־החולים, באותו החדר עצמו, שמצא בו מנוח גופך הטהור לפני שנתים. אותו החדר ואותה המטה, אך אהה – לא אותה המשמשת! השד לקחה – ואיננה. אין מזל לי, העני. מחר אני עולה לגרדֹם; ואתה אַל נא תתחלחל. אינני חולה מסוכן, חלילה. אלא נתאויתי תאוה לטעום טעם של אזמל7. אראה נא, מה יצא מזה. והעיקר, אל נא תפרסם את הדבר ברבים ולא ביחיד. סודך הוא – שא! אקוה לשוב בעוד חמשה־שבעה ימים אל ביתי ואל מטתי ואכתב לך בפרוטרוט. לפי שעה קבל תודתי ונשיקתי על הרהור תשובה שלך8. ידעתי כי כן תעשה. היה ברוך. וברך נא בשמי את מר שטיבל על נדבתו ההגונה לטובת שני הסופרים המסכנים. בשובי לאיתני לא אאחר לשלוח את הכסף לתעודתו. 

וקבל שוב הבטחתי: כל היוצא מעטי ראשונה, אותו אשלח לך. היה בטוח.

שלך באהבה ח. נ. ביאליק

917 x/9 [ו' מרחשון תרע"ח ], אודיסה.


 

שכט לד. פרישמן    🔗

918 II/22 [כ“ג אדר תרע”ח ], אודיסה.

יקירי פרישמן,

ה' שטיבל הממני! לדבריו, לא הגיעכם גם אחד ממכתבי, שכתבתי אליך ואליו לפני כמה שבועות, האמנם? אכן “נסים” כאלה נעשים עתה בכל יום, וכבר חדל חדלנו מהתפלא, ובכל זאת ה“נס” האחרון היה הפעם בעיני כחדש.

הודיעני נא, אם אשיב אליך מיד את אלף הרובל, ששלחת בשביל הסבא9, או אעכבם בידי עד שוב סדרי הפוסטה למנהגם. לפי שעה, אין הפוסטה שלנו נוהגת להמציא את הכספים, השלוחים בידה, לבעליהם, ויש קצת אחריות בדבר. משער אני, שגם במקומכם כך – האין זאת?

ואשר לשיר חדש10 – בוש אני להסתכל בפניך. עני ואביון11 אני. אין לי. התאמין לי, פרישמן? הלא בודאי תאמין לי. בכל אופן, הלא לא תחשדני ברֹע לב. ומי יודע, אפשר תחשדני, יסלח לך אלהים!

ה' שטיבל מדבר ע"ד “התקופה” ספר שני, ואיה הראשון? היָצא12?

יש לשער, כי רואים אתם חיים טובים במוסקבה, אם אין לכם בעולמכם אלא דאגות ע“ד ספרות ושירים ו”תקופות“ ועוד דברים של מה בכך כאלה. אכן אנשים מאושרים אתם.

והנני שלך באהבה

ח. נ. ביאליק

נ. ב. ראשי כואב עתה עלי עד לידי טרוף הדעת, ואנא שא לי על דברי שטות.


 

של לא. י. שטיבל    🔗

918 I/22 [כ“ג אדר תרע”ח ], אודיסה.

[לא. י. שטיבל]

אדוני הנעלה,

מתוך מכתבך נִכּר, כי שני מכתבי אשר הריצותי לפני כמה שבועות אליך ואל פרישמן לא הגיעו לידכם, ואני מצטער על זה מאד מאד. אמנם לא אלה המכתבים הראשונים והאחרונים שאבדו: ומי יודע אם גם זה, השלוח עתה, לא יאבד. על כל פנים, אני עושה את שלי וכותב, והפוסטה – כטוב בעיניה תעשה.

ואם באמת אבדו מכתבי הקודמים – הרי נשארתי חייב תשובה לפרישמן ולך על כמה וכמה דברים והרי לא קבלת אתה תודתי ותודת אשתי על מתנתך הטובה – מתנה בזמנה – ששלחת לה, והרי גם פרישמן אינו יודע אם הגיעו אלף הרוב, לידי ולא ידע את ספקותי ושאלותי בענין זה. סוף דבר, ענין רע.

מה אעשה אפוא עתה? – ראשית, קבל בזה שוב תודת שנינו – שלי ושל אשתי – על הנעלים שזִכִּיתָנו בהן. והשנית – הואילה, בבקשה, להודיעני בהקדם, מה אעשה לאלף הרו“כ השניים, שנשלחו אלי ע”י פרישמן? הסבא הרי מת13 ובעזבונו אין כתבי יד אשר יכשרו לך. חושב אני להשיבם אליך, אלא שהפוסטה מעכבת עתה כספים.

מן האלף הרוב' הראשונים שלחתי 500 ל – – וחמש מאות היעודות לבר־טוביה14 עדיין שמורות בידי. לא מצאתי שום תחבולה להמציאן לידו. תהיינה מונחות עד עת מצוא, אולי תִּקָּרֶה לפני איזו הזדמנות. או אולי תמצא אתה איזו תחבולה לשלוח את הכסף ליד בר־טוביה – הודיעני נא והשיבותי גם את חמש מאות האלה לידך ביחד עם האלף.

ובעיקר בקשתך – בדבר שליחת שירים ל“התקופה“, ־ חייך, אדוני, אם אדע מה לענותך. זה לי כששה ירחים אשר לא תפשתי עט, ובידי אין מאומה. אלו יכלתי הייתי גונב שיר או שני שירים ממי שהוא, כדי לעשות נחת רוח לפרישמן. אבל עתה איני מוכשר אפילו לכך. ובכלל, מעודי הייתי לכל עורכַי ורידקטורַי משענת קנה רצוץ. יש שתנוח עלי לפעמים הרוח ואני כותב שיר אחד או שנים, ואולם לכתֹּב לכתחלה, בשביל שיש צֹרך בכך – את הדבר הזה לא עשיתי מעודי ולא נסיתי בו. אם תמצא לומר – אין אני, עבדך, בגדר סופר כלל, ואוי לו לעורך הבוטח בי. ומובן מאליו, שאם יצא איזה דבר מתוקן מתחת ידי – לך ול”תקופתך" הוא ולא לאחר.

והנני המוקיר פעלך

בכבוד ח. נ. ביאליק


 

שלא 15 לד. פרישמן    🔗

יקירי פרישמן,

ה' ל – – הראני היום יותר משני גליונות חדשים ולדבריו יש בידו עוד כשני גליונות תרגום, מלבד אלה שכבר המציא לידך. ביחד עם הקודם – יעלה החֹמר המתֻרגם עד כשבעה גליונות. הוא, – –, איננו מזדרז לשלוח את הפרקים שבידו אליך, מיראתו את סדרי הפוסטה המקֻלקלים. הן גם על המשלוח האחרון לא קבל תשובה. איך שהוא, מעיד אני עליו שהוא עוסק בעבודתו בשקידה, ומהראוי שתזרז את “גזברך” ולא יעכב את שכר המתרגם בידו, כי אליו ישא את נפשו.

אולי יצוה ה' שטיבל לתת לל – על"ח מן הכסף שבידי?

אם כך – הודיעני כמה ואתנה.

והנני שלך ח. נ. ביאליק


– שלום לה' שטיבל.

– הקבלת, לפחות, את מכתבי האחרון?


 

שלב לח. הלר    🔗

אודיסה, IV/3 918 [ד' אייר תרע"ח ].

אדוני הרב הגאון והחכם הר“ח הֶלֶר נ”י!

דוגמא של עבודתו על התרגומים הקדמונים באה לידי בזמנה. מי יתן ותראה עבודתו אור בקרוב: אני הראשון המתפלל על כך ובקוצר רוח אחכה לגמר סדור כתביו. אם יכשר בעיני אדוני לעשות את “מוריה” שליח להוצאתם, נשמח על שליחות מצוה זו בכל לב, כי יודעים אנחנו להכיר את פעולתו, שיש בה משום קידוש שם האמת והאומה.

ועתה הנני בא בהצעה חשובה לפני אדוני, ובבקשה שלא לדחותה, וזה הדבר:

קבוצת אנשים מחשובי עירנו הביעו את חפצם לראות את כ' פא“פ בעירנו וליהנות מתורת פיו. ובשביל כך הם מבקשים מאד מעם אדוני, לטרוח ולבוא לאודיסה, להרצות לפני קהל יודעי תורה ונבוני דבר הרצאה אחת או שתים בעניני תורה וחכמה, לפי ראות עיני כ‘. שמענו, כי כבר הרצה כ’ בהומל שתי פעמים והצליח. יהי איפוא רצונו לזכות גם את עירנו בהרצאות מעין הנ”ל.

את הוצאות הנסיעה ושכר הבטלה נשיב לאדוני בעין יפה.

– אם יאמר כ' הן – יואיל נא להודיעני ולקבוע את הזמן, כי עוד עלינו להכין את אשר נכין, וזקוקים אנו להרחבת זמן בכדי שיֵעשה.

ואני אשמח שמחה מיוחדת בבוא כ' לעירנו. אז נדבר את אשר עלינו לדבר בעניני עבודתו הספרותית והמדעית ובשאר ענינים חשובים, ואולי תהי שעת רצון ונצרף הרבה מחשבות טובות למעשים טובים.

והנני המצפה לתשובתו התכופה,

בברכת שלום, המוקירו מאד מאד,

ח. נ. ביאליק


 

שלג ליעקב לרנר    🔗

יום 21/8 לחודש מאי [י' סיון] שנת תרע"ח.

ידידי לרנר.

אנו שולחים לך ביד המוכ“ז מר רוגוב16 סך 500 רו”כ (חמש מאות רו"כ). סדור הספר17 נגמר זה עתה ולהדפסתו אנו נגשים בימים האלה ובודאי ימָצא למכירה לסזון הבא. ההדפסה נתאחרה שלא באשמתנו. קשה הוצאת ספר מקריעת הים השחור. אין אותיות, אין ניָר, אין פועלים, אין זרם אלקטרי ואין כל. את מחברת הדקדוק שלח ונסדרנה. המחיר לא נקצב ברשימה, משום שהספר לא יצא אז, ולא נגמר סדורו, ולא ידענו כמה גליונות יכיל. בקטלוג החדש נכניס, כמובן, את המחיר.

ושלום לך.

הכותב על רגל אחת ובאצבע קטנה ובדיו מימית

ח. נ. ביאליק


 

שלד לא. זוני    🔗

[אודיסה VI/20 1918, כ“ג תמוז תרע”ח].

יקירי זוני18.

הרי לך “פריסת שלום” – ה“כנסת”19. שלומנו ושלום היהודים ברוסיה? – אין שלום! אבל גדול הפחד מפני הימים הנוראים העתידים לבוא – ובודאי יבואו. לפי שעה מפיגים את הפחד בספיקולציה ובדברי ריבות של מפלגות וכדומה.

חדשות בספרות ג“כ אָין. פרישמן יושב במוסקבה בביתו של עשיר אחד חובב ספרות20, המבזבז לתאָבון מאות אלפים רובל לצרכי ספרות. לפי שעה עלה ביד פרישמן להוציא מאסף גדול – “התקופה” – בן 45 גליונות, ושם יש דברים אחדים הגונים, אלא שמפני הפסק חבור הדרכים עדיין לא הגיע למדינת אוקראינה. ואתה היה ברוך לי על אגרתך הקטנה. אל נא תשכחני ובבוא שליח לידך המצא לי דבר וחצי דבר על אנ”ש.

השליח מאיץ בי ועלי לכלות. בעת אחרת אכתוב לך בפרטות.

והנני שלך באהבה ח"נ ביאליק


 

שלה21 לא. זוני    🔗

לזוני.

מחפזון שכחתי לכתוב לך, כי אחד ממאויי הוא לראות שיריך קבוצים ויוצאים על ידי ב“מוריה”, ואם אפשר גם קובץ מאמרים ע"ד הספרות העברית. יודע אני כי יש לך דברים טובים גם בענין זה.

שלך ח. נ. ביאליק


 

שלו לח. הלר    🔗

918 VII/9 [י“ג אב תרע”ח], אודיסה.

לכ' הגאון החכם הר“ח הלר נ”י.

שלום וברכה מרובה למר!

צר לי מאד, שנפסק בינינו המו“מ בדבר הענינים שרמזתי עליהם באחד ממכתבַי הקודמים22. אני עומד ומצפה ליום שנוכל לראות זה את זה פא”פ ונדבר על כל אשר נדבר מפה לאוזן. הדברים שבכתב אין בהם כדי להניח את הדעת.

