ילדות    🔗

מקראה זו לאחר הא"ב, שאנו נותנים בזה לילד העברי אינה חדשה בעיקרה לא חדשה היא אלא מחֻדשה, כי לַמרות העובדה שנתחבבה על המורים העברים ונפוצה ביותר בבתי־ספרנו, מצאנו לנכון לשכללה, להכניס בה את החדש, אם כי לא היה חסרונו מורגש מתחלה לאחרים. כלומר: לא חכּינו עד שיהיה מורגש לאחרים. סופר ופדגוג שחבר ספר־לימוד לילדים, ולוא גם הצליח בעבודת־קדש זו, לא פּרק עוד מעליו את עול הספר ולא נשתחרר ממנו, אלא קבל עליו התחייבות תמידית. כי משיצא לאור נטל עליו משאו. ספר־לימוד אינו דומה ליצירה שהעיקה זמן רב על לב הסופר ומכיון שהוציאה מקרבו, ואחרי שבשלה בו כפרי ונשרה – שוב היתה לו הרוָחה. לא כן הפדגוג, שאם ערך ספר=לימוד נתחייב לו לספרו, נעשה בעַל־חובו, נעשה אחראי בעדו. ספר־לימוד שהיה טוב לפני שָׁנָה, השתא הוא צריך תקון, אולי תקון כל־שהו, הילדים הלומדים בּו השנה בני גיל אחד הם עם אחיהם הגדולים שלמדו בו אשתקד. ואולם שונים הם במקצת, כי לא רק בחיי החברה והמדינה באים במשך זמן ידוע איזה שנויים, אלא שגם בחיי ילדים משתנה במשך הזמן משהו, ובמדה קטנה זו צריך, לדעתנו, לשַׁנות, לגרע קמעא ולהוסיף קמעא גם בספר הלימוד, שהילדים מוצאים בו את עולמם. אמת הדבר, כי שנוים אלה שהספר הטוב נזקק להם, הם על פי רב קלים ובלתי נכּרים. אך אם נקח לידנו כריסטומטיה מלפני כמה שנים, שהיתה משֻׁבָּחה בשעתה ולפי רוח זמנה דוקא, ונעבר עליה עתה, נניע בכתפינו מתוך תמיהה: כיצד נָתַנוּ את זה לנערינו? הספר כשהוא לעצמו הרי הוא זה שהיה, טוב הוא, יפה הוא, אלא שהעלה חלודה, אזוב עלה בו. כל החליפות והתמוּרות בחיינו ובחיי הנער לא נגעו בו, לא פשט ולא לבש כל אותן צורות החיים, ההולכים ומתחדשים מיום ליום ומשנה לשנה.

מקראה זו שלאחר הא“ב, ששכללנו גם אותה בכל פעם, בהכניסנו בה בכל מהדורה אֵת מעט החדש, שנתחדש בחיי הילדים לשמחת לב המורה ותלמידו גם יחד, עתה תִקַנּוּ בה הרבה. ואולם אם כי חדשנו בה הפעם עד כדי שינוי השם, אך אָפים ושטתם של ה”צפרירים" שלנו הרי הם אפיו ושטת הלמוד של מקראתנו “טל בּקר”.

צפרירים – אלה רוחות הבֹּקֶר, הרוחות הקַלות, הזכות וְהרעננות, אם כי אינם נראים לעינינו, אנו מרגישים בם עם יקיצה בשעה־של־בקר מֻקדמת. אנחנו רק מרגישים בהם, אך את אלה הקטנים הממלאים צהלה וחדוה את בתי־הספר בכל בֹקר ומהגים בו מתוך צפצוף רגיל כצפרים, אותם שאלו על הצפרירים וענוּ ואמרו לכם: ראינוּם!

המחברים.

בֹקֶר

============

הַתַּרְנְגֹל           קוֹרֵא,

הַתַּרְנְגֹל           קוֹרֵא:

          עָלָה      שֶׁמֶשׁ,

          שֶׁמֶשׁ      אוֹרָה;

          עָלָה      שֶׁמֶשׁ

          בַּשָּׁמָיִם, −

          קוּמוּ,      פִּקְחוּ

          הָעֵינָיִם!

בֵּאוּר הַמִּלִּים: פִּקְחוּ − פִּתְחוּ

מִרְיָם וְהָרְאִי.

=============

הַיַּלְדָּה מִרְיָם עָמְדָה עַל יַד הָרְאִי.

רָאֲתָה מִרְיָם בָּרְאִי עוֹד יַלְדָּה. בָּאָה אֶל הָאֵם וְאָמְרָה:

- אִמָּא רָאִיתִי בָרְאִי יַלְדָּה יָפָה –מִי הִיא הַיַּלְדָּה הַזֹּאת?

- יַלְדָּה יָפָה זוּ, בִּתִּי מִרְיָם הִיא – אָמְרָה הָאֵם.

שְׁאֵלוֹת: מָה רָאֲתָה מִרְיָם בָּרְאִי? מָה אָמְרָה מִרְיָם לָאֵם? מָה אָמְרָה הָאֵם?

תַּרְגִּיל א.

יַלְדָּה עָמְדָה. יֶלֶד עָמַד. יַלְדָּה

רָאֲתָה. יֶלֶד רָאָה. יַלְדָּה בָאָה. יֶלֶד בָּא. אֵם אָמְרָה, אָב

אָמַר. הִיא

יַלְדָּה. הוּא יֶלֶד.

תַּרְגִּיל ב. הַתַּלְמִידִים קוֹרְאִים אֶת הַסִּפּוּר עַל דְּבַר יֶלֶד.

הַיָּפָה מִכָּל הָאִמּוֹת.

===================

• לָמָה אַתָּה בוֹכֶה, יֶלֶד?

• אִמִּי הָלְכָה וְאֵינֶנָּה…

• וּמִי הִיא אִמְּךָ?

• וְכִי אֵינְךָ יוֹדֵעַ? אִמִּי הִיא הַיָּפָה מִכָּל הָאִמּוֹת.

שְׁאֵלוֹת: מַה שָּׁאַל הָאִישׁ אֶת הַיֶּלֶד? מֶה עָנָה הַיֶּלֶד? מַה שָּׁאַל הָאִישׁ עוֹד אֶת הַיֶּלֶד? וּמֶה עָנָה?

תַרְגִּיל א. יֶלֶד בּוֹכֶה – יַלְדָּה בוֹכָה. אֵם

אָבְדָה, אָב אָבַד. יֶלֶד יוֹדֵעַ. יַלְדָּה יוֹדַעַת. אֵם יָפָה, אָב

יָפֶה. אֵם –

אִמּוֹת, אָב – אָבוֹת.

תַרְגִּיל ב. הַתַּלְמִידִים קוֹרְאִים אֶת הַסִּפּוּר עַל דְּבַר יַלְדָּה.

הַנַּעַר בַּיָּעַר.

==============

משֶׁה הַנַּעַר          הַיַּעַר רוֹעֵשׁ,

תּוֹעֶה בַּיַּעַר.          אֵינֶנּוּ עוֹנֶה,

יַעַר, יַעַרִי,          וְהַנַּעַר תּוֹעֶה,

אַיֵּה בֵית אָבִי?      תּוֹעֶה וּבוֹכֶה.

     הַיַּעַר רוֹעֵשׁ – רַשׁ־רַשׁ־רַשׁ!

     הַנַּעַר −בּוֹכֶה – בְּכִי, בְּכִי, בְּכִי!

          אַיֵּה בֵית אָבִי?

          אַיֵּה בֵית אָבִי?  

תַּרְגִּיל. הַנַּעַר תּוֹעֶה. הַנַּעֲרָה תּוֹעָה.

זֶמֶר לִקְטַנִּים.

============

אָלֶף־בֵּית! אָלֶף־בֵּית!

אַבָּא קָנָה לָנוּ עֵז.

קָמַץ־אָלֶף! קָמַץ־אָלֶף! –

אֹכַל חֶמְאָה, אֶשְתֶּה חָלָב.

 − בְּנִי, אָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ –

רוּץ לְבֵית־הַסֵּפֶר עָתָּה!

זָכָר	נְקֵבָה	זָכָר	נְקֵבָה
אֲנִי	אֲנִי	אֲנִי יוֹשֵׁב	אֲנִי יוֹשֶׁבֶת
אַתָּה	אַתְּ	אַתָּה יוֹשֵׁב	אַתְּ יוֹשֶׁבֶת
הוּא	הִיא	הוּא יוֹשֵׁב	הִיא יוֹשֶׁבֶת

תַּרְגִּיל. הַתַּלְמִידִים כּוֹתְבִים: אֲנִי אוֹכֵל

זְאֵב לוֹמֵד קְרִיאָה

==============

בָּא הַזְּאֵב לְבֵית הַסֵּפֶר

הֶרְאָה לוֹ הַמּוֹרֶה אוֹת בַּסֵּפֶר.

אָמַר הַמּוֹרֶה: קְרָא אָלֶף.

קָרָא הַזְּאֵב: אַיִל.

אָמַר הַמּוֹרֶה: קְרָא בֵּית.

קָרָא הַזְּאֵב: עֵז.

אָמַר הַמּוֹרֶה:

קְרָא אֶ, כִּי זֶה אָלֶף וָסֵגֶל.

בָּכָה הַזְּאֵב וְעָנָה:

שֶׂה, אַיִל וָעֵגֶל.

בֵּית־הַכְּנֶסֶת.

============

 − משֶׁה רַבֵּנוּ, רַבֵּנוּ הַטּוֹב,

זְרָק־נָא לִי זוּזִים וָכֶסֶף לָרֹב!

− לָמָּה לְךָ זוּזִים וְכָסֶף?

− אֶקְנֶה לִי סוּס וַעֲגָלָה.

− לָמָּה לְךָ סוּס וַעֲגָלָה?

− אוֹלִיךְ לִי עֵצִים וַאֲבָנִים.

− לָמָּה לְךָ עֵצִים וַאֲבָנִים?

− אֶבְנֶה לִי בֵית־הַכְּנֶסֶת.

− לָמָּה לְךָ בֵית־הַכְּנֶסֶת?

− אֶתְפַּלֵל בּוֹ עִם כָּל יִשְׂרָאֵל?

יָחִיד	רַבִּים	יְחִידָה	רַבּוֹת
לִי, שֶׁלִּי	לָנוּ שֶׁלָּנוּ	לִי, שֶׁלִּי	לָנוּ, שֶׁלָּנוּ
לְךָ, שֶׁלָּךְ	לָכֶם, שֶׁלָּכֶם	לָךְ, שֶׁלָּךְ	לָכֶן, שֶׁלָּכֵן
לוֹ, שֶׁלּוֹ	לָהֶם, שֶׁלָּהֶם	לָהּ, שֶׁלָּהּ	לָהֶן, שֶׁלָּהֶן

יוֹסִי וְהַכֶּלֶב.

=============

הָאֵם נָתְנָה לְיוֹסִי הַקָּטֹן עֻגָה מְשְׁחָה בְחֶמְאָה

וְאֶת סִדּוּרוֹ הֶחָדָשׁ. לָקַח יוֹסִי בְּיָדוֹ הָאַחַת אֶת הָעֻגָה,

וּבְיָדוֹ הַשֵּׁנִית אֶת הַסִּדוּר, נָשַׁק לְאִמּוֹ וְהָלַךְ

לְבֵית־הַסֵּפֶר.

הוֹלֵךְ יוֹסִי בָּרְחוֹב וּמִסְתַּכֵּל סְבִיבוֹ. בָּא

כֶלֶב רָעֵב וְחָטַף מִיָּדוֹ אֶת הָעֻגָה. זָרַק לוֹ יוֹסִי אֶת הַסִּדוּר

וְאָמַר: כֶּלֶב, כֶּלֶב! אַתָּה חָטַפְתָּ אֶת עֻגָתִי, קַח גַּם אֶת

סִדּוּרִי וְלֵךְ אַתָּה לְבֵית־הַסֵּפֶר.

שְׁאֵלוֹת: מַה נָּתְנָה הָאֵם לְיוֹסִי? לְאָן הָלַךְ

יוֹסִי? מִי בָא לִקְרָאתוֹ? מֶה עָשָׂה הַכָּלֶב? מֶה עָשָׂה יוֹסִי?

תַּרְגִּיל.

זֶה אִישׁ	זֹאת אִשָּׁה	זֶה אָח	זֹאת אָחוֹת
זֶה יֶלֶד	זֹאת יַלְדָּה	זֶה תַּלְמִיד	זֹאת תַּלְמִידָה
זֶה אָב	זֹאת אֵם	זֶה מוֹרֶה	זֹאת מוֹרָה

הַתַּלְמִידִים מְמַּלְאִים אֶת הֶחָסֵר: זֶה לְזָכָר וְזֹאת לִנְקֵבָה.

שָׁם בָּאָחוּ.

========

שָׁם בָּאָחוּ, שָׁם בָּאָחוּ

שָׁרָה צִפּוֹר יָפָה.

יֶלֶד שׁוֹבָב הֵרִים אֶבֶן

וְזָרַק לָהּ בִּכְנָפָהּ.

שָׁם בָּאָחוּ, שָׁם בָּאָחוּ

צִפּוֹר מֵתָה נָחָה.

עָמַד לוֹ הַיֶּלֶד עָצֵב,

עָמַד שָׁם וּבָכָה.

אֵיפֹה עָמְדָה הַצִּפּוֹר? מֶה עָשָׂה הַשּׁוֹבָב? אֵיפֹה נָחָה הַצִּפּוֹר

הַמֵּתָה? לָמָּה בָכָה הַיֶּלֶד?

שְׁמוּאֵל וְשָׁאוּל.

=============

הָיוּ שְׁנֵי אַחִים: שְׁמוּאֵל וְשָׁאוּל. לִשְׁמוּאֵל

מָלְאוּ שֵׁשׁ שָׁנִים. לְשָׁאוּל מָלְאוּ רַק חָמֵשׁ שָׁנִים. שְׁמוּאֵל

נִכְנַס לְבֵית־הַסֵּפֶר. שָׁאַל שָׁאוּל הַקָּטָן: אִמָּא, מָתַי אֵלֵךְ

גַּם אֲנִי לְבֵית־הַסֵּפֶר? נָשְׁקָה הָאֵם לְשָׁאוּל וְעָנְתָה: אַחֲרֵי

שָׁנָה. לְמָחָר קָם שָׁאוּל וְאָמַר: אִמָּא, עָבְרָה הַשָּׁנָה, עָבָרָה.

עַכְשָׁו אֵלֵךְ גַּם אֲנִי עִם שְׁמוּאֵל לְבֵית־הַסֵּפֶר.

שְׁאֵלוֹת: מַה שֵׁם הָאַחִים? בֶּן כַּמָּה שָׁנִים

הָיָה שְמוּאֵל וּבֶן כַּמָּה הָיָה שָׁאוּל? מַה שָׁאַל שָׁאוּל אֶת

אִמּוֹ? מֶה עָנְתָה הָאֵם? מֶה אָמַר שָׁאוּל בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי?

זָכָר	נְקֵבָה	זָכָר	נְקֵבָה
אֲנַחְנוּ	אֲנַחְנוּ	אֲנַחְנוּ יוֹשְׁבִים	אֲנַחְנוּ יוֹשְׁבוֹת
אַתֶּם	אַתֶּן	אַתֶּם יוֹשְׁבִים	אַתֶּן יוֹשְׁבוֹת
הֵם	הֵן	הֵם יוֹשְׁבִים	הֵן יוֹשְׁבוֹת

הַתַּלְמִידִים כּוֹתְבִים: אֲנַחְנוּ אוֹכְלִים.

הָעַקְשָׁן.

=============

אַבְרָהָם שָׁב מִבֵּית־הַסֵּפֶר, אָמַר לְאִמּוֹ:

− אִמִּי, תְּנִי לִי אֲרֻחַת־הָעָרֶב.

נָתְנָה לוֹ הָאֵם לֶחֶם בְּחֶמְאָה.

− אֵינֶנִּי חָפֵץ לֶחֶם בְּחֶמְאָה! –

אָמַר אַבְרָהָם.

נָתְנָה לוֹ אִמּוֹ תַּפּוּחַ.

− גַּם תַּפּוּחַ אֵינֶנִּי חָפֵץ!

− מָה אֶתֶּן לְךָ, בְּנִי?

− אֲרֻחַת הָעֶרֶב תְּנִי לִי! −

צָעַק אַבְרָהָם בְּלִי־הֶרֶף.

שְׁאֵלוֹת: מַה בִּקֵשׁ אַבְרָהָם? מַה נָּתְנָה לוֹ הָאֵם? וְאַחֲרֵי כֵן? מַה צָּעַק אַבְרָהָם?

מַעֲשִׂיָּה

=======

שִׁמְעוּ, יְלָדִים,          זְאֵבִים

שִׁמְעוּ, נֶחְמָדִים,          רְעֵבִים

מַעֲשִׂיָּה:               בָּאוּ מִיָּעַר

גְּדִיָה                    אָכְלוּ הַגְּדִיָּה

יְפֵה־פִיָּה                    הַיְפֵה־פִיָּה;

הָיְתָה לְנָעַר.                   סוֹף הַמַּעֲשִׂיָּה.

בֵּאוּר הַמִּלִּים: יְפֵה־פִיָּה – יָפָה.

שאלות: אֵיפֹה הָיוּ זְאֵבִים? אֶת מִי טָרְפוּ? לְמִי הָיְתָה הַגְּדִיָּה?

יָחִיד	רַבִּים	יְחִידָה	רַבּוֹת
זֶה סוּס	אֵלֶּה סוּסִים	זֹאת סוּסָה	אֵלֶּה סוּסוֹת
זֶה חֲמוֹר	?	זֹאת אָתוֹן	?
זֶה תַּלְמִיד	?	זֹאת תַּלְמִידָה	?
זֶה מוֹרֶה	?	זֹאת מוֹרָה	?
זֶה פָּר	?	זֹאת פָּרָה	?

הַתַּלְמִידִים מְמַלְאִים אֶת הֶחָסֵר.

הַעֲלוּ גַם אוֹתִי!

==============

חַנָּה וְרֻחָמָה לָקְחוּ אִתָּן אֶת הַכֶּלֶב וְיָצְאוּ

אֶל הַשָּדֶה הַיָּרֹק, אֶל הַחֹרְשָׁה הַקְּטַנָּה. רָאוּ שָׁם נַדְנֵדָה

קְשׁוּרָה לִשְׁנֵי עֵצִים, יָּשְׁבוּ שְׁתֵּי הַנְּעָרוֹת עַל

הַנַּדְנֵדָה לְהִתְנַדְנֵד קְצָת, אַחַת הֵנָּה וְאַחַת הֵנָּה; שָׁאַל

אוֹתָן הַכָּלֶב:

− לְאָן אַתֶּן, יְלָדוֹת? לְאָן אַתֶּן, נֶחְמָדוֹת?

עָנוּ לוֹ הַיְלָדוֹת בִּצְחֹק:

− לַשָּׁמַיִם! לִשְׁמֵי הַשָּׁמָיִם!

קָפַץ הַכֶּלֶב בְּנִבִיחָה וְקָרָא:

− הַעֲלוּ גַם אוֹתִי אִתְּכֶן הַשָּׁמָיְמָה; יַחַד הָיִינוּ עַל אֶרֶץ וְיַחַד נִהְיֶה בַשָּׁמָיִם.

דָּן הַשּׁוֹבָב.

========

מִי הוּא הַשּׁוֹבָב שֶׁבְּבֵית־הַסֵּפֶר? הַכֹּל יוֹדְעִים – זֶהוּ דָן. הוּא וְלֹא אַחֵר.

− מִי קָרַע אֶת מַחְבַּרְתּוֹ שֶׁל פִּנְחָס?

− דָּן.

− מִי שָׁפַךְ דְיוֹ עַל הַסֵּפֶר?

− דָּן.

וְדָן עוֹשֶׂה הַכֹּל וְצוֹעֵק תָּמִיד: לֹא אֲנִי! לֹא אֲנִי!

בָּא פַּעַם אֶל בֵּית־הַסֵּפֶר מוֹרֶה לְנַסּוֹת אֶת

הַתַּלְמִידִים בְּדִבְרֵי תּוֹרָה. שָׁאַל הָאִישׁ הַזֶּה גַם אֶת

דָּן:

− מִי עָשָׂה אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ?

− לֹא אֲנִי! לֹא אֲנִי! – קָרָא דָן.

מָה? – שָׁאַל הָאִישׁ.

− לֹא אֶעֱשֶׂה עוֹד כָּכָה, אֲדוֹנִי! – קָרָא דָן.

אַבָּא קָנָה.

=========

אַבָּא קָנָה	אַבָּא קָנָה –
לְמַתָּנָה	לְמַתָּנָה
זוּג סַנְדָּלִים לָנוּ;	כַּדּוּר גּוּמִי לָנוּ;
בְּסַנְדָּל רַךְ	כַּדּוּר רַךְ
נֵלֵךְ כַּךְ –	נִזְרֹק כַּךְ –
בְּבַתַ־אַחַת כֻּלָּנוּ:	בְּבַת אַחַת כֻּלָּנוּ:
אַחַת,שְׁתַּיִם,	אַחַת, שְׁתַּיִם
שָׁלֹשׁ, אַרְבַּע.	שָׁלשׁ, אַרְבַּע!
בְּסַנְדַּלִים	נִזְרֹק כַּךְ,
יָפִים, קַלִּים	נִזְרֹק כַּךְ כֻּלָּנוּ:
חָשִׁים־טָשִׁים אָנוּ;	אַחַת, שְׁתַּים,
כַּדּוּר רַךְ	שָׁלשׁ, אַרְבַּע!

*

בֵּאוּר הַמִּלִים: זוּג – שְׁנַיִם. חָשִׁים־טָשִׁים – מְמַהֲרִים לָלֶכֶת.

הַקְרָאָה א (לֹא−לוֹ).

שֶׁל מִי הַסֵּפֶר הַזֶּה? הַסֵּפֶר הַזֶּה לֹא

שֶׁלִּי הוּא, שֶׁל אָחִי הַקָּטֹן הוּא. לוֹ יֵשׁ סְפָרִים רַבִּים.

לְמִי הַמַּחְבֶּרֶת הַזֹּאת? הַמַּחְבֶּרֶת הַזֹּאת לֹא לוֹ הִיא,

שֶׁל הַמּוֹרֶה הִיא. הַיֶּלֶד הַזֶּה לֹא טוֹב; יֵשׁ לֹו מוֹרֶה, יֵשׁ לוֹ סֵפֶר, וְהוּא לֹא לָמַד וְלֹא קָרָא.

הַתַּלְמִידִים מַעְתִּיקִים מֵעַל הַסֵּפֶר.

הָאֵם וְהַיְלָדִים.

===========

מִי זֶה אוֹהֵב אֶת הַיְלָדִים          וּמִי נוֹתֵן צַעֲצוּעִים

הַחֲבִיבִים, הַנֶּחְמָדִים?          לְהַיְלָדִים לְשַׁעֲשׁוּעִים?

מִי מְחַבְּקָם, מִי מְנַשְּׁקָם?          מִי מְיַשְּׁנָם בָּאַגָּדוֹת,

מִי מַאֲכִילָם וּמִי מַשְׁקָם?          בַּמַּעֲשִׂיּוֹת הַנֶּחְמָדוֹת?

       . אִמָּא, אִמָּא,          אִמָּא, אִמָּא,

       אֵם נְעִימָה!         אֵם נְעִימָה!

בֵּאוּר הַמִּלִּים: מְחַבְּקָם – מְחַבֵּק אוֹתָם.

מְנַשְּׁקָם – מְנַשֵּׁק אוֹתָם. מַאֲכִילָם – נוֹתֵן לָהֶם אֹכֶל. מַשְׁקָם – נוֹתֵן לָהֶם מַיִם לִשְתּוֹת.

תַּרְגִּיל א. הַתַּלְמִידִים לוֹמְדִים אֵת הַשִּׁיר עַל־פֶּה וְאַחַר־כַּךְ כּוֹתְבִים אוֹתוֹ מִן הַזִּכָּרוֹן.

אֹשֶר וְאָסוֹן

========

יְחַבְּרוּ הַתַּלְמִידִים סִפּוּר עַל פִּי הַתְּמוּנוֹת הָאֵלָּה.

יָחִיד יְחִידָה

אֲנִי כוֹתֵב בְּעֵטִ−י (עֵט שֶׁלִּי) אֲנִי כוֹתֶבֶת בְּעֵטִ−י (עֵט שֶׁלִּי)

אַתָּה כוֹתֵב בְּעֵט−ךָ (עֵט שֶׁלְךָ) אַתְּ כּוֹתֶבֶת בְּעֵטֵ−ךְ (עֵט שֶׁלָּךְ)

הוּא כוֹתֵב בְּעֵט−וֹ (עֵט שֶׁלּוֹ). הִיא כוֹתֶבֶת בְּעֵטָ−הּ (בְּעֵט שֶלָּה).

הָאָח וְהָאָחוֹת.

============

הָיֹה הָיוּ אָח וְאָחוֹת, שֵׁם הָאָח משֶׁה וְשֵׁם

הָאָחוֹת שָׂרָה. לְמשֶׁה הָיָה סוּס־עֵץ קָטָן. פַּעַם יָשְבָה שָׂרָה עַל

הַסּוּס וְהִפִּילָה אוֹתוֹ אָרְצָה.

− הוֹ, פְּתַיָּה! אֶת שַׂעֲרוֹתַיִךְ אֶמְרֹט! – קָרָא משֶׁה בְּכַעַס וְהֵרִים אֶת אֶגְרוֹפוֹ מוּל אֲחוֹתוֹ.

−וַאֲנִי… אֶשַּׁק לָךְ! – אָמְרָה שָׂרָה לְאָחִיהָ.

משֶׁה הוֹרִיד אֶת יָדוֹ וְאָמַר: − גַּם אֲנִי אֶשַּׁק לָךְ!

משֶׁה קָרַב אֶל אֲחוֹתוֹ וְחִבֵּק אוֹתָהּ וְנָשַׁק לָהּ.

שְׁאֵלוֹת: מֶה הָיְתָה שָׂרָה לְמשֶׁה? – וּמֶה הָיָה

משֶׁה לְשָׂרָה? – מֶה הָיָה לְמשֶׁה? – מַה קָרָה לַסּוּס. – מָה אָמַר

משֶׁה כַּאֲשֶׁר רָאָה, כִּי הַסּוּס נָפַל− וּמֶה עָנְתָה שָׂרָה?

 – מֶה עָשָׂה משֶׁה אַחֲרֵי שֶׁשָּמַע אֶת תְּשׁוּבַת שָׂרָה?

* * *

הַתַּלְמִידִים כּוֹתְבִים עַל־פִּי דֻגְּמָה זוֹ אֶת הַמִּלִּים הָאֵלֶּה.

א) אֲנִי שׁוֹמֵר אֶת גַּנִּי. ב) אֲנִי אוֹהֵב אֶת חֲבֵרִי.

כאן ציור

אֲהָהּ לַצָּרָה!

=============

לִפְנֵי רֶגַע הָיוּ בַחֶדֶר שֶׁלשָׁה: שְׁנֵי יְלָדִים

וְיַלְדָּה אֶחָת. עַל הָרִצְפָה יָשְׁבוּ שְׁלֵוִים, שְׁקֵטִים. שְׁנֵי

הַיְלָדִים דִּבְּרוּ, פַּטְפְּטָנִים הָיוּ, וְהַיַּלְדָּה לֹא דִבְּרָה,

הִיא רַק צָחָקָה, צַחֲקָנִית הָיָתָה.

פִּתְאֹם הִתְפָּרֵץ כֶּלֶב אֶל תּוֹךְ הַחֶדֶר,

הִתְנַפֵּל עַל הָאַחַת מֵהֶם, עַל הַיַּלְדָּה, עַל זוּ הַצּוֹחֶקֶת.

נָפְלָה הַיַּלְדָּה עַל הָאָרֶץ וְנִשְבָּרָה. קָמוּ שְׁנֵי הַיְלָדִים

נִפְחָדִים, חִבְּקוּ זֶה לָזֶה, וְזֶה אֶל זֵה קָרָא: אֲהָהּ לַצָּרָה!

שְׁלשָׁה הָיִינוּ לִפְנֵי רֶגַע, וְעַתָּה – רַק שְׁנַיִם אָנוּ!

סוּסי.

=============

סוּס אֲדַמְדָּם יֵשׁ

לִי, יֵשׁ,

אוֹכֵל עֵשֶׂב רָךְ.

אֲנִי רוֹכֵב כַּךְ;

עַל סוּסִי,

אֲנִי רוֹכֵב כָּךְ

אֶרְכַּב, אֶרְכַּב כֹּה עַל סוּסִי, −

סוּסִי, מַהֵר טוּס!

אֶרְכַּב, אֶרְכַּב כֹּה עַל סוּסִי, −

סוּסִי, אַךְ זֶה סוּס!

הַמִּשְקָפַיִם.

=========

יֶלֶד קָטֹן רָאָה אֶת אָבִיו קוֹרֵא בַסֵּפֶר, וְעַל

עֵינָיו מִשְׁקָפָיִם. אָמַר הַיֶּלֶד: אַבָּא! תֶּן לִי אֶת

הַמִּשְׁקָפַיִם, וְאֶקְרָא בַסֵּפֶר כָּמוֹךָ. אָמַר הָאָב: טוֹב, בְּנִי!

הִנֵּה לְךָ הַמִּשְקָפָיִם.

הַיֶּלֶד שָׂם אֶת הַמִּשְקָפַיִם עַל עֵינָיו וּפָתַח אֶת

הַסֵּפֶר וְחָפֵץ לִקְרֹא, אֲבָל לֹא יָדַע לִקְרֹא

כְּבָרִאשׁוֹנָה.

שְׁאֵלוֹת: מָה רָאָה הַיֶּלֶד אֶת אָבִיו? – מֶה אָמַר הַיֶּלֶד?

– מֶה אָמַר לוֹ הָאָב? – מֶה עָשָה הַיֶּלֶד בַּמִּשְקָפַיִם? –

הֲיָדַע לִקְרֹא? – וּמַדּוּעַ לֹא יָדַע? (יַעַן כִּי לֹא לָמַד).

הַחֹטֶם.

============

אַחַת, שְׁתַּיִם, שָׁלשׁ,

אַרְבַּע, חָמֵשׁ, שֵׁשׁ –

מִי אֲשֶׁר לוֹ פָנִים,

לוֹ גַם חֹטֶם יֵשׁ.

אוּלָם הָיָה נַעַר,

אָמַר: רַב לִי רַב,

לָשֵׂאת תָּמִיד חָטְמִי,

כָּל הַיָּמִים זָב!

שֶׁבַע, שְׁמוֹנֶה, תֵּשַׁע –

מִסְפָּרַיִם קָח,

כָּרַת אֶת הַחֹטֶם,

צָעַק: “אוֹי” וְ“אָח”!

הַתַּלְמִידִים לוֹמְדִים אֶת הַשִּׁיר עַל־פֶּה וְכוֹתְבִים אוֹתוֹ מִן הַזִּכָּרוֹן.

רַבִּים	רַבּוֹת
אֲנַחְנוּ כוֹתְבִים בְּעֵטֵ−נוּ (עֵט שֶׁלָּנוּ)	אֲנַחְנוּ כוֹתְבוֹת בְּעֵטֵ−נוּ (עֵט שֶׁלָּנוּ).
אַתֶּם כּוֹתְבִים בְּעֵטְ−כֶם (עֵט שֶׁלָּכֶם)	אַתֶּן כּוֹתְבוֹת בְּעֵטְ−כֶן (עֵט שֶׁלָּכֶן).
הֵם כּוֹתְבִים בְּעֵטָ−ם (עֵט שֶׁלָּהֶם).	הֵן כּוֹתְבוֹת בְּעֵטָ−ן (עֵט שֶׁלָּהֶן).

הַתַּלְמִידִים כּוֹתְבִים עַל־פִּי דֻגְמָה זוֹ אֶת הַמִּלִּים הָאֵלֶּה:

1.  אֲנַחְנוּ שׁוֹמְרִים אֶת גַּנֵּנוּ. ב) אֲנַחְנוּ אוֹהֲבִים אֶת חֲבֵרֵנוּ.

בְּבֵית־הַסֵּפֶר.

=============

יוֹסִיפוֹן הַקָּטֹן בָּא בַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה

לְבֵית־הַסֵּפֶר. יָשַׁב יוֹסִיפוֹן עַל הַסַּפְסָל וְחָשָׁב: "מָחָר לֹא

אֵלֵךְ לְבֵית־הַסֵּפֶר, הַמּוֹרֶה זָר לִי, הַיְלָדִים זָרִים

לִי".

וְהִנֵּה צִלְצֵל הַפַּעֲמוֹן. עָמַד הַמּוֹרֶה וְאָמָר:

"הִסְתַּדְּרוּ, יְלָדִים, שְנַיִם שְׁנַיִם בְּשׁוּרָה וּצְאוּ אֶל

הֶחָצֵר!"

הֶעֱמִיד הַמּוֹרֶה גַם אֶת יוֹסִיפוֹן בְּתוֹךְ

הַשּׁוּרָה וְקָרָא: “אַחַת! שְׁתָּיִם!” צָעֲדוּ כָּל הַתַּלְמִידִים

יַחַד כַּחַיָּלִים וְיָצְאוּ אֶל הֶחָצֵר בְּשׁוּרָה. וְיוֹסִיפוֹן אַף

הוּא צוֹעֵד וּמְזַמֵּר בְּחֶדְוָה: “לַ־לָּה−לַ־לַּ־לָּה!”

לְמָחָר קָם יוֹסִיפוֹן מִשְּנָתוֹ, קָרָא לְאִמּוֹ

וְאָמָר: "אִמָּא, הַלְבִּישִׁינִי וְאֵלֵך אֶל חֲבֵרַי

לְבֵית־הַסֵּפֶר".

בֵּאוּר הַמִּלִּים: הִסְתַּדְּרוּ – עִמְדוּ בְסֵדֶר

הַקְרָאָה ב.

משֶׁה אָמַר: אֲנִי לְסוּסִX;

מִרְיָם אָמְרָה: אֲנִי לְסִפְרִX,

וְרָחֵל אָמְרָה: אֲנִי לְכַדּוּרִX.

תֵּן מִלַּחְמְX לֶעָנִי.

רִבְקָה, אַל תֵּלְכִי הַיּוֹם לְבֵית־סִפְרֵX, כִּי מוֹרֵX נָסַע.

מֶה עָצֵל הָיָה חֲבֵרX שֶׁל בֶּן דוֹדִX!

אֶת שִׁעוּרX לֹא לָמַד וְאֶת סִפְרX לֹא קָרָא.

רָחַל קָנְתָה בְכַסְפָּX, שֶׁקִּבְּלָה מֵאֵת דוֹדָX, סְפָרִים חֲדָשִׁים.

הַתַּלְמִידִים מְמַלְּאִים אֶת הָאוֹתָיוֹת הַחֲסֵרוֹת.

קובץ 017 כאן ציור

עֲלֵי גִבְעָה.

==================

עֲלֵי גִבְעָה, גִּבְעָה קְטַנָּה,          לָמָה, יַלְדָּה, יְפֵה־פִיָּה,

יָשְׁבָה יַלְדָּה, שְׁמָהּ שׁוֹשַׁנָּה,          כֹּה תוֹגִיעִי אֶת עֵינַיִךְ,

סֵפֶר יָפֶה לְפָנֶיהָ,          עַל לִמּוּדֵךְ, שִׁעוּרַיִךְ?

בּוֹ הִיא לָמְדָה שִׁעוּרֶיהָ.          לֹא תִכְאַבְנָה הָעֵינַיִם,

אָלֶף בֵּית, אָלֶף בֵּית!          הַתּוֹרָה אוֹר, אוֹר שָׁמַיִם –

כֹּה קָרְאָה כָל הָעֵת.          כָּכָה עָנְתָה שׁוֹשַׁנָּה,

שָׁאֹל שָׁאַל אִישׁ אֶת פִּיהָ:          כָּכָה עָנְתָה לוֹ הַקְּטַנָּה.

בֵּן חָכָם.

============

אִשָּׁה אַחַת אָמְרָה לִבְנָהּ: הֵא לְךָ, בְּנִי,

שְׁתֵּי אֲגוֹרוֹת; קְנֵה בַאֲגוֹרָה אַחַת עֻגָה, וּבַשֵּׁנִית – חֶמְאָה.

עָבְרָה שָׁעָה, וְהַיֶּלֶד שָׁב הַבַּיְתָה בְיָדַיִם רֵיקוֹת.

− מַדּוּעַ לֹא קָנִיתָ מְאוּמָה. – שָׁאֲלָה הָאֵם.

-לֹא קָנִיתִי, − עָנָה הַיֶּלֶד, − כִּי שָׁכַחְתִּי

אֵיזוֹ הִיא הָאֲגוֹרָה הָרִאשׁוֹנָה לִקְנוֹת בָּהּ עֻגָה, וְאֵיזוֹ הִיא

הַשֵּׁנִית – לְחֶמְאָה.

שְׁאֵלוֹת: מַה נָּתְנָה הָאִשָּׁה לִבְנָהּ?

– מַה צִּוְּתָה אוֹתוֹ לִקְנוֹת? – וּמַה קָּנָה הַיֶּלֶד? – מַדּוּעַ?

– מֶה הָיָה הַיֶּלֶד? –

הַקְרָאָה ג.

בְּאַרְצֵXX יוֹשְׁבִים אִכָּרִים רַבִּים.

כַּסְפְּכֶXם שֶׁנִּגְנַב נִמְצָא.

מוֹרְXם נָסַע, וּמִי יָבֹא בִמְקוֹמXֹ?

לְרָחֵל וּלְלֵאָה הָיָה יַלְקוּט שֶׁל בַּד. בָּאָה אֲחוֹתָX הַקְּטַנָּה וְקָרְעָה אֶת יַלְקוּטָ.

X אָמְרָה לָהֶן אִמָּא: יַלְקוּטְXX

שֶׁנִקְרַע שֶׁל בַּד הָיָה, אֶקְנֶה לָכֶן יַלְקוּט חָדָשׁ שֶׁל עוֹר.

משֶׁה וְאַהֲרֹן שָׁבוּ

מִבֵּית־סִפְרָX

גַּם רָחֵל וְלֵאָה שָׁבוּ מִבֵּית־סִפְרָX.

הַתַּלְמִידִים מְמַלְּאִים אֶת הָאוֹתָיוֹת הַחֲסֵרוֹת.

הַתַּנּוּר הַחוֹלֶה.

============

הַיֶּלֶד אֶפְרַיִם הָיָה חוֹלֶה וְשָכַב עַל מִטָּתוֹ.

אִמּוֹ נִגְּשָׁה אֵלָיו, מִשְּׁשָׁה אֶת מִצְחוֹ וְאְמָרה: מִצְחֲךָ חַם

מְאֹד, בְּנִי. שְׁכַב, בְּנִי, שְׁכָב.

− אִמִּי, מַדּוּעַ מִצְחִי חַם? – שָׁאַל אֶפְרָיִם.

− חוֹלֶה אַתָּה, − עָנְתָה הָאֵם.

ביוֹם הַשֵּׁנִי קָם אֶפְרַיִם מֵחָלְיוֹ, יָרַד מִן

הַמִּטָּה, הָלַךְ בַּחֶדֶר הֵנָּה וָהֵנָּה. נִגַּשׁ אֶל הַתַּנּוּר,

מִשֵּׁשׁ אוֹתוֹ בְיָדָיו וְאָמָר:

− אִמָּא, אִמָּא, הַתַּנּוּר חוֹלֶה, הַתַּנּוּר חַם מְאֹד.

בֵּאוּר הַמִּלִּים: מִשְּשָׁה – בָּחֲנָה בְּאֶצְבְּעוֹתֶיהָ. מִצְחֲךּ – הַמֵּצַח שֶׁלְּךָ.

שְׁאֵלוֹת: כַּמָּה יָמִים חָלָה אֶפְרָיִם?

– מָתַי הָיָה הַדָּבָר, בַּקַּיִץ, אִם בַּחֹרֶף?

– מֵאַיִּן נֵדַע זֹאת?

– לָמָּה מַשִּׂיקִים אֶת הַתַּנּוּר?

• כַּמָּה תַּנּוּרִים יֵשׁ בַּחֶדֶר הַזֶּה?

נִשְׁמַת אֵם.

=================

נִרְאֲתָה הוֹרָתִי לִי,           אָמְרָה לִי: הֵרָגַע־נָא,

נִרְאֲתָה בַחֲלוֹמִי;           בֵּן לִי יַקִּיר, חָמִיד!

חִבְּקָה לִי וְנָשְׁקָה לִי:           עוֹד נִשְׁמָתִי – נִשְׁמַת־אֵם

− שָׁלוֹם לָךְ, יְתוֹמִי!           מְלַוָּה אוֹתְךָ תָּמִיד.

          לוּ גַם אַתָּה, אַתָּה בְנִי,

          יַלְדִּי, אִישׁוֹן עֵינִי!

          אַחַת זֹאת לוּ תַעֲשֶׂה לִי:

          תָּמִיד תִּזְכְּרֵנִי!

בֵּאוּר הַמִּלִּים:

הוֹרָתִי – אִמִּי. חָמִיד –

נֶחְמָד. מְלַוָּה – הוֹלֶכֶת אַחֲרֶיךָ. לוּ − מִי יִתֵּן!

אִישׁוֹן – הַשָּׁחוֹר שֶׁבָּעַיִן.

מֵאַיִן אַתָּה בָא?

===============

יָשְׁבָה הַתַּרְנְגֹלֶת עַל בֵּיצָתָהּ, דָּגְרָה אוֹתָהּ, דָּגְרָה, דָּגְרָה, וְהָלְכָה לָהּ. נִבְקְעָה הַבֵּיצָה לִשְנַיִם, יָצָא מִקְּלִפָּתוֹ אֶפְרֹחַ שְחַרְחֹר וְקָטָן. בָּאוּ לִקְרָאתוֹ אֶחָיו הַגְּדוֹלִים מִמֶּנּוּ, הִסְתַּכְּלוּ בוֹ בְתִמָּהוֹן וְשָׁאֲלוּ אוֹתֹו פֶה אֶחָד:

− מֵאַיִן אַתָּה בָא?

עָמַד הָאֶפְרֹחַ הַקָּטֹן אֵצֶל הַקְּלִפָּה הַמְבֻקָּעָה, עָמַד רֶגַע נָבוֹךְ וּמְבֻלְבָּל וְעָנָה לָהֶם: − אֵינִי יוֹדֵעַ בְּעַצְמִי מֵאַיִן אֲנִי בָא.

הַתֹּף.

========

יַעֲקֹב הַקָּטֹן עָבַר עִם אָבִיו לִפְנֵי חֲנוּת.

יַעֲקֹב רָאָה בְּחַלּוֹן הַחֲנוּת צַעֲצוּעִים רַבִּים, גְּדוֹלים

וּקְטַנִּים. הָיוּ שָׁם: כַּדּוּרִים אֲדֻמִּים, כַּדּוּרִים כְּחֻלִּים,

עֲגָלוֹת קְטַנּוֹת יָפוֹת וְעוֹד חֲפָצִים שׁוֹנִים. כָּל הַצַּעֲצוּעִים

הָאֵלֶּה הָיוּ יָפִים מְאֹד. אַךְ יוֹתֵר מִכֻּלָּם לָקַח אֶת לִבּוֹ שֶׁל

יַעֲקֹב הַקָּטֹן תֹּף עָגֹל, אֲשֶׁר עָמַד בֵּין כָּל הַצַּעֲצוּעִים

כְּמֶלֶךְ בֵּין אַנְשֵׁי־צָבָא.

יַעֲקֹב הַקָּטֹן אָמַר אֶל אָבִיו:

− אַבָּא! קְנֵה לִי אֶת הַתֹּף הַזֶּה!

הָאָב עָנָה:

− לֹא, בְּנִי! לֹא אוּכַל לִקְנוֹת לְךָ אֶת הַתֹּף

הַזֶּה, פֶּן תְּתוֹפֵף בּוֹ כָּל הַיּוֹם וְתַפְרִיעַ אוֹתִי

מֵעֲבוֹדָתִי.

− אִם כֵּן – אָמַר הַבֵּן הַקָּטָן – לֹא אֲתוֹפֵף

בַּיּוֹם, בָּעֵת שֶׁתַּעֲבֹד עֲבוֹדָתְךָ, כִּי אִם בַּלַּיְלָה, בָּעֵת

שֶׁתִּישָׁן.

שְׁאֵלוֹת:

עִם מִי עָבַר יַעֲקֹב הַקָּטֹן לִפְנֵי הַחֲנוּת?

– מָה רָאָה יַעֲקֹב בְּחַלוֹן הַחֲנוּת? – אֵיזֶה צַעֲצוּעַ לָקַח אֶת לֵב

יַעֲקֹב? – מָה אָמַר יַעֲקֹב אֶל אָבִיו? – מֶה עָנָה לוֹ הָאָב? – וּמָה אָמַר הַבֵּן לָאָב?

– הֶהָיָה בֵּן חָכָם? –

שׁוֹפָר וָתֹף.

============

אִמָּא שָׁבָה מִן הָרְחוֹב

וְקָנְתָה שׁוֹפָר לִי וָתֹף.

− אִמָּא! אִמָּא! תְּרוּ־תְּרוּ־תְּרוּ!

הַאִם קוֹל הַתֻּפִּים הוּא?

− לֹא, יַקִּירִי, בְּנִי הַתָּם,

קוֹל הַתֹּף הוּא: בִּים־בִּים־בָּם!

הַקְרָאָה ד. (אַתָּה – עַּתָּה).

מֵאַיִן Xתָּה בָא Xתָּה?

מַדּוּעַ Xתָּה יוֹשֵׁב בַּבַיִת כָּל הַיּוֹם?

הֲחוֹלֶה Xתָּה?

הֶחָרוּץ אוֹמֵר: אֶלְמַד Xתָּה וְאַחֲרֵי־כֵן אֲטַיֵּל.

הֶעָצֵל אוֹמֵר: אֲטַיֵּל Xתָּה וְאַחֲרֵי־כֵן אֶלְמַד.

אֲנִי לוֹמֵד Xתָּה אֶת שִׁעוּרִי. הֲרָעֵב Xתָּה?

הַתַּלְמִידִים מְמַלְאִים אֶת הָאוֹתָיוֹת הַחֲסֵרוֹת.

* * *

אֶתְמוֹל כָּתַבְתִּי, וְהַיּוֹם אֲנִי קוֹרֵא. אֶתְמוֹל

לָבַשְׁתָּ אֶת מְעִילְךָ הַלָּבָן, וְהַיּוֹם אַתָּה לוֹבֵשׁ אֶת

מְעִילְךָ הַשָּׁחוֹר.

כָּתַבְתִּי	יָדַעְתִּי אֶת שִׁעוּרִי.
כָּתַבְתָּ כָּתַבְתְּ	יָדַעְתָּ אֶת שִׁעוּרְךָ יָדַעְתְּ אֶת שִׁעוּרֵךְ
כָּתַב כָּתְבָה	יָדַע אֶת שִׁעוּרוֹ יָדְעָה אֶת שִּׁעוּרָהּ.
כָּתַבְנוּ	יָדַעְנוּ אֶת שִׁעוּרֵנוּ.
כְּתַבְתֶּם כְּתַבְתֶּן	יְדַעְתֶּם אֶת שִׁעוּרְכֶם יְדַעְתֶּן אֶת שִׁעוּרְכֶן.
כָּתְבוּ	יָדְעוּ אֶת שִׁעוּרָם יָדְעוּ אֶת שִׁעוּרָן

הַתַּלְמִידִים כּוֹתְבִים אֶת הַנְּטִיּוֹת הָאֵלֶּה: א) לָבַשְתִּי אֶת מְעִילִי. ב) פָּגַשְׁתִּי אֶת קְרוֹבַי.

הָאֱגוז.

========

הָאֵם קָנְתָה חֲמִשָּׁה אֱגוֹזִים לְחַלֵּק אוֹתָם בֵּין

חֲמֵשֶׁת בָּנֶיהָ. יַעֲקֹב הַקָּטֹן רָאָה כִּי אִמּוֹ הִנִּיחָה אֶת

הָאֱגוֹזִים בַּמִּזְנוֹן. לִפְנוֹת עֶרֶב יָצְאָה אִמָּא לְטַיֵּל

בַּגָּן. הָאַחִים הִשְׁתַּעַשְׁעוּ בֶחָצֵר, וְרַק יַעֲקֹב הַקָּטןֹ

נִשְׁאַר בַּבָּיִת. יַעֲקֹב נִגַּשׁ אֶל הַמִּזְנוֹן וּפָתַח אוֹתוֹ. הוּא

לָקַח אֱגוֹז אֶחָד יָפֶה וְאָכַל אוֹתוֹ. אַחַר־כָּךְ שָׁבָה הָאֵם

מִטִּיּוּלָהּ. הָאֵם פָּתְחָה אֶת הַמִּזְנוֹן וְלָקְחָה אֶת הָאֱגוֹזִים

וְסָפְרָה אוֹתָם: אֶחָד, שְׁנַיִם, שְׁלשָׁה, אַרְבָּעָה.

הָאֵם שָׁאֲלָה אֶת בָּנֶיהָ:

−בָּנַי! מִי מִכֶּם אָכַל אֶת הָאֱגוֹז הַחֲמִישִׁי?

כָּל אֶחָד מֵהַבָּנִים עָנָה:

− לֹא, אִמָּא! אֲנִי לֹא אָכַלְתִּי אֶת הָאֱגוֹז.

גַּם יַעֲקֹב אָמָר:

− לֹא, אִמָּא! אֲנִי לֹא אָכַלְתִּי אֶת הָאֱגוֹז.

אָז אָמְרָה הָאֵם: בָּנַי, מִי שֶׁאָכַל אֶת הָאֱגוֹז

הַחֲמִישִׁי – לוֹ אֶתֵּן אֶת כָּל אַרְבַּעַת הָאֱגוֹזִים

הָאֵלֶּה!

כָּל הַבָּנִים הֶחֱרִישׁוּ. יַעֲקֹב הַקָּטֹן קָרָא:

− אִמָּא הַטּוֹבָה! לִי, לִי תְנִי אֶת הָאֱגוֹזִים, כִּי אֲנִי אָכַלְתִּי אֶת הָאֱגוֹז הַחֲמִישִׁי.

כָּל הַבָּנִים צָחָקוּ. יַעֲקֹב הַקָּטֹן בָּכָה מִבּוּשָׁה.

שְׁאֵלוֹת: לָמָּה קָנְתָה הָאֵם אֶת הָאֱגוֹזִים? –

כַּמָּה אֱגוֹזִים קָנְתָה? – אֵיפֹה הִנִּיחָה אֶת הָאֱגוֹזִים?

– מִי רָאָה זֹאת? –

מֶה עָשָׂה יַעֲקֹב, כַּאֲשֶׁר כֻּלָּם הָלְכוּ לְטַיֵּל בַּגָּן?

– מַה הֵבִינָה הָאֵם, כַּאֲשֶׁר רָאֲתָה, כִּי חָסֵר אֱגוֹז אֶחָד? – מַה

שָּׁאֲלָה הָאֵם אֶת בָּנֶיהָ? – מֶה עָנוּ הַבָּנִים? –

וּמֶה עָנָה יַעֲקֹב הַקָּטֹן? – מָה אָמְרָה הָאֵם אַחֲרֵי שֶׁאָמְרוּ

הַבָּנִים, כִּי לֹא אָכְלוּ? – מָה אָמַר יַעֲקֹב הַקָּטֹן? – מֶה עָשׂוּ

כָל הַבָּנִים וּמֶה עָשָׂה יַעֲקֹב הַקָּטֹן? –

הַפַּחְדָּן.

========

הַבֵּן: אוֹי לִי, אִמִּי! אִמִּי, גְּשִׁי נָא!

הָאֵם: מַה לְּךָ, קְטַנִּי? בְּנִי הֶחָבִיב?!

הַבֵּן: מִי זֶה עוֹמֵד שָׁם בַּפִּנָּה?

הָאֵם: שָׁם? אֵין דָּבָר! הַס מִסָּבִיב!

הַבֵּן: אֵיזֶה אָדָם, בִּגְדוֹ לָבָן,

דּוּמַם עוֹמֵד שָׁם כָּאָבֶן…

הָאֵם: בְּנִי, הוֹ בְנִי, מָה אַתָּה סָח?

לָמָה אַתָּה יָרֵא כָךְ?

הַבֵּן: שָׁם הוּא עוֹמֵד… הוֹ, מַה־נּוֹרָא!

הַעֲלִי, אִמָּא, אֶת הַמְּנוֹרָה!

הָאֵם: זוֹ הַמְּנוֹרָה כְּבָר מְאִירָה.

הַבֵּט, קְטַנִי,

מַה שָּׁם תִּרְאֶה?

הַבֵּן: שַׂחֲקִי, שַׂחֲקִי, אֵם אוֹהֶבֶת!

אָכֵן זֹאת הִיא הַמַּגָּבֶת…

בֵּאוּר הַמִּלִים:

סָח – מְדַבֵּר. הַעֲלֵה – הַדְלֵק (הַמַּדְלִיק מַעֲלֶה שַׁלְהֶבֶת). מַגֶּבֶת – אַלוּנְטִית לְהִסְתַּפֵּג בָּהּ, לְנַגֵּב –לְיַבֵּשׁ בָּהּ אֶת הַיָּדַיִם וְהַפָּנִים.

שְׁאֵלוֹת:

אַיֵּה הָיָה אָז הַיֶּלֶד? (שָׁכַב בַּמִּטָה).

– וּמֶה הָיָה אָז בַּחֶדֶר, אוֹר, אוֹ חשֶׁךְ?

– וְאֵיזֶה דָבָר רָאָה מֵרָחוֹק?

(דָּבָר לָבָן). – מֶה חָשַׁב? – וּמֶה עָשָׂה? – מָה

אָמְרָה לוֹ אִמּוֹ? – מַה בִּקֵּשׁ מֵאִמּוֹ?

– וּמָה רָאָה לְאוֹר הַמְּנוֹרָה?

– מֶה עָשְׂתָה אָז אִמּוֹ? (שָׂחֲקָה עָלָיו). – וְהַיֶּלֶד? −

הַקְרָאָה ה. (אַל−עַל).

הַמּוֹרֶה יוֹשֵׁב Xל הַכִּסֵּא,

וְהַתַּלְמִידִים יוֹשְׁבִים Xל סַפְסָלִים.

Xל תִּהְיֶה נַעַר עָצֵל,

Xל תֵּלֵךְ, בְּנִי, עִם נְעָרִים שׁוֹבָבִים וXל תַּעֲשֶׂה כְמוֹהֵם.

אֲנִי כוֹעֵס Xל חֲבֵרִי, כִּי שִׁקֵּר לִי. Xל תָּרִיב עִם אָדָם.

הַתַּלְמִידִים מְמַלְאִים אֶת הָאוֹתָיוֹת הַחַסֵרוֹת.

הָאֵם וְהַיֶלֶד

תְּרוּ־רוּ־רָה!

תְּרוּ־רוּ־רָה!          הוֹ אַוָּזִים,

תְּרוּ־רוּ־רָה!          הוֹ נֶחְפָּזִים,

בַּחֲצוֹצְרָה תְּרוּ־רוּ־רָה!          לָמָּה כֹה פְעַרְתֶּם פִּיכֶם?

הוֹ מַדּוּעַ כֹּה נֶחְפָּזִים          אֵין אָזְנַיִם, יֶלֶד, לָנוּ,

אֶל הַיֶּלֶד הָאַוָּזִים?          לָכֵן פִּינוּ פוֹתְחִים אָנוּ

הוּא מֵרִיעַ תְּרוּ־רוּ־רָה!          בְּפִינוּ נִשְׁמַע: תְּרוּ־רוּ־רָה!

בֵּאוּר הַמִּלִּים: פְּעַרְתֶּם−פְּתַחְתֶּם.

לג. הַנַּעַר וְהַצִּפּוֹר.

==================

אֱלִישָׁע הָלַךְ בַּבֹּקֶר לְבֵית־הַסֵּפֶר, עָבַר

דֶּרֶךְ גַּן אֶחָד וְהִבִּיט אֶל תּוֹכוֹ. רָאָה שָׁם אֶת הַצִּפֳּרִים,

שֶׁהֵן מְעוֹפְפוֹת, מְנַתְּרוֹת עַל בַּדֵּי הָעֵצִים וּמְצַפְצְפוֹת;

אָמַר אֱלִישָׁע: "מַה־טּוֹב לַצִּפֳּרִים שֶׁהֵן אֵינָן לוֹמְדוֹת

בְּבֵית־הַסֵּפֶר, וְעָלַי לָשֶׁבֶת שָׁם כַּחֲצִי־הַיּוֹם וְלִלְמוֹד.

לָמָה הֵם לִי כָל הַלִּמּוּדִים הָהֵם?" – הִשְׁלִיךְ אֱלִישָׁע אֶת

יַלְקוּט סְפָרָיו אַרְצָה וְקָרָא:

− סוּרוּ מִמֶּנִּי, סְפָרִים וּמַחְבָּרוֹת! – לֹא אֵלֵךְ עוֹד לְבֵית־הַסֵּפֶר, כִּי פֹה בַגַּן אֲשַׂחֵק!

שָׁמַע אֱלִישָׁע, שֶׁצִּפּוֹר אַחַת אוֹמֶרֶת: “חֲבֵרוֹתַי, טִפֵּשׁ גָּדוֹל בָּא לַגָּן!”

− טִפֵּשׁ! טִפֵּשׁ! טִפֵּשׁ! − קָרְאוּ כָל הַצִּפֳּרִים מִסָּבִיב.

− חָכָם אֲנִי מִכֶּן! – עָנָה אֱלִישָׁע בְּכַעַס – שֶׁאֲנִי גָדוֹל מִכֶּן.

עָנְתָה אוֹתוֹ הַצִפּוֹר: "גַּם אֲנִי אוֹמֶרֶת,

שֶׁטִּפֵּשׁ גָּדוֹל אַתָּה! שֶׁאֵינְךָ יוֹדֵעַ גַּם מַה שֶׁצִּפּוֹר

קְטַנָּה יוֹדָעַת".

−וּמָה אַתְּ יוֹדַעַת יוֹתֵר מִמֶּנִּי? – שָׁאַל אֱלִישָׁע.

עָנְתָה לוֹ הַצִּפּוֹר וְאָמְרָה: "אֲנִי בוֹנָה לִי קֵן,

הֲגַם אַתָּה יוֹדֵעַ לִבְנוֹת לְךָ בַּיִת? אֲנִי מוֹצֵאת לִי מָזוֹן

לְאָכְלָה – וְאַתָּה אִם לֹא תִתֵּן לְךָ אִמְּךָ, מֵאַיִן תִּקַּח לְךָ

לָחֶם? יוֹדַעַת אֲנִי לַעֲבֹר דֶּרֶךְ רְחוֹקָה, מֵעֵבֶר לַיָּם,

לְמִצְרַיִם וָהָלְאָה, וְאַתָּה אֵינְךָ יוֹדֵעַ אֶת הַדֶּרֶךְ גַּם

לָעִיר הַקְּרוֹבָה! יוֹדַעַת אֲנִי לָשִׁיר – וְאַתָּה כַמָּה שִׁירִים

אַתָּה יוֹדֵעַ עַל־פֶּה?

נִכְלַם אֱלִישָׁע מִדִּבְרֵי הַצִּפּוֹר וְאָמַר: אֲבָל כְּשֶׁאֶלְמַד, אֵדַע הַרְבֵּה יוֹתֵר מִמֵּךְ…

− לִכְשֶׁתִּלְמַד! −אָמְרָה הַצִּפּוֹר – וּמַדּוּעַ אֵינְךָ הוֹלֵךְ לִלְמֹד?

מִהֵר אֱלִישָׁע, הֵרִים אֶת יַלְקוּטוֹ מִן הָאָרֶץ וְרָץ מַהֵר לְבֵית־הַסֵּפֶר.

תַּרְגִּיל

הִנְנִי (הֹוֶה אֲנִי) נוֹתֵן	אֵינֶנִּי (אֵין אֲנִי) אוֹכֵל
הִנְנִי נוֹתֶנֶת	אֵינֶנִּי אוֹכֶלֶת
הִנְנוּ נוֹתְנִים	אֵינֶנּוּ אוֹכְלִים
הִנְנוּ נוֹתְנוֹת	אֵינֶנּוּ אוֹכְלוֹת

עַל פִּי הַדֻּגְמָאוֹת הֵאֶּלה יִכְתְבוּ הַתַּלְמִידִים: הִנְּנִי זוֹכֵר… אֵינֶנִּי שׁוֹכֵב..

לְמִי טֶנֶא מָלֵא וּלְמִי רֶשֶׁת רֵיקָה…

=====================

נַפְתָּלִי וְשִׁפְרָה חִלְּקוּ בֵינֵיהֶם אֶת הַמְּלָאכָה

בַשָּׂדֶה. שִׁפְרָה תִקַח אֶת הָרֶשֶׁת הַקְּטַנָּה וְתָצוּד

פַּרְפָּרִים, וְהוא, נַפְתָּלִי, יְטַפֵּס עַל הַסֻּלָּם וְיִקְטֹף

תַּפּוּחִים.

לֹא עָבַר זְמַן רַב – וּמָה אֲנַחְנוּ רוֹאִים?

נַפְתָּלִי הִצְלִיחַ עַד מְאֹד. כְּבָר הַטֶּנֶא מָלֵא תַפּוּחִים,

סִנּוֹרָה שֶׁל אֲחוֹתוֹ מָלֵא, יְדֵי אָחִיו הַקָּטָן מְלֵאוֹת, וְהוּא

עַצְמוֹ, עֹוד יָדוֹ נְטוּיָה, עוֹד הוּא עוֹמֵד עַל סֻלָּמוֹ וְקוֹטֵף,

וְשִׁפְרָה? אוֹי, אוֹי! אַף פַּרְפָּר אֶחָד לֹא נָצוֹד, אַף צִפֹּרֶת

אַחַת לֹא נִתְפָּשָׂה, גַּם אֲחוֹתָהּ הַקְּטַנָּה נִדְהָמָה, פּוֹרֶשֶׂת

הִיא כַפֶּיהָ – אַךְ לַשָּׁוְא! גַּם הַכֶּלֶב הָאָחוּז בִּידֵי אָחִיהָ

נִרְגָּז עַל הַפַּרְפָּרִים הָרָעִים הַלָּלוּ הַמִּתְחַמְּקִים מִן

הָרֶשֶׁת וּמִן הַיָּד.

כְּנָפַיִם לָהֶם לַפַּרְפָּרִים, וְזֹאת הִיא כָל

הַצָּרָה! וְלוּ נִתְנוּ כְנָפַיִם גַּם לַתַּפּוּחִים לֹא הָיָה

לְנַפְתָּלִי אַף תַּפּוּחַ אֶחָד!..

הַקְרָאָה ו. (אִם−עִם).

אִמּוֹ הָלְכָה הַיּוֹם Xמּוֹ אֶל בֵּית הַסֵּפֶר.

Xם לֹא תִלְמַד, לֹא תֵדַע.

דָוִד הַשּׁוֹבָב רָץ עַתָּה בָרְחוֹב Xם נְעָרִים שׁוֹבָבִים.

Xם לֹא תִשְׁמַע בְּקוֹלִי, לֹא תֵלֵךְ Xמִּי אֶל הַגָּן

. אֲחוֹתִי הָלְכָה Xם אָחִי הָעִירָה.

הַתַּלְמִידִים מְמַלְאִים אֶת הָאוֹתָיוֹת הַחֲסֵרוֹת.

קובץ 023 כאן ציור

יוֹסִי.

==========

יוֹסִי? יוֹסִי? מִי זֶה יוֹסִי?

יוֹסִי יֶלֶד עוֹד בֶּן אַרְבַּע.

לְדַבֵּר עוֹד לֹא לָמַד יוֹסִי,

וּלְדַבֵּר אוֹהֵב יוֹסִי הַרְבֵּה;

עוֹד לֹא לָמַד כָּל מְלָאכָה –

אַךְ זֶה יוֹסִי! אַךְ זֶה יוֹסִי!

וַעֲסוּקוֹת יָדָיו תָּמִיד –

דָּבָר אַיִן שֶׁאֵין הוּא עוֹשֶׂה.

מִכּוֹס אַחַת יַעַשׂ שְׁתַּיִם -

כֵּיצַד? פָּשׁוּט: הוּא מְשַבְּרָהּ –

לְשׁוֹן הַשָּׁעוֹן עַל הַכֹּתֶל

נֶאֱלֶמֶת וְאֵינָהּ מְדַבְּרָה.

תַּרְגִּיל: אֲנִי כּוֹתֵב הַיּוֹם, וְאַתָּה תִכְתֹּב מָחָר.

עָתִיד

אֶכְתֹּב	אֶסְגֹר אֶת חַלּוֹנִי
תִּכְתֹּב תִּכְתְּבִי	תִּסְגֹּר אֶת חַלּוֹנְךָ תִּסְגְּרִי אֶת חַלּוֹנֵךְ
יִכְתֹּב תִּכְתֹּב	יִסְּגֹר אֶת חַלּוֹנוֹ תִּסָּגֹר אֶת חַלּוֹנָהּ
נִכְתֹּב	נִסְגֹּר אֶת חַלּוֹנֵנוּ
תִּכְתְּבוּ תַּכְתֹּבְנָה	תִּסְגְּרוּ אֶת חַלּוֹנְכֶם תִּסְגֹּרְנָה אֶת חַלּוֹנְכֶן
יִכְתְּבוּ	יִסְגְּרוּ אֶת חַלּוֹנָם תִּסְגֹּרְנָה אֶת חַלּוֹנָן

אֲרֻחַת הַבֹּקֶר

==============

כָּל הַיְלָדִים כְּבָר אָכְלוּ אֲרֻחַת הַבֹּקֶר,

שִׁמְעוֹן כְּבָר חָבַשׁ לְרֹאשׁוֹ אֶת מִגְבַּעְתּוֹ לָצֵאת, יוֹסִיפוֹן

כְּבָר מְטַפֵּס עַל הַסַּפָּה, צִפּוֹרָה הַקְּטַנָּה לָקְחָה כְבָר אֶת

בֻּבָּתָהּ בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ; רַק גַּדִּי זֶה, זֶה הַתִּינוֹק, לֹא טָעַם

עוֹד מְאוּמָה. הִתְחַנְּנָה מִלְּפָנָיו הָאָחוֹת הַגְּדוֹלָה:

− אֱכֹל, גַּדִּי! אֱכֹל, מַחַמִדּי!

וְהוּא שָׁמֹעַ לֹא יִשְׁמַע, וּמֵנִיעַ אֶת רֹאשׁוֹ הֵנָּה וָהֵנָּה: אֵינוֹ רוֹצֶה!

רָאֲתָה בַתְיָה, זוּ הַקְּטַנָּה וְהַחֲכָמָה, וְקָרְאָה:

− אֲנִי אַאֲכִילֶנּוּ! אֲנִי אַלְעִיטֶנּוּ! אֶת הַדַּיְסָא!

מֶה עָשְׂתָה? רָצָה אֶל הָאָחוֹת הַגְּדוֹלָה, פָּעֲרָה אֶת פִּיהָ וְקָרְאָה בְקוֹלֵי־קוֹלוֹת:

− הַב! הַב! תְּנִי לִי, אֲנִי אֹכַל!

אַךְ שָמַע גַּדִּי אֶת דִּבְרֵי בַתְיָה וְהִתְחִיל צֹוֵחַ וְצוֹרֵחַ:

− אֲנִי! אֲנִי אֹכַל!

אָח וְאָחוֹת.

=============

עֶזְרָא: אוֹי לִי, שָׂרָה, אוֹי, אֲחוֹתִי,

     רְאִי נָא, מֶה עָשִׂיתִי, שָׂרָה:

     טֵה שָׁתִיתִי, וְהִנֵּה כוֹסִי

     נָפְלָה אַרְצָה וְנִשְׁבָּרָה!

שָׂרָה: הֵן בְּלִי צְדִיָּה זֹאת עָשִׂיתָ,

     גַּם לֹא גְדוֹלָה כָךְ הָרָעָה:

     לֹא חָטָאתָ, לֹא עָוִיתָ;

     עַכְשָׁו הַס, אִמֵּנוּ בָאָה…

הָאֵם: אִמְרוּ־נָא לִי, מִי זֶה שָׁתָה

     טֵה? לִי אִמְרוּ, מִי זֹאת עָשָׂה?

     מִי זֶה שִׁבֵּר אֶת הַכּוֹס?

שָׂרָה: אֲנִי, אֲנִי עָשִׂיתִי זֹאת.

עֶזְרָא: שֶׁקֶר אָמְרָה, שָׁוְא דִּבֵּרָה,

     הִיא לֹא שִׁבְּרָה, לֹא שִׁבֵּרָה,

     כִּי אָנֹכִי הוּא הַשּׁוֹבֵר!

שָׂרָה: שֶׁקֶר, שֶׁקֶר עֶזְרָא דוֹבֵר!

הָאֵם: מִי שֶׁשִּׁבֵּר, יִקְרַב הֵנָה:

     שְׁנֵי אַגָּסִים לוֹ אֶתֵּנָה…

עֶזְרָא: שָׂרָה אֶת הַכּוֹס הִפִּילָה,

     הָאַגָּסִים הֵם בִּשְׁבִילָהּ…

שָׂרָה: עֶזְרָא שִׁבֵּר, לוֹ שַׁיָּכִים

     הָאַגָּסִים הַמְשֻׁבָּחִים!

הָאֵם: הֵנָּה, עֶזְרָא, גֶּשׁ אֵלַי,

     שְׁנֵי אַגָּסִים מֶנִּי קַח!

עֶזְרָא: אֶחָד, אֶחָד יְהִי לִי דַי!

שָׂרָה, שָׂרָה, קַבְּלִי שַׁי:

     אַגָּס לִי וְאַגָּס לָךְ!

בֵּאוּר הַמִּלִים: שַׁי − מַתָּנָה.

חָבֵר רָע.

==========      

שְׁאֵלוֹת:

א) אֵיפֹה הָלְכוּ שְׁנֵי הַצַּיָּדִים? (תמונה א). ב) מֶה הָיָה בְּיַד זֶה וּבְיַד זֶה? ג) אֶת מִי רָאוּ מֵרָחוֹק?

(תמונה ב). ד) מֶה עָשָׂה הַצַּיָּד שֶׁהָיָה לוֹ רוֹבֶה? ה) לָמָּה עָשָׂה כָךְ? ו) מֶה עָשָׂה הַשֵּׁנִי? ז) לָמָה עָשָׂה כָךְ? ח) מֶה עָשָׂה הַדֹּב כֶּשֶׁנִּגַּשׁ אֵלָיו? ט) מַדּוּעַ לֹא עָשָׂה לוֹ הַדֹּב מְאוּמָה?

י) מֶה עָשׂוּ הַצַּיָּדִים כֶּשֶׁהָלַךְ לוֹ הַדֹּב?

יא) מַה שָׁאַל הַצַּיָּד הַיּוֹרֵד אֶת הַצַּיָּד הַקָּם? וּמֶה עָנָהוּ זֶה?

מִלִּים לִתְשׁוּבוֹת: יַעַר, רוֹבֶה, מַקֵּל, טִפֵּס

וְעָלָה עַל עֵץ, נִבְהַל, נָפַל אַרְצָה, הִתְחַפֵּשׂ לְמֵת, הַדֹּב

אֵינוֹ אוֹהֵב בְּשַׂר הַמֵּת,

הֵרִיחַ.

אַךְ אֶגְדַּל מְעַט יוֹתֵר.

