בִּקּוּרָיו שֶׁל הָאִינְסְפֵּקְטוֹר הָרָאשִׁי שֶׁל הַפּוֹלִצִיָה, לֵיסְטְרַד לֹא הָיוּ יִקְרֵי הַמְּצִיאוּת בְּבֵיתֵנוּ. וּבְבַקְרוֹ לִפְעָמִים, לְעִתּוֹת בָּעֶרֶב אֶת מְעוֹנֵנוּ הַפָּשׁוּט וְהַצָּנוּעַ, הָיָה אוֹרֵחַ רָצוּי לְמִ–ר שֵׁרְלָק הוֹלְמָס, אֲשֶׁר בְּאֹפֶן כָּזֶה, הָיְתָה לוֹ הַיְכֹלֶת לְהִתְחֲקוֹת עַל כָּל הַנַּעֲשֶׂה וְהַנִּשְׁמָע בְּהַפְּקִידוּת הָרָאשִׁית שֶׁל הַפּוֹלִיצִיָה. בְּתוֹר שִׁלּוּמִים בְּעַד הַחֲדָשׁוֹת שֶׁלֵיסְטְרַד הָיָה מֵבִיא לוֹ, הָיָה שֵׁרְלָק נָכוֹן תָּמִיד לְהַטוֹת אֹזֶן קַשֶׁבֶת וְלִשְׁמֹעַ בְּשׂוּם לֵב אֶת פִּרְטֵיהֶם שֶׁל אוֹתָם הָעִנְיָנִים שֶׁנִּמְסְרוּ לִידֵי לֵיסְטְרַד לְשֵׁם חֲקִירָה וּדְרִישָׁה, וּלְעִתִּים לֹא רְחוֹקוֹת, אַף שֶׁהוּא לֹא הִתְעָרֵב בְּעִנְיָנִים אֵלוּ, הָיָה לוֹ לְעֵזֶר בַּעֲצוֹתָיו וּבְהוֹרָאוֹתָיו הַמְיוּסָדוֹת עַל יְדִיעוֹתָיו הַמְרֻבּוֹת וְנִסְיוֹנוֹ הַגָדוֹל.

בְּאוֹתוֹ עֶרֶב אֲשֶׁר אוֹדוֹתָיו יְדֻבָּר בָּזֶה, שָׂח לוֹ לֵיסְטְרַד, אֲשֶׁר נִכְנַס אֵלֵינוּ, וּפִטְפֵּט עַל דְבַר מֶזֶג הָאֲוִיר וְעַל דְבַר הַחֲדָשׁוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת שֶׁבָּאוּ בָּעִתּוֹנִים. אַחַר נִשְׁתַּתֵּק בְּהַעֲלוֹתוֹ אֶת עֲשַׁן הַסִיגַרָה אֲשֶׁר בְּפִיו וּכְשֶׁהוּא שָׁקוּעַ בְּמַחֲשָׁבוֹת. הוֹלְמְס הִתְבּוֹנֵן אֵלָיו בְּשִׂים לֵב.

– הֲיֵשׁ אִתְּךָ דָבָר נִכְבָּד לְסַפֵּר לִי? שְׁאָלָהוּ לִבְּסוֹף.

– לֹא, לֹא, מ–ר הוֹלְמְס, אֵין כָּל דָבָר נִכְבָּד.

– בְּכָל זֹאת, הוֹאִילָה נָא וְסַפֵּר.

– לוּ יְהִי כִּדְבָרֶיךָ, מ–ר הוֹלְמְס; לֹא אֲכַחֵד, כִּי אָמְנָם יֵשׁ אִתִּי דְבַר־מָה… אַךְ הַדָבָר הוּא כָּל כַּךְ מוּזָר וַחֲסַר טַעַם, עַד כִּי לֹא אָעִיז פָּשׁוּט לְהַפְרִיעַ אֶת מְנוּחָתְךָ בְּסַפְּרִי אוֹתוֹ לְךָ. אַךְ, מֵאִידָךְ גִּיסָא, עִם כָּל זָרוּתוֹ שֶׁל הַמִקְרֶה הַזֶה יֵשׁ בּוֹ דְבָרִים נִפְלָאִים וּתְמוּהִים רַבִּים, וַאֲנִי הֲלֹא יָדַעְתִּי, כִּי אָהֹב תֶּאֱהַב, אֲדוֹנִי, מִקְרִים כָּאֵלֶה, מִקְרִים הַיּוֹצְאִים מִן הַכְּלָל. אַךְ, לְפִי דַּעְתִּי, מִקְרֶה זֶה נִכְנָס כְּבָר בִּרְשׁוּתוֹ שֶׁל הַדוֹקְטוֹר וַטְסוֹן, קָרוֹב הוּא אֶל רְשׁוּתוֹ מֵאֲשֶׁר אֶל רְשׁוּתְךָ.

– וְכִי בְּמַחֲלָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר? – שָׁאַלְתִּי בְּסַקְרָנוּת.

– אִם מַחֲלָה אֵין כַּאן, הִנֵה שִׁגָעוֹן יֵשׁ כַּאן בְּוַדָאי, וְשִׁגָּעוֹן זָר וּמוּזָר לִמְאֹד. הֲלֹא לֹא תַּאֲמִינוּ, כִּי בְּיָמֵינוּ אֵלֶה הִמָצֵא יִמְצָאוּ אֲנָשִׁים, אֲשֶׁר יִשְׂנְאוּ שִׂנְאָה עַזָה, שִׂנְאַת מָוֶת אֶת נַפּוֹלְיוֹן הָרִאשׁוֹן מֶלֶךְ פְרַנְצִיָה, וַאֲשֶׁר יְשַׁבְּרוּ לָרְסִיסִים אֶת כָּל פֶסֶל וְאֶת כָּל אַנְדַרְטָא שֶׁל אִמְפּוֹרַטוֹר מְפוּרְסָם זֶה, אֲשֶׁר תָּבוֹא אֶל תַּחַת יָדָם.

שֵׁרְלָק הִפְשִׁיל אֶת רֹאשׁוֹ עַל גַּבֵּי מִשְׁעֶנֶת הַכִּסֵא.

– מִקְרֶה זֶה הוּא אָמְנָם אֵינֶנוּ עִנְיָן לִי, – הִסְכִּים לְדִבְרֵי לֵיסְטְרַד.

– אָמְנָם כֵּן הוּא הַדָבָר, הֲלֹא מֵרֵאשִׁית כָּזֹאת אָמַרְתִּי. אַךְ אִם אָדָם בָּא בַּמַחְתֶּרֶת, בִּשְׁבִיל לִגְנֹב וּלְהַשְׁמִיד אַנְדְרַטָאוֹת שֶׁאֵינָם שַׁיָכִים לוֹ, אָז, הֲלֹא תּוֹדוּ אֲדוֹנִי לִדְבָרַי, יֵשׁ צֹרֶךְ לֹא רַק בָּרוֹפֵא כִּי אִם גַּם בְּשׁוֹטֵר.

שֵׁרְלָק יִשֵׁר עוֹד הַפַּעַם אֶת קוֹמָתוֹ.

– מַחְתֶּרֶת, גְנֵבָה עַל יְדֵי שְׁבִירַת מַנְעוֹלִים! אָכֵן הַדָבָר נַעֲשֶׂה מְעַנְיֵן מְעַט. סַפֵּר־נָא לִי אֶת הַדָבָר לִפְרָטָיו.

לֵיסְטְרַד הוֹצִיא מִכִּיסוֹ אֶת סֵפֶר זִכְרוֹנוֹתָיו הָאוֹפִיצִיַלִי וַיִתְבּוֹנֵן בּוֹ כִּמְעַט לְמַעַן חַדֵשׁ בְּזִכְרוֹנוֹ אֶת פִּרְטֵי הַדְבָרִים.

– הַמִקְרֶה הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר אוֹדוֹתָיו הוֹדִיעוֹ לְהַפּוֹלִיצִיָה, הֵחֵל אֶת סִפּוּרוֹ, קָרָה לִפְנֵי שְׁלֹשָׁה יָמִים. זֶה הָיָה בְּמַחֲסָנוֹ שֶׁל מ–ר מוֹרְז הוֹדְסוֹן, מַחֲסָן לִתְּמוּנוֹת, לִפְסִלִים וּלְאַנְדְרַטָאוֹת בָּרְחוֹב קִינִינְגְטוֹן־רוֹד. מְשָׁרֵת הַמַחֲסָן אֲשֶׁר יָצָא מִן הַמַחֲסָן לְרֶגַע, שָׁמַע פִּתְאֹם קוֹל נֶפֶץ וָשֶׁבֶר בַּחֲנוּתוֹ וּבְמַהֲרוֹ לָשׁוּב שָׁמָה מָצָא שָׁם אֶת פִּסְלוֹ שֶׁל נַפּוֹלְיוֹן שֶׁעָמַד עַל הַגְּזוֹטְרָא בֵּין פְּסִלִים וְאַנְדְרָטָאוֹת אֲחֵרִים, וְהִנֵּה הוּא שָׁבוּר וְנָתוּץ לִרְסִיסִים קְטַנִים. הוּא מִהֵר הַחוּצָה, וְאַף כִּי הָעוֹבְרִים בָּרְחוֹב הִרְגִישׁוּ בְּאִישׁ שֶׁהִתְפָּרֵץ מִתּוֹךְ הֶחָנוּת, אַךְ עִקְבוֹתָיו כְּבָר לֹא נוֹדָעוּ. כַּנִרְאֶה הָיָה מְאוֹרָע זֶה אֶחָד מֵהוֹפָעוֹת הַהוֹלְלוּת וְהַהִשְׁתּוֹבְבוּת שֶׁיִקְרוּ לִפְעָמִים. וְכֵן הֵבִין אֶת הַדָבָר גַם הַשׁוֹטֵר הָעוֹמֵד עַל מִשְׁמַרְתּוֹ בָּרְחוֹב הַהוּא וַאֲשֶׁר הוֹדִיעוּ לוֹ אֶת פִּרְטֵי הַמְאוֹרָע. פֶּסֶל שֶׁל גִיפְסוּס זֶה כָּל מְחִירוֹ הוּא רַק שִׁילִינְגִים אֲחָדִים וְכָל הָעִנְיָן נִרְאָה לְקַל־עֵרֶךְ בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל לְמָסְרוֹ לַחֲקִירַת בֵּית־דִין.

