שכג לש. ש. קנטורוביץ1 🔗
ה' שבט תרע"ז, אודיסה.
ידיד נכבד.
סלח לי על עכוב תשובתי: ידי נפצעה וימים רבים לא תפשתי עט.
איני מוצא תרגום טוב למלה “פריוד” במובן הדקדוקי מן המלה “מחזור” (“מאמר מחזורי”, “משפט מחזורי”), שהרי כל עקרו של הפריוד הוא זה שפרקיו הקטנים מסודרים מסביב למשפט מרכזי אחד והם כגלגל החוזר מסביב לציר.
לחלקו העולה אפשר לקרֹא מעלֶה ולכשנגדו – מוֹרָד (מעלֵה המחזור, מורַד המחזור). מה דעתך?
יודע אני ע"ד ספרים המדברים בחוקות השיר והמליצה, אבל תמיהני אם יכשרו לך. הגדול והישן שבהם הוא הספר “נופת צופים”, מֶסיר ליאון2.
יש גם ספרו של הסטנובי3 – שכחתי שם הספר4 – וספרו של פראנסיס המשורר5, וכן ספר “שרשות גבלות”6, אבל רובם עוסקים רק בדרכי השיר והמליצה הקדמונים ולא יצלחו עתה לכל מלאכה.
בעניני ממונות ־ בבקשה ממך פנה אל הקונטורה ולא ימנעו ממך את כל משאלותיך. אני איני מטפל בענינים אלה. את מכתבך אמסור לרבניצקי והוא יענך.
והנני הדו"ש
ח. נ. ביאליק
שכד7 לדוד פרישמן 🔗
דְוִידִי וידידי,
אם ישרה נפשך בך ואם אין עם לבבך להורידני לבאר שחת בחצי ימי – אנא חוס נא עלי ועל טפי ועוללי ושלח כמה שהוא מן “הנפשות” למסדר האותיות העומד בטל. ואם אינך משלח תיכף ומיד – הוסף עוד “נפש” אחת על נפשותיך8 – את נפשי אני.
שלך חנ"ב
שכה 9 לש. אנ־סקי 🔗
אודיסה [קיץ תרע"ז10].
[תרגום מאידית]
אנ־סקי היקר והנלבב!
תסלח נא לי, שאני כותב על פסת־נייר כזו. זו היא מתנת הסבתא11. תודה לה על כך.
האמנתי לך ושלחתי על ידי רובינשטיין12 את ה“הגדה”13. בבקשה ממך להחזירה לי תיכף, שלא יגרום לי הדבר צרות. היא אינה שלי. לא אשלח לך את התרגום של הדרמה שלך14 עד אשר תשלח לי את ה“הגדה”.
והסבא דִבר באמת לתוך הפונוגרף15. הוא צוח, כי טִפש הוא, טפש, טפש!
חותמים על האלבומים16 נאסוף. עכשיו הקהל נמוג והולך במעונות הקיץ, ואין לעשות כלום.
ושלום לך, חבר יקר.
שלך ח. נ. ביאליק
שכו לדוד פרישמן 🔗
בין המצרים17 התרע"ז, אודיסה.
למי שסבר וקִבֵּל, לערוך בהוצאות שטִבֵּל18, ספרים בלשון הבִּבֵּל, והוא כשוכב בראש חִבֵּל,
ר' דוד ני"ו.
יקירי,
צדיק כמוני יודע נפש עורך בישראל, ובו ביום שהגיעני מכתבך ישבתי לתרגם את “בין שני העולמות” לאנ־סקי והיום כליתיו ושלחתיו אליך באחריות19. בחרתי לי בתרגום זה לשון ספרי יראים, שתהא נוחה להשמע ותהא מובנת, כמדומה, גם לבעל עגלה. כך נאה לדרמה אגדית גם מצד תכנה העממי וגם מצד היותה עומדת לעלות על הבמה.
ועתה הנה שמרתי את מוצא שפתי, אל נא תחל גם אתה את דברך ובו ביום שיגיעך המכתב הזה – תשלח את גרים ספר שלישי20. באמת צריך אתה לשלוח שני ספרים, שהרי גם אני נתתי לך ארבע מערכות, תחת השתים שהבטחתי, אלא שותרן אני מטבעי ולא אדקדק עמך כחוט השערה. אומר אתה ספר אחד – יהא אחד…
אגב, עם זה תקבל גם את המחברת הראשונה של גרים, שיצאה באלה הימים. ההוצאה איננה מהודרת ביותר, אבל, לפי התנאים הקשים, גם לא גרועה ביותר. הציורים נפגעו בהדפסה גם מחוסר צבע יפה וגם מאין מדפיס אמן. בכל פנה – תשעה קבין צרות, חביבי. אין נייר, אין פועלים ואין כלום. המקום ירחם.
המחברת הראשונה נדפסה במספר 3000 אכסמפ' ומחירה נקצב 1.50 ר', ואם כן יגיע לך מ“מוריה” על חשבון שכרך עוד רבוא רבבות דינרי זהב וכסף, ממש אוצרות קרח21. הוא אשר אמרתי, בהתחברך ל“מוריה” לא תתחרט.
המחברת השניה הולכת ונסדרת. אל נא תעכב איפוא בידך את השלישית.
