— מִנְּקוּדַּת הַמַּבָּט שֶׁל אִישׁ חוֹקֵר וּמֵבִין בְּמַעֲשֵׂי הַפֶּשַׁע,— אָמַר אֵלַי פַּעַם אַחַת הוֹלְמְס רֵעִי,— נֶעֶשְׂתָה לוֹנְדוֹן לְעִיר בִּלְתִּי מְעַנְיֶנֶת כְּלָל וּכְלָל לְמִיום מוֹתוֹ שֶׁל הַפְּרוֹפֵיסוֹר הַמְכֻבָּד מוֹרִיַרְטִי.

— מְסֻפָּקַנִי אִם רַבִּים יִהְיוּ אֵלֶה אֲשֶׁר יַסְכִּימוּ לְדַעְתְּךָ בְּנִידוֹן זֶה! – הֲעִירוֹתִי.

—מוּבָן הַדָבָר, כִּי אֵין עָלַי לִהְיוֹת אֵיגוֹאִיסְטוֹן וְלָדִין עַל הַכֹּל רַק מִנְקוּדַת מַבָּטִי וְהִשְׁקָפָתִי, — הוֹסִיף רֵעִי בְּבַת צְחוֹק קַלָה, בְּהַעְתִּיקוֹ אֶת כִּסְאוֹ מֵאֵצֶל הַשֻּׁלְחָן, אַחֲרֵי כַּלוֹתוֹ לֶאֱכוֹל אֶת אֲרוּחַת־הַבֹּקֶר.— הַצִבּוּר, כְּמוּבָן הִרְוִיחַ הַרְבֵּה וְאִישׁ לֹא הִפְסִיד בָּזֶה חוּץ מֵהַמוּמְחֶה לִדְבָרִים אֵלֶה שֶׁנִשְׁאַר עַל יְדֵי זֶה בְּלִי עֲבוֹדָה. כָּל עוֹד שֶׁהָיָה אוֹתוֹ בַּר־נַשׁ בַּחַיִים הָיָה כָּל גִלְיוֹן שֶׁל עִתּוֹנֵי הַבֹּקֶר מַבְטִיחַ הַרְבֵּה עִנְיָנִים מַפְתִּיעִים וּבִלְתִּי צְפוּיִים מֵרֹאשׁ. יֵשׁ אֲשֶׁר אֵיזֶה רֶמֶז קַל, יְדִיעָה קְטַנָה שֶׁבִּקְטַנוֹת, הָיוּ דַיָם בִּשְׁבִילִי לְמַעַן אֲשֶׁר אַרְגִישׁ תֵּכֶּף אֶת מְצִיאוּתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הַשֵׂכֶל הֶעָרוּם הַמְצוּיָן בְּנַפְתּוּלָיו וּבְרֹב מְזִימוֹתָיו, כְּמוֹ שֶׁדַיָהּ רְעִידָה קַלָה בְּאֶחָד מִקְצוֹתֵיהֶם שֶׁל קוּרֵי הָעַכָּבִישׁ לְמַעַן אֲשֶׁר נַרְגִישׁ בִּמְצִיאוּתוֹ שֶׁל הָעַכָּבִישׁ עַצְמוֹ הַיוֹשֵׁב לוֹ בְּאֶמְצָעָם, גְנֵבוֹת פְּעוּטוֹת, הִתְנַפְּלוּת לְשֵׁם שֹׁד וּבִזָה, עֶלְבּוֹנוֹת וּנְאָצוֹת בְּלִי כָּל טַעַם וּמַטָרָה,— כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶה הָיוּ יְכוֹלִים לְהֵעָשׂוֹת לְדָבָר שָׁלֵם וּמְשׁוּכְלָל אֶחָד בְּמֹחוֹ שֶׁל הָאִישׁ הָאוֹחֵז בְּיָדוֹ אֶת הַחוּט מַרְאֵה־הַדֶרֶךְ בְּהֵיכָל קְסָמִים זֶה. בְּעֵינֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר חָקַר וְלָמַד לָדַעַת בְּאֹפֶן שִׁיטָתִי אֶת עוֹלָמָם שֶׁל בַּעֲלֵי הַפֶּשַׁע מֵהַסוּג הַגָבֹהַּ לֹא הָיְתָה אַף עִיר אַחַת בְּאֵירוֹפָּה כֻּלָה, אֲשֶׁר תִּהְיֶה מְעַנְיֶנֶת בְּעִנְיַן זֶה כְּלוֹנְדון עִירֵנוּ, תַּחַת אֲשֶׁר כַּיוֹם!…

וְהוֹלְמְס מָשַׁךְ בִּכְתֵפָיו בְּצַעַר מְגוּחָךְ, כְּאִלוּ הִצְטָעֵר בֶּאֱמֶת עַל מַצַב הַדְבָרִים הַנוֹכְחִי בְּעִנְיַן מַעֲשֵׂי הַפֶּשַׁע אֲשֶׁר קָם וְהָיָה בְּלוֹנְדוֹן; מַצָב – אֲשֶׁר הוּא עַצְמוֹ עָזַר עַד מְאוֹד לְהִתְהַווּתוֹ.

לְמִיוֹם שׁוּב רֵעִי לוֹנְדוֹנָה עָבְרוּ כְּבָר יְרָחִים אֲחָדִים. אֲנִי יָשַׁבְתִּי אִתּוֹ כְּמו בַיָמִים הָרִאשׁוֹנִים יַחַד בְּדִירָתֵנוּ הַיְשָׁנָה אֲשֶׁר בִּרְחוֹב בֶּקֶר, כִּי עַל פִּי הַצָעָתוֹ מָכַרְתִּי אֶת דִירָתִי וְאֶת הַפְּרַקְטִיקָה שֶׁלִי אֲשֶׁר בְּקִֵינְסִינְגְטוֹן. אוֹתָן קָנָה מִמֶנִי אֶחָד הָרוֹפְאִים הַצְעִירִים, וֵירְנֶר שְׁמוֹ, אֲשֶׁר נָתַן לִי אֶת הַמְחִיר אֲשֶׁר שָׁאַלְתִּי מִמֶנוּ מִבְּלִי עֲמוֹד כְּלָל עַל הַמִקָח,— דָבָר אֲשֶׁר נִתְחַוֵר לִי רַק כַּעֲבוֹר שָׁנִים אֲחָדוֹת בְּהִוָדַע לִי בְּמִקְרֶה, כִּי אוֹתוֹ וֵירְנֶר הוּא קָרוֹב־רָחוֹק לְהוֹלְמֵס. וְשֶׁעַל צַד הָאֱמֶת קִבַּלְתִּי מִיָדוֹ לֹא אֶת כַּסְפּוֹ הוּא, כִּי אִם אֶת כֶּסֶף רֵעִי.

אָמְנָם הַחֳדָשִׁים הָאַחֲרוֹנִים לְשִׁבְתֵּנוּ יַחַד לֹא הָיוּ כְּלָל עֲנִיִים בִּמְאוֹרָעוֹת בְּאוֹתָהּ הַמִדָה שֶׁתֵּאֵר אוֹתָהּ הוֹלְמְס רֵעִי. לְכָל הַפָּחוֹת בְּעָבְרִי כָּעֵת עַל זִכְרוֹנוֹתַי מֵהַיָמִים הָאֵלֶה, אֲנִי מוֹצֵא, כִּי אוֹתָהּ תְּקוּפָה הֵכִילָה בְּתוֹכָהּ אֶת הָעִנְיָן בִּדְבַר כְּתָבָיו שֶׁל מִי שֶׁהָיָה פְּרֵזִידֵנְט, מוֹרִילְיָה, וְהָעֵסֶק הַבִּישׁ בִּדְבַר הָאֳנִיָה הַהוֹלַנְדִית “פְרִיסְלַנְדִיָה”, עֵסֶק אֲשֶׁר עָלָה לָנוּ כִּמְעַט בְּחַיֵינוּ. אָכֵן טִבְעוֹ הַיָהִיר וְהַגֵא שֶׁל רֵעִי לֹא סָבַל אֶת תְּהִלַת הֶהָמוֹן הַבָּאָה בְּעֵקֶב הַפִּרְסוּם, וְלָכֵן הָיִיתִי מוּכְרָח לְהַבְטִיחַ לוֹ כִּי אָשִׂים מַחְסוֹם לְפִי עֵטֵי וְלֹא אֲסַפֵּר לְמִטוֹב וְעַד רָע מִכָּל מַעֲשָׂיו וַעֲלִילוֹתָיו, וּמַחֲסוֹם זֶה הוּסַר מִמֶנִי רַק בַּיָמִים הָאַחֲרוֹנִים הָאֵלֶה.

סוֹף סוֹף קָצָה נַפְשׁוֹ שֶׁל הוֹלְמְס לְהִתְאוֹנֵן וּלְהַעֲמִיד פָּנִים שֶׁל אִישׁ עָלוּב וּמַר־נֶפֶשׁ; הוּא הִתְיַשֵׁב לוֹ בָּרְוָחָה עַל כִּסְאוֹ, נִשְׁעַן לוֹ עַל גַּבּוֹ וִיפְרשׁ לְפָנָיו אֶת גִלְיוֹן עִתּוֹן הַבֹּקֶר. אַךְ כָּאן הוּסַבָּה פִּתְאֹם תְּשׂוּמַת לִבֵּנוּ עַל יְדֵי צִלְצוּל חָזָק מְאוֹד —צִלְצוּל שֶׁל אִישׁ נוֹאָשׁ— בְּפַעֲמוֹן הַדֶלֶת, וְיַחַד עִם הַצִּלְצוּל שָׁמַעְנוּ גַם קוֹל דְּפִיקָה חֲזָקָה וּתְכוּפָה, כְּאִלוּ מִי־שֶׁהוּא מִתְדַפֵּק בְּחָזְקָה עַל דֶלֶת הַבָּיִת. בְּהִפָּתַח הַדֶּלֶת הִתְפָּרֵץ אוֹתוֹ מִי־שֶׁהוּא אֶל מִסְדְרוֹן הַבַּיִת בְּחִפָּזוֹן גָדוֹל; הִנֵה נִשְׁמַע קוֹל צְעָדָיו הַמְהִירִים עַל הַמַדְרֵגוֹת וְכַעֲבוֹר רֶגַע הִתְפָּרֵץ אֶל חֶדְרֵנוּ אָדָם צָעִיר נִרְגָשׁ וּמְבֹהָל עַד מְאֹד, עֵינָיו מְזָרוֹת אֵימָה וְהוּא חִוֵר, פְּרוּעַ־שֵׂעָר וְכֻלוֹ רוֹעֵד מֵהִתְרַגְשׁוּת. הוּא הִסְתַּכֵּל בָּנוּ חֲלִיפוֹת, פַּעַם בִּי וּפַעַם בְּרֵעִי וְסוֹף סוֹף הֵבִין עַל פִּי מַבָּטֵינוּ הַתְּמוּהִים, כִּי עָלָיו לְבַקֵשׁ אֶת סְלִיחָתֵנוּ עַל הִתְפָּרְצוּת בִּלְתִּי מְנוּמָסָה כָּזוּ שֶׁהִתְפָּרֵץ אֶל חֶדְרֵנוּ.

– סְלִיחָה, מ־ר הוֹלְמְס – קָרָא אִישׁ דְּבָרֵינוּ־הַמוּזָר— אַל נָא תִּקְצֹף עָלַי וְאַל תְּדִיִנֵני לְכַף חוֹבָה, כִּמְעָט שֶׁיָצָאתִי מִדַעְתִּי. לְפָנֶיךָ, מ־ר הוֹלְמְס, עוֹמֵד דְזוֹן־הֶקְטוֹר מַק־פֵרְלֵין הָאוּמְלָל.

הַדְבָרִים הָאֵלֶה נֶאֶמְרוּ בְּהַטְעָמָה כָּזוּ, כְּאִלוּ דַיָהּ הָיְתָה הַזְכָּרַת שְׁמוֹ בִּלְבַד לְמַעַן הַסְבִּיר אֶת בִּקוּרוֹ בְּבֵיתֵנוּ וְאֶת הִתְנַהֲגוּתוֹ הַמוּזָרָה; אַךְ עַל פִּי מַבָּטוֹ הַתָּמֵהַּ שֶׁל רֵעִי הֲבִינוֹתִי כִּי שֵׁם זֶה אֵינֶנוּ אוֹמֵר לוֹ כְּלוּם, כְּמוֹ שֶׁלֹא אָמַר כְּלוּם גַם לִי.

—הַרְשֵׁנִי־נָא לְהַצִּיעַ לְפָנֶיךָ לְעַשֵּׁן, מ־ר מַק־פֵרְלֵין, —אָמַר הוֹלְמְס בְּהַגִישׁוֹ לוֹ אֶת קוּפְסַת הַסִיגַרֵטוֹת. — בָּטוּחַ אֲנִי, כִּי עַל פִּי סִימָנֵי הִתְרַגְשׁוֹתְךָ הָיָה רֵעִי, הַדוֹקְטוֹר וַטְסון, הַיוֹשֵׁב לְפָנֶיךָ, יָכֹל לְהַמְצִיא לְךָ אֵיזֶה רְפוּאָה לְהַרְגִיעַ אֶת עֲצַבֶּיךָ. הִנֵה הָאַוִיר כֹּה חַם בַּיָמִים הָאַחֲרוֹנִים. כָּעֵת, עִם רָוַח לְךָ קְצָת וַתָּשָׁב בְּמִקְצַת לִמְנוּחָתְךָ, אֶהְיֶה שָׂמֵחַ אִם תּוֹאִיל לָשֶׁבֶת פֹּה עַל הַכִּסֵא וּתְסַפֵּר לָנוּ בְּנַחַת וּבְלִי חִפָּזוֹן אֶת כָּל אֲשֶׁר קָרָה לְךָ וְאֶת אֲשֶׁר הֲבִיאֲךָ הֵנָה אֵלָי. הִנֵה הוֹאַלְתָּ לִקְרֹא בְּאָזְנֵינוּ אֶת שִׁמְךָ, כְּאִלוּ הָיָה יָדוּעַ לִי, אַךְ הַאֲמִינָה לִי, כִּי חוּץ מֵהַדְבָרִים הַנִראִים לְעֵין־כֹּל, כִּי הִנְךָ רַוָק, עוֹסֵק בְּעִנְיָנֵי הַמִשְׁפָּטִים, חָבֵר לְחֶבְרַת הַ "בּוֹנִים הַחָפְשִׁים״ וְסוֹבֵל מִנְשִׁימָה־קְצָרָה, — אֵינֶנִי יוֹדֵעַ עַל אוֹדוֹתְךָ כָּל דָבָר.

בְּדַעְתִּי הֵיטֵב אֶת דֶרֶךְ רֵעִי בְּעִנְיָנִים כָּאֵלֶה, הֲבִינוֹתִי עַד מְהֵרָה וּבְלִי כָּל עָמָל, מֵאַיִן הוֹצִיא רֵעִי אֶת מַסְקְנוֹתָיו אֵלֶה. כָּל זֶה הִגִּידוּ לוֹ בָּרוּר: תִּלְבָּשְׁתּוֹ הַמְרוּשֶׁלֶת שֶׁל אוֹרְחֵנוּ, צְרוֹר נְיָרוֹת־הַמִשְׁפָּט אֲשֶׁר בָּלְטוּ מִכִּיס מְעִילוֹ, הַתַּכְשִׁיט הַמְיוּחָד הַתָּלוּי בְּשַׁרְשֶׁרֶת שְׁעוֹנוֹ וְחָזֵהוּ הָעוֹלֶה וְהַיוֹרֵד מִקֹצֶר נְשִׁימָה. אַךְ אוֹרְחֵנוּ הַצָעִיר פָּעַר אֶת פִּיו מֵרֹב תִּמָהוֹן וַחֲרָדָה.

— אָמְנָם כֵּן, מ־ר הוֹלְמְס, לֹא טָעִיתָ,— עָנָה וְאָמַר בְּשׁוּבוֹ קְצָת לִמְנוּחָתוֹ,— אַךְ נוֹסַף לְכָל זֶה שֶׁאָמַרְתָּ הִנְנִי בְּרֶגַע זֶה גַם הָאִישׁ הֲכִי־אוּמְלָל בְּכָל לוֹנְדוֹן כֻּלָה. בְּשֵׁם אֱלוֹהִים, הוֹלְמְס אֲדוֹנִי, אַל תַּעַזְבֵנִי וְאַל תַּזְנִיחֵנִי. אִם הַשׁוֹטְרִים יָבוֹאוּ הֵנָה לְאָסְרֵנִי בְּטֶרֶם שֶׁאַסְפִּיק לִגְמֹר אֶת סִפּוּרִי בְּאָזְנֶיךָ, תְּצַוֶה עֲלֵיהֶם לְחַכּוֹת עַד אֲשֶׁר אֶגְמֹר וַאֲסַפֵּר לְךָ אֶת כָּל הָאֱמֶת. בְּשִׂמְחָה וּבְחֵפֶץ לֵב הָיִיתִי הוֹלֵךְ אֶל בֵּית הָאֲסוּרִים אִם אֵדַע, כִּי אַתָּה אֲדוֹנִי הִנְךָ מִשְׁתַּדֵל בִּשְׁבִילִי מִן הַחוּץ.

— לֶאֱסֹר אוֹתְךָ, — זֶהוּ בֶּאֱמֶת יָפֶה… זֹאת אוֹמֶרֶת: מְעַנְיֵן מְאֹד! אַךְ מַדוּעַ זֶה יַאַסְרוּךָ, בַּמֶה מַאֲשִׁימִים אוֹתְךָ?

— מַאֲשִׁימִים אוֹתִי כִּי רָצַחְתִּי אֶת מִ־ר דְזו’נֶס אוֹלְדֵקְר מִנָּרְווּד הַתַּחְתּוֹנָה. פְּנֵי רֵעִי הֵפִיקוּ הִשְׁתַּתְּפוּת אֲמִתִּית בְּצַעַר הַדוֹבֵר בָּנוּ, וְכִמְדוּמַנִי, גַּם סִפּוּק־נֶפֶשׁ בְּמִקְצָת.

—הִנֵה כִּי כֵן! — קָרָא – זֶה עַתָּה בִּשְׁעַת אֲרוּחַת הַבֹּקֶר, דִּבַּרְתִּי בְּאָזְנֵי וַטְסוֹן רֵעִי, כִּי מַעֲשֵׂי פֶּשַׁע מְעַנְיְנִים אֵין לִמְצֹא כְּבָר בְּיָמֵינוּ אֵלֶה בְּתוֹךְ הָעִתּוֹנִים.

– אוֹרְחֵנוּ הוֹשִׁיט אֶת יָדוֹ הָרוֹעֶדֶת וַיִקַח אֶת גִלְיוֹן ה“דַיְלִי טֶלֶגְרַף” שֶׁהָיָה פָּרוּשׂ עֲדַיִן עַל בִּרְכֵּי הוֹלְמְס:

— לוּ הוֹאַלְתָּ לְעַיֵן פֹּה, אֲדוֹנִי, — אָמַר אֵלָיו,— כִּי אָז הָיִיתָ מֵבִין וְיוֹדֵעַ תֵּכֶּף וּמִיַד מַה הוּא הַדָבָר שֶׁהֱבִיאַנִי אֶל בֵּיתְךָ. לִי נִדְמֶה שֶׁשְׁמִי וַאֲסוֹנִי הִנָם כְּבָר יְדוּעִים לְכָל תּוֹשָׁבֵי לוֹנְדוֹן, וּשְׁמִי נִשָׂא כְּבָר כָּעֵת עַל כָּל לָשׁוֹן!—

הוּא הָפַךְ אֶת גִלְיוֹן הָעִתּוֹן וְיוֹרֶה לָנוּ בְּאֶצְבָּעוֹ עַל הָעַמוּד הַמֶרְכָּזִי. — הִנֵה הַמָקוֹם אֲשֶׁר בּוֹ נִדְפְּסוּ הַדְבָרִים; הַרְשׁוּ־נָא לִי לְקָרְאָם בְּאָזְנֵיכֶם. שְׁמַע־נָא בְּשׁוּם לֵב, מִ־ר הוֹלְמְס. הַשׁוּרוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת אֲשֶׁר בְּרֹאשׁ הַמַאֲמָר הֵן: “מִקְרֶה מָלֵא־סוֹד בְּנָרְווּד הַתַּחְתּוֹנָה. אַרְדִיכַל נִכְבָּד וְיָדוּעַ נֶעְלָם פִּתְאֹם. חֶשֶׁד בְּרֶצַח וּבַהַצָתָה בְּמֵזִיד. עִקְבוֹת הָרוֹצֵחַ”. בְּעִקְבוֹת אֵלוּ הוֹלֶכֶת כְּבָר הַפּוֹלִיצִיָּה, הוֹלְמְס אֲדוֹנִי, וְהֵם יְבִיאוּהָ יָשָׁר אֵלָי. הַבַּלָשִׁים הָלְכוּ בְּעִקְבוֹתַי מִן הַתַּחֲנָה אֲשֶׁר לְיַד הַגֶשֶׁר הַלוֹנְדוֹנִי, וַאֲנִי בָּטוּחַ, כִּי הֵם מְחַכִּים רַק לִפְקוּדַת הַפּוֹלִיצִיָה לְמַעַן אֲשֶׁר יַאַסְרוּנִי. מַאֲסָר זֶה יַמִּיט שׁוֹאַת מָוֶת עַל אִמִי; לִבָּהּ יִשָׁבֵר בְּקִרְבָּהּ מֵרֹב צַעַר!

הָאֻמְלָל פֵּרק אֶת אֶצְבְּעוֹת יָדָיו מֵרֹב צַעַר וְיִתְנוֹעֵעַ הֵנָה וָהֵנָה עַל כִּסְאוֹ וְכֻלוֹ אָמַר צַעַר וְעַגְמַת־נָפֶשׁ.

בְּהִתְעַנְיְנוּת הִבַּטְתִּי עַל הָאִישׁ הַצָעִיר הַזֶה, הַנֶאֱשַׁם בְּפֶשַׁע כָּבֵד כָּזֶה. שַׂעֲרוֹ הָיָה צָהוּב־בָּהִיר, כְּצֶבַע הַפִּשְׁתָּן, עֵינָיו, עֵינֵי הַתְּכֵלֶת, הֵפִיקוּ פַּחַד וּפָנָיו הַיָפִים וְהַמְגֻלָחִים לְמִשְׁעִי וּפִיו הֶעָנוּג הֵעִידוּ עַל חוּלְשַׁת־אָפְיוֹ וְעַל רַגְשָׁנוּתוֹ הַיְתֵרָה. עַל־פִּי מַרְאֵהוּ אֶפְשָׁר הָיָה לְחָשְׁבוֹ לְבֶן עֶשְׂרִים וָשֶׁבַע אוֹ יוֹתֵר מְעָט, עַל פִּי בְּגָדָיו וְנִמוּסָיו אֶפְשָׁר הָיָה לְהַכִּיר בּוֹ אָדָם מִן הַחֶבְרָה. מִכִּיס אַדְרַת־הַקַיִץ אֲשֶׁר עָלָיו בָּלַט וְיָצָא צְרוֹר כְּתָבִים, אֲשֶׁר הֵעִידוּ עַל מִקְצֹעַ עֲבוֹדָתוֹ.

— אַל לָנוּ לְאַבֵּד זְמַן חִנָם, — אָמַר הוֹלְמְס, — אוּלַי תּוֹאִיל מִ־ר וַטְסוֹן, וְקָרָאתָ בְּאָזְנֵינוּ אֶת אוֹתוֹ הַמַאֲמָר אֲשֶׁר בָּעִתּוֹן?

מִתַּחַת לֵהַשׁוּרוֹת אֲשֶׁר בָּאוּ בְּרֹאשׁ הַמַּאֲמָר וַאֲשֶׁר נִדְִפְּסוּ בְּאוֹתִיוֹת גְדוֹלוֹת וְעָבוֹת, מָצָאתִי אֶת הַסִפּוּר הַזֶה:

״אֶתְמוֹל בַּלַיְלָה, אוֹ הַיוֹם לִפְנוֹת בֹּקֶר, קָרָה בְּנָרְווּד הַתַּחְתּוֹנָה מִקְרֶה, אֲשֶׁר לֹא הוּבְרַר עֲדַיִן כָּל צָרְכּוֹ, אֲבָל יֵשׁ לַחֲשֹׁושׁ שֶׁפֵּרוּשׁוֹ הוּא – רֶצַּח. מִ־ר דְזּ’וֹנֵס אוֹלְדֵקְר הוּא תּוֹשָׁב יָדוּעַ לַכֹּל בְּפַרְוָּר זֶה, בַּמָקוֹם שֶׁעָבַד שָׁנִים רַבּוֹת בְּתוֹר אַרְדִיכָל. מִ־ר אוֹלְדֵקְר הוּא רַוָק בֶּן חֲמִשִׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, מִתְגוֹרֵר הוּא בַּבַּיִת "דֵיפְּ־דֵין־הוֹיז״ הָעוֹמֵד בְּקָצֵהוּ הַסֵידֶנְהַמְפִי שֶׁל הַדֶרֶךְ הַנִקְרָא אַף הוּא בְּשֵׁם זֶה. הוּא יָדוּעַ לְאִישׁ מוּזָר קְצָת בְּתַהֲלוּכוֹתָיו, לְפוֹרֵשׂ מִן הַצִבּוּר וּלְמִתְבּוֹדֵד. זֶה שָׁנִים אֲחָדוֹת אֲשֶׁר חָדַל מֵהִתְעַסֵק בְּאַרְדִיכַלִיוּת, עֲבוֹדָה, אֲשֶׁר כְּפִי הַשְׁמוּעָה, נָתְנָה לוֹ אֶת הַיכוֹלֶת לִצְבֹּוֹר לוֹ רְכוּשׁ הָגוּן. אָכֵן, מֵאֲחוֹרֵי בֵּיתוֹ נִשְׁאַר לוֹ מַחְסָן שֶׁל עֵצִים לֹא גָדוֹל, אֶתְמוֹל בַּלַיְלָה, בְּעֶרֶךְ הַשָׁעָה הַשְׁתַּיִם עֶשְׂרֵה, הִתְעוֹרְרָה מְהוּמָה גְדוֹלָה בְּבֵיתוֹ, כִּי בְּאַחַת עֲרֵמוֹת הָעֵצִים אֲשֶׁר בְּמַחְסָנוֹ אָחֲזָה פִּתְאֹם אֵשׁ, מְכַבֵּי־הָאֵשׁ בָּאוּ עַד מְהֵרָה לִמְקוֹם הַמַעֲשֶׂה, אַךְ הָעֵץ הַיָבֵשׁ בָּעַר בְּלֶהָבָה סוֹעֶרֶת כָּל־כָּךְ עַד כִּי אִי־אֶפְשָׁר הָיָה לְכַבּוֹתָהּ, וְכָל הָעֲרֵמָה כֻּלָהּ נִשְׂרְפָה עַד תֻּמָהּ. עַד הַמָקוֹם הַזֶה אֶפְשָׁר הָיָה לַחֲשֹׁוב אֶת כָּל הַמְאֹורָע לְמִקְרֵה אָסוֹן פָּשׁוּט, אַךְ הַדְבָרִים אֲשֶׁר נִגְלוּ אַחֲרֵי־כֵן מְבִיאִים לִידֵי מַחֲשָׁבָה, כִּי יֵשׁ לָנוּ כַּאן עֵסֶק עִם מַעֲשֵׂה פֶּשַׁע נוֹרָא. הֵעָדְרוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת בִּמְקוֹם הַדְלֵקָה הֵעִיר הִשְׁתּוֹמְמוּת בְּלֵב רַבִּים ; עַד מְהֵרָה חָקְרוּ אֶת הַדָבָר הַזֶה לְאֲשּׁוּרוֹ וְנִתְגַלֶה הַדָבָר, כִּי בַּעַל הַבַּיִת אָבַד וְעִקְבוֹתָיו לֹא נוֹדָעוּ. הַחֲקִירָה וְהַבְּדִיקָה בַּחֲדַר מִשְכָּבוֹ גִלְתָה, כִּי מִטָתוֹ לֹא הָיְתָה עוֹד פְּרוּעָה, זֹאת אוֹמֶרֶת, שֶׁלֹא שָׁכַב עוֹד לִישֹׁון בַּלַיְלָה הַזֶה, וַאֲרוֹן הַבַּרְזֶל שֶׁעָמַד בְּאוֹתוֹ חֶדֶר הָיָה פָּתוּחַ, וּנְיָרוֹת וּתְעוּדוֹת חֲשׁוּבוֹת רַבּוֹת הָיוּ מְפוּזָרִים עַל פְּנֵי הָרִצְפָּה וְחוּץ מִזֶה נִכְּרוּ פֹּה הַרְבֵּה עִקְבוֹת שֶׁל הִתְאַבְּקוּת וּמִלְחָמָה חֲזָקָה: נִטְפֵי דָם; חוּץ מִזֶה מָצְאוּ בַּחֶדֶר מַקַל עֵץ אֵלוֹן וְגֻלָתוֹ מְגֹאָלָה בְּדָם אַף הִיא. הַחֲקִירָה וְהַדְרִישָׁה גִלְתָה, כִּי בְּאוֹתוֹ הָעֶרֶב בִּקֵר בְּבֵית מִ־ר אוֹלְדֵקְר אַחַד הָאוֹרְחִים שֶׁבָּא אֵלָיו בְּשָׁעָה מְאוּחֶרֶת בָּעֶרֶב וְאוֹתוֹ הַמַקֵל שַׁיָךְ אַף הוּא לְאֹוֹרֵחַ זֶה, שֶׁהוּא, כְּפִי שֶׁהוּבְרַר הַדָבָר אֶל נָכוֹן, אֶחָד מֵעוֹרְכֵי־הַדִין הַצְעִירִים בְּלוֹנְדוֹן, וּשְׁמוֹ דְז’וֹן־הֵקְטוֹר מַק־פֵרְלֵין, הַשֻׁתָּף הַצָעִיר שֶׁל לִשְׁכַּת־הַמִשְׁפָּטִים “גְרֵיהַם וּמַק־פֵרְלֵין”, גְרֵישַם־בִּילְדְלִינְגְס, מִסְפָּר 426. הַפּוֹלִיצִיָה בְּטוּחָה, כִּי יֵשׁ בְּיָדָהּ רְאָיָה המוֹכִיחָה בַּעֲלִיל אֶת סִבַּת הָרֶצַח, וְעַל כָּל פָּנִים, אֵין כָּל סָפֵק בְּדָבָר, כִּי עוֹמְדִים אֲנַחְנוּ לִפְנֵי מִשְפַּט־רֶצַח מְעַנְיֵן מְאֹד.

אַחַר־כַּךְ, כַּאֲשֶׁר נָשָׂאנוּ אֶת הַטוּרִים הָאֵלֶה אֶל בֵּית הַדְפוּס, נָפוֹצָה הַשְׁמוּעָה, כִּי אָמְנָם נֶאֱסַר מ־ר דְזוֹן־הֶקְטֹור־מַק־פֵרְלֵיין בְּחֶשֶׁד שֶׁל רֶצַח, לְכָל הַפָּחוֹת, זֶהוּ יָדוּעַ בְּבֵרוּר, כִּי נִתַּן כְּבָר צַו לְאָסְרוֹ. הַחֲקִירָה וְהַדְרִישָׁה בְּנָרְווּד גִלְתָה עוֹד דְבָרִים נוֹרָאִים. חוּץ מִסִימָנֵי הַהִתְאַבְּקוּת וְהַמִלְחָמָה בַּחֲדַר מִשְׁכָּבוֹ שֶׁל הָאַרְדִיכַל הַנֶעֱלָם, מַרְאִים עוֹד עַל דָבָר זֶה: הַחַלוֹן הַצָרְפַתִּי שֶׁל חֲדַר־הַמִשְׁכָּב הַנָתוּן בַּקוֹמָה הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁל הַבַּיִת נִמְצָא פָּתוּחַ וּלְפִי הָעִקְבוֹת הַנִרְאִים עוֹד הֵיטֵב, סָחֲבוּ מִמֶנוּ אֶל הָעֵצִים שֶׁנִשְׂרְפוּ אֵיזֶה גוּף גָדוֹל וְכָבֵד. לִבְסוֹף מָצְאוּ בְּתוֹךְ עֲרֵמַת הָאֵפֶר וְהַגֶחָלִים שֶׁנִשְׁאֲרוּ מִן הַשְׂרֵפָה שְׂרִידֵי גְוִיַת אָדָם שְׂרוּפָה לָאֵפֶר. דַעַת הַפּוֹלִיצִיָה הִיא, כִּי פֹּה נַעֲשָׂה אֶחָד מִמַעֲשֵׂי הַפֶּשַׁע הַיוֹתֵר נוֹרָאִים: אֶת הַמָנוֹחַ הָרְגוּ בַּחֲדַר־מִשְׁכָּבוֹ בְּמַהֲלוּמַת מַקֵל בְּרֹאשׁוֹ, אֶת כְּתָבָיו וּרְכוּשׁוֹ שָׁדְדוּ וְאֶת גְוִיָתוֹ סָחֲבוּ עַד עֲרֵמַת הָעֵצִים אֲשֶׁר הִדְלִיקוּהָ תֵכֶּף בָּאֵשׁ, לְמַעַן אַבֵּד אֶת כָּל עִקְבוֹת הָרֶצַח. הַנְהָלַת הַחֲקִירָה הַמוּקְדֶמֶת נִמְסְרָה לְיָדַיִם אֱמוּנוֹת, לְיָדָיו שֶׁל הָאִינְסְפֵּיקְטוֹר לֵיסְטְרַד, אֲשֶׁר נִגַשׁ אֶל הָעִנְיָן בְּאוֹתוֹ הַמֶרֶץ וְהַחֲרִיצוּת שֶׁהוּא מִצְטַיֵן בָּהֶם".

שַׁרְלָק הוֹלְמְס הִקְשִׁיב אֶת קְרִיאַת הַדִין וְהַחֶשְׁבּוֹן הַנִפְלָא הַזֶה בְּעָצְמוֹ כִּמְעַט אֶת עֵינָיו וּבְהַדְבִּיקוֹ אֶת קְצוֹת אֶצְבְּעוֹתָיו הַפְּשׂוּקוֹת זֶה לָזֶה.

—כַּאן יֵשְׁנָן נְקוּדוֹת חֲשׁוּבוֹת אֲחָדוֹת שֶׁיֵשׁ לְהִתְעַנְיֵן בָּהֶן,— אָמַר בְּהַפְסִיקוֹ מִתּוֹךְ עַצְלוּת בֵּין מִלָה לְמִלָה.— וְכִי יָכֹל אֲנִי, רֵאשִׁית־כֹּל לִשְׁאָלְךָ, מַ־ר מֵק־פֵרְלֵין אֲדוֹנִי, אֵיךְ זֶה קָרָה הַדָבָר כִּי עֲדַיִן חָפְשִׁי הִנְךָ וְעוֹד לֹא שָׂמוּךָ בְּבֵית־הָאֲסוּרִים, אַף עַל פִּי שֶׁבִּידֵי הַפּוֹלִיצִיָה יֵשׁ הוֹכָחוֹת רַבּוֹת לְמַדַי בִּשְׁבִיל לֶאֱסָרֵךָ?

— אֲנִי מִתְגּוֹרֵר בְּטוֹרְִרֵינְגְטוֹן־לוֹדְ’ז, אֲשֶׁר בִּבְלֵיקְהֵיט יַחַד עִם אֲבוֹתַי, מִ־ר הוֹלְמְס אֲדוֹנִי; אַךְ בִּהְיוֹתִי אֶמֶשׁ עָסוּק עַד שָׁעָה מְאוּחֶרֶת בַּלַיְלָה בְּבֵיתוֹ שֶׁל מִ־ר דְזָ’נֵס אוֹלְדֵקְר, לַנְתִּי הַלַיְלָה בְּאֶחָד מִבָּתֵּי הַמָלוֹן בְּנוֹרְווּד וּמִשָׁם נָסַעְתִּי הַיוֹם בַּבֹּקֶר יָשָׁר אֶל לִשְׁכַּת עֲבוֹדָתִי. עַל דְבַר כָּל הַמְאוֹרָע הַזֶה בְּבֵיתוֹ שֶׁל מִ־ר אוּלְדֵקְר לֹא יָדַעְתִּי כְּלוּם עַד אֲשֶׁר יָשַׁבְתִּי אֶל תּוֹךְ הָרַכֶּבֶת; וְרַק בְּדֶרֶךְ מַסָעִי קָרָאתִי בְּעִתּוֹן אֶת כָּל זֶה שֶׁשְׁמַעְתֶּם לִפְנֵי רְגָעִים אֲחָדִים. מַצָבִי הַנוֹרָא וְהַמְסֻכָּן נִצָב כְּמוֹ חַי לְפָנַי וָאֲמַהֵר הֵנָה, לְמַעַן מְסוֹר אֶת כָּל הָעִנְיָן לְיָדֶיךָ. אֵין כָּל סָפֵק בְּעֵינַי, כִּי לוּ נִמְצֵאתִי הַיוֹם בַּבֹּקֶר בְּלִשְׁכַּת־עֲבוֹדָתִי אוֹ בְּבֵית הוֹרִַי, בְּוַדַאִי שֶׁהָיִיתִי אָסוּר כְּבָר בְּבֵית הָאֲסוּרִים. אֵיזֶה בַּרְ־נָשׁ הָלַךְ אַחֲרַי בְּעִקְבוֹתַי מִן הַתַּחֲנָה אֲשֶׁר לְיַד הַגֶשֶׁר הַלוֹנְדוֹנִי; בָּטוּחַ אֲנִי… הָהּ, אֵלִי שֶׁבַּשָׁמַיִם! מָה זֹאת?

נִשְׁמַע קוֹל צִלְצוּל הַפַּעֲמוֹן וּמִיַד אַחֲרָיו נִשְׁמְעוּ צְעָדִים כְּבֵדִים עַל הַמַדְרֵגוֹת. כַּעֲבוֹר רֶגַע הוֹפִיעַ לְפָנֵינוּ מָכָּרֵנוּ הַיָשָׁן, הָאִינְסְפֵּיקְטוֹר לֵיסְּטְרַד. מֵאֲחוֹרָיו נִרְאוּ שְׁנֵי שׁוֹטְרִים, אַךְ הֵם נִשְׁאֲרוּ בַּמִסְדְרוֹן וְלֹא נִכְנְסוּ אֶל תּוֹךְ הַחֶדֶר.

מ־ר דְז’וֹן־הֶקְטוֹר מַק־פֵרְלֵין? שָׁאַל הַבָּא.

אוֹרְחֵנוּ הָאֻמְלָל קָם מִמְקוֹמוֹ לֹא חַי וְלֹא מֵת.

– הִנְנִי אוֹמֵר אוֹתְךָ עַל רָצְחֲךָ בְּכַוָנָה אֶת מִ־ר דְּזוֹנְס אוֹלְדֵקְר מִנוֹרְווּד הַתַּחְתּוֹנָה.

מַק־פֵרְלֵין פָּנָה אֵלֵינוּ בִּתְנוּעָה שֶׁל יֵאוּשׁ וְיִצְנַח שׁוּב עַל הַכִּסֵא, כְּאִישׁ אֲשֶׁר צָרוֹתָיו חָזְקוּ מִמֶנוּ.

– חַכֵּה נָא רֶגַע, לֵיסְטְרַד,— אָמַר הוֹלְמְס — הֵן אֵין הַפְסֵד בַּדָבָר אִם תְּחַכֶּה לוֹ כַּחֲצִי הַשָׁעָה. דְזֵ’ינְטֶלְמֶן זֶה הִתְכּוֹנֵן זֶה עַתָּה לְסַפֵּר לָנוּ אֶת כָּל פִּרְטֵי מִקְרֵהוּ הַמְעַנְיֵן, וְאֶפְשָׁר מְאֹד כִּי סִפּוּרוֹ יַעֲזֹר לָנוּ לְבָרֵר אֶת הָעִנְיָן הַזֶה.

— אֲנִי חוֹשֵׁב, כִּי לֹא יִקְשֶׁה לָנוּ הַדָבָר בְּיוֹתֵר לְבָרְרוֹ,— אָמַר לֵיסְטְרַד בְּהַעֲמִידוֹ פָּנִים זוֹעֲפוֹת.

— בְּכָל זֹאת הָיִיתִי חָפֵץ, בִּרְשׁוּתְךָ אֲדוֹנִי, לִשְׁמֹעַ אֶת הַסִפּוּר הַמְעַנְיֵן הַזֶה לְכָל פְּרָטָיו.

— טוֹב הַדָבָר, מַ־ר הוֹלְמְס, אִי אֶפְשָׁר לִי לְהָשִׁיב פָּנֶיךָ בַּדָבָר הַזֶּה, יַעַן כִּי לֹא אַחַת הָיִיתָ לְעֵזֶר לֶהַפּוֹלִיצִיָה, וְאָנוּ אַנְשֵׁי מַחֲלָקַת הַבַּלָשִׁים, חַיָבִים לְךָ הַרְבֵּה, אֲדוֹנִי, – עָנָה הַפָּקִיד,— אַךְ עָלַי לְהִשָׁאֵר עַל יַד הַנֶאֱסָר וּמֵחוֹבָתִי לְהַזְהִירוֹ, כִּי כָּל שֶׁיְסַפֵּר בְּמַעֲמָדִי אֶפְשָׁר הַדָבָר שֶׁיְשַׁמֵשׁ הוֹכָחָה לְחַיְבוֹ בְּדִינוֹ.

— יוֹתֵר מִזֶה אֵינֶנִי חָפֵץ! — קָרָא אִישׁ־דְבָרֵינוּ,— הֲלֹא אַחַת אֶשְׁאַל מִכֶּם אוֹתָהּ אֲבַקֵשׁ, שֶׁתִּשְׁמְעוּ אֶת סִפּוּרִי לְמַעַן תֵּדְעוּ אֶת כָּל הָאֱמֶת לַאֲמִתָּהּ.

— אֲנִי נוֹתֵן לְךָ חֲצִי הַשָׁעָה,— אָמַר הַבַּלָשׁ בְּהַבִּיטוֹ עַל שְׁעוֹנוֹ.

— רֵאשִׁית־ כֹּל עָלַי לְבָאֵר לָכֶם,— הֵחֵל מַק־פֵרְלֵין,— כִּי עַד יוֹם הָאֶתְמוֹל לֹא יָדַעְתִּי דָבָר עַל אוֹדוֹת מִ־ר דְזוֹנֵס אוֹלְדֵקְר. שְׁמוֹ הָיָה, אָמְנָם, יָדוּעַ לִי, יַעַן כִּי בְּשֶׁכְּבָר הַיָמִים לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת, הָיוּ אֲבוֹתַי מִתְרוֹעֲעִים אִתּוֹ, אַךְ אַחֲרֵי־ כֵן הוּפְרָה הַיְדִידוּת בֵּינֵיהֶם לְגַמְרֵי. וְעַתָּה, שַׁעֲרוּ־נָא אֶת תִּמְהוֹנִי וְאֶת מְבוּכָתִי בִּרְאוֹתִי אֶתְמוֹל בְּשָׁעָה הַשְׁלִישִׁית בַּצָהֳרָיִם אֶת הָאִישׁ הַזֶה וְהִנֵה הוּא בָּא אֶל לִשְׁכַּת־עֲבוֹדָתִי אֲשֶׁר בַּסִיטִי. וְתִמְהוֹנִי גָדַל עוֹד יוֹתֵר בְּשָׁעָה שֶׁהוֹדִיעַ לִי אֶת מַטְרַת בּוֹאוֹ. בְּיָדוֹ הָיוּ עָלִים אֲחָדִים מִפִּנְקַס־רְשִׁימוֹתָיו וְהֵם כְּתוּבִים מִשְׁנֵי עֶבְרֵיהֶם בִּכְתָב מְִטֹרֶָף וּמְקֻלְקָל אֲשֶׁר אֵין לְקָרְאוֹ כִּמְעַט, הֲלֹא הֵם לִפְנֵיכֶם.

— "זֹאת הִיא צַוָאָתִי,— אָמַר אֵלַי אוֹרְחִי הַמוּזָר, —בְּבַקָשָׁה מִמְךָ מִ־ר מַ־ק פֵירְּלֵן, הוֹאֵל נָא וּכְתוֹב אוֹתָהּ בַּנוֹסַח הָרָאוּי כַּדָת וְכַדִין. אֲנִי אֵשֵׁב וְאַמְתִּין עַד כַּלוֹתְךָ לַעֲשׂוֹת אֶת הַדָבָר הַזֶה.

" יָשַׁבְתִּי אֶל שֻׁלְחַן־עֲבוֹדָתִי לְמַעַן מָלֵא אֶת פְּקוּדַת אוֹרְחִי וּלְהַעְתִּיק אֶת הַצַוָאָה אֶל הַנָקִי וְלָתֵת לָהּ אֶת הַתַּבְנִית הַדְּרוּשָׁה עַל פִּי הַחֹק, וּמַה גָדַל תִּמְהוֹנִי בְּהִוָכְחִי, כִּי חוּץ מִפְּרָטִים קַלֵי־עֶרֶךְ אֲחָדִים הוּא מוֹרִישׁ אֶת כָּל נְכָסָיו וְאֶת כָּל רְכוּשׁוֹ לִי אֲנִי עַבְדְכֶם! זֶה הָיָה אָדָם מוּזָר, קְטַן־הַקוֹמָה וּפָנָיו דוֹמִים בְּמִקְצָת לִפְנֵי בַּרְדְלָס, רִיסֵי עֵינָיו הָיוּ לְבַנְבַּנות וּבַהֲרִימוֹ אֵלַי אֶת עֵינָיו הָאֲפוּרוֹת, רָאִיתִי וְהִנֵה הֵן מְפִיקוֹת הַבָּעָה שֶׁל לַעַג וַהֲתוּלִים. לֹא הֶאֶמַנְתִּי פָּשׁוּט לְמַרְאֵה עֵינַי בְּקָרְאִי אֶת כָּל סְעִיפֵי הַצַוָאָה הַזֹאת. אַךְ מִ־ר אָלְדֵקְר הִסְבִּיר לִי כִּי הוּא רַוָק וּקְרוֹבִים כִּמְעַט שֶׁאֵין לוֹ, כִּי בִּימֵי נְעוּרָיו הִתְרוֹעֵעַ אֶל הוֹרַי וְתָמִיד שָׁמַע עַל אוֹדוֹתִי רַק טוֹבוֹת; הַכֹּל הִלְלוּנִי לְפָנָיו כִּי צָעִיר הָגוּן אָנֹכִי, וְלָכֵן הוּא בָּטוּחַ כִּי רְכוּשׁוֹ יַעֲבֹר אֶל יָדַיִם אֱמוּנוֹת אֲשֶׁר לֹא תְּפַזֵרְנָה אוֹתוֹ לַשָׁוְא. מוּבָן הַדָבָר, כִּי לֹא נִשְׁאַר לִי כִּי אִם לְהִשְׁתַּחֲוֹת וּלְגַמְגֵם לוֹ דִבְרֵי תוֹדָה עַל הַטוֹבָה וְהַחֶסֶד שֶׁהוּא עוֹשֶׂה עִמָדִי. הַצַוָאָה נֶעֶרְכָה כַּדִין וּכַדָת, נֶחְתְּמָה עַל יְדֵי הַמוֹרִישׁ וְאוּשְׁרָה בַחֲתִימַת יַד עוֹזְרִי. הִנֵה הִיא לִפְנֵיכֶם כְּתוּבָה עַל נְיָר כָּחוּל, וְעָלִים טְרוּפִים אֵלֶה הֵם, כַּאֲשֶׁר כְּבָר בֵּאַרְתִּי לָכֶם, הַנוּסָח הָרִאשׁוֹן שֶׁל צַוָאָה זוֹ. מִ־ר אָלְדֵקְר הוֹדִיעַ לִי, כִּי בְּבֵיתוֹ יֵשׁ לוֹ תְּעוּדוֹת רַבּוֹת, ־ כִּתְבֵי־ חֹזֶה בִּדְבַר בִּנְיָנִים שׁוֹנִים שֶׁבָּנָה וְשֶׁקִבֵּל עָלָיו לִבְנוֹת, חֶשְׁבּוֹנוֹת־כֶּסֶף שׁוֹנִים, שׁוֹבְרוֹת וְכַדוֹמֶה, אֲשֶׁר עָלַי, בְּתוֹר יוֹרְשׁוֹ מְמַלֵא מְקוֹמוֹ, לְדַעְתָּן לְכָל פִּרְטֵי פִּרְטֵיהֶן, וְעָלַי לִלְמוֹד לָדַעַת אוֹתָן לְפִי הַבֵּאוּרִים אֲשֶׁר יִתֵּן לִי. הוּא הִבְטִיחַ לִי כִּי נַפְשׁוֹ לֹא תִמְצָא מָנוֹחַ עַד עֲשׂוֹתוֹ אֶת כָּל הַדְבָרִים הָאֵלֶה וְעַד מָסְרוֹ לִי אֶת כָּל הַדְבָרִים שֶׁעָלָיו לִמְסוֹר לִי, וַיְבַקְשֵׁנִי מְאֹד לָסוּר אֶל בֵּיתוֹ אֲשֶׁר בְּנוֹרְווּד עוֹד בְּאוֹתוֹ הַיוֹם בָּעֶרֶב, בְּקַחְתִּי אִתִּי אֶת הַצַוָאָה, לְמַעַן סַדֵר אֶת כָּל יֶתֶר הָעִנְיָנִים.

—"אַךְ זְכֹור וְאַל תִּשְׁכַּח, יַקִירִי,— הוֹסִיף מִ־ר אוֹלְדֵיקְר, —אַל תּוֹדִיעַ דָּבָר אוֹ חֲצִי דָבָר לְהוֹרֶיךָ עַד אֲשֶׁר לֹא יִגָמֵר כָּל הָעִנְיָן. אֲנַחְנוּ נָכִין לָהֶם הַפְתָּעָה קְטַנָה.

"בְּנוֹגֵעַ לְדָבָר זֶה עָמַד עַל דַעְתּוֹ בְּכָל תֹּקֶף וּמוּכְרַח הָיִיתִי לְהַבְטִיחוֹ בְּהֵן־צִדְקִי, כִּי לֹא אֲגַלֶה לְהוֹרַי דָּבָר מִכָּל אֲשֶׁר נִדְבַּרְנוּ בֵּינֵינוּ.

״הֲלֹא תָּבִין, הוֹלְמְס אֲדוֹנִי, כִּי לֹא הָיָה לִי כָּל חָפֵץ וְכָל רָצוֹן לְהַמְרוֹת אֶת פִּי אִישׁ חַסְדִי. הוּא עָשָׂה לִי רַק טוֹב וַאֲנִי בְּכָל לְבָבִי חָפַצְתִּי לַעֲשׂוֹת אֶת הַטוֹב וְאֶת הַיָשָׁר בְּעֵינָיו. לָכֵן הוֹדַעְתִּי לְבֵית הוֹרַי כִּי לֹא אָבוֹא הַיוֹם אֶל בֵּיתָם לֶאֱכֹל אִתָּם בַּצָהֳרָיִם מִסִּבַּת עֲסָקִים שׁוֹנִים הַמְעַכְּבִים אוֹתִי בְּהַסִיטִי, וְלֹא אוּכַל לָדַעַת מָתַי אוּכַל לָשׁוּב הַבַּיְתָה. מ־ר אוֹלְדֵיקְר בִּקְשַׁנִי לָבוֹא אֶל בֵּיתוֹ בַּשָׁעָה הַתְּשִׁיעִית בָּעֶרֶב לְמַעַן אֱכוֹל אִתּוֹ אֶת אֲרוּחַת הָעֶרֶב, יַעַן כִּי לִפְנֵי הַשָׁעָה הַזֹאת לֹא יוּכַל, לְפִי הַשְׁעָרָתוֹ, לָשׁוּב הַבַּיְתָה נוֹרְווּדָה. בֵּין כֹּה וָכֹה וְרַק בִּכְבֵדוּת מָצָאתִי אֶת בֵּיתוֹ וְלָכֵן אֵחַרְתִּי מִן הַמוֹעֵד וָאָבוֹא אֵלָיו בַּחֲצִי הַשָׁעָה הָעֲשִׂירִית בָּעֶרֶב. מָצָאתִי אֶת מ־ר אוֹלְדֵיקְר…

—חַכֵּה נָא! ־ הִפְסִיקוּ הוֹלְמְס. —מִי פָּתַח לְךְ אֶת הַדֶלֶת?

—אִשָׁה לֹא צְעִירָה; אֶל נָכוֹן הַסוֹכֶנֶת אֲשֶׁר עַל בֵּית הַזָקֵן.

—וְהִיא קָרְאָה אוֹתְךָ בִּשְׁמֶךָ?

— אָמְנָם כֵּן.

—הוֹסִיפָה־נָא לְסַפֵּר.

מַק־פֵּירְלֵן הֶעֱבִיר אֶת כַּף יָדוֹ עַל פְּנֵי מִצְחוֹ הָרָטוּב מִזֵעָה וַיוֹסֶף לְסַפֵּר.

—אוֹתָהּ הָאִשָׁה הֱבִיאַתְנִי אֶל חֲדַר הָאוֹרְחִים; פֹּה הָיְתָה מוּכָנָה אֲרוּחַת־עֶרֶב פְּשׁוּטָה בְּיוֹתֵר. אַחֲרֵי הָאֲרוּחָה בִּקְשַׁנִי אֲדוֹן־הַבַּיִת לְהִכָּנֵס אִתּוֹ אֶל חֲדַר־מִשְׁכָּבוֹ בַּמָקוֹם שֶׁעָמַד אֲרוֹן־בַּרְזֶל גָדוֹל. הוּא פָּתַח אוֹתוֹ וְיוֹצִיא מִמֶנו צְרוֹרוֹת כְּתָבִים וּתְעוּדוֹת שׁוֹנִים, אֲשֶׁר עָבַרְנוּ עֲלֵיהֶם שְׁנֵינוּ יָחַד. אֶת עֲבוֹדָתֵנוּ זֹאת גָמַרְנוּ בַּשָׁעָה הַשְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה בַּלַיְלָה. מִ־ר אוֹלְדֵיקְר לֹא חָפֵץ לְהָעִיר אֶת סוֹכֶנֶת בֵּיתוֹ מִשְׁנָתָהּ וְלָכֵן הוֹצִיאַני מִבֵּיתוֹ דֶרֶךְ הַחַלוֹן הַגָדוֹל, הַחַלוֹן הַצָרְפָתִי שֶׁל חֲדַר־מִשְׁכָּבוֹ, אֲשֶׁר הָיָה פָּתוּחַ בְּמֶשֶׁךְ כָּל אוֹתוֹ הָעֶרֶב.

— וִילוֹנוֹ שֶׁל הַחַלוֹן הַזֶה הָיָה מוּרָד? — שָׁאַל הוֹלְמְס.

— אֵינֶנִי זוֹכֵר אֶת זֹאת אֶל נָכוֹן;
כִּמְדוּמַנִי, כִּי הַוִילוֹן הָיָה מוּרָד עַד חֶצְיוֹ. אָמְנָם נִזְכַּרְתִּי, כִּי כֵן הָיָה הַדָבָר, וּבְשָׁעָה שֶׁפָּתַח אֶת הַחַלוֹן הָיָה עָלָיו לְהַעְתִּיק אֶת הַוִילוֹן כִּמְעָט. בְּצֵאתִי מֵאֵת פָּנָיו לֹא יָכֹלְתִּי בְּשׁוּם אֹפֶן לִמְצוֹא אֶת מַקְלִי שֶׁהֵבֵאתִי אִתִּי, וּמִ־ר אוֹלְדֵיקְר אָמַר:

— אֵין רַע, אֵין רַע! מְקַוֶה אֲנִי כִּי תִּהְיֶה לְעִתִּים קְרוֹבוֹת בְּבֵיתִי וַאֲנִי אֶמְצָא אֶת מַקְלְךָ וְאֶשְׁמְרֶנוּ עַד בּוֹאֶךָ.

וְכֹה נִפְרַדְתִּי מִמֶנוּ בְּעָזְבִי אוֹתוֹ עוֹמֵד עַל יַד אֲרוֹן־הַבַּרְזֶל הַפָּתוּחַ וְהַכְּתָבִים הַשׁוֹנִים הָיוּ מְפוּזָרִים עַל פְּנֵי הַשֻׁלְחָן. הַשָׁעָה הָיְתָה כְּבָר מְאוּחֶרֶת בְּיוֹתֵר וְלֹא יָכֹלְתִּי עוֹד לָשׁוּב אֶל בֵּיתִי אֲשֶׁר בִּבְּלֵיקְִהֵיט. לָכֵן סַרְתִּי לָלוּן הַלַיְלָה אֶל בֵּית הַמָלוֹן הַ“שֶׁלֶט הָאָנֶרְלֵינִי” וְלֹא יָדַעְתִּי דָבָר מִכָּל הַקוֹרוֹת אֶת מִ־ר אוּלְדֵיקְר עַד שֶׁקָרָאתִי אֶת כָּל הַדְבָרִים הַנּוֹרָאִים הָאֵלֶה בְּעִתּוֹנֵי הַבֹּקֶר.

— וְכִי אֵין בִּרְצוֹנְךָ, מִ־ר הוֹלְמְס, לְהוֹסִיף לִשְׁאוֹל אוֹתוֹ דְבַר מָה? —שָׁאַל לֵיסְטֵרַד, אֲשֶׁר הֵרִים בְּמֶשֶׁךְ הַסִפּוּר הַמוּזָר הַזֶה פְּעָמִים אֲחָדוֹת אֶת גַּבּוֹת עֵינָיו לְאוֹת פְּלִיאָה וְתִמָהוֹן.

— אֵין לִי לִשְׁאוֹל אוֹתוֹ כָּל דָבָר עַד שֶׁאֲבַקֵר בִּבְּלֵיקְהֵיט.

— בְּנוֹרווּד חָפַצְתָּ אֶל נָכוֹן לֵאמֹר? – הֵעִיר לֵיסְטְרַד.

— כֵּן כֵּן, מוּבָן הַדָבָר כִּי חָפַצְתִּי לֵאמֹר: בְּנוֹרְווּד! – עָנָה הוֹלְמְס וּבַת צְחוֹקוֹ הָרְגִילָה, בַּת צְחוֹק שֶׁל חִידָה, נִגְלְתָה עַל שְׂפָתָיו.

לְלֵיסְטְרַד הָיָה כְּבָר לֹא אַחַת הַמִקְרֶה לְהִוָכֵחַ, כִּי שֵׂכֶל חָרִיף זֶה, הַחַד כְּחוּדוֹ שֶׁל תַּעַר, יָכֹל לַחֲדוֹר אֶל תּוֹךְ עִמְקֵי סוֹדוֹת כָּאֵלֶה, שֶׁהוּא לֹא יַגִיעַ אֲלֵיהֶם בְּשִׂכְלוֹ עוֹלָמִית. הִתְבּוֹנַנְתִּי אֵלָיו וָאֵרֶא וְהִנֵה הוּא מִתְבּוֹנֵן אֶל רֵעִי בְּסַקְרָנוּת יְתֵרָה.

— חָפַצְתִּי לְדַבֵּר אִתְּךָ דְבָרִים אֲחָדִים, מִ־ר הוֹלְמְס, — אָמַר הָאִינְסְפֵיקְטוֹר.— וּמָה שֶׁנוֹגֵעַ אֵלֶיךָ, מִ־ר מַק־ פֵירְלֵין, הִנֵה שְׁנֵי שׁוֹטְרִים מְחַכִּים מֵעֵבֶר לַדֶלֶת, וּבַחוּץ עַל יַד מְבוֹא הַבַּיִת מְחַכָּה מֶרְכָּבָה סְגוּרָה.

הַצָעִיר הָאֻמְלָל קָם מִמְקוֹמוֹ וּבְהַשְׁלִיכוֹ עָלֵינוּ מַבָּט מַבִּיעַ מְגִינַת־לֵב וּבַקָשָׁה, יָצָא מִן הַחֶדֶר. הַשׁוֹטְרִים שֶׁחִכּוּ לוֹ קִבְּלוּהוּ אֶל תּוֹךְ רְשׁוּתָם וַיֵצְאוּ אִתּוֹ לְמַעַן הוֹשִׁיבוֹ אֶל תּוֹךְ הַמֶרְכָּבָה הַסְגוּרָה אֲשֶׁר חִכְּתָה לָהֶם עַל יַד מְבוֹא הַבָּיִת. אַךְ לֵיסְטְרַד נִשְׁאַר אִתָּנוּ.

שֵׁרְלָק אָסַף אֶת הֶעָלִים הַטְרוּפִים אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם הָיָה כָּתוּב הַנוּסָח הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַצַוָאָה, וְיִתְבּוֹנֵן אֲלֵיהֶם בְּשׂוּם־לֵב.

— בִּכְתָבִים אֵלוּ יֵשׁ אִי־אֵלוּ רְמָזִים, וְכִי לֹא כֵן הַדָבָר, מִ־ר לֵיסְטְרַד? – שָׁאַל בְּהַגִישׁוֹ אוֹתָם אֶל הַבַּלָשׁ.

— אֲנִי יָכֹל לִקְרוֹא מִכָּל זֶה רַק אֶת הַשׁוּרוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת וְגַם אֶת הַשׁוּרוֹת הַתִּיכוֹנוֹת אֲשֶׁר בֶּעָלֶה הַשֵׁנִי וְשׁוּרָה אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם בְּסוֹף הַכְּתָבִים. שׁוּרוֹת אֵלוּ נִקְרָאוֹת בְּנָקֵל, אַךְ יֶתֶר הַכְּתָב אֲשֶׁר בֵּין הַמְקוֹמוֹת הֲלָלוּ הוּא קָשֶׁה מְאֹד לִקְרִיאָה, וּבִמְקוֹמוֹת אֲחָדִים אִי־אֶפְשָׁר לְקָרְאוֹ כְּלָל.

—וּבְכֵן, מַה הִיא הַמַסְקָנָא שֶׁהִנְךָ מוֹצִיא מִכָּל זֶה? – שְׁאָלָהוּ הוֹלְמְס.

— וּמַה הִיא דַּעְתְּךָ אַתָּה בְּנִדוֹן זֶה?

—דַּעְתִּי הִיא, כִּי דְבָרִים אֵלֶה נִכְתְּבוּ בְּמַסַע מְסִלַת הַבַּרְזֶל. הַשׁוּרוֹת הַטוֹבוֹת וְהַנוֹחוֹת לִקְרִיאָה מוֹרוֹת עַל הַתַּחֲנוֹת, הַכְּתָב הַקָשֶׁה לִקְרִיאָה — עַל הַמַסָע וְהַתְּנוּעָה וְהַקָשֶׁה בְּיוֹתֵר — עַל הַמַעֲבָר מִפַּסִים אֶל פַּסִים. הַמוּמְחֶה הַמְלוּמָד יֹאמַר לָכֶם תֵּכֶּף, כִּי כְּתָבִים אֵלוּ נִכְתְּבוּ בְּמַסָע הָעוֹבֵר בְּפַרְוְרֵי עִיר גְדוֹלָה, כִּי בְּכָל מָקוֹם אַחֵר לֹא תִּמְצְאוּ חִבּוּרֵי־פַּסִים שֶׁל מְסִלַת בַּרְזֶל כֹּה קְרוֹבִים זֶה לָזֶה כַּאֲשֶׁר בְּקִרְבַת עִיר גְדוֹלָה. הַדָבָר הוּא בָּרוּר וְנִרְאָה לָעַיִן כִּי כָּל נְסִיעָתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ בַּר־נַשׁ עָבְרָה עָלָיו בִּכְתִיבַת הַכְּתָב הַזֶה, וְכִי הַמַסָע אֲשֶׁר נָסַע בּוֹ הָיָה הַמַסָע הַמָהִיר הַמִתְעַכֵּב רַק פַּעַם אַחַת בֵּין נוֹרְווּד וּבֵין הַגֶשֶׁר הַלוֹנְדוֹנִי.

לֵיסְטְרַד פָּרַץ בִּצְחוֹק.

—אַתָּה הִנְךָ הוֹלֵךְ וְנַעֲשֶׂה חָכָם בְּיוֹתֵר בְּשָׁעָה שֶׁהִנְךָ מַתְחִיל לְשָׁעֵר אֶת הַשְׁעָרוֹתֶיךָ, מִכְדֵי שֶׁאוּכַל לְהָבִין אֶת רַעְיוֹנוֹתֶיךָ הַנִפְלָאִים מִ־ר הוֹלְמְס אֲדוֹנִי, — הֵעִיר מִתּוֹךְ צְחוֹק.— וְכִי מַה עִנְיַן דָבָר זֶה אֶָל עִנְיַן הָרֶצַח אֲשֶׁר לְפָנֵינוּ?

— אַךְ הֲלֹא דָבָר זֶה מְאַשֵׁר אֶת סִפּוּרוֹ שֶׁל הַנֶאְשָׁם, וְיַחַד עִם זֶה מִתְבָּרֵר לָנוּ, כִּי הַצַוָאָה נִכְתְּבָה בִּידֵי מִ־ר דְזוֹ’נְס אוֹלְדֵיקְר אֶתְמוֹל בִּשְׁעַת נְסִיעָתוֹ בְּמַסַע מְסִלַת הַבַּרְזֶל. וְכִי אֵין דָבָר זֶה מוּזָר וְתָמוּהַּ בְּעֵינֶיךָ, כִּי יָקוּם אָדָם לִכְתּוֹב כְּתָב חָשׁוּב וְנִכְבָּד כָּזֶה בְּאֹפֶן כָּל כָּךְ אֲרָעִי? דָבָר זֶה מֵבִיא לִידֵי מַחֲשָׁבָה, כִּי אָדָם זֶה לֹא הֶאֱמִין בְּעַצְמוֹ בְּעֶרְכָּהּ הַמַעֲשִׂי שֶׁל צַוָאָה זוּ. רַק אָדָם שֶׁאֵינֶנוּ חוֹשֵׁב כְּלָל לְמַלֵא אַחֲרֵי דִבְרֵי צַוָאֳתוֹ יָקוּם לִכְתּוֹב אוֹתָהּ בְּאֹפֶן כָּזֶה.

—טוֹב הַדָבָר, אַךְ יַחַד עִם זֶה כָּתַב אוֹלְדֵיקְר וְחָתַם גַם אֶת גְזַר־דִינוֹ לָמוּת.— הֵעִיר לֵיסְטְרַד.

—וְכִי זוּ הִיא דַּעְתְּךָ?

—וְאַתָּה— הַדֵעָה אֲחֶרֶת לְךָ בְּנִדוֹן זֶה?

—מִי יוֹדֵעַ, אֶפְשָׁר הַדָבָר כִּי כִּדְבָרֶיךָ כֵּן הוּא; אַךְ הָעִנְיָן אֵינֶנוּ בָּרוּר לִי בְּכָל זֹאת.

— הָאֻמְנָם? אִם דָבָר זֶה אֵינוֹ בָּרוּר —כִּי אָז אֵינֶנִי יוֹדֵעַ עוֹד אֶת מַה אֶפְשָׁר לַחֲשׁוֹב לְדָבָר בָּרוּר? הִנֵה נוֹדַע פִּתְאֹם לְאוֹתוֹ הַצָעִיר, כִּי בְּמִקְרֶה מוֹתוֹ שֶׁל אִישׁ זָקֵן אֶחָד וְעָבַר כָּל רְכוּשׁוֹ שֶׁל הַזָקֵן לְיָדוֹ. מַה הוּא עוֹשֶׂה, אֵפוֹא? מִבְּלִי לְהַגִיד מְאוּמָה לְאִישׁ הוּא מוֹצֵא לוֹ אֲמַתְלָא לָבוֹא וּלְבַקֵר אֶת אוֹתוֹ הַזָקֵן עוֹד בָּעֶרֶב הַהוּא; הוּא מְחַכֶּה עַד שֶׁהַנֶפֶשׁ הַיְחִידָה הַנִמְצֵאת אִתָּם בַּבָּיִת תֵּלֵךְ לִישֹׁון וְאָז הוּא קָם עַל אֲדוֹן־הַבַּיִת בַּחֲדַר מִשְׁכָּבוֹ הַבּוֹדֵד וְרוֹצְחוֹ נֶפֶשׁ, וְאֶת גְוִיָתוֹ הוּא שׂוֹרֵף בְּתוֹךְ עֲרֵמַת הָעֵצִים וְהַקְרָשִׁים, וְאַחֲרֵי עֲשׂוֹתוֹ אֶת כָּל זֹאת הוּא עוֹזֵב אֶת בֵּית הַנִּרְצָח וְהוֹלֵךְ לוֹ לָלוּן הַלַיְלָה בְּאֶחָד מִבָּתֵּי הַמָלוֹן. כִּתְמֵי הַדָם שֶׁנִמְצְאוּ בַּחֶדֶר וְעַל הַמַקֵל הִנָם קַלִים וּקְטַנִים. נִרְאִים הַדְבָרִים, כִּי הָרוֹצֵחַ חָשַׁב, כִּי מַעֲשֵׂה הָרֶצַח נַעֲשָׂה בְּלִי שְׁפִיכַת דָמִים וַיֹאמֶר בְּלִבּוֹ, כִּי אִם יִצְלַח בְּיָדוֹ לִשְׂרוֹף אֶת גְוִיַת הַנִרְצָח לֹא יִשָׁאֲרוּ כָּל עֲקֵבוֹת וְכָל סִימָנִים שֶׁל מַעֲשֵׂה הָרֶצַח, אוֹתָם הָעֲקֵבוֹת וְהַסִמָנִים אֲשֶׁר אִם יִגָלוּ וְהוֹבִילוּ יָשָׁר אֵלָיו. וְכִי אֵין כָּל זֶה בָּרוּר וְנִרְאֶה לְעָיִן?

אוֹתִי, לֵיסְטְרַד יַקִירִי, מַפְלִיא הַדָבָר, שֶׁכָּל זֶה הוּא בָּרוּר וְנִרְאֶה לָעַיִן יוֹתֵר מִדַי, — עָנָה הוֹלְמְס.— בֵּין כָּל הַמַעֲלוֹת וְהַסְגוּלוֹת הַמְיוּחָדוֹת לְךָ, חֲסֵרָה מַעֲלַת הַדִמְיוֹן. אַךְ לוּ יָכֹלְתָּ לְהַעֲמִיד אֶת נַפְשְׁךָ לְרֶגַע אֶחָד בִּמְקוֹמוֹ שֶׁל הַנֶאֱשָׁם.. אֱמוֹר־נָא, וְכִי הָיִיתָ בּוֹחֵר לְךָ אֶת הַלַיְלָה הָרִאשׁוֹן אַחֲרֵי הַכָּתֵב הַצַוָאָה לְמַעַן עֲשׂוֹת בּוֹ אֶת מַעֲשֵׂה הָרֶצַח וְלִרְצֹחַ נֶפֶשׁ אֶת בַּעַל הַצַוָאָה? וְכִי לֹא הָיָה הַדָבָר נִרְאֶה בְּעֵינֶיךָ לִמְסֻכָּן בְּיוֹתֵר לִבְרוֹא בְּאֹפֶן כָּזֶה קֶשֶׁר וְיַחַס בֵּין שְׁנֵי הַמְאוֹרָעוֹת הָאֵלֶה? וְאַף גַם זֹאת: וְכִי לֹא הָיִיתָ מְפַחֵד לַעֲשׂוֹת אֶת דְבַר הָרֶצַח בְּאוֹתוֹ הַזְמַן שֶׁדְבַר הִמָצְאֲךָ בַּבַּיִת הַזֶה הָיָה יָדוּעַ לְעוֹד אִישׁ אֶחָד, זֹאת אוֹמֶרֶת: לְהַשִׁפְחָה אֲשֶׁר פָּתְחָה לְךָ אֶת הַדֶלֶת וַתְּבִיאֲךָ הַבָּיְתָה? וְלִבְּסוֹף, הֲאֻמְנָם הָיִיתָ עָמֵל וְטוֹרֵחַ כָּל־כַּךְ לְהַסְתִּיר אֶת גְוִיַת הַנִרְצָח וְהָיִיתָ מַשְׁאִיר בְּשָׁעָה זוּ בִּמְקוֹם הָרֶצַח אֶת מַקְלְךָ, אֲשֶׁר יָעִיד עַל מַעֲשֶׂיךָ כְּמֵאָה עֵדִים? הֲלֹא תוֹדֶה, מ־ר לֵיסְטְרַד, כִּי כָּל זֶה הוּא קָשֶׁה קְצַת וְאֵינוֹ מַתְאִים לְגַמְרִי עִם הַמְצִיאוּת.

— מַה שֶׁנוֹגֵעַ לְהַמַקֵל, מִ־ר הוֹלְמְס, הִנֵה אַתָּה יוֹדֵעַ לֹא פָּחוֹת מִמֶנִי, כִּי הַפּוֹשְׁעִים עוֹשִׂים לְעִתִּים קְרוֹבוֹת בְּהֵחָפְזָם שְׁגִיאוֹת וּמַעֲשֵׂי שְׁטוּת כָּאֵלֶה שֶׁהָאָדָם הַשָׁקֵט לֹא יַעֲשֶׂה כְּמוֹהֶן. אֶפְשָׁר הַדָבָר, כִּי הַפּוֹשֵׁעַ יָרֵא לְנַפְשׁוֹ לָשׁוּב אֶל חֲדַר הָרֶצַח בִּשְׁבִיל לָקַחַת אֶת מַקְלוֹ אֲשֶׁר שָׁכַח שָׁמָה. לֹא, הוֹלְמְס אֲדוֹנִי, מוּטָב שֶׁתַּצִיעַ אֵיזֶה פִּתְרוֹן אַחֵר לְחִידָה זוּ, פִּתְרוֹן שֶׁיַתְאִים יוֹתֵר אֶל הָעוּבְדוֹת.

—יָכֹל יָכֹלְתִּי לְהַצִיעַ לְךָ עַל נְקַלָה פִּתְרוֹנִים אֲחָדִים,— עָנָה הוֹלְמְס. — הִנֵה לְךָ פִּתְרוֹן אֶחָד קָרוֹב וְאֶפְשָׁרִי עַד מְאֹד. אֲנִי נוֹתֵן אוֹתוֹ לְךָ בְּמַתָּנָה גְמוּרָה. הַזָקֵן מַרְאֶה לָאִישׁ הַצָעִיר אֶת הַכְּתָבִים וְאֶת הַתְּעוּדוֹת שֶׁעֶרְכָּם לְפִי מַראֵיהֶם הַחִיצוֹנִי גָדוֹל, כַּנִרְאֶה, מְאוֹד. אֵיזֶה קַבְּצָן נוֹדֵד רוֹאֶה אֶת כָּל זֹאת דֶרֶךְ הַחַלוֹן, אֲשֶׁר וִילוֹנוֹ מוּרָד רַק עַד הַחֵצִי. הָאִישׁ הַצָעִיר נִפְרָד מִן הַזָקֵן וְהוֹלֵךְ לוֹ לְדַרְכּוֹ, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה מִתְפָּרֵץ הַנַדְדָן הַחֶדְרָה, תּוֹפֵשׂ בַּמַקֵל הַבָּא לְיָדוֹ רִאשׁוֹנָה, הוֹרֵג בּוֹ אֶת הַזָקֵן, שׂוֹרֵף אֶת גְוִיתָוֹ וְנֶעְלַם.

—לְאֵיזֶה צֹרֶךְ הָיָה לְהַנַדְדָן לִשְׂרוֹף אֶת גְוִיַת הַנִרְצָח?

— וּלְאֵיזֶה צֹרֶךְ הָיָה צָרִיךְ מַק־פֵירְלֵין לַעֲשׂוֹת כַּדָבָר הַזֶה?

—לוֹ הָיְתָה בְּדָבָר זֶה מַטָרָה מְסוּיָמָה,— לְהַסְתִּיר אֶת מַעֲשֵׂה הָרֶצַח.

—אַךְ הֲלֹא גַּם הַנַדְדָן הָיָה יָכוֹל לַעֲשׂוֹת אֶת הַמַעֲשֶׂה הַזֶה בִּשְׁבִיל לְהָסִיר כָּל חֶשֶׁד, כִּי מַעֲשֵׂה־רֶצַח נַעֲשָׂה כַּאן.

—וּמַדּוּעַ זֶה לֹא לָקַח אוֹתוֹ הַנַדְדָן כָּל מְאוּמָה מִכָּל אֲשֶׁר בְּחֶדֶר?

—יַעַן כִּי נוֹכַח, כִּי לֹא יוּכַל לְהוֹצִיא לְנַפְשׁוֹ כָּל תּוֹעֶלֶת מֵהַנְיָרוֹת וְהַתְּעוּדוֹת הֲלָלוּ.

לֵיסְטְרַד הֵנִיעַ בְּרֹאשׁוֹ לְאוֹת שְׁלִילָה, אַף עַל פִּי, שֶׁכְּפִי שֶׁנִדְמֶה לִי, לֹא הָיְתָה בוֹ עוֹד אוֹתָהּ הַתַּקִפוּת וְאוֹתוֹ הַבִּטָחוֹן אֲשֶׁר הָיוּ בּוֹ בְָּרִאשׁוֹנָה.

—טוֹב הַדָבָר, מִ־ר הוֹלְמְס, בַּקֵשׁ אַתָּה אֶת הַנַדְדָן הַמִסְתַּתֵּר וְעַד שֶׁתְּבַקְּשֶׁנוּ וְתִמְצָאֶנוּ, נַחֲזִיק אֲנַחְנוּ בְּנֶאֱשָׁם שֶׁנִתְפַּשׂ וּבָא בְּיָדֵינוּ. הַיָמִים הַבָּאִים יוֹרוּ עִם מִי הָאֱמֶת וּמִי טָעָה בְּדַעְתּוֹ. אַךְ שִׂים־נָא לִבְּךָ לַדָבָר הַזֶה: מִכָּל הֲמוֹן הַתְּעוּדוֹת שֶׁהָיוּ בַּאֲרוֹן הַנִרְצָח לֹא חָסְרָה אַף אַחַת; וְהַצָעִיר הַנִתְפָּשׂ הוּא דַוְקָא אוֹתוֹ הָאִישׁ שֶׁלֹא הָיָה לוֹ כָּל צֹרֶךְ לְגָנְבָן, הֱיוֹת — וְהוּא הוּא הַיוֹרֵשׁ הַיְחִידִי לְכָל רְכוּשׁ הַזָקֵן הַנִרְצָח, וְכָל הַתְּעוּדוֹת הֲלָלוּ הֲלאֹ יַעַבְרוּ אֶל יָדוֹ מֵאֵלֵיהֶן.

הֶעָרָה זוֹ הִפְתִּיעָה קְצַת אֶת הוֹלְמְס.

—לֹא אֲכַחֵד,— אָמַר לִבְּסוֹף,— כִּי רְאָיוֹת אֲחָדוֹת מְאַמְתוֹת אֶת דַּעְתְּךָ וְהַשְׁעָרוֹתֶיךָ; אֲנִי חָפַצְתִּי רַק לְהַדְגִישׁ, כִּי בְּנִדוֹן זֶה יֵשׁ מָקוֹם גַם לְהַשְׁעָרוֹת אֲחֵרוֹת. הֵיטַבְתָּ אֶת אֲשֶׁר אָמַרְתָּ, כִּי הֶעָתִיד יַרְאֶה לְמִי הַצֶדֶק. לְעֵת עַתָּה לְהִתְרָאוֹת, אֲדוֹנִי הֶחָבִיב! בְּמֶשֶׁךְ הַיוֹם אֶהְיֶה בְּנוֹרְווּד לְמַעַן רְאוֹת אֵיכָה מִתְקַדֶמֶת חֲקִירָתְךָ בְּעִנְיָן זֶה.

אַחֲרֵי עֲזֹוב הַבַּלָשׁ אֶת בֵּיתֵנוּ הִתְחִיל רֵעִי לְהִתְכּוֹנֵן לָצֵאת לְדַרְכּוֹ וְלַעֲשׂוֹת אֶת חֲקִירוֹתָיו בְּאוֹתָהּ הַזְּרִיזוּת הַמְיוּחֶדֶת לְאָדָם הָעוֹשֶׂה אֶת הַדָבָר הַמַתְאִים לִנְטִיוֹתָיו וְלַהֲלָךְ־רוּחוֹ.

רֵאשִׁית כֹּל, וַטְסוֹן, —פָּנָה אֵלַי רֵעִי בְּלָבְשׁוֹ בְחִפָּזוֹן אֶת מְעִילוֹ, — עָלַי לִהְיוֹת בִּבְלֵיקְהֶיט.

—וּמַדוּעַ לֹא בְּנוֹרְווּד?

—יַעַן כִּי בְּכָל הָעִנְיָן הַזֶה הוֹלֵךְ מְאוֹרָע מוּזָר אֶחָד וּבָא אַחֲרֵי מְאוֹרָע מוּזָר שֵׁנִי. טָעוּתָם שֶׁל הַשׁוֹטְרִים הִיא בָּזֶה, שֶׁהֵם שָׂמִים אֶת כָּל מַעְיָנָם בַּמְאוֹרָע הַמוּזָר הַשֵׁנִי, יַעַן כִּי רַק לוֹ יֵשׁ תְּכוּנָה שֶׁל מַעֲשֵׂה פֶּשַׁע. אַךְ לִי נִרְאֶה הַדָבָר לְבָרוּר וּלְוַדָאִי, כִּי דֶרֶךְ הַהִגָיוֹן אֲשֶׁר בּוֹ אֶפְשָׁר לְהַגִיעַ עַד פִּתְרוֹן חִידָה זוּ, הוּא הַדֶרֶךְ אֲשֶר בּוֹ אֶפְשָׁר יִהְיֶה לְהָפִיץ מְעַט אוֹר עַל הַמְאוֹרָע הָרִאשׁוֹן — עַל הַצַוָאָה הַמְשׁוּנָה הַזוּ שֶׁנִכְתְּבָה בְּאֹפֶן מוּזָר כָּל־כַּךְ וּלְטוֹבָתוֹ שֶׁל יוֹרֵשׁ בִּלְתִּי־צָפוּי כָּזֶה. דָבָר זֶה, חוֹשֵׁב אֲנִי, יַעַזְרֵנוּ לָבוֹא גַם עַד חֵקֶר הַמְאוֹרָע הַשֵׁנִי. מַה? הִנְךָ מַצִיעַ לִי אֶת שֵׁרוּתְךָ? לֹא, יְדִידִי, אֵינֶנִי חוֹשֵׁב כִּי עֶזְרָתְךָ תִּהְיֶה הַפַּעַם נְחוּצָה לִי. הֲלֹא אֵין כָּל סַכָּנָה כְּרוּכָה בְּעֵקֶב הָעִנְיָן הַזֶה, כִּי אִלְמָלֵא כֵּן לֹא הָיָה עוֹלֶה אֲפִילוּ עַל דַעְתִּי לָצֵאת לְפָעֳלִי בִּלְעָדֶיךָ; אֲקַוֶה, כִּי כַּאֲשֶׁר נָשׁוּב נִתְרָאֶה לִפְנוֹת עֶרֶב יָכֹל אוּכַל לְסַפֵּר לְךָ, כִּי עָלָה בְּיָדִי לַעֲשׂוֹת דְּבַר־מָה לְטוֹבַת הַצָעִיר הָאֻמְלָל שֶׁהִשְׁלִיךְ אֶת כָּל יְהָבוֹ עָלָי.

שֵׁרְלָק שָׁב הבַּיְתָה בְּשָׁעָה מְאוּחֶרֶת בָּעֶרֶב, וְעַל פִּי פָּנָיו הַמְלֵאִים דְאָגָה וְעַל פִּי מַבָּטֵי עֵינָיו הַתּוֹעוֹת, הֲבִינוֹתִי תֵכֶּף, כִּי תִקְוֹתָיו הַמַזְהִירוֹת שֶׁשָׂחֲקוּ לְפָנָיו בְּעָזְבוֹ בַבֹּקֶר אֶת בֵּיתֵנוּ לֹא נִתְקַיְמוּ. יוֹתֵר מִשָׁעָה שְׁלֵֹמָה נִגֵן בְּכִנוֹרוֹ לְמַעַן הַשְׁבִּיחַ אֶת הֶמְיַת נַפְשׁוֹ הַנִרְגֶשֶׁת וְהַסוֹעֶרֶת. לִבְסוֹף הִשְׁלִיךְ מִלְפָנָיו אֶת כִּנוֹרוֹ וְיִכָּנֵס אִתִּי בְּשִׂיחָה רְחָבָה וּמְפֹרֶטֶת עַל דְבַר אִי־הַצְלָחָתוֹ.

—הָעֵסֶק הוּא עֵסֶק בִּישׁ, וַטְסוֹן; זֹאת אוֹמֶרֶת: עִנְיָן רַע שֶׁאֵין כָּמֹהוּ לָרֹעַ! וְאַף עַל פִּי שֶׁהֶעֱמַדְתִּי פָּנִים שֶׁל אִישׁ תַּקִיף בְּדַעְתּוֹ בִּפְנֵי לֵיסְטְרַד, אַךְ, חֵי נַפְשִׁי, כִּי אֲנִי מַתְחִיל לְהַאֲמִין כִּי הַפַעַם צָדַק הוּא וַאֲנַחְנוּ הִנֵנוּ הַטוֹעִים. כָּל הַרְגָשׁוֹתַי נוֹטוֹת לְצַד אֶחָד וְכָל הָעוֹבָדוֹת וְהַמַּעֲשִׂים נוֹטִים לַצַד הַשֵׁנִי; וַאֲנִי חוֹשֵׁשׁ מְאוֹד פֶּן לֹא יִתְרוֹמְמוּ הַשׁוֹפְטִים הַמוּשְׁבָּעִים לִידֵי גֹבַהּ שִׂכְלִי כָּזֶה לְבַכֵּר אֶת הַרְגָשׁוֹתַי עַל פְּנֵי הָעוֹבָדוֹת וְהַמַעֲשִׂים שֶׁיַּצִיעַ לִפְנֵיהֶם לֵיסְטְרַד.

—וְכִי בִּקַרְתָּ בִּבְּלֵיקְהֶיט?

— מוּבָן הַדָבָר; נָסַעְתִּי שָׁמָה וְעַד מְהֵרָה נוֹכַחְתִּי כִּי הַמָנוֹחַ הַמְכֻבָּד מִ־ר אוֹלְדֵיקְר, הָיָה מְנֻוָל שֶׁבִּמְנֻוָלִים. אֶת אֲבִי הַנִתְפָּשׂ לֹא מָצָאתִי בַּבָּיִת, הוּא נָסַע הָעִירָה לְמַעַן חַפֵשׂ אֶת בְּנוֹ, וְאִמוֹ שֶׁל הַנִתְפָּשׂ, אִשָׁה קִטְנַת־הַקוֹמָה וּבַּעֲלַת עֵינֵי תְּכֵלֶת, יָשְׁבָה בְּבֵיתָהּ כְּשֶׁהִיא רוֹעֶדֶת כֻּלָהּ מִפַּחַד וּמִקֶצֶף אֵין־אוֹנִים. מוּבָן הַדָבָר, כִּי הִיא אֵינָהּ מַאֲמִינָה אַף לְרֶגַע אֶחָד בְּאַשְׁמַת בְּנָהּ בְּמַעֲשֶׂה הָרֶצַח. אַךְ בְּהִוָדַע לָהּ גוֹרָלוֹ שֶׁל מַר אוֹלְדֵיקְר לֹא הֶרְאֲתָה כָּל סִמָנִים שֶׁל צַעַר וְשֶׁל תִּמָהוֹן. לְהֶפֶךְ, הִיא דִבְּרָה עַל אוֹדוֹתָיו בִּמְרִירוּת כָּזוּ, שֶׁלוּ הִגִיעוּ דְבָרֶיהָ אֵלֶה לְאָזְנֵי הַשׁוֹטְרִים וַדָאִי הַדָבָר שֶׁהָיוּ מְחַזְקִים עוֹד אֶת בִּטְחוֹנָם בְּאַשְׁמָתוֹ שֶׁל בְּנָהּ. מוּבָן הַדָבָר, כִּי לוּ שָׁמַע בְּנָהּ מִפִּיהָ דְבָרִים כָּאֵלֶה עַל אוֹדוֹת הַנִרְצָח בְּוַדָאִי הַדָבָר שֶׁדְבָרִים אֵלֶה הָיוּ יְכוֹלִים לְעוֹרֵר בְּלִבּוֹ רִגְשֵׁי חֵמָה וְשִׂנְאָה עַזָה אֶל הָאִישׁ הַזֶה, אֲשֶׁר מֵהֶם לֹא רְחוֹקָה עוֹד הַדֶרֶךְ אֶל מַעֲשֵׂי אַלְמוּת וָרֶצַח.

"—הוּא הָיָה דוֹמֶה יוֹתֵר אֶל קוֹף מֵאֲשֶׁר אֶל אָדָם, אֶל קוֹף עָרוּם וְאַכְזָרִי,— אָמְרָה לִי אִמוֹ שֶׁל בַּעַל דְּבָרֵינוּ,— וְכֵן הָיָה גַם בִּימֵי עֲלוּמָיו.

" —וְכִי יָדַעַתְּ אוֹתוֹ בִּימֵי עֲלוּמָיו?— שָׁאַלְתִּי אוֹתָהּ.

" —כֵּן, יְדַעְתִּיו הֵיטֵב. הוּא חָזַר אַחֲרַי לָקַחַת אוֹתִי לוֹ לְאִשָׁה. תּוֹדָה לְאֵל עֶלְיוֹן שֶׁהָיְתָה דֵי בִינָה בִּלְבָבִי לְהָשִׁיב אֶת פָּנָיו רֵיקָם וּלְהִנָשֵׂא לְאָדָם הָגוּן אִם כִּי לֹא לְעָשִׁיר וּבַעַל נְכָסִים כָּמוֹהוּ. אֲנִי הָיִיתִי מֵאֹרָשָׂה לוֹ כְּבָר, מִ־ר הוֹלְמְס, כַּאֲשֶׁר הִגִיעַ לְאָזְנַי סִפּוּר נוֹרָא עַל דְבַר מַעֲשֵׂה אַכְזָרִיוּת נוֹרָאָה שֶׁעָשָׂה: הוּא הִכְנִיס חָתוּל רָעֵב אֶל תּוֹךְ לוּל שֶׁל אֶפְרוֹחִים. אַכְזָרִיוּת נוֹרָאָה כָּזוּ הִדְהִימָה אוֹתִי כָּל־כָּךְ עַד שֶׁהֶחְלַטְתִּי לְהַפְסִיק אֶת הַיִחוּסִים אֲשֶׁר בֵּינֵינוּ וְלֹא חָפַצְתִּי עוֹד לְדַעְתּוֹ.

הִיא נִגְשָׂה אֶל אַחַד הָאַרְגָזִים אֲשֶׁר בְּשֻׁלְחָן־כְּתִיבָתָהּ וַתְּחַפֵּשׂ בּוֹ וַתּוֹצִיא מִמֶנוּ תְּמוּנָה פוֹטוֹגְרַפִית שֶׁל אִשָׁה. הַפָּנִים אֲשֶׁר בַּתְּמוּנָה הַזֹאת הוּשְׁחַתוּ בְּאֹפֶן נוֹרָא וּמְחוּצָף בַּשַׂכִּין.

"—זוֹהִי תְּמוּנָתִי,— אָמְרָה אֵלָי.— אַוֹלְדֵיקְר הֵשִׁיב אוֹתָהּ לִי בְּצוּרָה כָּזוּ בְּיוֹם חֲתוּנָתִי יַחַד עִם קִלְלָתוֹ.

"—טוֹב הַדָבָר, —אָמַרְתִּי,— אַךְ הֲלֹא כָּעֵת, לְכָל הַפָּחוֹת, הֵן הִשְׁלִים בְּלִבּוֹ עִם הֶעָבָר, אַחֲרֵי אֲשֶׁר הוֹרִישׁ לְבִנְךָ אֶת כָּל רְכוּשׁוֹ.

—לֹא אֲנִי וְלֹא בְנִי לֹא נֶהְנֶה אַף בְּמַשֶׁהוּ מִרְכוּשׁוֹ שֶׁל דְזוֹנֶס אוֹלְדֵיקְר, בֵּין אִם חַי הוּא וּבֵין אִם מֵת! ־ קָרְאָה הָאִשָׁה בְּהִתְרַגְשׁוּת מְרֻבָּה.— עוֹד יֵשׁ אֱלֹהִים בַּשָׁמַיִם, מִ־ר הוֹלְמְס, וְהוּא אֲשֶׁר עָנַשׁ אֶת הַנָבָל הַזֶה יְגַלֶה בִּזְמַנוֹ לְעֵינֵי כָּל אֶת צִדְקַת בְּנִי וְיוֹכִיחַ לְעֵין הַשֶׁמֶשׁ כִּי יָדָיו לֹא נְגֹאֲלוּ בְּדַם הָאִישׁ הָרָע הַזֶה!

אַחֲרֵי הַדְבָרִים הָאֵלֶה הֲחִילוֹתִי לְהִתְהַפֵּךְ בְּתַחְבּוּלוֹתַי בְּהִשְׁתַּדְלִי לִמְצוֹא מוֹצָא כָּל שֶׁהוּא מֵהַמַצַב הַמְסֻבָּךְ שֶׁנִתַּתִּי בּוֹ, אַךְ לֹא יָכֹלְתִּי לִמְצוֹא כָּל דָבָר אֲשֶׁר בְּכֹחוֹ הָיָה לְבַצֵר וּלְחַזֵק אֶת הַשְׁעָרָתֵנוּ וְלִסְתֹּור אֶת הַחֲלָטַת הַשׁוֹטְרִים. לִבְּסוֹף, בִּרְאוֹתִי כִּי לַשָׁוְא כָּל עֲמָלִי קַמְתִּי וָאֶסַע אֶל נוֹרְווּד.

בֵּיתוֹ שֶׁל מִ־ר אוֹלְדֵיקְר דֵיפּ־דֵין־הוֹיְז, הוּא בֵּית מָעוֹן נֶהְדָר הַבָּנוּי בְּטַעַם זְמַנֵנוּ מִלְבֵנִים אֲדוּמוֹת, וְהוּא נָתוּן בְּעִמְקוֹ שֶׁל גַן יָפֶה וּלְפָנָיו כִּכָּר קְטַנָה מְכוּסָה דֶשֶׁא וּמְפאָֹרָה בִּקְבוּצוֹת עֲצֵי דַפְנָה. מִימִין לַבַּיִת, בְּמֶרְחָק לֹא גָדוֹל מֵאֵת הַדֶרֶךְ, נִמְצָא מַחְסָן הָעֵצִים, הַמָקוֹם אֲשֶׁר שָׁם פָּרְצָה הַשְׂרֵפָה. הִנֵה לְפָנֶיךָ, בְּסֵפֶר רְשִׁימוֹתַי, תַּרְשִׁים קָצֵר שֶׁל כָּל הַסְבִיבָה אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לִי. שִׂים־נָא לִבְּךָ אֶל הַחַלוֹן אֲשֶׁר מִצַּד הַבַּיִת שְׂמֹאלָה, זֶהוּ הַחַלוֹן הַיְחִידִי אֲשֶׁר דַרְכּוֹ אֶפְשָׁר לְהִכָּנֵס אֶל חֲדַר מִשְׁכָּבוֹ שֶׁל אֲדוֹן־הַבַּיִת. אֶל הַחַלוֹן הַזֶה אֶפְשָׁר, כַּאֲשֶׁר תִּרְאֶה, לְהַשְׁקִיף גַם מֵאֵת הַדֶרֶךְ. זֹאת הִיא הַנֶחָמָה הַיְחִידָה אֲשֶׁר מָצָאתִי לִי הַיוֹם בְּכָל חִפּוּשַׂי שֶׁחִפַּשְׂתִּי וּבְכָל בְּדִיקוֹתַי שֶׁבָּדַקְתִּי. אֶת לֵיסְטְרַד לֹא מָצָאתִי בְּנוֹרְווּד; אֶת פָּנַי קִבֵּל הַשׁוֹטֵר הָרָאשִׁי שֶׁהָעֳמַד שָׁם עַל יָדוֹ, וְהוּא הוֹבִילַנִי אֶל תּוֹךְ הַבַּיִת פְּנִימָה וַיַרְאֵנִי אֶת כָּל מוֹצָאָיו וּמָבוֹאָיו. אוֹתוֹ שׁוֹטֵר הֶרְאֲנִי מְצִיאָה אֲשֶׁר מָצָא רֶגַע אֶחָד לִפְנֵי בּוֹאִי, מְצִיאָה חֲשׁוּבָה מְאֹד. הוּא וְלֵיסְטְרַד חִפְּשׂוּ כָּל הַבֹּקֶר בִּמְקוֹם הַשְׂרֵפָה וּבֵין הָאוּדִים וְהָאֵפֶר אֲשֶׁר נִשְׁאֲרוּ מֵהָעֵצִים הַשְׂרוּפִים מָצְאוּ, חוּץ מִשִׁיוּרֵי עֲצָמוֹת, גַם עִגוּלֵי מַתֶּכֶת אֲחָדִים. אֶל הָעֲגּוּלִים הָאֵלֶה הִתְבּוֹנַנְתִּי עַד מְאֹד וָאֶבְדֹק אוֹתָם מִכָּל עֶבְרֵיהֶם וְעַל הָאֶחָד מֵהֶם מָצָאתִי גַם אֶת הַשֵׁם "חַיִימְ’ס״ בְּאוֹתְיוֹת שְׁקוּעוֹת. זֶהוּ שְׁמוֹ שֶׁל הַחַיָט אֲשֶׁר בְּבֵית מְלַאכְתּוֹ הָיָה מִ־ר אוֹלְדֵיקְר מַזְמִין לוֹ אֶת בְּגָדָיו. אַחֲרֵי־כֵן בָּדַקְתִּי הֵיטֵב אֶת הַכִּכָּר אֲשֶׁר לִפְנֵי הַבַּיִת, בְּבַקְשִׁי בָּהּ עִקְבוֹת וְסִימָנִים, אַךְ מִפְּנֵי הַשָׁרָב הַגָדוֹל הַשׂוֹרֵר כָּעֵת בָּאָרֶץ, נֶהֶפְכָה כָּל אַדְמַת הַכִּכָּר וַתְּהִי לָאָבֶן. כָּל עִקְבוֹת אִי־אֶפְשָׁר הָיָה לְגַלוֹת חוּץ מִזֶה, כִּי דָבָר כָּבֵד נִסְחַב וְהָעֳבַר דֶרֶךְ־סְחִיבָה מֵעַל הַגָדֵר אֲשֶׁר עַל יַד הָעֵצִים הַשְׂרוּפִים. כָּל זֶה מְאַשֵׁר אֶת הַשְׁעָרַת הַשׁוֹטְרִים. כְּשָׁעָה שְׁלֵמָה זָחַלְתִּי עַל יָדַי וְעַל רַגְלַי עַל פְּנֵי הַכִּכָּר וְהַשֶׁמֶשׁ שֶׁל סוֹף־הַקַיִץ לְהֲטָה אֶת גַבִּי וְאֶת רֹאשִׁי בְּלִי חֶמְלָה, אַךְ כָּל עֲמָלִי הָיָה לַשָׁוְא וְכָל דָבָר חָדָשׁ לֹא גִלִיתִי.

בִּרְאוֹתִי כִּי לֹא הִצְלַחְתִּי בְּחִפּוּשַׂי עַל פְּנֵי הַכִּכָּר, קַמְתִּי וְאֶכָּנֵס אֶל חֲדַר־הַמִשְׁכָּב וָאֶבְדֹק גַם אוֹתוֹ בְּשֶׁבַע בְּדִיקוֹת. כִּתְמֵי־הַדָם הָיוּ כֵּהִים וְדֵהִים עַד מְאֹד. הֵם הָיוּ דוֹמִים יוֹתֵר אֶל כִּתְמֵי־צֶבַע שֶׁכָּהָה מֵאֲשֶׁר אֶל כִּתְמֵי־דָם, אַךְ בָּזֶה שֶׁכְּתָמִים אֵלֶה חֲדָשִׁים הֵמָה וְלֹא יְשָׁנִים מִשֶׁכְּבָר הַיָמִים— בָּזֶה לֹא הָיָה כָּל סָפֵק. אֶת הַמַקֵל הֵזִיזוּ כְּבָר מִמְקוֹם עֶמְדָתוֹ, אַךְ כִּתְמֵי־הַדָם אֲשֶׁר הָיוּ עַל רֹאשׁוֹ הָיוּ דֵהִים גַם הֵם, וְגַם שַׁיְכוּתוֹ שֶׁל הַמַקֵל הַזֶה אֶל אִישׁ־דְבָרֵנוּ אֵינָהּ מוּטֶלֶת בְּסָפֵק. הוּא עַצְמוֹ הֲלֹא הוֹדָה בָּזֶה. עִקְבוֹת רַגְלֵיהֶם שֶׁל שְׁנֵי אֲנָשִׁים נִכְּרוּ הֵיטֵב עַל פְּנֵי הַשָׁטִיחַ הַפָּרוּשׂ עַל פְּנֵי רִצְפַּת הַחֶדֶר, אַךְ כָּל עִקְבוֹת שֶׁל אָדָם שְׁלִישִׁי לֹא נִרְאוּ וְלֹא נִגְלוּ עָלָיו, מַה שֶׁמְאַשֵׁר עוֹד הַפַּעַם אֶת הַשְׁעָרַת הַשׁוֹטְרִים. מִתְנַגְדֵינוּ הוֹלְכִים וּמִתְחַזְקִים בְּהַשְׁעָרָתָם, הֵם מְאַסְפִים לָהֶם הוֹכָחוֹת וּרְאָיוֹת חֲדָשׁוֹת; וַאֲנַחְנוּ הִנְנוּ סוֹבְבִים הוֹלְכִים סָבִיב סָבִיב וְנִמְצָאִים סוֹף סוֹף עַל מָקוֹם אֶחָד.

רַק קַו קָטֹן שֶׁל תִּקְוָה נִצְנֵץ לְפָנַי, אַךְ גַם קַו זֶה דָעַךְ תֵּכֶּף, מִבְּלִי הָבִיא לִי כָּל עֵזֶר. אֲנִי הִתְבּוֹנַנְתִּי אֶל הַנְיָרוֹת אֲשֶׁר הָיוּ בְּתוֹךְ אֲרוֹן־הַבַּרְזֶל וַאֲשֶׁר הוּצְאוּ כִּמְעַט כֻּלָם מִתּוֹכוֹ וַיוּשְׂמוּ עַל גַּבֵּי הַשֻׁלְחָן. כָּל הַנְיָרוֹת וְהַתְּעוּדוֹת הָיוּ נְתוּנוֹת בְּתוֹךְ מַעֲטָפוֹת שֶׁל נְיָר חֲתוּמוֹת, אֲשֶׁר אֲחָדוֹת מֵהֶן נִפְתְּחוּ עַל יְדֵי הַפּוֹלִיצִיָה. עַד כַּמָה שֶׁיָכֹלְתִּי לִשְׁפֹּוֹט בְּהִתְבּוֹנְנִי אֲלֵיהֶן לֹא הָיָה לָהֶן עֵרֶךְ מְיוּחָד, וְסֵפֶר חֶשְׁבּוֹנוֹתָיו שֶׁל מִ־ר אוֹלְדֵיקְר לֹא הֶרְאָה עַל עֲשִׁירוּת גְדוֹלָה שֶׁל בְּעָלָיו. אַךְ בְּהוֹסִיפִי לְהִתְבּוֹנֵן אֶל הַתְּעוּדוֹת נִדְמָה לִי, כִּי אֲחָדוֹת מֵהֵנָה, וְאוּלַי הַחֲשׁוּבוֹת בְּיוֹתֵר, הוּצְאוּ מִשָׁם. בְּאֲחָדוֹת מֵהֶן נִרְמְזוּ תְּעוּדוֹת שׁוֹנוֹת שֶׁלֹא נִמְצְאוּ בְּתוֹךְ אֵלוּ הַנְתוּנוֹת עַל גַּבֵּי הַשֻּׁלְחָן. מוּבָן הַדָבָר, כִּי לוּ עָלָה הַדָבָר בְּיָדִי לְהוֹכִיחַ אֶת הֵעָדְרָן שֶׁל תְּעוּדוֹת חֲשׁוּבוֹת אֵלוּ, כִּי אָז הָיָה הַדָבָר הַזֶה לִתְשׁוּעָה גְדוֹלָה לְאִישׁ־דְבָרֵינוּ, כִּי הֲלֹא לֹא יָקוּם אִישׁ לִגְנֹוב דְבָרִים אֲשֶׁר בֵּין כֹּה וּבֵין כֹּה יַעַבְרוּ אֶל תּוֹךְ רְשׁוּתוֹ.

סוֹף סוֹף כַּאֲשֶׁר בָּדַקְתִּי אֶת כָּל הַתְּעוּדוֹת וְכָל חוּט מוֹרֵה־דֶרֶךְ לֹא מָצָאתִי בָּהֶן, עָזַבְתִּי אוֹתָן וָאָשִׂים אֶת פָּנַי לְנַסוֹת דָבָר אֶל סוֹכֶנֶת הַבַּיִת. שְׁמָהּ הוּא מָרַת לֵיקְסִינְגְטוֹן. זוֹ הִיא אִשָׁה גוּצָה, בַּעֲלַת שֵׂעָר שָׁחוֹר וְעֵינַיִם מְהִירוֹת הַמְעוֹרְרוֹת חֶשֶׁד. הִיא הָיְתָה יְכֹלָה לְסַפֵּר לָנוּ דְבַר־מָה, בָּטוּחַ אֲנִי בָּזֶה,אַךְ עֲרוּמָה הִיא כְּנָחָשׁ וְאֵין כָּל תִּקְוָה לְהַצִיל מִפִּיהָ דָבָר. כֵּן, הִיא פָּתְחָה אֶת הַדֶלֶת לְמַק־פֵירְלֵין וְהִכְנִיסָה אוֹתוֹ הַבַּיְתָה בְּתֵשַׁע שָׁעוֹת וָחֵצִי בָּעֶרֶב. וְהַלְוַי שֶׁיָבְשָׁה יָדָהּ בְּטֶרֶם עָשְׂתָה אֶת הַדָבָר הַזֶה! אַחֲרֵי בּוֹא הָאוֹרֵחַ הַזֶה פָּנְתָה אֶל חֶדְרָהּ וַתִּשְׁכַּב לִישֹׁוֹן. חֶדְרָהּ נָתוּן בְּעֵבֶר הַבַּיִת הַשֵׁנִי וְהִיא לֹא יָכְלָה לִשְׁמֹעַ דָּבָר מִכָּל הַנַעֲשָׂה בַּחֲדַר מִשְׁכָּבוֹ שֶׁל אֲדוֹנָהּ. מִ־ר פֵירְלִין עָזַב בַּבִּיאָה אֶת כֹּבָעוֹ וְעַד כַּמָה שֶׁהִיא זוֹכֶרֶת גַם אֶת מַקְלוֹ. הִיא נֵעוֹרָה מִשְׁנָתָהּ לְקוֹל הַמְהוּמָה אֲשֶׁר פָּרְצָה בַּבַּיִת בְּהִגָלוֹת דְבַר הַשְׂרֵפָה. אֲדוֹנָהּ הֶעָלוּב הוּמַת אֶל נָכוֹן…. הֶהָיוּ לוֹ אוֹיְבִים וְשׂוֹנְאִים? מוּבָן הַדָבָר, כִּי אֵין אָדָם בָּאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא יִהְיוּ לוֹ אוֹיְבִים, אַךְ מִ־ר אוֹלְדֵיקְר חַי לוֹ חַיִים בּוֹדְדִים וְעִם הַסוֹבְבִים אוֹתוֹ הָיוּ לוֹ רַק יִחוּסֵי מִסְחָר. אֶת הַכַּפְתֹּרִים הִיא מַכִּירָה, כִּי הֵם הֵמָה אֲשֶׁר הָיוּ בַּבְּגָדִים אֲשֶׁר לָבַשׁ אֲדוֹנָהּ בְּאוֹתוֹ הָעֶרֶב. הַקוֹרוֹת בַּחֲצַר־הַמַחְסָן יָבְשׁוּ בְּיוֹתֵר מִן הַחַֹם, יַעַן כִּי זֶה כְּחֹדֶשׁ אֲשֶׁר לֹא יָרַד הֶַגָשֶׁם. הֵן הִתְלַקְחוּ כְּמוֹ אֲבַק־שְׂרֵפָה וְעַד שֶׁהִגִיעָה לִמְקוֹם הַמַעֲשֶׂה לֹא נִרְאָה שָׁם מְאוּמָה חוּץ מִלַהֲבוֹת־אֵשׁ. גַם הִיא וְגַם מְכַבֵּי הָאֵשׁ שֶׁעָסְקוּ בִּכְבִיַת הַדְלֵקָה הִרְגִישׁוּ בְּרֵיחַ שֶׁל בָּשָׂר נִשְׂרָף אֲשֶׁר נִשָׂא וּבָא מִתּוֹךְ הָעֵצִים הַבּוֹעֲרִים. עַל דְבַר הַתְּעוּדוֹת וְעַל דְבַר מַעֲמַד עֲסָקָיו שֶׁל מִ־ר אוֹלְדֵיקְר אֵין הִיא יוֹדַעַת דָבָר.

— הֲרֵי לְךָ, וַטְסוֹן חֲבִיבִי, דִין וְחֶשְׁבּוֹן מְפֹרָט שֶׁל אִי־הַצְלָחָתִי. וּבְכָל זֹאת… בְּכָל זֹאת….— וְהוֹלְמְס קָפַץ אֶת אֶגְרוֹפָיו מִתּוֹךְ הַחְלָטָה נִמְרָצָה, — אֲנִי יוֹדֵעַ כִּי כָּל זֶה הוּא שֶׁקֶר גָמוּר. אֲנִי מַרְגִּישׁ בְּכָל יֵשׁוּתִי אֶת הַשֶׁקֶר הַזֶה. יֵשׁ דְבַר־מָה נִסְתָּר וְנֶעְלָם בְּכָל הָעִנְיָן הָרַע הַזֶה שֶׁעוֹד לֹא יָצָא לְאַוִיר הָעוֹלָם וְשֶׁהַסוֹכֶנֶת יוֹדַעַת אוֹתוֹ הֵיטֵב. בְּתוֹךְ עֵינֶיהָ מִסְתַּתֵּר אִי־אֵמוּן וְחֶשֶׁד מִתּוֹךְ רֹעַ־לֵב, הַמְיוּחָד רַק לַאֲנָשִׁים הַמַסְתִּירִים בְּקִרְבָּם מַעֲשֵׂי אָוֶן וָפֶשַׁע. אַךְ, נֶחְדַל־נָא מִזֶה, וַטְסוֹן, אֵין הַדָבָר כַּדָאִי לְטַפֵּל יוֹתֵר בְּעִנְיַן זֶה; אִם לֹא יָבוֹא אֵיזֶה מִקְרֶה מְאוּשָׁר לְעֶזְרָתֵנוּ, אָז חוֹשְׁשַׁנִי כִּי מִקְרֵה־הָרֶצַח בְּנוֹרְווּד הַתַּחְתּוֹנָה לֹא יִכָּנֵס אֶל תּוֹךְ רְשִׁימַת מַעֲשֵׂי הַחֲקִירָה הַמוּצְלָחִים, אֲשֶׁר כְּפִי שֶׁיֵשׁ לְשַׁעֵר, תּוּגַשׁ בִּזְמַן מִן הַזְּמַנִים לְכֵס מִשְׁפָּטָם שֶׁל הַקוֹרְאִים הַסַבְלָנִים.

— אֶל נָכוֹן,— הֲעִירוֹתִי,— יַשְׁפִּיעַ מַרְאֵהוּ הַחִיצוֹנִי שֶׁל הַנֶאְשָׁם לְטוֹבָה עַל הַשׁוֹפְטִים הַמוּשְׁבָּעִים.

—הַמַרְאֶה הַחִיצוֹנִי— זֶהוּ דָבָר שֶׁאֵין לִסְמוֹךְ עָלָיו בְּיוֹתֵר. הֲזוֹכֵר אַתָּה אֶת הָרוֹצֵחַ הַנוֹרָא— אֶת בֵּירְט סְטִיבִינְס, אֲשֶׁר הַרְבֵּה עָמַלְנוּ עַד אֲשֶׁר תְּפַשְׂנוּהוּ בִּשְׁנַת 1887? וְכִי לֹא הָיָה מַרְאֵהוּ כְּמַרְאֵה נַעַר תָּמִים וִישַׁר־דֶרֶךְ אֲשֶׁר עָזַב זֶה עַתָּה אֶת סַפְסַל חֲדַר־לִמוּדוֹ?

—לֹא, יְדִידִי, אִם לֹא נַצְלִיחַ לִמְצֹא לָנוּ הוֹכָחוֹת אֲחֵרוֹת אֲשֶׁר תֹּכִיחֶינָה אֶת צִדְקָתוֹ שֶׁל מַק־פֵירְלִין, אָז אַחֲרִיתוֹ לְהַכְרִית. קָשֶׁה לִמְצֹא בְּכָל הָעִנְיָן הַזֶה אֵיזֶה פְּגַם אוֹ חִסָרוֹן כָּל שֶׁהוּא לְמַעַן הֵאָחֵז בּוֹ וּלְשַׁנוֹת אֶת פָּנָיו; כָּל מַה שֶׁמוֹסִיפִים לַחֲקוֹר בְּעִנְיָן זֶה מִתְחַזֶקֶת יוֹתֵר וְיוֹתֵר הָאַשְׁמָה שֶׁמַאֲשִׁימִים אֶת אִישׁ־דְבָרֵינוּ. דֶרֶךְ אֲגָב, מָצֹא מָצָאתִי בִּנְיָרוֹתָיו שֶׁל מִ־ר אוֹלְדֵקְיר נְקוּדָה מוּזָרָה אַחַת, אֲשֶׁר תּוּכַל לְשַׁמֵשׁ לָנוּ נְקוּדַת־מוֹצָא לַחֲקִירוֹתֵינוּ לַיָמִים הַבָּאִים; בְּהִתְבּוֹנְנִי אֶל נְיָרוֹתָיו מָצָאתִי, כִּי הַסִבָּה הָעִקְרִית לְהַפְחָתַת כַּסְפּוֹ שֶׁל הַמָנוֹחַ הָיוּ שִׁטְרֵי־הַהַמְחָאָה עַל סְכוּמֵי כֶּסֶף עֲצוּמִים, אֲשֶׁר נָתַן בַּשָׁנָה הָאַחֲרוֹנָה לְאֵיזֶה מִ־ר קוֹרְנֵלְיוּס. הִנְנִי מוֹדֶה וּמִתְוַדֶה לְפָנֶיךָ, כִּי מְאֹד מְאֹד הָיִיתִי רוֹצֶה לָבוֹא עַד תְּכוּנָתוֹ שֶׁל מִ־ר קוֹרְנֵלְיוּס זֶה וְלָדַעַת מִי הוּא הָאִישׁ הַזֶה, אֲשֶׁר עָמַד בְּקִשְׁרֵי מִסְחָר כֹּה גְדוֹלִים עִם אוֹתוֹ הָאַרְדִיכָל הַמִתְרַחֵק וְיוֹצֵא מִתּוֹךְ עֲסָקָיו. וְכִי אֵין גַם לוֹ יַד וָשֵׁם בְּכָל הָעִנְיָן הָרַע הַזֶה? אֶל נָכוֹן הוּא אֶחָד מִסַרְסוּרֵי הַבּוּרְסָה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹא מָצָאנוּ אַף שֹׁבֶר אֶחָד עַל קַבָּלַת הַסְמוּכִים הַגְדוֹלִים הָאֵלֶה. וְעַתָּה, מִבְּלִי הֱיוֹת לִי כָּל נְקוּדַת־מוֹצָא אֲחֶרֶת, אָשִׂיםַ פְּעָמַי אֶל בֵּית הַבַּנְק וְאֶחְקֹר שָׁמָה עַל דְבַר אוֹתוֹ הָאָדוֹן שֶׁקִבֵּל אֶת הַכֶּסֶף עַל פִּי שִׁטְרֵי־הַהַמְחָאָה הָאֵלוּ. אַךְ פָּחֹד אֶפְחַד, יַקִירִי, כִּי כָּל חִפּוּשֵׂנוּ יִגָמְרוּ בְּאִי־הַצְלָחָה וּבְחֶרְפָּה, וְלֵיסְטֶרְד יִתְלֶה אֶת הַבָּחוּר הַזֶה לִתְהִלָתָהּ הַגְדוֹלָה שֶׁל מַחְלֻקַת הַבּוֹלֶשֶׁת.

אֵינִי יוֹדֵעַ אִם הִרְבָּה הוֹלְמְס לִישֹׁון בְּלַיְלָה הַזֶה; לְכָל הַפָּחוֹת, בְּרִדְתִּי לֶאֱכֹל אֶת אֲרוּחַת הַבֹּקֶר מָצָאתִיו חִוֵר וְעָיֵף בְּיוֹתֵר. עֵינָיו הַנוֹצְצוֹת הִבְרִיקוּ יוֹתֵר מֵהָרְגִיל הוֹדוֹת לַצְלָלִים הַכֵּהִים שֶׁהִקִיפוּ אוֹתָן. הַשָׁטִיחַ מִסָבִיב לְכִסְאוֹ הָיָה זָרוּעַ שְׁיָרֵי סִיגַרְיוֹת וְגִלְיוֹנוֹת שֶׁל עִתּוֹנַי הַבֹּקֶר. עַל הַשֻׁלְחָן לְפָנָיו הָיְתָה מוּנַחַת טֵילֵיגְרַמָה פְּתוּחָה.

— מַה דַעְתְּךָ בְּנִדוֹן זֶה, וַטְסוֹן?— שְׁאָלַנִי בְּהַגִישׁוֹ אוֹתָהּ אֵלַי.

טֵילֵיגְרַמָה זוֹ הָיְתָה מִנוֹרְווּד וְזֶה תָּכְנָה:

“הוֹכָחָה חֲדָשָׁה. אַשְׁמָתוֹ שֶׁל מַק־פֵירְלְֵין הָקְבְּעָה בְּבֵירוּר. עֲצָתִי לַחְדוֹל מִכָּל הָעִנְיָן.— לֵיסְטְרַד”.

— הַדָבָר נִרְאֶה רְצִינִי בְּיוֹתֵר.— הֲעִירוֹתִי.

—זֹאת הִיא קְרִיאַת נִצְחוֹנוֹ שֶׁל לֵיסְטְרַד, “הַקוּקוּרֵיקוּ” שֶׁלוֹ, הֵעִיר הוֹלְמְס בְּבַת צְחוֹק מָרָה.— בְּכָל זֹאת אֶחְשֹב לְמִשְׁפָּט, כִּי עוֹד לֹא הִגִיעָה הָעֵת לַחְדוֹל מֵהָעִנְיָן הַזֶה וּלְהִזְנִיחוֹ. בְּכָל אֹפֶן הוֹכָחוֹת חֲדָשׁוֹת הֵן תָּמִיד כְּחֶרֶב פִּיפִיוֹת, הַיְכוֹלָה לְהִתְהַפֵּךְ הֵנָה וָהֵנָה, וְאֶפְשָׁר שֶׁתִּתְהַפֵךְ אֶל הָעֵבֶר הַהוּא, אֲשֶׁר לֵיסְטְרַד לֹא חָפֵץ כְּלָל לְהִפְנוֹתָהּ שָׁמָה. מַהֵר וְאֱכֹל אֶת אֲרוּחָתְךָ, וַטְסוֹן, וְנָקוּם שְׁנֵינוּ וְנִסַע נורְווּדָה וְנִרְאֶה מָה יֵשׁ לָנוּ לַעֲשׂוֹת. מַרְגִישׁ אֲנִי כִּי חֶבְרָתְךָ תִּהְיֶה נְחוּצָה לִי הַיוֹם וְגַם לְעֶזְרָתְךָ הַמוּסָרִית אֶהְיֶה זָקוּק.

שֵׁרְלָק עַצְמוֹ לֹא אָכַל מְאוּמָה. אֶחָד מִן הַדְבָרִים הַנִפְלָאִים בִּתְכוּנָתוֹ הָיָה זֶה, שֶׁבִּשְׁעַת הִתְרַגְשׁוּתוֹ וַעֲבוֹדַת מֹחוֹ הַגְדוֹלָה, הָיָה נִמְנָע מַקַחַת כָּל אֹכֶל אֶל פִּיו, וּלְעִתִּים קְרוֹבוֹת הָיָה מִשְׁתַּמֵשׁ לָרָעָה בְּאֹמֶץ גוּפוֹ הַגָדוֹל בְּמִדָה כָּזוּ, שֶׁהָיָה נוֹפֵל מִתְעַלֵף מֵאֲפִיסַת הַכֹּחוֹת.

“בְּרֶגַע זֶה אֵינֶנִי יָכוֹל לְבַזְבֵז אֶת כֹחוֹתַי וְאֶת עֲצַבַּי לִמְלֶאכֶת עִכּוּל הַמְזוֹנוֹת”, הָיָה עוֹנֶה לִי עַל מַחֳאוֹתַי שֶׁהָיִיתִי מוֹחֶה כְּנֶגֶד הַנְהָגָה זוֹ בְּתוֹר רוֹפֵא. לָכֵן לֹא הִתְפַּלֵאתִי כְּלָל בִּרְאוֹתִי, כִּי בְאוֹתוֹ הַבֹּקֶר לֹא נָגַע כְּלָל בְּהַמַאֲכָל אֲשֶׁר לְפָנָיו וְנָסַע אִתִּי נוֹרְווּדָה אַלִבָּא דְרִיקְנָא. הֲמוֹן סַקְרָנִים זוֹעֲפִים הִתְהַלְכוּ הֵנָה וָהֵנָה עַל יַד “דֵיפּ־דֵין־הוֹיז”; עַל יַד גָדֵר הַגִנָה שֶׁעַל יַד הַבַּיִת פְּגָשָׁנוּ לֵיסְטְרַד כְּשֶׁפָּנָיו מְאִירִים מִשִׂמְחַת הַצְלָחָתוֹ. מִדְבָרָיו נִשְׁמְעָה תְּרוּעַת נִצְחוֹנוֹ הַגַסָה.

— וּבְכֵן, מִ־ר הוֹלְמְס, הֶעָלָה בְּיָדְךָ לְהוֹכִיחַ, כִּי שָׁגִינוּ בְּמִשְׁפָּטֵנוּ?— קָרָא אֵלֵינוּ.

— עֲדַיִן לֹא בָאתִי לִידֵי שׁוּם מַסְקָנָה, — עָנָה רֵעִי.

— וַאֲנַחְנוּ בָּאנוּ אֶל מַסְקְנוֹתֵינוּ עוֹד מֵאֶתְמוֹל, וְהַיוֹם נִתְאַמְתוּ בְּאֹפֶן מְצוּיָן; עָלֶיךָ לְהוֹדוֹת, אֵפוֹא, כִּי הַפַּעַם עָבַרְנוּ אוֹתְךָ קְצָת, הוֹלְמַס אֲדוֹנִי!

— אִם אֶשְֹפֹּט לְפִי מַרְאֵה פָּנֶיךָ הַמַזְהִירִים, קָרָה אֵיזֶה דָבָר חָשוּב הַיוצֵא מִגֶדֶר הָרָגִיל,—הֵעִיר הוֹלְמְס.

לֵיסְטְרֵד פָּרַץ בִּשְׂחוֹק.

—הַדָבָר מוּבָן, כִּי לֹא יֶעֱרַב לְךָ בְּיוֹתֵר לִשְׁגוֹת וּלְהוֹדוֹת עַל שִׁגְגָתְךָ, כְּמוֹ שֶׁלֹא יִנְעַם דָבָר כָּזֶה לְכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ,— עָנָה מִתּוֹךְ עֲנָוָה שֶׁל גַאֲוָה, —אַךְ הֲלֹא אִי־אֶפְשָׁר לְאָדָם שֶׁיַחֲשֹׁב כִּי הַהַצְלָחָה תְלַוֵהוּ תָּמִיד עַל דַרְכּוֹ; וְכִי לֹא כֵן הַדָבָר, מִ־ר וַטְסוֹן? אוּלַי תוֹאִילוּ אֲדוֹנַי לָגֶשֶׁת עַד הֵנָה לְמַעַן תִּוָכְחוּ לָדַעַת, כִּי רַק צָדֹק צָדַקְתִּי בְּעָמְדִי עַל דַעְתִּי, כִּי רַק מֵק־פֵירְלִין הוּא הָאָשֵׁם בִּרְצִיחָה זוּ, הוּא וְלֹא אַחֵר!—

וּבְדַבְּרוֹ אֶת הַדְבָרִים הָאֵלֶה הָלַךְ לְפָנֵינוּ וַיְנַהֲגֵהוּ וַיְבִיאֵנוּ עַל מַעֲקֵה הַבַּיִת וּמִשָם אֶל פְּרוֹזְדוֹר הַבַּיִת הָאָפֵל. —אֶל חֶדֶר זֶה נִכְנַס הָרוֹצֵחַ, כַּנִרְאֶה, אַחֲרֵי מַעֲשֵׂה הָרֶצַח לְמַעַן קַחַת אֶת מִגְבַּעְתּוֹ,— הוֹסִיף לֵיסְטְרַד לְדַבֵּר, —וְכִי אֵין בִּרְצוֹנְכֶם לְהִתְבּוֹנֵן אֶל הַדָבָר הַזֶה?

וּבִתְנוּעָה טֵיאַטְרַלִית הִדְלִיק אֶת אֶחָד הַגַפְרוּרִים וּלְאוֹרוֹ הֶרְאָנוּ כֶּתֶם שֶׁל דָם עַל קִיר הַחֶדֶר הַלָבָן. כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב לֵיסְטְרַד אֶת גַפְרוּרוֹ אֶל הַקִיר, רָאִיתִי וְהִנֵה דָבָר זֶה שֶׁהֶרְאָה לָנוּ עַל הַקִיר הָיָה יוֹתֵר מִכֶּתֶם פָּשׁוּט שֶׁל דָם; זֶה הָיָה רשֶׁם שֶׁל אֲגוּדָל, רשֶׁם בָּרוּר וְנִרְאֶה עַד מְאד.

— הִתְבּוֹנֵן־נָא אֶל הַדָבָר הַזֶה בְּהַזְכוּכִית הַמַגְדֶלֶת אֲשֶׁר לְךָ, מִ־ר הוֹלְמְס.

— אֲנִי מִתְבּוֹנֵן אֶל זֶה גַם בְּלַאו הָכִי.

— אֶל נָכוֹן גָלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ, כִּי אֵין בְּכָל הָעוֹלָם שְׁתֵּי אֶצְבָּעוֹת אֲשֶׁר רְשָׁמֵיהֶן יִהְיוּ דוֹמִים זֶה לָזֶה.

—כֵּן, כֵּן, שָׁמַעְתִּי כְּבָר מֵעֵין זֶה.

— אִם כֵּן, הוֹאִילָה אֵפוֹא וְהַשְׁוֵה אֶת רשֶׁם הַדָם אֲשֶׁר עַל הַקִיר עִם רשֶׁם הָאֶצְבַּע אֲשֶׁר עַל הַדוֹנַג הַזֶה. זֶהוּ רָשְׁמוּ שֶׁל אֲגוּדָל יָדוֹ הַיְמָנִית שֶׁל מַק־פֵירְלִין, אֲשֶׁר צִוִיתִי לְהָכִין הַיוֹם בַּבֹּקֶר.

כַּאֲשֶׁר הִגִישׁ לֵיסְטְרַד אֶת חֲתִיכַת הַדוֹנַג אֲשֶׁר בְּיָדוֹ אֶל כֶּתֶם הַדָם אֲשֶׁר עַל הַקִיר הַמְסוּיָד, רָאִיתִי וְנוֹכַחְתִּי תֵכֶּף לָדַעַת גַם בְּלִי זְכוּכִית מַגְדֶלֶת, כִּי שְׁנֵי הָרְשָׁמִים הָאֵלֶה נַעֲשׂוּ בַאֲגוּדָל אֶחָד. וָאַרְגִישׁ וָאֵדַע אֶל נָכוֹן כִּי אֵין כָּל עֵצָה וְאֵין כָּל תַּחְבּוּלָה לְהַצִיל אֶת אִישׁ דְבָרֵנוּ מִכַּף המִשְׁפָּט.

— עַכְשָׁו אֵין עוֹד כָּל סָפֵק בַּדָבָר,— קָרָא הַשׁוֹטֵר.

— כֵּן הַדָבָר, אֵין עוֹד כָּל סָפֵק. הִסְכַּמְתִּי לוֹ גַם אָנִי.

—אֵין עוֹד כָּל סָפֵק— אִשֵׁר גַם הוֹלְמְס.

דְבַר־מָה הִפְלִיאֲנִי בְּקוֹלוֹ שֶׁל רֵעִי, וּבְאוֹתָהּ הַהַטְעָמָה שֶׁבָּהּ נֶאֶמְרוּ הַדְבָרִים הָאֵלֶה וּמִבְּלִי מֵשִׂים פָּנִיתִי אֵלָיו לְהִתְבּוֹנֵן בּוֹ. הִבַּטְתִּי וְלֹא הֶאֱמַנְתִּי לְמַרְאֵה עֵינָי. בִּפְנֵי רֵעִי בָּא שִׁנוּי גָדוֹל. הוּא הִתְאַמֵץ בְּכָל כֹּחוֹ לַעֲצֹר בְּעַד שִׂמְחָתוֹ הַפְּנִימִית אֲשֶׁר תְּקַפְתְהוּ. עֵינָיו הִבְרִיקוּ כַּכֹּכָבִים וְלִי נִדְמֶה כִּי הוּא מִשְׁתַּדֵל וּמִתְאַמֵץ בְּכָל כֹּחוֹתָיו לִבְלִי לִפְרוֹץ בִּצְחוֹק.

—אָכֵן פֶּלֶא הוּא הַדָבָר וִיְהִי לְפֶלֶא,— קָרָא כַּעֲבוֹר רִגְעֵי מִסְפָּר.— וְכִי מִי הָיָה יָכֹל לַחֲשֹׁוב כָּזֹאת? הוֹי, הוֹי, עַד כַּמָה יֵשׁ לְהִשָׁמֵר וּלְהִזָהֵר וְלִבְלִי הַאֲמִין בְּמַרְאֵה הָאָדָם הַחִיצוֹנִי! הֵן מַרְאֵהוּ מַרְאֵה צָעִיר תָּמִים וִישַׁר־דֶרֶךְ! אָכֵן, זֶה יְשַׁמֵשׁ לָנוּ לֶקַח טוֹב לִבְלִי נִשָׁעֵן בְּיוֹתֵר עַל שִׁכְלֵנוּ וְעַל שִׁקוּל דַעְתֵּנוּ, וְכִי לֹא כֵן הַדָבָר, לֵיסְטְרַד אֲדוֹנִי?

—אָמְנָם כֵּן הַדָבָר, אֲחָדִים מֵאִתָּנוּ הִגְדִישׁוּ אֶת הַסְאָה, בְּנָתְנָם אֶת לִבָּם כְּלֵב הָאֱלֹהִים וּבְחָשְׁבָם שֶׁאִי־אֶפְשָׁר לָהֶם לִטְעוֹת עוֹלָמִית,— עָנָה הַבַּלָשׁ.— חוּצְפָּתוֹ וְעֹז פָּנָיו שֶׁל הַפּוֹשֵׁעַ יָכְלוּ אָמְנָם לְהַתְעוֹת מִן הַדֶרֶךְ הַיְשָׁרָה וְאֶפְשָׁר הָיָה לִטְעוֹת בַּדָבָר.

—וְכַמָה עָלֵינוּ לִהְיוֹת אֲסִירֵי־תּוֹדָה לְהַמִקְרֶה שֶׁאוֹתוֹ צָעִיר הָדַק אֶת אֲגוּדָלוֹ הַמְגֹאָל בַּדָם בְּקִיר הַמְסוּיָד בְּגִשְׁתּוֹ אֵלָיו לָקַחַת אֶת כּוֹבָעוֹ! וּתְנוּעָה זוּ הֲלֹא כָּל־כַּךְ טִבְעִית וּרְגִילָה הִיא, אִם רַק נִתְבּוֹנֵן הֵיטֵב בַּדָבָר.— הוֹלְמְס דִּבֵּר אֶת דְבָרָיו אֵלֶה בִּמְנוּחָה וּבְרוּחַ שׁוֹקֶטֶת לְמַרְאִית עַיִן, אַךְ כָּל גוּפוֹ נִלְחַם עִם הַהִתְעוֹרְרוּת הַפְּנִימִית אֲשֶׁר תְּקָפַתְהוּ פִּתְאֹם.— דֶרֶךְ אֲגָב, לֵיסְטְרַד, מִי זֶה גִלָה אֶת הַדָבָר הַנִּכְבָּד הַזֶה?

— הַסוֹכֶנֶת אֲשֶׁר עַל הַבַּיִת, מָרַת לִיקְסִינְגְטוֹן, הִיא אֲשֶׁר הֵעִירָה אֶת דַעְתּוֹ שֶׁל הַשׁוֹטֵר אֲשֶׁר שָׁמַר פֹּה בַּלַיְלָה, עַל הַדָבָר הַזֶה.

— וְאַיֵה זֶה נִמְצָא שׁוֹטֵר זֶה בַּלַיְלָה?

— הוּא יָשַׁב וְשָׁמַר בַּחֲדַר הַמִטוֹת, בְּאוֹתוֹ הַחֶדֶר אֲשֶׁר בּוֹ נַעֲשָׂה דָבָר הָרֶצַח, לְמַעַן שְׁמֹר עַל הַחֶדֶר וְעַל כָּל אֲשֶׁר בּוֹ, כִּי לֹא יְשַׁנוּ בּוֹ דָבָר.

— וּמַדוּעַ זֶה לֹא הִרְגִישָׁה הַפּוֹלִיצִיָה בַּכֶּתֶם הַזֶה אֶתְמוֹל?

—לָנוּ לֹא הָיְתָה כָּל סִבָּה לִבְדוֹק הֵיטֵב אֶת הַפְּרוֹזְדוֹר; וְחוּץ מִזֶה נָתוּן הַכֶּתֶם לֹא בַּמָקוֹם הַגָלוּי וְהַנִרְאֶה לָעֵינַיִם תֵּכֶּף בְּבוֹאֵנוּ הַחֶדְרָה, כְּפִי שֶׁתֶּחֱזֶינָה זֹאת גַּם עֵינֶיךָ.

— מוּבָן, כִּי כֵּן הוּא הַדָבָר, כְּמוֹ שֶׁהִנְךָ אוֹמֵר. אֲנִי חוֹשֵׁב, כִּי אֵין כָּל סָפֵק בַּדָבָר, כִּי כֶּתֶם דַם זֶה נִמְצָא גַם אֶתְמוֹל עַל הַקִיר הַזֶה?

כַּאן הִבִּיט לֵיסְטְרַד עַל הוֹלְמְס בְּמִין מַבָּט כָּזֶה, כְּאִלוּ חָשַׁד בּוֹ שֶׁיָצָא פִּתְאֹם מִדַעְתּוֹ. הִנְנִי מוֹדֶה וּמִתְוַדֶה, כִּי גַם אֲנִי נִפְלֵאתִי מְאֹד בְּשָׁמְעִי אֶת הַטְעָמַת דְבָרָיו שֶׁל רֵעִי, הַטְעָמָה עֲלִיזָה לְמַדַי, וְאֶת הֶעָרָתוֹ שֶׁנִרְאֲתָה לִי לְחִסְרַת כָּל יְסוֹד.

— וְכִי חוֹשֵׁב הִנְךָ כִּי מַק־פֵירְלֵין עָזַב בַּלַיְלָה הַזֶה אֶת חֲדַר בֵּית הָאֲסוּרִים שֶׁהוּא כָּלוּא בוֹ וַיָבוֹא הֵנָה, לְמַעַן שִׂים עַל הַקִיר אֶת הָאוֹת הַזֶה אֲשֶׁר יָעִיד בּוֹ כְּמֵאָה עֵדִים?— קָרָא לֵיסְטְרַד.— הִנְנִי מֵעִיד עָלַי אֶת כָּל הָאֵיקְסְפֵּרְטִים שֶׁבָּעוֹלָם כִּי כֶּתֶם זֶה נַעֲשָׂה בָּאֲגוּדָל שֶׁל יָד.

— אֵין כָּל סָפֵק בְּדָבָר זֶה.

—וְזֶה דַי לִי. אִישׁ הַמַעֲשֶׂה הִנֵנִי, הוֹלְמְס אֲדוֹנִי,— וּבְמָצְאִי אֵיזוּ עוֹבָדָה אוֹ הוֹכָחָה אֲנִי מוֹצִיא מֵהֶן אֶת הַמַסְקָנוֹת הָרְאוּיוֹת, אִם יִהְיֶה לְךָ דָבָר אֵלַי תִּמְצָאֵנִי בַּחֲדַר הָאוֹרְחִים, בַּמָקוֹם שֶׁאֲנִי עוֹרֵךְ אֶת הַרְצָאָתִי בִּדְבַר כָּל הַמִקְרֶה הַזֶה.

הוֹלְמְס הִסְפִּיק בֵּין כֹּה וּבֵין כֹּה לָשׁוּב לִמְנוּחָתוֹ הָרְגִילָה, אַף עַל פִּי שֶׁנִדְמֶה לִי כִּי רוֹאֶה אֲנִי בְּפָנָיו רִשְׁמֵי צְחוֹק עָצוּר.

—זֶהוּ גִלוּי מַעֲצִיב מְאֹד, וְכִי לֹא כֵן הַדָבָר, וַטְסוֹן?— פָּנָה אֵלַי רֵעִי.— אַךְ בְּגִלוּי זֶה יֵשׁ דְבָרִים מוּזָרִים אֲחָדִים, אֲשֶׁר מֵהֶם בּוֹקַעַת וְעוֹלָה קֶרֶן תִּקְוָה לְאִישׁ דְבָרֵנוּ.

— הַאֻמְנָם! הוֹי, כַּמָה אֲנִי שָׂמֵחַ לְדָבָר זֶה! קָרָאתִי מִתּוֹךְ הִתְעוֹרְרוּת.— וַאֲנִי אָמַרְתִּי כִּי כְּבַר נִסְתַּם עָלָיו הַגוֹלָל וְאֵין לוֹ כָּל תִּקְוָה עוֹד.

— אֲנִי לֹא הָיִיתִי מַחְלִיט דָבָר זֶה כָּמוֹךָ, וַטְסוֹן יַקִירִי. שִׂים־נָא לִבְּךָ וְרָאִיתָ, כִּי בְּאוֹתָהּ הַהוֹכָחָה אֲשֶׁר לֵיסְטְרַד נוֹתֵן לָהּ עֶרֶךְ גָדוֹל כָּל־כַּךְ יֵשׁ חִסָרוֹן גָדוֹל אֶחָד.

— הָאֻמְנָם, הֲיוּכַל לִהְיוֹת כַּדָבָר הַזֶה! וְכִי מַה הוּא הַחִסָרוֹן, הוֹלְמְס רֵעִי?

—הַחִסָרוֹן הוּא בָּזֶה שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ אֶל נָכוֹן, כִּי כֶּתֶם זֶה לֹא הָיָה עַל הַקָיר הַזֶה בְּשָׁעָה שֶׁבָּדַקְתִּי אוֹתוֹ אֶתְמוֹל. וְעַתָּה, וַטְסוֹן, נֵלְכָה־נָא וּנְטַיֵל מְעַט בַּחוּץ, לְאוֹר הַשֶׁמֶשׁ.

נָבוּךְ כִּמְעַט אֲבָל בְּזִיק שֶׁל תִּקְוָה בְּלִבִּי, לִוִיתִי אֶת רֵעִי בְּטַיְלוֹ בְּגַן הַבַּיִת. הוּא הִקִיף אֶת הַבַּיִת מִכָּל עֲבָרָיו וַיִתְבּוֹנֵן הֵיטֵב אֶל כָּל עֵבֶר וָעֵבֶר. אַחַר נִכְנַס אֶל תּוֹךְ הַבַּיִת וְיִבְדְקֵהוּ בְּדִיקָה מְעוּלָה בְּכָל זָוִית וּבְכָל פִּנָה, מִן הַמַרְתֵּף עַד עֲלִיַת הַגָג. רֹב חֲדָרָיו הָיוּ רֵיקִים וּמִבְּלִי כָּל כְּלֵי־בַּיִת, וּבְכָל זֹאת בָּדַק הוֹלְמְס גַם אוֹתָם בְּדִיקָה מְעוּלָה מְאֹד. לִבְּסוֹף, בִּהְיוֹתֵנוּ בַּמִסְדְרוֹן שֶׁל הַדְיוֹטָה הָעֶלְיוֹנָה, אֲשֶׁר אֵלָיו נִפְתְּחוּ דַלְתוֹתֵיהֶם שֶׁל שְׁלֹשָׁה חֲדַרֵי־מִשְׁכָּב רֵיקִים, תָּקַף הַשְׂחוֹק עוֹד הַפַּעַם אֶת רֵעִי.

—אָמְנָם כֵּן, וַטְסוֹן,— פָּנָה רֵעִי וְאָמַר אֵלַי,— בְּעִנְיָן זֶה יֵשְׁנָם שִׂרְטוּטִים מַפְלִיאִים אֲחָדִים. אֲנִי חוֹשֵׁב כִּי כְּבָר הִגִיעָה הַשָׁעָה לְהַכְנִיס גַם אֶת לֵיסְטְרַד אֶל תּוֹךְ עֶצֶם הַדְבָרִים. הוּא לָעַג לָנוּ לִפְנֵי שָׁעָה, וְכָעֵת אֶפְשָׁר הַדָבָר שֶׁאֲנַחְנוּ נִלְעַג לוֹ, אִם יַעֲלֶה בְיָדִי לִפְתֹּוֹר הֵיטֵב אֶת הַחִידָה הַזֹאת. כֵּן, כֵּן, כָּעֵת דוֹמֶה אֲנִי, כִּי יָדֹעַ אֵדַע כְּבָר אֶת הַדֶרֶךְ לְפִתְרוֹנָהּ.

לִיסְטְרַד יָשַׁב עוֹד בַּחֲדַר הָאוֹרְחִים וְעָסַק עָדַיִן בַּעֲרִיכָתָהּ שֶׁל הַרְצָאָתוֹ בְּשָׁעָה שֶׁהוֹלְמְס נִגַשׂ אֵלָיו וְיַפְסִיקֶנוּ מֵעֲבוֹדָתוֹ.

— אִם לֹא אֶשְׁגֶה, אָמַרְתָּ לִי, כִּי הִנְךָ כּוֹתֵב כָּעֵת אֶת הַרְצָאָתְךָ בִּדְבַר הָעִנְיָן הַזֶה? —הִתְחִיל רֵעִי.

— כֵּן הַדָבָר, אֲנִי כּוֹתֵב.

— וְכִי אֵינְךָ חוֹשֵׁב כִּי כְתִיבָה זוּ מֻקְדֶמֶת הִיא קְצָת? אֵין אֲנִי יָכֹל לְהָשִׂיחַ אֶת דַעְתִּי מִזֶה, כִּי הַחֲקִירָה בְּעִנְיַן זֶה עוֹד לֹא נִגְמָרָה.

לֵיסְטְרַד יָדַע יוֹתֵר מִדַי אֶת הוֹלְמְס מִכְּדֵי שֶׁיִתְיַחֵס בְּקַלוּת רֹאשׁ לִדְבָרָיו. הוּא הִנִיחַ אֶת עֵטוֹ מִיָדוֹ וַיַעֲמִיד עַל הוֹלְמְס פָּנִים תְּמֵהִים.

—מַה הִנְךָ חָפֵץ לְהַגִיד בָּזֶה, מִ־ר הוֹלְמְס;

—אֲנִי חָפֵץ לְהַגִיד רַק אֶת זֹאת, כִּי בְּעִנְיָן זֶה יֵשׁ עֵד אֶחָד, אֲשֶׁר לֹא רָאִיתָ אוֹתוֹ עוֹד?

— וְאַתָּה, הֲיָכֹל תּוּכַל לַהֲבִיאוֹ הֵנָה?

— חוֹשֵׁב אֲנִי כִּי יָכֹל אוּכָל.

—וּבְכֵן, עֲשֵׂה אִתִּי אוֹת לְטוֹבָה וַהֲבִיאֵהוּ.

— אֶשְׁתַּדֵל בַּדָבָר. כַּמָה שׁוֹטְרִים נִמְצָאִים בִּרְשׁוּתְךָ בָּזֶה?

— שְׁלֹשָׁה.

— טוֹב הַדָבָר, מְצוּיָן מְאֹד! ־ קָרָא הוֹלְמְס— הִַרְשֵׁנִי־נָא לִשְׁאָלְךָ, וְכִי כֻּלָם הֵם אֲנָשִׁים חֲזָקִים וְגִדְלֵי הַקוֹמָה וּבַעֲלֵי קוֹלוֹת חֲזָקִים?

— אֵין כָּל סָפֵק בַּדָבָר, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינִי מֵבִין מַה עִנְיַן קוֹלוֹתֵיהֶם לְכָאן?

— אֶפְשָׁר הַדָבָר כִּי יִצְלַח בְּיָדִי לְגַלוֹת לְךָ אֶת זֶה וְעוֹד שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה דְבָרִים שֶׁאֵינְךָ יוֹדֵעַ עוֹד,—עָנָה הוֹלְמְס.— הוֹאִילָה־נָא וּקְרָא לְשׁוֹטְרֶיךָ הֵנָה וַאֲנִי אֲנַסֶה….

כַּעֲבוֹר חֲמִשָׁה רְגָעִים בָּאוּ שְׁלֹשֶׁת הַשׁוֹטְרִים וְיַעַמְדוּ בְּמִסְדְרוֹן הַבַּיִת.

—בְּתוֹךְ הָאָסָם אֲשֶׁר עַל יַד הַבַּיִת תִּמְצְאוּ תֶּבֶן לְמַדַי— פָּנָה אֲלֵיהֶם הוֹלְמְס,— בְּבַקָשָׁה מִכֶּם הָבִיאוּ־נָא הֵנָה שְׁנַיִם אֲלוּמוֹת. לְפִי הַשְׁעָרָתִי יוֹעִיל לָנוּ דָבָר זֶה לְהַזְמִין עַל יָדוֹ אֶת הָעֵד הֶחָסֵר לָנוּ בְּמַעֲשֵׂה הָרֶצַח. אֲנִי מוֹדֶה לָכֶם מְאֹד! אֲנִי מְקַוֶה כִּי גַם גַפְרוּרִים אֲחָדִים יִמָצְאוּ לְךָ בְּכִיסֶיךָ וַטְסוֹן. עַתָּה אֲבַקֶשְׁךָ מִ־ר לֵיסְטְרַד לַעֲלוֹת אִתִּי אֶל הַדְיוֹטָה הָעֶלְיוֹנָה.

כַּאֲשֶׁר סִפַּרְתִּי כְּבָר הָיָה שָׁם מִסְדְרוֹן רָחָב אֲשֶׁר אֵלָיו נִפְתְּחוּ דַלְתוֹת שְׁלֹשֶׁת חַדְרֵי מִשְׁכָּב רֵיקִים. בְּאַחַד מִקְצוֹת הַמִסְדְרוֹן הַזֶה הֶעֱמִידַנוּ הוֹלְמְס בְּשׁוּרָה. הַשׁוֹטְרִים הִצְטַחֲקוּ וְלֵיסְטְרַד הִבִּיט בְּעֵינֵי תִמָהוֹן עַל רֵעִי, וְגַם שְׂחוֹק שֶׁל בִּטוּל, גַם כַּעַס גַם תִּמָהוֹן נִרְאוּ חֲלִיפוֹת עַל פָּנָיו. הוֹלְמְס עָמַד לְפָנֵינוּ בְּמַעֲמָדוֹ שֶׁל קוֹסֵם וְעוֹשֵׂה־לְהָטִים הַמִתְכּוֹנֵן לְהַרְאוֹת אֶת מַעֲשֵׂי לְהָטָיו לִפְנֵי הַקָהָל.

— יִהְיֶה־נָא בְּטוּבְךָ, אֲדוֹנִי, לִשְׁלֹחַ אֶת הָאֶחָד מִשׁוֹטְרֶיךָ לְהָבִיא שְׁנֵי דְלָיַיִם מַיִם; אֶת הַתֶּבֶן שִׂימוּ הֵנָה עַל פְּנֵי הָרִצְפָּה, הַרְחִיקוּהוּ כִּמְעָט מִן הַכְּתָלִים אֲשֶׁר מִשְׁנֵי עֲבָרָיו. עַכְשָׁיו, חוֹשֵׁב אֲנִי, הַכֹּל כְּבָר מוּכָן.

פְּנֵי לֵיסְטְרַד אָדְמוּ מִקֶצֶף.

—נִרְאִים הַדְבָרִים כִּי הִנְךָ לוֹעֵג לָנוּ מִ־ר שֵׁרְלָק הוֹלְמְס,— קָרָא בְּקוֹל נִרְגָז.— אִם הִנְךָ יוֹדֵעַ דְבַר־מָה הֲלֹא תּוּכַל לֵאמֹר לָנוּ אֶת הַדָבָר בְּאֹפֶן פָּשׁוּט וּבְלִי כָּל מַעֲשֵׂי־הַשְׁטוּת הָאֵלֶה.

— הַאֲמִינָה לִי עַל דִבְרָתִי, לֵיסְטְרַד יַקִירִי, כִּי יֵשׁ טַעַם וְסִבָּה נְכוֹנָה לְמַעֲשַׂי שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה בְּאֹפֶן זֶה וְלֹא בְּאֹפֶן אַחֵר, אַתָּה הֲלֹא תִּזְכֹּר עוֹד, מִסְתָּמָה, כִּי לִפְנֵי שָׁעוֹת אֲחָדוֹת לָעַגְתָּ לִי, אָז כַּאֲשֶׁר זָרְחָה הַשֶׁמֶשׁ בַּחֲלוֹנוֹתֶיךָ… לָכֵן אֵין לָךְ לְהִתְאוֹנֵן עַל מַעֲשַׂי אֵלֶה, שֶׁיֵשׁ בָּהֶם אָמְנָם מְעַט מִן הַטֵיאַטְרַלִיוּת וְהָעֵסֶק הַגָדוֹל. הֲיָכֹל אוּכַל לְבַקֶשְׁךָ, וַטְסוֹן יַקִירִי, לִפְתֹּחַ אֶת הַחַלוֹן הַהוּא הַפּוֹנֶה הֶחָצֵרָה וּלְהַדְלִיק אֶת הַתֶּבֶן?

מִלֵאתִי בְּלִי טַעֲנוֹת וּמַעֲנוֹת אַחֲרֵי דְבָרָיו שֶׁל הוֹלְמְס. מוּרְדָף עַל יְדֵי הָרוּחַ שֶׁנָשַׁב דֶרֶךְ הַחַלוֹן הִתְפָּרֵץ הֶעָשָׁן שֶׁעָלָה מִן הַתֶּבֶן שֶׁהוּדְלַק עַל יָדִי וַיְמַלֵא אֶת כָּל הַמִסְדְרוֹן. הַתֶּבֶן דָלַק בְּקוֹל נֶפֶץ וְשָׁאוֹן.

— עַתָּה נִתְבּוֹנֵן־נָא וְנִרְאֶה אִם יִצְלַח בְּיָדֵנוּ לְהַעֲלוֹת אֶת הָעֵד הֶחָסֵר לָנוּ, לֵיסְטְרַד יַקִירִי. וְכִי יָכֹל אוּכַל לְבַקֶשְׁכֶם לִקְרֹא כֻּלְכֶם יַחַד קוֹל אֶחָד: “תַּבְעֵרָה”!? שִׁמְעוּ־נָא: אַחַת, שְׁתַּיִם, שָׁלֹשׁ!

—תַּבְעֵרָה!— צָעַקְנוּ כֻּלָנוּ בְּקוֹל גָדוֹל.

— מוֹדֶה אֲנִי לָכֶם מֵעֹמֶק לְבָבִי. אַךְ סִלְחוּ לִי אִם אַטְרִיחַ אֶתְכֶם עוֹד הַפָּעַם.

— תַּבְעֵרָה!

—עוֹד הַפַּעַם, אֲדוֹנַי, יַחַד וּבְקוֹל גָדוֹל.

—תַּבְעֵרָה!!!

קוֹל צְרִיחָתֵנוּ בְּוַדַאי שֶׁנִשְׁמַע בְּכָל נוְֹרווּד הַתַּחְתּוֹנָה.

לֹא הִסְפִּיק עוֹד הַקוֹל הַזֶה לְהִדֹם וְהִנֵה קָרָה מִקְרֶה מְעַנְיֵן עַד מְאֹד: בִּקְצֵה הַמִסְדְרוֹן הַשֵׁנִי נִפְתְּחָה פִּתְאֹם דֶלֶת סְתָרִים, אַף עַל פִּי שֶׁהַכֹּתֶל בַּמָקוֹם הַהוּא הָיָה נִרְאָה שָׁלֵם וְחָלָק בְּאֵין שָׁם אֲפִילוּ סֶדֶק כָּל שֶׁהוּא, וּבַר־נַשׁ קְצָר־הַקוֹמָה וּסְבוּךְ הַשֵׂעָר קָפַץ מִשָׁם כְּשָׁפָן שֶׁהֶחֱרִידוּהוּ מִמְאוּרָתוֹ.

—מְצֻיָן! עָנָה הוֹלְמְס וְאָמַר בְּקוֹל שָׁקֶט.— מַהֲרָה, וַטְסוֹן, וְהָרֵק אֶת דְלִי הַמַיִם עַל הַתֶּבֶן הַבּוֹעֵר, דַי יִהְיֶה בָּזֶה! הַרְשֵׁנִי־נָא לִיסְטְרַד, לְהַצִיג לְפָנֶיךָ אֶת הָעֵד הָרָאשִׁי שֶׁל מַעֲשֵׂה הָרֶצַח, אֶת הָאָדוֹן מִ־ר דְזוֹנֵס אָלְדֵיקְר.

לֵיסְטְרַד נָעַץ שְׁתֵּי עֵינַיִם תְּמֵהוֹת בָּאִישׁ הַקָטָן הַנָבוּךְ וְהַמִתְבּוֹנֵן עַל כָּל סְבִיבָיו מִתּוֹךְ מְבוּכָה, מִבְּלִי לְהָבִין אֶת אֲשֶׁר לְפָנָיו. הוּא מִצְמֵץ בְּעֵינָיו כְּאָדָם הַיוֹצֵא מִתּוֹךְ הָאֲפֵלָה אֶל תּוֹךְ הָאוֹרָה הַגְדוֹלָה, וּמַבָּטֵי עֵינָיו תָּעוּ וְעָבְרוּ מֵאֵת פָּנֵינוּ אֶל הַמְדוּרָה הַדוֹעֶכֶת וּמִן הַמְדוּרָה אֶל פָּנֵינוּ. פָּנָיו הָיוּ מְכֹעָרִים מְאֹד, וְאַכְזְרִיות, רֹעַ־לֵב, וְעָרְמָה נִשְׁקְפוּ מֵהֶם. עֵינָיו הָיוּ בְּהִירוֹת־אֲמוּצוֹת וּבַעֲלֵי רִיסִים לְבָנִים.

— מַה פֵּרוּשׁ כָּל זֶה?— שָׁאַל לִבְּסוֹף לֵיסְטְרַד, בְּשׁוּב אֵלָיו רוּחוֹ כִּמְעָט.— מַה עָשִׂיתָ בְּכָל הָעֵת הַזֹאת? הֲלֹא תַּעֲנֶה!

אָלְדֵיקְר הִתְאַמֵץ לְהִצְטַחֵק מִתּוֹךְ מְבוּכָה, בְּהִסוֹגוֹ אָחוֹר כִּמְעָט מֵאֵת פְּנֵי הַפָּקִיד אֲשֶׁר הִתְאַדְמוּ מֵרֹב כַּעַס וָחֵמָה.

—אֲנִי לֹא גָרַמְתִּי כָּל נֶזֶק לְשׁוּם אִישׁ!

— אַתָּה לֹא גָרַמְתָּ כָּל נֶזֶק? אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת כָּל מַה שֶׁהָיָה בִּיכָלְתְּךָ לְמַעַן הַעֲלוֹת לַגַרְדֹם אִישׁ נָקִי וְתָמִים. אִלְמָלֵא הָאָדוֹן הַזֶה, מִי יוֹדֵעַ אִם לֹא הָיִיתָ מֵפִיק אֶת זְמָמְךָ הָרָע.

הַנָבָל פָּרַץ בְּבֶכִי:

—עַל דִבְרָתִי אֲנִי מַבְטִיחַ לָכֶם, כִּי כָּל זֶה הָיָה רַק הֲלָצָה, רַק לָצוֹן חָמַדְתִּי לִי וְלֹא יוֹתֵר.

— לָצוֹן! וְלָזֶה הִנְךָ קוֹרֵא בְּשֵׁם לָצוֹן? הִנְנִי מַבְטִיחֲךָ כִּי לָצוֹן זֶה יַעֲלֶה לְךָ בְּיֹקֶר. הוֹבִילוּהוּ מִזֶה אֶל חַדְרֵי הַבַּיִת הַתַּחְתּוֹנִים וְשִׁמְרוּ עָלָיו בַּחֲדַר הָאוֹרְחִים עַד בּוֹאִי. מִ־ר הוֹלְמְס! ־ הוֹסִיף הַפָּקִיד אַחֲרֵי רֶדֶת הַשׁוֹטְרִים עִם הָאָסִיר לְמָטָה,— אֲנִי לֹא יָכֹלְתִּי לְדַבֵּר אֶת דְבָרַי בְּמַעֲמָדָם שֶׁל הַשׁוֹטְרִים, אַךְ לֹא אֶמָנַע מִדַבֵּר אוֹתָם בְּמַעֲמָדוֹ שֶׁל הַד־ר וַטְסוֹן; זֶה שֶׁעָשִׂיתָ כָּעֵת הוּא הַדָבָר הַיוֹתֵר נִפְלָא אֲשֶׁר עָשִׂיתָ בְּכָל יְמֵי חַיֶיךָ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינֶנִי מֵבִין כֵּיצַד הִצְלַחְתָּ לַעֲשׂוֹתוֹ. אַתָּה הִצַלְתָּ מִמָוֶת חַיֵי אִישׁ נָקִי וְתָמִים וְאוֹתִי הִצַלְתָּ מִשְׁגִיאָה נוֹרָאָה אֲשֶׁר הָיְתָה יְכֹלָה לְהַטִיל עַל שְׁמִי חֶרְפַּת עוֹלָם אֲשֶׁר לֹא תִּמָחֶה.

הוֹלְמְס הִצְטַחֵק וַיְטַפַּח לְלֵיסְטְרַד עַל שִׁכְמוֹ.

— שִׁמְךָ, לֵיסְטְרַד, מְכֻבָּדִי, לֹא רַק שֶׁלֹא יְחוּלָל, אֶלָא גַם הִכָּבֵד יִכָּבֵד וּתְהִלָה חֲדָשָׁה תִּוָסֵף עַל תְּהִלָתוֹ, כַּאֲשֶׁר תִּוָכַח בְּעַצְמֶךָ. רֵד, יַקִירִי, אֶל חֲדַר הָאוֹרְחִים וְתַקֵן כִּמְעַט אֶת הַרְצָאָתְךָ אֲשֶׁר הִנְךָ עוֹרֵךְ וְאָז יָבִינוּ הַכֹּל כַּמָה קָשֶׁה הַדָבָר לְרַמוֹת וּלְהוֹנוֹת אֶת פְּקִיד הַבַּלָשִׁים, אֶת מִ־ר לֵיסְטְרַד.

— וְאַתָּה, אֲדוֹנִי, אֵינְךָ חֵפֶץ שֶׁיַזְכִּירוּ אֶת שִׁמְךָ בִּמְאֹרָע זֶה?

— לֹא, אֵינֶנִי חָפֵץ. הָעֲבוֹדָה עַצְמָהּ הִיא שְׂכָרִי; אֶפְשָׁר הַדָבָר, כִּי עוֹד יָבוֹאוּ יָמִים,— כְּמוּבָן, יִהְיֶה זֶה בֶּעָתִיד לֹא קָרוֹב,— וַאֲנִי אַרְשֶׁה לְסוֹפֵר דִבְרֵי יָמַי הַשַׁקְדָן, לָשׁוּב עוֹד הַפַּעַם אֶל עֵטוֹ וְאֶל גִלְיוֹנוֹתָיו; וְכִי לֹא כֵן, וַטְסוֹן? אַךְ לְעֵת־עַתָּה נֵלֵך־נָא וְנִתְבּוֹנֵן אֶל חוּרוֹ שֶׁל הָעַכְבָּר הַזֶה.

בְּסוֹפוֹ שֶׁל הַמִסְדְרוֹן הָיָה חַיִץ דַק בְּמֶרְחַק שֵׁשׁ רֶגֶל מִקִיר הַבַּיִת, וּבְאוֹתוֹ הַחַיִץ הָיְתָה עֲשׂוּיָה דֶלֶת נִסְתָּרָה אֲשֶׁר אִי־אֶפְשָׁר הָיָה לְהַרְגִישׁ בָּהּ. הָאוֹר חָדַר אֶל תּוֹךְ חֲדַר סְתָרִים זֶה דֶרֶךְ בְּקִיעִים אֲחָדִים בְּגַג הַבַּיִת, וּבְתוֹכוֹ נִמְצְאוּ אִי־אֵלוּ רָהִיטִים, לֹא הַרְבֵּה מָזוֹן וּמַיִם, גַם סְפָרִים וּמַעֲטָפוֹת אֲחָדִים וּנְיָר לִכְתּוֹב עָלָיו.

— אָכֵן, טוֹב לַגֶבֶר לָדַעַת אֶת חָכְמַת הַבִּנְִיָה!— הֵעִיר הוֹלְמְס בְּצֵאתֵנוּ מֵאֵת חֲדַר־סְתָרִים זֶה.— אֲדוֹן הַבַּיִת הַזֶה הֵכִין לוֹ מָעוֹן צָנוּעַ זֶה מִבְּלִי אֲשֶׁר יָדַע עַל אוֹדוֹתָיו כָּל אִישׁ, חוּץ, כְּמוּבָן מִסוֹכֶנֶת בֵּיתוֹ, אֲשֶׁר אֲנִי בִּמְקוֹמְךָ, מִ־ר לִיסְטְרַד, הַייִתִי אוֹסֵר אוֹתָהּ תֵּכֶּף יַחַד עִם אֲדוֹנָהּ, מִבְּלִי לְאַבֵּד אַף רָגַע.

— אֲנִי אֶעֱשֶׂה כִדְבָרֶיךָ. אַךְ אֵיכָכָה זֶה גִלִיתָ אֶת הַמַחֲבוֹא הַנִפְלָא הַזֶה?

—עוֹד מֵרֵאשִׁית חֲקִירָתִי בְּעִנְיָן זֶה נִקְבַּע הָרַעֲיוֹן בְּקִרְבִּי, כִּי בַר־נַשׁ זֶה צָרִיךְ לְהִמָצֵא בְּאַחַד הַמְקוֹמוֹת הַנִסְתָּרִים אֲשֶׁר בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ. כַּאֲשֶׁר מַדֹתִי בִּצְעָדַי אֶת מִדַת הַמִסְדְרוֹן הָעֶלְיוֹן מְצָאתִיו קָצֵר בְּשֵׁשׁ רֶגֶל מֵהַמִסְדְרוֹן אֲשֶׁר תַּחְתָּיו, וָאֵדַע אֶל נָכוֹן כִּי הוּא נִמְצָא פֹּה. שֵׁעַר שִׂעַרְתִּי כִּי לֹא יָקוּם בּוֹ רוּחַ לְהִשָׁאֵר בְּמַחֲבוֹאוֹ בְּשָׁמְעוֹ כִּי נָפְלָה דְלֵקָה בַּבָּיִת.

אָמְנָם, יָכֹל יָכֹלְתִּי לְהוֹצִיאוֹ מֵחוֹרוֹ בְּאֹפֶן פָּשׁוּט, אַךְ חָפַצְתִּי לַעֲשׂוֹת שַׁעֲשׁוּעִים לְנַפְשִׁי, בְּהַכְרִיחִי אוֹתוֹ לָצֵאת בְּעַצְמוֹ מִמְקוֹם מַחֲבוֹאוֹ; חוּץ מִזֶה הָיָה עָלַי לְהָתֵל מְעַט בְּךָ, לֵיסְטְרַד יַקִירִי, וְהָיָה לְךָ דָבָר זֶה לְשִׁלוּמִים עַל הַלַעַג שֶׁלָעַגְתָּ לִי הַיוֹם בַּבֹּקֶר.

— אָכֵן צָדַקְתָּ, אֲדוֹנִי, וְכִגְמוּל יָדַי הֲשִׁיבוֹתָ לִי, אַךְ אֱמֹר־נָא אֵיכָה זֶה בָּאתָ לִידֵי הַהַכָּרָה, כִּי אֲדוֹן הַבַּיִת חַי עוֹדֶנוּ וְהוּא מִסְתַּתֵּר בְּבֵיתוֹ?

—הָרַעְיוֹן הַזֶה נִקְבַּע בִּלְבָבִי אַחֲרֵי רְאוֹתִי אֶת רֹשֶם הָאֲגוּדָל הַמְגֹאָל בְּדָם עַל קִיר הַפְּרוֹזְדוֹר. אַתָּה, לֵיסְטְרַד, אָמַרְתָּ אָז, כִּי אֵין כְּבָר כָּל סָפֵק בַּדָבָר; וְאַף אָמְנָם לֹא הָיָה עוֹד אַחֲרֵי הַדָבָר הַזֶה כָּל סָפֵק, אַךְ בְּמוּבָן אַחֵר לְגַמְרִי. אֲנִי יוֹדֵעַ בְּבֵרוּר, כִּי כֶּתֶם־דָם זֶה לֹא הָיָה עוֹד אֶתְמוֹל עַל הַקִיר. הֵן אֲנִי שָׂם לֵב תָּמִיד אֶל כָּל פֶּרֶט וָפֶרֶט וַאֲפִילוּ אֶל הַיוֹתֵר קָטֹן, כְּפִי אֲשֶׁר הִנְךָ יוֹדֵעַ מִסְתָּמָה; וְלָכֵן בָּדַקְתִּי גַם אֶת קִירוֹת הַפְּרוֹזְדוֹר וָאֵדַע אֶל נָכוֹן כִּי נְקִיִים הָיוּ, וְכָל כֶּתֶם שֶׁל דָם לֹא נִמְצָא עֲלֵיהֶם. נִמְצָא, כִּי הַכֶּתֶם נַעֲשָׂה בְּמֶשֶׁךְ הַלַיְלָה.

—וְאֵיכָכָה זֶה?

—בְּאֹפֶן פָּשׁוּט מְאֹד. כַּאֲשֶׁר חָתְמוּ אֶת מַעֲטָפוֹת הַנְיָרוֹת וְהַתְּעוּדוֹת בִּקֵשׁ אוֹלְדֵיקֶר מֵאֵת מַק־ פֵירְלֵין, כִּי יַהֲדֹק בְּאֶצְבָּעוֹ אֶת חֹתַם הַשַׁעֲוָה עַל הָאַחַת מֵהֶן. זֶה הָיָה כָּל־כָּךְ טִבְעִי, עַד כִּי אוֹתוֹ צָעִיר— בָּטוּחַ אָנִי— לֹא שָׂם לֵב לָזֶה כְּלָל.

אֶפְשָׁר הַדָבָר כִּי גַם אוֹלְדֵיקְר לֹא חָשַׁב בַּתְּחִלָה לְהִשְׁתַּמֵשׁ בַּתַּחְבּוּלָה הַזֹאת, וְרַק בְּעֵת שִׁבְתּוֹ בְּמַחֲבוֹאוֹ, בְּחָשְׁבוֹ לוֹ בִּמְנוּחָה עַל דְבַר הָרֶשֶׁת שֶׁפָּרַשׂ לְרַגְלֵי אִישׁ חֶרְמוֹ, עָלָה פִתְאֹם עַל דַעְתּוֹ, כִּי רשֶׁם אֲגוּדָלוֹ שֶׁל מַק־פֵירְלֵין יָכֹל לְהָעִיד עָלָיו בְּאֹפֶן שֶׁאֵין לְהַכְּחִישׁוֹ. וְהֲלֹא אֵין לְךָ דָבָר קַל מֵעֲשׂוֹת בְּשַׁעֲוָה רַכָּה רשֶׁם אַחֵר מֵהָרֹשֶם שֶׁהָיָה תַּחַת יָדוֹ, לְלַכְלֵךְ אוֹתוֹ בַּדָם,— טִפּוֹת אֲחָדוֹת שֶׁל דָם אֶפְשָׁר לְהוֹצִיא מִתּוֹךְ הָאֶצְבַּע עַל יְדֵי דְקִירַת מַחַט— וְלָשׂוּם רשֶׁם זֶה בְּמָקוֹם נִרְאֶה עַל גַּבֵּי הַקִיר בְּעֶזְרַת הַסוֹכֶנֶת. אִם תְּעַיֵן בְּהַתְּעוּדוֹת וְהַנְיָרוֹת שֶׁלָקַח הַנָבָל הַזֶה אִתּוֹ אֶל חֲדַר־מַחֲבוֹאוֹ, בָּטוּחַ אֲנִי,— יֶתֶר עַל כֵּן; אֲנִי נָכוֹן לְהִתְעָרֵב אִתְּךָ עַל זֶה,— כִּי תִּמְצָא שָׁמָה אֶת אוֹתָהּ הַמַעֲטָפָה הַחֲתוּמָה בְּרשֶׁם הָאֲגוּדָל.

— נִפְלָא הַדָבָר!— קָרָא לֵיסְטְרַד,—נִפְלָא וּמְצוּיָן! לְפִי דְבָרֶיךָ יוֹצֵא כָּל זֶה בָּרוּר וְנָכוֹן כִּנְכוֹן הַיוֹם. אַךְ אֶת הָאַחַת אֵינֶנִי מֵבִין: לְאֵיזֶה צֹרֶךְ נֶעֶשְׂתָה כָּל הָרַמָאוּת הַנִפְלָאָה הַזֹאת?

מְעַנְיֵן הָיָה לְהִתְבּוֹנֵן וְלִרְאוֹת אֵיךְ חָלְפוּ לָהֶם פִּתְאֹם כָּל גַאֲוָתוֹ וְרוּם עֵינָיו שֶׁל הַפָּקִיד הַיָהִיר, וְאֶת מְקוֹמָם לָקְחָה הַסַקְרָנוּת, סַקְרָנוּת שֶׁל תַּלְמִיד קָטֹן הַשׁוֹאֵל מֵאֵת מוֹרוֹ שֶׁיְבִנֵהוּ אֶת זֶה שֶׁהוּא אֵינֶנוּ מֵבִין עוֹד.

—אֵינֶנִי חוֹשֵׁב כִּי יִקְשֶׁה מִמֶנִי לַהֲבִינְךָ גַם אֶת הַדָבָר הַזֶה. — אוֹתוֹ הַדְזֵ’נְטִילְמֶן הַמְחַכֶּה לָנוּ בַּחֲדַר־הָאוֹרְחִים מִתַּחַת, הוּא אָדָם עָרוּם, רַע־לֵב וְאַכְזָרִי וּבַעַל נִכְלֵי־מִרְמָה עַד מְאוֹד. הֲלֹא תֵדַע כִּי אִמוֹ שֶׁל מַק־פֵירְלֵין הֵשִׁיבָה בִּימֵי נְעוּרֶיהָ אֶת פָּנָיו רֵיקָם, כַּאֲשֶׁר חָפֵץ לְקַחְתָּהּ לוֹ לְאִשָה? לֹא, אֵינְךָ יוֹדֵעַ אֶת זֹאת? וַהֲלֹא הַזְהֵר הִזְהַרְתִּיךָ וְאָמֹר אָמַרְתִּי לְךָ, כִּי עָלֶיךָ לִנְסוֹעַ מֵרֹאשׁ אֶל בְּלֵיקְהֵיט וְרַק אַחַר כָּךְ אֶל נוֹרְווּד… וּבְכֵן, אוֹתוֹ הָעֶלְבּוֹן אֲשֶׁר הֶעֱלִיבָה אוֹתוֹ הָאִשָׁה הַהִיא בִּימֵי עֲלוּמֶיהָ, לֹא נָתַן לוֹ מָנוֹחַ כָּל יָמָיו, וְכָל יָמָיו חָשַׁב מַחְשְׁבוֹת נָקָם, אַךְ כָּל הִזְדַמְנוּת לֹא נִמְצְאָה לוֹ כַּנִרְאֶה. בַּשָׁנָה הָאַחֲרוֹנָה אוֹ בִּשְׁתֵּי הַשָׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת לֹא הִצְלִיחַ נָבָל זֶה בַּעֲסָקָיו, וּכְפִי שֶׁאֲנִי מְשָׁעֵר הָיָה מַצָבוֹ הַפִינַנְסִי קָשֶׁה לְמַדָי. אָז נִמְלַךְ עָלָיו לִבּוֹ לְהוֹלִיךְ שׁוֹלָל אֶת בַּעֲלֵי־חוֹבוֹתָיו, וּלְתַכְלִית זוּ קָם וַיִתֵּן שִׁטְרֵי־הַמְחָאָה עַל סְכוּמֵי־כֶּסֶף גְדוֹלִים לְאֵיזֶה מִ־ר קוֹרְנֵלִיוּס, אֲשֶׁר כְּפִי הַשְׁעָרָתִי הִנֵהוּ מִ־ר אוֹלְדֵיקְר בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ בִּשְׁמוֹ הֶחָדָשׁ אֲשֶׁר בָּדָא לוֹ. אֶת הַהַמְחָאוֹת הָאֵלֶה לֹא עָלָה בְיָדִי לִמְצֹא בֵּין תְּעוּדוֹתָיו, אַךְ בָּטוּחַ אֲנִי, כִּי הִכְנִיס אוֹתָן אֶל אַחַד הַבַּנְקִים בְּאַחַת מֵעָרֵי הַשָׂדֶה, בַּמָקוֹם אֲשֶׁר בַּנָאי עָרוּם זֶה הָיָה חַי לוֹ אֶת חַייָו הַחֲדָשִׁים בְּתוֹר מִ־ר קוֹרְנֵלִיוּס. הוּא חָשַׁב לְהֵעָלֵם סוֹף סוֹף מִן הָאֹפֶק בְּתוֹר מִ־ר אוּלְדֵיקְר, לְהוֹצִיא אֶת הַכֶּסֶף מִן הַבַּנְק לְמַעַן הַתְחִיל חַיִים חֲדָשִׁים בְּמָקוֹם שֶׁאֵין מַכִּירִים אוֹתוֹ.

— זֶהוּ קָרוֹב מְאוֹד אֶל הָאֱמֶת.

אָז עָלְתָה מַחֲשָׁבָה לְפָנָיו, כִּי הוּא יָכֹל לְהֵחָלֵץ מִכַּף רוֹדְפָיו וְגַם לְהִנָקֵם נְקָמָה אַכְזְרִיָה מֵאֵת אֵשֶׁת־חֶרְמוֹ, אֲשֶׁר הֶעֱלִיבָה אוֹתוֹ בְּשֶׁכְּבָר הַיָמִים, אִם יַעֲלֶה בְּיָדוֹ לַסַבֵּב אֶת פְּנֵי הַדְבָרִים בְּאֹפֶן כָּזֶה שֶׁיַחְשְׁבוּ כִּי הוּא נֶהֱרַג בִּידֵי בֶּן הָאִשָׁה הַהִיא.

זֹאת הָיְתָה אָמְנָם הַמְצָאָה גְאוֹנִית, וְאוֹתוֹ נָבָל הוֹצִיא אוֹתָהּ אֶל הַפֹּעַל בְּאֹפֶן מְצוּיָן. אוֹתָהּ הַהַמְצָאָה שֶׁל הַצַוָאָה, הַנְסִיעָה בְּסוֹד אֶל נוֹרווּד, נְסִיעָה שֶׁגַם אֲבוֹתָיו שֶׁל מַק־פֵירְלֵין לֹא יָדְעוּ עַל אוֹדוֹתָהּ דָבָר, אָבְדַן הַמַקֵל, הַדָם, שִׁיוּרֵי הַבָּשָׂר הַנִּשְׂרָף וְהַכַּפְתּוֹרִים בֵּין הָאוּדִים הָעֲשֵׁנִים, — כָּל זֶה הוּא מְצוּיָן וְנִפְלָא עַד מְאֹד. זאֹת הָיְתָה מַלְכֹּדֶת, אֲשֶׁר, כְּפִי שֶׁחָשַׁבְתִּי שָׁעוֹת אֲחָדוֹת לִפְנֵי זֶה, אֵין כָּל אֶפְשְׁרוּת לְהִנָצֵל מִמֶנָה. אַךְ לְנָבָל זֶה חָסֵר אוֹתוֹ הַכִּשָרוֹן הַמְיוּחָד רַק לְהַגְאוֹנִים, —כִּשְרוֹן הַמִדָה; הַכִּשָרוֹן לַעֲשׂוֹת אֶת הַדָבָר בְּמִדָתוֹ הָרְאוּיָה וּלְהֵעָצֵר בִּזְמַנוֹ; הוּא חָפֵץ לְתַקֵן אֶת זֶה שֶׁהָיָה כְּבָר מְתוּקָן כָּל צָרְכּוֹ גַם בְּלַאו הָכִי, הוּא חָפֵץ לַהֲדֹק עוֹד יוֹתֵר אֶת הַחֶבֶל עַל צַוְארֵי הַנֶאֱשָׁם, וּבָזֶה קִלְקֵל אֶת הַכֹּל. הָבָה, נֵרֵד־נָא לְמַטָה, לֵיסְטְרַד, כִּי בְּדַעְתִּי לִשְׁאֹול אֶת בַּעַל־דְבָרֵינוּ שְׁאֵלוֹת אֲחָדוֹת.

הַבַּנָאִי הַנוֹכֵל יָשַׁב בַּחֲדַר־הָאוֹרְחִים אֲשֶׁר בְּבֵיתוֹ, בֵּין שְׁנֵי הַשׁוֹטְרִים בַּתָּוֶךְ.

— זֹאת הָיְתָה רַק הֲלָצָה, אֲדוֹנִי הַטוֹב, רַק הֲלָצָה וְלֹא יוֹתֵר,— עַל הַדְבָרִים הָאֵלֶה חָזַר בְּלִי הֲפוּגוֹת בְּקוֹל בּוֹכִים.— הֲלֹא תַּאֲמִין לִי, אֲדוֹנִי, כִּי הִסְתַּתַּרְתִּי בְּמַחֲבוֹאִי רַק בִּשְׁבִיל זֶה שֶׁחָפַצְתִּי לִרְאוֹת אֶת הָרֹשֶם שֶׁיַעֲשֶׂה דְבַר הֵעָלְמִי הַפְּתְאֹמִי; הֲלֹא לֹא תָשִׂימוּ עָלַי עֲוֹן מַחְשָׁבָה רָעָה, כִּי הִתְכַּוַנְתִּי חָלִילָה לְהָרַע לְמַק־ פֵירְלֵין הַצָעִיר וְלִגְרוֹם לוֹ רָעָה!

— דָבָר זֶה הוּא עִנְיָן לְהַשׁוֹפְטִים לַעֲנוֹת בּו,—עָנָה לֵיסְטְרַד,— וְעַתָּה, אֵיךְ שֶׁיִהְיֶה הַדָבָר, וַאֲנַחְנוּ נֶאֱסֹר אוֹתְךָ בְּתוֹר אָשֵׁם בְּקֶשֶׁר שֶׁקָשַׁרְתָּ עַל חַיֵי אִישׁ נָקִי וְחַף מִפֶּשַׁע, וְאֶפְשָׁר שֶׁיִמְצְאוּ הַשׁוֹפְטִים בְּמַעֲשֶׂיךָ גַם סִימָנִים שֶׁל הִתְכּוֹנְנוּת לְמַעֲשֵׂה רֶצַח.

— וְאֶל נָכוֹן תֶּחֱזֶינָה עוֹד עֵינֶיךָ בְּרֶדֶת בַּעֲלֵי־חוֹבוֹתֶיךָ אֶל תּוֹךְ נְכָסֶיךָ וּבְקַחְתָּם לָהֶם אֶת כָּל הַכֶּסֶף שֶׁהוּשַׂם בְּבֵית הַבַּנְק עַל שְׁמוֹ שֶׁל מִ־ר קוֹרְנֶלְיוּס,— הוֹסִיף הוֹלְמְס עַל דִבְרֵי לֵיסְטְרַד.

הָאָדָם הַקָטָן רָעַד בְּכָל גוּפוֹ בְּשָׁמְעוֹ אֶת הַדְבָרִים הָאֵלֶה, וַיָשֶׂם אֶת עֵינָיו הָאַכְזָרִיוֹת בִּפְנֵי רֵעִי.

— הַרְבֵּה אֲנִי חַיָב לְךָ,— קָרָא אֵלָיו בְּזַעַם נוֹרָא,— וְעוֹד יָבוֹא הַיוֹם וַאֲשַׁלֵם לְךָ כִּגְמוּלֵךָ.

הוֹלְמְס הִצְטַחֵק בְּקוֹרַת־רוּחַ.

— מְקַוֶה אֲנִי, כִּי בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים אֲחָדוֹת תִּהְיֶה עָסוּק בְּיוֹתֵר וְלִבְּךָ לֹא יֵלֵךְ אָז אַחֲרֵי דְבָרִים כָּאֵלֶה, — עָנָה רֵעִי.— אַךְ אֱמֹר־נָא לִי, בְּבַקָשָׁה מִמְךָ, מַה זֶה שַׂמְתָּ בְּתוֹךְ הָעֵצִים הַשְׂרוּפִים חוּץ מִמִכְנְסֶיךָ הַיְשָׁנִים; כֶּלֶב מֵת, שְׁפַנִים אֲחָדִים אוֹ אֵיזֶה דָבָר אַחֵר? אֵינְךָ חָפֵץ לַעֲנוֹת עַל שְׁאֵלָתִי? אָכֵן זֶהוּ כְּבָר לֹא יָפֶה! אַךְ לוּ יִהִי כָּכָה. לְפִי דַעְתִּי הָיָה דַי בִּשְׁנֵי שְׁפַנִים גַם לְצֹרֶךְ כִּתְמֵי הַדָם וְגַם לְצֹרֶךְ הַבָּשָׂר הַשָׂרוּף. אִם תִּגַשׁ, וַטְסוֹן, בִּזְמַן מִן הַזְמַנִים לְסַפֵּר אֶת דְבַר הַמִקְרֶה הַזֶה, וְכָתַבְתָּ, כִּי הַדָם שֶׁנִשְׁפַּךְ בָּזֶה הָיָה דָם שְׁפַנִים.