======

אַךְ אֶגְדַּל מְעַט יוֹתֵר,       אֶקְרָא בְסִפְרִי

וְאִם יוֹתֵר אָבִינָה,       כָּל עָלֶה וְעָלֶה

אֶקַח לִי סֵפֶר       אַט−אַט בּוֹ אֶקְרָא

וְאֵשֵׁב בַּפִּנָּה.       מֵהָחֵל עַד כָּלָה.

       אִם אֶקְרָא בוֹ הַכֹּל –

       אֶת הַכֹּל אֵדָעָה,

       אָז אָרוּץ אֲסַפֵּר,

       לְאִמִּי הַנָּאָה.

 

הַחַי לְמִינֵהוּ.    🔗

חַיּוֹת הַבַּיִת וְחַיּוֹת הַיָּעַר    🔗

הַפָּרָה.

===========

בֹּקֶר בָּהִיר: אוֹר לִי, לִי.

רוֹעֶה מְחַלֵּל: לִי־לִי־לִי.       פָּרָה, פָּרָה, בֹּקֶר בָּא,

רוּחַ הוֹמֶה: זוּ־זוּ־זוּ.       אֶל הַשָֹּדֶה רוּצִי נָא!

פָּרָה גוֹעָה: מוּ־מוּ־מוּ.        וּבִנְטוֹת לָעֶרֶב יוֹם

       שוּבִי, שוּבִי נָא הְַלוֹם,

       וְחָלָב מָתוֹק, חָלָב טוֹב,

       לָנוּ, פָּרָה, תְּנִי לָרֹב.

מֵאַיִן לַפָּרָה חָלָב?

===============

נָתָן הַקָּטָן יָשַב תָּמִיד בְּעִיר גְּדוֹלָה וְלֹא יָדַע מֵאַיִן בָּא הֶחָלָב.

פַּעַם בַּקּיִץ הָיָה יוֹשֵב בִּכְפָר. רָאָה שָׁם

אִשָּׁה יוֹשֶׁבֶת וְחוֹלֶבֶת פָּרָה. הִתְפַּלֵּא נָתָן מְאֹד

וְקָרָא:

• אַךְ עַתָּה אֲנִי יוֹדֵעַ מֵאַיִן הוּא הֶחָלָב!

לְאַחַר יָמִים אֲחָדִים רָאָה נָתָן וְהִנֵּה פָּרָה

עוֹמֶדֶת עַל שְֹפַת הַנַּחַל וְשוֹתָה מִמֵּימָיו. וַיִּשְאַל אֶת

אִמּוֹ:

אִמָּא, מאַיִן לַפָּרָה חָלָב, הֲלֹא הִיא שׁוֹתָה מָיִם?!

בֵּית־חֲרשֶׁת לְסוּסִים.

==========

רָחֵל הַקְּטַנָּה עָבְרָה לִפְנֵי הַמַּפָּחָה. עָמְדָה,

הִסְתַּכְּלָה רֶגַע וְאָמְרָה: מַה־זֶּה? תָּמִיד אֲנִי רֹאָה לַהֲבַת

אֵשׁ בּוֹעֶרֶת בְּבַיִת זֶה, פַּטִּישִים עוֹלִים

וְיוֹרְדִים. מָה הַבַּיִת הַזֶּה וּמָה עוֹשֶֹה הָאִיש הַשָּחוֹר

הַזֶּה?

פַּעַם אַחַת רָאֲתָה סוּס גָּדוֹל עוֹמֵד אֵצֶל הִמַּפָּחָה, וְהַנַּפָּח מַחֲזִיק בְּרֶגֶל

הַסּוּס וּמַכֶּה עָלֶיהָ בְּפַטִּישוֹ. עָמְדָה רָחֵל, הִסְתַּכְּלָה

קְצַת וְאָמְרָה: עַתָּה יוֹדַעַת אֲנִי; בַּיִת

זֶה בְּוַדַּאי בֵּית־חֲרֹשֶת לְסוּסִים הוּא' וְסוּס חָדָש הִנֵּה יָצָא

עַכְשָו מִתַּחַת יְדֵי הֶחָרָש.

בֵאוּר הַמִּלִּים:

בֵּית־חֲרֹשֶׁת – פַבְּרִיקָה. מַפָּחָה – בֵּית עֲבוֹדָה שֶל נַפָּח. הִסְתַּכְּלָה – הִבִּיטָה. חָרָש – בַּעַל מְלָאכָה.

שְאֵלוֹת:

אֶל מָה הִסְתַּכְּלָה רָחֵל?

– מַה שָאֲלָה בְּלִבָּהּ? – מָה רָאֲתָה פַּעַם אֶחָת?

– וּמֶה עָשָֹה הַנַּפָּח בֶּאֱמֶת? (הדביק פרסות־ברזל לרגלי הסוס).

הַגְּדִי הַצָּמֵא.

=======

אֵצֶל הַבַּיִת הָיְתָה בְאֵר. מֵעַל לַבְּאֵר הָיָה דְלִי, בַּדְּלִי מָיִם.

שֶֹה קָטֹן חָפֵץ לִשְתּוֹת, בָּא אֶל הַבְּאֵר, נָשָֹא רֹאשוֹ אֶל הַדְּלִי – אַךְ לֹא יָכֹל לִשְתּוֹת.

הִבִּיט הַשֶֹה אֶל הַבַּיִת וְקָרָא:

– מֶה! מֶה! חָפֵץ אֲנִי לִשְתּוֹת.

יָצְאָה רִבְקָה מִן הַבַּיִת, הוֹרִידָה אֶת הַדְּלִי מִן הַבְּאֵר וְנָתְנָה לַשֶֹּה מַיִם.

שָתָה הַשֶֹּה אֶת הַמַּיִם וְאָמָר:

– מֶה! מֶה! תּוֹדָה לָךְ רִבְקָה!

שְאֵלוֹת:

מַה יֵש בִּבְאֵר? – לָמָה הוּא הַדְּלִי? –

מֶה חָפֵץ הַשֶֹּה? – מַה קְָּרָא? – מִי נָתַן לוֹ לִשְתּוֹת? – מַה

קָּרָא הַשֶֹּה אַחֲרֵי שְתוֹתוֹ? –

תַּרְגִּיל:

הַבָּצָל – מַר;

הַמֶּלַח –מָלוּחַ;

הַנֹּפֶת – מְתוּקָה;

הַחֹמֶץ – חָמִיץ;

הַדְּבַש – מָתוֹק;

הַשֶּלֶג – לָבָן;

הַדָּם – אָדֹם;

הַחֶמְאָה – שְמֵנָה;

הַקֶּרַח – קַר

הַכַּדּוּר – עָגֹל;

הַסֵּפֶר –רָבוּעַ;

הָעֵט – חַד;

הַשִּמְשָה – שְׁקוּפָה;

הַנַּנָּס –קָטָן;

הָעֲנָק – גָּבוֹהַּ;

הָאֲרִי – גִּבּוֹר;

הַשּׁוּעָל – עָרוּם.

הַתַּלְמִידִים מַעְתִּיקִים.

הַגְּדַיִים וְהַזְּאֵב.

======

הָעֵז הָלְכָה אֶל הַשָֹּדֶה לְבַקֵּשׁ אֹכֶל. סָגְרָה אֶת

דֶּלֶת הָרֶפֶת וַתֹּאמֶר לַגְּדָיִים: אַל תִּתְּנוּ לְאִיש לְהִכָּנֵס

אֶל תּוֹךְ הָרֶפֶת; רַק כְּשֶתִּשְׁמְעוּ אֶת קוֹלִי תִּפְתְּחוּ אֶת

הַדָּלֶת.

הָלְכָה לָהּ הָעֵז. וְהַזְּאֵב שָׁמַע אֶת הַדָּבָר. בָּא

וְחִקָּה אֶת קוֹל הָעֵז וַיֹּאמָר: בָּנַי, יְלָדַי, פִּתְחוּ לִי אֶת

הַדָּלֶת!

הִשְקִיפוּ הַגְּדָיִים בְּעַד הָאֶשְנָב וַיֹאמְרוּ:

– הַקּוֹל קוֹל אִמֵּנוּ וְהַצִּפָּרְנַיִם צִפָּרְנֵי הַזְּאֵב, לֹא

נִפְתַּח אֶת הַדָּלֶת.

שְאֵלוֹת:

לְאָן הָלְכָה הָעֵז? – מַה סָּגְרָה?

– מָה אָמְרָה לַגְּדָיִים? – מָתַי מֻּתָּר הָיָה לִפְתּוֹחַ אֶת הַדָּלֶת? –

מִי שָמַע אֶת הַדָּבָר? – לְאָן בָּא? – מַה חִקָּה? – מָה אָמַר? – מֶה

עָשֹוּ הַגְּדַיִים? – מָה אָמְרוּ? – אֵיזוֹ הָיוּ הַגְּדַיִים –(זְהִירִים).

הֶחָתוּל וְהַכָּלֶב.

===========

חָתוּל: כֶּלֶב טִפֵּש, כֶּלֶב פּוֹתֶה,

מַה בַּמַּרְתֵּף אַתָּה עוֹשֶֹה?

כֶּלֶב: אֱמֹר אַתָּה לִי רִאשוֹנָה,

לָמָּה בָאתָ אַתָּה הֵנָּה?

חָתוּל: אֲנִי אוֹרֵב בַּמִּסְתָּרִים

לָעַכְבָּרִים, לָעַכְבָּרִים.

כֶּלֶב: בְּשַֹר אַוָּז הַיּוֹם גָּנַבְתִּי

מִן הַמִּטְבַּח, כִּי רָעַבְתִּי.

חָתוּל: וְאַיֵּה הוּא הָאַוָּז? אֱמֹר!

כֶּלֶב: אֲנִי טָמַנְתִּי פֹה בַּחוֹר,

תַּחַת חָבִית זוֹ מִלְּמָטָּה,

וְהִנֵּה בָאתִי לֶאְֶכֹל עָתָּה.

חָתוּל: הַס… כִּמְדֻמֶּה לִי, אִישׁ זָר

אֶל הֶחָצֵר עַכְשָו סָר…

כֶּלֶב: מַה? אִיש זָר לֶחָצֵר בָּא?

וַדַּאי גַּנָּב, גַּנָּב רָע!

הַב־הַב־הָב! הוֹ־הוֹ־הוֹ!

אֶת כָּל שִׁנַּי אָשֹים בּוֹ.

הַב־הַב־הָב! הַב־הַב־הָב!

בְּעוֹד רֶגַע אֲנִי שָׁב…

חָתוּל: טוֹב מְאֹד שֶהָלַךְ זֶה –

גַּם לִי לָשוֹן חֵךְ וָפֶה.

כֶּלֶב שׁוֹטֶה הָלַךְ לוֹ,

וְאֶת הַבָּשָֹר הִשְׁאִיר פֹּה…

בֵּאוּר הַמִּלִים: פּוֹתֶה – טִפֵּש. כִּמְדֻמֶּה – נִרְאֶה לִי.

צִוּוּי ( עְַשֵֹה)

לֵךְ, רְאוּבֵן, קַח אֶת הַסֵּפֶר.

לְכִי, שָֹרָה, קְחִי אֶת הַסַּרְגֵל.

לְכוּ יְלָדִים. לֵּכְנָה, יְלָדוֹת.

שִירַת הָרוֹעֶה.

==============

אָחוּ זֶה – הוּא חֶדְרִי.

כִּסְאִי – זֶה הָהָר,

וּמִשְׁפַּחְתִּי – עֶדְרִי

רוֹעֶה פֹה בַכָּר.

אִתִּי גַם חֲלִילִי,

אִתִּי גַם הַשּוֹט.

מַה־לִי עוֹד וּמִי לִי?

מַה־לִי, מַה־לִי עוֹד?

בֵּאוּר הַמִּלִּים: אָחוּ – סוּף, מִין עשׂב הגּדל עַל שְֹפַת הַיְאוֹר. בַּכָּר – בַּשָֹדֶה.

עָבָר

        קָרָאתִי

קָרָאתָ       קָרָאת

קָרָא       קָרְאָה

       קָרָאנוּ

קְרָאתֶם       קְרָאתֶן

       קָרְאוּ

הֹוֶה

קוֹרֵא       קוֹרְאָה

קוֹרְאִים        קוֹרְאוֹת

עָתִיד

        אֶקְרָא

אִקְרָא       תִּקְרְאִי

יִקְרָא       תִּקְרָא

       נִקְרָא

תִּקְרְאוּ       תִּקְרֶאנָה

יִקְרְאוּ       תִּקְרֶאנָה.

צִוּוּי

קְרָא        קִרְאִי

קִרְאוּ       קְרֶאֹנָה.

הַתַּלְמִידִים כּוֹתְבִים: בָּרֹא, קָפֹא (עַתִיד – אֶקְפָּא.)

חֲתַלְתִֻּלָּה.

-——————-

חֲתַלְתֻּלָּה לִי בַּבַּיִת

יָפָה הִיא וּצְחוֹרָה;

מַה מַּבְרִיקוֹת הֵן עֵינֶיהָ

וּמֶה חָלָק עוֹרָהּ.

הוֹ, מַה יָפָה חֲתַלְתֻּלָּה

עֵת רוֹחֶצֶת בְּשָֹרָהּ

וּמְלַקֶּקֶת חִיש בִּלְשוֹנָהּ

חָלָב מִן הַקְּעָרָה!

לַיְלָה לַיְלָה הִיא רוֹדֶפֶת

אַחֲרֵי הָעַכְבָּרִים,

הַמַּשְחִיתִים אֶת הַבְּגָדִים,

מְכַרְסְמִים הַסְּפָרִים.

הַזְּאֵב וְהַחֲסִידָה.

==============

הַזְּאֵב טָרַף טֶרֶף, עָמְדָה לוֹ עֶצֶם בִּגְרוֹנוֹ.

אָמַר הַזְּאֵב: מִי שֶיָּבֹא וְיוֹצִיא אֶת הָעֶצֶם מִגְּרוֹנִי, גָּדוֹל

יִהְיֶה שְֹכָרוֹ.

בָּאָה הַחְַסִידָה וְנָתְנָה מַקּוֹרָהּ הָאָרֹךְ לְתוֹךְ גְּרוֹנוֹ שֶל הַזְּאֵב וְהוֹצִיאָה אֶת הָעָצֶם.

אָמְרָה לוֹ הַחֲסִידָה: עַכְשָו תֵּן־לִי אֶת הַשָֹּכָר שֶהִבְטַחְתָּ.

אָמַר לָהּ הַזְאֵב: הוֹי, טִפְּשָה! דַּיֵּךְ, שֶבָּאת לְפִי בְּשָׁלוֹם וְיָצָאת בְּשָׁלוֹם – וְהָיָה זֶה שְֹכָרֵךְ.

בֵּאוּר הַמִּלִּים: מַקוֹרָהּ – פִּי הַצִּפּוֹר נִקְרָא מַקּוֹר. דַּיֵּךְ –דַּי לָךְ. שֶבָּאת… וְיָצָאת בְּשָלוֹם – שֶהָיִית בְּתוֹךְ פִּי וְלֹא טְרַפְתִּיךְ.

שְאֵלוֹת: מַה קָרָה לַזְּאֵב? – מָה אָמַר? – מִי בָא

לוֹ לְעֵזֶר? – אֵיךְ הוֹצִיאָה אֶת הָעֶצֶם מִגְּרוֹנוֹ? – מַה בִּקְּשָׁה

מִמֶּנּוּ? – מֶה עָנָה לָהּ הַזְּאֵב? –

הַקְרָאָה ז'.

הֲקָרָאתָ אֶת הַסֵּפֶר הֶחָדָש אֲשֶר קָנָה לִי אָבִי?

לֹא קָרָאתִי אוֹתוֹ. עַתָּה קוֹרֵא בוֹ אָחִי, וְכַאֲשֶׁר יְכַלֶּה

לִקְרֹא אֵתֶּן אוֹתוֹ לְךָ וְקָרָאתָ בוֹ גַם אַתָּה. אֵיךְ קָרַעְתָּ אֶת

בִּגְדְךָ? אֲנִי לֹא קָרַעְתִּי אוֹתוֹ, כִּי אִם חֲבֵרִי קָרַע אוֹתֹוֹ,

הוּא קָרָא אוֹתִי לָלֶכֶת אִתּוֹ; אֲנִי לֹא חָפַצְתִּי, אָז אָחַז

בְּבִגְדִי וּקְרָעָהוּ.

הַזְּאֵב וְהַשּׁוּעָל.

=================

הַשּׁוּעָל טָרַף תַּרְנְגֹלֶת אֶחָת, אֶת הַחֲצִי אָכַל וְאֶת הַחֲצִי הַשֵּׁנִי הִצְפִּין תַּחַת עְַרֵמַת עֵשֶֹב.

עוֹד הַשּׁוּעָל עוֹמֵד אֵצֶל הָעֲרֵמָה וְהִנֵּה זְאֵב לִקְרָאתוֹ.

• הֲשָלוֹם, אָחִי? אוּלַי יֵש אִתְּךָ דְבַר־מָה לֶאֱכֹל, רָעֵב הִנֵּנִי.

– גַּם אֲנִי רָעַבְתִּי, עָנָה הַשּׁוּעָל, אַךְ אָכַלְתִּי מְעַט עֵשֶֹב מִן הָעֲרֵמָה כַבְּהֵמָה.

הַזְּאֵב קָרַב אֶל הָעֲרֵמָה וְהֵרִיחַ רֵיחַ בָּשָֹר.

• מַה זֶּה? רֵיחַ בָּשָֹר עוֹלֶה בְאַפִּי.

• בָּשָֹר, בָּשָֹר מִנַּיִן? בָּשָר אָיִן!

הִתְחִיל הַזְּאֵב לַחְתֹּר בָּעְַרֵמָה, מָצָא אֶת הַתַּרְנְגֹלֶת וְקָרָא תַּרְנְגֹלֶת זוּ, כֵּיצַד בָּאָה לְכָאן?

נִתְבַּלְבֵּל הַשּׁוּעָל, אַךְ הִתְאוֹשֵש לֵאמֹר:

וַדַּאי רָאֲתָה אוֹתְךָ הַתַּרְנְגֹלֶת, נִבְהֲלָה וְהִתְחַבְּאָה

בָעֵשֶֹב.

הַסְּנָאִי.

=================

אַחַת, שְׁתַּיִם, שָׁלֹשׁ,       פַּעַם אַחַת יָרַד

אַרְבַּע, חָמֵשׁ שֵׁשׁ –       הַסְּנָאִי מִן הָעֵץ,

סִפּוּר יָפֶה אֶחָד       רָאָה אוֹתוֹ צַיָּד

לִי בִּשְבִילְכֶם יֵשׁ.       כּוֹנֵן אֵלָיו חֵץ.

אַחַת, שְׁתַּיִם, שָׁלֹשׁ –        פּוּף!… הָרוֹבֶה יָרָה,

עְַלֵי רֹאש הָהָר       אֵשׁ וְעָשָׁן רָב!…

בֵּין עֲצֵי אֱגוֹזִים        וְאֶל הָעֵץ הַסְּנָאי

סְנָאי קָטֹן גָּר.       עַד הַיּוֹם לֹא שָׁב!

שּׁוּעָל יוֹשֵב בְּתַעֲנִית.

================

הַשּׁוּעָל מָצָא כֶרֶם וְחָפֵץ לָבוֹא לְתוֹכוֹ, אַךְ

הַכֶּרֶם הָיָה גָּדוּר מִכָּל עֲבָרָיו. הָלַךְ הַשּׁוּעָל מִסָּבִיב

לַכֶּרֶם וּמָצָא חוֹר בָּגָּדֵר. חָפַץ הַשּׁוּעָל לְהִכָּנֵס וְלֹא

יָכֹל. מֶה עָשָֹה? צָם שְלֹשֶת יָמִים עַד שֶכָּחַש וְנִכְנַס דֶּרֶךְ

הַחוֹר. יָשַב הַשּׁוּעָל שְלֹשָה יָמִים בַּכֶּרֶם, אָכַל מִן הָעְַנָבִים

וַיִשְמַן שוּב. בִּקֵּש הַשּׁוּעָל לָצֵאת דֶּרֶךְ הַחוֹר וְלֹא יָכֹל.

מֶה עָשָֹה? צָם עוֹד שְלֹשֶת יָמִים עַד שֶכָּחַש. יָצָא הַשּׁוּעָל מִן

הַכֶּרֶם, הָפַךְ אֶת פָּנָיו אֵלָיו וְאָמַר: כֶּרֶם, כֶּרֶם! מַה יָפֶה

אַתָּה, מַה יָפִים פֵּרוֹתֶיךָ! אֲבָל אֵיזוֹ תוֹעֶלֶת יֵש בָּךְ? רָעֵב

בָּאתִי וְרָעֵב יָצָאתִי.

עַל שְֹפַת הַנָּהָר.

==========

הָלַךְ לוֹ יֶלֶד אֶחָד עַל שְֹפַת הַנָּהָר וְסִפְרוֹ

תַּחַת זְרוֹעוֹ. צָפָה לָהּ דָּגָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם, וְצִפּוֹר אַחַת

יָרְדָה מֵעַל עֵץ. וּשְנֵיהֶם, גַּם הַדָּגָה וְגַם הַצִּפּוֹר, שִֹחֲקוּ

לוֹ לַיֶּלֶד.

וְכֹה אָמְרָה הַדָּגָה:

       אֲנִי אֶת הַיָם מוֹדֶדֶת,

       אֲנִי אֶל הַתְּהוֹם יוֹרֶדֶת

       וְרוֹאָה שָם הַכֹּל.

וְהַצִּפּוֹר אָמְרָה לוֹ כָּכָה:

       אֲנִי בֵין עֲנָנִים דּוֹאָה,

       אֶת רָאשֵי הֶהָרִים רוֹאָה,

       וְאֶת כָּל הַנַּעֲשָֹה שָם.

הַיֶּלֶד שָמַע, שָמַע, וְכֹה עָנָה אוֹתָם:

       וַאֲנִי לֹא אֵרֵד תְּהֹמָה

       אֲנִי לֹא אַעַל רֹמָה,

       זֶה סִפְרִי לְבָד,

       זֶה סִפְרִי הַקָּט

       מְסַפֵּר לִי הַכֹּל.

דּוֹדָה

יָחִיד

אֲנִי קוֹרֵא אֶת דּוֹדָתִי

אַתָּה " " דּוֹדָתְךָ

הוּא " " דּוֹדָתוֹ

רַבִּים

אְַנַחְנוּ קוֹרְאִים אֶת דּוֹדַתֵנוּ

אַתֶּם " " דּוֹדַתְכֶם

הֵם " " דּוֹדָתָם

יְחִידָה

אֲנִי קוֹרְאָה (קוֹרֵאת) אֶת דּוֹדָתִי

אַתְּ " " " דּוֹדָתֵךְ

הִיא " " " דּוֹדָתָהּ

רַבּוֹת

אְַנַחְנוּ קוֹרְאוֹת אֶת דּוֹדָתֵנוּ

אַתֶּן " " דּוֹדַתְכֶן

הֵן " " דּוֹדָתָן.

הַתַּלְמִידִים מְמַלְאִים אֶת הֶחָסֵר בְּפֶה וּבִכְתָב.

אֲנִי שוֹכֵב עַל מִטָתִי

אֲנִי יוֹשֵב עַל סַפָּתִי.

פָּרַת מֹשֶה רַבֵּנוּ.

=================

פָּרַת מֹשֶה רַבֵּנוּ       – אֶרֶץ וְשָמָיִם

בָּאָה אֶל חַדְרֵנוּ.       וְכָל אְַשֶר בַּמָּיִם

אָמְרָה לָנוּ פָרָה:       בָּרָא הָאֵל הַטּוֹב.

"מִי הָעוֹלָם בָּרָא?       אָמְרָה הִיא אָז: "שְׁמָעוּ,

אִמְרוּ, קְטַנִּים, לִי!"       אִמְרוּ אִם תֵּדָעוּ:

כָּל הַיְּלָדִים יַחַד        תּוֹרָה נָתַן מִי?"

עָנוּ כְּאִיש אֶחָד:        כָּל הַיְּלָדִים עָנוּ:

– מֹשֶה נָתַן לָנוּ,        אִמְרוּ, קְטַנִּים, לִי!"

וְאֵל נָתַן לוֹ.       – נִלְמַד, נִלְמַד תּוֹרָה,

אָמְרָה הִיא עוֹד: "הַסּוּ!       כִּי הִיא לָנוּ אוֹרָה,

מַה פֹּה כְֻּלְכֶם תַּעֲשֹוּ? –        וְחֶדֶר עִבְרִי פֹה.

מֶלֶךְ הַחַיּוֹת.

===============

הָלֹךְ הָלְכוּ הַחַיּוֹת לִמְשׁחַ עֲלֵיהֶן מֶלֶךְ. בָּא

הַצְּבִי וְאָמַר: לִי יֵש קַרְנַיִם גְּבֹהוֹת וְרַגְלַיִם דַּקּוֹת,

אֲנִי אֶמְלֹךְ!

בָּא הַזְּאֵב וְאָמַר: לִי יֵש שִנַּיִם חַדּוֹת, לִי הַכֹּחַ, אֲנִי אֶמְלֹךְ!

בָּא הַדֹּב וְאָמַר: מָהִיר אֲנִי מִכֻּלְכֶן וְחָכָם אֲנִי מִכֶּן, גַּם אוּכַל לָלֶכֶת עַל שְתַּיִם, אֲנִי אֶמְלֹךְ!

בָּא הַשּׁוּעָל וְאָמַר: יֵש לִי זָנָב שָֹעִיר וּמְגֻדָּל, אֲנִי אֶמְלֹךְ!

אוֹתִי מִשְחוּ לְמֶלֶךְ! – אָמַר הַקּוֹף – הֵן דְּמוּת אָדָם לִי, גַּם יוֹדֵעַ אֲנִי לִרְקֹד וּלְטַפֵּס עַל הָעֵצִים.

וְהָאֲרִי יָשַב לוֹ מִנֶּגֶד וְשָׁתָק. אָמְרוּ

הַחַיּוֹת: הַשְּׁתִיקָה סִמָּן יָפֶה הִיא לַחָכְמָה. – הָלְכוּ וְנָתְנוּ

עֲטֶרֶת הַמְּלוּכָה בְּרֹאש הָאְַרִי.

מֵאָז הָיָה הָאֲרִי לְמֶלֶךְ הַחַיּוֹת.

בֵּאוּר הַמִּלִים: לִמְשֹּׁחַ–לְהַמְלִיךְ (מִכָּאן – “מָשִיחַ”). מָהִיר – מְמַהֵר לַעֲשֹוֹת, זָרִיז. שָֹעִיר. – בַּעַל שֵֹעָר הַרְבֵּה.

שְאֵלוֹת: בַּמָה הִתְפָּאֵר הַצְּבִי? – בַּמָה

הִתְפָּאֵר הַזְּאֵב? – בַּמָּה הִתְפָּאֵר הַדֹּב? – בָּמָה הִתְפָּאֵר

הַשּׁוּעָל? – בַּמָה הִתְפָּאֵר הַקּוֹף? – מַדּוּעַ שָׁתַק הָאֲרִי? –

מֶה עָשֹוּ אָז הַחַיּוֹת? –

סְיָג לַחָכְמָה – שְתִיקָה.

עָבָר

       קָנִיתִי

קָנִיתָ       קָנִית

קָנָה       קָנְתָה

       קָנִינוּ

קְנִיתֶם       קְנִיתֶן

       קָנוּ

הֹוֶה

קוֹנֶה       קוֹנָה

קוֹנִים        קוֹנוֹת

עָתִיד

       אֶקְנֶה

תִּקְנֶה       תִּקְנִי

יִקְנֶה       תִּקְנֶה

       נִקְנֶה

תִּקְנוּ       תִּקְנֶינָה

יִקְנוּ       תִּקְנֶינָה.

צִוּוּי

קְנֵה        קְנִי

קְנוּ        קְנֶינָה.

הַתַּלְמִידִים כּוֹתְבִים: בָּנֹה, שָתֹה (עָתִיד: אֶשְתֶּה).

הַצַּיָּד וְהָאַוָּזָה.

===========

עַל הַחוֹל, הַחוֹל הַבָּהִיר,

שׁוֹטֵף נַחַל, נַחַל מָהִיר,

מֵימָיו זַכִּים, מְלֵאִים אוֹרָה.

וּבַנַּחַל אַוָּזָה צְחוֹרָה –

שֹוֹחָה עִם הֲמוֹן אֶפְרוֹחִים,

וְהֵמָּה שֹוֹחִים, שֹוֹחִים.

וּבַשָֹּדֶה הָלַךְ צַיָּד

לָצוּד נֵץ אוֹ עַיִט,

וְאֶת הָאַוָּזָה רָאֹה רָאָה,

אַךְ לֹא עָשָֹה לָהּ כָּל רָעָה –

רִחַם הָאֶפְרוֹחִים.

שְאֵלוֹת: אֵיפֹה שָֹחָה אַוָּזָה צְחוֹרָה? – מַדּוּעַ לֹא עָשָֹה לָהּ הַצַּיָּד כָּל רָעָה? –

הַיַּלְדָה וְהַזְּאֵב.

===========

הָיְתָה יַלְדָה קְטַנָּה. פַּעַם אַחַת אָמְרָה לָהּ אִמָּהּ:

– בִּתִּי הַטּוֹבָה! הִנֵּה אָפִיתִי הַיּוֹם עְִגּוֹת

טוֹבוֹת: קְחִי־נָא עֻגָּה אַחַת וּשְֹאִי אוֹתָהּ אֶל הַסַּבְתָּא, כִּי

חוֹלָה הִיא.

לָקְחָה הַיַּלְדָּה עֻגָה וְהָלְכָה. בַּדֶּרֶךְ רָאְַתָה פְרָחִים יָפִים, עָמְדָה לִקְטוֹף אוֹתָם בִּשְבִיל הַסַּבְתָּא.

פִּתְאֹם בָּא זְאֵב לִקְרָאתָהּ.

– שָׁלוֹם לָךְ, יַלְדָּה: לְאָן אַתְּ הוֹלֶכֶת?

– אֶל הַסַּבְתָּא – אָמְרָה הַיַּלְדָּה.

– וְאֵיפֹה יוֹשֶבֶת הַסַּבְתָּא?

– שָׁם בִּקְצֵה הַיַּעַר, בְּבַיִת קָטָן.

רָץ הַזְּאֵב אֶל קְצֵה הַיַּעַר, נִכְנָס אֶל הַבַּיִת,

בָּלַע אֶת הַזְּקֵנָה, לָבַשׁ אֶת בְּגָדֶיהָ וְשָׁכַב עַל

מִטָּתָהּ.

בָּאָה הַיַּלְדָּה אֶל בֵּית הַסַּבְתָא, נִגְּשָׁה אֶל הַמִטָּה וְאָמְרָה:

– שָׁלוֹם לָךְ סָבָתִי! הוֹ, מַדּוּעַ עֵינַיךְ כֹּה גְדוֹלוֹת?

– לִרְאוֹת אוֹתָךְ הֵיטֵב.

– מַדּוּעַ אָזְנַיִךְ כֹּה אֲרֻכּוֹת?

– לִשְמֹעַ הֵיטֵב דְּבָרָיִךְ.

– וּמַדּוּעַ שִׁנַּיִךְ כֹּה גְדוֹלוֹת?

– לֶאְֶכֹל אוֹתָךְ!

נִבְהְַלָה הַיַּלְדָּה וּבָרְחָה מֵהַבַּיִת. רָדַף

הַזְּאֵב אַחֲרֶיהָ. רָאָה אוֹתוֹ צַיָּד וְיָרָה בוֹ. נָפַל הַזְּאֵב מֵת.

בָּקַע הַצַּיָּד אֶת בֶּטֶן הַזְּאֵב וְהוֹצִיא מִקִּרְבּוֹ אֶת

הַזְּקֵנָה בְּרִיאָה וּשְׁלֵמָה.

הַחֲמוֹר וְעֵץ־הַדַּעַת.

===============

קָשֶׁה, קָשֶׁה לַחֲמוֹר גָּרֶם

רֹאשוֹ כְּלַפֵּי מַעְלָה הָרֶם.

אַךְ נָשָֹאתִי עָל אֶת רֹאשִי –

וְאִם כִּי עָלָה לִי בְקֹשִׁי;

וּרְאוּ אַף רְאוּ: כְּאָדָם מַמָש

בִּפְרִי הָעֵץ הַטוֹב אֶשְתַּמָש.

אַךְ נַפְשִי שַלְוָה לֹא יוֹדַעַת:

אוּלַי זֶהוּ עֵץ־הַדַּעַת?

כָּל יְצוּרַי בִי נִבְהָלִים:

עוֹד אוּכַל הַחְכִּים חַס וְשָלוֹם.

הַקְרָאָה ח.

אָבִי קָנָה לִי הַיּוֹם סֵפֶר. אֵיפֹה קְנִיתֶם אֶת הָעֵטִים?

הָאִשָּׁה הַזֹּאת בָּנְתָה אֶת בֵּיתָהּ.

הוּא יִקְנֶה לָהּ מַחְבֶּרֶת.

שְׁנֵה אֶת הַשִּׁעוּר.

אַל תִּשְׁתִּי, אְַחוֹתִי, אֶת הַמַּיִם הָאֵלֶה, כִּי קָרִים הֵם מְאֹד.

עֲשֵֹה כַּאֲשֶר עָשִֹיתִי אֲנִי.

מַדּוּעַ לֹא הַיִיתָ אֶתְמוֹל בְּבֵית־הַסֵּפֶר? חוֹלֶה הָיִיתִי.

אֶתְמוֹל הָיִינוּ בְגַן דּוֹדֵנוּ.

בְּנוֹתַי, אַל תִּהְיֶינָה עֲצֵלוֹת, הֱיֶינָה חָרוּצוֹת.

הַחְַמוֹר הַמְבַקֵּשׁ אֶת אָזְנָיו.

======================

אָמַר הַכֶּלֶב לַחְַמוֹר: אָזְנֶיךָ אְַרְִכּוֹת.

תָּמַהּ הַחְַמוֹר וְאָמַר: אָזְנַיִם לִי? וַאֲנִי אֵינִי יוֹדֵעַ אַיָּן.

צָחַק הַכֶּלֶב וְאָמַר: שוֹטֶה! הִנֵּה הֵן זְקוּפוֹת כְּקַרְנַיִם עַל רֹאשֶׁךָ.

נָשָֹא הַחְַמוֹר עֵינָיו, הֵרִים רֹאשוֹ, הִבִּיט וְאֶת אָזְנָיו לֹא רָאָה.

– הוֹי, טִפֵּשׁ שֶׁבַּבְּהֵמָה! – קָרָא הַכֶּלֶב, –

לָמָּה תַבִּיט לְמָעְלָה? הַבֵּט לְמַטָּה אֶל תּוֹךְ הַנַּחַל וְשָם

תִּרְאֶה אֶת אָזְנֶיךָ הַמְּשֻׁנּוֹת.

הִבִּיט הַחֲמוֹר, רָאָה צַלְמוֹ בַּנַּחַל וְעָנָה:

שַׁקְרָן אַתָּה, כֶּלֶב; אֲנִי רוֹאֶה בַּמַּיִם מִין חְַמוֹר אַחֵר,

שֶׁרַגְלָיו לְמַעְלָה וְרֹאשׁוֹ לְמָטָּה.

בֵּאוּר הַמִּלִים: תָּמַהּ – הִתְפַּלֵא. זְקוּפוֹת – עוֹמְדוֹת.

שְאֵלוֹת: מָה אָמַר הַכֶּלֶב אֶל הַחֲמוֹר? –

מַדוּעַ לֹא הֶאֱמִין לוֹ הַחֲמוֹר? – וְהָאִיש רוֹאֶה הוּא אֶת

אָזְנָיו? – וְאֵיפֹה אֶפְשָׁר לָנוּ לִרְאוֹת אֶת הָאָזְנַיִם שֶׁלָנוּ?

