בָּעִיר רוֹמִי נִגְזְרָה גְזֵרָה, כִּי בְּכָל שָׁנָה חַיֶּבֶת קְהִלַּת הַיְּהוּדִים לִתֵּן לִידֵי הַנּוֹצְרִים יְהוּדִי אֶחָד בַּשָּׁבוּעַ הַקָּדוֹש שֶׁלָּהֶם שֶׁלִּפְנֵי פַּסְחָא. וְהַגְּזֵרָה הַזֹּאת עָמְדָה בְּעֵינָהּ בְּמֶשֶׁךְ כַּמָּה שָׁנִים וְכָל תַּחְבּוּלוֹת הַיְּהוּדִים לְבַטְּלָהּ לֹא הוֹעִילוּ.
כְּשֶׁהִגִּיעַ הַשָּׁבוּעַ הַמַּר וְהַנִּמְהָר הָיוּ מַפִּילִים גוֹרָל עַל הַבַּחוּרִים, וְהַבָּחוּר שֶׁנִּלְכַּד בַּגּוֹרָל הָיָה נִמְסָר כְּקָרְבַּן הָעֵדָה בִּידֵי הַנָּכְרִים, וְהֵם נְתָנוּהוּ בְּתוֹךְ חָבִית גְּדוֹלָה שֶׁל עֵץ, כְּאוֹתָן הֶחָבִיוֹת שֶׁמְּשִׂימִין בָּהֶן אֶת הַיַּין. וְעַל פְּנֵי כָּל הֶחָבִית מִסָּבִיב הָיוּ קְבוּעִים מַסְמְרִים שֶׁל בַּרְזֶל, וְחֻדֵּי הַמַּסְמְרִים יוֹצְאִים אֶל חֲלַל הֶחָבִית מִבִּפְנִים. לְתוֹךְ חָבִית זוֹ הָיוּ מַכְנִיסִים אֶת הַבָּחוּר הַיְּהוּדִי וְהָיוּ סוֹתְמִים אוֹתָהּ יָפֶה, וְאַחַר כָּךְ גִלְגְלוּ אֶת הֶחָבִית בְּכָל רְחוֹבוֹת הָעִיר בְּקוֹל זִמְרָה וּצְוָחָה, עַד שֶׁבְּשָׂרוֹ נִסְרַק פִּתִּים פִּתִּים וְהוֹצִיא נִשְׁמָתוֹ בְּיִסּוּרִים גְדוֹלִים, הָרַחֲמָן יַצִּילֵנוּ.
בִּקְשׁוּ לִתֵּן מַתָּנוֹת וכֹפֶר נֶפֶשׁ וְלֹא רָצוּ לְקַבֵּל. רַק הַקָּרְבָּן רָצוּי לָהֶם.
שָׁנָה אַחַת עָלָה הַגּוֹרָל עַל בָּחוּר אֶחָד, שֶׁהָיָה חָתָן, וְנִקְבַּע זְמַן הַחֻפָּה בְּאוֹתוֹ שָׁבוּעַ לִפְנֵי הֶחָג, וּבִשְׁעַת הַפָּלַת הַגּוֹרָל כְּבָר הָיָה הַכֹּל מוּכָן לִסְעֻדַּת הַחֲתֻנָּה וּכְבָר נִקְרְאוּ הַקְּרוּאִים. הָיָה כָּל קְהַל יִשְׂרִָאֵל בָּעִיר שָׁרוּי בְּאֵבֶל כָּבֵד עַל הֶחָתָן שֶׁכָּכָה הִגִּיעַ לוֹ וְהָיוּ מַרְבִּים בִּבְכִי וּבִזְעָקָה עַד שֶׁעָלְתָה זַעֲקָתָם הַשָּׁמַיְמָה וְלֹא הֵכִינוּ אֶת הַמַּצּוֹת וְהַיַּיִן לְחַג הַפֶּסַח.
איור: הנריק הכטקופף
וּבְמִקְרֶה וּבִרְצוֹן הַבּוֹרֵא נִזְדַמֵּן אָז לְרוֹמִי רַבִּי אַבְרָהָם אֶבֶן עֶזְרָא. כְּשֶׁבָּא לָעִיר וְשָׁמַע אֶת קוֹל הַזְּעָקָה שָׁאַל לְפֵשֶׁר הַדָּבָר וְסִפְּרוּ לוֹ אֶת צָרָתָם.
אָמַר לָהֶם: תְּשׁוּעַת ד' כְּהֶרֶף עַיִן. אַל תִּתְיָרְאוּ. מִסְרוּ אוֹתִי בִּידֵי הַנָּכְרִים בִּמְקוֹם הֶחָתָן וְאוֹתוֹ הַכְנִיסוּ לְחֻפָּה עִם הַנַּעֲרָה הַמְאֹרָשָׂה לוֹ, אֲשֶר הוֹעִיד לוֹ הַשֵּׁם.
אָמְרוּ לוֹ: אֵיךְ נִתְאַכְזֵר אֵלֶיךָ וְאַתָּה אוֹרֵחַ נָטָה לָלוּן אֶצְלֵנוּ, וְאֵיךְ נַעֲשֶׂה עִמְּךָ הַתּוֹעֵבָה הַזֹּאת לְתִתְּךָ טֶרֶף בִּידֵי חַיּוֹת רָעוֹת? אָמַר לָהֶם: הַשֵּׁם יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִישׁוּן. הוֹלֵךּ אֲנִי בַּעֲצַת הַשֵּׁם.
שָׁמְעוּ לוֹ וּמְסָרוּהוּ בִּידֵי הָרְשָׁעִים.
נְטָלוּהוּ הַנָּכְרִים וֶהֱבִיאוּהוּ תְּחִלָּה לְבֵית־הַיִּרְאָה שֶׁלָּהֶם, כְּדֵי שֶׁכָּל הָעָם יִשְׂחֲקוּ עָלָיו, שֶׁכֵּן הָיָה הַמִּנְהָג בִּידֵיהֶם, וּשְׁאֵלוּהוּ מַה חֶפְצוֹ לִפְנֵי מוֹתוֹ, שֶׁכֵּן הַדֶּרֶךְ לִשְׁאֹל אֶת הַמּוּצָא לַהוֹרֵג מַה חֶפְצוֹ הָאַחֲרוֹן.
אָמַר לָהֶם אֶבֶן עֶזְרָא: הָבִיאוּ לִי קְעָרָה וּדְלִי לִרְחֹץ רַגְלַי.
הֵבִיאוּ לוֹ קְעָרָה רֵיקָה וּדְלִי רֵיק.
צִוָּה עַל אַחַד הַפְּסִילִים, שֶׁהָיוּ נִצָּבִים שָׁם בַּכְּתָלִים וְהֵם מֵעֵץ וּמֵאֶבֶן, מִכֶּסֶף וּמִזָּהָב, וְאָמַר לוֹ: לֵךְ וְהָבֵא לִי בַּדְּלִי מַיִם!
וְאַף־עַל־פִּי שֶׁהַפְּסִילִים עֵץ וָאֶבֶן וְלֹא יָמִישׁוּ יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם, עָשָׂה אֶבֶן עֶזְרָא בְּשֵׁמוֹת קְדוֹשִׁים, וְהָיָה נִרְאֶה לָהֶם שֶׁהַפֶּסֶל רָץ וְהֵבִיא לוֹ מִיָּד דְלִי מָלֵא מַיִם.
צִוָּה עַל פֶּסֶל אַחֵר: לֵךְ וְחַמֵּם לִי אֶת הַמַּיִם עַל הָאֵשׁ שֶׁיִּהְיוּ יָפִים לִרְחִיצָה!
מִיָּד רָץ הַפֶּסֶל עִם הַדְּלִי, וּלְאַחַר רְגָעִים מְעַטִּים חָזַר, הֶעֱמִיד לְפָנָיו אֶת הַדְּלִי שֶׁהָיָה מַעֲלֶה הֶבֶל רַב, וְחָזַר לִמְקוֹמוֹ.
אַחַר צִוִָּה עַל פֶּסֶל שְׁלִישִׁי: בּוֹא, חֲלֹץ נְעָלַי!
מִיָּד יָרַד הַפֶּסֶל, כָּרַע עַל בִּרְכָּיו, חָלַץ נְעָלָיו וְחָזַר לִמְקוֹמוֹ.
צִוָּה עַל פֶּסֶל רְבִיעִי: בּוֹא שְׁלֹף פֻּזְמְקָאוֹת שֶׁבְּרַגְלַי!
מִהֵר הַפֶּסֶל וְעָשָׂה רְצוֹנוֹ.
וְּבַסּוֹף פָּנָה אֶל הַפֶּסֶל הַגָּדוֹל מֵאֶחָיו וְאָמַר לוֹ: בּוֹא רְחַץ רַגְלַי בַּמַּיִם הָאֵלֶּה וְאַחַר תִּשְׁתֶּה הַמַּיִם!
וְהַפֶּסֶל כְּבַר הֵזִיז רַגְלוֹ וּבִקֵּשׁ לֵירֵד. רָאוּ הָעָם וְנָפְלָה עֲלֵיהֶם אֵימָה גְדוֹלָה וְגָעוּ כֻּלָּם בִּבְכִי. אָמְרוּ: “אֵיךְ נִרְאֶה שֶׁקְדוֹשֵׁנוּ הוֹלֵךְ לִרְחֹץ רַגְלָיו שֶׁל יְהוּדִי וְלִשְׁתּוֹת הַמַּיִם?” הִתְחַנְנוּ אֶל אֶבֶן־עֶזְרָא, שֶׁיְּוַתֵּר לוֹ לַפֶּסֶל, וְלֹא רָצָה, עַד שֶׁהִבְטִיחוּ לוֹ לְבַטֵּל אֶת הַגְּזֵרָה הָרָעָה. וְלֹא הִנִּיחַ לָהֶם עַד שֶׁכָּתְבוּ בְּחֻקּוֹתֵיהֶם וּבְנִמּוּסֵיהֶם וְחָתְמוּ לְעֵינָיו בְּחוֹתֶמֶת הַמַּלְכוּת, שֶׁלֹּא יָשׁוּבוּ לְעוֹלָם לְחַדֵּשׁ הַגְּזֵרָה הַהִיא.
וְכָךְ נִצַּל מִידֵיהֶם אֶבֶן עֶזְרָא וְהִצִיל כַּמָּה נְפָשׁוֹת מִיִּשְׂרָאֵל מִמִּיתָה מְשֻׁנָּה.
וְאוֹתוֹ יוֹם עוֹשִׂים יְהוּדֵי רוֹמִי יוֹם־טוֹב בְּכָלָ שָׁנָה לִפְנֵי הַפֶּסַח.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות