רַק קוֺלוֺת הָרַגְלַיִם,
וְהַקָּשַׁת כְּלֵי־הָאֹכֶל
הַקְּשׁוּרִים אֶל הַמְּעִילִים בִּשְׂרוֺכֵי־הַנַּעֲלַיִם.
רַגְלַיִם עַל־פִּי תֹּף.
“רוֺפֵא!” נִשְׁמַע בְּגֶרְמָנִית.
“לֹא!… לֹא!…” לוֺחֶשֶׁת אִמִּי
וְאַבָּא מוֺסִיף לְהִתְהַלֵּךְ וּלְהִתְנוֺעֵעַ בְּתוֺךְ הַשּׁוּרָה
עַל־פִּי קֶצֶב דִּדּוּי הָעוֺרְבִים שֶׁלִּשְׁנֵי צִדֵּי הַדֶּרֶךְ.
עוֺרְבִים כְּעֵין הַקֶּרַח הַשָּׁחוֺר, שֶׁהֻפְקְדוּ לְמִשְׁמֶרֶת עַל כַּף־יָדוֺ שֶׁל הַחֹרֶף.
צְפִירָה מִצַּד נְמַל בֶּרְגֶּן בְּחָתְכָהּ בְּמִסְפְּרֵי־יַהֲלוֺם אֶת הָאֲוִיר.
אֳנִיָּה בְּוָקוּאוּם הָעוֺלָם?
זִיעַ־נִיעַ לְאֹרֶךְ עֵצִים מֻדְלָקִים. שֶׁמֶשׁ עַל עָנָן שֶׁל צֶמֶר־גֶּפֶן.
דַּם הַחֹדֶשׁ? מָתַי?
עַל פְּנֵי הַשֶּׁלֶג שָׁרִים.
עֲגָלָה כְּמִתְקַלֶּפֶת מִצֶּמֶר־גֶּפֶן. דּוֺחֲפִים בָּהּ. מוּל. עַל־פְּנֵי הַשֶּׁלֶג שָׁרִים.
עַל־פְּנֵי הָעֲגָלָה. מוּקְיוֺן־צַעֲצוּעַ עַל הַדּוּכָן.
שְׁנֵי מוּקְיוֺנֵי־צַעֲצוּעַ עַל הַדּוּכָן. רֹאשׁ לְיָמִין, רֹאשׁ
לִשְׂמֹאל.
רֶגֶל לְיָמִין, רֶגֶל לִשְׂמֹאל. גְּזוּרֵי־בַּד הַמִּטַּלְטְלִים עַל־פִּי מַשְׁרוֺקִית הָרוּחַ.
מֶלְתָּחָה אָפְקִית עִם בֻּבּוֺת־אִמּוּם. צַחֲנָה. דִּדּוּי הָעוֺרְבִים מוּאָץ. כַּנְפֵיהֶם עַל אוֺפַנֵּי הָרֶכֶב.
שָׁרִים.
שָׁרִים בְּשָׁלֹשׁ קְבוּצוֺת: גְּבָרִים לְחוּד. נָשִׁים לְחוּד. יְלָדִים לְחוּד.
וְהַמֶּרְחָק בֵּין הַקּוֺלוֺת הוֺלֵךְ וָרַב.
רַק לֹא לְהַפְרִיד!
וַאֲנִי רוֺאֶה אֶת אִמִּי בֵּין הָעוֺרְבִים.
הִיא מְנַתֶּרֶת עַל־פִּי נִתּוּרֵיהֶם, מִחוּץ לַשּׁוּרָה.
אֲנִי פּוֺקֵחַ אֶת עֵינַי – אִמִּי חוֺזֶרֶת לַשּׁוּרָה.
וְשׁוּב שָׁרִים, עַל־פְּנֵי הַשֶּׁלֶג.
כָּעֵת הַמֶּרְחָק בֵּין הַקּוֺלוֺת הוֺלֵךְ וּמִצְטַמְצֵם,
הוֺלֵךְ וּמַלְבִּין,
וּבְעִרְבּוּבְיָה:
גְּבָרִים, נָשִׁים וִילָדִים לְקוֺל תִּפּוּף כְּלֵי־הָאֹכֶל.
רַק לֹא לְהַפְרִיד!
שַׁעַר נִפְתָּח.
נִכְנָסִים.
נוֺצוֺת עוֺרְבִים מְפֻחָמוֺת בָּעֲרָפֶל.
עֲרָפֶל עַל מִטּוֺת־הַקְּרָשִׁים.
“רַק לְשָׁבוּעַ…” קוֺל מְדַבֵּר, “אַחַר־כָּךְ מַחֲלִיפִים: לִשְׁוַיְץ!…”
מִישֶׁהוּ צוֺחֵק. עֲרָפֶל עַל מִזְרְנֵי־בֹּץ. וְקוֺל שֶׁל יֶלֶד:
“אִמָּא, הַמִּזְרָן זָז…”
כְּאִלּוּ חֻדֵּי מַסְמְרִים נוֺצְצִים מִתּוֺךְ הַמִּזְרָן.
נוֺצְצִים מַסְמְרִים עַל כַּפּוֺת הַיָּדַיִם וְהָרַגְלַיִם.
כִּנִּים.
“אִמָּא, הַמִּזְרָן זָז.”
“אֵיפֹה הָרוֺפֵא?”
וְשׁוּב: “אַל תִּזְדַּהֶה!”
אֲבָל הוּא קָם. הוּא יוֺצֵא מִן הַשּׁוּרָה.
“אַתָּה הָאַחֲרַאי!” אוֺמֵר קוֺל מַתַּכְתִּי,
“אַתָּה הָרוֺפֵא וְלָכֵן אַתָּה הָאַחֲרַאי לַנִּמְצָאִים בַּצְּרִיף!”
וּמִדֵּי בֹּקֶר – מִסְדָּר. מוֺנִים אֶת הָאֲסִירִים.
“יֶלֶד! יֶלֶד!” נִשְׁמָע מִדֵּי בֹּקֶר בְּהִפָּתַח דֶּלֶת הַצְּרִיף.
“יֶלֶד! יֶלֶד!” מִדֵּי עֶרֶב בְּהִסָּגֵר דֶּלֶת הַצְּרִיף.
וְאַנְחַת־רְוָחָה עַל הִמָּצְאוּת כָּל הַנְּפָשׁוֺת יַחַד, כָּל הַמִּשְׁפָּחָה.
עוֺד יוֺם אֶחָד.
וַאֲנִי רוֺאֶה אֶת אָבִי.
הוּא גּוֺחֵן עַל בֶּגֶד מֻשְׁלָךְ אַרְצָה.
“טִיפוּס־הַבֶּהָרוֺת,” פּוֺלֵט אַבָּא.
חַיָּל נִרְתָּע בְּפַלָּצוּת וּמְנַעֵר אֶת מַדָּיו בְּכַפּוֺת־הַיָּדַיִם, חוֺזֵר וּמְנַעֵר אוֺתָם.
הַמַּדִּים אֵינָם חוֺצְצִים עוֺד.
הוּא שׁוֺלֵף אֶקְדָּח וְאַחַר־כָּךְ מַחֲזִיר אֶת כְּלִי־הַיֶּרִי אֶל חֲגוֺרָתוֺ בְּרֶטֶט. נוֹשֵׁף עָלָיו.
חַיָּלִים מִתְהַלְּכִים בֵּין שׁוּרוֺת הָאֲסִירִים בַּחֲשַׁשׁ נְגִיעָה.
חַיָּלִים מִתְחַנְּנִים אֶל הָאֲסִירִים לְבַל יִתְקָרְבוּ אֲלֵיהֶם.
לֵילוֺת? כַּמָּה לֵילוֺת בַּצְּרִיף?
כָּאן.
בְּוָקוּאוּם־הָעוֺלָם.
בְּקִרְבַת נְמַל בֶּרְגֶּן.
בְּבֹקֶר חֹרֶף נִפְתָּח הַשַּׁעַר, בְּלַיְלָה חוֺרֵק־שֵׁן וּבְיוֺם מַפְשִׁיר בְּלֹבֶן.
שָׁנָה? שְׁנָתַיִם? שָׁלֹש?
מִישֶׁהוּ מוֺצֵא לוּחַ־שָׁנָה וּמוֺנֶה אֶת הַזְּמַן. מִישֶׁהוּ פּוֺתֵחַ בְּשִׁיר וְצוֺפֶה אֶל הָעוֺרְבִים.
בִּמְקוֺם שֶׁמֶשׁ יוֺמָם נִדְלָק זַרְקוֺר מִדֵּי לַיְלָה.
מִישֶׁהוּ קוֺרֵא: “יֶלֶד, יֶלֶד שֶׁלִּי!” מֵעֵבֶר לַגָּדֵר וּבְקוֺל זָר.
וְהַיֶּלֶד רָץ אֶל אִמּוֺ בְּבֶהָלָה: "נָכוֺן שֶׁאֲנִי
הַיֶּלֶד שֶׁלָּךְ?" וְהוּא נִלְחָץ אֶל אִמּוֺ עַל
מִטַּת־הַקְּרָשִׁים,
בְּעוֺד שׁוּרַת הָאֲנָשִׁים הַשּׁוֺכְבִים עַל הַמִּזְרָנִים מִתְהַפֶּכֶת מִצַּד אֶל צַד כְּלִפְקֻדָּה,
כְּדֵי לְפַנּוֺת מָקוֺם לְמִישֶׁהוּ הַמִּתְעוֺרֵר לְרֶגַע.
“לֹא, אַל תֵּצֵא עוֺד אֶל הַגָּדֵר! אַל תֵּצֵא עוֺד אֶל הָאֲוִיר!”
“שְׁוַיְץ,” לוֺחֵשׁ קוֺל וְרָאשִׁים מִתְרוֺמְמִים מֵעַל הַדַּרְגָּשִׁים, “יַחֲלִיפוּ אוֺתָם בִּמְכוֺנִיּוֺת־מַשָּׂא…”
וּבֵינְתַיִם?
בֵּינְתַיִם רוֺחֵשׁ וְלוֺחֵשׁ הַמִּזְרָן וְהַיֶּלֶד מְשַׂחֵק.
אֶת שְׂמִיכַת־הַקְּרָעִים הוּא מוֺשֵׁךְ מֵעַל לְרֹאשוֺ ובְפִיחוֺת קְטַנּוֺת מְנַסֶּה לְהַבְרִיחַ אֶת הַכִּנִּים.
וַאֲנִי רוֺאֶה מִבַּעַד לַחוֺר שֶׁבַּשְּׂמִיכָה:
שְׁכוּבִים כָּל הַגּוּפוֺת וְנִצָּב רַק אָבִי. הוּא טוֺעֵן כְּנֶגֶד
אֵיזֶה חַיָּל.
הוּא אוֺמֵר: “הֲרֵי הָאִישׁ עוֺד נוֺשֵׁם.”
הַחַיָּל יוֺרֶה. וְהָאִישׁ חָדֵל לִנְשֹׁם.
וְאַבָּא עוֺדֶנּוּ נִצָּב וּלְרַגְלָיו שׁוֺרְצוֺת הַכִּנִּים, בְּנָמוּךְ־בְּנָמוּךְ.
מִישֶׁהוּ מַמְצִיא מִשְׂחָק: קְרִיאַת תַּפְרִיטִים בְּעַל־פֶּה, בְּלַחַשׁ־בְּלַחַשׁ.
וְעַרְפֶל הַצְּרִיף נִמְהָל בְּרֵיחַ צְלִי, בְנִיחוֹחַ מַאֲפֶה.
הָאוֹפֶה שֶׁבְּחַלּוֹן הַקּוֹנְדִּיטוֹרְיָה, מוּל בֵּית־הַסֵּפֶר, מוֹשִׁיט לַיֶּלֶד אֶת עוּגַת־הַקְּרֶם.
וְסֻכָּרִיַּת־הַדְּבַשׁ מְשַׁקְשֶׁקֶת בְּכוֹסוֹ שֶׁל
הַמּוֹרֶה אַבְרָהָם. הַעוֹדוֹ חַי? וְסֻכָּרִיַּת־הַדְּבַשׁ שׁוּב
מְשַׁקְשֶׁקֶת בַּכּוֹס. וּבוֹחֵשׁ הַמּוֹרֶה בַּשֵּׁנִית בִּכְלִי
הַזְּכוּכִית שֶׁבְּיָדוֹ וְטוֹעֵם מִן הַתֵּה הָעִנְבָּרִי.
אַחַר־כָּך מוֹשֵׁךְ מְצִלָּה זְעִירָה מִכִּיס מְעִילוֹ וּמַתְחִיל הַשִּׁעוּר.
וְזָז הַמִּזְרָן,
תּוֺךְ כָּךְ אֲנִי שׁוֺמֵעַ צַעֲקַת־פֶּרֶא מִפִּיהָ שֶׁל אִמִּי:
"הֲלֹא אֶת מִשְׁפַּחְתּוֺ הוּא יָמִית! אֶת בְּנֵי
מִשְׁפַּחְתּוֺ שֶׁלּוֺ, כְּדֵי לְהַצִּיל גְּוִיָּה
אֲכוּלַת־טִיפוּס!"
וּמִבַּעַד לְשַׂעֲרוֺתֶיהָ הַמִּתְפָּרְעוֺת שֶׁל אִמִּי אֲנִי רוֺאֶה שְׁחִיק־אָדָם לְלֹא גִּיל.
הוּא יוֺשֵׁב בִּקְצֵה מִטַּת־הַקְּרָשִׁים, בִּמְעִיל מוּאָר זִיו שֶׁלֶג וּשְׂפָתָיו מְמַלְמְלוֺת.
שִׂפְתֵי צֵל הָרוֺחֲשׁוֺת מִלִּים. שׁוּרוֺת שֶׁל שִׁיר?
וּלְפֶתַע בּוֺקֵעַ וּמְהַדְהֵד שִׁיר־זֶמֶר בַּצְּרִיף.
קָם שְׁחִיק־הָאָדָם עַל מִטַּת־הַקְּרָשִׁים וּמְנַצֵּחַ עַל הַפִּיּוֺת הַשָּׁרִים.
מִישֶׁהוּ מְנַסֶּה לְהַשְׁתִּיק אֶת הַקּוֺלוֺת, אַךְ הַשִּׁיר מִתְפּוֺצֵץ בַּאֲוִיר הַחֹרֶף.
נוֺטֵל שְׁחִיק־הָאָדָם שְׁאֵרִית שֶׁל נְיָר,
יוֺרֵק וְרוֺשֵׁם אֶת שֵׁם מוֺלַדְתּוֺ וְאֶת שֵׁם עִירוֺ.
צְחוֺק־אַדִּירִים מִסָּבִיב, אֲשֶׁר כָּלֶה בְּרַעַם פִּצְצוֺת־הַתַּבְעֵרָה.
וְנוֺצוֺת עוֺרְבִים פּוֺרְחוֺת שׁוּב אֶל מוּל אוֺר־שֶׁל־סַנְוֵרִין הָאוֺכֵל מִקְּצֵה הַמַּחֲנֶה עַד קָצֵהוּ.
וְאִמִּי צוֺעֶקֶת: “מָוֶת יָבִיא עַל בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֺ כְּדֵי לְהַצִּיל צֵל שֶׁל אָדָם!”
וּמֵעַל לַצְּרִיף הַשּׁוֺקֵעַ אֶל טִיפוּס־הַבֶּהָרוֺת נִצָּב אָבִי
עַל כַּף־יָדוֺ שֶׁל חֹרֶף.
בְּוָקוּאוּם־הָעוֺלָם.
1971–1994
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.