כ' הודיעני – ואולי הודיע זאת היקר מר שיינבוים23 – על דבר תרגום הפשיטא שנמצא בידו מועתק לכתב עברי24. אכן דבר גדול עשה אדוני, ומאד הייתי משתוקק לראות את מעשה ידיו ופרי רוחו. אולי תתגלגל הזכות ע“י “מוריה” להוציא את מעשה ידיו הנ”ל לרשות הרבים. ובכלל, מהראוי שכ' יודיעני מזמן לזמן ע"ד עבודתו המדעית שבכתב, וביחוד אחרי גמר איזו עבודה שלמה. חושבני, שיש בזה משום זכות הרבים.

והנני חותם באהבה וברכה מן הלב,

המוקירו בכל לב

ח. נ. ביאליק


 

שלז לי. ח. רבניצקי    🔗

918 VIII/15 [כ' אלול תרע"ח ], מאלין.

יקירי רבניצקי.

לא כתבתי אליך עד היום, מפני – וכי אין אתה יודע מפני מה? מפני העצלות, ימח שמה, מפני העצלות. ואם כן, מה לי לשקר ולבדות טעמים חדשים? הטעם הזה מספיק. די והותר.

בקיוב עשיתי שני ימים וחצי ותקנתי מה שתקנתי. באתי בדברים עם סמיאטיצקי25 ובעליו ־ זלטופולסקי26 ושושנה27 – בדבר “אמנות”, להעבירה לאודיסה, ונתקבלו אי־אילו החלטות. באודיסה יִקָבֵע ועד תמידי, מצורף מאנשים שונים, מומחים למקצעותיהם, שידונו ע"ד ערכם של כתבי היד (בעיקרם – ספרי למוד למדעים כלליים) ויקבלו בענין זה החלטות. כתבי היד שיתקבלו בהוצאה – ימסרו אחרי כן לעורכים, אם לתקון התכן, כשיהא צורך, ואם לתקון הסגנון. בין חברי הועד, שיכנסו לישיבה אחת או שתים בשבוע, לפי הצורך, בשכר קבוע, נמנית גם אתה. בעד עריכת כל ספר – תשלום מיוחד, לפי המדובר, או מכל גליון. אני קבלתי עלי עריכה קבועה – של הסגנון – בשכר קבוע. בכל אופן, מטרתה של “אמנות” – לברוא ספרים ללמודים כללים בעברית – ראויה לתהלה ולעזרה, ואין להסתלק ממנה. אנו, בעלי “מוריה”, צריכים גם להשתתף בה, כמו שתבין זאת מאליך. ואם לא תבין – אסביר לך את הדבר בעל פה, בשובי לאודיסה.

מצאתי בקיוב בית יציקת אותיות, שאפשר להזמין שם גם אותיות עבריות, וכבר כתבתי בענין זה לר' משה שלנו28 בפרוטרוט.

כל ימי שבתי במאלין הגשמים יורדים, וכמעט שאיני מטייל, אבל מנוחה שלמה מצאתי פה ורוגז רוחי וְעַצַבַּי פג מעט. כתבתי גם ארבעה פרקים חדשים של ה“ספיח”29 וכמדומה שעלו יפה, ביחוד הפרק הרביעי.

עברתי על תרגומו של שיינבוים30 ואמצאהו טוב וכשר. הסגנון קל ומדויק וההסברה יפה. השויתיו אל התרגום הרוסי – והנה איננו נופל ממנו. גוף הספר (שעברתי על כלו בתרגום רוסי) ראוי להתפרסם. אין טוב ממנו – בתור מבוא לפילוסופיה – בשביל הקורא העברי, ואני שמח מאד שנפל תרגומו ביד “מוריה”, לזכות את הרבים.