(בָּרְאִי). מָה רָאָה הַחֲמוֹר בַּמָּיִם? – מַדּוּעַ חָשַב כִּי שָׁם

חֲמוֹר אַחֵר? –

הַסְּנוּנִית וְאֶפְרוֹחֶיהָ.

===================

סְנוּנִית נֶחְמָדָה       הִיא עָפָה בְּלִי הֶרֶף.

מְנוּחָה לֹא יָדְעָה;       עָפָר וְקַשׁ נָשָֹאָה,

מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב       בָּנְתָּה דִירָה נָאָה;

וּבַקֵּן אַחֲרֵי כֵן       אֹכֶל, אִמָּא, לָנוּ תֵּנִי!"

הִטִּילָה בֵיצֵי־חֵן.       וְהָאֵם מְעוֹפֶפֶת

וַתִּדְגֹּר יְלָדִים –        וּרְמָשִֹים אוֹסֶפֶת

אֶפְרֹחִים נֶחְמָדִים,        בִּשְבִיל אֶפְרֹחֶיהָ

מְצַיְּצִים: "צִי־צִי,       הַמְחַכִּים אֵלֶיהָ.

עָבָר

       קַמְתִּי

קַמְתָּ        קַמְתְּ

קָם       קָמָה

       קַמְנוּ

קַמְתֶּם        קַמְתֶּן  

        קָמוּ

הֹוֶה

קָם       קָמָה

קָמִים       קָמוֹת

עָתִיד

       אָקוּם

תָּקוּם       תָּקוּמִי

יָקוּם       תָּקוּם

        נָקוּם

תָּקוּמוּ        תָּקֹמְנָה

יָקוּמוּ       תַּקֹמְנָה

צִוּוּי

קוּם        קוּמִי

קוּמוּ        קֹמְנָה

הַתַּלְמִידִים כּוֹתְבִים: רוּץ, גּוּר.

הַצָּב וְהַנָּשֶׁר.

==============

הַצָּב אָמַר אֶל הַנָּשֶׁר:

– לַמְּדֵנִי לָעוּף בַּמָּרוֹם, כְּמוֹ שָׁאַתָּה עָף.

אָמַר לוֹ הַנָּשֶׁר:

– לֹא לְךָ לָעוּף בַּמָּרוֹם, זְחַל עַל הָאֲדָמָה.

פָּצַר הַצָּב בַּנָּשֶׁר. לֹא יָכֹל הַנֶּשֶׁר לִשְׁמוֹעַ

עוֹד אֶת דְּבָרָיו. לָקַח אֶת הַצָּב, הֵרִים אוֹתוֹ עַד לַשָּׁמַיִם

וְהִפִּילוֹ. נָפַל הַצָּב אַרְצָה וָמֵת.

בֵּאוּר הַמִּלִים: פָּצַר – בִּקֵּש הַרְבֵּה.

שְאֵלוֹת:

מַה בִּקֵש הַצָּב מֵהַנָּשֶׁר? – מַדּוּעַ

לֹא מִלֵּא הַנֶּשֶר אֶת בַּקָשָׁתוֹ? – מֶה עָשָֹה הַנֶּשֶׁר כַּאֲשֶר

פָּצַר בּוֹ הַצָּב?

הַקְרָאָה ט.

אֲנַחְנוּ גַרְנוּ בָּעִיר הַזּאֹת שָׁלֹשׁ שָׁנִים.

הַיֶּלֶד הַזֶּה רָץ מַהֵר.

מָחָר אָקוּם בַּבֹּקֶר וְאֵלֵךְ לְבֵית הַסֵפֶר.

לֵאָה שָׁבָה מִן הַכְּפָר. סוּרוּ אֵלֵינוּ, חֲבֵרִים טוֹבִים.

הַחַזָּן שָׁר בְּקוֹל נָעִים מְאֹד.

הַצִּפְָּרִים.

===============

שָׁם בַּחֹרְשָה, עַל הֶעָנָף.

בָּנְתָה קֵן לָהּ צִפּוֹר־כָּנָף;

שָׁם הִמְלִיטָה בֵּיצִים שְתַּיִם,

נוֹלְדוּ לָהּ אֶפְרוֹחִים שְנָיִם.

“צִיף!” – הַפְּעוּטִים קוֹרְאִים. – “צִיף!”

“צִיף־צִיף! הָעוֹלָם מַה־יִּיף”…

בֵּאוּר הַמִּלִּים: חֹרְשָה – יַעַר קָטָן. הִמְלִיטָה – הִטִּילָה. מַה־יִּיִף – מַה־יָּפֶה.

הַחֲסִידוֹת.

==============

הַבִּיטוּ וּרְאוּ שָׁם עַל הַגַּג הַגָּבוֹהַּ אֶת הָעוֹף

הַגָּדוֹל בַּעַל הָרַגְלַיִם הָאֲדֻמּוֹת, הָאֲרֻכּוֹת וְהַדַּקּוֹת.

אוֹרֵחַ יָקָר! הוּא בָא אֵלֵינוּ לִפְנֵי חַג הַפָּסַח. הִנֵּה הוּא

עוֹמֵד עַל רֶגֶל אַחַת וּבְמַקּוֹרוֹ הָאָדֹם וְהָאָרֹךְ צְפַרְדֵּעַ

גְּדוֹלָה, סְעְִדָּה לְאֶפְרֹחָיו. צְפַרְדֵּעַ זוּ צָד בַּבִּצָּה.

וְהִנֵּה שָם טָסָה־עָפָה גַם רַעְיָתוֹ וּמַטְעָמִּים בְּפִיהָ – דָּג

קָטֹן שָׁלְתָה מִן הַנַּחַל. כַּמָּה דוֹאֲגוֹת הַחֲסִידוֹת

לְאֶפְרוֹחֵיהֶן!

כַּדִּים

        כַּדַּי

כַּדֶּיךָ       כַּדַּיִךְ

כַּדָיו        כַּדֶּיהָ

       כַּדֵּינוּ

כַּדֵּיכֶם        כַּדֵיכֶן

כַּדֵּיהֶם       כַּדֵיהֶן.

פָּרוֹת

       פָּרוֹתַי

פָּרוֹתֶיךָ       פָּרוֹתַיִךְ

פָּרוֹתָיו       פָּרוֹתֶיהָ

       פָּרוֹתֵינוֹ

פָּרוֹתֵיכֶם       פָּרוֹתֵיכֶן

פָּרוֹתֵיהֶם       פָּרוֹתֵיהֶן

הַתַּלְמִידִים כּוֹתְבִים: שָׁכַבְתִּי בְּמִטּוֹתַי. אָכַלְתִּי אֶת תַּפּוּחַי.

מִשְפָּט צֶדֶק.

================

זְאֵב וְשּׁוּעָל גָּרוּ יַחְדָּו.

רָאָה הַזְּאֵב, שֶהַשּׁוּעָל אוֹכֵל בְּשַֹר תַּרְנְגֹלֶת. הָלַךְ אֶל הַקּוֹף הַשּׁוֹפֵט וְאָמָר:

– הַשּׁוּעָל גָּנַב מִמֶּנּי תַּרְנְגֹלֶת.

הִזְמִין הַקּוֹף אֶת הַשּׁוּעָל לְדִין. וְהַשּׁוּעָל בְּאַחַת: לֹא גָנַבְתִּי.

מֶה עָשָֹה הַקּוֹף? עָנַשׁ אֶת שְׁנֵיהֶם:

– הַזְּאֵב יְשַׁלֵּם קְנָס שֶהֶעֱלִיל עַל הַשּׁוּעָל, וְהַשּׁוּעָל יְשַלֵּם קְנָס, שֶגָּנַב תַּרְנְגֹלֶת.

בֵּאוּר הַמִּלְּים: קְנַס דְּמֵי עוֹנֶש. הֶעֱלִיל – הֵעִיד שֶקֶר.

שְאֵלוֹת:

מִי הָיוּ אֵלֶּה, שֶׁגָּרוּ יַחַד? – מָה

רָאָה הַזְּאֵב? – מֶה עָשָֹה? – מֶה עָשָֹה הַקּוֹף מַה טָעַן הַשּׁוּעָל?

– אֵיךְ הָיָה מִשְׁפָּטוֹ שֶל הַקּוֹף? –

נָפֹל

עָבָר

       נָפַלְתִּי

נָפַלְתָּ       נָפַלְתְּ

נָפַל       נָפְלָה

       נָפַלְנוּ

נְפַלְתֶּם       נְפַלְתֶּן

        נָפְלוּ

הֹוֶה

נוֹפֵל       נוֹפֶלֶת

נוֹפְלִים       נוֹפְלוֹת

עָתִיד

       אֶפֹּל

תִּפֹּל       תִּפְּלִי

יִפֹּל        תִּפֹּל

        נִפֹּל

תִּפְּלוּ        תִּפֹּלְנָה

יִפְּלוּ       תִּפֹּלְנָה

צִוּוּי

נְפֹל       נִפְלִי

נִפְלוּ        נְפֹלְנָה

וְכֵן: נָבֹל, נָטֹש, נָטֹל.

מִפְּנֵי מַה הוֹלֵךְ הָעוֹרֵב בִּרְקִידָה.

==========================

פַּעַם אַחַת רָאָה הָעוֹרֵב אֶת הַיּוֹנָה מְהַלֶכֶת.

יָשְׁרָה בְעֵינָיו הְַלִיכַת הַיּוֹנָה וְהִתְחִיל מְהַלֵּךְ כְּמוֹתָהּ.

הָיוּ הָעוֹפוֹת שֹוֹחֲקִים עָלָיו. נִתְבַּיֵּשׁ הָעוֹרֵב וּבִקֵּש

לַחֲזֹר לַהֲלִיכָתוֹ – וְלֹא יָכֹל, לְפִי שֶבֵּין כָּךְ שָכַח גַּם

הֲלִיכָתוֹ הָרִאשוֹנָה, וְלֹא עָלְתָה בְיָדוֹ לֹא הֲלִיכָה רִאשוֹנָה

וְלֹא הֲלִיכָה אַחֲרוֹנָה וְהָיָה כִמְרַקֵּד.

טוֹב קַב שֶׁלּוֹ מֵחֲמִשָּה קַבִּים של חֲבֵרוֹ.

מְנוֹרָה.

יָחִיד	יְחִידָה	רַבִּים	רַבּוֹת
מְנוֹרָתִי	מְנוֹרָתִי	מְנוֹרָתֵנוּ	מְנוֹרָתֵנוּ
מְנוֹרָתְךָ	מְנוֹרָתֵךְ	מְנוֹרַתְכֶם	מְנוֹרַתְכֶן
מְנוֹרָתוֹ.	מְנוֹרָתָהּ.	מְנוֹרָתָם	מְנוֹרָתָן.

לִנְטוֹת: בֻּבָּה, שִֹמְלָה, פָּרָה, נוֹצָה.

הַפִּיל וְהַחַיָּט.

=================

בְּעִיר לוֹנְדוֹן הָיָה פִיל מְלֻמָּד, אֲשֶר הִתְהַלֵּךְ

בִּרְחוֹבוֹת הָעִיר וְלֹא עָשָֹה לְאִישׁ רָעָה. פַּעַם אַחַת הָלַךְ

הַפִּיל אֶל הַנָּהָר לִשְתּוֹת מָיִם. בַּדֶּרֶךְ עָבַר עַל יַד בֵּיתוֹ

שֶל חַיָּט אֶחָד. הַחַיָּט רָאָה אֶת הַפִּיל וְחָפֵץ לִצְחֹק עָלָיו. מֶה

עָשָֹה? פָּתַח אֶת הַחַלּוֹן וְהֶרְאָה לַפִּיל תַּפּוּחַ יָפֶה. הַפִּיל

קָרַב אֶל הַחַלּוֹן וְהוֹשִיט אֶת אַפּוֹ, אַךְ הַחַיָּט לֹא נָתַן לוֹ

אֶת הַתַּפּוּחַ, כִּי אִם דָּקַר בְּמַחַט בְּאַף הַפִּיל. הַפִּיל הָלַךְ

לוֹ אֶל הַנָּהָר, שָׁאַב שָׁם בְּאַפּוֹ מַיִם רַבִּים, שָׁב וְזָרַק אֶת

הַמַּיִם עַל הַחַיָּט, אְַשֶר יָשַׁב לִפְנֵי הַחַלּוֹן וְהָלַךְ

לוֹ.

הַדָּג הַקָּטָן.

==================

"הִזָּהֵר, קָטָן, אַל תָּשׁוּט אֶל הַחוֹף! שָם מַשְלִיךְ

דַּיָּג חַכָּה. בִּקְצֵה הַחַכָּה קֶרֶס, וְעַל הַקֶּרֶס תּוֹלָעַת.

אָסוּר, אָסוּר לִטְרֹף תּוֹלַעַת זוּ!"

כַּךְ אָמְרוּ הַדָּגִים הַגְּדוֹלִים לְדָג קָטָן.

חָשַב הַדָּג הַקָּטָן: "כְּלוּם תַּזִּיק טְעִימָה כָּל

שֶהִיא? הָבָה אֶטְעַם!" נֶחְפַּז וְהִתְקָרֵב אֶל הַתּוֹלַעַת, נְשָכָהּ –

וְנִתְלָה בַּקָּרֶס.

חִידָה:

אֵין לוֹ יָדַיִם, אֵין לוֹ רַגְלַיִם וְשֹוֹחֶה בַּמָּיִם.

הַקְרָאָה י.

בְּרֵאשִית הָאָבִיב אֶסַּע לְאֶרֶץ יִשְֹרָאֵל. אַל

תִּגַע בַּתְּמוּנוֹת פֶּן תִּשְׁבֹּר אוֹתָן. שְׁמַע, בְּנִי, לְקוֹל

אָבִיךָ וְאַל תִּטֹּש תּוֹרַת אִמֶּךָ. בָּאָסִיף יִשְּׁרוּ הֶעָלִים מִן

הָעֵצִים וְיִבְּלוּ, הַאָב אָמַר לְבָנָיו: לִפְנֵי כָּל אֲרֻחָה תִטְּלוּ

אֶת יְדֵיכֶם. אַל תִּגַּע בַּתַּיִש פֶּן יִגַּח אוֹתְךָ בְּקַרְנָיו.

אִמִּי, תְּנִי לִי כֶסֶף וְאֶקְנֶה לִי סֵפֶר.

הָאַרְנָבוֹת הַפַּחְדָנִיּוֹת.

====================

אָמְנָם פַּחְדָנִיּוֹת אָנוּ, אַרְנָבוֹת,

עֵינֵינוּ חֲרֵדוֹת וְרַכִּים הַלְּבָבוֹת.

מִקּוֹל עָלֶה נִדָּף בְּשָֹרֵנוּ זֶה סוֹמֵר,

מָתְנֵינוּ נְשַנֵּס וְנָנוּס בְּלִי אֹמֶר.

עוֹף כִּי יִתְעוֹפֵף, צִרְצוּרִים מְנַתְּרִים –

כֻּלָנוּ בֵּין עִשְֹבֵי הַשָֹּדֶה מִסְתַּתְּרִים.

רוּחַ בֵּין עְַלֵי הָעֵץ יַעֲבֹרָה –

הָלֵב בָּנוּ יָמוּת מִפַּחַד וּמוֹרָא.

וְאוּלָם מִיָּדֵךְ הַטּוֹבָה, יַקִּירָה,

נֹאכַל יְרָקוֹת וּמְאוּמָה לֹא נִירָא.

לָמָה יִרְדֹף הַכֶּלֶב אַחֲרֵי הָאַרְנֶבֶת.

===========================

לִפְנֵי הַרְבֵּה הַרְבֵּה שָנִים יָצְאָה לָהּ הָאַרְנֶבֶת הָעִירָה לִקְנוֹת דְּבַר־מָה בַּשּוּק. בַּדֶּרֶךְ נִקְרְעוּ נְעָלֶיהָ וְנִרְאוּ כַפּוֹת רַגְלֶיהָ, הוֹי צָרָה, הוֹי צוּקָה, אֵיךְ תָּבוֹא הַשּוּקָה! אֵיךְ תֵּרָאֶה בֵּין הַחַיִּים בְּלִי נַעֲלָיִם? הָלְכָה לָהּ הָאַרְנֶבֶת בְּקוֹל יְלָלָה: הָעִתִּים כֹּה קָשׁוֹת, אֵיךְ אֶקְנֶה לִי נְעָלִים חֲדָשוֹת? רָאֲתָה מֵרָחוֹק אֵשׁ מְהַבְהֶבֶת, קָרְבָה אֵלֶיהָ הָאַרְנֶבֶת וְהִתְחַמְּמָה לְאוֹרָהּ.

רוֹבֶצֶת הָאַרְנֶבֶת, רוֹבֶצֶת וְהִנֵּה כֶלֶב הוֹלֵךְ וּבָא לִקְרָאתָהּ. בַּיָּמִים הָהֵם הָיָה שָׁלוֹם בֵּין הַכֶּלֶב וּבֵין הָאַרְנֶבֶת וְלֹא יָרְאָה מִפָּנָיו.

וְהַכֶּלֶב מַחֲלָצוֹת לָבַשׁ, מִצְנֶפֶת לְרֹאשׁוֹ חָבַשׁ, אַךְ אַרְבַּע עָלָיו הָיוּ יָפוֹת מִכָּל אְַשֶר עָלָיו. קָרְאָה לוֹ הָאַרְנֶבֶת עוֹד מֵרָחוֹק.

– שָׁלוֹם, אָחִי, מֵאַיִן? – מִן הָעִיר אֲנִי בָא, עָנָה הַכֶּלֶב, בָּעִיר הָיִיתִי, נְעָלִים לִי קָנִיתִי. יָפוֹת הֵן, הַאִם לֹא כֵן? – יָפוֹת הֵן עַד מְאֹד! הוֹ, כָּמָּה הֵן נָאוֹת! גַּם אֲנִי צְרִיכָה לִנְעָלִים כָּאֵלֶה. חְַפֵצָה אֲנִי רַק לִרְאוֹת, אִם הֵן הוֹלְמוֹת אוֹתִי. הֲתִתֵּן לִי לָמֹד אוֹתָן?

בְּבַקָּשָה מֹדִי! הָאַרְנֶבֶת נָעְַלָה אֶת הַנְּעָלִים עַל אַרְבַּע רַגְלֶיהָ וְאָמְרָה: – נִפְלָא! וְאֵינָן לוֹחֲצוֹת כְּלָל, הַרְשֵנִי לָרוּץ הֵנָּה וָהֵנָּה. – רוּצִי!

רָצָה הָאַרְנֶבֶת. כַּאֲשֶׁר הָיְתָה כְבָר רְחוֹקָה הֵנִיעָה לַכֶּלֶב בְּכַפָּהּ הָאַחַת וְהִתְחִילָה בּוֹרָחַת. וְהַכֶּלֶב נוֹבֵחַ, צוֹרֵחַ: – אוֹי־וַי, אוֹי־וַי – נְעָלַי, נְעָלָי! וְהָאַרְנֶבֶת אֶת רַגְלֶיהָ תָּרִים וְרָצָה דֶרֶךְ שָֹדוֹת וְכָרִים, בְּקָעוֹת וְהָרִים.

מִן הַיּוֹם הַהוּא וָהָלְאָה עוֹיֵן הַכֶּלֶב אֶת הָאַרְנֶבֶת. וּכְשֶהוּא רוֹאֶה אוֹתָהּ הוּא רָץ אַחְַרֶיהָ נוֹבֵחַ וְצוֹרֵחַ:

• אוֹי־וַי, אוֹי־וַי – נְעָלַי, נְעָלָי!

בֵּאוּר הַמִלִּים: צוּקָה – צָרָה. מְַחֲלָצוֹת – בְּגָדִים יָפִים. עוֹיֵן – שֹוֹנֵא.

הֶחָתוּל וְהָעַכְבָּר בְּתֵבַת נֹחַ.

======================

לִפְנֵי הַמַּבּוּל הִכְנִיס נֹחַ אֶל הַתֵּבָה אֶת כָּל הַחַיּוֹת, הַבְּהֵמוֹת וְהָעוֹפוֹת; הָיוּ בֵינֵיהֶם גַּם הֶחָתוּל וְהָעַכְבָּר.

קָם הֶחָתוּל עַל הָעַכְבָּר וְחָפֵץ לְטָרְפוֹ. בָּרַח הָעַכְבָּר, וְהֶחָתוּל רָדַף אַחְַרָיו. בְּדַרְכּוֹ מָצָא לוֹ הָעַכְבָּר חוֹר. נִכְנַס אֶל תּוֹכוֹ וְהִתְחַבֵּא שָׁם.

כָּעַס הֶחָתוּל כַּעַס גָּדוֹל. הִכְנִיס אֶת כַּפּוֹ לְתוֹךְ הַחוֹר, אָחַז בְּצִפָּרְנָיו אֶת לֶחְיֵי הָעַכְבָּר, קָרַע מֵהֶן חֲתִיכָה – וְשָׁב לִמְקוֹמוֹ.

כְּשֶהָלַךְ הֶחָתוּל – עָמַד הָעַכְבָּר לִפְנֵי נֹחַ וּבִקֵּש מִמֶּנּוּ שֶיִּתְפָּר־לוֹ אֶת מְקוֹם הַפָּצַע. אָמַר לוֹ נֹחַ: לֵךְ וְהָבֵא לִי שַֹעֲרָה מִזְּנַב הַחֲזִיר וְאֶתְפָּר־לְךָ אֶת מַכָּתֶךָ. וַיַּעַשֹ הָעַכְבָּר כֵּן. וּמְקוֹם תְּפִירָה זוֹ עוֹד נִכָּר בְּלֶחְיֵי הָעַכְבָּר עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

עָרְמַת הָאַרְנֶבֶת.

==================

שְאֵלוֹת: א‎) אֵיפֹה נִפְגְשׁוּ הַשּׁוּעָל וְהָאַרְנֶבֶת? (תְּמוּנָה א). ב) מֶה חָפֵץ הַשּׁוּעָל לַעְַשֹוֹת לָאַרְנֶבֶת? (תְּמוּנָה ב). ג) מַה בִּקְשָׁה הָאַרְנֶבֶת? ד) מֶה עָשְֹתָה הָאַרְנֶבֶת אַחֲרֵי אֲשֶר נָתַן לָהּ

הַשּׁוּעָל בַּקָּשָתָהּ? (תְּמוּנָה ג). ה) לָמָה רָץ הַשּׁוּעָל אַחֲרֵי הָאַרְנֶבֶת? ו‎ )אֵיזֶה עֵץ מָצְאָה הָאַרְנֶבֶת בְּדַרְכָּהּ? (תְּמוּנָה ד). ז‎ ) מֶה עָשְֹתָה הָאַרְנֶבֶת? ח‎) וּמֶה עָשָֹה הַשּׁוּעָל? (תְּמוּנָה ה) ט) מַה קָרָה אֶת הַשּׁוּעָל? י) מַדּוּעַ נִתְקַע בֵּין הָעֵצִים אַךְ הַשּׁוּעָל וְלֹא הָאַרְנֶבֶת? יא) מָה הָיָה סוֹף

הַשּׁוּעָל? (תְּמוּנָה ו). יב) מֶה עָשֹוּ הָאַרְנָבוֹת?

מִלִּים לִתְשוּבוֹת:

לִטְרֹף. כִּי יָרֵא פֶּן תִּבְרַח הָאַרְנֶבֶת.

עֵצִים־תְּאוֹמִים, שְנֵי עֵצִים מְחֻבָּרִים מִלְּמָטָה,

הַשּׁוּעָל עָבֶה מִן הָאַרְנֶבֶת. מֵת.

הִתְאַסְפוּ מִסָּבִיב וְשָֹמְחוּ.

תַּרְגִּיל: יְחַבְּרוּ הַתַּלְמִידִים סִפּוּר עַל פִּי הַצִּיּוּרִים הָאֵלֶּה.

הָעוֹרֵב וְהֲזָּמִיר.

==============

הָעוֹרֵב וְהַזָּמִיר רָבוּ. זֶה אָמַר: "קוֹלִי עָרֵב

מִקּוֹלֶךָ", וְזֶה אָמַר: “קוֹלִי עָרֵב מִקּוֹלֶךָ”. הִתְעָרְבוּ

וְאָמְרוּ: "נִשְׁאַל אֶת זֶה שֶיָּבֹא לִקְרָאתֵנוּ תְּחִלָּה –

וְיִשְׁפֹּט בֵּינֵינוּ וּמִי שֶקּוֹלוֹ עָרֵב יוֹתֵר יְנַקֵּר אֶת עֵין

חֲבֵרוֹ".

בָּא לִקְרָאתָם חְַזִיר. עָמְדוּ וְשָׁרוּ לְפָנָיו

וְשָׁאֲלוּ אֶת דַּעְתּוֹ. עָנָה הַחֲזִיר: "קוֹל הָעוֹרֵב עָרֵב יוֹתֵר,

שֶהוּא חָזָק מִקּוֹל הַזָּמִיר". נִקֵּר הָעוֹרֵב אַחַת מֵעֵינֵי

הַזָּמִיר. עָלָה הַזָּמִיר עַל אֶחָד מֵעַנְפֵי הָעֵץ וְיָשַב וּבָכָה.

אָמַר לוֹ הָעוֹרֵב: "לָמָּה אַתָּה בוֹכֶה, זָמִיר, עַל עֵינְךָ

שֶנִּקַּרְתִּי? הְַלֹא כָךְ הִתְנִינוּ מֵרֹאש". עָנָה הַזָּמִיר: לֹא עַל

עֵינִי אֲנִי בוֹכֶה, עוֹרֵב! אֶלָא עַל מָה אֲנִי בוֹכֶה? עַל שֶהַחֲזִיר

הָיָה לִי לְשוֹפֵט.

זְבוּבִים.

============

פַּעַם אָמְרָה הַזְּבוּבָה אֶל שְלֹשֶת יְלָדֶיהָ:

– הִשָּמְרוּ מִפְּנֵי הַדְּבָש, מִפְּנֵי הַיַּיִן וּמִפְּנֵי הַנֵּר! הַצָּעִיר שֶבָּהֶם חָשַב בְּלִבּוֹ:

– אִי! אֵין סַכָּנָה! הַדְּבַש הְַלֹא כָל כָּךְ מָתוֹק!

הָלַךְ וְאָכַל – וְנִשְאַר תָּלוּי וְדָבוּק בּוֹ וְיָצְאָה נִשְמָתוֹ.

הַשֵּנִי חָשַב:

– אִי! הַיַּיִן הְַלֹא כָל כַּךְ נָעִים! הָלַךְ וְשָתָה וְטָבָע.

וְהַבְּכוֹר שֶבָּהֶם אָמָר:

– אְַבָל הַנֵּר הֲלֹא אֵין זֶה לֹא מַאֲכָל וְלֹא מַשְקֶה!

הָלַךְ וְהִתְחַמֵּם לְאוֹרוֹ – וְנִשְֹרָף.

שְׁאֵלוֹת: מָה אָמְרָה הַזְּבוּבָה אֶל שְׁלֹשֶׁת

יְלָדֶיהָ? – מֶה חָשַׁב הַצָעִיר שֶבַּזְּבוּבִים? – מֶה עָשָֹה? – מֶה

הָיָה סוֹפוֹ? – מֶה חָשַב הַשֵּנִי? – מֶה עָשָֹה? מֶה הָיָה סוֹפוֹ? –

מָה אָמַר הַבְּכוֹר שֶבַּזְּבוּבִים? – מֶה עָשָֹה – מֶה הָיָה

סוֹפוֹ?

הַזָּמִיר הֶעָנָו.

=============

בְּיוֹם בְּרֹא אְֶלֹהִים אֶת הַצִפֳּרִים, בָּאוּ וְעָמְדוּ כֻלָּן לִפְנֵי הַבּוֹרֵא בְטַעֲנוֹתֵיהֶן.

הָאַוָּז טָעַן: “אֵינִי רוֹצֶה בְרַגְלַי הַיְרְִקּוֹת”!

הַקּוּקִיָּה טָעֲנָה: “אֵינִי חֲפֵצָה בִזְנָבִי הָאָדֹם”!

הַחֹרְפִי טָעַן: “לָמָּה לִי רֹאשִׁי הַכָּחֹל”?

הַחוּגָה טָעֲנָה: “לָמָּה לִי שְׁלֹשָׁה צְבָעִים בְּבַת־אֶחָת: אָדֹם, כָּחֹל וְיָרֹק”?

רַק הַזָּמִיר שָֹמַח בְּחֶלְקוֹ וְלֹא הָיוּ לוֹ שוּם טַעֲנוֹת לְהַקָּדוֹש בָּרוּךְ הוּא.

רָאָה הַבּוֹרֵא שֶהַזָּמִיר עָנָו הוּא – מָצָא חֵן בְּעֵינָיו וַיֹּאמֶר אֵלָיו.

– הַרְבֵּה צִפֳּרִים־מְזַמְּרוֹת בָּרָאתִי; לְכָל אַחַת

וְאַחַת – זְמִירוֹתֶיהָ הַיָּפוֹת; לֵךְ וְהַקְשֵב יָפֶה, יָפֶה לְכָל

אוֹתָן הַזְּמִירוֹת הַנָּאוֹת וּמִכֻּלָּן יַחַד תְּחַבֵּר אֶת

זְמִירָתְךָ שֶתִּהְיֶה יוֹתֵר יָפָה, יוֹתֵר נְעִימָה מִשֶּלָּהֶן.

הָלַךְ הַזָּמִיר וְעָשָֹה כַעֲצַת אֱלֹהִים.

וּמִנִּי אָז הָיָה הַזָּמִיר לְמֶלֶךְ הַצִפֳּרִים־הַמְזַמְּרוֹת.

נָשֹׁל

עָבָר

       נָשַׁלְתִּי

נָשַׁלְתָּ       נָשַׁלְתְּ

נָשַׁל       נָשְׁלָה

       נָשַׁלְנוּ

נְשַׁלְתֶּן       נְשַׁלְתֶּם

       נָשְׁלוּ

הֹוֶה

נוֹשֵׁל       נוֹשְׁלָה

נוֹשְׁלִים       נוֹשְׁלוֹת

עָתִיד

       אֶשַׁל

תִּשַּׁל        תִּשְׁלִי

יִשַּׁל        תִּשַּׁל

       נִשַּׁל

תִּשְּׁלוּ       תִּשַּׁלְנָה

יִשְּׁלוּ       תִּשַּׁלְנָה

צִווּי

שַׁל       שְׁלִי

שְׁלוּ        שַׁלְנָה

וְכֵן: נָשֹּק, נָגֹשּׂ, נָזֹל.

הַקּוּקִיָּה נֶעֱלֶבֶת.

=================

הַזַּרְזִיר שָׁב מִן הָעִיר, פָּגְשָׁה אוֹתוֹ הַקּוּקִיָּה. שָאֲלָה אוֹתוֹ:

– מַה מְדַבְּרִים הַבְּרִיּוֹת שֶׁבָּעִיר עַל אֹדוֹת שִירֵיהֶן שֶל צִפְָּרֵי־הַיָּעַר; לְמָשָׁל עַל־דְּבַר הַזָּמִיר?

– כָּל הָעִיר מְהַלֶּלֶת אֶת שִירָתוֹ הַיָּפָה.

– וְעַל אֹדוֹת הַחוּגָה?

– רַבִּים מְהַלְּלִים אֶת קוֹלָהּ הַמְּצַלְצֵל.

– וְעַל דְּבַר הַקִּיכְלִי?

– יֵש שֶׁמְּהַלְּלִים גַּם אוֹתוֹ!

– וְעַל אֹדוֹתַי?

– לֹא שָׁמַעְתִּי דָבָר!

נֶעֶלְבָה הַקּוּקִיָּה וְאָמְרָה בְכָעַס:

– אִם זָרִים אֵינָם מְהַלְּלִים אוֹתִי – אֲנִי אְַהַלֵּל אֶת עַצְמִי.

יְהַלְּלוּךָ זָרִים וְלֹא פִיךָ.

יָשֹׁב

עָבָר

       יָשַׁבְתִּי

יָשַׁבְתָּ       יָשַׁבְתְּ

יָשַׁב        יָשְׁבָה

       יָשַׁבְנוּ

יְשַׁבְתֶּם       יְשַׁבְתֶּן

       יָשְׁבוּ.

הֹוֶה

יוֹשֵׁב        יוֹשֶׁבֶת

יוֹשְׁבִים       יוֹשְׁבוֹת

עָתִיד

       אֵשֵׁב

תֵּשֵׁב        תֵּשְׁבִי

יֵשֵׁב        תֵּשֵׁב

       נֵשֵׁב.

תֵּשְׁבוּ        תֵּשַׁבְנָה

יֵשְׁבוּ        תֵּשַׁבְנָה

צִוּוּי

שֵׁב       שְׁבִי

שְׁבוּ       שֵׁבְנָה

וְכֵן: יָרֹד, יָלֹךְ, יָצֹא, יָדֹעַ

יָגֹעַ

עָבָר

       יָגַעְתִּי

יָגַעְתָּ       יָגַעַת

יָגַע       יָגְעָה

       יָגַעְנוּ.

יְגַעְתֶם        יְגַעְתֶּן

       יָגְעוּ.

הֹוֶה א.

יָגֵעַ       יְגֵעָה

יְגֵעִים       יְגֵעוֹת

עָתִיד

       אִיגַע

תִּיגַע       תִּיגְעִי

יִיגַע       תִּיגַע

       נִיגַע

תִּיגְעוּ       תִּיגַעְנָה

יִיגְעוּ       תִּיגַעְנָה

"

הֹוֶה ב.

יוֹרֵשׁ       יוֹרֶשֶׁת

יוֹרְשִׁים       יוֹרְשׁוֹת

צִוּוּי

יְגַע       יִגְעִי

יִגְעוּ        יְגַעְנָה

וְכֵן: יָשֹן, יָנֹק, יָטֹב.

הַקְרָאָה יא.

אִם יֵרֵד מָחָר גֶּשֶם, לֹא אֵלֵךְ הַיַּעֲרָה, כִּי אִם

אֵשֵׁב בַּבַּיִת. גַּם אַתָּה לֹא תֵצֵא מִבֵּיתְךָ וְתִלְמַד כָּל

הָעֶרֶב, לְמַעַן תֵּדַע הֵיטֵב אֶת שִעוּרֶיךָ. צֵא, בְּנִי, מִבֵּיתְךָ

עֲשָׁרָה רְגָעִים לִפְנֵי הַשָּׁעָה הַשְּׁמִינִית, שֶׁלֹּא תְאַחֵר

לָבוֹא לְבֵית הַסֵּפֶר. תַּלְמִיד חָרוּץ יֵשֵב לְהָכִין אֶת שִׁעוּרָיו

וְלֹא יִיעַף וְלֹא יִיגַע לַחְזֹר שֵנִית, עַד אֲשֶר יֵדַע אֶת שִׁעוּרוֹ.

אֶת מְקוֹם הַבַּטָלָה תִירַשׁ הָעֲבוֹדָה.

עַקְשָנִים.

=============

הַפִּיל, בַּעַל־הַחֶדֶק, עָבַר פַּעַם עַל פְּנֵי גֶשֶׁר צַר, אְַשֶׁר מִתַּחְתָּיו עָבַר נַחַל שׁוֹטֵף. וְהִנֵּה לִקְרָאתוֹ – חְַמוֹר. פָּקַד הַפִּיל עַל הַחְַמוֹר: – שְׁנֵינוּ לֹא נַעֲבֹר פֹּה; פַּנֵה לִי דֶּרֶךְ! עָנָה הַחְַמוֹר:

– לֹא, לֹא אֲפַנֶּה! אִם לְפַנּוֹת – פַּנֵּה אָתָּה! אָז צָעַק הַפִּיל בְּכַעַס: – הַאֲנִי אַפַנֶּה דֶרֶךְ לַחֲמוֹר? הָיֹה לֹא תִהְיֶה! שָׁאַל הַחְַמוֹר:

– עַל מַה זֶה וְלָמָּה? הֲיֵש לְךָ חֶדֶק אָרֹךְ כָּמוֹנִי? לִכְבוֹדִי – פַּנֵּה דֶרֶךְ! – הַחֶדֶק – אֵינֶנּוּ וְלֹא כְלוּם; אִם לְכָבוֹד – תֵּן כָּבוֹד לְאָזְנַי הָאֲרֻכּוֹת. שֶׁלִּי אֲרֻכּוֹת – מִשֶּׁלָּךְ.

