כְּשֶׁהִגִיעַ רַבֵּנוּ משֶׁה בֶּן נַחֲמָן, הַמְּכֻנֶּה רַמְבַּ"ן אוֹ נַחֲמָנִי, לְזִקְנָה מֻפְלֶגֶת, קָרָא לְתַלְמִידָיו וְאָמַר לָהֶם: אָמַרְתִּי אֶרְאֶה בְּנֶחָמַת צִיּוֹן וְאֶעֱלֶה לִירוּשָׁלַיִם עִם כָּל יִשְׂרָאֵל בְּשִׂמְחָה, וְהִנֵּה זָקַנְתִּי וְשַׂבְתִּי, עוֹד מְעַט וְתַגִּיעַ שַׁעְתִּי לָצֵאת מִן הָעוֹלָם, וְהַגְּאֻלָּה רְחוֹקָה, וְאֵיךְ אֵצֵא וְאַנִּיחַ אֶת יְרושָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ שׁוֹמֵמָה וְגַלְמוּדָה?
“הֱצִיקַתְנִי תְּשׁוּקָתִי לְאֵל חָי – לְשַׁחֵר אֶת מְקוֹם כִּסְאוֹת מְשִׁיחִי”, כְּמוֹ שֶׁשָּׁר הַמְשׁוֹרֵר הָאֱלֹהִי רַבִּי יְהוּדָה הַלֵּוִי. וְעַתָּה תַּלְמִידַי הַחֲבִיבִים, אֶפָּרֵד מִכֶּם וְאֶעֱלֶה לְאֶרֶץ הַצְּבִי לָתֵת אֶת אַחֲרִית שְׁנוֹתַי חֶצְיָן לְהִשְּׁתַּטַּח עַל קִבְרֵי אָבוֹת קְדוֹשִׁים וְחֶצְיָן לְכֹונֵן בִּירוּשָׁלַיִם יִשּׁוּב עִבְרִי שֶׁיְּהֵא הַתְחָלָה שֶׁל גְאֻלָּה, כִּי בְאֵין רֵאשִׁית מִצְעָר לֹא תִשְׂגֶה הָאַחֲרִית. רַק אִם עָשִׂיתִי שְׁתֵּי אֵלֶּה אָמוּת בִּמְנוּחָה.
שָׁמְעוּ הַתַּלְמִידִים אֶת דִבְרֵי רַבָּם הַנַּעֲרָץ וְלֹא יָדְעוּ מַה לְּהָשִׁיב. לִבָּם הָיָה מַר עֲלֵיהֶם, שֶׁיָּדְעוּ כִּי גַם הַשְּׁכִינָה שֶׁהָיְתָה לָנָה תָּמִיד בְּבֵית־מִדְרָשׁוֹ תֵּצֵא עִמּוֹ, וְלֹא יְהֵא מִי שֶׁיָּאִיר עֵינֵיהֶם בְּדִבְרֵי הַתּוֹרָה הַנִּגְלָה וְהַנִּסְתָּרָה, שֶׁהָרַמְבַּ"ן גָּדוֹל הָיָה בִּשְׁתֵּיהֶן בְּמִדָּה שָׁוָה. עָמְדוּ עַל כִּסְאוֹ מִסָּבִיב וְשָׁתְקוּ, אַחַר־כָּךְ הִתְחִילוּ בּוֹכִים. אָמַר לָהֶם: לָמָּה תִּבְכּוּ וְנַפְשִׁי תַּעֲלֹז לָבוֹא אֶל אֶרֶץ הַנְּבוּאָה וְהַקְּדֻשָּׁה? כְּלוּם אֵין זוֹ זְכוּת גְדוֹלָה לָכֶם וָלִי?
הֵרִימוּ קוֹלָם בַּבֶּכִי.
אָמַר לָהֶם: וְאִם יֵשׁ לָכֶם בַּקָּשָׁה, לָמָּה לֹא תַשְׁמִיעוּהָ לִפְנֵי צֵאתִי לַדֶּרֶךְ, אוּלַי אוּכַל לְמַלְּאוֹתָהּ. הֲרֵי יְדַעְתֶּם שֶׁנַפְשִׁי קְשׁוּרָה בְּנַפְשְׁכֶם.
נִתְחַזֵּק אַחַד הַתַּלְמִידִים וְאָמַר: רַבֵּנוּ, רוּחַ אַפֵּינוּ! אַתָּה הוֹלֵךְ לָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, שָׁם קְבוּרִים הָאָבוֹת וְהַמְּלָכִים, הַנְּבִיאִים וְהַקְּדוֹשִׁים, וֵאלֹהִים יַאֲרִיךְ יָמֶיךָ – וּכְשֶׁתִּתְבַּקֵּשׁ לִישִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה לֹא נֵדַע שֶׁנִּסְתַּלַּקְתָּ מִן הָעוֹלָם וְלֹא נַסְפִּידְךָ כַּהֲלָכָה אֶלָּא בְּאִחוּר זְמָן רָב, כְּשֶׁתִּתְגַּלְגֵל אֵלֵינוּ הַיְדִיעָה אַחֲרֵי שָׁבוּעוֹת וִירָחִים. עַל זֶה יִדְוֶה לִבֵּנוּ.
וְזֹאת לָדַעַת, כִּי בַּיָּמִים הָהֵם מְעַטִּים הַהוֹלְכִים מִן הַגּוֹלָה לָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה וּבַחֲזָרָה, וְהַנּוֹסֵעַ נוֹסֵעַ חֳדָשִׁים רַבִּים, וְאִם מְצָאוּהוּ תְּלָאוֹת בַּדֶּרֶךְ אָרְכָה הַנְּסִיעָה גַּם שָׁנָה וְיוֹתֵר, וְאֵין דֶרֶךְ לִשְׁלֹחַ אִגְּרוֹת אֶלָּא בִּידֵי שְׁלִיחִים נֶאֱמָנִים שֶׁהָיוּ מְעַטִּים.
כְּשֶׁכִּלָּה הַתַּלְמִיד אֶת דְבָרָיו עָנוּ אַחֲרָיו חֲבֵרָיו בִּדְמָעוֹת: אָתָּה תָּמוּת בְּאֶרֶץ רְחוֹקָה וְאָנוּ לֹא נֵדָע.
אָמַר לָהֶם רַבֵּנוּ משֶׁה: הַתּוֹרָה שֶׁלִּמַּדְתִּי אֶתְכֶם הִיא תִּהְיֶה מוֹרַתְכֶם: אִם תִּלְמְדוּהָ בְּלֵב שָׁלֵם תְּגַלֶּה לָכֶם סוֹדוֹתֶיהָ מֵאֵלֶיהָ. וּכְשֶׁיָּבוֹא הַיּוֹם וְנִשְׁמָתִי תָּשׁוּב אֶל אֱלֹהֶיהָ – תֵּדְעוּ וְתִתְפַּלְלוּ עָלַי.
אָמְרוּ לוֹ: אֵיךְ נֵדַע? הָבָה לָנוּ, רַבֵּנוּ, אוֹת.
אַָמַר לָהֶם: בְּכָל שְׁבִיעִי בַּחֹדֶשׁ, עִם עֲלוֹת הַשַּׁחַר, יֵצֵא אֶחָד מִכֶּם אֶל בֵּית־הָעָלְמִין הַיָּשָׁן שֶׁבְּגֵירוֹנָה וְיָבֹא עַד קֶבֶר אִמִּי הוֹרָתִי הַצַּדֶּקֶת. וּבְיוֹם פְּטִירָתִי יִרְאֶה מְנוֹרָה בַּעֲלַת שִׁבְעָה קָנִים, וְהַנֵּר הָאֶמְצָעִי דוֹלֵק – וְיֵדַע כִּי נִדְלַק נֵר לְנִשְׁמָתִי שֶׁנִּסְתַּלְּקָה מִן הָעוֹלָם הַשָּׁפָל.
נִפְרַד הָרַב מִתַּלְמִידָיו. נִגְּשׁוּ אֵלָיו אֶחָד אֶחָד וְנָשְׁקוּ אֶת יָדוֹ וְהוּא בֵּרְכָם וְנָשַׁק לָהֶם עַל רֹאשָׁם. אַחַר יָצָא בַּעֲגָלָה, וְכָל קְהַל גֵירוֹנָה מְלַוִּים אוֹתוֹ בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ.
אַחֲרֵי שֶׁנָּסַע הָרַב נִתְכַּנְּסוּ הַתַּלְמִידִים בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ וְהִסְכִּימוּ בֵּינֵיהֶם שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם יֵלֵךְ, אִישׁ בְּחָדְשׁוֹ, אֶל בֵּית־הָעָלְמִין הַיָּשָׁן לַעֲמֹד עַל מַצֶּבֶת אִמּוֹ שֶׁל רַבָּם, עַל־פִּי הַגּוֹרָל שֶׁיַּפִּילוּ בְּכָל רֹאשׁ חֹדֶשׁ. וְהָאִישׁ שֶׁיַּעֲלֶה עָלָיו הַגּוֹרָל לֵילֵךְ יְטַהֵר עַצְמוֹ שִׁבְעַת יָמִים וְיַטְבִּיל גּוּפוֹ בַּמַּיִם וְיִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה עֲצוּמָה.
עָבְרוּ חֳדָשִׁים וְשָׁנִים. רֹב הַתַּלְמִידִים כְּבָר עָמְדוּ אִישׁ יוֹמוֹ בְּבֵית־הָעָלְמִין, דָבָר לֹא עֲצָרָם, לֹא גֶשֶׁם וְלא רוּחַ, לֹא קֹר וְלֹא שָׁרָב, וְהָיוּ עוֹמְדִים עַל הַמַּצֵּבָה מֵעֲלוֹת הַשַׁחַר עַד צֵאת הַכּוֹכָבִים וְלֹא גָרְעוּ עַיִן רֶגַע אֶחָד מִן הָאֶבֶן, לִרְאוֹת אִם לֹא נִתְבַּקְּעָה.
וּבַשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית, בְּחֹדֶשׁ אֲדָר, בַּשְּׁבִיעִי בַּחֹדֶשׁ, הוּא הַיּוֹם שֶׁבּוֹ נוֹלַד וָמֵת משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עָמַד תַּלְמִיד וָתִיק אֶחָד עַל קֶבֶר הָאִשָּׁה. כְּמוֹ הַשַּׁחַר עָלָה וְאוֹרוֹ נָפַל עַל הַמַּצֵּבָה, וְהִנֵּה נִתְבַּקְּעָה הָאֶבֶן, וּבְתוֹךְ הַבְּקִיעַ, רָחְבּוֹ כְּטֶפַח, הָרְאָה מְנוֹרָה שֶׁל זָהָב, כְּתַבְנִית הַמְּנוֹרָה בַּמִשְׁכָּן, כֻּלָּהּ מִקְשָׁה אַחַת עַל כַּפְתּוֹרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ, וּבָהּ שִׁבְעָה קָנִים, וְהַנֵּר הָאֶמְצָעִי דוֹלֵק בְּאוֹר בָּהִיר וְעַלִּיז. רָאָה הַתַּלְמִיד וְנָפַל עַל פָּנָיו, כִּי פָּג לִבּוֹ.
כְּשֶׁשָּׁבָה רוּחוֹ אֵלָיו קָם עַל רַגְלָיו וְרָץ בַּדֶּרֶךְ הָעִירָה, קֶרַע גָּדוֹל בְּפֶתַח בִּגְדוֹ וְיָדָיו מַכּוֹת עַל רֹאשׁוֹ. יָדְעוּ כָּל רוֹאָיו מַה קָּרָה, וְהַקּוֹל נִשְׁמַע בְּכָל פִּנּוֹת הָעִיר, וְהַתַּלְמִידִים קָרְעוּ כֻּלָּם בִּגְדֵיהֶם וְעָשׂוּ אֵבֶל גָדוֹל וְקָרְאוּ עֲצָרָה, וְכָל הָעָם מִקָּצֶה בָּא לִשְׁמֹעַ אֶל הַמִּסְפֵּד וּלְהִתְפַּלֵּל לְנִשְׁמַת הָרַב הַגָּדוֹל שֶׁהָלַךְ לְעוֹלָמוֹ בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה.
וּכְשֶׁנִּתְאַחֲדָה הַמַּצֵּבָה עוֹד נִשְׁאַר כִּדְמוּת מְנוֹרָה חֲקוּקָה בָּאֶבֶן, וְלַמְּנוֹרָה צֶבַע הַזָּהָב וְשִׁבְעָה קָנִים בָּהּ וְהַנֵּר הָאֶמְצָעִי נִרְאֶה כְּדוֹלֵק.
וּבְכָל עֵת צָרָה יֵלֵךְ הָעָם אֶל הַמַּצֵּבָה וְהַמְּנוֹרָה, וְשָׁם יִתְפַּלְלוּ עַל הַיְשׁוּעָה וּתְפִלָּתָם מִתְקַבֶּלֶת בַּשָּׁמַיִם.
איור: הנריק הכטקןפף
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.