המושל העליון של ארץ־ישראל האמין, כי השלום בין היהודים ובין הערבים בארץ יוקם מתוך טיפוח היחסים ההדדיים, אשר ייוָצרו באופן מלאכותי ב“סַלוֹנים הגבוהים”. כל מה שיוסיפו היהודים והערבים להיפגש בעסקים שונים, בועדים, בתערוכות, בנשפי זמרה, כן תרבה ההבנה ההדדית ביניהם וכן ירחב השלום. ההשקפה הזאת (המצויה מאד בחוגי היהודים המתבוללים, אבל המוּזמת לחלוטין על־ידי ההשקפה הציונית) שימשה לנציב העליון ליסוד מדיניותו בארץ־ישראל. נוצר מצב של שלום מזויף מלוּוה בחנופה גלויה הדדית ובאיבה נצפּנת. הממשלה דימתה שהיא מבטיחה את השלום בארץ, והיא שגתה: במקום השלום גברה גנבת הדעת ולחשו גחלי השנאה.
זה ארבעים שנה שהישוב החקלאי החדש הולך ונבנה בארץ. מושבותינו סבלו מזמן לזמן מהתנפלויות. ואולם מעולם לא פעלה עדיין בארץ הסתדרות מאוחדת שמטרתה חינוך המוני העם הערבי בכל הארץ לשנאה ולהתנגדות תקיפה ליהודים ולקריאה בלתי פוסקת להתנפלות מאורגנת עלינו.
הפועל העברי בארץ־ישראל נשא בצער רב בלבו, וגם הביא מדי פעם לידי ביטוי, את יחסו השלילי אל קו ההנהגה המוטעה של הממשלה העליונה בארץ.
ואולם בדבר אחד היינו בטוחים: דם ישראל לא יישפך חינם בימי שלטון נציב עברי. לָבטח אנו יושבים בארץ. הנציב העברי ישליט את בטחון החיים והרכוש בארץ־ישראל, וגם ליהודים יהיה שלום. פרעות לא ייעשו בנו בימי הנציב.
והנה תקוה זו מעלה בנו, שוא היה מבטחנו.
הממשלה לא הבינה שכל זמן שחלק אחד מן הישוב – והוא הרוב – מזוין ומזדיין, לא ייכון השלום בארץ, וכי חרב תלויה תמיד על ראש המיעוט הבלתי מזוין. ואף אנו לא חשנו את ההכנות לפרעות שנעשו בסתר, לא הרגשנו בעבודת הארגון שהועד הנוצרי המושלמי והקונגרס החיפאי מנהלים בעם הערבי בערים ובכפרים ימים רבים.
ואשר לא יגורנו בא.
תרפ"א
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.