כותב אתה מכתבים על ימין ועל שמאל, ובי צרה עינך מהודיעני לפרקים מה מעשיך ומה מחשבותיך ומה שלומך וכו' וכו'. איש רע אתה ולבי עליך!
ודבר משלי אין עתה בידי לשלוח אליך. אין! ריק אני כמצולה שאין בה לא דגים ולא נחשים ועקרבים. והיה בפקוד אותי אלהים ופקדתי גם אותך. בהן שלי!
– אמור שלום למר שטיבל ולאשתו הקטנה והיפה והמתחטאת. את מכתבו קבלתי – והנה נעשה רצונו.
– והיכן הנעלים אשר הבטחתם22? בדאים! כמוכם כפרעה!
– אל23 נא תעכב את שכר תרגומי. שלח כאשר תשית עליך ועל שטיבל, אך אל תעכב. יש שגם מדפיס ומו“ל וגרַז’דַנין24 וטובארישץ25 ובורגני וקצת סופר – ביחד – זקוק ל”אותו דבר".
והנני שלך באהבה
ח. נ. ביאליק
-
ש. ש. קנטורוביץ (מת בשנת 1931), מורה וסופר, חבר ספרי־דקדוק של הלשון העברית, ביניהם ספר “דקדוק השפה העברית”, קורס עליון (לתלמידים), ובו חלק של תורת בנין־המשפט (סינטכסיס), ולשם כך נטל עצה מביאליק בדבר מונחים של תורה זו בעברית, ומחברי ספרי דקדוק מעולים נוהגים להוסיף גם חוקי השירה והמליצה, וע"כ שאל את ביאליק בדבר ספרים בעברית המדברים בחוקות אלה. ↩
-
“נופת צופים”, והוא “ספר ההלצה לרומם כתבי־הקודש ולהראות את העמים והשרים את יפים”, מאת יהודה מסיר ליאון (חי באיטליה במאה הט"ו), יצא ע"י א. ילינק (וינא תרכ"ד) ↩
-
של יצחק סטנוב (1732–1805), מראשי המשכילים בתקופת מנדלסזון. ↩
-
הכונה, ל“ספר החזיון” (ברליון תקמ"ה) של הסטנובי, שהמבוא שלו הוא “שער מלאכת השיר”. ↩
-
ספרו של עמנואל פראנסיס (במאה הי"ז) “מתק שפתים”, שיצא ע“י ד”ר חיים בראדי (קרקוי תרנ"ב). ↩
-
ספר “שרשות גבלות” מאת שלמה די אוליוירה (מת בשנת 1708). ↩
-
אין תאריך באגרת זו, אבל תכנה – מאמרו של פרישמן “נפשות”, שרשום עליו: אדר תרע“ז – הוא נדפס ב”כנסת“ בעריכת ביאליק – מעיד עליה, שנכתבה זמן קצר לפני אדר הנ”ל, או בראשיתו. ↩
-
המאמר “נפשות” של פרישמן כולל ציונים למתים: י. ל. פרץ, י. ל. קנטור, י. ל. קצנלסון (בוקי בן יגלי), שלום־עליכם וש. פרוג. ↩
-
עפ“י ליטערארישע בלעטער” 1934, גל' ל"ג. ↩
-
בשבועון הנ“ל קבעו את שנת האגרת – 1916 (תרע"ו), אבל בארכיונו של ביאליק נמצא כתב־אִשור של רובינשטיין, שקבל את ה”הגדה“ מידי ביאליק בכ”ג במאי 1917, ולפי זה נכתבה האגרת, שבה מדובר על כך, בתרע"ז. ↩
-
אשת מנדלי מו"ס. ↩
-
ש. רובינשטיין, מסופרי ה“בונד”, שפרסם חומר פולקלוריסטי יהודי בי'ורנלים שונים ובא אח"כ בחליפת מכתבים עם ביאליק. ↩
-
ראה ע“ד ”הגדה" זו בהערה ב' אגרת שכא. ↩
-
תרגום “בין שני עולמות” (הדבוק) של אנ־סקי. ↩
-
האגודה היהודית להיסטוריה ואתנוגרפיה, שקלטה בלוחות של פונוגרף זמירות־עם וכו', רצתה לקלוט את קולו של ה“סבא”. ↩
-
אלבומים עם ציורים של כלי־חפץ שאספה המשלחת של האגודה הנ"ל בערי ישראל. ↩
-
בין י"ז בתמוז לתשעה באב (לפי מדרש אגדה ל“השיגוה בין המצרים” – איכה א‘ ג’). ↩
-
פרישמן נתמנה באותה שנה לעורך של הוצאת א. י. שטיבל ועבר מאודיסה למוסקבה. ↩
-
לשם הדפסה ב“התקופה”, ספר א'. ↩
-
פרישמן תרגם בזמן שבתו באודיסה מאגדות האחים גרים ויצאו בהוצאת “מוריה” (ב' ספרים: “שיחות”). ↩
-
ברוסיה כבר התחילה הירידה בשער המטבע – אחרי המפלות במלחמת־העולם ומהפכת פברואר 1917. ↩
-
ראה להלן באגרות שכ“ח וש”ל. ↩
-
“על” במקור המודפס – הערת פב"י. ↩
-
אזרח. ↩
-
חבר. ↩
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.