פַּעַם אַחַת בָּא אֶבֶן עֶזְרָא לְעִיר רְחוֹקָה בְּעֶרֶב שַׁבָּת לָבוּשׁ בְּגָדִים קְרוּעִים וּמְטֻלָּאִים כְּדַל מְדֻלְדָל, וְיָשַׁב עַל אֶבֶן בִּרְחוֹב הַיְּהוּדִים כִּמְיַחֵל לְאִישׁ שֶׁיִּקְרָאֵהוּ לְבֵיתוֹ. יָשַׁב כַּמָּה שָׁעוֹת וְאֵין אִישׁ מְאַסֵּף אוֹתוֹ הַבַּיְתָה לָלוּן.
סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה עָבַר שָׁם זָקֵן נִכְבָּד אֶחָד, רָאָהוּ יוֹשֵׁב וּשְׁאֵלוֹ: יְהוּדִי אָתָּה?
הֱשִׁיבוֹ: בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יְהוּדִי אֲנִי וְנָכְרִי בָּעִיר הַזֹּאת וְהַיּוֹם רַד וְאֵין אִישׁ אוֹסְפֵנִי לְבֵיתוֹ.
אָמַר לוֹ הַזָּקֵן: רְצוֹנְךָ לָבוֹא לְבֵיתִי? בּוֹא וּתְגַלְגֵל עִמִּי בַּמֶּה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זִמֵּן לִי וְלִבְנֵי בֵּיתִי.
אָמַר לוֹ אֶבֶן עֶזְרָא: גַם בָּרוּךְ תִּהְיֶה.
כְּשֶׁיָשְׁבוּ בִּסְעֻדַּת לֵיל שַׁבָּת וְהִגִּיעוּ לִגְמַר הַסְּעֻדָּה, אָמַר עֶזְרָא לְבַעַל הַבַּיִת: יֵשׁ עוֹד תַּבְשִׁיל בַּבַּיִת?
הֵשִׁיב לוֹ: יֵשׁ עוֹף מְבֻשָּׁל לִכְבוֹד הַסְּעֻדָּה שֶׁל מָחָר.
אָמַר לוֹ: חַיֶּיךָ, נֹאכְלֶנּוּ הַלַּיְלָה וּלְמָחָר יַעֲזֹר הַשֵּׁם.
אָמַר בַּעַל הַבַּיִת לְאִשְׁתּוֹ. סֵרְבָה וְאָמְרָה: וּמָחָר מַה נֹּאכַל?
אֲבָל מִתּוֹךְ שֶׁהָאוֹרֵחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי בַּעַל הַבַּיִת, צִוָּה עַל אִשְׁתּוֹ בְּחָזְקָה וְהֵבִיאָה אֶת הָעוֹף אֶל הַשֻּׁלְחָן. אֲכָלוּהוּ כֻּלּוֹ.
חָזַר אֶבֶן עֶזְרָא וְשָׁאַל אֶת בַּעַל הַבַּית: יֵשׁ עוֹד תַּבְשִׁיל?
אָמַר לוֹ: יֵשׁ עוֹד תַּבְשִׁיל אֶחָד, שֶׁאָנוּ נוֹהֲגִים לְהַנִּיחַ לַסְּעֻדָּה הַשְּׁלִישִׁית.
אָמַר לוֹ אֶבֶן עֶזְרָא: חַיֶּיךָ, נֹאכְלֶנּוּ לִכְבוֹד “וְיָנוּחוּ בָּהּ” וּלְמָחָר יְסַיְעֵנוּ הַשֵּׁם.
וּבַעֲלַת הַבַּיִת שׁוֹמַעַת, מִצְטַעֶרֶת וְרוֹגֶזֶת: רְאֵה, הֵבֵאתָ לִי אֶת הַזּוֹלֵל הַזֶּה וְהוּא רוֹצֶה לֶאֱכֹל כָּל הַתַּבְשִׁילִים שֶׁהֵכַנְתִּי לְיוֹם הַשַּׁבָּת, וּמַה נַּעֲשֶׂה מָחָר, הֲנִתְעַנֶּה בְּשַׁבַּת קֹדֶשׁ?
אָמַר אֶבֶן עֶזְרָא: אַל תִּירְאִי, בִּתִּי. לְמָחָר יְמַלֵּא לָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּל מַחְסוֹרֵנוּ.
אַחַר רֹב הַפְצָרוֹת הֵבִיאָה גַם אֶת הַתַּבְשִׁיל הַזֶּה וַאֲכָלוּהוּ.
לְמָחָר קָם אֶבֶן עֶזְרָא בְּהַשְׁכָּמָה וְהָלַךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת. עָלָה וְיָשַׁב בִּמְקוֹמוֹ שֶׁל רַב הַקְּהִלָּה שֶׁעֲדַיִן לֹא בָּא.
כְּשֶׁהִתְחִילוּ הָעָם לָבוֹא וְרָאוּ קַבְּצָן נָכְרִי יוֹשֵׁב בִּמְקוֹם הָרַב, גָעֲרוּ בּוֹ: עֲמֹד, חָצוּף, אֵיךְ אַתָּה מֵעֵז לֵישֵׁב בִּמְקוֹם גְדוֹלִים? זֶה מְקוֹם מוֹרֵנוּ הָרַב.
וְלֹא שָׁמַע לָהֶם וְלֹא זָז מִן הַמָּקוֹם.
כְּשֶׁבָּא הָרַב קָמוּ כָּל הַקָּהָל לִכְבוֹדוֹ, וְהוּא לֹא נָע וְלֹא זָע.
תָּפְסוּ לוֹ פַּרְנְסֵי הַקָּהָל בִּזְרֹעוֹתָיו לְהַרְחִיקוֹ מִשָּׁם בְּכֹחַ, וְגַם חֵרְפוּהוּ בְּכָל מִינֵי חֵרוּפִים, עַד שֶׁהָרַב אָמַר לָהֶם: הַרְפּוּ מִמֶּנּוּ, עֵינֵיכֶם הָרוֹאוֹת שֶׁהוּא שׁוֹטֶה חֲסַר־דֵעָה…
נִשְׁאַר יוֹשֵׁב כָּל שְׁעַת תְּפִלַּת שַׁחֲרִית וְהָרַב עוֹמֵד לְיַד אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ. קֹדֶם שֶׁפָּתְחוּ הָאָרוֹן לְהוֹצִיא אֶת סִפְרֵי הַתּוֹרָה עָמַד אֶבֶן עֶזְרָא וְעָלָה עַל הַבִּימָה וְהִתְחִיל לִדְרשׁ, וְכָךְ פָּתַח וְאָמַר: הַנּוֹשֵׂא בְּעִנְיַן מַה שֶּׁאָמַר עָלַי כְּבוֹד הָרַב שֶׁאֲנִי שׁוֹטֶה חֲסַר־דֵעָה…
וְהִפְלִיג בִּדְרָשָׁתוֹ וְהִשְׁמִיעַ חִדּוּשִׁים עֲצוּמִים שֶׁלֹּא שְׁמָעָתַם אֹזֶן מֵעוֹלָם, עַד שֶׁהָרַב וְכָל הַקָּהָל הָיוּ אֲחוּזֵי תִמָּהוֹן עַל גֹדֶל חָכְמָתוֹ וְעַל דִבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים הַיּוֹצְאִים מִפִּיו.
וּכְשֶׁיָּצְאוּ אַחַר הַתְּפִלָּה הִפְצִירוּ בּוֹ הָרַב וְרָאשֵׁי הָעֵדָה שֶׁיֵּלֵךְ עִמָּהֶם לֶאֱכֹל עַל שֻׁלְחָנָם וְלֹא רָצָה. אָמַר: הַזָּקֵן הַזֶּה אֲסָפַנִי אֶמֶשׁ לְבֵיתוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִכִּיר לֹא אוֹתִי וְלֹא אֶת תּוֹרָתִי, אֵשֵׁב אֶצְלוֹ וְלֹא אַחֲלִיפֶנּוּ בְּאַכְסַנְיָה אַחֶרֶת.
וּבַדֶּרֶךְ כְּשֶׁהָלַךְ לְבֵית הַזָּקֵן נָשְׂאוּ אַחֲרָיו שְׁלִיחֵי הָרַב וְרָאשֵׁי הָעֵדָה מַשְׂאַת בָּשָׂר וְדָגִים, יַיִן וְכָל מַטְעַמִּים, עַד שֶׁמִּלְאוּ אֶת בֵּית הָאִישׁ וְהָיָה לוֹ וּלִבְנֵי בֵּיתוֹ מְזוֹן כַּמָּה סְעֻדּוֹת.
וּבְתוֹךְ הַסְּעֻדָּה אָמַר אֶבֶן עֶזְרָא לְבַעֲלֵי הַבַּיִת: הֲלֹא אָמַרְתִּי לָכֶם: אַל תִּירָאוּ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַעַזְרֵנוּ וִימַלֵּא כָּל מַחְסוֹרֵנוּ. הָיְתָה אֵשֶׁת הַזָּקֵן מִתְבַּיֶשֶׁת שֶׁסֵּרְבָה אֶמֶשׁ לְהָבִיא כָּל מַה שֶּׁבִּקֵּשׁ, אָמַר לָהּ: אַל תִּתְבַּיְּשִׁי, בּוֹאִי וְנִתְעַנֵּג יַחַד, כִּי “הוּא יוֹם מְכֻבָּד, הוּא יוֹם תַּעֲנוּגִים, לֶחֶם וְיַיִן טוֹב, בְָּשָׂר וְדָגִים”.
וְהָיָה מְזַמֵּר וּמַכֶּה בְּאֶצְבְּעוֹתָיו, עַד שֶׁכָּל הַבַּיִת נִתְמַלֵּא שִׂמְחָה וְאוֹרָה, וְכֻלָּם נִצְטָרְפוּ עִמּוֹ בִּזְמִירוֹת שֶׁל שַׁבָּת.
איור: הנריק הכטקופף
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.