השמטה מן ה“הגדה”

(עיין ב“ליהודים” דאשתקד)

כנגד ארבעה בנים דברה תורה, כלומר, התורה מדברת כנגדם של ארבעה בנים שבירושלים. אחד חכם, משמעו חכם ספרדי, שעפי“ר רכש לאומיותו כלום ואינו משתדל להכניס תקונים בתלמוד התורה. אחד רֹאשה, כמו שכתוב “האבן הראשה”, פירושו, הבד”ל דקרתא ירושלם, שדומה לאבן וכלו אך ראש, כי אין לבו נתון למצבו של ישראל. וי“ג רשע, כפשוטו, ומוסב על המקללים ומחרימים את בני עמם ברשעות ואכזריות ומביאים הקלה לבני ישראל בשביעית. אחד תם, כלומר תימני, ואין מקרא יוצא מידי פשוטו. ואחד שאינו יודע לשאול. והם חכמי הפרסים והמלכים ודומיהם, שבעוה”ר היו שרויים בחיק הגלות במרחקים והתורה נשתכחה מהם.

חכם מה הוא אומר? כלומר אינו אומר כלום, אינו עוסק בכלום, ואינו משתתף בצרכי האומה.

רשע מה הוא אומר? מה העבודה הזאת לכם: בית עם ובתי ספר ובצלאלו נשף מסכות? אקהה את שניכם בחרם. ויבא בצלאל ויאמר,בעבור זה". בעבור זה אפתח לכם את אולמי. אלמלא זה לא היה נשף נגאל.

תם מה הוא אומר – מה זאת? דרכם של התימנים לראות בת י"ב ולתמוה “מה זאת”, ולהשיאה מיד.

ושאינו יודע לשאול – אתה פתח לו בתי ספר ולמדהו.

ואקח את אביכם את אליעזר מעבר “האור” ואולך אותו בכל דרך הכנענים וארבה את זרעו ואתן לו את בן אבי, ואתן לבן אבי דפוס וקדרון ואתן לקדרון את הר עזאזל לרשת אותו ואליעזר וביתו ירדו מצרים.

ברוך “האור” שומר הבטחתו לישראל, ברוך הוא. כמו שנאמר לאליעזר אבינו בברית: ויאמר לאב"י ידע תדע כי “אור” יהיה זרעך בארץ ישראל ועבדום וענו אותם, ואחרי כן יצאו ממצרים ברכוש גדול.

הברית, לשון של שבועה. ועיין במלון הגדול, ברכוש גדול, כמה בכתוב וינצלו את מצרים ומ"א עשאוה כמצולה שאין בה דגים.

בכל הדור הזה חיב עורך להראות את עצמו כאלו הוא יצא ממצרים. שנאמר, והגדת לבן אביך לאמר, לא את אביך בלבד גאלה מצרים אלא אף אותנו בעלי “החרות” גאל עמו. כמו שנאמר מעבדות לחרות, מאפלה לאור גדול ונאמר הללו נא.