– שֶׁקֶר!

– אְֶמֶת!

כָּכָה רָבוּ שְׁנֵיהֶם זְמָן רָב, וְאַף אֶחָד מֵהֶם לֹא חָפֵץ לְפַנּוֹת דֶּרֶךְ לַשֵּׁנִי.

וְסוֹפוֹ שֶל דָּבָר? הַחֲמוֹר כָּעַס וְנָגַח אֶת הַפִּיל; אָז מִהֵר הַפִּיל לְהָשִׁיב מַכָּה לְמַכֵּהוּ – נִכְשַׁל וְנָפַל הַמָּיְמָה. חָפֵץ הַחְַמוֹר לָדַעַת מֶה הָיָה לְשֹוֹנְאוֹ הַפִּיל – נִכְשַׁל וְנָפַל גַּם הוּא הַמּיְמָה.

בֵּאוּר הַמִּלִּים: נַחַל שוֹטֵף – נַחַל שֶמֵּימָיו אֵינָם עוֹמְדִים, אֶלָּא שוֹטְפִים וְעוֹבְרִים. – חֶדֶק – הָעֶצֶם הַבּוֹלֶטֶת מֵאַפּוֹ שֶל הַפִּיל, שֶבָּה הוּא דוֹקֵר וְדוֹחֵק.

שְׁאֵלוֹת: אֵיפֹה נִפְגְשׁוּ הַפִּיל וְהַחֲמוֹר? –

מֶה חָפֵץ כָּל אֶחָד מֵהֶם? (שֶהַשֵּנִי יְפַנֶּה…) – בַּמֶּה הִתְפָּאֵר הַפִּיל? –וּבַמֶּה הִתְפָּאֵר הַחֲמוֹר? – מִי מֵהֶם נָגַח

אֶת חְַבֵרוֹ בָרִאשׁוֹנָה? – מַה קָרָה לַפִּיל כְּשֶהֵשִיב מַכָּה

לְמַכֵּהוּ?– וּמֶה עָלָה בְסוֹף לַחֲמוֹר? –

שְתֵּי פְעָמִים שְתַּיִם הֵן אַרְבַּע.

=======================

I

מֹשֶׁה הָלַךְ בַּבֹּקֶר לְבֵית־הַסֵּפֶר. אִמּוֹ נָתְנָה לוֹ פַת לֶחֶם בְּחֶמְאָה, בַּקְבּוּק מָלֵא חָלָב וְאַרְבָּעָה תַפּוּחִים. אֶת כָּל אֵלֶּה שָֹמָה בְיַלְקוּטוֹ. בֵּית־הַסֵּפֶר הָיָה רָחוֹק מִחוּץ לָעִיר. בַּיַּלְקוּט הָיָה חוֹר, נָפְלוּ הַתַּפּוּחִים מִן הַיַּלְקוּט.

בְּבֹקֶר זֶה יָצְאוּ הָאַרְנֶבֶת וְהַסְּנָאִי לְטַיֵּל וּמָצְאוּ אֶת אַרְבַּעַת הַתַּפּוּחִים. הִתְחִילוּ לְחַלֵּק בֵּינֵיהֶם אֶת אַרְבַּעַת הַתַּפּוּחִים. רָצָה הַסְּנָאִי הַמְפַצֵּחַ לְהַרְאוֹת אֶת כֹּחוֹ בְחֶשְׁבּוֹן, חִלֵּק אֶת הַתַּפּוּחִים בְאֹפֶן זֶה: לָאַרְנֶבֶת נָתַן תַּפּוּחַ אֶחָד וְלוֹ הִשְׁאִיר שְלֹשָה…

– הְַיָפֶה חִלַּקְתָּ? – הֵעִירָה הָאַרְנֶבֶת הַפַּזְּלָנִית. לָקְחָה הָאַרְנֶבֶת אֶת הַמְּצִיאָה וְחִלְּקָה הִיא בְּאֹפֶן אַחֵר: לַסְּנָאִי נָתְנָה תַפּוּחַ אֶחָד וְלָהּ הִשְׁאִירָה שְׁלֹשָׁה…

– כִּמְדוּמַנִּי, שֶׁגַּם אַתְּ אֵינֵךְ בְּקִיאָה בְהִלְכוֹת חֲלֻקָּה, – קָרָא הַסְּנָאִי. יָשְׁבוּ הַשְּׁנַיִם וְחָשְׁבוּ כֵיצַד מְחַלְקִים אֶת הַמְּצִיאָה חֵלֶק כְּחֵלֶק וְלֹא יָדָעוּ.

־־־־־־־־

ll

בֵּין כֹּה וָכֹה רָעֵב מֹשֶׁה. הוֹרִיד אֶת יַלְקוּטוֹ מִעַל שִׁכְמוֹ לְהוֹצִיא מִשָּם תַּפּוּחַ. – אֲהָהּ! אַיָּם הַתַּפּוּחִים? וַדַּאי שֶנַּפְלוּ בַדֶּרֶךְ. שָׁב וּמָצָא אֶת הָאַרְנֶבֶת הַפַּזְלָנִית וְאִתָּהּ הַסְּנָאִי הַמְפַצֵּחַ. – שָׁלוֹם לָכֶם! – קָרָא מֹשֶׁה – הַמְּצָאתֶם אֶת תַּפּוּחָי? – כֵּן, מָצָאנוּ וְאֵין אָנוּ יְכֹלִים לְחַלֵּק בֵּינֵינוּ.

– חָכְמָה גְדוֹלָה, – צָחַק מֹשֶׁה – כָּל אֶחָד מְקַבֵּל שְׁנֵי תַפּוּחִים.

– שְׁנַיִם! שְׁנָיִם? מִנַּיִן אַתָּה יוֹדֵעַ? – אֲנִי יוֹדֵעַ, מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי לוֹמֵד בְּבֵית־הַסֵּפֶר. – וּבְבֵית־הַסֵּפֶר מְלַמְּדִים אוֹתְךָ, שֶׁשְּׁתֵי פְעָמִים שְׁתַּיִם הֵן אַרְבַּע? – אֶת הַכֹּל לוֹמְדִים בְּבֵית־הַסֵּפֶר, אְַפִילוּ לָצֵאת בִּמְחוֹלוֹת. אֲנִי יוֹדֵעַ כַּמַּה הֵן שֶׁבַע פְּעָמִים שֶׁבַע!

הָאַרְנֶבֶת הִתְפַּלְאָה מְאֹד: זֶה הַיֶּלֶד יוֹדֵעַ הוּא אֶת הַכֹּל… – גַּם אֲנִי רוֹצֶה לָלֶכֶת אֶל בֵּית־הַסֵּפֶר. – אַדְרַבָּא, בּוֹאוּ אִתִּי! אָמַר, עַכְשָׁו אֲנִי הוֹלֵךְ לְשָם. הַמּוֹרֶה יוֹשִיב אֶתְכֶם תַּחַת הַסַּפְסָל, וְאוּלָם צְרִיכִים אַתֶּם לָשֶׁבֶת בִּמְנוּחָה, כִּי בְּבֵית־הַסֵּפֶר אָסוּר לְהִשְׁתּוֹבֵב.

– הַאֵין שָׁם כְּלָבִים? – שָׁאְַלָה הָאַרְנֶבֶת. – כְּלָבִים? לַאו דַּוְקָא, אֵין שָׁם כְּלָבִים. נִמְלַךְ גַּם הַסְּנָאִי. בְּדַעְתּוֹ וְאָמָר.

– גַּם אֲנִי אֵלֵךְ לְבֵית־הַסֵּפֶר. הִתְגַּנְּבוּ לְתוֹךְ בֵּית־הַסֵּפֶר וְיָשְבוּ בִמְנוּחָה תַחַת הַסַּפְסָל. בָּא הַמּוֹרֶה וְהִתְחִילוּ הַלִּמּוּדִים: – אַרְבַּע פְּעָמִים אַרְבַּע – כַּמָּה הֵן? – שָׁאַל הַמּוֹרֶה. – נִלְמַד כַּאן הַרְבֵּה דְבָרִים, – לָחֲשָׁה הָאַרְנֶבֶת לַסְּנָאִי בַּחֲשָׁאי. כֶּלֶב הַשּׁוֹמֵר, הְַלֹא הוּא מוֹצִיק, הִרְגִּישׁ, כִּי בְּבֵית־הַסֵּפֶר יֶשְׁנָם אוֹרְחִים לֹא קְרוּאִים, הִתְפָּרֵץ לַמַּחְלָקָה וְהִתְחִיל לִנְבּוֹחַ:

– הַב! הַב! הָב!

תּוֹךְ כְּדֵי דִבּוּר פָּרְצוּ הָאַרְנֶבֶת וְהַסְּנָאִי בְּעַד הַחַלּוֹן הַפָּתוּחַ. מוֹצִיק רָדַף אַחֲרֵיהֶם, אֲבָל לֹא הִשִֹּיג אוֹתָם.

– בֵּית־סֵפֶר טוֹב, וְאוּלָם כְּלָבִים לוֹמְדִים שָׁם, הִתְאוֹנֵן לִפְנֵי הָאַרְנֶבֶת. הַאָרְנֶבֶת לֹא עָנְתָה דָבָר מֵרֹב פָּחַד.

צַעַר בַּעְַלֵי־חַיִּים.

=================

אֲגָדָה

א.

פַּעַם אַחַת עָבַר רַבִּי יְהוּדָה בָרְחוֹב. הוֹבִילוּ עֵגֶל לִשְׁחִיטָה. בָּרַח הָעֵגֶל וְהִכְנִיס רֹאשׁוֹ תַּחַת כְּנַף־בִּגְדוֹ שֶׁל הָרַבִּי וְגָעָה: מֶה־מֶה! כְּאִלוּ הוּא מִתְחַנֵּן: הַצִּילֵנִי!

אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוּדָה: לֵךְ לְמָקוֹם שֶמּוֹבִילִים אוֹתְךָ, כִּי לְכַךְ נוֹצָרְתָּ! רָאוּ זֹאת מִן הַשָּׁמָיִם. אָמַר אֲדֹנָי: אִם אֵין בְּלִבּוֹ רַחֲמִים עַל בַּעֲלֵי חַיִּים – יָבֹאוּ עָלָיו יִסּוּרִים.

חָלָה רַבִּי יְהוּדָה.

ב.

פַּעַם אַחַת הָיְתָה שִׁפְחָתוֹ שֶל רַבִּי יְהוּדָה מְכַבֶּדֶת אֶת הַבַּיִת. חָפְצָה הַשִּׁפְחָה לְהַשְלִיךְ חֲתַלְתּוּלִים הַחוּצָה. אָמַר לָהּ רַבִּי יְהוּדָה: הַנִּיחִי אוֹתָם. ה' מְרַחֵם עַל כַּל בְּרִיּוֹתָיו – נְרַחֵם גַּם אָנוּ.

רָאוּ זֹאת מִן הַשָּׁמַיִם. אָמַר הַקָּדוֹש בָּרוּךְ הוּא: אִם יֵש בְּלִבּוֹ רַחֲמִים עַל בַּעֲלֵי חַיִּים – אֲרַחֵם גַּם אֲנִי עָלָיו.

נִרְפָּא רַבִּי יְהוּדָה.

תֵּאוּר הַמִלִּים: נוֹצַרְתָּ –נוֹלָדְתָּ. יִסּוּרִים – עִנוּיִם, מַכְאוֹבִים. מְכַבֶּדֶת – מְנַקָּה אֶת הַבַּיִת. בְּרִיּוֹתָיו – יְצוּרָיו. הַקָּדוֹש בָּרוּךְ הוּא – ה'.

־־־־־־־־־־־־־־

שְׁאֵלוֹת: מֶה עָשָֹה הָעֵגֶל? – לְאָן הוֹבִילוּ אֶת

הָעֵגֶל? – מָה אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוּדָה? – מָה אָמַר אֲדוֹנָי? – מֶה

חָפְצָה הַשִּׁפְחָה לַעֲשֹוֹת? – מָה אָמַר רַבִּי? – מָה אָמְרוּ אָז

אֲדוֹנַי?

 

בַּעֲלֵי מְלָאכָה.    🔗

הַחַיָּט

========

מֹשֶה חַיָּט זֶהוּ שְׁמִי –

מַחַט, חוּט וּמְכוֹנָה לִי

יוֹשֵׁב אֲנִי וְתוֹפֵר פֹּה

וְכָל הַיּוֹם אֲזַמֵּר כֹּה:

הִנֵּה כֵן תּוֹפֵר חַיָּט,

הִנֵּה כֵן תּוֹפֵר הוּא.

וְהַמְּכוֹנָה מִבְּלִי הֶרֶף

דּוֹפְקָה, דּוֹפְקָה עַד הָעָרֶב;

הִנֵּה כֵן תּוֹפֵר חַיָּט,

אֶת הַבֶּגֶד תּוֹפֵר הוּא.

שִׁירַת הַסַּנְדְּלָר

==============

זֶלִיג סַנְדְּלָר – זֶהוּ שְׁמִי,

מַרְצֵעַ וּמַסְמְרוֹת לִי.

יוֹשֵׁב אֲנִי וְעוֹבֵד פֹּה

וכָל הַיּוֹם אֲזַמֵּר כֹּה:

הִנֵּה כֵן תּוֹפֵר סַנְדְּלָר,

הִנֵּה כֵן תּוֹפֵר הוּא:

בַּמַּרְצֵעַ מִבְּלִי הֶרֶף

יִרְצַע, יִרְצַע עַד הָעָרֶב.

הִנֵּה כֵן עוֹבֵד סַנְדְּלָר,

נַעֲלַיִם תּוֹפֵר הוּא.

תַּנְחוּם הַנַּגָּר

============

מִי לִי עוֹשֶׂה שֻׁלְחָן?

תַּנְחוּם הַנַּגָּר;

שׁוּר, שָׁם עוֹמֵד בַּיִת,

בְּבַיִת זֶה הוּא גָר,

נַגָּר, נַגָּר, נַגָּר הוּא

נַגָּר, בַּעַל־מְלָאכָה;

שֻׁלְחָן יָפֶה עוֹשֶׂה הוּא

בַּמַּקְצוּעָה – כָּכָה!

יְהוֹשֻׁעַ הַנַּפָּח

==============

מִי עוֹשֶׂה פַרְסַת־בַּרְזֶל?

יְהוֹשֻׁעַ הַנַּפָּח;

בַּקֻּרְנָס עַל הַסְּדָן

הוּא מַכֶּה הַךְ וְהָךְ!

נַפָּח, נַפָּח, נַפָּח הוּא

נַפָּח בַּעַל מְלָאכֹה;

בַּקֻּרְנָס עַל הַסְּדָן

נַפָּח מַכֶּה כָכָה.

הָרוֹפֵא הַקָּטָן.

===============

אֶסְתֵּר הַקְּטַנָּה יָשְׁבָה וְשִׂחֲקָה בַחֶדֶר.

נִכְנַס אֵלֶיהָ אָחִיהָ הַקָּטָן וְשָׁאַל אוֹתָהּ: אוּלַי חָשָׁה אַתְּ

בְּרֹאשֵׁךְ?

עָנְתָה אוֹתָהּ אֶסְתֵּר: אֵינֶנִּי חָשָׁה בְרֹאשִׁי.

שָאַל אוֹתָהּ עוֹד: אוּלַי הִתְקָרַרְתְּ וְאַתְּ מִשְׁתָּעֶלֶת?

עָנְתָה אֶסְתֵּר: לֹא הִתְקָרַרְתִּי וְאֵינִי מִשְׁתָּעֶלֶת. בְּרִיאָה אָנֹכִי!

עָמַד אָחִיהָ וּבִקֵּשׁ מִמֶּנָּה: אָנָא,

הִתְחַלִּי־נָא, אֲחוֹתִי, וַאֲנִי אֶרְפָּא אוֹתָךְ. רוֹפֵא אָנֹכִי,

רְאִי, הִנֵּה הַשְפֹפֶרֶת בְּיָדִי.

פָּשְׁטָה אֶסְתֵּר אֶת חֻלְצָתָהּ וְאָחִיהָ הַקָּטָן

הֶאֱזִין כְּרוֹפֵא מְנֻסֶּה בְּעַד הַשְפֹפֶרֶת לִנְשִימוֹתֶיהָ

וְקָרָא:

בִּבַקָּשָׁה – לִנְשֹׁם הֵיטֵב!

הַלֶּחֶם מֵאַיִן יִמָּצֵא

===========

– בְּנִי, הַלֶּחֶם אֲשֶׁר אַתָּה אוֹכֵל, מֵאַיִן הוּא בָא?

– אִמִּי נָתְנָה לִי!

– מִי נָתַן אוֹתוֹ לְאִמָּא?

– הָאוֹפֶה.

– מֵאַיִן לָקַח הָאוֹפֶה אֶת הַלֶּחֶם?

– הָאוֹפֶה לָשׁ אֶת הַבָּצֵק וְאָפָה אֶת הַלָּחֶם.

– הַבָּצֵק מִנַיִן?

– הָאוֹפֶה בָּלַל אֶת הַקֶּמַח בַּמָּיִם.

– הַקֶּמַח מִנַיִן?

– הַטּוֹחֵן טָחַן אֶת הַזֵּרְעוֹנִים בְּטַחֲנָה.

– מִי נָתַן אֶת הַזֵּרְעוֹנִים לַטּוֹחֵן?

– הָאִכָּר הֵבִיא לוֹ אֶת הַזֵּרְעוֹנִים בְּשַקִּים.

– מֵאַיִן לוֹ לְאִכָּר זֵרְעוֹנִים?

– הָאֲדָמָה מַצְמִיחָה לוֹ שִׁבֳּלִים.

– כֵּיצַד?

– הָאִכָּר כְּבָר יוֹדֵעַ,

הוּא חוֹרֵשׁ וּמְשַׂדֵּד וְזוֹרֵעַ,

הַשֶּׁמֶשׁ מִן הַשָּׁמָיִם

שׁוֹלַחַת קַרִנָיִם,

גְּשָׁמִים יוֹרְדִים וּטְלָלִים.

כַּךְ צוֹמְחוֹת הַשִּׁבֳּלִים!

גִּנָּה

==========

גִּנָּה, גִּנָּה, גִּנָּה לִי        זוּג צִפֳּרִים, “הוּא” וְ“הִיא”

פִּנָּה בַמִּסְתָּרִים.       מְצַפְצְפִים וְשָׁרִים –

סוֹד זֶה נוֹדַע לִי, אַךְ לִי        סוֹד זֶה נוֹדָע לִי, אַךְ לִי,

לִי וּלְזוּג צִפֳּרִים.       לִי וּלְזוּג צִפֳּרִים.

בֵּאוּר הַמִּלִּים: בַּמִּסְתָּרִים – בְּמָקוֹם נִסְתָּר.

הַבַּנָּאִי.

==============

בַּנָּאִי אֶחָד חָפֵץ לִבְנוֹת לוֹ בָיִת. בָּא אֶל הַיַּעַר לִכְרוֹת שָם עֵצֵים. רָאָה עֵץ אֶחָד רָם, קָרַב אֵלָיו, הֵנִיף עָלָיו אֶת הַקַּרְדֹּם וְהִכָּה בוֹ! שָמַע הַבַּנָּאי קוֹל צִפְצוּף. הֵרִים אֶת רֹאשוֹ, רָאָה וְהִנֵּה צִפּוֹר קְטַנָּה עוֹמֶדֶת עַל הֶעָנָף וּמִתִחַנֶּנֶת: אָנָא, אִיש טוֹב, אַל־נָא תִכְרֹת אֶת הָעֵץ.

וְלֹא כָרַת הַבַּנָּאִי אֶת הָעֵץ הַהוּא. וַיְהִי כַּאֲשֶר פָּנָה הָאִיש לָלֶכֶת, שָמַע מֵאֲחוֹרָיו אֶת צִפְצוּף הַצִּפּוֹר הַקְּטַנָּה הַמְבָרֶכֶת אוֹתוֹ:

       בָּרוּךְ תִּהְיֶה אַתָּה,

       שֶׁאִילָנִי לֹא כָרַתָּ,

       אֶת קִנִּי לֹא שִחַתָּ

       וְאֶפְרֹחַי לֹא הֵמַתָּ.

הָעֹנֶשׁ

טִפֵּס מֹשֶה עַל הָעֵצִים       מִהֵר אָז הָעוֹף אֵל מֹשֶׁה

חִפֵּשׂ שָׁמָּה קֵן וּבֵיצִים       הִשְׁלִיךְ כּוֹבָעוֹ מֵעַל רֹאשׁוֹ

וּבַמְּקוֹרוֹ מָרַט שְׂעָרוֹ –       זֶה מַעֲשֵׂהוּ וְזֶה שְׂכָרוֹ!

תּאמַר

===========

תֹּאמַר: “אֶהְיֶה רַב” –

לֹא לָמַדְתִּי תוֹרָה;

שֶׁמָּא תֹאמַר: “סוֹחֵר”!

מָעוֹת אֵין לִסְחוֹרָה.

שֶׁמָּא תֹאמַר: “חַיָּט”!

אֵין לִי חוּט וּמַחַט;

תֹּאמַר: “שׁוֹמֵר לָיְלָה”!

הִנְנִי בַעַל־פַּחַד…

אִי מַזָּלִי, מַזָּל־רָע!

אֵין לִי הָא וְאֵין לִי דָא

אָנָה אֵפוֹא, אֲנִי בָא?

מָה אֲנִי וְחַיַּי מָה?

בֵּאוּר הַמִּלִּים: שֶׁמָּא – אֶפְשָׁר. מָעוֹת – כָּסֶף. הָא – זֶה.

דֻּבְדְּבָנִים.

==========

– אַיֵּךְ, אַיֵּךְ, אָחוֹת קְטַנָּה?

דָּבָר טוֹב הֵבֵאתִי לָךְ.

– הִנְנִי פֹה, לָקַטְתִּי פְרָחִים,

הַרְאֵה, מָה הֵבֵאתָ, אָח!

– כֹּבַע מָלֵא דֻבְדְּבָנִים

לָךְ הֵבֵאתִי מִן הַגָּן.

הַכֹּל יָרֹק שָׁם וְרַעְנָן,

צִפּוֹר אֱלֵי צִפּוֹר רָן.

הַרְבֵּה עֵצִים יֶשְׁנָם שָׁמָּה,

עֵץ וּפִרְיוֹ, עֵץ וּשְׁמוֹ,

וְכַמָּה שָׁם פַּרְפַּרִים פּוֹרְחִים

פַּרְפַּר, פַּרְפַּר – צֶבַע לוֹ…

שָׁמָּה בָשְׁלוּ הַדֻּבְדְּבָנִים,

רָבִּים הֵמָּה שָׁם, אֵין קֵץ!

עַתָּה טַעֲמִי, אִכְלִי אוֹתָם,

בָּרְכִי “בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ”.

הַקְרָאָה יב.

אָנָא – נָא – אָנָה.

אָנָּX, אֱמָר לָנוּ: אָנָX.

אַתָּה הוֹלֵךְ? אֲנִי הוֹלֵךְ עַתָּX לְבֵית הַסֵּפֶר.

אָנָּX הַגֵּד אַתָּה לִי: אָנָX הָלַךְ אָחִיךָ? אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ גַּם אֲנִי אָנָX הָלָךְ.

אָנָּX תֶּן לִי אֶת סִפְרֶךָ. טוֹב, אֶתֵּן אוֹתוֹ לְךָ, אַךְ אֱמָר לִי: אָנָX תֵלֵךְ עָתָּה?

רְאוּבֵן אָמַר: הַיֶּלֶד אֵינֶנּוּ, וְעַתָּה אָנָX אֲנִי בָא? אָנָּX ה', הוֹשִׁיעָה נָּX! אִם יִרִדֹּף אַחֲרַי – אָנָX אֶבְרָח? אָנָּX אֵלִי, שְׁמַע בְּקוֹלִי.

הַתַּלְמִידִים מְמַלְּאִים אֶת הָאוֹתָיוֹת הַחֲסֵרוֹת.

הַפַּרְפָּר וְהַפֶּרַח.

==========

פַּרְפָּר, פַּרְפָּר,

פֶּרַח חָי,

רֵד נָא מַהֵר,

שֵׁב עָלָי!

רֵד נָא מַהֵר,

רֵד חִישׁ־קַל,

וּמִכּוֹסִי

שְׁתֵה הַטַּל.

סָבֹב.

עָבָר	עָתִיד
סַבּוֹתִי	אָסֹב
סַבּוֹתָ סַבּוֹת	תִּסֹּב תָּסֹבִּי
סָבַב סָבְבָה	יִסֹב תִּסֹּב
סַבּוֹנוֹ	נָסֹב
סַבּוֹתֶם סַבּוֹתֶן	תָּסֹּבּוּ תְּסֻבֶּינָה
סָבְבוּ	יָסֹבוּ תְּסֻבֶּינָה
הֹוֶה	צַוִּוּי
סוֹבֵב סוֹבֶבֶת	סֹב סֹבִּי
סוֹבְבִים סוֹבְבוֹת	סֹבּוּ סֹבְנָה

הַתַּלְמִידִים מַעְתִּיקִים מֵעַל הַסֵּפֶר אֶת הַנְּטִיּה הנ"ל.

עִוֵּר וְחִגֵּר.

============

לְמֶלֶךְ אֶחָד הָיָה גַן גָּדוֹל וְיָפֶה. הוֹשִׁיב בּוֹ הַמֶּלֶךְ שְנֵי שוֹמְרִים, אֶחָד עִוֵּר וְאֶחָד חִגֵּר וְאָמַר לָהֶם: שִמְרוּ עַל הַפֵּרוֹת שֶבְּגַנִּי.

פַּעַם אָמַר הַחִגֵּר אֶל הָעִוֵּר: – פֵּרוֹת יָפִים אֲנִי רוֹאֶה בַגַּן, אֲבָל חִגֵּר אֲנִי וְאֵינֶנִי יָכוֹל לְטַפֵּס עַל הָעֵץ.

אָמַר לוֹ הָעִוֵּר: – אֵיךְ אַשִׂיג אֶת הַפֵּרוֹת – וַאֲנִי עִוֵּר!

חָשְבוּ, חָשְבוּ, לְסוֹף אָמַר הָעִוֵּר: – שֵב עַל גַּבִּי וְתִהְיֶה לִי לְעֵינַיִם. רָכַב הַחִגֵּר עַל גַּב הָעִוֵּר, קָטְפוּ מִן הַפֵּרוֹת וְאָכְלוּ אוֹתָם.

יוֹם אֶחָד בָּא הַמֶּלֶךְ אֶל הַגַּן וְהִנֵּה פֵּרוֹת רַבִּים חֲסֵרִים בּוֹ. שָאַל אֶת הַשוֹמְרִים: – פֵּרוֹתַי הֵיכָן הֵם?

עָנָה הָעִוֵּר: – אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, כְּלוּם רוֹאֶה אָנִי? וְהַחִגֵּר אָמָר:

– כְּלוּם יָכֹל אֲנִי לָלֶכֶת? מֶה עָשָׂה הַמֶּלֶךְ? הִרְכִּיב אֶת הַחִגֵּר עַל גַּב הָעִוֵּר, וְאָמַר: – כַּךְ חֲטָאתֶם וְכַךְ אָדִין אֶתְכֶם.

הַשָּׂדֶה.

==========

מִחוּץ לָעִיר יֵשׁ שָׂדוֹת וִיעָרִים. בַּשָּׂדוֹת

צוֹמְחִים כָּל מִינֵי תְבוּאָה: שִׁפּוֹן, חִטָּה, שְׂעוֹרָה

וְשִׁבֹּלֶת־שׁוּעָל. יֵש שָׂדוֹת שֶׁצּוֹמְחִים בָּהֶם קִשּׁוּאִים,

תַּפּוּחֵי אֲדָמָה וּשְׁאָר יְרָקוֹת. הָאִכָּרִים הַיּוֹשְׁבִים

בַּכְּפָרִים חוֹרְשִים אֶת הַשָּׂדוֹת וְזוֹרְעִים בָּהֶם גַּרְגְּרִים.

גֶּשֶׁם יוֹרֵד עַל הַזָּרַע,

הַשִּׁבֳּלִים צוֹמְחוֹת וּגְדֵלוֹת, רָאשֵׁיהֶן מְלֵאִים

גַּרְגְּרִים. אָז בָּאִים הָאִכָּרִים וְקוֹצְרִים אוֹתָן וְנוֹשְׂאִים

הַגֹּרְנָה. שָׁם דָּשִׁים אוֹתָן וּמוֹצִיאִים מֵהֶן אֶת הַגַּרְגְּרִים.

אֶת הַתְּבוּאָה זוֹרִים בָּרוּחַ, לְהוֹצִיא מִמֶּנָּה אֶת הַמֹּץ,

בַּטַּחֲנָה טוֹחֲנִים אֶת הַתְּבוּאָה לְקָמַח. מִן הַקֶּמַח אוֹפִים

לָחֶם.

הַשָּׂדֶה נוֹתֵן לֶחֶם לָאָדָם, וְעֵשֶׂב לַבְּהֵמָה. גַּם בַּעֲלֵי הַכָּנָף מוֹצְאִים לָהֶם אֹכֶל בַּשָּׂדֶה.

בֵּאוּר הַמִּלִים: שִׁפּוֹן – הַתְּבוּאָה שֶׁאוֹפִים

מִמֶּנָּה לֶחֶם שָׁחוֹר. מֹץ- הַקְּלִפָּה הַדַּקָּה שֶׁעַל

גַּרְגְּרֵי הַתְּבוּאָה.

**שׁאֵלוֹת: **

אֵילוּ יְרָקוֹת אַתֶּם יוֹדְעִים? –

(צְנוֹן, נָפוֹס (ריעבּע), גֶּזֶר (מעהרען), כְּרוּב, קִשּׁוּאִים,

תַּפּוּחֵי אֲדָמָה). – וְאֵילוּ מִינֵי תְבוּאָה אַתֶּם יוֹדְעִים? – מִי

עוֹבֵד בַּשָּׂדֶה? – מָה עוֹשֶׂה הָאִכָּר? – (חוֹרֵשׁ וְזוֹרֵעַ). – מַה

צּוֹמֵחַ אָז? – מָה עוֹשֶׂה הָאִכָּר לַשִּׁבֳּלִים הַמְּלֵאוֹת? – מַה

הוּא עוֹשֶׂה בַגֹּרֶן? – וְלָמָּה מְבִיאִים אֶת הַתְּבוּאָה אֶל

הַטַּחֲנָה? – וּמָה עוֹשִׂים מִן הַקֶּמַח? –

הוֹ תַּפּוּחָי!

=========

הוֹ תַפּוּחַי, הוֹ תַפּוּחָי,        הוֹ תַפּוּחַי, הוֹ תַפּוּחָי,

כְּבָר הִבִשַׁלְתֶּם עַד בְּלִי דָי.       עִזְבוּ אֶת הָעֵץ הָרָם!

אֲדַמְדַּמִּים אַתֶּם כֻּלְכֶם,        כָּל תַּפּוּחַ עֵינוֹ צוֹחֲקָה,

נִשְרוּ, נִשְׁרוּ, רְדוּ אֵלָי.       כָּל תַּפּוּחַ לֶחְיוֹ דָּם

זָכְרֵנִי.

=========

יֵשׁ פֶּרַח אֶחָד קָטֹן וְכָחֹל וְהוּא יָפֶה מְאֹד, שֵׁם הַפֶּרַח הַזֶּה הוּא – זָכְרֵנִי. הַיְדַעְתֶּם מַדּוּעַ קוֹרְאִים לוֹ כָךְ?

מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה כַּךְ הָיָה. כַּאֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים אֶת הַפְּרָחִים, קָרָא שֵׁם לְכָל פֶּרַח וָפָרַח:

לָזֶה קָרָא שׁוֹשַׁנָּה,      לָזֶה נַרִקִיס,      לָזֶה צִבְעוֹנִי

וְכֵן לְכֻלָּם. כָּל הַפְּרָחִים זָכְרוּ אֶת שְׁמוֹתֵיהֶם. וְהִנֵּה בָא לִפְנֵי הָאֱלֹהִים פֶּרַח אֶחָד קָטֹן וְכָחֹל כְּעֵינֵי הַיְלָדִים, וְהוּא בוֹכֶה. שָׁאַל אֲלֹהִים אֶת הַפָּרַח:

– לָמָּה תִבְכֶּה, פִּרְחִי הַיָּפֶה?

– הָהּ, אֵלִי, שָׁכַחְתִּי אֶת שְׁמִי! – בָּכָה הַפָּרַח.

– “זָכְרֵנִי” יִהְיֶה עַתָּה שְׁמֶךָ, – אָמַר לוֹ הָאֱלֹהִים. מֵאָז זָכַר הַפֶּרַח וְלֹא שָׁכַח עוֹד אֶת שְׁמוֹ.

שְׁאֵלוֹת: מִי קָרָא שֵׁם לְכָל פָּרַח? – לָמָּה בָכָה הַפֶּרַח לִפְנֵי הָאֱלֹהִים? – מַדּוּעַ קוֹרְאִים לוֹ “זָכְרֵנִי”?

* * *

כֶּרֶם

יָחִיד	יְחִידָה	רַבִּים	רַבּוֹת
כַּרְמִי	כַּרְמִי	כַּרְמֵנוּ	כַּרְמֵנוּ
כַּרְמְךָ	כַּרְמֵךְ	כַּרְמְכֶם	כַּרְמְכֶן
כַּרמוֹ	כַּרְמָהּ	כַּרְמָם	כַּרְמָן.

כְּרָמִים

יָחִיד	ְיחִידָה	רַבִּים	רַבּוֹת
כְּרָמַי	כְּרַמָי	כְּרָמֵינוּ	כְּרָמֵינוּ
כְּרָמֶיךָ	כְּרָמַיִךְ	כַּרְמֵיכֶם	כַּרְמֵיכֶן
כְּרָמָיו	כְּרָמֶיהָ	כַּרְמֵיהֶם	כַּרְמֵיהֶן.

הַשֵּׁמוֹת: קֶרֶס, רֶגֶל, שֶׁמֶן, אֶבֶן, גֶּפֶן,

דֶּרֶךְ, חֶדֶר, כֶּתֶף, מֶלֶךְ, עֶבֶד, עֶצֶם יִנָּטוּ כְּדֻגְמָא

“כֶּרֶם”.

מִפְלֶצֶת

יְחַבְּרוּ הַיְלָדִים סִפּוּר עַל מִפְלֶצֶת בַּשָּׂדֶה.

בֶּגֶד

יָחִיד	יְחִידָה	רַבִּים	רַבּוֹת
בִּגְדִי	בִּגְדִי	בִּגְדֵנוּ	בִּגְדֵנוּ
בִּגְדְךָ	בִּגְדֵךְ	בִּגְדְכֶם	בִּגְדְכֶן
בִּגְדוֹ	בִּגְדָהּ	בִּגְדָם	בִּגְדָן.

בְּגָדִים

ָיחִיד	יְחִידָה	רַבִּים<	u> רַבּוֹת
בְּגָדַי	בְּגָדַי	בְּגָדֵינוּ	בְּגָדֵינוּ
בְּגָדֶיךָ	בְּגָדַיִךְ	בִּגְדֵיכֶם	בִּגְדֵיכֶן
בְּגָדָיו	בְּגָדֶיהָ	בִּגְדֵיהֶם	בִּגְדֵיהֶן.

הַשֵּׁמוֹת: גֶּשֶׁם, דֶּגֶל, כֶּבֶשׂ, נֶדֶר, פֶּרֶד,

צֶמֶד, קֶבֶר, רֶכֶב, שֶׁקֶל, נֶסֶךְ, פֶּלֶךְ יִנָּטוּ כְּדֻגְמָא

“בֶּגֶד”.

מִי זֶה יִרְדְּפֵנִי

=============

מִי זֶה יִרְדְּפֵנִי?        מִי זֶה יִמְשְׁכֵנִי?

מִי יַחְפֹּץ גְּזֹל מִיָּדִי       אֶת הַפְּרָחִים שֶׁלַּקַּטְתִּי בְשָּׂדִי?

       כְּלַךְ לְךָ! לֹא אֶתֵּן.

       אֶת פִּרִחֵי הַחֵן.

הַקְרָאָה יג.

אֵיפֹה הֵם סוּסִים (שֶׁלָּכֶם)? סוּסִים (שֶׁלָּנוּ)

רוֹעִים בִּשְׂדֵה דוֹד (שֶׁלָּנוּ). מוֹרִים (שֶׁלִּי) נָסְעוּ לַבַּיִת

(שֶׁלָּהֶם). בִּכְרָמִים (שֶׁלָּכֶם) עוֹבְדִים פּוֹעֲלִים רַבִּים.

בְּגָדִים (שֶׁלָּהֶם) יָפִים מִבְּגָדִים (שֶׁלָּכֶם). בְּעִיר

(שֶׁלָּנוּ) שְנֵי אוֹפִים: אוֹפֵה לֶחֶם וְאוֹפֵה עֻגוֹת וְחַלּוֹת.

זְמִירִים (שֶׁלָּנוּ) שָׁרִים כָּל הַלַּיְלָה בְגַן (שֶׁלָּנוּ).

בַּחֲדָרִים (שֶׁלָּהֶן) יוֹשְׁבִים הַרְבֵּה אֲנָשִׁים.

 

תְּקוּפוֹת וּמוֹעֲדִים.    🔗

בִּשְׁבִיל מִי זָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ?

=============

הַסָּב קָם בַּבֹּקֶר וְעוֹד לֹא עָלָה

עָלָה הַשֶּׁמֶשׁ בַּשָּׁמָיִם. הִתְחַנֵּן

אֵלָיו הַזָּקֵן:

הוֹ שֶׁמֶשׁ צַח

עֲלֵה וּזְרַח!

אַךְ הַשֶּׁמֶשׁ לֹא עָלָה.

קָם אַבָּא וּבִקֵּשׁ מֵאֵת הַשֶּׁמֶשׁ:

הוֹ שֶׁמֶשׁ יוֹמָם,

עֲלֵה, הִתְרוֹמֵם!

אַךְ הַשֶּׁמֶשׁ לֹא עָלָה.

קָם יוֹסִי הַקָּטָן, עָמַד בַּחַלּוֹן

וְקָרָא:

שִׁמְשִׁי הַנָּאֶה

עֲלֵה וְהֵרָאֵה!

הִגִּיעַ זְמַנִּי לָלֶכֶת לְבֵית הַסֵּפֶר.

עוֹד יוֹסִי מְדַבֵּר – וְהַשֶּׁמֶשׁ

עָלָה וְזָרַח בַּמִּזְרַח הַשָּׁמַיִם.

הָרוּחַ.

========

יְהוּדָה, מֹשֶה וְדָוִד טִיְּלוּ בָרְחוֹב. פִּתְאֹם נָשְׁבָה רוּחַ חֲזָקָה. הָרוּחַ הֵרִימָה אֶת כּוֹבָעוֹ שֶׁל יְהוּדָה מֵעַל רֹאשׁוֹ. הַכּוֹבַע נָפַל אֶל אַחַד הַבּוֹרוֹת. יְהוּדָה יָרַד הַבּוֹרָה וְהֵרִים אֶת כּוֹבָעוֹ. הַכּוֹבַע הָיָה מְלֻכְלָךְ בַּטִּיט, וְלֹא יָכל יְהוּדָה לַחְבֹּש אוֹתוֹ. יְהוּדָה כָעַס מְאֹד עַל הָרוּחַ וַיֹּאמַר: מָה רָעָה הִיא הָרוּחַ! מִי יִתֵּן וְלֹא הָיְתָה בָעוֹלָם!

מֹשֶה אָמָר: – לֹא, הָרוּחַ הִיא טוֹבָה. גַּם דָּוִד אָמָר: – לֹא, הָרוּחַ הִיא טוֹבָה. יְהוּדָה שָׁאָל: – מֵאַיִן אַתֶּם יוֹדְעִים, כִּי הָרוּחַ הִיא טוֹבָה?

מֹשֶה סִפֵּר: – אִמִּי נָתְנָה לִי כוֹס טֵה. הַטֵּה הָיָה רוֹתֵחַ. אֲנִי לֹא יָכֹלְתִּי לִשְׁתּוֹת. אֲנִי פָתַחְתִּי אֶת הַחַלּוֹן. הָרוּחַ נָשְׁבָה וְהַטֵּה נִצְטַנֵּן.

דָוִד סִפֵּר: – טַחֲנָה יֵשׁ לָנוּ וְאַרְבַּע כְּנָפַיִם לָהּ. הָרוּחַ מְנִיעָה אֶת הַכְּנָפָיִם, הַקֶּמַח נִטְחָן בְּתוֹךְ הַטַּחֲנָה. אַךְ בְּיוֹם שֶׁאֵין רוּחַ, פּוֹסֶקֶת הַטַּחֲנָה לִטְחֹן – וְקֶמַח אָיִן.

יְהוּדָה קָרָא: – אָכֵן טוֹבָה הִיא הָרוּחַ, וַאֲנִי לֹא יָדָעְתּי!

חִידָה ופִתְרוֹנָהּ.

לֹא יָדַיִם וְלֹא רַגְלַיִם, וְנִכְנָס וּבָא בְכָל סֶדֶק פָּתוּחַ, בְּכָל חֶדֶר וָתָא.

יוֹם הַשִּׁשִׁי

=========

הַיּוֹם יוֹם הַשִּׁשִּׁי,       הַיּוֹם נַדְלִיק נֵרוֹת,

הַיּוֹם יוֹם הַשִּׁשִּׁי,       הַיּוֹם נִשְׁמַע קִדּוּשׁ,

מָחָר שַׁבָּת,        נֵרוֹת נַדְלִיק,

מָחָר שַׁבָּת,       קִדּוּשׁ נִשְׁמָע,

שַׁבַּת קֹדֶשׁ.       בְּעֶרֶב שַׁבָּת.

       הַיּוֹם נִשְׁתֶּה יַיִן,

       הַיּוֹם נֹאכַל דָּגִים,

       יַיִן נִשְׁתֶּה,

       דָּגִים נֹאכַל,

       לִכְבוֹד שַׁבָּת.

מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה.

===========

בְּעֶרֶב שַׁבָּת אָמְרָה דְבוֹרָה אֶל מֵאִיר בְּנָהּ: “לֶךְ־נָא, בְּנִי, הֶחָנוּתָה וּקְנֵה לִי נֵרוֹת לְשַבָּת”. – הֲלֹא נֵרוֹת כְּבָר נְתוּנִים בַּמְּנוֹרוֹת – עָנָה מֵאִיר. – אֲבָל הֲלֹא יוֹדֵעַ אַתָּה, בְּנִי, – אָמְרָה הָאֵם – שֶאֲנִי מְבָרֶכֶת עַל שִשָּׁה נֵרוֹת לִכְבוֹד שַבָּת, וְלִי רַק שְלֹשָה.

– אִם כֵּן, זֹאת עֲשִׂי, אִמִּי: שִׂימִי אֶת שְלֹשֶת הַנֵּרוֹת לִפְנֵי הָרְאִי, וְהָיוּ לָךְ שִשָּׁה – כַּךְ עָנָה מֵאִיר וּבָרַח הַחוּצָה.

שָלְחָה דְבוֹרָה אֶת רִבְקָה בִתָּהּ, וַתָּבֵא נֵרוֹת לְאִמָּהּ.

מִמָּחֳרַת הַיּוֹם, אַחַר סְעוּדַת־הַצָּהֳרַיִם, נָתְנָה הָאֵם לְרִבְקָה שְנֵי תַפּוּחִים יָפִים. “וּלְךָ, בְּנִי – אָמְרָה הָאֵם לְמֵאִיר – הֲכִינוֹתִי חֶלְקְךָ שָם, עַל הַשֻלְחָן הַקָּטָן, שֶׁלִּפְנֵי הָרְאִי”.

– אֲבָל הֲלֹא רַק תַּפּוּחַ אֶחָד שָם בִּשְבִילִי! אָמַר מֵאִיר בְּרֹגֶז. – לֹא אֶחָד, כִּי אִם שְנַיִם שָם – אָמְרָה הָאֵם – הַבִּיטָה וְתִרְאֶה: הָאֶחָד עַל הַשֻּלְחָן וְהַשֵּנִי – בָּרְאִי. נִכְלַם מֵאִיר וְלֹא עָנָה מְאוּמָה.

בֵּאוּר הַמִּלִּים: מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה – כְּמוֹ שֶאֶחָד עוֹשֶׂה לַאֲחֵרִים, כֵּן עוֹשִׂים לוֹ.

הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ

=============

הַשָּׁמַיִם: עֲנִיָּה אַתְּ אָרֶץ, עֲנִיָּה וּשְׁחוֹרָה

רַק לִי כָל הַזֹּהַר, רַק לִי כָל הָאוֹרָה.

בַּיּוֹם – לִי יֵשׁ שֶׁמֶשׁ, בַּלַּיְלָה – יָרֵחַ,

כָּל אֶחָד בִּי מַזְהִיר, כָּל אֶחָד זוֹרֵחַ.

הָאָרֶץ: הוֹי שְׁחָקִים מִתְגָּאִים, הוֹי שְׁחָקִים שַׁחֲצָנִים!

וּלְמִי עָבִים שְׁחוֹרִים? וּלְמִי הָעֲנָנִים?

לי נֵפְטְ וְלי גַז, גַּם אֶלֶקְטְרוֹן מְאִירִים,

סַפִּירַי וּפְנִינַי כְּלוּם אֵינָם מַזְהִירִים?

הַשָּׁמַיִם: לָנוּ בְרָקִים וּרְעָמִים,

לָנוּ אִשִּׁים וְלֶהָבוֹת!

הָאָרֶץ: לִי אִתִּים, מַגָּלִים,

לִי חִצִּים וַחֲרָבוֹת!

הַשָּׁמַיִם: לָנוּ שְׁלָגִים וּגְשָׁמִים!

הָאָרֶץ: לִי יַמִּים וּנְחָלִים!

הַשָּׁמַיִם: לָנוּ אַלְפֵי כוֹכָבִים!

הָאָרֶץ: רִבּוֹאוֹת לִי פְרָחִים!

הַשָּׁמַיִם: בָּנוּ מַלְאָכִים –

הֵם עָפִים וְשָׁבִים,

הֵם דּוֹאִים וְטָשִׁים!

הָאָרֶץ: וְלִי יֵשׁ צִפֳּרִים:

עֶפְרוֹנִים וּזְמִירִים,

הֵם שָׁרִים בַּשִּׁירִים,

הֵם עָפִים וְשָׁרִים,

וְיֵשׁ לִי אֲנָשִׁים,

וִילָדִים –

נֶחְמָדִים!

בֵּאוּר הַמִּלִּים: שַׁחֲצָנִים – גֵּאִים. טָשִׁים – עָפִים.

הַקְרָאָה טו.

אוֹר – עוֹר.

אֱלֹהִים אָמָר: יְהִי Xוֹר וַיְהִי Xוֹר,

לְאָדָם וְחַוָּה הָיוּ כָתְנוֹת Xוֹר. בַּיּוֹם Xוֹר, וּבַלַּיְלָה אֵין Xוֹר. נְעָלִים עוֹשִׂים מֵXוֹר.

בַּחֶדֶר הַזֶּה הַרְבֵּה Xוֹר. יֵשׁ לִי יַלְקוּט Xוֹר.

אַל תִּקְרָא סֵפֶר לְXוֹר נֵר קָטָן.

בְּXוֹר הָאָדָם יֵשׁ נְקָבִים רַבִּים. אֶתְמוֹל הָיָה יוֹם

סַגְרִיר, וְהַיּוֹם – יוֹם Xוֹר. הָאִישׁ הַזֶּה הוּא סוֹחֵר Xוֹרוֹת.

Xוֹר הַשֶּׁמֶשׁ גָּדוֹל מֵXוֹר הַיָּרֵחַ. הַטַּבָּח פּוֹשֵׁט אֶת הָXוֹר מִשּׁוֹרוֹ הַטָּבוּחַ.

הַתַּלְמִידִים מְמַלְּאִים אֶת הָאוֹתָיוֹת הַחֲסֵרוֹת.

זֶמֶר לשַׁבָּת.

===============

אִמָּא יָצְאָה אֶל הַשּׁוּק

לִקְנוֹת צָרְכֵי שַׁבָּת:

אִמָּא שָׁבָה מִן הַשּׁוּק

וְהֵבִיאָה צָרְכֵי שַׁבָּת…

– מַה?

קֶמַח, בָּשָׂר, דָּגִים וּפֵרוֹת –

לִכְבוֹד שַבָּת, לִכְבוֹד שַׁבָּת!

אִמָּא הִשִּׂיקָה הַתַּנוּר

לְהָכִין מַטְעַמִּים לְשַׁבָּת;

אִמָּא טָרְחָה כָל הַיּוֹם

וְהֵכִינה מַטְעַמִּים לְשַׁבָּת…

– אֵיךְ?

אָפְתָה, בִּשְּׁלָה, צָלְתָה וְרָקְחָה

מַטְעַמִּים לְשַׁבָּת, מַטְעַמִּים לְשַׁבָּת!

אַבָּא הָלַךְ לְבֵית־הַכְּנֶסֶת

לְקַבֵּל אֶת הַשַּׁבָּת;

אַבָּא שָׁב מִבֵּית־הַכְּנֶסֶת

וְכִבַּדְנוּ אֶת הַשַּׁבָּת…

– בַּמֶּה?

בְּמַאֲכָל, בְּמִשְׁתֶּה, בִּבְרָכוֹת וּזְמִירוֹת –

לִכְבוֹד שַׁבָּת, לִכְבוֹד שַׁבָּת!

דָּבָר

דְּבָרִים

לִנְטוֹת אֶת הַשֵּׁמוֹת: מָשָׁל, תָּמָר, זָקָן, נָהָר, יָשָׁר, עָנָף, בָּשָׂר, נָחָש כְּדֻגְמַת “דָּבָר”

בְּלֵיל רִאשׁוֹן שֶׁל פָּסַח.

===========

יִצְחָק שָׂמֵחַ מְאֹד. הַחַיָּט הֵבִיא לוֹ בְעֶרֶב פֶּסַח אֶת בִּגְדֵי הַחַג הַחֲדָשִׁים. הוֹ, מַה יָּפִים הַבְּגָדִים הָאֵלֶּה! גַּם כּוֹבַע חָדָשׁ וְיָפֶה קָנָה לוֹ אָבִיו. בָּרוּךְ הַסַּנְדְּלָר הֵבִיא לוֹ נְעָלִים חֲדָשׁוֹת. מַה טּוֹב יִהְיֶה לָלֶכֶת לְבֵית־הַכְּנֶסֶת לָבוּשׁ בְּגָדִים חֲדָשִׁים וְיָפִים. יִצְחָק רָעֵב מְאֹד. הוּא חָפֵץ לֶאֱכֹל פְּרוּסַת מַצָּה, אַךְ הוּא זוֹכֵר, כִּי הַגְּדוֹלִים אֵינָם אוֹכְלִים מַצָּה בְּעֶרֶב פָּסַח. וְגַם הוּא חָפֵץ לִהְיוֹת גָּדוֹל! יִצְחָק אוֹכֵל תַּפּוּחֵי־אֲדָמָה, שֶׁנּוֹתֶנֶת לוֹ הָאֵם, וּבְלִבּוֹ הוּא מִתְנַחֵם, כִּי בַלַּיְלָה יֹאכַל “כַּדּוּרִים” שְׁמֵנִים הַרְבֵּה, אֱגוֹזִים יֵשׁ לְיִצְחָק. כָּל חֲבֵרָיו כְּבָר מְשַׂחֲקִים בָּהֶם בַּחוּץ; אַךְ יִצְחָק חָפֵץ לְשַׂחֵק בֶּאֱגוֹזָיו, כַּאֲשֶׁר יִלְבַּשׁ אֶת בְּגָדָיו הַחֲדָשִׁים. בָּעֶרֶב הוֹלֵךְ יִצְחָק עִם אָבִיו אֶל בֵּית־הַכְּנֶסֶת. כָּל הַנְּעָרִים מַבִּיטִים בּוֹ ובִבְגָדָיו הַחֲדָשִׁים. אַחֲרֵי הַתְּפִלָּה שָב יִצְחָק הַבָּיְתָה. בַּבַּיִת אוֹר גָּדוֹל. הַיַּיִן הָאָדֹם מִתְנוֹצֵץ בַּבַּקְבּוּקִים הַיָּפִים. שָׁלֹשׁ מַצּוֹת מֻנָּחוֹת בִּקְעָרָה. בֵּין הַכּוֹסוֹת הָרַבּוֹת, הָעוֹמְדוֹת עַל הַשֻּׁלְחָן, מַכִּיר יִצְחָק אֶת כּוֹסוֹ הַכְּחֻלָּה. עַל הַכּוֹס כָּתוּב בְּאוֹתָיוֹת גְּדוֹלוֹת: “לְחַיִּים!”. יִצְחָק נִגָּשׁ אֶל אִמּוֹ, נוֹשֵׁק אֶת יָדָהּ וְאוֹמֵר לָהּ: – יוֹם טוֹב, אִמָּא! – הָאֵם מְנַשֶּׁקֶת אֶת יִצְחָק וּמוֹשִׁיבָה אוֹתוֹ אֶל הַשֻּׁלְחָן. יִצְחָק קוֹרֵא בְיַחַד עִם אָבִיו אֶת הַהַגָּדָה, ושׁוֹאֵל: “מַה נִּשְׁתַּנָּה”…

חַד־גַּדְיָא

==============

עוֹד אָנֹכִי יֶלֶד קָט

שָׁמַעְתִּי זֶמֶר זֶה;

שָׁרוּ אוֹתוֹ זָקֵן, טָף,

כָּל לָשׁוֹן וְכָל פֶּה:

אַבָּא קָנָה גְדִי בַשּׁוּק,

גְּדִי רַךְ וָצַח שֶלִּי,

שְׁנַיִם זוּזִים – זוּז וָזוּז

הוֹצִיא עַל הַגְּדִי.

קָפַץ עָלָיו חָתוּל רָע –

הָהּ, חָתוּל רָשָׁע זֶה!

טָרַף אֶת הַגְּדִי הָרַךְ,

אֲכָלוֹ בְכָל פֶּה.

הָיָה שָׁם גַּם כֶּלֶב עַז –

עַל הֶחָתוּל קָם;

תָּקַע אֶת כָּל שִׁנָּיו בּוֹ

וּנְשָׁכוֹ עַד שְׁפָךְ־דָּם.

בַּזָּוִית עָמַד מַקֵּל־עֵץ.

הָהּ, מַקֵּל קָשֵׁה, עָב!

עַל הֶחָתוּל קָם וַיַּךְ

עַל רֹאשׁ וְגַם עַל גַּב.

אֵשׁ בּוֹעֶרֶת עַל הָאָח,

נִתָּז מֶנוּ גֵץ;

הָיָה גֵץ לְלַהַב חִישׁ

וְשָׂרַף מַקֵּל־עָץ.

קָם גַּל־מַיִם תּוֹךְ הַיְאוֹר

וְקָרָא הָלְאָה גֵשׁ!

שָׁפַךְ מֵימָיו זֶה הַגַּל

וַיְכַבֶּה אֶת הָאֵשׁ.

מִן הַמִּרְעֶה מִן הָרַךְ,

שָׁב אֲזַי הַשּׁוֹר;

צָמָא הָיָה עַד מְאֹד,

וְיִשְׁתֶּה אֶת מֵי־הַיְּאוֹר.

עָבַר גַּם הַשּׁוֹחֵט אָז –

וְחָלַף לוֹ לָאִישׁ;

עָקַד אֶת הַשּׁוֹר אֲזַי

וְשָׁחַט אוֹתוֹ חִישׁ.

וְהַשּׁוֹחֵט – סוֹפוֹ מָה?

אוֹי לְאוֹתוֹ סוֹף!

מַלְאָךְ־הַמָּוֶת פֶּתַע בָּא

וְאָמַר לוֹ: חֲלוֹף!

מִכֵּס־כְּבוֹדוֹ בִּשְׁמֵי־עַל

אָז הִתְנַשֵּׂא אֵל;

וְגָעַר בּוֹ בְּמַשְׁחִית זֶה,

וְנֶעֱלַם חִישׁ כַּצֵל.

בֵּאוּר הַמִּלִּים: אָח – כְּלִי מָלֵא גַחֲלֵי־אֵשׁ (פייערבּעקען). נִתַּז – נִזְרַק. חֲלֹף – עֲבוֹר, גֶּשׁ־הָלְאָה. גֵּץ – נִיצוֹץ. “חַלָּף” – סַכִּינוֹ שֶׁל הַשּׁוֹחֵט. עָקַד – קָשַר אֶת רַגְלָיו בַּחֲבָלִים.

מִכֵּס־כּבוֹדוֹ – מִכִּסֵא כְבוֹדוֹ. בִּשִׁמֵי־עָל – בַּשָּׁמַיִם הַגְּבֹהִים. הִתִנַשֵּׂא – הִתְרוֹמֵם.

הָיֹה

עָבָר           עָתִיד

הָיִיתִי           אֶהְיֶה

הָיִיתָ הָיִית           תִּהְיֶה תִּהְיִי

הָיָה הָיְתָה           יִהְיֶה תִּהְיֶה

הָיִינוּ           נִהְיֶה

הֱיִיתֶם הֱיִיתֶן           תִּהְיוּ תִּהְיֶינָה

הָיוּ           יִהְיוּ

צִוּוּי

הֱיֵה      הֱיִי

הֱיוּ      הֱיֶינָה

לַ"ג בָּעֹמֶר.

=============

א.

חַג לְתַלְמִידִים הַיּוֹם, חַג לַ"ג בָּעֹמֶר. כָּל תַּלְמִידֵי בָתֵּי הַסֵּפֶר יָצְאוּ מִן הָעִיר: אֵלֶּה לַשָּׂדֶה, וְאֵלֶּה לַיָּעַר.

עַל גִּבְעָה קְטַנָּה, עַל שְׂפַת הַנַּחַל יוֹשֵׁב הַמּוֹרֶה, וּמִסָּבִיב לוֹ הַרְבֵּה יְלָדִים קְטַנִּים וּגְדוֹלִים, הוּא מְסַפֵּר לָהֶם עַל דְּבַר הֶחָג.

וְזֶהוּ הַסִּפּוּר: אִישׁ עָשִׁיר הָיָה בִירוּשָׁלַיִם, וּשְׁמוֹ כַלְבָּא־שָׂבוּעַ, וְלוֹ רוֹעֵה צֹאן וּשְׂמוֹ עֲקִיבָא. אָהֲבָה בַת הֶעָשִׁיר רָחֵל אֶת הָרוֹעַה, וְגַם הוּא אָהַב אוֹתָהּ. אָמְרָה רָחֵל לַעֲקִיבָא: אִם תֵּלֵךְ לִישִׁיבָה לִלְמֹד תּוֹרָה, אֶהְיֶה לְךָ לְאִשָּׁה. וַתְּהִי רָחֵל לְאְשָּׁה לַעֲקִיבָא הָרוֹעֶה. כַּאֲשֶׁר נוֹדַע הַדָּבָר לְכַלְבָּא שָׂבוּעַ, כָּעַס מִאֹד, גָּרַשׁ אֶת בִּתּוֹ מִבֵּיתוֹ.

בָּאוּ יְמֵי עֹנִי וּמַחְסֹר לַעֲקִיבָא וּלְרָחֵל. אַחֲרֵי יָמִים מִסְפָּר הָלַךְ לוֹ עֲקִיבָא לִלְמֹד תּוֹרָה, וְרָחֵל מָצְאָה לַחְמָהּ בַּעֲבוֹדָה.

ב.

עֲקִיבָא לָמַד בְּחֵשֶׁק רַב וְעָשָׂה חַיִל בְּלִמּוּדָיו. יוֹם־יוֹם הִשְׁכִּים עֲקִיבָא לָצֵאת הַיַּעְרָה, וְשָׁם חָטַב עֵצִים וֶהֱבִיאָם הָעִירָה וּמְכָרָם. בְּזֹאת מָצָא לוֹ לֶחֶם צַר. כַּאֲשֶׁר שָׁמְעָה רָחֵל אֶת עֳנִי עֲקִיבָא אִישָהּ, גָּזְזָה אֶת שַעֲרוֹת ראשָהּ הַיָּפוֹת, מָכְרָה אוֹתָן וְשָׁלְחָה לוֹ אֶת הַכֶּסֶף אֲשֶׁר קִבְּלָה בִמְחִירָן. עֲקִיבָא יָשַׁב בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁנָה וַיֶּחְכַּם מְאֹד וּמוֹרָיו נָתְנוּ לוֹ אֶת שֵׁם הַכָּבוד “רַבִּיִ”, וּמִנִּי אָז קְרָאוּהוּ “רַבִּי עֲקִיבָא”. שְׁמוֹ נִתְפַּרְסֵם בְּכָל הָאָרֶץ. בָּאוּ אֵלָיו תַּלְמִידִים רַבִּים לִשְׁמוֹעַ תּוֹרָה וִחָכְמָה מִפִּיו.

מִקֵּץ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁנָה שָׁב רַבִּי עֲקִיבָא לְבֵיתוֹ וְעִמּוֹ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף תַּלְמִידִים. שָׁמְעוּ אַנְשֵׁי עִירוֹ, כִּי הַמּוֹרֶה הַגָּדוֹל בָּא, וַיֵּצְאוּ לִקְרָאתוֹ לְקַדֵּם אֶת פָּנָיו בְּכָבוֹד. גַּם רָחֵל יָצְאָה לִקְרָאתוֹ, וְכַאֲשֶׁר רָאֲתָה אוֹתוֹ, נָפְלָה עַל פָּנֶיהָ וְנָשְׁקָה לְרַגְלָיו. כַּאֲשֶׁר נוֹדַע לְכַלְבָּא שָׂבוּעַ, כִּי הַמּוֹרֶה הַגָּדוֹל הוּא חֲתָנוֹ הָרוֹעֶה, בָּא אֵלָיו לְפַיֵּס אוֹתוֹ. רַבִּי עֲקִיבָא וְרָחֵל קִבְּלוּ אוֹתוֹ בְּאַהֲבָה וְלֹא זָכְרוּ לוֹ אֶת אֲשֶׁר עָשָׂה לָהֶם. שָׂמַח כַּלְבָּא שָׂבוּעַ, בִּרְאוֹתוֹ אֶת חֲתָנוֹ וּבִתּוֹ הַנֶּאֱהָבִים, נָתַן לָהֶם חֲצִי הוֹנוֹ. בָּנָה רַבִּי עֲקִיבָא בַיִת גָּדוֹל, וּבְבֵיתוֹ יָשְׁבוּ הַרְבֵּה אֲלָפִים תַּלְמִידִים וְשָׁמְעוּ אֶת תּוֹרָתוֹ.

פַּעַם, בַּיָּמִים שֶׁבֵּין פֶּסַח לְשָׁבוּעוֹת, פָּרְצָה מַגֵּפָה בְתַלְמִידָיו וְרַבִּים מֵהֶם מֵתוּ. בְּיוֹם לַ“ג בָּעֹמֶר נֶעֶצְרָה הַמַּגֵּפָה. מֵאָז הָיָה הַיּום הַזֶּה לְיוֹם טוֹב וּמִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה לְנַעֲרֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל, וּמִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל הֵם יוֹצְאִים לְטַיֵּל בַּשָּׂדֶה וּבַיַּעַר בְּיוֹם לַ”ג בָּעֹמֶר.

בְּעֶרֶב־שָׁבוּעוֹת.

=============

בְּעֶרֶב שָׁבוּעוֹת, וַאֲנִי וַאֲחוֹתִי חַנָּה הַקְּטַנָּה עָמַדְנוּ בָּאָחוּ וְתָלַשְׁנוּ יְרָקוֹת וְלָקַטְנוּ פְרָחִים לְהָבִיא אֶל בֵּיתֵנוּ. פִּתְאֹם צָעֲקָה אֲחוֹתִי: “הוֹי אֵשׁ, אֵשׁ”!, וְאֶת אֶצְבְּעוֹתֶיהָ שָׂמָה בְפִיהָ, רָקְדָה בְרַגְלֶיהָ וּבָכְתָה מִכֵּאב. נִגַּשְׁתִּי אֵלֶיהָ וְרָאִיתִי שָׁם סִרְפָּד, וַהֲבִינוֹתִי, כִּי נִצְרְבָה בוֹ אֲחוֹתִי. דִּבַּרְתִּי עַל לִבָּהּ, כִּי לֹא תִבְכֶּה, אַךְ הִיא לֹא נִשְׁתַּתְּקָה עַד שֶׁנָּתַתִּי לָהּ אֲגֻדַּת הַפְּרָחִים אֲשֶׁר קָטַפְתִּי וְאֶת חֲלִילִי הַקָּטָן. אֲבָל כְּשֶׁשַּׁבְנוּ אֶל בֵּיתֵנוּ, נִזְכְּרָה הַקְּטַנָּה, כִּי שָׁם בַּשָּׂדֶה כָאֲבָה יָדָהּ, וְהִתְחִילָה לִבְכּוֹת עוֹד פָּעַם. אָמְרָה לָהּ אִמָּא:

– אִם חוֹלָה אַתְּ, בִּתִּי, לְכִי וְשִׁכְבִי בִעַרְשֵׂךְ, וְאַתָּה, יוֹסֵף בְּנִי, פָּנְתָה אֵלַי אִמָּא – לֵךְ אֶל הַחֲנוּת וּקְנֵה לִי שָׁם צִמּוּקִים לְתוּפִינֵי הֶחָלָב שֶׁל מָחָר…

שָׁמְעָה אֲחוֹתִי וְקָפְצָה מִמְּקוֹמָהּ וְאָמְרָה: אִמְמָא! לֹא חוֹלָה אָנִי! לֹא חוֹלָה!> הִיא יָדְעָה, כִּי בַחֲנוּתָהּ שֶׁל שָׂרָה יֵשׁ מַמְתַּקִּים שׁוֹנִים – וְלָכֵן חָפְצָה גַם הִיא לָלֶכֶת שָׁמָּה. הָלַכְנוּ יַחַד וְהֵבֵאנוּ אֶת הַצִּמּוּקִים. וּכְשֶׁנָּתְנָה לָהּ אִמָּא שְׁנַיִם שְׁלֹשָּה גַרְגְּרֵי צמּוּקִים, עָבַר כְּאֵב יָדָהּ כָּלִיל, וְהָלְכָה בְשִׂמְחָה לַעֲזָר־לִי לְקַשֵּׁט אֶת הַבַּיִת בִּירָקוֹת וּבִפְרָחִים.

אָכֹל

עָבָר           עָתִיד

אָכַלְתִּי           אֹכַל

אָכַלְתָּ אָכַלְתְּ           תֹּאכַל תֹּאכְלִי

אָכַל אָכְלָה           יֹאכַל תֹּאכַל

אָכַלְנוּ.           נֹאכַל

אֲכַלְתֶּם אֲכַלְתֶּן           תֹּאכְלוּ תֹּאכַלְנָה

אָכְלוּ           יֹאכְלוּ "

הֹוֶה          צִוּוּי

אוֹכֵל אוֹכֶלֶת           אֱכֹל אִכְלִי

אוֹכְלִים אוֹכְלוֹת           אִכְלוּ אֱכֹלְנָה

הַפְּעָלִים: אַמֹר, אָבֹד, אָפֹה, אָבֹה יִנָּטוּ כְדֻגְמָא “אָכֹל”.

הַמִּקְדָּשׁ הַצִּילוּ! (לְתִשְעָה בְאָב).

================

אַחַת וּשְׁתַּיִם,

אַחַת וּשְׁתָּיִם!

רוֹמָאִים מַחֲרִיבִים

הָעִיר יְרושָׁלָיִם!

קוֹל שׁוֹפָר בָּרָמָה

מֵרִיעַ: מִלְחָמָה

קָדִימָה, גִּבּוֹרִים!

אַחֵינוּ, הֵם קוֹרְאִים!

רוֹמָאִים מַחֲרִיבִים

הָעִיר יְרוּשָׁלָיִם…

אַחַת וּשְׁתַּיִם,

אַחַת וּשְׁתַּיִם,

אַחַת וּשְׁתָּיִם!

שָׁלֹש וְאַרְבַּע

וְחָמֵש וָשֵׁשׁ

נִשְׂרָף הַמִּקְדָּשׁ

בְּלַהֲבוֹת אֵשׁ!

הוֹ אזְרוּ מָתְנָיִם

דְּלוּ מִיָּם, דָּלוּ מִיָּם!

הֵחָפְזוּ, הָרִיעוּ

הַלַּהַב הִשְׁקִיעוּ!

עוֹלֶה הַמִּקְדָּשׁ בְּלַהֲבוֹת אֵשׁ…

שָׁלֹשׁ וְאַרְבַּע

וְחָמֵשׁ וָשֵׁשׁ!…

שֶׁבַע וּשְׁמוֹנֶה,

וְתֵשַׁע וָעֶשֶׂר –

לַגִּבּוֹר הָרִאשׁוֹן

יִנָּתֵן הַכֶּתֶר!

הוֹי עָשָׁן וְלֶהָבָה,

וְאוֹיְבִים רְבָבָה!

הָאוֹיֵב הַפִּילוּ!

הַמִּקְדָּשׁ הַצִּילוּ!

לַגִּבּוֹר הָרִאשׁוֹן

יִנָּתֵן הַכֶּתֶר!

שֶׁבַע וּשְׁמוֹנֶה

וְתֵשַׁע וָעֶשֶׂר!

צא. בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה.

===============

בֵּית־הַכְּנֶסֶת הָיָה מָלֵא אֲנָשִׁים וִילָדִים. כֻּלָּם הִתְפַּלְּלוּ בְקוֹל גָּדוֹל מְאֹד. הַזְּקֵנִים הוֹרִידוּ אֶת טַלִּיּוֹתֵיהֶם עַל פְּנֵיהֶם וּבָכוּ, וַאֲנִי – קָטֹן הָיִיתִי עוֹד, לֹא יָדַעְתִּי קְרֹא בַסִּדּוּר.

עָמַדְתִּי אֵצֶל אָבִי נִבְהָל וְנִפְחָד. לְאַט לְאַט חָדְלוּ הַקּוֹלוֹת בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת. הַתְּפִלָּה נִגְמָרָה. הַכֹּל עָמְדוּ וְחִכּוּ.

– עוֹד מְעַט וְתָקְעוּ בַשּׁוֹפָר, – אָמַר אֵלַי אָבִי וְהֶעֱמִיד אוֹתִי עַל הַסַּפְסָל. הִבַּטְתִּי אֶל הַבִּימָה. שָׁם עָמְדוּ הַחַזָּן וְעוֹד שְׁנֵי זְקֵנִים עֲטוּפִים לְבָנִים.

וְהִנֵּה לָקְחוּ אֶת הַשּׁוֹפָר. זָקֵן אֶחָד קוֹרֵא וְהַשֵּׁנִי תוֹקֵעַ – וּדְמָמָה בַקָּהָל מִסָּבִיב… פִּתְאֹם – וְהִנֵּה רַעַשׁ גָּדוֹל נִשְׁמַע מִסָּבִיב.

הַקָּהָל הֵחֵל לְהִתְפַּלֵּל בְּקוֹל גָּדוֹל וּבְבֶכִי. נִבְהַלְתִּי מְאֹד וָאֶקְרָא בַבֶּכִי: – אַבָּא, אַבָּא…

בְּסוֹף הַקַּיִץ.

===========

בֵּין עֳפָאֵי עֵץ

נִשְׁמַע צִפְצוּף מַר,

נִשְׁמַע הֶגֶה מַר

שֶׁל צִפֳּרֵי חֵן:

– הַיּוֹם עוֹד נָשִׁיר לָךְ,

נַעַר חָבִיב, טוֹב,

הַיּוֹם נְזַמְּרָה עוֹד,

הַיּוֹם נְצַפְצֵף עוֹד,

מָחָר, מָחָר, הָהּ,

עָזֹב נַעֲזָבְךָ פֹּה,

גַּלְמוּד תַּעֲמֹד פֹּה,

וְלֹא תִּרְאֶנוּ עוֹד.

מָחָר בְּשָׁעָה זֹה,

בּוֹדֵד תַּעֲמֹד פֹּה,

וַאֲנַחְנוּ כְבָר

נַעֲבֹר אֶת הַיָּם.

בֵּאוּר הַמִּלִּים: עֳפָאֵי – עֲנָפִים. הֶגֶה – דִּבּוּר. גַּלְמוּד – יְחִידִי.

אָסֹף

עָבָר          עָתִיד

אָסַפְתִּי           אֶאֱסֹף

אָסַפְתָּ אָסַפְתְּ           תֶּאֱסֹף תַּאַסְפִי

אָסַף אָסְפָה           יֶאֱסֹף¹ תֶּאֱסֹף

אָסַפְנוּ           נֶאֱסֹף

אֲסַפְתֶּם אֲסַפְתֶּן²           תַּאַסְפוּ תֶּאֱסֹפְנָה

אָסְפוּ.           יַאַסְפו

הֹוֶה           צִוּוּי

אוֹסֵף אוֹסֶפֶת           אֱסֹף אִסְפִי

אוֹסְפִים אוֹסְפוֹת           אִסְפוּ אֱסֹפְנָה

הַיּוֹשֵׁב בְּתַעֲנִית.

=======

– גַּם אֲנִי אָצוּם מָחָר, – אָמַרְתִּי לְאָבִי בְּעֶרֶב יוֹם־כִּפּור. – לֹא תוּכַל, כִּי עוֹדְךָ קָטָן בְּנִי, – אָמַר אַבָּא.

– יָכֹל אוּכַל, וְצוֹם אָצום! – מָחָר נִרְאֶה… אָמַר אַבָּא.

לְמָחָר, בְּיוֹם הַכִּפּוּרים, הִשְׁכַּמְנוּ כֻלָּנוּ וַנֵּלֶךְ לְבֵית־הַכְּנֶסֶת, גַּם הַמְשָׁרֶתֶת הָלְכָה לְהִתְפַּלֵּל – וְאֶת הַבַּיִת סָגָרוּ. אֶת הַמַּפְתֵּחַ לָקְחָה אִמָּא. יָשַׁבְתִּי בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת כִּשְׁתֵּי שָׁעוֹת, וְאֶפְשָׁר שָׁלֹש – וְרַעֲבוֹנִי כְבָר הִתְחִיל לְהָצִיק לִי.

– כַּמָּה שָׁעוֹת עוֹד לָעֶרֶב?… שָׁאַלְתִּי אֶת אַבָּא.

אַבָּא שָׁתַק וְאָמָר: – בַּבֹּקֶר אַתָּה שׁוֹאֵל לָעֶרֶב? שְׂחוֹק זֶה שֶׁל אַבָּא הִכְלִים אוֹתִי. אָמַרְתִּי בְלִבִּי: “בְּכָל זֹאת צוֹם אָצוּם”! עָבְרָה עוֹד שָׁעָה אֶחָת, וּבְעֵינַי אָרְכָה כְיוֹם תָּמִים… כָל אֲבָרַי כָּבְדוּ עָלַי, וְלִבִּי – אוֹי לִבִּי!… וְהִנֵּה קָרָא לִי אַבָּא לִקְרֹא אִתּוֹ אֶת הַתְּפִלּוֹת. הִתְחַזַּקְתִּי וְעָמַדְתִּי עַל יַד אָבִי וְקָרָאתִי בְקוֹל – וּפִתְאֹם הִתְחִילוּ דְמָעוֹת יוֹרְדוֹת מֵעֵינָי… לְאַט לְאַט הַחִלּוֹתִי לִבְכּוֹת בְּקוֹל. רָאִיתִי, כִּי לֹא אוּכַל לָצוּם עוֹד.

– “וּמֵאַיִן יִקַּח פֹּה אַבָּא לָתֶת־לִי אֹכֶל? גַּם הַמַּפְתֵּחַ שֶׁל בֵּיתֵנוּ אֵינֶנּוּ אִתּוֹ”… רָאָה אַבָּא שֶׁאֲנִי בוֹכֶה, הוֹציא מכִּיסוֹ פְרוּסַת חַלָּה וּכְנַף עוֹף וְאָמַר אֵלַי בִּשְׂחוֹק:

– לֶךְ לְךָ וֶאֱכֹל! לְקָטֹן כָּמוֹךָ יַחְשֹׁב אֱלֹהִים מִקְצַת הַיּוֹם כְּכֻלּוֹ

הָאֶתְרוֹג וְהַלּוּלָב.

===========

– מַה בַּקֻפְסָה יֵשׁ?

אַבָּא טוֹב שֶׁלִּי!

– אֶתְרוֹג, אֶתְרוֹג, יַקִּירִי!

אֶתְרוֹג, אֶתְרוֹג, חֲבִיבִי!

אֶתְרוֹג, אֶתְרוֹג, יַלְדִּי חֵן,

יֶלֶד חֵן שֶׁלִּי.

–מַה מְרַשְׁרֵשׁ פֹּה?

אַבָּא טוֹב שֶׁלִּי!

– לוּלָב, לוּלָב, יַקִּירִי!

לוּלָב, לוּלָב, חֲבִיבִי!

לוּלָב, לוּלָב, יַלְדִּי חֵן,

יֶלֶד חֵן שֶׁלִּי!

חַג הַסֻּכּוֹת.

============

אֲבִי מֹשֶה קָנָה קְרָשִׁים, מַסְמְרִים וּסְכָךְ וּבָנָה סֻכָּה קְטַנָּה אֵצֶל פֶּתַח־הַבָּיִת. מֹשֶה הַקָּטֹן עָזַר לְאָבִיו וְהָיָה שָׂמֵחַ מְאֹד. בָּעֶרֶב, בְּשׁוּבָם מִבֵּית־הַכְּנֶסֶת, הָלְכוּ כָל בְּנֵי הַבַּיִת לֶאֱכֹל בַּסֻּכָּה אֶת סְעֻדַּת הָעָרֵב. אֲבִי מֹשֶה צִוָּה לִבְנוֹ, כִּי יִלְבַּשׁ אֶת אַדַּרְתּוֹ, יַעַן כִּי קַר הָיָה לָשֶׁבֶת בַּסֻּכָּה בְלי אַדֶּרֶת. כָּל הַמַּטְעַמִּים, וְגַם הַדְּבַשׁ שֶׁבּוֹ טָבְלוּ אֶת הַלָּחֶם, הָיוּ מְתוּקִים מְאֹד. לְמָחָר בַּבֹּקֶר נָשָׂא מֹשֶה אֶת הַלּוּלָב הַיָּרֹק וְאֶת הָאֶתְרוֹג הַכָּתֹם, הַמֻּנָח בְּקֻפְסַת כֶּסֶף יָפָה, אֶל בֵּית־הַכְּנֶסֶת.

בְּחוֹל הַמּוֹעֵד קָנָה לוֹ אָבִיו דֶּגֶל יָפֶה, אֲשֶׁר עָלָיו הָיוּ מְצֻיָּרִים מֹשֶה וְאַהֲרֹן. עַל הַדֶּגֶל הָיָה כָתוּב בְּאוֹתָיוֹת גִּדוֹלוֹת:

“שִׂישׂוּ וְשִׂמְחוּ בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה!”

בְּלֵיל שִׂמְחַת־תּוֹרָה לָקַח מֹשֶה אֶת אֲחוֹתוֹ הַקְּטַנָּה וְהָלַךְ אִתָּה אֶל בֵּית־הַכְּנֶסֶת. בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת הָיָה אוֹר גָּדוֹל. הַרְבֵּה אֲנָשִׁים, נָשִׁים וִילָדִים עָמְדוּ וְנָשְׁקוּ אֶת סִפְרֵי־הַתּוֹרָה אֲשֶׁר נָשְׂאוּ אוֹתָם סָבִיב לַבִּימָה. מֹשֶה תָחַב נֵר בִּמְנוֹרָתוֹ הַקְּטַנָּה שֶׁעַל דִּגְלוֹ וְיַחַד עִם כָּל הַיְלָדִים שָׁר:

“שִׂישׂוּ וְשִׂמְחוּ בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה”

הַזָּמִיר בַּסְּתָו.

=======

– הוֹ, פִּתְחִי, פִּתְחִי, יַלְדָּה לִי,

הוֹ, פִּתְחִי לִי חַלּוֹנֵךְ!

בַּיַּעַר שָׁם מְאֹד קַר לִי קָר,

קָחִינִי־נָא לִמְעוֹנֵךְ;

כָּל יוֹם וָיוֹם תְּפַזְּרִי לִי

מְעַט־מְעַט זֵרְעוֹנִים;

כָּל לֵיל וָלֵיל אֲזַמְּרָה לָךָ

מִזְמוֹרֵי יַעַר שׁוֹנִים.

חֲנֻכָּה.

=========

מָה עוֹשֶׂה הָאָב? כַּמָּה נֵרוֹת חֲנֻכָּה הוּא

מַדְלִיק? כַּמָּה נֵרוֹת מַדְלִיקִים בַּיוֹם הָאַחֲרוֹן שֶׁל חֲנֻכָּה?

מִי הֵם שְׁאָר בְּנֵי הַבָּיִת? מָה הֵם עוֹשִׂים? כֵּיצַד מְבָרְכִים עַל

נֵרוֹת חֲנֻכָּה?

הַדְלָקַת נֵרוֹת שֶׁל חֲנֻכָּה.

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל חֲנֻכָּה.

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ, בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה.

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶהֶחֱיָנוּ וְקִיּמָנוּ, וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה.

לַחֲנֻכָּה.

=========

הָיֹה הָיָה

יוָנִי רָשָׁע,

חַרְבּוֹ חַדָּה

וּמְלֻטָּשָׁה, –

אַנְטִיּוֹכֶס.

בָּא הָרָשָׁע

בָּא עִם גְדוּדִים,

בָּא וְנִלְחָם

עִם הַיְּהוּדִים

אַנְטִיּוֹכֶס

בָּא אֶל עִיר

יְרוּשָׁלָיִם,

בָּא וְשָׁפַךְ

דָּם כַּמַּיִם

אַנְטִיּוֹכֶס

קָם הַגִּבּוֹר

הָאִישׁ יְהוּדָה;

הִצִּיל אַרְצו

הַנֶּחְמָדָה

הַמַּכַּבִּי.

בָּא לַמִּקְדָּשׁ,

הִדְלִיק מְנוֹרָה;

אָז לַיְּהוּדִים

הָיְתָה אוֹרָה

בַּחֲנֻכָּה.

נֵרוֹת שֶׁל חֲנֻכָּה.

========

אֲבִי דָוִד הַקָּטֹן הֵבִיא צְרוֹר נֵרוֹת שֶׁל חֲנֻכָּה. אֵלֶּה הָיוּ נֵרוֹת שַׁעֲוָה דַקִּים וַאֲרֻכִּים. דָּוִד הַקָּטֹן חָפֵץ לַעֲשׂוֹת מֵהַנֵּרוֹת סוּס קָטָן. פַּעַם בְּשָׁעָה שֶׁהוֹרֵי דָוִד יָצְאוּ מֵהַבָּיִת, לָקַח דָּוִד שְׁלֹשָה נֵרוֹת וְהוֹצִיא מִתּוֹכָם אֶת הַפְּתִילוֹת. אַחַר־כַּךְ לָשׁ דָּוִד אֶת שְׁלֹשֶת הַנֵּרוֹת בְּיַחַד וְעָשָׂה מֵהֶם כַּדּוּר־שַׁעֲוָה קָטָן. מִכַּדּוּר־הַשַּׁעֲוָה הַקָּטֹן עָשָׂה רֹאשׁ, אַף, פֶּה, עֵינַיִם, אָזְנַיִם, רַגְלַיִם, זָנָב – וְיָצָא סוּס קָטֹן וְיָפֶה מְאֹד! דָּוִד הֶעֱמִיד אֶת הַסּוּס עַל הַשֻּׁלְחָן, קָשַׁר אוֹתוֹ בְּחֶבֶל אֶל רֶגֶל הַסַּפְסָל, מָשַׁךְ אוֹתוֹ בִזְנָבוֹ – וְשִׂמְחָתוֹ גָדְלָה מְאֹד.

וּבְהַגִּיעַ הָעֶרֶב הַשְּׁמִינִי לְחַג הַחֲנֻכָּה, שֶׁבּוֹ מַדְלִיקִים שְׁמוֹנָה נֵרוֹת, סָפַר אֲבִי דָוִד אֶת הַנֵּרוֹת שֶׁנִּשְׁאֲרוּ בַצְּרוֹר וּמָצָא רַק חֲמִשָּׁה; שְׁלֹשָה נֵרוֹת חָסְרוּ.

שָׁאַל הָאָב אֶת דָּוִד בְּנוֹ: – בְּנִי! הֲלָקַחְתָּ אֶת שְׁלֹשֶת הַנֵּרוֹת? – לֹא, אַבָּא! – עָנָה דָוִד: – אֲנִי לֹא לָקַחְתִּי אֶת הַנֵּרוֹת. – וְאִם־כֵּן – מִי לָקַח אוֹתָם?

– אַבָּא נָעִים! אֲנִי יוֹדֵעַ מִי לָקַח אוֹתָם: בְּעֵינַי רָאִיתִי, כִּי הֶחָתוּל אָכַל אוֹתָם אֶתְמוֹל…

הָאָב אָמַר: – הוֹ, שוֹטֶה קָטָן! הֶחָתוּל אֵינֶנּוּ אוֹכֵל נֵרוֹת־שַׁעֲוָה. דָּוִד חָשַׁב מְעַט וְאָמָר: – בְּוַדַּאי הַסּוּס אָכַל אוֹתָם…

– אֲבָל הַסּוּס הֲלֹא עָמַד בָּאוּרָוָה, וְאֵיךְ יָכֹל לֶאֱכֹל אֶת הַנֵּרוֹת הַנִּמְצָאִים בַּבָּיִת?

– אֲבָל אַבָּא טוֹב! לֹא הַסּוּס הַגָּדוֹל אָכַל אוֹתָם, כִּי אִם סוּסִי הַקָּטָן, אֲשֶׁר עָשִׂיתִי מִנֵּרוֹת הַשַּׁעֲוָה…

כָּל בְּנֵי הַבַּיִת צָחֲקוּ בְקוֹל.

אֶל הַסְּבִיבוֹן

===========

סְבִיבוֹן טוֹב

רוּץ וָסֹב!

עוּף בֶּחָיִל

יוֹם וָלָיִל.

בְּעֵבֶר יָם

מְצָא לִי שָׁם

מְעָרָה גְדוֹלָה

וַעֲמֻקָּה,

מְלֵאָה פְּרוּטוֹת

דְּמֵי־חֲנֻכָּה!

הַשֶׁלֶג הָרִאשוֹן.

===========

חוּשׁוּ, יְלָדִים,

וּפְנוּ אֶל הָרְחוֹב!

פִּתֵּי הַשֶׁלֶג

שָׁם יוֹרְדוֹת לָרֹב;

יוֹרְדוֹת וּמְפַזְּזוֹת

וּמְכַרְכְרוֹת בַּגִּיל –

חוּשׁוּ, מַחְמַדַּי,

וְלִבְשׁוּ הַמְּעִיל!

לְבָנִים הַגַּגּוֹת

וְלָבָן הַסְּבַךְ;

שָׁלוֹם לַשֶּׁלֶג

הַלָּבָן הָרָךְ!

שָׁלוֹם לָךְ, שָׁלֶג

שָׁלוֹם אֵין קֵץ!

שָׁלוֹם לְךְ יִקְרָא

גַּם הָעוֹרֵב עַל עֵץ.

אִישׁ שָׁלֶג.

=============

הָיָה חֹרֶף. שֶׁלֶג רַךְ כִּסָּה אֶת הָאָרֶץ. יוֹסֵף וּבִנְיָמִין יָצְאוּ אֶל הֶחָצֵר, עָשׂוּ כַדּוּרֵי שָׁלֶג, שָׂמוּ כַדּוּר עַל כַּדּוּר וְהָיוּ לְעַמּוּד גָּבֹהַּ. לָקְחוּ שְׁנֵי מַקְלוֹת, תָּחֲבוּ בִשְׁנֵי צִדֵּי הָעַמּוּד, אֶחָד מִימִין וְאֶחָד מִשְּׂמֹאל, כִּסּוּ אֶת הַמַּקְלוֹת בְּשֶׁלֶג וְהָיוּ לִשְׁתֵּי יָדָיִם. שָׂמוּ כַדּוּר שֶׁלֶג עַל הָעַמּוּד מִמַעַל וְהָיָה לְרֹאשׁ. לָקְחוּ שְתֵּי גֶחָלִים וְשָׂמוּ בָרֹאשׁ, אֶחָד מִימִין וִאֶחָד מִשְּׂמֹאל, וְהָיוּ לְעֵינָיִם. מִתַּחַת לַחֹטֶם עָשׂוּ קַו שָׁחוֹר וְהָיָה לְפֶה. עָמְדוּ הַיְלָדִים וְשָׁרוּ:

גֹּלֶם אִישׁ,

הָרִימָה חִישׁ

אֶת רַגְלֶיךָ!

גֹּלֶם אִישׁ,

הָנִיעָה חִישׁ

אֶת יָדֶיךָ!

גֹּלֶם אִישׁ

קַח פַטִּישׁ,

לֵךְ עֲבֹד

אַל תַּעֲמֹד,

הָרִימָה רַגְלַיִם

הָנִיעָה יָדַיִם:

אַחַת וּשְׁתַּיִם

אַחַת וּשְׁתַּיִם

אֵינְךָ יָכֹל –

נָפֹל תִּפֹּל

הִפִּילוּ הַיְלָדִים אֶת הַגֹּלֶם וְהָיָה לְגַל שָׁלֶג.

עַל הַקָּרַח.

==========

א.

אֵין שִׁיר צִפּוֹר, אֵין צִיץ פָּרַח,

לְכָל תַּעֲנוּגַי בָּא הַקֵּץ;

אַךְ עוֹד נִשְׁאַר לִי הַקָּרַח –

הָבָה אָרוּץ שָׁם כַּחֵץ!

ב.

הִנֵּה אַחֲלִיק עַל הַקָּרַח,

קַל כַּבָּרָק הִנְנִי טָס –

סוּרוּ, עוֹבְרִים, פַּנּוּ דָרֶךְ!

עַל רָאשֵׁיכֶם אֲנִי חָס.

ג.

פַּץ! מָעַדְתִּי וָאֶפֹּלָה

וּבִן־רֶגַע קַמְתִּי חִישׁ!

אֶת מַכְאוֹבִי דֹּם אֶסְבֹּלָה,

לֹא אֶתְאוֹנֵן – הִנְנִי אִישׁ.

ד.

אָמְנָם בֵּיצָה לוּ הָיִיתִי,

אוּלַי אָז נִשְׁבַּרְתִּי כְבָר:

גַּם מִזְּכוּכִית לוּ עֻשֵּׂיתִי,

הָיָה מְעַט מַצָּבִי מָר;

ה.

אוּלָם לְאָשְׁרִי אֵל עָשָׂנִי

בַּרְזֶל־עָשׁוֹת, חַלְמִישׁ־צוּר…

פַּנּוּ דֶרֶךְ חִיש לְפָנַי!

טָס אֲנִי, הַצִּדָּה סוּר!

בֵּאוּר הַמִּלִּים: טָס – עָף. מָעַדְתִּי – נִכְשַׁלְתִּי. דֹּם אֶסְבֹּלָה – לֹא אֶתְאוֹנֵן, לָא אֲסַפֵּר.

בַּרְזֶל־עָשׁוֹת – שְׁטָאהל. חַלְמִישׁ־צוּר – אֶבֶן קָשָׁה.

רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָנוֹת.

==========

הָיָה יוֹם חֲמִשָּׁה־עָשָׂר בִּשְׁבָט. כָּל הָאִילָנוֹת אֲשֶׁר בִּגַנֵּנוּ עָמְדוּ עֲטוּפֵי־לְבָנִים, נָעוּ הֵנָּה וָהֵנָּה וַיִּרְעָשׁוּ. אֵצֶל הַגָּדֵר עָמַד אִילָן גָּדוֹל וְזָקֵן מְאֹד, אֲשֶׁר הֵנִיעַ בְּחָזְקָה אֶת עֲנָפָיו הָאֲרֻכִּים.

אָנֹכִי עָמַדְתִּי אֵצֶל הַגָּדֵר, הִתְבּוֹנַנְתִּי אֶל הָאִילָנוֹת וָאֹמַר בְּלִבִּי: הָעֵצִים מִתְפַּלְּלִים עַתָּה, וְהָאִילָן הַגָּדוֹל הַזֶּה, “שְׁלִיחַ צִבּוּר” הוּא. וְהָרוּחַ נָשַׁב, וְהָעֵצִים הִתְנוֹעֲעוּ וְרַעַשׁ גָּדוֹל הָיָה בַגָּן. עֵת הַ“תְּקִיעוֹת” הִגִּיעָה חָשַׁבְתִּי, וְהַסַּעַר הוּא “בַּעַל תְּקִיעָה”.

עֵת רַבָּה עָמַדְתִּי וָאֶתְבּוֹנֵן אֶל הָאִילָנוֹת הַמִּתְפַּלְּלִים, עַד שֶׁהִגִּיעָה שְׁעַת “מִנְחָה” – וָאֶקַּח אֶת סִדּוּרִי וָאֶתְפַּלֵּל גַּם אֲנִי עֵמָּהֶם.

רוּחַ חֹרֶף.

=========

הָאֲוִיר קַר, הָאֲוִיר צַח,

וְשֶלֶג יָפֶה, שֶׁלֶג רַךְ

שָׁטוּחַ בְּכָל הָרְחוֹב;

וְרוּחַ חָזָק פֹּה וְשָׁם

הוֹמֶה, קוֹרֵא בְקוֹל רָם:

הוֹ, מַה־טּוֹב, מַה־טּוֹב!

כְּנַעַר שׁוֹבָב מְחַלֵּל הוּא

בָּאֲרֻבָּה: זְזוּ – זְזוּ – זְזוּ!

וְרֶגַע יֵאָלֵם דֹּם;

הִנֵּה עָף הוּא אֵל הָרְחוֹב,

צוֹבֵר שֶׁלֶג דַּק לָרֹב

וְזוֹרְקוֹ לִשְׁמֵי רוֹם.

רֶגַע יַחְמֹּד לָצוֹן לוֹ,

פּוֹנֶה הוּא גַּם כֹּה וְכָה

בְּחוּצוֹת כָּל הָעִיר,

חוֹטֵף כּוֹבַע מֵרֹאשׁ אִישׁ

וּבוֹרֵחַ קַל וְחִישׁ

עִמּוֹ בָּאֲוִיר.

נֵס פּוּרִים.

========

אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ מֶלֶךְ טִפֵּשׁ –

טִפֵּשׁ הָיָה, פּוֹתֶה,

מַה שֶּׁהָמָן, זֶה הָרָשָׁע,

אוֹמֵר לוֹ – הוּא עוֹשֶׂה.

בִּקֵּשׁ הָמָן מֵאֵת הַמֶּלֶךְ

הַכּוֹת אֶת הַיְּהוּדִים;

נָתַן חֶרֶב לוֹ הַמֶּלֶךְ,

נָתַן לוֹ גַם גְּדוּדִים.

אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ מֶלֶךְ טִפֵּשׁ –

דָּבָר זֶה יָדוּעַ!

אַךְ הַמַּלְכָּה אֶסְתֵּר הָיְתָה

פִּקְּחִית וְגַם צְנוּעָה.

אֶסְתֵּר, אֶסְתֵּר וְגַם מָרְדְּכַי –

שְׁנֵיהֶם הֵם חֲכָמִים

שְׁנֵיהֶם טוֹבִים וְרַחֲמָנִים,

בְּרוּכִים לְעוֹלָמִים.

כִּי עַל פִּיהֶם לָנוּ הָיוּ

רֶוַח וְהַצָּלָה

הַמֶּלֶךְ הִטָּה לָנוּ חֶסֶד –

וְאֶת הָמָן תָּלָה.

בֵּאוּר הַמִּלִים: פּוֹתֶה – קַל־הַדַּעַת, נִפְתֶּה מַהֵר. פִּקְחִית – חֲכָמָה.

מִשְלוֹחַ מָנוֹת.

=========

לְאַבְרָהָם בֶּן הֶעָשִׁיר הָיוּ שְׁנֵי רֵעִים: הִלֵּל וְטוֹבִיָּה, הָיוּ שְׁנֵי הָרֵעִים בְּנֵי עֲנִיִּים, בְּיוֹם הַפּוּרִים קָנָה אַבְרָהָם שְׁלֹשָׁה תַּפּוּחֵי זָהָב. הָיָה אֶחָד רָקוּב וְאֶחָד פָּגוּם, וְהַשְּׁלִישִׁי הָיָה יָפֶה וְשָׁלֵם. וְאַבְרָהָם הָיָה זוֹלֵל, אָכַל אֶת הַיָּפֶה, וְאֶת הַפָּגוּם שָׁלַח לְרֵעוֹ הִלֵּל, וְאֶת הָרָקוּב – לְטוֹבִיָּה. יָשַׁב וְחִכָּה, שֶׁיִּשְׁלְחוּ לוֹ חֲבֵרָיו גַּם הֵם מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת.

וְהִלֵּל וְטוֹבִיָּה הָיוּ בְנֵי עֲנִיִּים, וְלֹא קָנוּ מאוּם. שָׁלַח הִלֵּל אֶת תַּפּוּחוֹ הָרָקוּב לְרֵעוֹ טוֹבִיָּה, הִמְתִּין וְאָמָר: מַה שֶּׁיָשִׁיב לִי טוֹבִיָּה, אֶשְׁלַח לְאַבְרָהָם.

שָׁלַח טוֹבִיָּה לְרֵעוֹ הִלֵּל אֶת תַּפּוּחוֹ הַפָּגוּם. וְאַבְרָהָם יָשַׁב וְחִכָּה וְאָמַר בְּלִבּוֹ: מַה יָפוֹת וּמַה נְּעִימוֹת תִּהְיֶינָה הַמָּנוֹת שֶׁיִּשְׁלְחוּ לִי רֵעָי! עַד שֶׁקִּבֵּל תַּפּוּחַ פָּגוּם מִטּוֹבִיָּה וְרָקוּב – מֵהִלֵּל.

יָשַׁב אַבְרָהָם עָצוּב, תָּמַהּ וְאָמָר: כֵּיצַד חָזְרוּ פְסוּלוֹתַי אֵלָי?

מַסֵּכוֹת.

=========

לִכְבוֹד פּוּרִים, בָּנוֹת, בָּנִים.

לִשְׂמֹחַ הֵנָּה בָּאנוּ,

וּמַסֵּכוֹת עַל כָּל פָּנִים,

אִישׁ לֹא יַכִּיר אוֹתָנו!

הַיּוֹם פּוּרִים, מָחָר –חֲסַל,

מִצְוָה הַיּוֹם לִשְׂמֹחַ!

נַשִּיר, נִרְקֹד, נִשְׁתֶּה, נֹאכַל

וּנְמַהֵר לִבְרֹחַ.

 

מֵאֶרֶץ־יִשְרָאֵל.    🔗

נַעַר קָטָן אֶצְבְּעוֹנִי

בָּא וְדָפַק עַל חַלּוֹנִי,

בָּא וְדָפַק: "קוּמָה, קוּמָה!

כִּי הֵבֵאתִי לְךָ מְאוּמָה,

מָלֵא מָלֵא הוּא הַתַּרְמִיל:

ענְבֵי צוּף בּוֹ מִן הַכַּרְמֶל,

זֵיתִים מֵעַל הַר הַזֵיתִים

יַחַד צְרַרְתִּים וְהֵבֵאתִים.

מַה שֶּׁעֵינְךָ רַק שׁוֹאֶלֶת:

מֵעֵמֶק שָׁרוֹן – חֲבַצֶלֶת,

זֵר שוֹשַנִּים, צְרוֹר דּוּדָאִים,

פִּרְחֵי־חֵן וְצִיצִים נָאִים,

חֲרוּבִים, שְׁקֵדִים וְרִמוֹנִים,

וּפֵרוֹת רַבִּים עוֹד וְשׁוֹנִים!"

אֶת חַלּוֹנִי לוֹ אֶפְתָּחָה:

בָּא הַקָּטָן עם הַבְּרָכָה

בְּעַד הַחַלוֹן אֶל מְעוֹנִי.

אָז שָׁאַלְתִּי: אֶצְבְּעוֹנִי,

מֵאַיִן אַתָּה בָא בֶן־חָיִל?

וַיַעַן לִי: מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל!

אַרְצֵנוּ.    🔗

לִפְנֵי “הַכֹּתֶל”.

================

בֵּין הָרִים וּסְלָעִים רָץ הַמַּסָּע מִיָּפוֹ

לִירוּשָׁלָיִם. בְּאַחַד הַקְּרוֹנוֹת יָשַׁב טוֹבִיָּה הַקָּטֹן צוֹהֵל

וְשָׂמֵחַ וּבְכָל רֶגַע שָׁאַל אֶת אָבִיו: מָתַי נִהְיֶה

בִּירוּשָׁלָיִם? וְהוּא עָמַד וְהֵצִיץ בַּחַלּוֹן וְלָחַשׁ לְעַצְמוֹ אֶת

תְּשׁוּבוֹתָיו שֶׁל אָבִיו:

– עוֹד שְׁעָתַיִם, שָׁעָה אֶחָת… חֲצִי שָׁעָה–הִנֵה יְרוּשָׁלָיִם!

– לָמָה אַתָּה צוֹהֵל, בְּנִי? – שָׁאַל אַבָּא אֶת טוֹבִיָּה הַקָּטָן.

– אֶל הַר הַמּוֹרִיָּה אָנוּ עוֹלִים! אֶל “הַכֹּתֶל”, הֶאָח, אָבִי, שָׁם אֵצְהַל עוֹד יוֹתֵר.

אָבִיו שָׂחַק רֶגַע וְאַחַר כַּךְ עָנָה אוֹתוֹ: שָׁם לֹא תִצְהַל, בְּנִי, שָׁם עוֹמְדִים וּבוֹכִים.

הֶחֱרִישׁ טוֹבִיָּה הַפָּעַם, וְאוּלָם הִתְפַּלֵּא

בְלִבּוֹ: אָמְנָם הוּא שָׁמַע שֶׁכָּל יְהוּדִי הַבָּא לְשָׁם בּוֹכֶה –

לָמָּה הֵם בּוֹכִים לִפְנֵי הַכֹּתֶל?! אֲנִי אֶשְׂמַח, אֲנִי אֶצְחַק

בְּקוֹל. וְאוּלָם עָלָה טוֹבִיָּה עִם אָבִיו אֶל הַמָּקוֹם הַהוּא, רָאָה

אֶת הַכֹּתֶל הַקּוֹדֵר וְאֶת הַיְּהוּדִים הַגְּדוֹלִים בּוֹכִים,

הִתְחִיל בּוֹכֶה אַף הוּא.

הַיְרוּשַלְמִי וְהַיָּלֶד.

=================

הַיֶלֶד: מֵאַיִן אַתָּה בָא, יְהוּדִי?

הַיְרוּשַׁלְמִי: מִן הָעִיר יְרוּשָׁלָיִם.

הַיֶלֶד: הֵידָד, הוֹ מִירוּשָׁלַיִם! סַפֵּר, סַפֵּר־לִי הֵימֶנָהּ, סַפֵּר־לִי, הֵן יֵשׁ לְךְ מָה לְסַפֵּר מִירוּשָׁלַיִם?

הַיְרוּשַׁלְמִי: יֶשׁ לִי, יֶשׁ לִי מַה לְּסַפֵּר:

רֵאשִׁית–אֶמְסֹר בִּרְכוֹת שָׁלוֹם אֲשֶׁר שָׁלְחוּ לְךָ בְיָדִי: הַר

הַכַּרְמֶל שָׁלַח שׁוֹשָן, עֵמֶק שָׁרוֹן–חֲבַצָּלֶת, וְהַלּבנוֹן אָמַר:

הַגֵּד שֶׁאֲרָזַי לוֹ מְחַכִּים.

הַיֶלֶד: אוּלָם הַגֶּד לִי, הַזָּקֵן, לָמָּה זֶּה

עֵינֶיךָ דוֹמְעוֹת? לָמָּה כָפוּף כֹּה גַבֶּךָ? וְעַל מַה זֶּה אַתָּה

נֶאֱנָח?

הַיְרוּשַׁלְמִי: עֵינַי תִּהִיֶינָה דוֹמְעוֹת וְקוֹמָתִי

כְפוּפָה תֶהִי, גַּם אַנְחוֹתַי לֹא תֶחְדַּלְנָה עַד אֲשֶׁר יִבָּנוּ

שֵׁנִית שְׁלֹשָה כְתָלִים לְהָאֶחָד, לְהַכֹּתֶל הַמַּעֲרָבִי.

הַיֶלֶד: גַּם לִפְנֵי הַכֹּתֶל, זָקֵן, גַּם לְפָנָיו

כְּבָר עָמַדְתִּי? אָנָּא, סַפֵּר, אִם עוֹדֶנּוּ עוֹמֵד הָכֵן זֶה

הַכֹּתֶל?

הַיְרוּשַׁלְמִי: עוֹד הוּא עוֹמֵד הָכֵן, יָלֶד.

הַיֶלֶד: מַה מַּרְאֵהוּ, זָקֵן חָבִיב?

הַיְרוּשַׁלְמִי: הוּא מְכֻסֶּה עָשָׁן, עָשָׁן, וּבִבְקִיעָיו עָלָה אֵזוֹב…

הַיֶלֶד: מֶה עָשִׂיתָ שָׁמָּה, זָקֵן?

הַיְרוּשַׁלְמִי: מַה שֶּׁעוֹשִׂים כָּל הַיְּהוּדִים

הִשְּׁתַּטַּחִתִי, שָׁם לְפָנָיו, הִשְׁתַּטַּחְתִּי, הִתְפַּלַּלְתִּי

עִם כָּל אַחַי וּבְנֵי עַמִּי.

יַלְדֵי יְרוּשָׁלָיִם.

א.

אִישׁ אֶחָד הָלַךְ לִירוּשָׁלָיִם. פָּגַע בְּתִינוֹק אֶחָד. בְּיַד הַתִּינוֹק הָיְתָה קְעָרָה מְכֻסָּה. שָׁאַל הָאִישׁ אֶת הַתִּינוֹק: “מָה אַתָּה נוֹשֵׂא בִקְעָרָה זוֹ, קָטָן?” אָמַר לוֹ הַתִּינוֹק: “אִלּוּ חָפְצָה אִמִּי, שֶיִּדְעוּ מַה בַּקְעָרָה – לֹא הָיְתָה מְכַסָּה אוֹתָהּ”.

שְׁאֵלוֹת: מֶה הָיָה בְּיַד הַתִּינוֹק? – מַה שָּׁאַל

אוֹתוֹ הָאִישׁ? – מֶה עָנָה

הַתִּינוֹק? –

בּ.

חָפֵץ הָאִישׁ לֶאֱכל, נָתַן לַתִּינוֹק פְּרוּטָה אַחַת וְאָמָר: “לֵךְ וּקְנֵה לִי מַאֲכָל, שֶׁיַּסְפִּיק לִי לִשְׁלשָׁה יָמִים”.

הָלַךְ הַקָּטֹן וְהֵבִיא לוֹ מֶלַח, וְאָמָר: “זֶה יַסְפִּיק לְךָ לִשְלֹשָה יָמִים וְיוֹתֵר”.

שְׁאֵלוֹת: מֶה חָפֵץ הָאִישׁ? – כַּמָּה כֶסֶף נָתַן

לַתִּינוֹק? – מָה אָמַר הָאִישׁ אֶל הַתִּינוֹק? – מָה הֵבִיא הַתִּינוֹק?

– וּמָה אָמַר אֶל הָאִיש? – הֶהָיָה הַתִּינוֹק

חָכָם? –

קי. אֶל עַמִּי, אֶל אַרְצִי.

===================

אֶל עַמִּי גַם אֶל אַרְצִי

שֶׁבַּמֶּרְחַקִּים שָׁם,

שָׁם תַּחַת שְׁמֵי הַקֶּדֶם,

עַל תְּכֵלֶת חוֹף הַיָּם.

עוֹד שָׁנָה אוֹ שְׁנָתָיִם,

הֵן תַּחֲלֹף חִישׁ הָעֵת;

שָׁמָּה אֶסַּע אַף אָכִינָה

לִי סוּס, מַחֲרֵשָׁה, אֵת.

אָז אֶעֶבֹד אַדְמָתִי

וִיהִי לִי יְבוּל לָרֹב,

גַּם כֶּרֶם לִי אֶטָּעָה

הַנּוֹתֵן יַיִן טוֹב. –

בֵּאוּר הַמִּלִּים: הַקֶּדֶם – הַמִּזְרָח. אֵת – מִין כְּלִי לַחְפֹּר בּוֹ אֶת הָאֲדָמָה. יְבוּל – תְּבואָה

תמונה קובץ 3

עַל הַיָּם שִׂיחָה I.

============

הָאָב: מַה נֶּהְדָר הוּא הַיָּם! הַמַּיִם שׁוֹקְטִים אַף גַּל לֹא יָנוּעַ. הַבֵּן: רְאֵה אַף רְאֵה, אָבִי, הַגַּלִים חוֹתְרִים מִתַּחַת לָאֳנִיָּתֵנוּ, מִתְנַפְּלִים הֵם בְּקֶצֶף, כְּאִלּוּ הֵם חֲפֵצִים לְהָפְכָהּ.

הָאָב: אַל תִּירָא, בְּנִי, הָאֲנִיָּה שׂוֹחֶקֶת הִיא לַגַּלִּים, אָמְנָם הִיא נָדָה, הִיא נָעָה, אַךְ לֹא תֵרֵד תְּהוֹמוֹת.

הַבֵּן: אָכֵן, טוֹב לְהַפְלִיג בַּיָּם, וְאוּלָם מַה מְּאֹד חָפַצְתּי לְהַגִּיעַ אֶל הַחוֹף, כְּבָר כָּלְתָה נַפְשִׁי לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל!

הָאָב: לָמָה אֲנַחְנוּ עוֹמְדִים עַל מִכְסֵה הָאֳנִיָּה, הָאֲוִיר קַר, נֵרֵד אֶל הַתָּא. הַבֵּן: נַעֲמָד־נָא, אָבִי, אֵיזֶה רְגָעִים וְנִרְאֶה אֶת שְקִיעַת־הַחַמָּה עַל פְּנֵי הַיָּם. רְאֵה אֵיךְ הַשֶּׁמֶשׁ הַבּוֹעֶרֶת טוֹבַעַת בַּיָּם.

הָאָב: דּוֹמֶה שֶׁהָאֵש בָּאָה אֶל הַמַּיִם וְאֵינָה כָּבָה!

עַל חוף יָפו. שִיחָה II.

===========

הָאָב, הֶאָח, זֶהוּ הַחוֹף! חוֹף יָפוֹ! מִן הַחוֹף הַזֶּה יָרַד יוֹנָה הַנָּבִיא בָּאֲנִיָּה לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה. הַבֵּן: הוֹ, כַּמָּה סִירוֹת! לָמָּה הֵן הַסִּירוֹת הַלָּלוּ הַשָּׁטוֹת אֵלֵינוּ? הָאָב: הַאִם לֹא תֵדַע, בְּנִי, שֶׁהָאֲנִיָּה אְינָהּ קְרֵבָה אֶל הַחוֹף, אָנוּ יוֹרְדִים עַתָּה לְסִירָה.

הַבֵּן: גַּם הַמַּלָּחִים יָרְדוּ אִתָּנוּ אֶל הַסִּירָה, רְאֵה אֵיךְ הֵם חוֹתְרִים בִּמְשׁוֹטֵיהֶם בַּיָּם וְעוֹבְרִים בֵּין הַסְּלָעִים.

הָאָב: מַה רַב פֹּה הָרַעַשׁ עַל הַחוֹף. וְכַמָּה שׁוֹנִים פֹּה הָאֲנָשִׁים: יְהוּדִים אַשְׁכְּנַזִּים, יְהוּדִים סְפָרַדִּים, עֲרָבִים, וְכַמָּה גְמַלִּים פֹּה! גַּם אֶת חֲבִילוֹתֵינוּ נַעֲמִיס עַל הַגָּמָל, מַרְאֵהוּ נוֹרָא, וְאוּלָם לֹא יַעֲשֶׂה רָע, אֵין כָּמוֹהוּ שָׁקֵט, גַּם נַעַר קָטֹן נוֹהֵג בּוֹ. בְּעוֹד אֵיזֶה רְגָעִים נִהְיֶה בְּתֵל אָבִיב. קְרָא נָא אֶת הַשֶּׁלֶט שֶׁל הַמָּלוֹן הַזֶּה, רְאִיָתִי קְצָרָה.

הַבֵּן: זֶהוּ בֵּית הַמָּלוֹן “הֶרְצְלִיָּה”. הָאָב: אָכֵן זֶהוּ הַמָּלוֹן אֲשֶׁר בּוֹ נִתְאַכְסֵן. הַבֵּן: מַה יָפֶה הוּא הַמָּקוֹם הַזֶּה!

הָאָב: זֶהוּ הָרֶבַע הֶחָדָשׁ. אוֹתוֹ בָנוּ הָעִבְרִים אֲשֶׁר זֶה מִקָּרוֹב בָּאוּ אֶל הָאָרֶץ לִבְנוֹתָהּ מֵחָדָשׁ.

בִּרְכַּת שָלוֹם.

================

רֵאשִית הַסְּתָו. לַהֲקַת צִפֳּרִים עָפָה לַאֲרָצוֹת הַחַמּוֹת. צָד יֶלֶד עִבְרִי אַחַת הַצִּפֳּרִים. פִּרְפְּרָה הַצִּפּוֹר הַקְּטַנָּה בְיָדוֹ, הִתְלַבְטָה בִכְנָפֶיהָ וְהִתְחַנְנָה מִלְּפָנָיו:

אָנָּא, שְלָחֵנִי וְאָעוּף לִי.

עָנָה אוֹתָהּ הַיֶּלֶד וְאַמַר: אַל תִּירְאִי, צִיפּוֹרִי, עוֹד מְעַט וְאֶשְלָחֵךְ הָיְתָה הַצִּפּוֹר בְּיָדוֹ הַשְׂמָאלִית וּבְימִינוֹ כָּתַב עַל פִּסַּת נְיָר: “שָלוֹם לָכֶם! מִמֶּנִּי אֲחִיכֶם שֶבַצָפוֹן.”

אַחַר כַּךְ לָקַח אֶת הַפִּתְקָא, נָתַן אוֹתָה בְּפִי הַצִּפּוֹר וּשְלָחָה.

נִפְנְפָה הַצִּפּוֹר כְּנָפֶיהָ וְהִתְעוֹפְפָה, הִתְעוֹפְפָה עַל פְּנֵי הָרִים וִיעָרִים, עַל פְּנֵי שָׂדוֹת וְיַמִּים, עַד שֶבָּאָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּרֹב שִׂמְחָה וְגִילָה, וְשָם שָם אֶת הַפִּתְקָא הפִּילָה.

רַק בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

===================

• סַפְּרִי־נָא לִי, רִיבָה,

סַפְּרִי־נָא, חֲבִיבָה:

מַה תַּעֲשִי שָם, שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְרָאֵל?

– אֲנִי שָׁם שָׂדוֹת אֶקְצֹר,

אֲנִי שָׁם כְּרָמִים אֶבְצֹר, –

רַק בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל,

רַק בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל!

– סַפְּרִי־נָא לִי, רִיבָה

סַפְּרִי־נָא, חֲבִיבָה:

מַה תִּלְבְּשִׁי שָׁם, שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל?

– שִׂמְלַת בַּד שָׁם אֶלְבָּש,

מִגְבַּעַת גְּדוֹלָה עַל הָרֹאשׁ, –

רַק בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל,

רַק בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל!

– סַפְּרִי־נָא לִי, רִיבָה

סַפְּרִי־נָא, חֲבִיבָה:

מַה תֹּאכְלִי שָׁם, שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל?

– פַּת בַּמֶּלַח אֹכַל שָׁם,

מַיִם קָרִים אֶשְׁתֶּה שָׁם, –

רַק בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל

רַק בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל!

קיח. עַל אֵם הַדָּרֶךְ.

================

עַל אֵם הַדֶּרֶךְ עוֹמֵד עֵץ,

עוֹמֵד הוּא קְדוֹרַנִית,

הוֹלֵךְ יְהוּדִי בְמַקֵּל וְתַרְמִיל

וּמֵצִיץ אֲחוֹרַנִית.

– מֵאַיִן, זְקֵנִי, וְלָמָּה זֶּה

פָּנֶיךָ כֹה עֲצוּבִים?

– עָזַבְתִי בֵיתִי, קֶבֶר אִשְׁתִּי,

וּנְכָדַי הָאֲהוּבִים.

– לְאָן זֶה תֵלֵךְ? הַגֶּד־לִי.

– אֲנִי הוֹלֵךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל,

שָׁם שֶׁמֶשׁ יָהּ יָבִיא מַרְפֵּא לִי,

שָׁם אוֹרוֹ תָמִיד יָהֵל.

סְגֻלּוֹת הָאָרֶץ.

==============

א.

הַסַּבְתָּא חָלָתָה. חָפֵץ אַבָּא לִקְרֹא לָרוֹפֵא וְלֹא נָתָנָה. קָרְאָה לוֹ לְמִטָּתָהּ וְאָמָרָה: – שָׁמַעְתִּי שֶׁיְהוּדִי בָּא מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. קִרְאוּ לוֹ, יָבוֹא הוּא אֵלָי, הוּא יְרַפְּאֵנִי.

קָרְאוּ לַיְּהוּדִי שֶׁבָּא מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. בָּא הַיְּהוּדִי אֶל בֵּיתֵנוּ בָּעָרֶב, אָז הָיוּ בְּבֵיתֵנו אֲנִי, אָבִי, סָבִי וּשְׁנֵי שְׁכֵנֵינוּ הַטּוֹבִים רַבִּי פִּינְחָס וְרַבִּי מֹשֶה. נִכְנַס הַיְּהוּדִי, בִּקַּשְׁנוּ מִמֶּנּוּ לְחַכּוֹת קְצָת עַד אֲשֶׁר תִּיַקץ הַסַּבְתָּא הַחוֹלָה מִשְּׁנָתָה. צָחַק הַיְּהוּדִי מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְאָמָר:

– לֹא לִי הִיא צְרִיכָה, כִּי אִם לַסְּגֻלּוֹת הַטּוֹבוֹת, אֲשֶׁר הֵבֵאתִי אִתִּי מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

אֲנַחְנוּ יָשַׁבְנוּ תְּמֵהִים, שׁוֹתְקִים, וְאוּלָם כָּל עַיִן שָאָלָה: – מַה הֵן הַסְּגֻלּוֹת?…

בּ.

הוֹצִיא הַיְּהוּדִי שַׂק קָטֹן, הֵנִיעַ אוֹתוֹ בְיָדוֹ – וְכִי מָה אַתֶּם סְבוּרִים יֵשׁ בְּשַׂק קָטֹן זֶה? אֲנַחְנוּ יָדַעְנוּ מַה יֵּש בַּשַּׂק, וְאוּלָם הֶחֱרַשְׁנוּ; הַיְּהוּדִי הֶחֱרִישׁ אַף הוּא רֶגַע וְקָרָא:

– מְעַט עָפָר מֵעַל קִבְרָהּ שֶׁל רָחֵל אִמֵּנוּ!

אַךְ הוֹצִיא הַיְּהוּדִי אֶת הַדְּבָרִים מִפִּיו וְעֵינֵינוּ רָחֲבוּ וְגָדָלוּ. אָז פָּתַח הַיְּהוּדִי אֶת יַלְקוּטוֹ, הוֹצִיא מִשָּׁם קוּפְסַת־בְּשָׂמִים יָפָה לְהַבְדָּלָה, סִדּוּר הָדוּר, וְעַל הַסִּדּוּר וְעַל הַקּוּפְסָה הָיָה כָתוּב בְּאוֹתָיוֹת מַמָּש: יְרוּשָׁלָיִם. הִבַּטְנוּ, הִבַּטְנוּ, וְעֵינֵינוּ לֹא שָׂבְעוּ מֵרְאוֹת.

ג.

בְּרֶגַע זֶה אָמַר הַסָּבָא: – כִּמְדֻמַּנִּי, שֶׁהַזְּקֵנָה שֶׁלִּי הֵקִיצָה, אוּלַי תָּסוּר, יְהוּדִי טוֹב, אֶל חַדְרָהּ.

עָנָה הַיְּהוּדִי: – הֵן אָמַרְתִּי לָכֶם: לֹא לִי הִיא צְרִיכָה, אֶלָּא לִסֶגֻלּוֹתַי הַטֹּובוֹת, שֶׁהֵבֵאתִי מִן הָאָרֶץ. מְעַט מִן הֶעָפָר קְחוּ וְשִׂימוּ לִמְרַאֲשׁוֹתֶיהָ, בְּסִדּוּר זֶה תִתְפַּלֵל, מִקּוּפְסַת הַבְּשָׂמִים הַזּוּ תָרִיחַ וְתָקוּם מֵחָלְיָהּ. כַּךְ אָמָר – וְכַךְ עָשׂוּ.

הַסַּבְתָּא קָמָה אַחֲרֵי שָׁבוּעַ מֵחָלְיָהּ. הָרוֹפֵא הָיָה אֶצְלָהּ רַק פַּעֲמָיִם, וְאוּלָם הַסַּבְתָּא אוֹמֶרֶת:

– לֹא הָרוֹפֵא וְלֹא הָרְפוּאוֹת – סְגֻלּוֹתֶיהָ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל³ הֵן הֶחְלִימוּנִי.

צִפֳּרִי הַיָּפָה.

=============

– צִפֳּרִי הַיָּפָה,

אַתְּ עָפָה, פּוֹרַחַת;

אֶשְׁאַל נָא אוֹתָךְ

שְׁאֵלָה רַק אַחַת:

הַחֹרֶף כִּי יָבוֹא,

כִּי תָבוֹא הַסּוּפָה,

לְאָן אַתְּ הוֹלֶכֶת

וְאָנָה תָעוּפִי?

– יֶלֶד פֶּתִי,

אֵין לְךָ בִינָה!

כְּלוּם לֹא תֵדַע,

לֹא תָבִינָה?

לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל

הַיָּפָה, הַבְּרוּכָה –

שָׁם אֶבְנֶה קִנִּי

וְשָׁם גַּם אָנוּחָה!

עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל.

==============

עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל, בְּאֶרֶץ זָרִים,

בְּנֵי צִיּוֹן יָשְבוּ שָם הַיְּקָרִים.

אַנְחַת שִירָם בָּם צָלָלָה,

דִּמְעַת עֵינָם בָּם נָפָלָה.

חֶרֶשׁ בָּכוּ נֶאֱנָחוּ,

וְעָבְרוּ, עָבְרוּ. הָלְאָה.

בָּא הַלַּיְלָה, לֵיל עֲבָרוֹת,

נַהֲרוֹת בָּבֶל! אִמְרוּ, נְהָרוֹת:

לָמָה יִרְתְּחוּ מֵימֵיכֶם?

לָמָה יִגְעֲשוּ גַלֵּיכֶם?

מִתְּהוֹם הַנְּהָרוֹת צְוָחָה עוֹלָה:

"בִּכְיִי זֶה הוּא בְּכִי בְנֵי גוֹלָה.

זוּ הָאֵש שֶבִּי בוֹעָרֶת –

זֹאת דִּמְעָתָם הַנִּגָּרֶת.

בַּחֲלוֹם וּבְהָקִיץ.

===============

א

אַבָּא הֵבִיא אִתּוֹ אוֹרֵחַ מִבֵּית הַתְּפִלָּה, אוֹרֵחַ לְשַבָּת. רָאָה יוֹסִיפוֹן הַקָּטָן אֶת הָאורֵחַ וְהִנֵּה פָנָיו שְזוּפִים עַד מְאֹד וְהוּא מְדַבֵּר עִבְרִית.

שָאַל יוֹסִיפוֹן אֶת אָבִיו בְּלַחַש: – מֵאַיִן הָאָדוֹן הַזֶּה בָא? – מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הוּא בָא. יְרוּשַלְמִי הוּא. אָז קָרָא יוֹסִיפוֹן: אַךְ עַתָּה אֲנִי יוֹדֵעַ מַדּוּעַ שְזוּפִים פָּנָיו; וְלָמָּה הוּא מְדַבֵּר עִבְרִית – מֵאַרְצֵנוּ הוּא בָא!

ב

יָשְבוּ לַשֻּלְחָן וְאָכָלוּ. בֵּין לְגִימָה לִלְגִימָה אָמַר אַבָּא אֶל יוֹסִיפוֹן הַקָּטָן: – אוּלַי תָּשִיר לָנוּ יוֹסִיפוֹן אֵיזֶה זֶמֶר מִזְּמִירוֹת שֶל שַבָּת?

עָנָה יוֹסִיפוֹן וְאָמַר: – יְסַפֵּר לָנוּ הָאָדוֹן הָאוֹרֵחַ מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה. קָרָא אַבָּא: צָדַקְתָּ, יוֹסִיפוֹן, אָמְנָם יְסַפֵּר לָנוּ הָאוֹרֵחַ מַשֶהוּ מֶאֶרֶץ אָבוֹת. צָחַק הָאוֹרֵחַ, צָבַט אֶת יוֹסִיפוֹן צְבִיטָה קַלָּה בְלֶחְיוֹ וְהִתְחִיל מְסַפֵּר נִפְלָאוֹת עַל אוֹדוֹת הָאָרֶץ. יָשְבוּ כָל בְּנֵי הַבַּיִת וְאִתָּם יוֹסִיפוֹן מַחֲרִישִים וּמַקְשִיבִים לְדִבְרֵי הָאוֹרֵחַ. לִבָּם הָלַם, הָלַם, עֵינֵיהֶם רָחֲבוּ, רָחֲבוּ עַד מְאֹד.

– אַךְ זֹאת הִיא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל! – קָרָא יוֹסִיפוֹן בְּרֶגֶש וְקָם מֵעַל הַכִּסֵא.

ג

– לְאָן יוֹסִיפוֹן, לְאָן? – שָאַל אוֹתוֹ אַבָּא. – לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אֵלֵךְ, רַגְלִי אֵלֵךְ.

צָחֲקָה אִמוֹ וְאָמְרָה: – הֵן לֹא תֵדַע אֶת הַדֶּרֶךְ! – יָדעַ אֵדַע! עָנָה יוֹסִיפוֹן, – בִּפְאַת מִזְרָח! שָםַּ בַּמָּקוֹם שֶהַשֶמֶש עוֹלָה, שָם הִיא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. שָׂחֲקוּ כָל בְּנֵי הַבַּיִת, וְאוּלָם אַבָּא הִשְתִּיק אוֹתָם וְאָמָר: – לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אַתָּה הוֹלֵךְ וַאֲנַחְנוּ אֶל הַיַּעַר הַקָּרוֹב, נֵלֵךְ יָחַד. הִסְכִּים לָזֶה יוֹסִיפוֹן וְיָצְאוּ כֻלָּם יָחַד.

ד

אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הָיְתָה רְחוֹקָה מִן הַבַּיִת וְאוּלָם גַּם הַיַּעַר לֹא הָיָה קָרוֹב. בָּאוּ אֶל הַיַּעַר. הָיוּ כֻלָּם עֲיֵפִים, יָשְבוּ מִתַּחַת הָעֵצִים לָנוּחַ. רָצָה יוֹסִיפוֹן לָלֶכֶת הָלְאָה, אַךְ אָבִיו אָמַר לוֹ: – אוּלַי תָּנוּחַ גַּם אַתָּה קְצָת וְאַחַר תֵּלֵךְ. יָשַב יוֹסִיפוֹן הַקָּטָן אִתָּם, הִנִיחַ רֹאשוֹ בְחֵיק אִמּוֹ וְנִרְדָם.

ה

הֵּקִיץ יוֹסִיפוֹן וְהִנֵּה הוּא בְּבֵיתוֹ, בַּמִּטָּה. קָפַץ מעַל מִטָּתוֹ, רָחַץ, הִתְלַבֵּש וְנִכְנַס לַחֲדַר הָאֹכֶל וְהִנֵּה כָל בְּנֵי הַבַּיִת יוֹשְבִים לַשֻלְחָן וְאוֹכְלִים אֲרֻחָה שֶל בֹּקֶר. צָחֲקוּ כֻלָּם וְאָמְרוּ: – מֵאַיִן יוֹסִיפוֹן? מֵאַיִן? עָנָה יוֹסִיפוֹן וְאָמַר: אִמְרוּ לִי שָלוֹם, מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֲנִי בָא! צָחַק אָבִיו וְאָמַר: הֵן בַּמִּטָּה הָיִיתָ, יָשַׁנְתָּ!

וַיַּעַן יוֹסִיפוֹן וַיֹּאמַר: – אַף אָמְנָם יָשַׁנְתִי אַךְ גַּם חָלַמתִּי, וּבַחֲלוֹמִי–וַאֲנִי בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. רוֹצִים אַתֶּם וֹאֲסַפֵּר לָכֶם אֶת אֲשֶר רָאִיתִי וְאֶת אֲשְר שָמַעְתִּי. – רוֹצִים אָנוּ! רוֹצִים אָנוּ! קָרְאוּ כָל בְּנֵי הַבַּיִת וְגַם הָאָדוֹן הָאוֹרֵחַ, זֶה שֶבָּא מִירוּשָלָיִם. וְיוֹסִיפוֹן הִתְחִיל מְסַפֵּר. וּרְאוּ אַף רְאוּ: כָּל בְּנֵי הַבַּיִת הֶחֱרִישוּ וְהִקְשִיבוּ. לִבָּם הָלַם, הָלַם, וְעֵינֵיהֶם רָחֲבוּ, רָחָבוּ. וְכַאֲשֶר גָּמַר קָרָא הָאוֹרֵחַ: – בְּחַיֵּי רֹאשִי, זֶה הַיֶּלֶד כְּאִילוּ מֵאֶרֶץ יִשְרָאֵל הוּא בָא. אַחַת היא – אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אִם בַּחֲלוֹם וְאִם בְּהָקִיץ.

עֲפַר אֶרֶץ אָבוֹת.

=================

היָּשִׁישׁ הָעִוֵּר רַבִּי נְחֶמְיָה – יָמָיו קָרְבוּ לָמוּת.> לִפְנֵי מוֹתוֹ אָסַף עַל יַד מִטָּתוֹ אֶת כָּל בָּנָיו וּנְכָדָיו – וַאֲנִי בְתוֹכָם. וְנִפְרַד מִמֶּנּוּ אוֹתוֹ הַזָקֵן בַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה: – בָּנַי הַיְקָרִים, לָכֶם נָתַן הַקָּדוֹש־בָּרוּךְ־הוּא עֵינַיִם לִרְאוֹת; אַתֶּם רוֹאִים אֶת מַרְאֵה הַשָּׁמַיִם, אֶת עֵין הָאָרֶץ; אַתֶּם רוֹאִים אוֹתִי, אֶת הַזָּקֵן שֶׁלָּכֶם; אוּלָם אֲנִי… מֵת אֲנִי בְחַיַּי. מַה מְאֹד חָפַצְתִּי לִרְאוֹתְכֶם רַק פַּעַם אַחַת לִפְנֵי מוֹתִי – וְגַם זֹאת מָנַע אֱלֹהִים מִמֶּנִּי.

יְלָדַי הָאֲהוּבִים! עֵינַיִם לָכֶם: יָבֹא יוֹם – וְאַתֶּם תִּרְאוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָשְׁבוּ אֲבוֹתֵיכֶם; יָבֹא יוֹם – וְתַעֲמֹדְנָה רַגְלֵיכֶם עַל הָרֵי יְהוּדָה וְתִרְאוּ בְעֵינֵיכֶם אֶת אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן…

וַאֲנִי?… לוּ פִקֵּחַ הָיִיתִי, כִּי אָז אֶת מַקְלִי לָקַחְתִּי בְיָדִי וְהָלַכְתִּי מֵעִיר לְעִיר וּמִכְּפָר לִכְפָר עַד שֶׁבָּאתִי שָׁמָּה – לָמוּת, כִּי זֶה כָל חֶפְצִי. אוּלָם אֲנִי הוֹלֵךְ לָמוּת פֹּה, בַּגָּלוּת, בְּאֶרֶץ נֵכָר, וְלִפְנֵי מוֹתִי – אֲנִי רוֹצֶה לָתֵת לָכֶם דָּבָר יָקָר לְזִכָּרוֹן.

רְאוּ אֶת הַשַּׂק הַזֶּה! לֹא כֶסֶף אָסַפְתִּי בוֹ – לֹא! אַדְמַת חוֹל לְבָנָה צְרוּרָה בוֹ – אַדְמַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אַדְמַת אֲבוֹתֵינוּ. מִי יוֹדֵעַ כַּמָּה טִפִּין שֶׁל דְּמָעוֹת וְדָם מִדִּמְעוֹת אֲבוֹתֵינוּ וְדָמָם קָפְאוּ בָאֲדָמָה זוֹ! בָּאֲדָמָה זוֹ יְכַסּוּ אֶת עֵינַי אַחֲרֵי מוֹתי – וּמֵהָאֲדָמָה הַזֹּאת אֲנִי מַשְׁאִיר לָכֶם לְזִכָּרוֹן.

*

כָּכָה דִבֶּר הַזָּקֵן הָעִוֵּר וָמֵת…

בֵּאוּר הַמִּלִּים: מָנַע – לֹא נָתַן. פִּקֵּח – הַהֶפֶךְ מֵעֵוֵּר. צְרוּרָה – קְשׁוּרָה.

שְׁאֵלוֹת: מַה שֵּׁם הַזָּקֵן? – לָמָּה קָרָא לְבָנָיו וְלִנְכָדָיו? – מַדּוּעַ לֹא יָכֹל לִרְאוֹת אוֹתָם? – מַה נָּתַן לָהֶם לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי מוֹתוֹ? – מַדּוּעַ אָהַב כָּל כַּךְ אֶת אַדְמַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל?–

לֵיל שִׁמּוּרִים

============

(זִכְרוֹנוֹת).

לִפְנֵי עֶשֶׂר שָׁנִים כְּשֶׁהָיִיתִי יֶלֶד בֶּן שֶׁבַע שָׁנִים, לֹא הָיוּ עוֹד כָּל הבָּתִּים הַלָּלוּ. בְּכָל הַמּוֹשָׁבָה הָיָה אָז רַק בַּיִת אֶחָד, הוּא בֵית־הַבִּשּׁוּל לְכָל אַנְשֵׁי הַמּוֹשָׁבָה. יָשַׁבְנוּ אָז בְּאֹהָלִים קְטַנִּים, עָבַדְנוּ בִּשְׁקִידָה נָטַעְנוּ עֲצֵי זַיִת, עֲצֵי שְׁקֵדִים וּגְפָנִים הַרְבֵּה. וּמַה גָּדְלָה שִׂמְחָתֵנוּ בְהַגִּיעַ יוֹם הָאָבִיב.

וַיְהִי לֵיל חַג הַפָּסַח. כֻּלָּנוּ נֶאֱסְפנוּ אֶל בֵּית־הַבִּשּׁוּל לַעֲרֹךְ יַחַד אֶת הַסֵּדֶר הָרִאשׁוֹן, יָשַׁבְנוּ מִסָּבִיב לְשֻׁלְחָנוֹת אֲרֻכִּים וְסִפַּרְנוּ בִּיצִיאַת מִצְרָיִם. יָשַׁבְתִּי עַל יַד אָבִי וָאֶקְרָא אֶת הַ“הַגָּדָה” בְּקוֹל רָם. שִׂמְחָתֵנוּ הָיְתָה גְדוֹלָה, כִּי זֶה הָיָה לָנוּ הַפֶּסַח הָרִאשׁוֹן שֶׁחַגּוֹנוּ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

פִּתְאֹם נִשְׁמַע מִחוּץ קוֹל מְרוּצַת סוּסִים. פַּחַד גָּדוֹל נָפַל עָלֵינוּ וְלא יָכֹלְנוּ לְהוֹצִיא אף מִלָה אַחַת מִפִּינוּ. אִישׁ צָעִיר יָצָא הַחוּצָה לִרְאוֹת מִי הֵמָּה הַנּוֹסְעִים.

וּכְרֶגַע שָׁב וּבְקוֹל חֲרָדָה קָרָא: – קוּמוּ, בֵּידוּאִים הִתְנַפְּלוּ עַל כְּרֳמֵינוּ!… הַגְּבָרִים יָצְאוּ מַהֵר מִן הַבָּיִת, רַק הַנָּשִׁים וְהַטַּף נִשְׁאָרוּ. וּבְכָל הַבַּיִת דְּמָמָה; אֵין אִישׁ זָז מִמְּקוֹמוֹ וְאֵין מְדַבֵּר דָּבָר. פְּנֵי הַנָּשִׁים חָוָרוּ, הַיְלָדִים חָרְדוּ וּמִהֲרוּ אֶל אִמּוֹתֵיהֶם.

פִּתְאֹם נִשְׁמְעוּ מֵרָחוֹק קוֹלוֹת שֶׁל יְרִיָּה: טְרַח, טְרַח, טָרְרָח! נִבְהֲלוּ כָל הַנָּשִׁים, נִבְהֲלוּ כָל הַיְלָדִים, נִבְהַלְתִּי גַם אָנִי. מִן הַכְּרָמִים קוֹלוֹת נִשְׁמָעִים, קוֹלוֹת שֶׁל יְרִיּוֹת, אַחַת אַחַר אֶחָת: טְרַח, טְרַח, בּוּם־ם! טְרַח, טְרַח, בּוּם־ם!

עָבְרוּ רְגָעִים אֲחָדִים וְכָל הַגְּבָרִים שָבוּ הַבַּיְתָה בְּשִׂמְחָה וּבְקוֹל זִמְרָה.

– מֶה הָיָה שָׁם? מַה קָּרָה?

– אֵין דָּבָר, בֵּידוּאִים הִתְנַפְּלוּ עַל כְּרָמֵינוּ, אַךְ נִלְחַמְנוּ עִמָּהֶם וְגַם נִצַּחְנוּ! לא יוֹסִיפוּ עוֹד לָבֹא!

* * *

– לְחַיִים, לְחַיִים, לְחַיִים! – קָרְאוּ כָל הַמְסֻבִּים וַיִּשְׁתּוּ כּוֹס רְבִיעִית מֵאַרְבַּע הַכּוֹסוֹת. הַשִּׂמְחָה שָׁבָה אֶל הַבָּיִת. יָשַׁבְנוּ, שׂוֹחַחְנוּ וְזִמַּרְנוּ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר. – רַבּוֹתַי! – קָרָא אַחַד הַזְקֵנִים – הִגִּיעַ זְמָן קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל שַחֲרִית!…

קֶבֶר דָּוִד.

============

(אַגָּדָה).

א.

פַּעַם טִיֵּל פֶּחָה אֶחָד מֵרָאשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם מִסָּבִיב לְקֶבֶר דָּוִד הַמֶּלֵךְ, וְלַפֶּחָה – חֶרֶב זָהָב יְקָרָה, שֶׁנָּפְלָה מִיָּדוֹ לְעֹמֶק הַקָּבֶר. צִוָּה הַפֶּחָה עַל יִשְׁמְעֵאלִי אֶחָד לָרֶדֶת אֶל תּוֹךְ הַקָּבָר לְהָרִים אֶת חַרְבּוֹ. וַיּוֹרִידוּ אֶת הַיִּשְׁמְעֵאלִי בַּחֲבָלִים אֶל הַקָּבֶר, אֲבָל לֹא עָלָה עוֹד מִשָּׁם, וַיּוֹצִיאוּ אוֹתוֹ מֵת.

הוֹרִידוּ עוֹד אֶחָד, מֵת גַּם הַשֵּׁנִי, וְכֵן גַּם הַשְּׁלִישִׁי וְהָרְבִיעִי. וְהַפֶּחָה לֹא יָכל לְהִפָּרֵד מֵאֵת חַרְבּוֹ הַיְקָרָה, כִּי נְתוּנָה הִיא לוֹ מֵאֵת הַמֶּלֶךְ.

בָּאוּ עַבְדֵי הַפֶּחָה לִפְנֵי אֲדוֹנֵיהֶם וְאָמָרוּ: – יצַוֶּה נָא אֲדוֹנֵינוּ עַל אַחַד הַיְּהוּדִים לָרֶדֶת אֶל תּוֹךְ קֶבֶר מַלְכָּם וּלְהַעֲלוֹת לְךָ אֶת חַרְבֶּךָ, כִּי לַיְּהוּדִים לא יְאֻנֶּה כָּל רָע.

שָׁלַח הַפֶּחָה לִקְרֹא לַנָּשִׂיא וְאָמַר לוֹ: – חַרְבִּי הַיְקָרָה נָפְלָה לְקֶבֶר דָּוִד מַלְכְּכֶם; וְעַתָּה־הוֹצִיאוּ לִי אוֹתָהּ, וָלֹא – אָבִיא עֲלֵיכֶם כְּלָיָה. וַיְהִי אֵבֶל כָּבֵד לַיְּהוּדִים.

בּ.

וּבְבֵית כְּנֶסֶת אֶחָד בִּירוּשָׁלַיִם יָשַׁב חָסִיד אֶחָד אֲשֶׁר הָגָה בַּתּוֹרָה יוֹמָם וָלָיְלָה. קָם אוֹתוֹ הֶחָסִיד וְאָמָר:

– שְׁמָעוּנִי, אַחַי, קָחוּנִי וְהוֹרִידוּנִי אֶל הַקָּבֶר, וִיהִי נַפְשִׁי בְּעַד נַפְשְׁכֶם. הָלַךְ אוֹתוֹ הֶחָסִיד וְרָחַץ אְת בְּשָׂרוֹ בַּמַּיִם וַיֵרֶד לְעֵינֵי כָל קְהַל הַיְּהוּדִים וְהָעֲרָבִים אֶל הַקָּבֶר.

פַּחַד גָּדוֹל נָפַל עַל כָּל קְהַל הָרוֹאִים. בַּעֲבוֹר רֶבַע שָׁעָה נִשְׁמַע קוֹל מֵעֹמֶק הַקָּבֶר: – הַעֲלוּ אוֹתִי! וַיַעֲלוּהוּ, וְהִנֵּה חֶרֶב הַפֶּחָה בְּיָדוֹ וּפָנָיו מְאִירים. וְלְיִהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה, כִּי נִצְלוּ מִמָּוֶת, וְהַפֶּחָה עָשָׂה⁴ אֶת הַיְּהוּדִים חָפְשִׁים מִמִּסִּים שָׁלשׁ שָׁנִים.

בֵּאוּר הַמִּלִּים: פֶּחָה – שַׂר גָּדוֹל. לֹא יְאֻנֶּה – לֹא יִקָּרֶה.