במאלין קבלתי מכתבים מאת הֶלֶר31, שיינבוים ובנימין אפשטיין32. הראשון מסכים לבוא לאודיסה להרצות הרצאותיו, ואולם מתנה הוא תנאי שאין לעמוד בו: לתת לו שנים עשר–12–אלפים רו‘“כ לטובת מוסד אחד שהוא אומר ליסד, מלבד שכר הוצאות. כמובן, אין לעמוד בתנאי זה, ועלינו להשיב פניו. שיינבוים מסכים לקבל בשכר תרגומו 15%, ואני הודעתיו הסכמתנו לכך, והענין נגמר אפוא, אלא שיצטרך עוד לתקן תרגומו ולמלאותו עפ”י המהדורה האחרונה שבידי, שיש בה כמה תוספות דברים, שאינם בתרגום. אפשטיין העלוב מסכים לשנים עשר אחוזים, אלא שהוא מבקש לתת לו 300 אכסמפ’ מספרו במחיר שיעלה לנו. אפשר להסכים גם לכך, והיום אני מודיע לו זאת במכתב.

אם לא אלך מזה לשנים שלשה ימים לזיטומיר, אצא מפה ביום הראשון או ביום השני – (18 או 19 אווגוסט) – לקיוב ואחרי עשותי שם שנים שלשה ימים אשוב לאודיסה ונחדש את עבודתנו ברשב"ג33.

לפי שעה מסור נא ע“י אחי בשביל המשרתת שלי, שנשארה בלי כסף – חמשים רו”כ (.р 50).

והנני אומר שלום לך ולאֶליו34 ולכל אנ"ש.

שלך ח. נ. ביאליק


– שלום לפיכמן וללאדיז’ינסקי.

– קבלתי את ה“רשומות”35. הנייר וההדפסה אינם מן המשובחים ביותר.

– אחרי חתימת המכתב הגיעני מכתבך מיום VIII/12, שבו אתה מודיעני ע“ד איזה מכתב “מיום שלשֹׁם” ואליהו מרמז שם על “זריזות”, רמז שיש להבין מתוכו שגם הוא כתב לי איזה מכתב, וכנראה מתוך דבריך, נסבו הדברים ע”א אותיות וצבע. ומפני שלא קבלתי לא ממך ולא מאליהו אפילו תמונת אות, לפיכך עליכם לחזור ולכתוב לי לקיוב, ובאחריות, כל מה שבלבכם וברצונכם – ואדעה.

אם הכתוב מדבר רק ע“ד אותיות וצבע – הרי כבר כתבתי בענין זה בפרוטרוט לר' משה שלנו. ע”ד בית היציקה כתבתי עוד לר' משה לפני 4 שבועות. –

את טשרניחובסקי36 אשתדל לראות.– כסף אין בידי. מוטב שתשלח לקיוב עפ"י אדרס של חותני – – את כל הסכום המגיע לטשרניחובסקי לפי החשבון (יש לחשוב לו 15%), ובהיותי בקיוב אמסור לו את כל הסכום. כך יהיה נאה יותר.

האדרס של בית היציקה איננו כמו שאתה כותב. – –


 

שלח לד. פרישמן    🔗

יקירי פרישמן.

מכתביך ומכתב שטיבל האחרונים נמסרו לידי שלשֹׁם בשובי ממאלין, הוא המקום אשר ישבתי שם כשבעה שבועות. את בקשתך ע“ד מסירת שלש מאות רו”כ ע"ח שלך להגברת ר. אעשה היום.

שואל אתה: מה עושה אלהים עמנו? – מעשים לא יעָשו! הנה, למשל, עתה, בעודני רושם את הטורים האלה, “נוע תנוע הארץ כשכור”, כתלי הבתים ירעדו, והחלונות יזועו, והזכוכיות תתפוצצנה, והחרדה והזעקה הקיפו את כל העיר, ואנשים ונשים וטף נסים מנוסת מות, ומירכתי העיר עולים קולות נפץ ותמרות עשן ועמודי אש עד לב השמים. אוצרות כלי הנפץ הועלו בסערה, מעשה קיוב37. שאל את פיכמן38 ויגדך.

“התקופה”39 בצרוף שני “בני בקועה” כרוכים בתוכה – “האחות ביאטריסה”40 וגליון אחד של “תמונת גריי”41 – אף הם הגיעוני. דפדפתי בהם קצת. יש ויש! יש הרבה דברים טובים. לך בכחך!

כשאפנה אעיין בהצעתך ובהצעת ה' שטיבל בדבר עבודת תרגום. את “יֶבגֵינִי אוניֶגין”42 לא אקח. לא לי הוא. בחור אבחר לי איזו עבודה אחרת. בכל לבי רוצה אני לעשות לך ולאיש הטוב ה' שטיבל קורת רוח. האמינה נא.

ולפי שעה אין בידי מאומה. במאלין כתבתי אמנם ארבעה פרקים חדשים של “הספיח”, ואולם הם מובטחים כבר, מלפני שלש שנים, לגליקסון43, וכבר הכריז על כך כמה פעמים בעתונים ובמאספים שיצאו על ידו44. ואולם אם יצא איזה דבר חדש מתחת ידי – כל היוצא לך הוא. לך ולא לשום איש אחר בעולם כלו.

שלך באהבה נאמנה

ח. נ. ביאליק

אלול התרע"ח.



  1. “שתילים”, דו־שבועון לבני־הנעורים, יצא במוסקבה (1917–1918) בעריכת ד"ר מ. בן־אליעזר.  ↩

  2. “העם” שבועון ואח“כ עתון יומי, יצא במוסקבה (1917–1918), בעריכת ד”ר מ. גליקסון, ש. טשרנוביץ, ב“צ כ”ץ ומ. קליינמן.  ↩

  3. שלא שלח אליו ביאליק, כהבטחתו באגרות שי“ז ושי”ח, את אשר יהיה בידו – ל“התקופה”.  ↩

  4. במכתבו של פרישמן אל ביאליק מי“א בספטמבר 1917, שבו הוא כותב אליו על ”יחוסך אלי בכלל".  ↩

  5. בסוף ימי המלחמה דבר יקר ברוסיה – ומסחרו של א. י. שטיבל, מו“ל ”התקופה", היה באימפורט של נעלים לרוסיה מארצות־הברית באמריקה.  ↩

  6. הסופר משה קליינמן.  ↩

  7. זה היה נתוח קל.  ↩

  8. אחרי קבלו את אגרתו של ביאליק מיום י“ט בספטמבר (אגרת שכ"ז) הרהר פרישמן בתשובה על שחשד בביאליק, וכתב אליו באגרת מיום ל' בספטמבר: ”עד לבי נגעו דבריך. מתחרט אני על חשדותי ועל השערותי".  ↩

  9. ראה להלן – באגרת ש“ל – ע”ד אלף הרובל שנשלחו למנדלי מו"ס כדמי־קדימה על כתב־יד.  ↩

  10. ל“התקופה”.  ↩

  11. “ואביוך” במקור המודפס – הערת פב"י.  ↩

  12. ספר א' של “התקופה” יצא בכסלו תרע"ח, אבל לא הגיע לאוקראינה (ראה ע“ז להלן, אגרת של”ד).  ↩

  13. מנדלי מו“ס מת בכ”ג כסלו תרע"ח.  ↩

  14. לסופר בר־טוביה (פ. פרנקל. נולד בשנות השבעים למאה שעברה, מת בשנת 1934), שתרגם אחר־כך בשביל הוצאת א. י. שטיבל את “תולדות המטריאליסמוס” של פ. א. לנגה (יצא רק החלק הראשון) והדפיס סדרות מאמרים ב“מקלט” וכמה מאמרים ב“התקופה”. בר־טוביה גר בשווייץ ואחר־כך בדרום צרפת.  ↩

  15. אין תאריך באגרת זו, אבל על־פי דברים אחדים שנזכרו בה – המכתבים ששלח למוסקבה ואבדו (“הקבלת, לפחות, את מכתבי האחרון”); הכסף של שטיבל שנמצא בידו – יש לראותה כסמוכה בזמן לאגרות שכ“ט וש”ל.  ↩

  16. מו"ס ביקטרינוסלב, שבה גר המשורר יעקב לרנר בשנות־המלחמה האחרונות.  ↩

  17. ספר־למוד “שתילים”, שחבר יעקב לרנר והוציאה אותו הוצאת “מוריה”.  ↩

  18. אברהם זוֹנֵי – המשורר אברהם בן יצחק (ראה דברי ביאליק עליו באגרת רצ“ג וראה להלן באגרת של”ה).  ↩

  19. “כנסת” בעריכת ביאליק, שיצאה בשנת תרע"ז.  ↩

  20. אברהם יוסף שטיבל.  ↩

  21. אגרת זו היא בלי תאריך, אבל היא מעין המשך לאגרת של"ד ונכתבה, כנראה, סמוך לה.  ↩

  22. ראה למעלה, אגרת של"ב.  ↩

  23. א. י. שיינבוים (אילָנָאה. תרט“ו–תרפ”ט), מחבר הספרים הפילוסופיים: “יסודי המציאות וההכרה” ו“מעבר לחושיות”, שגר בהומיל (משנת 1921 בארץ־ישראל).  ↩

  24. חלק אחד מן הספר הזה של הרב החוקר נדפס בברלין בשנת תרפ"ח.  ↩

  25. א. סמיאטיצקי, עורכה של הוצאת “אמנות” ברוסיה, אח"כ בגרמניה ועכשיו בארץ־ישראל.  ↩

  26. הלל זלטופולסקי – אביה של הגב' פרסיץ, שהשתתף עמה ועם בעלה ביסוד הוצאת “אמנות”.  ↩

  27. הגב' שושנה פרסיץ.  ↩

  28. המסדר הראשי בדפוס “מוריה” – משה הארצביין.  ↩

  29. על ארבעת הפרקים הללו הוסיף אח“כ עוד שלשה והדפיסם יחד במאסף ”משואות“, שיצא בשנת תרע”ט באודיסה בעריכת ד"ר מ. גליקסון (פרקים אלו הם, לפי סדרם ב“ספיח” שבכתבי ביאליק: ט'–ט"ו).  ↩

  30. תרגום “מבוא לתורת הפילוסופיה” מאת פרופ' ו. ירוּזַלֶם ע"י א. י. שיינבוים (יצא אח“כ בהוצאת ”מוריה“ ו”דביר“ – ברלין תרפ”ד).  ↩

  31. ר' חיים הלר (ראה למעלה, אגרות של“ב ושל”ו).  ↩

  32. תלמיד־חכם ו“משכיל” בז'יטומיר, שהציע לפני “מוריה” להוציא ספרו “אגדות הירושלמי”.  ↩

  33. בשירי ר' שלמה בן גבירול (ביאליק ורבניצקי עבדו עוד בשבתם באודיסה, בימי המלחמה ולאחריה, בכנוס שירי רשב“ג, סדורם וביאורם – ראה הקדמתו של ביאליק לשירי רשב”ג, כרך א‘, ע’ XIII).  ↩

  34. אליהו רבניצקי.  ↩

  35. הכרך הראשון של המאסף “רשומות” בעריכת א. דרויאנוב – בהשתתפות י. ח. רבניצקי וח. נ. ביאליק – שיצא באודיסה ע“י ”מוריה“ בשנת תרע”ח.  ↩

  36. המשורר שאול טשרניחובסקי.  ↩

  37. מעשה ממשלת קיוב (של סקוֹרוֹפַּדסקי) בתמיכת גרמניה, משלה באוקראינה בחדשים יוני–דצמבר 1918.  ↩

  38. יעקב פיכמן בא באותו זמן מאודיסה למוסקבה.  ↩

  39. “התקופה”, ספר א', שביאליק לא קבל אותה בשעת צאתה (ראה למעלה, אגרת של"ד).  ↩

  40. דרמה מאת מ. מטרלינק, שתורגמה ע“י א. שטיינמן ויצאה ע”י הוצאת א. י. שטיבל במוסקבה.  ↩

  41. “תמונת דוריַן גריי”, רומן מאת אוסקר וילד, תורגם ע“י י. ח. טביוב ויצא ע”י הוצאת א. י. שטיבל במוסקבה.  ↩

  42. ד. פרישמן וא. י. שטיבל הציעו לפני ביאליק לתרגם לעברית את הרומן בחרוזים “יבגיני אוניגין” של פוּשקין.  ↩

  43. כאמור, נדפסו פרקי ה“ספיח” החדשים במאסף “משואות” שנערך בידי ד"ר מ. גליקסון.  ↩

  44. ד“ר מ. גליקסון ערך בשנות המלחמה את המאסף ”עולמנו“ (אודיסה–מוסקבה תרע"ז) והיה בין עורכי ”העם" במוסקבה (1917–1918)  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 48148 יצירות מאת 2674 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20558 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!