הַכְּבִישׁ רִחֵף מַעְלָה־מַטָּה
וּרְצוּעוֺת־הָאֲדָמָה הִסְתַּחְרְרוּ מִתַּחְתַּי
כְּזָוִיּוֺת שֶׁל כּוֺכָב בּוֺעֵר.
הָיוּ אֵלֶּה שְׁאֵרִיּוֺת־הָאֵשׁ
שֶׁעוֺד לִחֲכוּ אֶת פְּנֵי הַשָּׂדוֺת הֲלוּמֵי־הַמִּלְחָמָה
עִם הֵעָלֵם אַחֲרוֺנֵי הָאֲוִירוֺנִים בְּקַו־הָאֹפֶק הַמְהַבְהֵב,
אַף־כִּי בָּבוּאוֺתֵיהֶן שֶׁל פִּצְצוֺת־הַתַּבְעֵרָה לְכוּדוֺת הָיוּ עֲדַיִן
בְּרִשְׁתִּיּוֺת־הָעֵינַיִם שֶׁהִתְקַשּׁוּ לְהֵעָצֵם.
עָמְדָה שְׁתִיקָה סוֺפִית בָּאֲוִיר הַגָּבֹהַּ מְאֹד,
אַךְ גּוּשֵׁי־אָדָם הִתְנוֺדְדוּ בְּעִרְבּוּבְיָה צַוְחָנִית לְאֹרֶךְ הַכְּבִישׁ,
תְּלוּשִׁים מִכָּל זְמַן פִיסִיקָלִי וּמִכָּל מוֺלֶדֶת שֶׁעַל־גַּבֵּי מַפּוֺת־הַקַּרְטוֺן.
נִצַּבְתִּי
בִּקְצֵה הָאַסְפַלְט הַנָּתוּץ,
הַנּוֺשֵׁר חֲלָקִים־חֲלָקִים לְתוֺךְ הֶחָלָל־הָרֵיק,
בְּעוֺד לִבִּי מְפַרְפֵּר: הֵיכָן אִמִּי?… הֵיכָן אָבִי?…
שֶׁהֲרֵי לִפְנֵי רֶגַע קַל עוֺד נָגַעְתִּי בָּהֶם,
עַל־אַף הַמְּהוּמָה שֶׁל יוֺם הַשִּׁחְרוּר וְהַשִּׁכָּרוֺן?
לַהֲקוֺת עֲגוּרִים חֲרוּכֵי־נוֺצוֺת
חָלְפוּ מֵעֵת לְעֵת מֵעַל רֹאשִׁי בִּיבָבָה,
כְּאִלּוּ רְכִיבֵי הַחֹרֶף הַמִּתְפָּרֵק אַף הֵם, –
וְהִנֵּה יָצְאוּ לַחָפְשִׁי בִּזְכוּת כֹּחַ נֶעְלָם
אֲשֶׁר הֵעִיף אוֺתָם אֶל הַשָּׁמַיִם הַפְּתוּחִים מֵעָל,
עִם שְׁאָר בְּרִיּוֺת פְּגוּמוֺת שֶׁחִבֵּל בָּהֶם הַזְּמַן הַחוּם:
כְּלָבִים פְּצוּעֵי־לָשׁוֺן וּמַלְחִיתִים מֵחֲמַת הַצִּמָּאוֺן,
סוּסֵי־גְּרִירָה מֻכִּים עַד זוֺב הַדָּם וְהַמֻּגְלָה
וַחֲרָקִים רְמוּסִים
תַּחַת גַּלְגַּלֵּי הַתּוֺתָחִים וְהַטַּנְקִים שֶׁל הַנְּסִיגָה הַגֶּרְמָנִית
וְכֵן עֵץ־לִבְנֶה נְכֵה־גֶּזַע – הַדּוֺמֶה לְפֶסֶל קַדְמוֺנִי שֶׁנֶּחְצַב מִתּוֺךְ הַפֶּחָם.
אוֺ־אָז חָצְתָה גַּם הָאִשָּׁה הַזָּרָה אֶת הַכְּבִישׁ
וְרָצָה לְעֶבְרִי כָּל עוֺד נְשָׁמָה בְּאַפָּהּ, קוֺרֵאת בִּבְכִי:
“בְּנִי! בְּנִי! הִנֵּהוּ בְּנִי!…”
וְהִיא נֶאֱחֶזֶת בִּי, כְּשֵׁם שֶׁעֲשׂוּיָה אֵם לְהֵאָחֵז בִּפְרִי־בִּטְנָהּ הָאָבוּד,
שׁוֺכֵן הֶעָפָר וְהָאֵפֶר וְהָעֲנָנִים.
דּוֺמֶה, כַּדּוּר־שֶׁלֶג גַּמְלוֺנִי הִתְמוֺטֵט עָלַי.
נִבְצַר מִמֶּנִּי לָזוּז מִמְּקוֺמִי, שָׁם, עַל אֵם־הַדֶּרֶךְ,
עָלֶיהָ צוֺעֲדִים מֵאוֺת זוּגוֺת־רַגְלַיִם הָלוֺךְ־וָשׁוֺב.
רִיק מִצַּד יָמִין וְרִיק מִצַּד שְׂמֹאל,
כְּשֶׁרַק בִּקְצֵה הָאֹפֶק מְדַמְדְּמִים עוֺד קְרוֺנוֺת־הַמַּשָּׂא
לְאַחַר שֶׁפָּלְטוּ אֶת תְּכוּלָתָם הָאֱנוֺשִׁית אֶל הָאֲוִיר הַחָפְשִׁי,
וְעִם זֹאת מוֺסִיפִים לַעֲמֹד עַל הַפַּסִּים כְּמוֺ רַכֶּבֶת־רְפָאִים
אֲשֶׁר רוּחוֺת סוֺף־הַחֹרֶף נוֺסְעוֺת בָּהּ כָּעֵת,
וְהִיא שׁוּב וָשׁוּב חוֺצָה אֶת הַנּוֺף הַמְכֻסֶּה שֶׁלֶג נָמֵס,
עִתִּים תּוֺךְ תְּזוּזָה כְּלַפֵּי שׁוּלֵי־הַשָּׁמַיִם וְעִתִּים תּוֺךְ תְּזוּזָה כְּלַפֵּי שׁוּלֵי־הַתְּהוֺם.
“אַתְּ לֹא אִמִּי!…” נִסִּיתִי לִצְעֹק שׁוּב וָשׁוּב,
בְּעוֺדִי מְבַקֵשׁ לְהֵחָלֵץ מֵאֲחִיזָתָהּ שֶׁל הָאִשָּׁה,
אַךְ צְפוּדָה הָיְתָה הַלָּשׁוֺן בְּפִי וּקְרִיאָתִי צָלְלָה אַרְצָה.
וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הֵחֵלָּה הָאִשָּׁה הַזָּרָה לִמְשֹׁךְ אֶת גּוּפִי
לְעֵבֶר הַשָּׂדוֺת, כְּשֶׁהַכְּבִישׁ שֶׁמִּתַּחְתַּי נִתְקָף סְחַרְחֹרֶת,
וְהָאִשָּׁה הַזָּרָה כּוֺרֶכֶת אֶת גּוּפָהּ כַּחֲבִילַת־בְּגָדִים מְרֻפֶּטֶת וְלַחָה;
אֶלָּא שֶׁהַכְּבִישׁ נָע מַעְלָה־מַטָּה
עִם בּוֹא סוּפָה חֲדָשָׁה,
עַד שֶׁלְּחִישׁוֺתֶיהָ שֶׁל הָאִשָּׁה
הָלְכוּ וְגָוְעוּ,
וְהִתְאַבְּנוּ גַּם תְּנוּעוֺת גֵּוָהּ
עַל הַקַּרְקַע הַמְגַלְגֶּלֶת קֻפְסְאוֺת־פַּח רֵיקוֺת וּפִסּוֺת־בַּד.
קָפַצְתִּי מֵעַל לַחֲבִילַת־הַבְּגָדִים שֶׁלְּרַגְלַי,
קִפַּצְתִּי בְּתוֺךְ הָרֶפֶשׁ,
בְּעוֺד הַכְּבִישׁ מְטַלְטֵל חֲבִילוֺת־חֲבִילוֺת לְאֵין־סְפוֺר.
“רַק שֶׁלֹּא תִּתְרַחֵק…”
הֵנִיחַ אָבִי אֶת כַּף־יָדוֺ עַל כְּתֵפִי בְּדֶרֶךְ הָעִדּוּד,
וְאִמִּי הִשִּׁיקָה אֶת גַּב־יָדָהּ אֶל מִצְחִי
כְּפִי שֶׁנָּהֲגָה מֵאָז וּמִתָּמִיד בִּרְצוֺתָהּ לִבְדֹּק אִם אֵין אֲנִי חוֺלֶה.
צָעַדְנוּ לְאֹרֶךְ הַכְּבִישׁ שֶׁנִּרְגַּע אַט־אַט
וְהִנְּנוּ בְּנֵי־אָדָם הַמּוֺעִידִים פְּנֵיהֶם
הַבַּיְתָה
עַל־פְּנֵי כּוֺכַב־לֶכֶת דּוֺעֵךְ,
מִזְרָח וּמַעֲרָב, צָפוֺן וְדָרוֺם.
הָעֲגוּרִים הוֺסִיפוּ לְהִתְחוֺגֵג בָּאֲוִיר,
נִדְמֶה, בֶּהָלָה סְמוּיָה אוֺחֶזֶת בָּהֶם עֲדַיִן
לְשֵׁמַע רַעַם הָאַרְטִילֶרְיָה שֶׁעוֺד מְהַדְהֶדֶת בַּמֶּרְחָק,
וַאֲנַחְנוּ מְשָׂרְכִים אֶת דַּרְכֵּנוּ בִּתְנוּעָה סַהֲרוּרִית
כְּאִלּוּ עַל סַף יְקִיצָה מִשְּׁנַת מַעֲמַקִּים,
וּכְאִלּוּ אִבְּדָה שׁוֺשַׁנַּת־הָרוּחוֺת אֶת הַכִּוּוּן בְּתוֺכֵנוּ
וְהִיא מִסְתּוֺבֶבֶת בְּלִי מַטָּרָה.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות