א    🔗

שְׁנַיִם נוֹלַדְנוּ:

אֲנִי וְהָאֶרֶז,

אַךְ אַרְזִי הוּא דוֹמֵם,

    וַאֲנִי, אֲנִי חַי.

נוֹלַדְנוּ בֶהָרִים,

וַנִגְדַל בֶּהָרִים,

מֵהָרַי נִשְׁקַפְתִּי

    לְמוֹרַד הַגַּיְא.

וָאֵרֶא בָעֵמֶק

אֶת בַּת הָעֲמָקִים,

וָאֶקְרָא לָהּ מָעְלָה –

    וַתַּעַל אֵלָי.

*

וְאִם יָדְעָה מַה שָּׁמֶשׁ –

אֶת שִׁמְשָׁהּ בָּעֵמֶק,

אַךְ שֶׁמֶשׁ הֶהָרִים

    הָיָה לָהּ זָר.

וְאִם יָדְעָה אֶת יַלְדֵי

הַגַּיְא הַחֲשֻׁכִּים,

אַךְ אוֹתִי לֹא יָדְעָה,

    אוֹתִי בִיקָר.

וְאִם יָדְעָה כָל שִׂיחַ

בְּחֵיק הַגֵּיאָיוֹת,

אַךְ אַרְזִי לֹא יָדְעָה,

    אֶת אַרְזִי עַל הָר.

*

וַתֹּאהַב הַיַּלְדָּה –

שְׁלָשְׁתֵּנוּ אָהָבָה,

שְׁלָשְׁתֵּנוּ כְאֶחָד

    בְּלִי תִכְלָה וָקֵץ.

וְהָיָה כִי יַגְבִּיר

אֶת חֻמּוֹ הַשֶּׁמֶשׁ –

אֵלַי אָז תְּמַהֵר,

    אֶל צִלִּי, כַּחֵץ.

וְאִם חַם לָהּ, גַּם אִתִּי,

לְבַת הָעֲמָקִים –

אָז תָּחוּשׁ לָהּ מִפְלָט

    בְּצֵל זֶה הָעֵץ.

ב    🔗

וְיַלְדֵּי הָעֵמֶק –

בָּעֵמֶק עוֹד יוֹשְׁבִים,

מְצִיצִים בַּחֲרַכִּים,

    וּמְחַכִּים לָהּ עוֹד.

"הִיא עָלְתָה לֶהָרִים,

לֶהָרִים הַגְּבוֹהִים,

לִמְעוֹנוֹת הֶעָבִים

    הִרְחִיקָה נְדֹד.

אֲנַחְנוּ לֹא נַעְפִּיל

עֲלוֹת אֶל הֶהָרִים,

לֹא־נוֹדָע שָׁם יִנּוֹן,

    יָגוּר שָׁם סוֹד.

*

אֲנַחְנוּ רַק נִצְעַק

אֵלֶיהָ מִלְּמָטָּה,

נְקַשְׁקֵשׁ בִּלְגִינָא –

    קִישׁ־קִישׁ, וְקִישׁ־קִישׁ!

כָּל אֶחָד הוּא יִתְלֶה

פַּעֲמוֹנוֹ עַל צַוָּאר,

יִתְרוֹצֵץ וִיצַלְצֵל:

    רְדִי־נָא חִישׁ־חִישׁ!

וְהָיָה בְרִדְתָּהּ –

נְיַסְרָהּ בְּשׁוֹטִים,

וְגוֹרָל נַפִּילָה,

    וְהָיְתָה לְאִישׁ".

ג    🔗

וַיֵּצְאוּ, וַיִּצְעֲקוּ

יַלְדֵי הָעֵמֶק,

וַיְצַלְצְלוּ נוּגוֹת

    בַּאֲפֵלַת הַלֵּיל;

וְהָרוּחַ, הוּא יִשָּׂא

אֶת קוֹל הַתַּאֲנִיָּה,

בִּכְנָפָיו יְבִיאוֹ

    אֶל הָרַי בִּילֵל;

וּבַת הָעֲמָקִים –

הִיא תִיקַץ בֶּהָרִים,

תַּקְשִּׁיב רַב קָשֶׁב,

    תֵּבְךְ דּוּמָם בַּצֵּל.

*

וַתִּפֹּל דִּמְעָתָהּ

מֵעֵינָהּ עַל לֶחְיִי,

וְחַמָּה תִתְגַּלְגֵּל

    מִלֶּחְיִי אֶל פִּי.

וָאִיקַץ אַף אָנִי,

וָאֶשְׁאַל: מַה תִּבְכִּי?

"שָׁם אַחַי מִתְיַפְּחִים,

    מְפַלְּלִים לִי".

שָׁגִית, לֹא אַחַיִךְ,

חֲתוּלִים מְיַלְּלִים

בְּמוֹרַד הֶהָרִים,

    אֶת אָזְנֵךְ הַטִּי.

*

אָז תָּקוּם הַיַלְדָּה,

אָז תִּקְרָא: "לֹא אוּכַל

עוֹד שֶׁבֶת בֶּהָרִים,

    מְקוֹמִי לֹא פֹה!

קוֹל אַחִים אַקְשִׁיבָה…" לֹא אַחִים, לֹא אַחִים

רַק אַיּוֹת וְדַיּוֹת

    מְיַבְּבוֹת כֹּה.

“קוֹל אַחִים…” לֹא אַחִים,

אֲגָם יֵשׁ בָּעֵמֶק,

וּצְפַרְדְּעִים, צְפַרְדְּעִים

    מְקַרְקְרוֹת בּוֹ.

*

אָז תִּפֹּל לְרַגְלַי:

“שַׁלְחֵנִי!” – "אֲשַׁלְּחֵךְ!

חַכִּי רַק עַד־בֹּקֶר,

    עַד יֵאוֹר הַיּוֹם.

בַּבֹּקֶר, אִם תֹּאבִי,

אֶלָּוֶה אֵלַיִךְ,

יַחַד נֵרֵדָה –

    וְנָשׁוּב הֲלֹם".

פִּתִּיתִי אֶת בַּת-

הָעֲמָקִים וַתִּפָּת,

דֹּם צָנְחָה עַל זְרוֹעִי,

    וְנֶעֶנְתָה לִי דֹם.

ד    🔗

אַךְ פָּקַח הַשַּׁחַר

עַפְעַפָּיו כַּזָּהָב,

נִפְקְחוּ אִתָּם

    עַפְעַפַּי אַף־הֵם;

צוֹהֵל אֶתְנַעֵר

וְאֶקְפֹּץ מִמְּקוֹמִי,

כַּצְּבִי כֵּן אֲרַקֵד,

    וּכְמוֹ בֶן־רְאֵם.

יָדַעְתִּי, כִּי גִיל לִי –

אַךְ פִּשְׁרוֹ לֹא אֵדַע,

יָדַעְתִּי, כִּי רַב הוּא –

    וְלֹא אֵדַע לוֹ שֵׁם.

*

לָעֵמֶק! לָעֵמֶק

עִם בַּת־הָעֲמָקִים!

וְהִיא – עוֹד יְשֵׁנָה,

    וְלֹא תֵדַע עַד־מָה;

טוֹב, תִּישַׁן… אָנֹכִי

בֵּין־כֹּה אֶחְמֹד לָצוֹן,

אֶתְחַפֵּשׂ, כִּי־תִיקַץ –

    וְאֶתְנַכֵּר אָּז לָהּ…

אֲשַׁנֶּה אֶת טַעֲמִי,

וּכְרֶגַע – וְהָיָה

הַנַּעַר לְזָקֵן –

    עַל פֶּלֶךְ נָע־נָע…

*

זָקָן אִם אֵין לִי –

אֵזוֹב שָׂב אֶתְלֹשׁ,

וְאַדְבִּיק הַזָּקָן

    לִלְחָיַי כַּזֵּר;

אֶת מִצְחִי אֲקַמֵּט,

וְאַאֲרִיךְ גַּבּוֹתַי

מִמַּעַל לְעֵינַי,

    וְעַל עֵינַי אֲפֵר.

וּמְעַט לִי הַשֶּׁמֶשׁ –

זֹה יָדִי רוֹעֶדֶת,

אוֹחֶזֶת הַפַּנָּס

    וְדוֹלֵק בּוֹ נֵר.

*

אִם רַגְלִי יְשָׁרָה –

רַק אֶבֶן אִם שַׂמְתִּי

בְּנַעֲלִי, וְאֶצְלַע

    כְּמוֹ בַעַל־מוּם.

וְאִם רַב הוּא הַזָּהָב

וְהַכֶּתֶם בַּצִּקְלוֹן –

הֲפַכְתִּיו עַל פִּיהוּ,

    וְאֵין לִי מְאוּם.

זָקֵן, צוֹלֵעַ,

וְעָנִי מְדֻכָּא

הֶעֱטוּנִי כַשִּׁרְיוֹן,

    כִּסּוּנִי כַקְּרוּם.

*

מְעִילִי אִם תְּכֵלֶת –

הֲפַכְתִּיו עַל צִדּוֹ,

וְאִם רָם אֲנִי – שַׁחְתִי,

    וּמַרְאִי כֹה דַל.

קְוֻצּוֹתַי הַשְּׁחוֹרוֹת

אִם רוֹחֲצוֹת בִּטְלָלִים –

מִצְנַפְתִּי הוֹרַדְתִּי,

    וְלֹא נִרְאֶה הַטַּל.

אָז אָעִיר אֶת בַּת-

הָעֲמָקִים בִּנְשִׁיקָה –

עֵינֶיהָ אָז תִּפְקַח,

    תִּתְרוֹמֵם חִישׁ־קַל.

ה    🔗

אֶת יָדָהּ הוֹשִׁיטָה

בָּרוּחַ לַחֲלוֹמָהּ;

לוּ רֶגַע הִקְדִּימָה

    וְנִתְפַּשׂ בַּכָּף.

אֲנִי לָהּ נָשַׁקְתִּי

וְחִישׁ נְסוּגוֹתִי,

עוֹד טֶרֶם תִּתְנַעֵר –

    וַחֲלוֹמָהּ כְּבָר עָף…

לַשָּׁוְא תִּפְרֹשׂ כַּפָּהּ

לַחֲלוֹם כִּי הִתְעוֹפֵף,

וּבְשֵׁם בֶּן־הֶהָרִים

    הִיא קוֹרֵאת לַשָּׁוְא…

*

בְּתִמְהוֹן לֵב תַּבִּיט

וּבְכִלְיוֹן־עֵינַיִם,

וּנְבוֹכָה סְבִיבֶיהָ,

    וְאֶל כָּל צַד;

אַיֵּהוּ? הַאֻמְנָם

כִּי הָלַךְ וְאֵינֶנּוּ?

עֲזָבָהּ לְנַפְשָׁהּ?

    הִצִּיגָהּ לְבָד?

הִיא אוֹתוֹ קָרָאָה,

וְזָקֵן, צוֹלֵעַ –

הוּא הוֹלֵךְ וְקָרֵב

    אֵלֶיהָ אַט־אַט…

*

“אֵי דוֹדִי, הַזָּקֵן?”

“מִי דוֹדֵךְ כִּי אֵדַע?”

"זֶה דוֹדִי, בֶּן־הָרִים,

    כְּאֶרֶז, אַךְ חַי;

עִם־לַיְלָה חָפַצְתִּי

לָרֶדֶת אֶל אַחַי,

אֶת קוֹלָם שָׁמַעְתִּי,

    אֶת קוֹלָם בַּגַּיְא;

וַיִּפְצַר בִּי דוֹדִי

לְחַכּוֹת עַד בֹּקֶר,

עִם־בֹּקֶר בְּרִדְתִּי

    יִלָּוֶה אֵלַי.

*

אַךְ דּוֹדִי רִמָּנִי,

כִּי חָמַק; לֹא אִתִּי,

עִם קַל, עִם חֲלוֹמִי

    לוֹ הָלַךְ וָגָז…"

אָז נִכְמְרוּ רַחֲמַי:

"הַחֲזִיקִי בִי! – אֶקְרָא –

אֲנִי אִתָּךְ אֵרֵד

    לָעֵמֶק הַלָּז;

הַחֲזִיקִי בִי, בִּתִּי,

גַּם דַּרְכִּי לָעֵמֶק,

וַאֲנִי – כְּבָר תָּשׁ כֹּחִי

    וְלֵחִי כְבָר נָס".

*

אָז תִּשְׁלַח אֶת יָדָהּ

אֶל־תַּחַת לִזְרוֹעִי,

דֹּם תִּנְהַג בַּזָּקֵן,

    וּלְאַט לָהּ, לְאַט…

לִרְגָעִים רַק תֵּפֶן,

רֹאשׁ תָּנַע לֶהָרִים,

כִּמְבָרְכָה אֶת־מִי שָׁם

    בְּלֶכְתָּהּ לָעַד.

יוֹם תָּמִים יָרַדְנוּ.

עִם־עֶרֶב וְעָמְדוּ

רַגְלֵינוּ בָעֵמֶק,

    וְהַשֶּׁמֶשׁ כְּבָר רַד.

ו    🔗

וַיְהִי אַךְ נִגְלִינוּ –

וְיַלְדֵי הָעֵמֶק

מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל

    הֵרִיעוּ בְקוֹל,

וַיִּהְיוּ לָנוּ

מִפָּנִים, מֵאָחוֹר,

סַבּוּנוּ, כִּתְּרוּנוּ

    מִיָּמִין וּשְׂמֹאל.

בָּאוּ עָלֵינוּ

בְּמַקְלוֹת וּשְׁבָטִים,

הִשְׁלִיכוּ בִי אֶבֶן,

    וְעִפְּרוּ בַחוֹל.

*

זֶה מוֹשֵׁךְ כְּנַף בִּגְדִי,

זֶה שׁוּלָיו, הָאֶחָד

צוֹבְטֵנִי בְצַלְעִי,

    וְאֶחָד בַּשּׁוֹק;

זֶה נִתְלֶה בִי, שֵׁנִי

שֵׁן תָּקַע בִּי, שְׁלִישִׁי

מִתְלַבֵּט בֵּין רַגְלַי –

    וְכֹה לִבְלִי־חֹק.

אָנֹכִי הֶחֱרַשְׁתִּי,

הוֹרַדְתִּי רֹאשִׁי,

וְעָמֹק בִּזְקָנִי

    הִסְתַּרְתִּי הַצְּחוֹק.

*

"הַבִּיטוּ, גַּם זָקֵן!

הוּא בָא לִמְקוֹמֵנוּ,

הוּא בָא מִן הֶהָרִים,

    הַזָּקֵן הַזֶּה!

הוֹי, יַלְדֵי הָעֵמֶק,

כָּל אֶחָד – הַכֵּהוּ

בְשׁוֹט אוֹ בְמַקֵּל.

    אַל תִּשְׁאַל בַּמֶּה!

זָקֵן הִנֵּהוּ

כְּמוֹ מְתוּשֶׁלַח,

וְרָצוּץ כַּקָּנֶה,

    וּמַחֲרִישׁ כַּשֶּׂה.

*

הַכּוּהוּ! פְּצָעוּהוּ!"

וּמְטַר מַהֲלֻמּוֹת

וּמַכּוֹת אָז נִתָּךְ,

    עַל כָּתֵף וָגָב.

הָאֶחָד אִם יַכֶּה –

וַיָּנָס לְרֶגַע,

שָׁב וּבוֹרֵחַ,

    בּוֹרֵחַ וָשָׁב.

וַאֲנִי – אֲנִי מַחֲרִישׁ,

אֶת רֹאשִׁי הוֹרַדְתִּי,

וָאַסְתִּיר אֶת צְחוֹקִי

    בִּזְקָנִי הַשָּׂב.

ז.    🔗

אַךְ יַלְדֵי־הָעֵמֶק,

הַקְּטַנִּים וְהָרַבִּים,

צִפְעוֹנִים בְּלֹא־אֶרֶס,

    פְּתָנִים בְּלֹא־רוֹשׁ;

הֵם הֶאֱמִינוּ

כִּי מְאֹד הִכְאִיבוּנִי,

וּלְרִגְעִי הָאַחֲרוֹן

    אֲחַכֶּה עַד־בּוֹשׁ.

הֵם חָשְׁבוּ, כִּי צַר לִי

וּמַר לִי בֵינֵיהֶם,

וְאוֹבֵד בְּעָנְיִי

    הוֹרַדְתִּי רֹאשׁ…

*

לֹא יָדְעוּ כִי צוֹחֵק

אָנֹכִי בִזְקָנִי,

גַּם בַּת־הָעֲמָקִים

    לֹא יָדְעָה עַד־מָה.

אַךְ בַּת־הָעֲמָקִים –

הִיא עָמְדָה עַל־יָדִי

וְצָחֲקָה כָמוֹנִי;

    וָאֶקְרָא: "אֲהָהּ!

צוֹחֶקֶת אַתְּ, בִּתִּי,

וְעַל־יָדִי אַתְּ עוֹמְדָה,

וְעֵינַיִךְ הָרוֹאוֹת

    כִּי הִנְנִי בָרָע…"

*

אָז תִּשָּׂא אֵלַי אֶת

עֵינֶיהָ בְּרַחֲמִים,

וְהַצְּחוֹק עוֹד מְרַחֵף

    עַל שִּׂפְתֵי־הַחֵן:

"זֶה דּוֹדִי, בֶּן־הָרִים,

עִם עֶרֶב הוּא נִרְדָּם,

עַל שֶׁן־סֶלַע יִישַׁן,

    וְיַחֲלֹם עַל שֵׁן.

לוּ יָרַד עִמָּדִי

לָעֵמֶק, כָּמוֹךָ –

וְאַחַי סַבּוּהוּ,

    וְעָשׂוּ לוֹ כֵן…"

*

אָז יֵחַם בִּי לִבִּי –

אֲנִי רַק לְמַרְאִית-

הָעַיִן שֻׁנֵּיתִי,

    אַךְ לִבִּי הֶחָם

לֹא שֻׁנָּה בִמְאוּמָה,

עוֹד יֵחַם לְשֵׁמַע

נִיב רָצוּף אַהֲבָה,

    וְרֶגֶשׁ לֵב תָּם.

אָז אֶכְרַע; בְּנֵי־הָרִים,

הֵם כּוֹרְעִים בִּקְדֻשָּׁה –

וּבְלִבִּי כֹה חַם לִי,

    וְלִבִּי כַיָּם.

ח.    🔗

וְיַלְדֵּי־הָעֵמֶק

עֲזָבוּנִי כְרֶגַע –:

"הוּא כָרַע, הַזָּקֵן,

    לֹא יוֹסִיף קוּם עוֹד!

וְעַתָּה – אֵלֶיהָ!

כִּי תוֹרָהּ הִגִּיעַ,

הַגּוֹרָל נַפִּילָה,

    וּנְיַסְּרָהּ בַּשּׁוֹט!" –

אָז אָקוּם כְּסַעַר,

אֶתְנַעֵר מֵעָפָר,

נִקְרַע הַמַּסְוֶה,

    וְהוּסַר הַלּוֹט.

*

קוֹמָתִי אִם שַׁחָה –

וַתִּגְדַּל לְפֶתַע,

הִשְׁלַכְתִּי מִשִּׁכְמִי

    לְבוּשִׁי כַשָּׂק,

הֲפַכְתִּיו עַל צִדּוֹ

וְנִרְאֲתָה תְכֶלְתּוֹ –

וּבְיָדִי הִכֵּיתִי

    עַל חָזִי: חֲזָק!

וַיִּפְעֲרוּ פִיהֶם

עָלַי, בְּנֵי־הָעֵמֶק,

וּבְעֵינָם הַפָּחַד:

    “עֲנָק, הוֹי עֲנָק!”

ט.    🔗

אַף־אָמְנָם גָּבַהְתִּי,

אַךְ אַרְזִי לֹא רָאוּ,

הֵן גָּבַהּ פִּי־שִׁבְעָה

    מִמֶּנִּי הָעֵץ!

אַךְ הוּא עַל הֶהָרִים,

וְדוֹמֵם וְנַעֲלֶה,

וְאָנֹכִי בָעֵמֶק

    מִתְחַפֵּשׂ כַּלֵּץ.

אַךְ נִקְרַע הַמַּסְוֶה,

הַלּוֹט הִנֵּה הוּסַר,

הַשֶּׂה – כְּפִיר־אֲרָיוֹת,

    הַיּוֹנָה הִיא נֵץ.

*

וְהִיא, בַּת־הָעֵמֶק,

אַף־הִיא תִפְעַר פִּיהָ:

“הוֹי דוֹדִי, בֶּן־הָרִים!”

    אָז תִּקְרָא בְקוֹל.

וְהַסֵּדֶר – הוּא שֻׁנָּה

כְרֶגַע: זֶה־עַתָּה

יַד־כֹּל בִּי הָיָתָה,

    עַתָּה יָדִי בַכֹּל.

וְאִם בַּרְזֶל אֵין אִתִּי –

זֹה זְרוֹעִי כַבַּרְזֶל!

בְּחֶרְפָּה אָז אַכֵּם

    עַל יָמִין וּשְׂמֹאל.

*

וַאֲנִי – אִם לֹא חַסְתִּי

עֲלֵיהֶם, לֹא כָלָה

עָשִׂיתִי בָם, גֹּעַל

    מְלָאַנִי וּשְׁאָט…

וְלָמָּה־זֶה אַעֲנִיק

לְעוֹרְבִים דַּם־פְּגָרִים?

וְאַאֲכִיל תּוֹלָעִים

    לֵחַ וּלְשָׁד?

אֲנִי רַק שִׁנַּיִם

הִפַּלְתִּי בְפִיּוֹת,

וְעַיִן בְּכָל־פָּנִים,

    וְרֶגֶל וָיָד.

י.    🔗

וַתִּרֶב הַצְּעָקָה

וְהַנְּאָקָה בָעֵמֶק,

זֶה קוֹרֵא: נִדְמֵיתִי!

    וְזֶה סוֹפֵק כָּף.

גִּדְּמִים וּפִסְחִים

יְמַלְּאוּ הָעֵמֶק,

וּסְתוּמֵי־הָעַיִן

    וַחֲרוּמֵי הָאָף.

“לֶהָרִים!” אָז אֶקְרָא

אֶל בַּת־הָעֲמָקִים,

וּכְגוֹזָל אוֹשִׁיבָהּ,

    וּכְנֶשֶׁר עַל גָּב.

*

לֶהָרִים! רְאוֹת לֹא

רְאִיתִים בַּחֹשֶׁךְ,

אֲנִי הֲרִיחוֹתִים

    וָאֶעֱלֶה דֹם.

לֹא עֵינַי, רַק לִבִּי

נָחַנִּי וָאֵלֵךְ,

בַּלַּיְלָה מָצָאתִי

    נְתִיבוֹת לָרוֹם.

לֶהָרִים! מַשָּׂאִי

הַיָּקָר עַל כְּתֵפִי –

וּבְעָמְדִי עַל שִׂיאָם,

    כְּבָר הֵאִיר הַיּוֹם.

*

אֲנִי וְהַשֶּׁמֶשׁ

מִתְּהוֹמוֹת עָלִינוּ,

וְזֶה לָזֶה נִקְרָא:

    בָּרוּךְ הַבָּא!

וְאַרְזִי – חָשַׁבְתִּי,

כִּי דוֹמֵם הוּא אַרְזִי,

כַּעֲצֵי כָל הַשָּׂדֶה,

    לֹא יֵדַע עַד מָה –

אַךְ נִגְלֹה נִגְלִינוּ

עִם־בֹּקֶר – לִי נִדְמָה:

כִּי רָעַד הָאֶרֶז,

    כִּי נָע וְכִי זָע.

*

וַתְּהִי אֲזַי גְדוֹלָה

וְרַבָּה הַשִּׂמְחָה,

אַךְ עָיְפָה נַפְשֵׁנוּ

    מִנְּדוּדֵי הַלֵּיל.

וַנִּכְרַע לְרַגְלֵי

הָאֶרֶז, זֶה אַרְזִי,

וּכְמִנְהַג בְּנֵי־הָרִים

    הוֹדִינוּ לָאֵל.

וַנִּכְרַע וַנִּשְׁכַּב,

וַנִּסְגֹּר עֵינֵינוּ,

רַגְלֵינוּ בַשֶּׁמֶשׁ

    וְרָאשֵׁינוּ בַצֵּל.

*

יָשַׁנּוּ לֹא הַרְבֵּה –

חֹם צָהֳרַיִם,

חֹם צָהֳרֵי־הָרִים,

    הוּא הֵעִיר אֶת בַּת

הָעֲמָקִים מִשְּׁנָתָהּ,

וְהִיא – בַת־הָעֵמֶק

אֶת דוֹדָהּ בֶּהָרִים

    הֵעִירָה מִשְּׁנָת.

פָּקַחְתִּי אֶת עֵינַי –

וְלֹא הִכַּרְתִּיהָ…

"בַּת־מִי אַתְּ, הַיַּלְדָּה,

    מֵאַיִן זֶה בָאת?"

יא.    🔗

אָז תִּצְחַק – וּבְצַחֲקָהּ

וְצָחַק כֹּל סְבִיבִי,

שָׁמַיִם וָאָרֶץ,

    בְּקוֹל וּבְלִי־קוֹל.

אָז תִּצְחַק: – עָשִׂיתִי

הַיּוֹם לְבֶן־הָרִים,

אֲשֶׁר בֶּן־הֶהָרִים

    עָשָׂה לִי תְמוֹל.

עוֹד טֶרֶם יִתְעוֹרֵר –

וַאֲנִי הִתְחַפַּשְׂתִּי,

הַבִּיטָה: אַחֶרֶת

    אָנֹכִי בַכֹּל.

*

אַךְ אַתָּה תִתְחַפֵּשׂ

מִנַּעַר לְזָקֵן,

מֵעַז לְדַל־כֹּחַ,

    מִמָּתוֹק לְמָר;

וַאֲנִי נֶהְפַּכְתִּי

מִדַּלָּה לְעַזָּה,

מִבַּת־הָעֲמָקִים

    לְיַלְדַּת־הָהָר.

בֶּהָרִים נוֹלַדְתִּי,

כָּמוֹךָ, בֶּן־הָרִים,

וְזָרִים לִי אַחַי

    בָּעֵמֶק הַזָּר.

*

וְאַתָּה יוֹם אֶחָד

תִּתְחַפֵּשׂ לְאַּחֵר,

יוֹם אֶחָד זָקַנְתָּ,

    הָלַכְתָּ אַט־אַט.

יוֹם אֶחָד רַק הָיְתָה

הָאֶבֶן בַּנַּעַל,

וְאֵזוֹב בַּלֶּחִי,

    וּפֶלֶךְ בַּיָּד.

וַאֲנִי נֶהְפַּכְתִּי

הַיּוֹם לְאַחֶרֶת,

לְעוֹלְמֵי־עוֹלָמִים

    וַעֲדֵי־עַד".

*

אָז אֶקְפֹּץ מִמְּקוֹמִי

כְּמֻכֵּה־תִמָּהוֹן,

טֶרֶם עוֹד אָבִין

    וְאֵדַע עַד־מָה;

אַךְ נִפְקְחוּ עֵינַי

לְפֶתַע – וָאֹרוּ,

אוֹר חָדָשׁ שָׁם הֹעַל

    בְּהִתְבּוֹנְנִי בָהּ.

כִּי שַׁלְוַת־הֶהָרִים

לוֹבַשְׁתָּהּ כַּשִּׂמְלָה,

וְעֶדְנַת־הֶהָרִים,

    וּמְשׂוֹשׂ־הָרִים לָהּ.

יב.    🔗

נוֹסְסוֹת נוֹצוֹת-

נְשָׁרִים כַּנֵּזֶר

לְמַחְלְפוֹת רֹאשָׁהּ,

    הַשְּׁחוֹרוֹת מִשְּׁחוֹר;

וְאֶת שֶׁמֶשׁ־הֶהָרִים

בָּלְעָה אֶל־קִרְבָּהּ,

מִקִּרְבָּהּ יַז זְהָבוֹ

    וְיִשְׁלַח הָאוֹר.

וָאֶקְרַב אֵלֶיהָ,

וָאָרַח אֶת רֵיחָהּ,

אֶת רֵיחַ־הֶהָרִים

    עִם רֵיחַ־הַמּוֹר.

*

אָז אֶשְׁאַל לְפֶתַע:

"הֲרָאִית עַל הָאֶרֶז

שְׁנַיִם בְּנֵי־יוֹנִים

    שָׁם יוֹשְׁבִים בַּקֵּן?"

“רָאִיתִי”. – וְאֶת אַמְנוֹן

וְתָמָר הַצָּצִים

לְרַגְלֵינוּ? – “רָאִיתִי”

    לִי תַעַן בְּחֵן.

"הֲרָאִית אֶת הָאַיָּל

וְאֶת אַיֶּלֶת־הֶהָרִים

עַל שֶׁן־סֶלַע יָחַד?"

    וַתַּעַן לִי: “הֵן”.

*

"וַאֲנַחְנוּ אַף־אָנוּ

מָתַי נָחֹגָּה

אֶת חַג־כְּלוּלוֹתֵינוּ?"

    “וְלוּ גַם הַיּוֹם!”

“וְאֵי הָאַפִּרְיוֹן?”

"כַּפּוֹתָיו הַקָּשׁוֹת

דֹּם יִשְׁלַח הָאֶרֶז,

    וְיִפְרְשֵּׂן דֹּם".

"וּמִי יְבָרְכֵנוּ,

יִשָּׁקֵנוּ עַל מֵצַח,

טוֹב יֹאמַר לַדֶּבֶק?"

    “הַשֶּׁמֶשׁ מֵרוֹם”.

יג.    🔗

וְכַאֲשֶׁר אָמְרָה,

כֵּן הָיָה, הַדָּבָר

אַךְ יָצְאָה מִפִּיהָ –

    וְהָיָה לְחֹק.

אָז קֹרָא בְשִׂמְחָה

יוֹם־כְּלוּלוֹת בֶּהָרִים,

זֶה יוֹם־כְּלוּלוֹתֵינוּ

    בְּגִיל וּבִצְחוֹק.

קָרָאתִי לָרוּחַ,

לְרוּחַ־הֶהָרִים,

וְהַשּׁוֹבָב הֵגִיחַ –

    וָאֹמַר לוֹ: שְׁרֹק!

*

וַיִּשְׁרֹק הָרוּחַ –

שָׂם אֶצְבַּע בֵּין שְׂפָתָיו,

וַיְפַלַּח הַשְּׁחָקִים

    בְּקוֹל: כֹּה לֶחָי!

לְלֵב אַרְזִי חָדַר,

וַיְנַעֲרוֹ וַיְשִׁיחוֹ,

וְהָאִלֵּם הוּא הֵחֵל

    מִדַּבֵּר אֵלָי.

בִּירַק־הָרִים נֶחְבָּא,

וּבְחַצְצֵי־סָלַע,

אַף־הֵם יְבָרְכוּנִי

    בְּקוֹל עַד־בְּלִי־דָי.

יד.    🔗

פִּתְאֹם – וַיְשַׁנֶּה

הָרוּחַ אֶת טַעֲמוֹ,

הוּא קָם עַל הַכַּלָּה

    וְשִׂמְלָתָהּ כְּגַל

בִּמְחִי־כָנָף הֵרִים,

וַיֶּחֱשֹׂף בִּרְכֶּיהָ –

אֵל שַׁעֲרֵי־הָעֵדֶן…

    וָאֶקְרָא: חֲדָל!

הָרֵיק וְהַפּוֹחֵז

הוּא נֶעְלַם, וְלֹא נוֹדַע

אִם לְעֹמֶק־יָם נִתְקַע,

    אוֹ נָסַק אֶל עָל.

*

הָרוּחַ, הוּא הָלַךְ –

תְּהִי דַרְכּוֹ צָלֵחָה!

לֹא נִקְרָא לוֹ: שׁוּבָה!

    לֹא נַעֲרֹג לוֹ.

כֶּתֶף הֶהָרִים

כִּי תַאְדִּים עִם־עֶרֶב,

וְהָאֶרֶז אִם נִרְדַּם,

    וְאִם נָדַם כֹּל פֹּה –

אָז תִּפְתַּח הַכַּלָּה

מָסַךְ הַקֳּדָשִׁים,

וְהַשְּׁעָרִים לָעֵדֶן –

    וְתִלְחַשׁ לִי: בֹּא!

*

וּבְרֶדֶת הָעֶרֶב

וַיֵּרֶד רָז אִתּוֹ,

אֶת הָרַי וּסְלָעַי

    כִּסָּה הָרָז.

וְהַדְּמָמָה נְסוּכָה

עַל כֹּל. בְּנֵי־הָעֵמֶק

גַּם־הֵם לֹא יֵילִילוּ –

    בַּגַּיְא הָשְׁלַךְ הָס.

וְאִם גָּדוֹל מַכְאוֹבָם –

אַךְ לִצְעֹק יִירָאוּ,

יְרֵאִים לְהַחֲרִיד

    בְּנֵי־הָרִים מִשְּׁנָת.

*

וּבְרֶדֶת הָעֶרֶב –

וְעַל כֶּתֶף הֶהָרִים

כִּי הוּעַם הַזָּהָב,

    וְהַפָּז גָּוַע דֹּם –

הָיוּ הַשְּׁמוֹנָה

לְאַרְבָּעָה בֶהָרִים:

אֲנַחְנוּ וְעוֹד שְׁלֹשָׁה –

    רַק אֶחָד הַחֲלוֹם…

אֲנַחְנוּ וְהַיּוֹנִים,

וְאַמְנוֹן וְתָמָר,

הַצְּבִי וְאַיַּלְתּוֹ

    עִם עֵינֵי־הַתֹּם.