בַּעִיר קוּצִי שֶׁבִּמְדִינַת צָרְפַת הָיוּ שְׁנֵי אַחִים, שֵׁם הָאֶחָד חַיִּים וְשֵׁם הַשֵּׁנִי שִׁמְשׁוֹן. שִׁמְשׁוֹן הָיָה יוֹשֵׁב בְּאָהֳלָהּ שֶׁל תּוֹרָה, הוֹגֶה בִּסְפָרִים יוֹם וָלַיְלָה וְשׁוֹתֶה מִן הַבְּאֵר אֲשֶׁר כָּרוּ אַדִּירֵי הַתּוֹרָה בְּאֶרֶץ צָרְפַת, עַד כִּי חָכַם מְאֹד, אַךְ חָכְמָתוֹ לֹא עָמְדָה לוֹ לִמְצֹא מִחְיָה לוֹ וּלְבֵיתוֹ. וְחַיִּים אִישׁ סוֹחֵר, מַצְלִיחַ בְּכָל מַעֲשָׂיו וְהוֹנוֹ הוֹלֵךְ וָרָב, עַד שֶׁהָיָה אֶחָד מִקְּצִינֵי הָאָרֶץ וּמֵעֲשִׁירֶיהָ. רָאָה חַיִּים אֶת הַמַּחְסוֹר בְּבֵית אָחִיו וְהֵבִין, כִּי מִן הַשָּׁמַיִם פָּרְקוּ מֵעָלָיו עֹל דֶרֶךְ אֶרֶץ כְּדֵי לִתֵּן עָלָיו עֹל תּוֹרָה – לָקַח עַל עַצְמוֹ לְפַרְנְסוֹ וְקָצַב לוֹ קִצְבָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ דֵי מַחְסוֹרוֹ. וּפַעַם אוֹ פַּעֲמַיִם בַּחֹדֶשׁ הָיָה הֶעָשִׁיר יוֹרֵד לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ לָקַחַת עֵצָה מִפִּי אָחִיו בְּכָל דָבָר הַקָּשֶׁה, כִּי יָדַע: אִם עשֶׁר אֵין כָּאן – חָכְמָה יֵשׁ כָּאן. וּבְכֵן הָיָה שִׁמְשׁוֹן יוֹשֵׁב בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ וְלוֹמֵד תּוֹרָה וְאָחִיו חַיִּים עוֹסֵק בִּפְרַקְמַטְיָא וּמְפַרְנֵס אֶת אָחִיו, כְּיִשָּׂשׂכָר וּזְבוּלוּן בְּשַׁעְתָּם.

יוֹם אֶחָד בָּא חַיִּים וְדָפַק עַל דֶלֶת בֵּית־הַמִּדְרָשׁ וְקָרָא לְאָחִיו הַחוּצָה. אָמַר לוֹ: בָּאָה עָלַי צָרָה גְדוֹלָה וְעָלַי לְבַקֵּשׁ עֲצָתְךָ. אֲבָל מִתְיָרֵא אֲנִי, פֶּן יַגִּיעוּ דְבָרַי לְאֹזֶן זָר וְאָבַדְתִּי. עַל־כֵּן בּוֹא עִמִּי אֶל חוֹף הַיָּם וְנֵשֵׁב בְּאַחַת מֵאֳנִיּוֹתַי, רַק שְׁנֵינוּ לְבַדֵּנוּ אֵין אִישׁ אִתָּנוּ, וְשָׁם אֲגַלֶּה לְךָ דְבָרַי וּתְיָעֲצֵנִי כְּיַד הַשֵּׁם הַטּוֹבָה עָלֶיךָ.

מִיָּמָיו לֹא עָזַב שִׁמְשׁוֹן אֶת בֵּית־הַמִּדְרָשׁ, אֲפִלּוּ אֶת אֲרֻחָתוֹ הָיוּ מְבִיאִים לוֹ שָׁמָּה וְהָיָה יָשֵׁן שָׁם עַל סַפְסָל, רַק בְּעֶרֶב שַׁבָּת הָיָה הוֹלֵךְ לְבֵיתוֹ וְנִשְׁאָר שָׁם עַד אַחֲרֵי הַבְדָלָה, וְאַחֲרֵי שֶׁהִבְדִיל הָיָה חוֹזֵר לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ וּלְתַלְמוּדוֹ. הִצְטַעֵר מְאֹד לְהַפְסִיק מִמִּשְׁנָתוֹ וְלֵילֵךְ לְכַמָּה שָׁעוֹת מִבֵּית־הַמִּדְרָשׁ. אֲבָל מִתּוֹךְ שֶׁרָאָה, שֶׁאָחִיו נָתוּן בְּצָרָה גְדוֹלָה, וְגַם עַל־פִּי הַדִּין עָלָיו לְיָעֲצוֹ בְּכָל שָׁעָה שֶׁיְּבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ, שֶׁהֲרֵי פַּרְנָסָתוֹ מִמֶּנּוּ נִמְצֵאת לוֹ, הָלַךְ עִמּוֹ וּבָאוּ בָּאֳנִיָּה קְטַנָּה מֵאֳנִיּוֹת הַסּוֹחֵר שֶׁלּוֹ, וְהִרְחִיקוּ מְעַט מִן הַחוֹף, כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לְדַבֵּר דִבְרֵיהֶם בְּאֵין שׁוֹמֵעַ.

עוֹדָם יוֹשְׁבִים וּמְדַבְּרִים וְהַשָּׁמַיִם הִתְקַדְּרוּ עָבִים וְרוּחַ חֲזָקָה נָשְׁבָה וּמִיָּד הָיְתָה לִסְעָרָה גְדוֹלָה, וְהַסְּעָרָה נָשְׂאָה אֶת הָאֳנִיָּה עִם שְׁנֵי יוֹשְׁבֶיהָ הַרְחֵק מִן הַחוֹף. כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה טֻלְטְלָה הָאֳנִיָּה כִּקְלִיפַּת הָאֱגוֹז עַל מְרוֹמֵי הַגַּלִּים, וְהֵם רוֹאִים אֶת הַנַּעֲשֶׂה בָּהֶם וְלִבָּם מָלֵא חֲרָדָה וְהֵם מִתְפַּלְלִים בִּרְעָדָה, אַךְ יָדָם קָצְרָה מֵהוֹשִׁיעַ, עַד כִּי אָמְרוּ נוֹאָשׁ: “עַתָּה נֵרֵד מְצוּלוֹת וְאִישׁ לֹא יֵדַע אָנָה בָּאנוּ”, כִּי אִישׁ לֹא רָאָם בְּבוֹאָם אֶל הָאֳנִיָּה.

איור: הנריק הכטקןפף

וּבַבֹּקֶר, כְּשֹׁךְ הַסְּעָרָה וְהַיָּם עָמַד מִזַּעְפּוֹ, נָשְׂאוּ עֵינֵיהֶם וְהִנֵּה הֵם תְּקוּעִים בַּיָּם הַקָּרוּשׁ, וּבְכָל מֶרְחַב הַיָּם תְּקוּעוֹת אֳנִיּוֹת רַבּוֹת לְאֵין מִסְפָּר, מֵהֶן עוֹמְדוֹת זְקוּפוֹת וּמֵהֶן נְטוּיוֹת עַל צִדָּן, מֵהֶן עַתִּיקוֹת יָמִים, שְׁחוֹרוֹת מֵרֹב סְעָרוֹת וּמִפְרְשֵׂיהֶן פְּרוּמִים וּתְלוּיִים כִּסְחָבוֹת, וּמֵהֶן חֲדָשׁוֹת וּמַבְהִיקוֹת וּמִפְרְשֵׂיהֶן מְתוּחִים וּשְׁלֵמִים.

לְמַרְאֵה הַצָּרָה שֶׁבָּאָה עֲלֵיהֶם וּלְמַרְאֵה הַקֶּרַח הַנּוֹרָא וְהָאֳנִיּוֹת יָצָא לִבָּם. כִּי גַם צֵידָה לֹא הָיְתָה לָהֶם לְהַחֲיוֹת אֶת נַפְשָׁם רַק לִשְׁלשָׁה יָמִים בִּלְבָד, מִמַּה שֶׁנִּמְצָא בְּאוֹצַר הָאֳנִיָּה.

הִתְפַּלְלוּ הָאַחִים לַשָּׁמַיִם בְּלֵב נִשְׁבָּר וְנָדְרוּ שְׁנֵיהֶם נְדָרִים. חַיִּים נָדַר הַרְבֵּה צְדָקָה לָעֲנִיִּים, אִם יִתְרַחֶשׁ לוֹ נֵס וְיֵצֵא מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה וְיָבוֹא לְבֵיתוֹ בְּשָׁלוֹם, וְשִׁמְשׁוֹן נָדַר לְהוֹסִיף לִלְמֹד תּוֹרָה וְגַם לְהַרְבִּיצָהּ בָּרַבִּים, וְלֹא יָנוּם וְלֹא יִישַׁן וְלֹא יָמוּשׁ מִן הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה אֲפִלּוּ רֶגַע אֶחָד. הָיוּ יוֹשְׁבִים בִּתְפִלָּה וְאֶת הַמָּזוֹן הַמְּעַט חִלְּקוּ לְתִשְׁעָה יָמִים כְּדֵי לְהַאֲרִיךְ נַפְשָׁם אוּלַי יְרַחֲמוּ עֲלֵיהֶם מִן הַשָּׁמַיִם.

ובַיּוֹם הַתְּשִׁיעִי, כְּשֶׁכָּלְתָה הַצֵּידָה, אָמְרוּ: “עַתָּה נִגְזַר עָלֵינוּ לָמוּת, אַךְ לִפְנֵי מוֹתֵנוּ נָבוֹא בָּאֳנִיּוֹת הָאֲחֵרוֹת וְנִרְאֶה מַה בְּתוֹכָן וְאֵיך מֵתוּ אֵלֶּה שֶׁנִּקְלְעוּ לְכָאן לְפָנֵינוּ”.

פָּרְקוּ אֶת תֹּרֶן הָאֳנִיָּה וְהִנִיחוּ אוֹתוֹ קָצֵהוּ הָאֶחָד עַל דֹּפֶן אֳנִיָּתָם וְהַקָּצֶה הַשֵּׁנִי עַל דֹפֶן הָאֳנִיָּה הַקְּרוֹבָה, זָחֲלוּ בִּזְהִירוּת עַל גַבֵּי הַתֹּרֶן עַד שֶׁבָּאוּ בָּאֳנִיָּה הַהִיא, וְהִנֵּה יוֹשְׁבֶיהָ כִֻּלָּם מֻטָּלִים מֵתִים וְהָאֹוצָרוֹת מֻנָּחִים בִּצְרוֹרוֹת עַל הַקַּרְקַע, וְעַל כָּתְלֵי הָאֳנִיָּה חֲרוּתִים שְׁמוֹת הַמֵּתִים וְשֵׁם עִירָם. הֶעְתִּיק שִׁמְשׁוֹן אֶת הַשֵּׁמוֹת בְּפִּנְקָסוֹ וְאָמַר: “אִם יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְהַחֲזִירֵנִי לְבֵיתִי, אֵלֵךְ אֶל הָעִיר הַהִיא וְאַתִּיר אֶת כָּל הָעֲגוּנוֹת, נְשֵׁיהֶם שֶׁל הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה”. וְחַיִים לָקַח שַׂק וְנָתַן בְּתוֹכוֹ אֶת כָּל צְרוֹרוֹת הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב שֶׁעַל קַרְקַע הָאֳנִיָּה וְטָעַן אֶת הַשַּׂק עַל שִׁכְמוֹ. אָמַר: “אִם אָבוֹא בְּשָׁלוֹם לְבֵיתִי, אֶתֵּן אֶת כָּל הַכֶּסֶף צְדָקָה לָעֲנִיִּים וְאֶבְנֶה בֵּית־מִדְרָשׁ לְלוֹמְדֵי הַתּוֹרָה”.

הָלְכוּ מֵאֳנִיָּה לָאֳנִיָּה, וּבְכֻלָּן מָצְאוּ מֵתִים וּצְרוֹרוֹת כֶּסֶף וְשֵׁמוֹת חֲרוּתִים עַל הַכְּתָלִים, עַד שֶׁבָּאוּ אֶל הָאֳנִיָּה הָאַחֲרוֹנָה, שֶׁהָיְתָה קְרוֹבָה אֶל הַחוֹף. וְהַחוֹף הוּא חוֹמַת אֲבָנִים בְּצוּרָה הַמַּאֲפִילָה אֶת הַחַמָּה בְּגָבְהָהּ. מִתְּחִלָּה נִתְיָאֲשׁוּ הָאַחִים מִלַּעֲלוֹת בַּחוֹמָה הַזֹּאת. אֲבָל אַחַר־כָּךְ הִתְחַזְּקוּ וְאָמְרוּ: “מַה נַפְסִיד אִם נְנַסֶּה? הַהוֹלֵךְ לָמוּת יוּכַל לְסַכֵּן אֶת נַפְשׁוֹ”. לָקְחוּ גַרְזֶן שֶמָצְאוּ בָּאֳנִיָּה וְחָצְבוּ בַּחוֹמָה חוֹרִים לְהַצִּיג בָּהֶם אֶת כַּף הָרֶגֶל וּלֶאֱחוֹז בַּיָּד, וְכֵן הָיוּ מְטַפְּסִים וְחוֹצְבִים וְעוֹלִים בַּחוֹמָה.

שִׁמְשׁוֹן הָיָה הַחוֹצֵב בַּגַּרְזֶן וְהוּא מִהַר לַעֲלוֹת, שֶׁקַּל הָיָה מֵאֵין בְּיָדוֹ מְאוּמָה, וְחַיִּים מְטַפֵּס אַחֲרָיו בִּכְבֵדוּת, שֶׁהַשַּׂק הָיָה מַכְבִּיד עָלָיו. וְהִנֵּה מָעֲדָה רַגְלוֹ וְהִתְנוֹדֵד וְהַשַּׂק נָפַל מֵעַל שִׁכְמוֹ לָאָרֶץ. יָרַד לְהָרִים אֶת הַשַּׂק וְלֹא יָכֹל לַעֲלוֹת עוֹד. וְשִׁמְשׁוֹן הִגִּיעַ בֵּינָתַיִם עַד רֹאשׁ הַחוֹמָה. עָמַד לִרְאוֹת אִם אָחִיו בָּא אַחֲרָיו וְלֹא רָאָהוּ. קָרָא אֵלָיו בְּקוֹל וְלֹא שָׁמַע, שֶׁהַחוֹמָה הָיְתָה גְבוֹהָה מְאֹד. כְּשֶׁרָאָה שֶׁהוּא לְבַדּוֹ וְאָחִיו אֵינֶנּוּ, יָשַׁב עַל הַחוֹמָה וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִּבְכִי.

וְהַחוֹמָה שְׁהָיְתָה גְבוֹהָה מִצַּד הַיָּם, נְמוּכָה הָיְתָה לְצַד פְּנִים הָאָרֶץ. וּמִן הַחוֹמָה וְלִפְנִים נִמְשַׁךְ יַעַר גָדוֹל וּבוֹ אִילָנוֹת גְבוֹהִים בַּשָּׁמַיִם, וְשִׁמְשׁוֹן לֹא רָאָה מִיָּמָיו אִילָנוֹת יָפִים כָּאֵלֶּה, כְּאִלּוּ הֵם עֲשׂוּיִים שְׁבוֹ וָלֶשֶׁם. וְהָאִילָנוֹת עוֹשִׂים פְּרִי נוֹתֵן אוֹר, וְרֵיחוֹ מֵשִׁיב נֶפֶשׁ וּמְמַלֵּא אוֹתָהּ שִׂמְחָה וְצַחְצָחוֹת.

הָלַךְ שִׁמְשׁוֹן בַּיַּעַר עַד שֶׁבָּא אֶל אַרְמוֹן גָדוֹל, כֻּלוֹ מַרְמַר לָבָן וְגַגּוֹ זָהָב טָהוֹר, וְנָהָר כְּעֵין הַבְּדֹלַח מַקִּיף אֶת הָאַרְמוֹן וּבְאַרְבַּע פִּנּוֹתָיו מְתוּחִים גְשָׁרִים שֶׁל כֶּסֶף מִתְגַבְּהִים עוֹלִים אֶל הָאַרְמוֹן. וְהָאַרמוֹן שׁוֹקֵט עַל מְכוֹנוֹ, אֵין נֶפֶשׁ חַיָּה מִסָּבִיב לוֹ. רַק כְּקוֹל זִמְרָה חֲרִישִׁי עוֹלֶה מִן הָאַרְמוֹן, וְהַקּוֹל נִרְאֶה כְּמִסְתַּנֵּן מִכָּל כְּתָלָיו וּמִגַּגּוֹ.

הִקִּיף שִׁמְשׁוֹן אֶת הָאַרְמוֹן וְלֹא מָצָא עֹז בְּנַפְשׁוֹ לַעֲבֹר אַחַד הִַגְּשָׁרִים לָבוֹא אֶל הַהֵיכָל פְּנִימָה. וְכָל מַה שֶּׁהִקִּיף יוֹתֵר אֶת הָאַרְמוֹן נִתְגַלָּה לוֹ יוֹתֵר יָפְיוֹ וִיפִי הַמָּקוֹם עַד שֶׁעָמַד נִדְהָם וְאָמַר כְּאָדָם הַחוֹלֵם חֲלוֹם: “אֵין זֶה אֶלָּא גַן־עֵדֶן הַתַּחְתּוֹן!”.

איור: הנריק הכטקןפף

וּכְשֶׁהִתְרַחֵק מְעַט מִן הָאַרְמוֹן רָאָה בְּתוֹךְ הַגַּן שְׁנֵי עֵצִים גְדוֹלִים עוֹמְדִים לְבַד וּפִרְיָם יָפֶה לְהַפְלִיא, וְהָעֵץ מִיָּמִין פִּרְיוֹ אָדֹם כַּדָּם וְהָעֵץ מִשְּׂמֹאל פִּרְיוֹ לָבָן כַּשֶּׁלֶג. וְרֵיחַ הַפֵּרוֹת בָּא בְּאַפּוֹ כְּרֵיחַ הַשָּׁמַיִם. אָמַר: “אֵין זֶה כִּי־אִם הָעֵץ מִיָּמִין הוּא עֵץ הַחַיִּים, וְהָעֵץ מִשְׂמֹאל הוּא עֵץ הַדַּעַת”.

קָטַף מֵעֵץ הַחַיִּים תַּפּוּחַ אֶחָד וּנְתָנוֹ בְּכִיס בִּגְדוֹ.

כְּשֶׁהִרְחִיק עוֹד רָאָה גִבְעָה קְטַנָּה וְעַל רֹאשׁ הַגִּבְעָה מִכְסֶה שֶׁל בַּרְזֶל, כַּמִכְסֶה שֶׁנּוֹתְנִים עַל בּוֹר הַמַּיִם. קָרַב אֶל הַמִּכְסֶה וֶהֱרִימוֹ כִּמְעַט קָט. אַךְ הֵרִים אֶת שׁוּלֵי הַמִּכְסֶה וְרוּחַ חָזָק פָּרַץ מִתּוֹךְ הַבּוֹר, עָבַר בַּגַּן וְהָיָה לִסְעָרָה גְדוֹלָה, עַד כִּי נִתְרָעֲשׁוּ כָּל הָאִילָנוֹת וְהַיַּעַר הָיָה לַחֲרָדָה. וּבְכֹחַ הַסְּעָרָה נֶעֶקְרוּ הַסְּפִינוֹת שֶׁהָיוּ נְעוּצוֹת בַּיָּם הַקָּרוּשׁ וְהוּטְלוּ אֶל הַיָּם הַגָּדוֹל, וְגַם שִׁמְשׁוֹן נָפַל מִכֹּחַ הָרוּחַ, כִּמְעַט לֹא נוֹתְרָה בּוֹ נְשָׁמָה. שֶׁעֲלֵיכֶם לָדַעַת, כִּי הַבּוֹר הַזֶּה הָיָה אוֹצַר הָרוּחוֹת, וְאִלּוּ הֵרִים אֶת הַמִּכְסֶה כֻּלּוֹּ אוֹ רַק חֶצְיוֹ בְּוַדַּאי הָיָה הָעוֹלָם חֹוזֵר לְתֹהוּ וָבֹהוּ.

וְחַיִּים שֶׁנִּתְיָאֵשׁ מִלַּעֲלוֹת עַל הַחוֹמָה חָזַר אֶל אֳנִיָּתוֹ. וּכְשֶׁבָּא הָרוּחַ נֶעֶקְרָה גַם הִיא וּבָאָה אֶל הַיָּם מַהֲלָךְ יוֹם אֶחָד מֵחוֹף צָרְפַת. חָתַר בָּאֳנִיָּה בִּשְׁאֵרִית כֹּחוֹ עַד שֶׁבָּא לָעִיר קוּצִי, וְהוּא רָעֵב וְעָיֵף, אַךְ כָּבֵד בַּכֶּסֶף וּבַזָּהָב, שֶׁאָסַף מִן הָאֳנִיּוֹת הַתְּקוּעוֹת בַּיָּם הַקָּרוּשׁ.

וַתֵּהוֹם כָּל הָעִיר לְשׁוּבוֹ, כִּי מִיּוֹם שֶׁנֶּעְלְמוּ שְׁנֵי הָאַחִים חֲשָׁבוּם לְמֵתִים וּנְשֵׁיהֶם הָיוּ כְּאַלְמָנוֹת חַיּוֹת. בָּאוּ רַבִּים לְהַקְבִּיל אֶת פְּנֵי הַבָּא, וּבְתוֹכָם גַם בְּנֵי שִׁמְשׁוֹן שֶׁבָּאוּ לִשְׁאוֹל לַאֲבִיהֶם. סִפֵּר לָהֶם אֶת הַקּוֹרוֹת אֶת שְׁנֵיהֶם. הָיוּ בְּנֵי שִׁמְשׁוֹן בּוֹכִים וְסוֹפְדִים: אָבִינוּ, אָבִינוּ, עֲטֶרֶת רֹאשֵׁנוּ, לֹא נוֹסִיף עוֹד לִרְאוֹתְךָ בַּחַיִּים! מִי יוֹדֵעַ מֶה עָלְתָה לְךָ אַחֲרֵי הַחוֹמָה הַנּוֹרָאָה הַהִיא!

נִחֲמָם דוֹדָם וְאָמַר לָהֶם: אַל תִּבְכּוּ וְאַל תִּתְעַצְּבוּ, כִּי לֹא תוֹעִילוּ. מֵהַשֵּׁם יָצָא הַדָּבָר וְאָנוּ מָה? מֵעַתָּה כָּל מַחְסוֹרְכֶם עָלַי. אֲסָפָם לְבֵיתוֹ וְהָיָה מְפַרְנְסָם בְּכָבוֹד וּבָרְוָחָה.

וְשִׁמְשׁוֹן הֵקִיץ מֵהִתְעַלְּפוּתוֹ וּמָצָא אֶת עַצְמוֹ מַהֲלַךְ אַרְבַּע מֵאוֹת פַּרְסָה רָחוֹק מִן הַגַּן וְהַחוֹמָה, כִּי הָרוּחַ נְשָׂאוֹ שָׁמָּה וְלֹא הִרְגִישׁ. הָיָה שׁוֹכֵב בְּמֵצַר שָׂדוֹת שֶׁאֵין לָהֶם סוֹף. עָמַד עַל רַגְלָיו וְהָלַךְ בַּמֵּצַר. הָלַךְ יוֹם וָלַיְלָה, וּכְשֶׁהֱצִיקוֹ הָרָעָב הוֹצִיא אֶת הַתַּפּוּחַ מִכִּיסוֹ וְהֵרִיחַ רֵיחוֹ וּמִיָּד נִתְמַלֵּא חִיּוּת וְכֹחוֹת. הָלַךְ עוֹד יוֹם, וּלְעֵת עֶרֶב בָּא אֶל עִיר גְדוֹלָה בְּנוּיָה לְתַלְפִּיּוֹת. עָמַד בְּשַׁעַר הָעִיר, נָשַׁק אֶת מְזוּזַת הַשַּׁעַר וְאָמַר: בָּרוךְ אַתָּה הַשֵּׁם, שֶׁהֶחֱזַרְתַּנִי לְמִשְׁכְּנוֹת בְּנֵי אָדָם!

איור: הנריק הכטקןפף

כְּשֶׁנִּכְנַס לָעִיר רָאָה אֲנָשִׁים מְהַלְּכִים בָּרְחוֹבוֹת וְהֵם בּוֹכִים וּמְפָרְשִׂים כַּפֵּיהֶם. וְלֹא הָיָה שָׁם אֲפִלּוּ אִישׁ אֶחָד, שֶׁעֵינָיו אֵינָן זוֹלְגוֹת דְמָעוֹת.

שָׁאַל אַחַד הָעוֹבְרִים: מָה הַצָּרָה שֶׁבָּאָה עֲלֵיכֶם, וְלָמָּה תִתְאַבְּלוּ? אָמַר לוֹ הָאִישׁ הַנִּשְׁאָל: כַּנִּרְאֶה, נָכְרִי אַתָּה בְּתוֹכֵנוּ. דַּע לְךָ שֶׁלְּמַלְכֵּנוּ הָאָהוּב בַּת יְחִידָה, חֲכָמָה וְיָפָה וְטוֹבַת טַעַם, וְהִיא חוֹלָה אֲנוּשָׁה זֶה שִׁשָּׁה יְרָחִים. כְּבָר נִקְרְאוּ כָּל רוֹפְאֵי הַמְּדִינָה וְגַם מִמְּדִינוֹת אֲחֵרוֹת הֵבִיאוּ אֶת גְּדוֹלֵי הָרְפוּאָה וְלֹא הֶעֱלוּ לָהּ אֲרוּכָה. עַתָּה נֶאֶנְשָׁה מַחֲלָתָהּ מְאֹד, וְכָל הָרוֹפְאִים אָמְרוּ נוֹאָשׁ לְחַיֶּיהָ. וּלְמַלְכֵּנוּ אֵין בֵּן, וְאִם גַם בִּתּוֹ תָּמוּת לֹא יְהֵא מִי שֶׁיֵּשֵׁב עַל כִּסֵא הַמְּלוּכָה. עַל כֵּן רַב יְגוֹנֵנוּ וְעֵינֵינוּ תִּדְמַעְנָה בְּלִי הֲפוּגוֹת.

אָמַר שִׁמְשׁוֹן: הֲבִיאֵנִי אֶל הַמֶּלֶךְ וַאֲרַפֵּא אֶת בִּתּוֹ.

הָיָה הָאִישׁ מִשְׁתּוֹמֵם: רוֹאֶה אֲנִי, שֶׁאִישׁ עָנִי אַתָּה וּבְגָדֶיךָ קְרוּעִים וּבְלוּיִים, וְאִם אֲבִיאֲךָ כֵּן לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַיֵּב רֹאֹשִׁי לַמַּלְכוּת.> אָמַר לוֹ שִׁמְשׁוֹן: לֵךְ אֶל שָׂרֵי הַמֶּלֶךְ וֶאֱמֹר לָהֶם: כָּזֹה וְכָזֶה דִבֶּר אֵלַי הָאִישׁ הַנָּכְרִי בָּרְחוֹב.

רָץ הָאִישׁ לַחֲצַר הַמֶּלֶךְ וְהִגִּיד לַשְָּׂרִים אֶת דִבְרֵי הָאִישׁ הַמּוּזָר.

שָׁלְחוּ לָקַחַת אֶת הָאִישׁ, גִלְּחוּהוּ וְהֶחֱלִיפוּ שִׂמְלוֹתָיו וְהֵבִיאוּ אוֹתוֹ אֶל חֲדַר הַחוֹלָה.

לָקַח שִׁמְשׁוֹן אֶת הַתַּפּוּחַ וְהִגִּישׁוֹ אֶל חָטְמָהּ שֶׁל בַּת הַמֶּלֶךְ. אַךְ בָּא רֵיחַ הַתַּפּוּחַ בְּאַפָּהּ, מִיָּד שָׁבוּ כֹּחוֹתֶיהָ אֵלֶיהָ, פָּקְחָה אֶת עֵינֵיהָ וְהִבִּיטָה עַל סְבִיבוֹתֶיהָ כְּאָדָם הַמֵּקִיץ מֵחֲלוֹם קָשֶׁה. אַחַר יָשְׁבָה עַל יְצוּעָהּ וְאָמְרָה בְּקוֹל עָלֵז: אִלּוּ יְדַעְתֶּם אֵיזֶה חֲלוֹם רַע חָלַמְתִּי. הַגִּישׁוּ לִי סֵפֶל חָלָב, כִּי צָמֵאתִי מְאֹד.

קָרַא שִׁמְשׁוֹן לַמֶּלֶךְ וְלַשָּׂרִים וּלְכָל הַנֶּאֱסָפִים בֶּחָצֵר וְאָמַר לָהֶם: בּוֹאוּ רְאוּ מֶה עָשָׂה אֱלֹהִים לְבַת הַמֶּלֶךְ!

נָפַל הַמֶּלֶךְ עַל צַוְּארֵי בִּתּוֹ וּבָכָה מֵרֹב שִׂמְחָה.

וְאֶל הַזָּר פָּנָה וְאָמַר: מָה אֶתֶּן לְךָ, שֶׁהֶחֱיֵיתָ אֶת בִּתִּי? שְׁאַל וְאֶתֶּן לְךָ עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת.

עָנָה שִׁמְשׁוֹן וְאָמַר: אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב, יַחֲזִירֵנִי נָא אֶל עִירִי קוּצִי, אֲשֶׁר בִּקְצֵה מְדִינַת מַלְכוּתְךָ, שֶׁהִיא עִיר מוֹלַדְתִּי וְשָׁם בֵּיתִי.

מִיָּד נָתַן הַמֶּלֶךְ אֶת הָעִיר קוּצִי לְשִׁמְשׁוֹן לְנַחֲלָה וּפָקַד לְיַפּוֹתָהּ בְּגַנִּים וּבְפַרְדֵסִים, וְגַם טִירָה נָאָה יִבְנוּ שָׁם וְיוֹשִׁיבוּ בְּתוֹכָהּ אֶת שִׁמְשׁוֹן לִהְיוֹת שַׂר הָעִיר עַד יוֹם מוֹתוֹ.

נִפְטַר שִׁמְשׁוֹן מֵאֵת הַמֶּלֶךְ וּמֵאֵת בִּתּוֹ. וְכָל רַבֵּי הַמְּדִינָה הוֹלְכִים לְלַוּוֹתוֹ בַּדֶּרֶךְ. וּכְשֶׁבָּא לְעִיר מוֹלַדְתּוֹ יָצְאוּ לִקְרָאתוֹ כָּל יוֹשְׁבֵי הָעִיר, יְהוּדִים וְנָכְרִים, וְקִבְּלוּהוּ בְּכָבוֹד גָדוֹל.

כָּנַס שִׁמְשׁוֹן אֶת כָּל בְּנֵי הָעִיר וְסִפֵּר לָהֶם אֶת הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְהִגִּיד לָהֶם אֶת נִדְרוֹ שֶׁנָּדַר. שָׁלַח שָׁלִיחַ עִם שְׁמוֹת הַמֵּתִים לְהַתִּיר הָעֲגוּנוֹת. פָּשַׁט אֶת בְּגָדָיו הַחֲמוּדוֹת וְלָבַשׁ בְּגָדִים פְּשׁוּטִים. הָלַךְ לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ וּמִיָּד יָשַׁב לִלְמֹד תּוֹרָה. וְאָחִיו בָּנָה יְשִׁיבָה גְדוֹלָה וּמְפֹאֶרֶת וְשִׁמְשׁוֹן כָּנַס בָּהּ תַּלְמִידִים הַרְבֵּה, כֻּלָּם יוֹשְׁבִים וְעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה וּמְזוֹנוֹתֵיהֶם נִתָּנִים לָהֶם מִקֻּפַּת הָעִיר.

וּבַטִּירָה הוֹשִׁיב אֶת חַיִּים אָחִיו לִמְשֹׁל בִּשְׁמוֹ בָּעִיר, לְצַוּוֹת וְלַחְתֹּם בִּשְׁמוֹ, וּפַעַם אוֹ פַּעֲמַיִם בַּחֹדֶשׁ הוּא בָּא אֵלָיו לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ לָקַחַת עֵצָה מִפִּיו בְּכָל דָבָר הַקָּשֶׁה, וְשׁוֹמֵר לַעֲשׂוֹת כִּדְבָרוֹ וְלֹא יְשַׁנֶּה כְּקוֹצוֹ שֶׁל יוֹד. וְהָיָה מִמְשָׁלוֹ בְּצֶדֶק וּבְמֵישָׁרִים.

וְשֵׁם שִׁמְשׁוֹן, הַשַּׂר מִקּוּצִי, יָצָא לְמֵרָחוֹק וְהַכֹּל הָיוּ מִתְבָּרְכִים בּוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו.