וְשׁוּב בָּא אֶבֶן עֶזְרָא לְעִיר אַחַת כְּעָנִי מְחַזֵּר עַל הַפְּתָחִים. עָמַד בְּפִתְחוֹ שֶׁל עָשִׁיר גָדוֹל וּבִקֵּשׁ שֶׁיְּאָרְחֵהו בְּבֵיתוֹ לְשַׁבָּת.
אָמַר בַּעַל הַבַּיִת לִמְשָׁרְתוֹ: הַכְנִיסֵהוּ.
וּכְשֶׁרָאָה אֶת דַלּוּתוֹ וּמַרְאֵהוּ צִוָּה לִמְשָׁרְתוֹ שֶׁיַּעֲרֹךְ לוֹ סְעֻדָּתוֹ עַל הַסַּפְסָל בְּפִנַּת הַחֶדֶר, וְהוּא וּבְנֵי בֵּיתוֹ יָשְׁבוּ אֶל הַשֻּׁלְחָן הֶעָרוּךְ בְּכֵלִים נָאִים.
אָמַר אֶבֶן עֶזְרָא בְּלִבּוֹ: “לִפְנֵי כַּמָּה שָׁנִים הִתְאָרַחְתִּי אֵצֶל אָדָם זֶה, וְאָז הָיִיתִי מֻלְבָּשׁ בְּגָדִים נָאִים וְהֶאֱכִילַנִי מַטְעַמִּים עַל שֻׁלְחָנוֹ. עַכְשָׁו שֶׁבְּגָדַי מְדֻלְדָלִים הוּא מְבַזֶּה אוֹתִי. מִכָּאן, שֶׁאֵין הוּא מַקְפִּיד עַל חָכְמָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם אֶלָּא עַל הַמַּלְבּוּשׁ. עַל כֵּן אֲלַמְּדֶנּוּ לֶקַח טוֹב, שֶׁיִּפְקַח אֶת עֵינָיו וְיִרְאֶה לַלֵּבָב וְלֹא לַפָּנִים”.
וְלֶעָשִׁיר בַּת יְחִידָה שֶׁהִגִּיעָה לְפִרְקָהּ וּבִקֵּשׁ לְהַשִּׂיאָהּ לְתַלְמִיד חָכָם גָדוֹל, וְכָל מִי שֶׁבָּא לְפָנָיו הָיָה אוֹמֵר לוֹ: אֶפְשָׁר יִזְדַמֵּן לְךָ אֵיזֶה אִישׁ חָכָם וְנָבוֹן, גָדוֹל בַּדּוֹר, בִּשְׁבִיל בִּתִּי יְחִידָתִי?
כְּשֶׁבָּא אֶבֶן עֶזְרָא לְהִפָּטֵר מִמֶּנּוּ, שְׁאֵלוֹ: בְּוַדַּאי אַתָּה בָּא בֵּין הַבְּרִיּוֹת. אֶפְשָׁר יִקָּרֶה לְפָנֶיךָ אֵיזֶה שִׁדּוּךְ הָגוּן, אִישׁ חָכָם וְנָבוֹן, גְדוֹל הַדּוֹר? הָיִיתִי מַשִּׂיא לוֹ בִּתִּי יְחִידָתִי וּמוֹרִישׁ לוֹ כָּל עָשְׁרִי שֶׁחַנַּנִי הַשֵּׁם.
אָּמַר לוֹ אֶבֶן עֶזְרָא: מֵהַשֵּׁם יָצָא הַדָּבָר. כִּוַּנְתָּ יָפֶה. מַכִּיר אֲנִי חָכָם אֶחָד, אֵין מָשְׁלוֹ בְּחָכְמָה וּבְיִרְאַת שָׁמַיִם, בָּרִיא בַּגּוּף וּבַנְּשָׁמָה, וְהוּא שָׁרוּי בְּעִיר לֹא רְחוֹקָה.
אָמַר הֶעָשִׁיר: הֲבִיאֵהוּ וְהַצִּיגֵהוּ לְפָנַי וְאַחֲזִיק לְךָ טוֹבָה מְרֻבָּה. וְגַם שְׂכָרְךָ לֹא אֲקַפֵּחַ.
הָלַךְ אֶבֶן עֶזְרָא לְדַרְכּוֹ. בַּדֶּרֶךְ מָצָא אִישׁ בָּרִיא עוֹמֵד וְחוֹצֵב בַּדֶּקֶר וּבָהָר.
אָמַר לוֹ: שְׁמָעֵנִי, בָּחוּר. בּוֹא עִמִּי וְאַשִּׂיאֲךָ בַּת יְחִידָה שֶׁל עָשִׁיר גָדוֹל וְאוֹרִישְׁךָ כָּל נְכָסָיו.
אָמַר הָאִישׁ: בְּכָבוֹד גָדוֹל. אִם תִּגְמְלֵנִי הַטּוֹבָה הַזּאֹת, אֶגְמָלְךָ כֵּפֶל כִּפְלַיִם.
איור: הנריק הכטקופף
אָמַר לוֹ: אֲבָל זְכֹר וּשְׁמֹר מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה: אַל תְּדַבֵּר כְּלוּם, אֶלָּא מַה שֶּׁאַתָּה יוֹדֵעַ מֵאֻמָּנוּתְךָ, וְגַם מִזּוֹּ אַל תֹּאמַר אֶלָּא מִלָּה אַחַת: פִּיקָא (כְּלוֹמַר, הַדֶּקֶר שֶׁהוּא חוֹצֵב בּוֹ).
אָמַר: מִצְוָתְךָ אֶשְׁמֹר.
אָמַר לוֹ: אִם כֵּן מַהֵר לְבֵיתְךָ וּלְבַשׁ בִּגְדֵי שַׁבָּת, וַאֲנִי אַמְתִּין לְךָ בָּזֶה.
כְּשֶׁחָזַר הוֹלִיכוֹ אֶבֶן עֶזְרָא אֶל הֶעָשִׁיר.
אָמַר אֶבֶן עֶזְרָא לֶעָשִׁיר: כַּמָּה יְגִיעוֹת יָגַעְתִּי וְכַמָּה טְרָחוֹת טָרַחְתִּי עַד שֶׁהֵבֵאתִי לְפָנֶיךָ אֶת הָאַלּוּף הַתּוֹרָנִי הַזֶּה. הוּא הוֹאִיל לְקַחְתֵּנִי עִמּוֹ שֶׁאֶהְיֶה מְשָׁרְתוֹ. וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ בִּשְׁמוֹ רַק דָבָר אֶחָד: שֶׁתַּקְצֶה לוֹ חֶדֶר מְיֻחָד וּמֻבְדָל, מִפְּנֵי שֶׁהוּא אוֹהֵב הִתְבּוֹדְדוּת וְאֵינוֹ סוֹבֵל הֲבֵל פִּיהֶם שֶׁל בְּנֵי־אָדָם הַמַּטְרִידִים אוֹתוֹ מִגִּרְסָתוֹ, וְאֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ וְאֵינוֹ מוֹצִיא מִפִּיו אֶלָּא רָזֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה. וְאִם יָבוֹא מִי מִן הַלַּמְדָנִים וְהַחֲכָמִים לִתְהוֹת עַל קַנְקַנּוֹ, יִכְתֹּב נָא אֶת הַקֻּשְׁיָה עַל פִּסַּת נְיָר וַאֲנִי אֲבִיאֶנָּה אֵלָיו הַחַדְרָה, וְגַם הוּא יָשִׁיב תְּשׁוּבָתוֹ בִּכְתָב, שֶׁכֵּן דַרְכּוֹ בַּקֹּדֶשׁ זֶה כַּמָּה שָׁנִים.
שָׂמַח הֶעָשִׁיר וְהִקְצָה לוֹ מִיָּד חֶדֶר נָאֶה בַּבַּיִת הַמְיֻחָד שֶׁהָיָה לוֹ בַּחֲצֵרוֹ. קָרָא לַחֲכָמִים וְלַלַּמְדָנִים וְהֵרִיצוּ לוֹ כֻּלָּם קֻשְׁיוֹת עֲצוּמוֹת. וְאֶבֶן־עֶזְרָא הָיָה מְתָרֵץ כָּל הַקֻּשְׁיוֹת וּמֵבִיא אֶת הַפִּתְקָאוֹת אֲלֵיהֶם הַחוּצָה וְאוֹמֵר: כָּךְ כָּתַב מוֹרִי וְרַבִּי הֶחָכָם הֶחָסִיד.
הָיוּ כֻּלָּם נִבְהָלִים וּמִשְׁתּוֹמְמִים מֵעֹצֶם חָכְמָתוֹ וּמִמֹּתֶק לְשׁוֹנוֹ.
וְיוֹם אֶחָד הִפְצִירוּ בּוֹ שֶׁיֵצֵא וְיִדרשׁ בָּרַבִּים. וּכְשֶׁסֵּרַב צָבְאוּ עַל הַחַלּוֹנוֹת וְהִרְבּוּ עָלָיו בַּקָּשׁוֹת.
יָצָא אֶל פֶּתַח הַבַּיִת וְאָמַר לָהֶם שָׁלֹש פְּעָמִים: פִּיקָא, פִּיקָא, פִּיקָא.
עָמְדוּ אַנְשֵׁי הָעִיר תְּמֵהִים, שֶׁלֹא הֵבִינוּ כְּלוּם.
אָמַר לָהֶם אֶבֶן עֶזְרָא: אֵין אַתֶּם יְכוֹלִים לַעֲמֹד בִּפְנֵי עֹמֶק חָכְמָתוֹ, וְלֹא הֻרְשָׁה לְגַלּוֹת אֶלָּא מְעַט מִן הַמְּעַט. דְעוּ לָכֶם, כִּי בְּשָׁלֹש מִלִּים אֵלּוּ הֶחְכִּימָנוּ בְּסוֹד גָדוֹל וְנוֹרָא. וְזֶה הַסּוֹד.
וְעָמַד וְדָרַשׁ לִפְנֵיהֶם דְרוּשׁ עָמֹק, מָתוֹק מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים. שָׁמְעוּ חֲכָמִים וּנְבוֹנִים וּמִלְאוּ פִּיהֶם תְּהִלָּתוֹ.
וְהֶעָשִׁיר שָׂמַח עַל הַמְּצִיאָה שֶׁמָּצָא בְּהֶסַּח הַדַּעַת, מִהֵר וְהִשִּׂיא לוֹ אֶת בִּתּוֹ וְעָשָׂה מִשְׁתֶּה לְכָל הָעִיר.
וּבַבֹּקֶר אַחַר הַחֻפָּה הִתְחַמֵּק אֶבֶן עֶזְרָא מִן הָעִיר. וְאָז נִתְגַלָּה קְלוֹנוֹ שֶׁל הֶחָתָן, שֶׁהוּא עַם־הָאָרֶץ, שֶׁאֲפִילוּ רֵיחַ תּוֹרָה לֹא הָיָה בּוֹ וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ פֵּרוּשׁ הַמִּלּוֹת בְּסִדּוּר הַתְּפִלָּה.
הָיָה אוֹתוֹ עָשִׁיר שָׁרוּי בְּצַעַר גָדוֹל, הָיָה בּוֹכֶה וְצוֹעֵק: אוֹי לִי שֶׁנָּתַתִּי בִּתִּי לְעַם־הָאָרֶץ, וּמִי יוֹצִיאֵנִי מִן הַצָּרָה הַזֹּאת שֶׁהֵבִיא עָלַי הַקַּבְּצָן הַלָּז?
כְּמוֹ חֹדֶשׁ יָמִים לְאַחַר הַמַּעֲשֶׂה חָזַר אֶבֶן עֶזְרָא וּבָא לְבֵית הֶעָשִׁיר.
אָמַר לוֹ הֶעָשִׁיר: מֶה עָשִׂיתָ לִי? לָמָּה רִמִּיתַנִי וַאֲנִי הֶאֱמַנְתִּי בְּךָ? אַתָּה הוּא הֶחָכָם שֶׁתֵּרַצְתָּ כָּל הַקֻּשְׁיוֹת בִּכְתָב וְדָרַשְׁתָּ עַל דִבְרֵי הַשְּׁטוּת שֶׁלּוֹ דְרָשָׁה שֶׁל יֹפִי. הִתְרָאֵיתָ כַּחֲסַר־דֵעָה וּבֶאֱמֶת אַתָּה מָלֵא חָכְמָה כְּרִמּוֹן. לָמָּה הֵבֵאתָ עָלַי צָרָה גְדוֹלָה שֶׁאֵינִי יָכוֹל לְהָמִישׁ צַוָּארִי מִמֶּנָּה?
אָמַר לוֹ אֶבֶן עֶזְרָא: רָאִיתִי שֶׁאֵין אַתָּה מְכַבֵּד תּוֹרָה וְחָכְמָה אֶלָּא בְּגָדִים נָאִים. כְּשֶׁנִתְאָרַחְתִּי אֶצְלְךָ לִפְנֵי כַּמָּה שָׁנִים מְלֻבָּשׁ כְּהֹגֶן, כִּבַּדְתַּנִי וְהֶאֱכַלְתַּנִי עַל שֻׁלְחָנְךָ יַחַד עִם בְּנֵי בֵּיתְךָ, וּכְשֶׁבָּאתִי אֵלֶיךָ בְּבִגְדֵי דַלּוּת, בִּזִּיתַנִי וְהֶאֱכַלְתַּנִי עַל הַסַּפְסָל כִּמְצֹרָע. עַכְשָׁו טֹל מַה שֶּׁבָּחַרְתָּ.
אָמַר לוֹ הֶעָשִׁיר: נַעֲנֵיתִי לְךָ, רַבִּי, מְחַל לִי. אֲבָל עוּצָה לִי עֵצָה אֵיךְ לָצֵאת מִן הַצָּרָה הַזֹּאת. הֲרֵינִי מַבְטִיחֲךָ שֶׁמִּכָּאן וְאֵילֵךְ אֲכַבֵּד עַל שֻׁלְחָנִי כָּל הָעֲנִיִּים וְהָאֶבְיוֹנִים וְלֹא אַבִּיט עוֹד אֶל לְבוּשָׁם.
קָרָא אֶבֶן עֶזְרָא לֶחָתָן, דִבֶּר עִמּוֹ בַּסֵּתֶר וְאָמַר לוֹ: דַע לְךָ שֶׁאִשְׁתְּךָ חוֹלָה בְּמַחֲלַת הַנְּפִילָה. בְּעֵינַי רָאִיתִי שֶׁנָּפְלָה לְבוֹר רֵיק, וְאִם אֲדַבֵּר עַל לֵב הֶעָשִׁיר אֶפְשָׁר שֶׁיִּתֵּן לְךָ מָנֶה וְתִתֶּן לָהּ גֵט פִּטּוּרִין.
אָמַר הָאִישׁ: יְעַצְתַּנִי לְטוֹבָה בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, בְּוַדַּאי עֲצָתְךָ לְטוֹבָה גַם בַּפַּעַם הַזֹּאת.
לָקַח מָנֶה וְנָתַן לָהּ גֵט פִּטּוּרִין, וְהַכֹּל בָּא עַל מְקוֹמוֹ בְּשָׁלוֹם.
וְהֶעָשִׁיר זָכַר אֶת הַלֶּקַח שֶׁלִּמְּדוֹ אֶבֶן עֶזְרָא וְלֹא שְׁכָחוֹ לְעוֹלָם.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.