“נחמו, נחמו עמי” – קרא הנציב העליון בבית־הכנסת אשתקד. כל עם ירושלים היה באותו מעמד, הרבנים, האשכנזים, הספרדים והמזרחים, ישישים וגם נערים, אליעזר בן־יהודה וזאב ז’בוטינסקי. והד הקריאה הזאת התפשט על פני כל הארץ עד הגולה הנדכאה. מושלה של ארץ־ישראל קורא: נחמו, נחמו עמי! המה הלב.
חלק אחד מהעם, והוא הפועל העברי בארץ־ישראל, לא קיבל אז את “התנחומין מתוך המפטיר”.
הוא חיכה לפעולות.
עכשיו כשהעם מבכה את אסונו הגדול על קברות עשרות מתיו, נדם קולו של הנציב המנחם.
המושל העליון לא שלח אל העם ישר אף מלה של תנחומין לדרוש בשלום הפצועים, לנחם את האבלים ולעודד את הישוב העברי הנדהם.
והמעשים מדברים.
שוטרים ערבים בראש חבורות ערבים התנפלו על בית־החלוצים ובמשך שתי שעות נלחמו בנשקם, אשר ניתן להם בשם שלטון הנציב העליון, כנגד בחורי ישראל בלתי מזוינים ובסוף התפרצו אל תוך הבית, שחטו 11 נפשות ופצעו עשרות צעירים. הסופר העברי הגדול והיקר בעם, יוסף חיים ברנר, חלק מנשמת האומה, נהרג יחד עם חבריו בדירתו בשכונה ערבית ליד יפו; שודד רכושם של משפחות חמישה פועלים חקלאים אשר גרו בין ערבים; עשרות יהודים נהרגו ונפצעו בנוה־שלום, נשדדו החנויות העבריות בשוקי יפו; אלפי ערבים נאספו מכפרים רבים והתנפלו על פתח־תקוה, רחובות, חדרה, והרגו, פצעו, בזזו ושרפו.
נחמו, נחמו עמי.
שופטי צדק חרוצים נשלחו לנו מאת הנציב למען ישפטו קשה את היהודים אשר הגנו על נפשות אחיהם ואחיותיהם, כמו שנדונו בשנה שעברה המגינים העברים ז. ז’בוטינסקי וחבריו לעבודת פרך לשנים רבות; שומרים ערבים ופקידים אשר השתתפו ברצח ובביזה לעיני השמש, מטיילים חפשים ברחובות נוה־שלום, גם ממלאים את תפקידם בבתי משפט הממשלה בחקירת הפרעות שהם היו בין מחולליהן.
נחמו, נחמו עמי.
אניות הבאות לארץ־ישראל ונושאות בקרבן חבורות חלוצים, אשר חתרו ועברו גלגולי תלאות הדרך במשך שבועות ארוכים עד שזכו לראות את חופי האם־המולדת ארץ־ישראל, מוחזרות בפקודת הנציב העברי על עקבותיהן להוביל את החלוצים אל הגולה.
נחמו, נחמו עמי!
ההסתדרות הציונית שולחת מכתב ליהודי ארץ־ישראל המתאבלים באסונם, לנחמם מיגונם ולאמץ את ידיהם – פקידי הנציב העברי מניחים את ידם הגסה על איגרת זו ומוחקים בה את דברי המנהיגים הציונים אל העם.
נחמו, נחמו עמי!
תרפ"א
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.