בְְּּעִיר אַחַת, שֶׁכָּל שַׁלִּיטֶיהָ הָיוּ רְשָעִים שׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל, עָשָה מְכַשֵּׁף גָדוֹל לִפְנֵי מוֹתוֹ עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁשְּׁמָהּ טַלִּיסְמָא, וְקָבְעוּ אוֹתָהּ בִּצְרִיחַ גָבוֹהַּ הָעוֹמֵד בְּטַבּוּר הָעִיר בִּמְקוֹם הַשּׁוּק הַגָּדוֹל, וְכָל יְהוּדִי שֶׁהָיָה עוֹבֵר בַּשּׁוּק, הַטַּלִּיסְמָא הָיְתָה צוֹוַחַת: הַכּוּ, יְהוּדִי הוּא! הַכּוּ, יְהוּדִי הוּא!
מִיָּד בָּאוּ הַנָּכְרִים בְּמַקְלוֹת וּבַאֲבָנִים וְהָיוּ מַכִּים וְסוֹקְלִים אוֹתוֹ עַד שֶׁיָּצְאָה נִשְׁמָתוֹ.
שָׁמַע אֶבֶן עֶזְרָא אֶת הַתְּלָאָה שֶׁמָּצְאָה אֶת יְהוּדֵי הָעִיר הַהִיא. מֶה עָשָׂה?
בָּא לְאוֹתָהּ עִיר וְקָבַע דִירָתוֹ בַּפַּרְבָּר, שֶׁשָּׁם נִמְצָא בֵּית־מִדְרָש שֶׁלָּהֶם הַנִּקְרָא קוֹלֶגְיָה, הוּא בֵּית־הַלִּמּוּד הַגַָּבוֹהּ בְּיוֹתֵר אֵצֶל אֻמּוֹת הָעוֹלָם. הִכְרִיז שֶׁהוּא מְקַבֵּל תַּלְמִידִים לְלַמְּדָם כָּל הַחָכְמוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, וְכָל תַּלְמִיד שֶׁהָיָה לוֹמֵד תַּלְמוּדוֹ בַּקּוֹלֶגְיָה שָׁנָה אֶחָת, לִמְּדוֹ אֶבֶן עֶזְרָא אוֹתוֹ תַּלְמוּד בְּחֹדֶשׁ אֶחָד.
יָצָא שְׁמוֹ שֶׁל הַמּוֹרֶה בָּעִיר וּבַמְּדִינָה, וְהָיוּ בָּאִים מִקְּצוֹת הָעִיר וְהָאָרֶץ לִלְמֹד חָכְמָה מִפִּיו, וְלֹא יָדְעוּ כִּי יְהוּדִי הוּא, שֶׁהָיָה מְדַבֵּר בִּלְשׁוֹנָם וּלְבוּשׁוֹ כִּלְבוּשָׁם. וְכָל בְּנֵי הַשָּׂרִים וְהַנִּכְבָּדִים שֶׁבָּעִיר הָיוּ יוֹצְקִים מַיִם עַל יָדָיו וּמְיַחֲלִים לְתוֹרָתוֹ כִּלְמַלְקוֹשׁ.
הָיוּ כָּל קְצִינֵי הָעָם וְרָאשָׁיו מְחַבְּבִים וּמְכַבְּדִים אוֹתוֹ וְהָיוּ מְשֻׁעְבָּדִים לְתוֹרָתוֹ, מִתְפָּאֲרִים וּמִתְבָּרְכִים בּוֹ כְּמוֹ בְּאוֹצַר חֶמְדָה. וְכַמָּה שָׂרִים וּמְלָכִים בִּמְדִינֹות אֲחֵרוֹת שָׁמְעוּ אֶת שִׁמְעוֹ וְשָׁלְחוּ אֵלָיו לְקַחְתּוֹ אַחַר כָּבוֹד וְהִבְטִיחוּ לוֹ שָׂכָר הַרְבֵּה, וְלֹא אָבָה לָלֶכֶת. וּמִשׁוּם כָּךְ חִבְּבוּהוּ בְּנֵי הָעִיר עוֹד יוֹתֵר וְהָיוּ נְכוֹנִים לָבוֹא בִּשְׁבִילוֹ בָּאֵשׁ וּבַמָּיִם.
וְאַחֲרֵי שֶׁעָשָׂה שָׁם כְּשָׁלֹש שָׁנִים, יָצָא עִם אֲחֻזַּת תַּלְמִידָיו לְטַיֵּל בָּעִיר, לְפָנָיו הוֹלְכִים שְׁנַיִם, מִימִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ שְׁנַיִם וּמֵאַחֲרָיו שְׁנַיִם, וְהוּא כְּחָתָן בְּחֻפָּתוֹ. וְהָיוּ הוֹלְכִים בָּרְחוֹבוֹת וּבַשְּׁוָקִים עַד שֶׁבָּאוּ לְטַבּוּר הָעִיר וְלַשּׁוּק הַגָּדוֹל, שֶׁשָּׁם הָיָה הַצְּרִיחַ וְעָלָיו הַטַּלִיסְמָא.
כְּשֶׁדָּרְכָה רַגְלָם עַל אַדְמַת הַשּׁוּק מִיָּד צָוְחָה הַטַּלִיסְמָא: הַכּוּ, יְהוּדִי הוּא! הַכּוּ, יְהוּדִי הוּא!
וְלֹא פָּסְקָה מִצְּווֹחַ. עָמַד אֶבֶן עֶזְרָא כְּמִשְׁתּוֹמֵם עַל הַדָּבָר וְצָעַק אֶל תַּלְמִידָיו: מִי זֶה בֵּינֵיכֶם אִישׁ סוֹרֵר וּמוֹרֶה, שֶׁהִיא צוֹוַחַת כָּל כָּךְ?> הִתְחִילוּ כֻּלָּם מִתְנַצְּלִים וְאוֹמְרִים: אֵיך זֶה עָלָה עַל דַעַת אֲדוֹנֵנוּ רַבֵּנוּ דָבָר כָּזֶה, וְאֵין בֵּינֵינוּ גַם אֶחָד שֶׁהוּא יְהוּדִי?
לְמָחָר אָמַר לָהֶם: נַעֲבֹר שָׁם עוֹד פַּעַם וְנִשְׁמַע אִם שִׁנְּתָה אֶת טַעְמָהּ.
וְכֵן הָיָה עִמָּהֶם בְּכָל יוֹם מֶשֶׁךְ כַּמָּה חֳדָשִׁים, וּבְכָל פַּעַם שֶׁדָּרְכָה רַגְלָם עַל אַדְמַת הַשּׁוּק הָיְתְָה הַטַּלִיסְמָא צוֹוַחַת צִוְחָתָהּ כִּמְטֹרֶפֶת.> אָמַר לָהֶם אֶבֶן עֶזְרָא: הֲלֹא דָבָר הוּא. אִי־אֶפְשָׁר שֶׁהִיא צוֹוַחַת עַל חִנָּם. רוֹצֶה אֲנִי שֶׁתְּגַלּוּ לִי אֶת הָאֱמֶת לַאֲמִתָּהּ: מִי מִכֶּם מְכַחֵשׁ בִּי וְהוּא יְהוּדִי?
נִשְׁבְּעוּ וְאָמְרוּ: חַיֵּינוּ וְחַיֵּי אֲבוֹתֵינוּ! אֵין בֵּינֵינוּ גַם אֶחָד שֶׁהוּא יְהוּדִי.> כָּעַס עֲלֵיהֶם וְהִכָּה אוֹתָם בְּמַקְלוֹ מִגָּדוֹל וְעַד קָטֹן מַכּוֹת אַכְזָרִיוֹת. וְכֵן עָשָׂה לָהֶם פְּעָמִים רַבּוֹת. וּבְנֵי הַשָּׂרִים הָיוּ חוֹזְרִים לְבָתֵּיהֶם זֶה רֹאשׁוֹ פָּצוּעַ, זֶה לֶחְיוֹ נְפוּחָה, זֶה כְּתֵפוֹ נְתוּקָה, זֶה מָתְנָיו שְׁבוּרוֹת.
סִפְּרוּ לַאֲבוֹתֵיהֶם: כָּךְ וְכָךְ הָיָה מַעֲשֶׂה. הָיוּ הָאָבוֹת בִּמְבוּכָה וּבְאֵימָה גְדוֹלָה, שֶׁלֹא רָצוּ לְגָרֵשׁ אֶת אֶבֶן עֶזְרָא מִן הָעִיר, שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ מוֹרֶה לְהוֹעִיל וְהָיָה מְלַמֵּד בְּנֵיהֶם וּמַחְכִּימָם בְּנָקֵל וּבִזְמַן קָצָר, עַד שֶׁמּוֹרֵי הַקּוֹלֶגְיָה הָיוּ מִשְׁתּוֹמְמִים עַל חָכְמָתָם כִּי רַבָּה. עָשׂוּ קְצִינֵי הָעִיר קְהִלָּה גְדוֹלָה וְנִתְיָעֲצוּ מַה לַּעֲשׂוֹת, וּבָאוּ לִכְלַל דֵעָה לְהַשְׁמִיד וּלְאַבֵּד אֶת הַטַּלִּיסְמָא מִן הָעִיר, שֶׁחָכְמָתָהּ נִתְבַּלְעָה וְהִיא דוֹבֶרֶת שֶׁקֶר וּמוֹצִיאָה לַעַז עַל בְּנֵיהֶם שֶׁהֵם יְהוּדִים.
הָלְכוּ וְנִפְּצוּ אוֹתָהּ עַד דַק וּפִזְּרוּ אֲבָקָהּ לָרוּחַ.
כְּשֶׁרָאָה אֶבֶן עְֶזְרָא, שֶׁהִשְׁמִידוּ אֶת הַטַּלִּיסְמָא וְהַמְכַשֵׁף מֵת וְאֵין מִי שֶׁיַּעֲשֶׂה אַחֶרֶת בִּמְקוֹמָהּ, קָם וְעָזַב אֶת הָעִיר. וּמִיָּד כְּשֶׁיָּצָא מִן הָעִיר שָׁכְחוּ תַּלְמִידָיו כָּל מַה שֶּׁלִמְּדָם, וְלֹא הָיְתָה לָהֶם לֹא טַלִּיסְמָא וְלֹא חָכְמָה.
וְלַיְּהוּדִים יוֹשְׁבֵי הָעִיר הָיְתָה הָרְוָחָה.
איור: הנריק הכטקופף
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.