אַךְ הַמִקְרֶה הַשֵּׁנִי הָיָה כְּבָר רְצִינִי יוֹתֵר מִן הָרִאשׁוֹן וְיַחַד עִם זֶה גַּם תָּמוּהַ יוֹתֵר.

בְקִינִינְגְטוֹן־רוֹד, בְּאוֹתוֹ רְחוֹב שֶׁבּוֹ נִמְצָא מַחֲסָנוֹ שֶׁל מוֹרְז הוֹדְסוֹן, לֹא רָחוֹק מִמֶנוּ, יוֹשֵׁב רוֹפֵא חוֹלִים אֶחָד, ד–ר בַּרְנִיקוֹ וְלוֹ עֲבוֹדָה רַבָּה בְּחוֹף הַטֵימְזָה הַדְרוֹמִי. מְעוֹנוֹ וַחֲדַר עֲבוֹדָתוֹ הָרָאשִׁי הֵם בִּרְחוֹב קִינִינְגְטוֹן־רוֹד, אַךְ חוּץ מִזֶה יֵשׁ לוֹ עוֹד מָעוֹן וּבוֹ מִטוֹת לַחוֹלִים בָּרְחוֹב בְּרִיקְסְטוֹן־רוֹד, בְּמֶרְחָק שְׁנֵי מִילִים מִזֶה. ד–ר בַּרְנִיקוֹ זֶה הוּא מִמַעֲרִיצָיו הַנִלְהָבִים שֶׁל נַפּוֹלְיוֹן, וּבֵיתוֹ מָלֵא סְפָרִים, תְּמוּנוֹת וּפְסִלִים, וּבִכְלָל בְּכָל מַה שֶׁמִתְיַחֵס לְמֶלֶךְ הַצָרְפָתִּים הַזֶה. לִפְנֵי זְמַן מַה קָנָה בְּמַחֲסָנוֹ שֶׁל מוֹרְז הוֹדְסוֹן שְׁנֵי פִּסְלֵי גִיפְסוּס שֶׁל נַפּוֹלְיוֹן, שְׁנֵיהֶם דּוֹמִים זֶה לָזֶה, וְהַפְסִלִים פְסִלִים מְהוּלָלִים, הַעְתָּקָה נֶאֱמָנָה הֵמָה מִפִּסְלוֹ שֶׁל נַפּוֹלְיוֹן הֶעָשׂוּי בִּידֵי הַפַּסָל הַצָרְפָתִי דֵיבִין. אֶת הַפֶּסֶל הָאֶחָד הֶעֱמִיד בִּמְבוֹא בֵּיתוֹ אֲשֶׁר בְקִינִינְגְטוֹן־רוֹד, וּבְהַשֵׁנִי פֵאֵר אֶת גְזוֹטְרַת הָאָח הַבֹּעֶרֶת בְּבֵית הַחוֹלִים אֲשֶׁר לוֹ בָּרְחוֹב בְּרִיקְסְטוֹן־רוֹד. וְהִנֵה בְּשׁוּב ד–ר בַּרְנִיקוֹ זֶה הַיוֹם בַּבֹּקֶר לְבֵיתוֹ, רָאָה וְהִכִּיר תֶּכֶּף וּמִיַד כִּי גַנָבִים בִּקְרוּ בַּלַיְלָה אֶת בֵּיתוֹ. לְתִמְהוֹנוֹ הַגָדוֹל לֹא חָסַר לוֹ דָבָר מִכָּל כְּלֵי בֵּיתוֹ חוּץ מִפֶסֶל נַפּוֹלְיוֹן. פֶסֶל זֶה נִשְׁבַּר וְנִתַּץ לָרְסִיסִים קְטַנִים עַל יַד גֶדֶר הַגַן אֲשֶׁר שָׁם מָצְאוּ אֶת שְׁבָרָיו.

הוֹלְמְס הִתְחִיל לְשַׁפְשֵׁף אֶת יָדָיו זוּ בָּזוּ.

– לְמַעְלָה מִכָּל סָפֵק הוּא, אָמַר, כִּי זֶהוּ מִקְרֶה הַיוֹצֵא מִגֶדֶר הָרָגִיל.

– וְגַם אֲנִי יָדַעְתִּי, כִּי תִּמְצָא עִנְיָן בִּמְאוֹרָע סָבוּךְ זֶה, הוֹסִיף לֵיסְטְרַד. אַךְ, חַכֵּה נָא, עוֹד לֹא תַּמוּ הַדְבָרִים. אוֹתוֹ ד–ר בַּרְנִיקוֹ הָיָה צָרִיךְ לָשׁוּב אֶל בֵּית חוֹלָיו הַשֵׁנִי בְּשָׁעָה הַשְּׁתֵּים עֶשְׂרֵה; וּמַה גָדַל תִּמְהוֹנוֹ בְּהִוָכְחוֹ לָדַעַת, בְּבוֹאוֹ שָׁמָה, כִּי בַּלַיְלָה פָּתְחוּ גַּנָבִים אֶת אַחַד הַחַלוֹנוֹת אֲשֶׁר בְּבֵית הַחוֹלִים, וּבְמָצְאוֹ אֶת שְׁבָרָיו וּרְסִיסָיו שֶׁל הַפֶּסֶל הַשֵׁנִי מֻפְזָרִים עַל פְּנֵי רִצְפַּת הַחֶדֶר. הוּא נֻפַּץ לָרְסִיסִים קְטַנִים בְּאוֹתוֹ הַמָקוֹם אֲשֶׁר שָׁם עָמַד. גַּם בַּמִקְרֶה הָרִאשׁוֹן וְגַם בְּהַשֵׁנִי לֹא הָיוּ כָּל יָדַיִם מוֹכִיחוֹת וְכָל אוֹתוֹת אֲשֶׁר עַל פִיהֶם יָכֹלְנוּ לִשְׁפֹט אִם מַעֲשֵׂה פֶּשַׁע אוֹ מַעֲשֵׂה שִׁגָעוֹן יֵשׁ בָּזֶה. הִנֵּה לְפָנֶיךָ כָּל הַפְרָטִים הַחֲשׁוּבִים שֶׁל הָעִנְיָן וְאוֹתָם הִרְצֵיתִי לְפָנֶיךָ בָּזֶה.

– נִפְלָאִים וּמוּפְלָאִים הֵמָה הַדְבָרִים אִם אַךְ אֵין בָּהֶם מַעֲשֵׂי שִׁגָעוֹן, – עָנָה שֵׁרְלָק רֵעִי, – וְעַתָּה אֶשְׁאָלְךָ וְהוֹדִיעֵנִי: אוֹתָם שְׁנֵי הַפְּסִלִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּרוּ בְּבָתָּיו שֶׁל הַד–ר בַּרְנִיקוֹ הִנָם הַעַתָּקוֹת מֵאוֹתוֹ הַפֶּסֶל שֶׁנִּשְׁתַּבֵּר בְּמַחֲסָנוֹ שֶׁל מ–ר מוֹרְז הוֹדְסוֹן?

– הֵם הוּצְקוּ בִּדְפוּס אֶחָד.

– דָּבָר זֶה מַרְחִיק אֶת הַהֲנָחָה, כִּי הָאִישׁ הַשּׁוֹבֵר אֶת הַפְּסִלִים עוֹשֶׂה זֹאת מִשִּׂנְאָתוֹ הַכְּבוּשָׁה לְנַפּוֹלְיוֹן. בְּשִׁימֵנוּ אֶל לֵב, כִּי פְסִלִים לְמֵאוֹת שֶׁל נַפּוֹלְיוֹן הָרִאשׁוֹן נִמְצָאִים בְּלוֹנְדוֹן, הֲלֹא לִתְמִימוּת יְתֵרָה תֵּחָשֵׁב לָנוּ לְהַנִּיחַ, כִּי אָדָם הָעוֹשָׂה אֶת מַעֲשָׂיו מִתּוֹךְ אֵיזֶה רֶגֶשׁ שֶׁל שִׂנְאָה, יַשְׁמִיד וִישַׁבֵּר דַּוְקָא אֶת שְׁלשָׁה הַפְסִּלִים הַדוֹמִים הָאֵלֶה, כִּי עַל פִּי מִקְרֶה יִזְדַמְנוּ וְיָבוֹאוּ אֶל תַּחַת יָדוֹ דַוְקָא פְסִלִים מִדְּפוּס אֶחָד וּשֶׁדַוְקָא מֵהֶם יַתְחִיל אֶת מַעֲשֵׂי נִקְמָתוֹ וְשִׂנְאָתוֹ.

– הוֹאִילָה נָא, אֲדוֹנִי, גַּם אֲנִי מֵרֵאשִׁית כָּזֹאת חָשַׁבְתִּי, – הֵעִיר לֵיסְטְרַד. – אַךְ מֵאִידָךְ גִיסָא, הִנֵּה מוֹרְז הוֹדְסוֹן זֶה הוּא הִנֵהוּ הַמַּשְׁבִּיר פְסִלִים וְאַנְדְרַטָאוֹת כָּאֵלֶה בְּחֵלֶק לוֹנְדוֹן זֶה, וְהַפְּסִלִים הַנִּשְׁבָּרִים הָאֵלֶה שְׁלָשְׁתָּם הָיוּ הַיְחִידִים בְּמִינָם בְּמַחֲסָנוֹ בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים אֲחָדוֹת. וּבְכֵן, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֱמֶת הַדָבָר שֶׁבְּלוֹנְדוֹן נִמְצָאִים פְּסִלָיו שֶׁל נַפּוֹלְיוֹן לְמֵאוֹת, כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ, אַךְ מְאֹד אֶפְשָׁר הַדָבָר, כִּי פְסִלִים דוֹמִים לָהֶם לֹא נִמְצְאוּ עוֹד בְּכָל סְבִיבוֹת הַמָקוֹם הַהוּא. מִפְּנֵי טַעַם זֶה הִתְחִיל מְשׁוּגָע לְדָבָר־אֶחָד – זֶה דַוְקָא מֵהַפְּסִלִים הָאֵלֶה. מַה דַּעְתְּךָ בָזֶה, אֲדוֹנִי הַדְ–ר וַטְסוֹן?

– לְהַשְּׁעָרוֹת בְּנִידוֹן זֶה אֵין כָּל גְּבוּל וָקֶצֶב, – עָנִיתִי. – יֵשׁ מִין מַחֲלַת נֶפֶשׁ כָּזוֹ אֲשֶׁר חוֹקְרֵי מַחֲלוֹת הַנֶּפֶשׁ הַצָרְפָתִים יְכַנּוּהָ בְּשֵׁם “idée fixe”; יֵשׁ אֲשֶׁר הָאָדָם נוֹטֶה לְמִין שִׁגָעוֹן אֶחָד בְּמִדָה פָּחוֹת אוֹ יוֹתֵר גְדוֹלָה, וּבְכָל יֶתֶר הַדְבָרִים הוּא בָּרִיא וְשָׁלֵם בְּרוּחוֹ וּבְנַפְשׁוֹ. אֶפְשָׁר כִּי אָדָם שֶׁקָרָא הַרְבֵּה עַל דְבַר מַעֲשָׂיו שֶׁל נַפּוֹלְיוֹן אוֹ שֶׁאִבֵּד אֶת רְכוּשׁוֹ בְּעִנְיָן רָע לְרַגְלֵי מִלְחֲמוֹתָיו שֶׁל נַפּוֹלְיוֹן, עָלוּל לְהַקְנוֹת לְנַפְשׁוֹ אִידֵאָה קְבוּעָה שֶׁל שִׂנְאָה לָאִישׁ הַזֶה וְתַחַת הַשְׁפָּעָתָהּ שֶׁל אִידֵאָה זוֹ, הוּא עָלוּל לַעֲשׂוֹת אֶת מַעֲשָׂיו הַזָרִים.

– לֹא, בֵּאוּרְךָ אַתָּה, וַטְסוֹן חֲבִיבִי, לֹא יִסְכּוֹן הַפָּעַם, – עָנָה שֵׁרְלָק בְּהַנִיעוֹ בְּרֹאשׁוֹ מִימִין לִשְׁמֹאל לְאוֹת מֵאוּן, – הָ idée fixe הַיוֹתֵר עַקְשָׁנִית לֹא הָיְתָה יְכוֹלָה לְהַשְׁפִּיעַ עַל מְשׁוּגָע מֵעַנְיֵן זֶה, לְהוֹדִיעוֹ אֶת הַמְקוֹמוֹת אֲשֶׁר בָּהֶם נְתוּנִים הַפְּסִלִים הָאֵלֶה הַשְׂנוּאִים עָלָיו כָּל כַּךְ.

– טוֹב הַדָבָר, אַךְ אֵיכָכָה תְבָאֵר אַתָּה אֶת הַמִקְרֶה הַמוּזָר הַזֶה?

– אֲנִי אֵינֶנִי מְנַסֶה לַעֲשׂוֹת כָּזֹאת. אַךְ עַל זֹאת יֵשׁ לְהָעִיר, כִּי בְּמַעֲשֵׂי שִׁגְעוֹנוֹ שֶׁל דְזֵ’נְטֵלְמֶן נִסְתָּר זֶה, יֵשׁ לִרְאוֹת סִימָנִים שֶׁל עַקְבִיבוּת וְקוֹנְסִיקְבֵינְטִיוּת יְדוּעָה. הִנֵה, לְמָשָׁל, בְּחַדְרוֹ הַחִיצוֹנִי שֶׁל בֵּית הַד–ר בַּרְנִיקוֹ, בְּמָקוֹם שֶׁקוֹל הַנֶפֶץ הָיָה יָכֹל לְהָעִיר מִשְׁנָתָם אֶת אַנְשֵׁי הַבַּיִת, לֹא נִשְׁבַּר הַפֶּסֶל בִּמְקוֹם הִמָצְאוֹ, כִּי אִם הוּצָא הַחוּצָה וְנִשְׁבַּר עַל יַד גָדֵר הַגִנָה; אֲבָל בְּבֵית הַחוֹלִים, אֲשֶׁר תּוֹשְׁבָיו מְעַטִים וְחוֹלִים וְסַכָּנַת הַמְהוּמָה לֹא הָיְתָה שָׁם גְדוֹלָה בְּיוֹתֵר, שָׁמָה שֻׁבַּר הַפֶּסֶל בִּמְקוֹם הִמָצְאוֹ, בַּחֶדֶר. כָּל הָעִנְיָן הַזֶה נִרְאֶה זָר וְרֵיק בְּמִדָה מְרֻבָּה, וּבְכָל זֹאת, לֹא אָהִין לִקְרוֹא זָר וְרֵיק לְכָל דָבָר וּלְכָל מִקְרֶה, בְּזָכְרִי וּבְשׂוּמִי אֶל לֵב, כִּי אֲחָדִים מֵעִנְיָנַי הַיוֹתֵר מְעוּלִים הִצְטַיְנוּ בַּהַתְחָלָה בִּלְתִּי מְעַנְיֶנֶת כְּלָל. אֶפְשָׁר הַדָבָר, כִּי עוֹדְךָ זוֹכֵר, וַטְסוֹן חֲבִיבִי, וְלֹא שָׁכַחְתָּ עוֹד, כִּי עַל הַמְאוֹרָע הַנוֹרָא בְּמִשְׁפַּחַת אֶבֶרְנֶטִי עָמַדְתִּי עַל יְדֵי זֶה שֶׁשַּׂמְתִּי לִבִּי אֶל הָעֹמֶק אֲשֶׁר בּוֹ יִשְׁקַע יֶרֶק הַפֵּיטְרוֹסְלִינוֹן בְּחֶמְאָה שֶׁנָמַסָה מֵחוֹם הַיוֹם. לָכֵן אֵינֶנִי יָכֹל לְהִתְיַחֵס בְּבַת צְחוֹק אֶל מִקְרֵה שְׁלשֶׁת פְסִלֶיךָ הַמְנֻפְּצִים, לֵיסְטְרַד אֲדוֹנִי, וּמְאֹד אוֹדֶה לְךָ אִם תּוֹסִיף לְהוֹדִיעַ לִי עוֹד מִקְרִים חֲדָשִׁים בְּעִנְיָן זֶה, עוֹד טַבָּעוֹת חֲדָשׁוֹת שֶׁיִתְוַסְפוּ אֶפְשָׁר בְּשַׁרְשֶׁרֶת סְבוּכָה זוֹ.

הַמִקְרִים וְהַהוֹסָפוֹת הַחֲדָשִׁים בִּמְאוֹרָע מְסֻבָּךְ זֶה מִהֲרוּ לָבוֹא מֵאֲשֶׁר קִוָה לָהֶם רֵעִי, וּבְאֹפֶן יוֹתֵר רְצִינִי וּטְרַגִי מִכְּפִי שֶׁיָכֹל לְשָׁעֵר לוֹ. לְמָחֳרָת הַיוֹם הַהוּא בַּבּוֹקֵר וַאֲנִי עוֹדֵנִי מִתְלַבֵּשׁ בַּחֲדַר מִשְׁכָּבִי, וְהִנֵה דָפְקוּ בְּדֶלֶת חֶדְרִי וְהוֹלְמְס נִכְנַס אֵלַי וְטֵילֵיגְרַמָה בְּיָדוֹ. הוּא קְרָאָהּ בְּאָזְנַי בְּקוֹל:

– “מַהֲרָה וָבוֹאָה, 131 פִּיטְט־סְטְרִיט. קוֹנְסִינְגְטוֹן. לֵיסְטְרַד”.

– מַה זֶה? – שָׁאַלְתִּי.

– אֵינִי יוֹדֵעַ. וְכִי מְעַטִים הֵמָה הַמִקְרִים הַיְכוֹלִים לְהִתְרַחֵשׁ בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה! אַךְ חוֹשְׁשַׁנִי, כִּי זֶהוּ הֶמְשֵׁךְ מַעֲשֵׂה הַפְּסִלִים הַשְּׁבוּרִים. בְּנִדוֹן דְנַן הִתְחִיל שׂוֹנְאוֹ שֶׁל נַפּוֹלְיוֹן זֶה אֶת מַעֲשָׂיו בְּחֵלֶק אַחֵר שֶׁל לוֹנְדוֹן הָעִיר. הִנֵה הַקַּפָה, וַטְסוֹן, כְּבָר עוֹמֵד מוּכָן עַל הַשֻׁלְחָן וְעַל יַד מְבוֹא הַבַּיִת מְחַכָּה לִי כְּבָר עֲגָלָה.

כַּעֲבוֹר חֲצִי הַשָׁעָה הִגַעְנוּ עַד פִּיטְט־סְטְרִיט, רְחוֹב שָׁלֵו וְשָׁקֵט מֵאֲחוֹרָיו שֶׁל אַחַד הָרְחוֹבוֹת הַיוֹתֵר הוֹמִים וְרוֹעֲשִׁים שֶׁל לוֹנְדוֹן. הַבַּיִת מִסְפַּר 131 הָיָה אֶחָד מֵהֲמוֹן הַבָּתִּים הַמְכֻבָּדִים וְהַפְּשׁוּטִים אֲשֶׁר לֹא יִצְטַיְנוּ בִּמְאוּמָה. כַּאֲשֶׁר קָרַבְנוּ אֵלָיו רָאִינוּ וְהִנֵה כָּל הַגְדֵרוֹת אֲשֶׁר מֵעֵבֶר הָרְחוֹב הַשֵׁנִי מְכוּסִים בַּהֲמוֹן אֲנָשִׁים תְּאֵבֵי חֲדָשׁוֹת. הוֹלְמְס שָׁרַק בִּשְׂפָתָיו.

– בְּשֵׁם ד' נִשְׁבַּעְתִּי, – קָרָא – כִּי אִם רֶצַח אֵין כַּאן, הִּנֵּה הִתְנַקְשׁוּת בְּנֶפֶשׁ אָדָם בְּוַדָאִי שֶׁיֵשׁ כַּאן, כָּל מִקְרֶה אַחֵר לֹא הָיָה עוֹצֵר אֶת הֶהָמוֹן הַזֶּה אַף לְרֶגַע. דְבַר פֶּשַׁע גָלוּי אֶפְשָׁר לִקְרוֹא מֵעַל גַבּוֹ הַכָּפוּף וְצַוָארוֹ הַנָטוּי שֶׁל פְּלוֹנִי הַמִתְבּוֹנֵן. אַךְ מַה פְּשׁוּטוֹ שֶׁל דָבָר זֶה, וַטְסוֹן? הִנֵה מַדְרֵגוֹת מַעֲלוֹת הַבַּיִת הָעֶלְיוֹנוֹת שׁוּטְפוּ וְהוּדְחוּ בַּמַיִם וְהַתַּחְתּוֹנוֹת יְבֵשׁוֹת. אַךְ אֵיךְ שֶׁיִהְיֶה עוֹד נִשְׁתַּמְרוּ עֲלֵיהֶן עֲקֵבוֹת לָרוֹב! אַךְ הִנֵה לֵיסְטְרַד עַצְמוֹ בַּחוּץ עַל יַד חַלוֹן הַבַּיִת; תֶּכֶּף יִוָדַעַ לָנוּ הַכֹּל.

הָאִינְסְפֵּקְטוֹר פָּגַשׁ אוֹתָנוּ בְּפָנִים רְצִינִיִים וַיוֹבִילֵנוּ אֶל חֲדַר הָאוֹרְחִים אֲשֶׁר בַּבָּיִת. שָׁמָה מָצָאנוּ אִישׁ בָּא בַּיָּמִים נִרְעָשׁ וְנִפְחָד מְאֹד. הוּא צָעַד אַחַת הֵנָה וְאַחַת הֵנָה עַל פְּנֵי הַחֶדֶר לָבוּשׁ חָלַט, כְּשֶׁפָּנָיו לֹא רוּחֲצוּ עֲדַיִן וְשַׂעֲרוֹתָיו הָיוּ פְּרוּעוֹת וְלֹא סֹרָקוּ. אֶת הָאִישׁ הַזֶה הִצִיגוּ לְפָנֵינוּ בְּתוֹר בַּעַל הַבַּיִת הַזֶה, מַ–ר הוֹרַס הַרְקֶר, אֶחָד מֵעוֹזְרָיו שֶׁל הַ“סִינְדִיקַט הַמֶרְכָּזִי שֶׁל הַסִפְרוּת”.

– מִקְרֶה חָדָשׁ עִם פְסִלָיו שֶׁל נַפּוֹלְיוֹן. – אָמַר לֵיסְטְרַד. – אֶתְמוֹל בָּעֶרֶב הִתְעַנְיַנְתָּ, כַּנִרְאֶה, בְּדָבָר זֶה, לָכֵן אָמַרְתִּי, אוּלַי תַחְפּוֹץ לְהִמָצֵא בְּמָקוֹם זֶה, בַּמָקוֹם אֲשֶׁר מַעֲשֵׂי הַשִּׁגָעוֹן שֶׁל פְּלוֹנִי הַמִסְתַּתֵּר קִבְּלוּ צוּרָה יוֹתֵר רְצִינִית.

– וּלְמָה הֵבִיאוּהוּ מַעֲשָׂיו בַּפַעַם הַזֹאת?

לִידֵי שְׁפִיכַת דָמִים. הֲלֹא תְּסַפֵּר, הַרְקֶר אֲדוֹנִי, לְהַדְזֵ’נְטֵלְמֶנִים הָאֵלֶה אֶת כָּל הַקוֹרוֹת בַּבַּיִת הַזֶה לִפְרָטֵיהֶם וּבְדִיוּק.

הָאִישׁ לְבוּשׁ הַחָלַט פָּנָה אֵלֵינוּ בְּפָנִים עֲצוּבִים מְאֹד.

– מִקְרֶה נִפְלָא וּבִלְתִּי רָגִיל! – הֵחֵל לְדַבֵּר. – כָּל יְמֵי חַיַי הָיִיתִי חוֹקֵר וְדוֹרֵשׁ לְמַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל אֲחֵרִים, וְכָעֵת אֲשֶׁר דָבָר נָפַל בְּבֵיתִי, הִנְנִי נִרְעָשׁ וְנִפְעָם כָּל כַּךְ, עַד אֲשֶׁר לֹא אוּכַל לְהוֹצִיא אַף שְׁנַיִם שְׁלשָׁה דְבָרִים מִפִּי כְּהוֹגֶן. לוּ בָּאתִי הֵנָה בְּתוֹר עִתּוֹנָאִי הָיִיתִי חוֹקֵר וְדוֹרֵשׁ אֶת עַצְמִי וְהָיִיתִי מַדְפִיס שְׁנֵי עֲמוּדִים שְׁלֵמִים בְּכָל עִתּוֹן וְעִתּוֹן מֵעִתּוֹנֵי הָעֶרֶב. אַךְ הַפַּעַם הִנְנִי פָּשׁוּט זוֹרֶה לָרוּחַ חֹמֶר עִתּוֹנָאִי חָשׁוּב בְּסַפְּרִי זֶה כְּבָר פְּעָמִים אֲחָדוֹת אֶת הַדָבָר לָאֲנָשִׁים זָרִים מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת לְהִשְׁתַּמֵשׁ בּוֹ בְּעַצְמִי! אוּלָם, שִׁמְךָ, אֲדוֹנִי שֵׁרְלָק הוֹלְמְס יָדוּעַ לִי, וְאִם רַק תּוּכַל לְבָאֵר לִי אֶת הַמִקְרֶה הַמוּזָר הַזֶה וְהָיָה זֶה שְׂכָרִי בְּעַד עֲבוֹדָתִי שֶׁאֵינֶנָה מְבִיאָה לִי פֶרִי.

הוֹלְמְס יָשַׁב עַל הַכִּסֵא וַיִתְכּוֹנֵן לִשְׁמֹעַ.

– כָּל הָעִנְיָן הַזֶה מִתְרַכֵּז, כַּנִרְאֶה, סָבִיב לְפִסְלוֹ שֶׁל נַפּוֹלְיוֹן, אֲשֶׁר קָנִיתִי בִּשְׁבִיל לְפָאֵר אֶת הַחֶדֶר הַזֶה זֶה כְּאַרְבָּעָה חֳדָשִׁים. קְנִיתִיו בְּזוֹל בְּבֵית מִסְחָרָם שֶׁל הָאַחִים הַרְדִינְג, אֲשֶׁר אֵצֶל תַּחֲנַת הַי־סְטְריט. אֶת רוֹב עֲבוֹדָתִי הָעִתּוֹנָאִית אֲנִי עוֹשֶׂה בְּלַיְלָה, וּלְעִתִּים אֲנִי כּוֹתֵב עַד אוֹר הַבּוֹקֶר. כֵּן הָיָה גַם הַיוֹם. אֲנִי יָשַׁבְתִּי לִי בַּחֲדַר מִשְׁכָּבִי, בַּקוֹמָה הַשְׁנִיָה וְחַלּוֹנוֹת הַחֶדֶר פּוֹנִים אֶל הֶחָצֵר. בְּעֵרֶךְ הַשָׁעָה הַשְׁלִישִׁית הִבְעִיתַנִי קוֹל שָׁאוֹן מִתַּחַת. נָטִיתִי אֹזֶן וְהִקְשַׁבְתִּי אַךְ הַקוֹל לֹא נִשְׁנֶה עוֹד הַפַּעַם וָאֹמַר בְּלִבִּי, כִּי מִן הַחוּץ בָּא אֵלַי הַקוֹל. אַךְ פִּתְאֹם, כַּעֲבוֹר רְגָעִים אֲחָדִים, וְהִנֵה צְוָחָה נוֹרָאָה הִרְעִישָׁה אֶת כָּל הַבַּיִת, כַּקוֹל הַנוֹרָא הַזֶה לֹא שָׁמַעְתִּי עוֹד מֵעוֹדִי, מִ–ר הוֹלְמְס אֲדוֹנִי! הוּא יְצַלְצֵל בְּאָזְנַי בְּכָל שְׁאֵרִית יְמֵי חַיַי! כְּרֶגַע אוֹ כִּשְׁנַיִם יָשַׁבְתִּי כְּקָפוּא עַל מְקוֹמִי מִפַּחַד וּמִתִּמָהוֹן, אַחַר כַּךְ חָטַפְתִּי אֶת הַמַגְרֵפָה וּמִהַרְתִּי לָרֶדֶת מָטָה. בְּבוֹאִי הַחֶדְרָה רָאִיתִי, כִּי חַלוֹן הַחֶדֶר פָּתוּחַ לָרְוָחָה וְתֵכֶּף הִרְגַשְׁתִּי בְּחֶסְרוֹנוֹ שֶׁל פֶּסֶל נַפּוֹלְיוֹן. לָמָה וּלְאֵיזֶה צֹרֶךְ נָחוּץ הָיָה לְשׁוֹדֵד הַלַיִל חֵפֶץ חֲסַר־עֶרֶךְ זֶה, אֵינִי מֵבִין בְּשׁוּם אֹפֶן, הֲלֹא רַק פֶּסֶל שֶׁל גִיפְסוּס הָיָה דָבָר זֶה וְכָל עֵרֶךְ אֲמִתִּי לֹא הָיָה לוֹ.

מֵעַצְמְךָ הֲלֹא תִּוָכַח, כִּי מֵחַלוֹן פָּתוּחַ זֶה הֲלֹא אֶפְשָׁר לְצְעֹד עַל מַדְרְגוֹת מְבוֹא הַבַּיִת הַחִיצוֹנִי, וְכֵן, כְּנִרְאֶה, עָשָׂה הַגַנָב; לָכֵן עָבַרְתִּי עַל פְּנֵי הַחֶדֶר וְשַׂמְתִּי פָנַי אֶל הַדֶלֶת. כַּאֲשֶׁר פְּתַחְתִּיהָ וְיָצָאתִי אֶל הַמָבוֹא הָאָפֵל נָפַלְתִּי כִּמְעַט בְּהִכָּשְׁלִי בְּגְוִיַת אָדָם אֲשֶׁר שָׁכְבָה לְרַגְלַי. מִהַרְתִּי לְהָבִיא נֵר וּלְאוֹרוֹ רָאִיתִי חָלָל מֵת אֲשֶׁר פֶּצַע נוֹרָא בְצַוָארוֹ וְהוּא מִתְבּוֹסֵס בְּדָמָיו. הֶהָרוּג שָׁכַב אַפְּרַקְדָן, בִּרְכָּיו כְּפוּפוֹת וּפִיו פָּעוּר עַד לִמְאֹד. פָּנָיו בְּוַדַאִי שֶׁיְבַהֲלוּנִי בַּלֵילוֹת עַל מִשְׁכָּבִי. הִסְפַּקְתִּי עוֹד לִשְׁרוֹק בַּחֲלִיל הַשׁוֹטְרִים אֲשֶׁר לִי, וַאֵפּוֹל, כַּנִרְאֶה, וָאֶתְעַלֵף, כִּי מִן הָרֶגַע הַהוּא אֵינֶנִי זוֹכֵר עוֹד מְאוּמָה עַד הָרֶגַע שֶׁהֱקִיצוֹתִי וְרָאִיתִי וְהִנֵה הַשׁוֹטֵר עוֹמֵד עָלַי בִּמְבוֹא הַבַּיִת.

– טוֹב הַדָבָר, אַךְ מִי זֶה הָיָה הָאִישׁ הֶהָרוּג?

– אֵין כָּל הוֹכָחוֹת בְּנִדוֹן זֶה, – עָנָה לֵיסְטְרַד. אֶת גְוִיָתוֹ תִּרְאֶה בַּחֲדַר הַמֵתִים, אַךְ עַד כֹּה לֹא עָשִׂינוּ עוֹד דָבָר לְגַלוֹת אֶת שֵׁם הַמֵת. זֶהוּ גֶבֶר בַּעַל־פָּנִים שְׁזוּפִים, גְבַהּ הַקוֹמָה בַּעַל גוּף מְפֻתָּח וְחָזָק וּשְׁנוֹתָיו בְּעֶרְכְּךָ שְׁלשִׁים. בְּגָדָיו בְּגָדִים פְּחוּתִים אַךְ לֹא בִּגְדֵי אִכָּרִים. סַכִּין בַּעֲלַת נִצָב שֶׁל עֶצֶם הִתְגוֹלְלָה בְּתוֹךְ שְׁלוּלִית הַדָם אֶצְלוֹ. אִם סַכִּין זוֹ שִׁמְשָׁה כְּלִי רֶצַח שֶׁבּוֹ נִרְצָח הָאִישׁ, אוֹ שֶׁהִיא הָיְתָה שַׁיֶכֶת לְהַנִרְצָח, אֵינֶנִי יוֹדֵעַ. כָּל שֵׁם וְכָל צִיוּן לֹא נִמְצָא עַל בְּגָדָיו, וּבְכִיסָיו לֹא נִמְצָא מְאוּמָה חוּץ מִתַּפּוּחַ, חֶבֶל דַק, מַפַּת הָעִיר לוֹנְדוֹן שִׁילִינְג מְחִירָה, וּתְמוּנָה אַחַת פוֹטוֹגְרַפִית. הִּנֵּה לְפָנֶיךָ.

זֹאת הָיְתָה, כַּנִרְאֶה, הַעַתָּקָה בַּת־רֶגַע שֶׁל מְכוֹנַת הִצְטַלְמוּת קְטַנָה. עַל הַתְּמוּנָה נִרְאוּ פְנֵי גֶבֶר זָרִיז הַדוֹמִים לִפְנֵי קוֹף וְתָוֵיהֶם עַזִים וְקָשִׁים מְאֹד. גַּבּוֹת הָעֵינַיִם הַשְׂעִירוֹת וְהַמְלֵאוֹת וְחֵלֶק הַפָּנִים הַתַּחְתּוֹן הַבּוֹלֵט וְיוֹצֵא לְפָנִים, כָּל אֵלֶה נָתְנוּ לוֹ תוֹאַר שֶׁל בַּבּוּאִין.

– וּמַה הָיָה לְהַפֶּסֶל? – שָׁאַל הוֹלְמְס בְּהִתְבּוֹנְנוֹ בְּשׁוּם־לֵב אֶל הַתְּמוּנָה הַפוֹטוֹגְרַפִית.

– עַל אוֹדוֹת הַפֶּסֶל קִבַּלְנוּ יְדִיעוֹת בְּרֶגַע אֶחָד לִפְנֵי בּוֹאֲכֶם הֵנָה. הוּא נִמְצָא בְגַן אַחַד הַבָּתִּים הָעֲזוּבִים אֲשֶׁר בָּרְחוֹב קֶמְפְדֶן־הוֹיז־סְטְרִיט, וְהוּא שָׁבוּר וּמְנֻפָּץ לִרְסִיסִים. הִנְנִי הוֹלֵךְ כָּעֵת לְהִתְבּוֹנֵן אֵלָיו. אוּלַי תּוֹאִיל גַם אַתָּה לָלֶכֶת עִמָדִי?

– בְּוַדַאי. חָפֵץ אֲנִי רַק לְהִתְבּוֹנֵן פֹּה מְעָט.

וְהוֹלְמְס הִתְחִיל לְהִתְבּוֹנֵן בְּשׁוּם לֵב אֶל הַשָׁטִיחַ אֲשֶׁר לִפְנֵי הָאָח וְאֶל הַחַלוֹן.

– פּוֹשֵׁעַ זֶה, אוֹ שֶׁבַּעַל רַגְלִים אֲרֻכּוֹת בְּיוֹתֵר הוּא, אוֹ שֶׁזָרִיז וּמָהִיר הוּא בִּמְאֹד מְאֹד, – אָמַר הוֹלְמְס. – לֹא דָבָר קַל הוּא לְהִתָּלוֹת בְּיַד אַחַת עַל כַּרְכּוֹב הַחַלוֹן וּלְפַתְחוֹ בַּיָד הַשְׁנִיָה. לָבוֹא אַחַר כָּךְ דֶרֶךְ הַחַלוֹן הַפָּתוּחַ הַחֶדְרָה זֶהוּ דָבָר שֶׁאֵינֶנוּ קָשֶׁה בְּיוֹתֵר. הֲתֵלֵךְ אִתָּנוּ לְהִתְבּוֹנֵן אֶל שְׁבָרָיו שֶׁל הַפֶּסֶל אֲדוֹנִי הַרְקֵר?

הָעִתּוֹנָאי הֶעָצוּב יָשַׁב לוֹ בֵּין כֹּה וָכֹה אֶל שֻׁלְחַן עֲבוֹדָתוֹ.

– עָלַי לְנַסוֹת בְּכָל זֹאת לִכְתֹּב מְעַט אוֹדוֹת הַמִקְרֶה הַזֶה, עָנָה הָאִישׁ, אַף שֶׁבָּטוּחַ אֲנִי, כִּי עִתּוֹנֵי הָעֶרֶב כְּבָר יָבִיאוּ אֶת כָּל הַמְאוֹרָע הַזֶה לְכָל פְּרָטָיו וְדִקְדוּקָיו. אָכֵן זֶהוּ כְּבָר מַזָלִי הַבִּישׁ! הַזוֹכְרִים אַתֶּם, אֲדוֹנַי, אֶת הַבָּמָה אֲשֶׁר נָפְלָה תַּחְתֶּיהָ בְּדוֹנְקְסְטֵר? אֲנִי הָיִיתִי הָעִתּוֹנָאִי הַיְחִידִי בִּמְקוֹם הַמַעֲשֶׂה, וְעִתּוֹנִי הָיָה הַיְחִידִי שֶׁלֹּא הוֹדִיעַ מִזֶה דָבָר, כִּי מֵרֹב חֶרְדַת נַפְשִׁי לֹא יָכֹלְתִּי לְתָאֵר אֶת הַמִקְרֶה הַבִּלְתִּי־מָצוּי הַהוּא. כָּעֵת אֲאַחֵר בְּוַדָאִי לְהוֹדִיעַ עַל דְבַר הָרֶצַח שֶׁנַעֲשֶׂה בְּתוֹךְ כָּתְלֵי בֵּיתִי!

בְּעָזְבֵנוּ אֶת הַחֶדֶר שָׁמַעְנוּ אֶת קוֹל שְׁרִיקַת הָעֵט בְּהַחְלִיקוֹ עַל גַּבֵּי הַנְיָר.

הַמָקוֹם אֲשֶׁר שָׁם נִמְצָא הַפֶּסֶל הַשָׁבוּר הָיָה לֹא רָחוֹק מִמְקוֹם הָרֶצַח. פִּסְלוֹ שֶׁל הָאִימְפּוֹרַטוּר הַגָדוֹל שֶׁעוֹרֵר כָּל כַּךְ אֶת שִׂנְאָתוֹ שֶׁל הַפַנַטִיקוֹן הַנֶעְלָם, הִתְגַלְגֵל עַל הָאָרֶץ מְשֻׁבָּר וּמְרוּצָץ כֻּלוֹ. רְסִיסֵי הַגִיפְסוּס כִּסוּ אֶת כָּל עֵשֶׂב הַגַן אֲשֶׁר הִלְבִּינוּ מַאֲבָקָם. הוֹלְמְס הֵרִים אֲחָדִים מֵהֶם וַיִתְבּוֹנֵן אֲלֵיהֶם בְּשַׁקְדָנוּת יְתֵרָה.

עַל פִּי שַׁקְדָנוּת זוֹ וְעַל פִּי מַרְאֵה פָּנָיו הָרְצִינִיִים שֶׁל רֵעִי הֲבִינוֹתִי, כִּי סוֹף סוֹף מָצָא אֵיזֶה חוּט מוֹרֶה דֶרֶךְ בְּעִנְיָן מְסֻבָּךְ זֶה.

– וּמַה? שָׁאַל לֵיסְטַרְד.

– עוֹד רְחוֹקִים אֲנַחְנוּ מְאֹד מִן הָאֱמֶת, – עָנָה הוֹלְמְס. – וּבְכָל זֹאת… בְּכָל זֹאת… הִנֵה לְפָנֵינוּ עוֹבָדוֹת חֲשׁוּבוֹת אֲחָדוֹת שֶׁיָכֹל נוּכַל לְהִשָׁעֵן עֲלֵיהֶן. הֲשָׂגַת פֶסֶל חֲסַר־עֵרֶךְ זֶה הָיְתָה יְקָרָה לַפּוֹשֵׁע הַמוּזָר הַזֶה מֵחַיֵי אִישׁ. הֲרֵי לְךָ אַחַת. חוּץ מִזֶה יֵשׁ עוֹד שְׁאֵלָה נִפְלָאָה אַחַת. מַדוּעַ זֶה לֹא שָׁבַר אֶת הַפֶּסֶל בִּמְקוֹם הַמַעֲשֶׂה, בְּתוֹךְ הַחֶדֶר אוֹ אֵצֶל הַבַּיִת אִם כָּל מְגַמָתוֹ וְחֶפְצוֹ הָיָה רַק לְשַׁבֵּר וּלְנַפֵּץ אוֹתוֹ.

– הוּא נִבְהַל וְנִפְעַם בִּרְאוֹתוֹ פִּתְאֹם, כִּי יֵשׁ עֵד לְמַעֲשֵׂה פִּשְׁעוֹ. הַדָבָר קָרוֹב לָאֱמֶת, כִּי הַפּוֹשֵׁעַ עָשָׂה אֶת מַעֲשָׂיו בְּלִי דַעַת.

– נַנִיחַ, כִּי כֵן הַדָבָר; הַדָבָר אֶפְשָׁר לְהִשָׁמֵעַ. אַךְ אֲנִי חָפֵץ לְהָסֵב אֶת לִבְּךָ אֶל מַעֲמַד הַבַּיִת אֲשֶׁר בְּגִנָתוֹ נִמְצָא הַפֶּסֶל הַשָּׁבוּר.

לֵיסְטְרַד הִבִּיט עַל כָּל סְבִיבוֹתָיו.

– הַבַּיִת הַזֶה עָזוּב הוּא מִיוֹשְׁבָיו; זֹאת אוֹמֶרֶת, כִּי הַפּוֹשֵׁעַ בָּחַר בְּכַוָנָה בַּיִת כָּזֶה אֲשֶׁר בּוֹ לֹא יַפְרִיעוּהוּ מִמַעֲשָׂיו, – אָמַר לִבְּסוֹף.

– טוֹב מְאֹד, – עָנָה שֵׁרְלָק, אֲבָל הֵן לִפְנֵי הַבַּיִת הֶעָזוּב הַזֶה יֶשְׁנוֹ עוֹד בַּיִת אֶחָד עָזוּב וְשׁוֹמֵם כָּמוֹהוּ וְהוּא עָבַר עַל פְּנֵי הַבַּיִת הַהוּא וְלֹא נִתְעַכֵּב אֶצְלוֹ. וּמַדּוּעַ זֶה בָּחַר לִנַפֵּץ אֶת הַפֶּסֶל דַוְקָא אֵצֶל הַבַּיִת הַזֶה? מַדּוּעַ בָּחַר לְהוֹסִיף לָלֶכֶת בְּשָׁעָה שֶׁסַּכָּנָה הָיְתָה נִשְׁקֶפֶת לוֹ לְהִפָּגֵשׁ עִם מִי שֶׁהוּא וְלֹא נִתְעַכֵּב לִפְנֵי הַבַּיִת הֶעָזוּב הַקוֹדֶם?

– בְּשׁוּם אֹפֶן לֹא אוּכַל לְבָאֵר לִי אֶת הַדָבָר הַזֶה, – עָנָה הָאִינְסְפֵּקְטוֹר.

הוֹלְמְס הוֹרָה בְּאֶצְבָּעוֹ עַל פַּנָס הָרְחוֹב אֲשֶׁר מֵעַל לְרָאשֵׁינוּ.

– בַּמָקוֹם הַזֶה יָכֹל הָיָה לִרְאוֹת מַה שֶׁהוּא עוֹשֶׂה וְשָׁמָה לֹא יָכֹל. זֶהוּ הַדָבָר אֲשֶׁר הִכְרִיחָהוּ לָבוֹא דַוְקָא עַד הַמָקוֹם הַזֶה.

– בְּשֵׁם יוּפִּיטֵר נִשְׁבַּעְתִּי, כִּי אֱמֶת הַדָבָר! קָרָא הָאִינְסְפֵּקְטוֹר. כַּאֲשֶׁר אֲנִי זוֹכֵר, – הוֹסִיף אַחֲרֵי רֶגַע, – שֻׁבַּר הַפֶּסֶל שֶׁל הַד–ר בַּרְנִיקוֹ גַם הוּא עַל יַד הַפַּנָס. וּבְכֵן, אֲדוֹנִי הוֹלְמְס, מַה עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת בְּעוֹבָדָה זוֹ?

– נִזְכּוֹר נָא אוֹתָהּ וְנוֹצִיא מִמֶנָה אֶת הַמַסְקָנוֹת. בְּמֶשֶׁךְ הַזְמַן יָכֹל נוּכַל לָבוֹא לִידֵי תּוֹצָאָה הָעוֹמֶדֶת בְּיַחַס יָשָׁר אֶל הָעוֹבָדָה הַזֹאת. מַה הִנְךָ אוֹמֵר לַעֲשׂוֹת כָּעֵת, לֵיסְטְרַד?

– קוֹדֶם כֹּל יֵשׁ, לְדַעְתִּי, לְהִוָדַע מִי הוּא הֶהָרוּג. דָבָר זֶה לֹא יִקְשֶׁה לָנוּ לַעֲשׂוֹתוֹ. וְכַאֲשֶׁר יִוָדַע לָנוּ מִי הוּא וּמִי הֵמָה חֲבֵרָיו, אָז נִהְיֶה קְרוֹבִים יוֹתֵר אֶל פִּתְרוֹן הַשְׁאֵלָה: מֶה עָשָׂה בַלַיְלָה הֶעָבָר בִּרְחוֹב פִּיטְט־סְטְרִיט, מִי נִפְגַשׁ אִתּוֹ וּמִי הֲרָגוֹ בִּמְבוֹא בֵּיתוֹ שֶׁל מַ–ר הוֹרַס הַרְקֶר. וְכִי מַה דַּעְתְּךָ בָּזֶה?

– דְבָרֶיךָ טוֹבִים וּנְכוֹחִים; אוּלָם אֲנִי הָיִיתִי נִגָשׁ אֶל הָעִנְיָן הַזֶה בְּדֶרֶךְ אַחֶרֶת כִּמְעָט.

– מַה הִיא הַדֶרֶךְ שֶׁהָיִיתָ בּוֹחֵר בָּהּ אַתָּה?

– לֹא, לֹא, לֵיסְטְרַד חֲבִיבִי, אֵין עָלֶיךָ לִהְיוֹת מֻשְׁפָּע עַל יָדִי בְּכָל עִנְיָן וְאֹפֶן שֶׁהוּא! הֲלֹא טוֹב לָנוּ, כִּי כָּל אֶחָד יֵלֵךְ לוֹ בְּדַרְכּוֹ. אַחַר נַשְׁוֶה יַחַד אֶת תּוֹצָאוֹת עֲבוֹדוֹתֵינוּ וּנְמַלֵא אִישׁ אֶת חֶסְרוֹנוֹת רֵעֵהוּ.

– טוֹב מְאֹד, – הִסְכִּים לֵיסְטְרַד.

– אִם תָּשׁוּב אֶל רְחוֹב פִּיטְט־סְטְרִיט, אָז, אֶפְשָׁר הַדָבָר, כִּי תִּמְצָא שָׁם עוֹד אֶת מִ–ר הַרְקֵר וְאָמַרְתָּ לוֹ בִּשְׁמִי, כִּי כְּבָר עָמַדְתִּי עַל אָפְיוֹ שֶׁל מַעֲשֵׂה רֶצַח זֶה; מְשֻׁגָּע פַנַטִי, אֲשֶׁר שִׁגְעוֹנוֹ הוּא הַשִּׂנְאָה הַנִמְרָצָה לְנַפּוֹלְיוֹן, הִתְפָּרֵץ בַּלַיְלָה אֶל בֵּיתוֹ. יְדִיעָה זוֹ תּוֹעִיל לוֹ וּלְמַאֲמָרוֹ שֶׁהוּא כּוֹתֵב בִּשְׁבִיל עִתּוֹנוֹ.

הָאִינְסְפֵּקְטוֹר נִשְׁאַר עַל עָמְדוֹ כַּהֲלוּם רָעַם.

– אִי אֶפְשָׁר הַדָבָר, כִּי אַתָּה תַּחֲשֹׁב זֹאת בֶּאֱמֶת!

– וּמַדוּעַ זֶה לֹא? אַךְ נַנִיחַ נָא, כִּי אֵינֶנִי חוֹשֵׁב כָּכָה בֶּאֱמֶת; בְּכָל זֹאת תְּעַנְיֵן יְדִיעָה זוֹ אֶת מִ–ר הוֹרַס הַרְקֵר וְיַחַד אִתּוֹ גַם אֶת כָּל קוֹרְאָיו וְאֶת כָּל חוֹתְמָיו שֶׁל הַ“סִינְדִיקַט הַמֶרְכָּזִי שֶׁל הַסִפְרוּת”. וּבְכֵן, וַטְסוֹן, סוֹבֵר אֲנִי כִּי הַיוֹם הַזֶה יִהְיֶה עָלֵינוּ לְהַעֲבִיד כִּמְעַט אֶת מֹחוֹתֵינוּ בִּשְׁבִיל לִפְתֹּר חִידָה סְבוּכָה. אֲנִי הָיִיתִי שְׂבַע רָצוֹן מְאֹד, לֵיסְטְרַד, לוֹ הוֹאַלְתָּ לָסוּר אֶל מְעוֹנֵנוּ בְבֶקֶר סְטְרִיט הַיוֹם בְּשָׁעָה הַשִׁשִׁית בָּעֶרֶב. וְעַד הָעֵת הַהִיא אַשְׁאִיר תַּחַת יָדִי אֶת הַתְּמוּנָה הַפוֹטוֹגְרַפִית אֲשֶׁר נִמְצְאָה בְּכִיסוֹ שֶׁל הֶהָרוּג. אֶפְשָׁר הַדָבָר, כִּי אֶפְנֶה אֵלֶיךָ בְּבַקָשָׁה לִהְיוֹת לִי לְעֶזְרָה בִּנְסִיעָה אַחַת קְטַנָה אֲשֶׁר אֲנִי אוֹמֵר לַעֲשׂוֹת הַיוֹם בַּלַיְלָה, אִם מַסְקְנוֹתַי תִּתְאַמֵתְנָה. וְעַד הָעֵת הַהִיא לְהִתְרָאוֹת וַאֲנִי מְבָרֵךְ אוֹתְךָ בְּהַצְלָחָה.

אֲנִי וְשֵׁרְלָק פָּנִינוּ לָנוּ אֶל רְחוֹב הַי־סְטְרִיט. הוֹלְמְס הִתְעַכֵּב עַל יַד בֵּית הַמִסְחָר: הָ“אַחִים הַרְדִינְג”, אֲשֶׁר שָׁמָה קָנוּ אֶת הַפֶּסֶל. הַמְשָׁרֵת הַצָעִיר אָמַר לָנוּ, כִּי אֲדוֹנָיו יָשׁוּב הַחֲנוּתָה רַק אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם וְהוּא עַצְמוֹ חָדָשׁ מִקָרוֹב בָּא לַעֲבוֹד בַּחֲנוּת זוֹ וְאֵין בְּיָדוֹ לְהוֹדִיעַ מְאוּמָה. עַל פְנֵי הוֹלְמְס נִרְאוּ אוֹתוֹת רֹגֶז וְאִי־רָצוֹן.

– אֵין מַה לַעֲשׂוֹת, וַטְסוֹן רֵעִי, – אָמַר לִבְּסוֹף הוֹלְמְס אַחֲרֵי דוּמִיַת רֶגַע, – אִי־אֶפְשָׁר לִדְרוֹשׁ, כִּי הַכֹּל יֵעֲשֶׂה עַל־פִּי חֶפְצֵנוּ וּרְצוֹנֵנוּ! עָלֵינוּ יִהְיֶה לָשׁוּב הֲלוֹם עוֹד הַפַּעַם לִפְנוֹת עֶרֶב, אִם מִ–ר הַרְדִינְג לֹא יָשׁוּב לִפְנֵי זֶה אֶל חֲנוּתוֹ. כְּפִי שֶׁכְּבָר נוֹכַחְתָּ מִסְתָּמָא, הִנְנִי חָפֵץ לָבוֹא עַד מְקוֹר הַפְּסִלִים לְמַעַן דַעַת אִם אֵין שָׁם אֵיזֶה דָבָר מְעַנְיֵן שֶׁיָפִיץ אוֹר עַל גוֹרָלָם הַמוּזָר. קוּמָה וְנִסַע אֶל מִ–ר מוֹרְז הוֹדְסוֹן בְּקֵינִנְגְסְטוֹן־רוֹד וְנִרְאֶה, אוּלַי יָאִיר הוּא לָנוּ אֶת הַחוֹשֵׂךְ אֲשֶׁר מִסְבִיבֵנוּ.

אַחֲרֵי נְסִיעָה שֶׁל שָׁעָה שְׁלֵמָה בָּאנוּ אֶל חֲנוּתוֹ שֶׁל מַר הוֹדְסוֹן. בַּעַל הֶחָנוּת הָיָה גֶבֶר בְּרִיא־בָּשָׂר, בַּעַל קוֹמָה לֹא גְבוֹהָה, בַּעַל פָּנִים יָפִים וְאוֹפִי נִרְגָז. עַל שְׁאֵלוֹתָיו שֶׁל הוֹלְמְס עָנָה בְּהִתְרַגְזוֹ, הָלוֹךְ וְהִתְרַגֵז, מִרֶגַע לָרֶגַע:

– בְּוַדָאִי, אֲדוֹנִי, בְּוַדָאִי, זֶה הָיָה בְּעֶצֶם חֲנוּתִי! וְלָמָה זֶה אֲנַחְנוּ מְשַׁלְמִים מִסִים וְאַרְנוֹנִיוֹת לַמֶמְשָׁלָה, אִם כָּל הוֹלֵל וּמִשְׁתּוֹבֵב מֵעִיז לְהִתְפָּרֵץ בְּעֶצֶם הַיוֹם אֶל בֵּיתְךָ וּלְהַשְׁמִיד וּלְשַׁבֵּר אֶת רְכוּשְׁךָ! כֵּן, אֲדוֹנִי, אֲנִי הוּא אֲשֶׁר מָכַרְתִּי אֶת שְׁנֵי הַפְסִלִים לְד–ר בַּרְנִיקוֹ! הַלֹא נוֹרָא הַדָבָר, אֲדוֹנִי! אֵין זֹאת כִּי קֶשֶׁר שֶׁל נִיהִילִיסְטִים הוּא כָּל הַדָבָר הַזֶה, קֶשֶׁר שֶׁל אִנַרְחִיסְטִים, אַחֶרֶת אִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת! וְכִי מִי זֶה, חוּץ מֵאַנַרְחִיסְטוֹן, יָבוֹא לִידֵי מַחְשָׁבָה לְשַׁבֵּר פְּסִלִים? רֵיסְפּוּבְּלִיקַנִים אֲדוּמִים הֵמָה, הֵם וְלֹא אֲחֵרִים! מֵאֵת מִי קָנִיתִי אֶת הַפְּסִלִים? וְכִי לֹא אַחַת הִיא לָכֶם? אֵין אֲנִי רוֹאֶה פֹּה כָּל קֶשֶׁר וְיַחַס! אֲבָל, אִם אַתָּה חָפֵץ בָּזֶה, אוֹמַר לְךָ: קְנִיתִים מֵאֵת “הֶלְדֶר וְשֻׁתָּפָיו” בְּטְשֵׁרְטְשׁ־סְטְרִיט סְטֵיפַנִי; זֶהוּ בֵּית מִסְחָר הָגוּן הַקַיָם זֶה כְּעֶשְׂרִים שָׁנָה. כַּמָה פְסִלִים הָיוּ לִי? שְׁלשָׁה. שְׁנַיִם וְאֶחָד הֵם שְׁלשָׁה. שְׁנַיִם מָכַרְתִּי לְהַד–ר בַּרְנִיקוֹ וְאֶת הָאֶחָד שִׁבְּרוּ בְּעֶצֶם הַיוֹם וּבַחֲנוּתִי! הֲמַכִּיר אֲנִי תְּמוּנָה זוּ? לֹא, אֵינָה יְדוּעָהּ. אֲבָל לֹא, הֲלֹא זֶה הוּא בֶּפּוֹ! כֵּן, אִטַלְקִי חָרָשׁ־אָמָן זֶה יָשַׁב זְמַן מַה אֶצְלִי, חָרוּץ וְזָרִיז הוּא בְּכָל מַעֲשָׂיו. גַם סְקוּלְפְטוֹר בְּמִקְצַת וְגַם זֶהָבִי; גַּם מִסְגֶרֶת לִתְמוּנָה יַעֲשֶׂה לָךְ וּבִכְלָל יַעֲשֶׂה לָךְ כָּל מַה שֶׁתִּדְרֹשׁ מִמֶנּוּ. אֲבָל הוּא עֲזָבַנִי לִפְנֵי שָׁבוּעַ וּמֵהַיוֹם הַהוּא לֹא שָׁמַעְתִּי וְלֹא יָדַעְתִּי מִמֶנוּ דָבָר. מֵאַיִן בָּא אֵלַי וְאָנָה הָלַךְ? לֹא, אֵינִי יוֹדֵעַ זֹאת. לֹא הָיִיתִי מִתְאוֹנֵן עָלָיו לוּ הָיָה פֹה. הוּא נֶעֶלַם יוֹמַיִם טֶרֶם שֶׁשָׁבְרוּ אֶת הַפֶסֶל.

– יוֹתֵר מִזֶה אִי אֶפְשָׁר הָיָה גַם לְחַכּוֹת לְהִוָדַע מֵאֵת מ–ר מוֹרְז הוֹדְסוֹן, – אָמַר הוֹלְמְס בְּצֵאתֵנוּ מִן הַחֲנוּת. אֵין כָּל סָפֵק בְּדָבָר, כִּי בֶּפּוֹ זֶה הוּא רוּחַ הַחַיָה בְּמַעֲשֵׂי הַפֶּשַׁע גַּם בְּקִינִינְגְטוֹן וְגַם בְּקִינְסִינְגְטוֹן, וִידִיעָה זוּ הֲלֹא שָׁוָה הִיא לְאַבֵּד בִּשְׁבִילָה שָׁעוֹת אֲחָדוֹת לְצָרְכֵי נְסִיעָה! עַתָּה, וַטְסוֹן, נִסַע נָא אֶל “הֶלְדֵר וְשׁוּתָּפָיו” בִּסְטֵיפַנִי, אֶל מְקוֹר הַפְסִלִים. אָכֵן פֶלֶא יִהְיֶה הַדָבָר בְּעֵינַי אִם לֹא נְקַבֵּל שָׁם יְדִיעוֹת נוֹסָפוֹת.

בִּמְהִירוּת תְּכוּפָה עָבַרְנוּ עַל פְנֵי לוֹנְדוֹן הָאַצִילִית, עַל פְּנֵי לוֹנְדוֹן הַטֵיאַטְרַלִית, עַל פְּנֵי לוֹנְדוֹן הַסַפְרוּתִית, עַל פְּנֵי לוֹנְדוֹן הַמִסְחָרִית וְלִבְסוֹף עַל פְּנֵי לוֹנְדוֹן הַיַמִית, עַד אֲשֶׁר סוֹף סוֹף בָּאנוּ אֶל עִיר חוֹף זוּ שֶׁמִסְפַּר תּוֹשָׁבֶיהָ כִּמְאַת אֶלֶף אִישׁ, פְלֵטַת חֶלְאַת אֵירוֹפָּה. פֹּה בִּרְחוֹב גָדוֹל וְרָחָב מָצָאנוּ אֶת בֵּית חֲרוֹשֶׁת הַפְּסִלִים אֲשֶׁר בִּקַשְׁנוּ. עַל יַד הַבַּיִת הָיְתָה חָצֵר גְדוֹלָה מְלֵאָה פִּסְלֵי אֶבֶן־גִיר וְאַבְנֵי שַׁיִשׁ אֲשֶׁר לֹא בָּאוּ עוֹד לִגְמַר מְלָאַכְתָּם. בְּעָבְרֵנוּ אֶת הֶחָצֵר בָּאנוּ אֶל חֶדֶר גָּדוֹל וּמְרֻוָח מְאֹד, אֲשֶׁר כַּחֲמִשִׁים אִישׁ פּוֹעֲלִים עָבְדוּ בּוֹ אֶת עֲבוֹדָתָם; אֵלֶה עִבְּדוּ אֶת הַשַׁיִשׁ וְאֵלֶה גִבְּלוּ אֶת הַגִיפְסוּס. מְנַהֵל בֵּית הַחֲרוֹשֶׁת, אַשְׁכְּנַזִי צְהַבְהַב גְבַהּ הַקוֹמָה, קִבֵּל אוֹתָנוּ בְּנִימוּס וַיַעֲנֶה מַעֲנוֹת מְפוֹרָטוֹת עַל כָּל שְׁאֵלוֹתָיו שֶׁל הוֹלְמְס. אַחֲרֵי הָעִיוּן בְּסִפְרֵי הַמִסְחָר נוֹכַח, כִּי מִפֶּסֶל הַשַׁיִשׁ שֶׁל נַפּוֹלְיוֹן מַעֲשֵׂה יְדֵי הַחַטָב הַצָרְפָתִי דֵיבִין, נַעֲשׂוּ כְּבָר מֵאוֹת אֲחָדוֹת שֶׁל הַעְתָּקוֹת. אַךְ שָׁלשׁ מֵהֶן שֶׁנִמְכְּרוּ לְמִ–ר מוֹרְז הוֹדְסוֹן לִפְנֵי שָׁנָה בְּעֶרֶךְ, הָיוּ הַחֵצִי שֶׁל פְּלוּגָה מְיוּחָדָה שֶׁנֶעֶשְׂתָה אָז בְּבֵית הַחֲרשֶׁת. שָׁלשׁ הַנוֹתָרוֹת נִמְכְּרוּ לְהַאֲחִים הַרְדִינְג בְּקִינְסִינְגְטוֹן. שֵׁשֶׁת הַפְסִלִים הָאֵלֶה לֹא הִצְטַיְנוּ בִּמְאוּמָה מִיֶתֶר הַהַעְתָּקוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ בִּזְמַנִים שׁוֹנִים. הָאַשְׁכְּנַזִי לֹא יָכֹל לְהַרְאוֹת כָּל סִבָּה שֶׁהִיא שֶׁבִּשְׁבִילָה נִתַּךְ הָאַף וְהַחֵמָה עַל שֵׁשֶׁת הַפְסִלִים הָאֵלֶה. רַק צְחוֹק עוֹרֵר בּוֹ הָרַעְיוֹן, כִּי נִמְצְאוּ אֲנָשִׁים אֲשֶׁר שָׂמוּ לָהֶם לְמַטָרָה לְהַשְׁמִיד דַוְקָא אֶת הַפְסִלִים הָאֵלֶה. מְחִירָם הַסִיטוֹנִי שֶׁל הַפְּסִלִים הֵם שִׁשָׁה שִׁילִינְגִים הַפֶסֶל, הַמוֹכֵר לַאֲחָדִים יָכֹל לְקַבֵּל בַּעֲדָם כִּשְׁנֵים עָשָׂר שִׁילִינְגִים וְיוֹתֵר. הַהַעְתָּקָה נַעֲשִׂית בִּשְׁנֵי דְפוּסִים לִשְׁנֵי חֲצָאֵי הַפָּנִים, חֲצִי חֵצִי לְבָד. אַחַר מְאַחֲדִים וּמְחַבְּרִים אֶת שְׁנֵי הַחֲצָאִים יַחַד וְהָיָה הַפֶּסֶל אֶחָד. הָעֲבוֹדָה נַעֲשִׂית עַל פִּי הָרוֹב בִּידֵי אִיטַלְקִים בְּחֶדֶר זֶה שֶׁהִנְנוּ עוֹמְדִים כָּעֵת בְּתוֹכוֹ. אֶת הַפְּסִלִים הַנִגְמָרִים מַעֲמִידִים בַּחֶדֶר הַחִיצוֹן עַל הַשֻׁלְחָן בִּשְׁבִיל שֶׁיִתְיַבְּשׁוּ, אַחַר כָּךְ מְבִיאִים אוֹתָם אֶל תּוֹךְ הָאוֹצָר. זֶהוּ הַכֹּל מַה שֶׁהוּא, הַמְנַהֵל, יָכֹל לְסַפֵּר לָנוּ.

אַךְ הַתְּמוּנָה הַפוֹטוֹגְרַפִית שֶׁהֶרְאִינוֹ לוֹ פָּעֲלָה עָלָיו פְּעוּלָה שֶׁלֹא חִכִּינוּ לָהּ כְּלָל. פָּנָיו אָדְמוּ מִכַּעַס וְעֵינָיו, עֵינֵי הַטֵיטוֹנִים הַכְּחוּלוֹת, הִבְרִיקוּ.

– הוֹי, הַנָבָל! קָרָא הָאַשְׁכְּנַזִי, – אָמְנָם כֵּן, יוֹדֵעַ אֲנִי הֵיטֵב אֶת הָאִישׁ הַזֶה. בֵּית הַחֲרוֹשֶׁת הַזֶה הָיָה תָּמִיד בַּיִת נִכְבָּד וּמְכֻבָּד, וּבַפַּעַם הַיְחִידָה וְהַמְיוּחֶדֶת שֶׁהַפּוֹלִיצִיָה רָאֲתָה לָהּ לְחוֹבָה לָבוֹא הֵנָה, הָיָה הוּא הַגוֹרֵם לָזֶה. לִפְנֵי שָׁנָה בְּעֵרֶךְ הִכָּה בְּסַכִּינוֹ בָּרְחוֹב אֶת אֶחָד הָאִיטַלְקִים, בֶּן אַרְצוֹ, אַחַר כֵּן בָּא הֵנָה כָּאִלוּ לֹא נַעֲשָׂה עִמוֹ דָבָר; אַךְ בְּעִקְבוֹתָיו בָּאוּ הַשׁוֹטְרִים. שְׁמוֹ הָיָה בֵּיפּוֹ, אַךְ אֶת שֵׁם מִשְׁפַּחַת הָרוֹצֵחַ הַזֶה אֵינֶנִי יוֹדֵעַ. וּבְצֶדֶק בָּאַתְנִי כָּל הָרָעָה הַזֹאת! מַדוּעַ זֶה קִבַּלְתִּי אֶל בֵּית הַחֲרוֹשֶׁת בַּר־נַשׁ בַּעַל צוּרָה מְכוֹעָרָה כָּזוּ? אָמְנָם, בְּתוֹר פּוֹעֵל הָיָה אֶחָד מִן המְצוּיָנִים וּבִמְלַאכְתּוֹ הִצְטַיֵן מְאֹד.

– וּבַמֶה נִגְמַר דִינוֹ?

– אוֹתוֹ הָאִיטַלְקִי שֶׁנִפְצַע עַל יָדוֹ נִשְׁאַר בַּחַיִים, לָכֵן לֹא נִשְׁפַּט בֶּיפּוֹ כְּדִין רוֹצֵחַ, רַק לָשֶׁבֶת שָׁנָה תְּמִימָה בְּבֵית הָאֲסוּרִים נֶעֱנָשׁ; חוֹשֵׁב אֲנִי אֶל נָכוֹן, כִּי כָּעֵת כְּבָר עָזַב אֶת בֵּית כִּלְאוֹ, אַךְ הֵנָה לֹא יָהִין לָבוֹא. אָמְנָם, קְרוֹבוֹ עוֹבֵד פֹּה אִתָּנוּ, אֶקְרָאֵהוּ וְהוּא יַגִיד לָכֶם אֵיפֹה לְבַקְשׁוֹ וּלְמָצְאוֹ.

– לֹא, לֹא! קָרָא הוֹלְמְס. – אַף מִלָה אַחַת אַל תַּגִידוּ לִקְרוֹבוֹ. אַף לֹא מִלָה אַחַת! הָעִנְיָן הוּא רְצִינִי מְאֹד, וְכָל מַה שֶׁאֲנִי מוֹסִיף לְחָקְרוֹ אֲנִי מוֹסִיף לִמְצוֹא בּוֹ סִמָנִים שֶׁל רְצִינוּת. בְּשָׁעָה שֶׁעִיַנְתָּ בְּסֵפֶר הַחֶשְׁבּוֹנוֹת הַגָדוֹל עַל דְבַר מְכִירַת הַפְּסִלִים רָאִיתִי שָׁם אֶת הָרְשִׁימָה: הַשְׁלִישִׁי לְיוּנִי שֶׁל הַשָׁנָה הֶעָבָרָה. הֲתוּכַל לְהוֹדִיעַ לִי אֶת זְמַן מַאֲסָרוֹ שֶׁל בֵּיפּוֹ?

– אֲנִי יָכֹל לְהוֹדִיעַ לְךָ אֶת זְמַן מַאֲסָרוֹ רַק בְּקֵרוּב, עַל פִּי רְשִׁימַת תַּשְׁלוּם שְׂכַר הַפּוֹעֲלִים, – עָנָה הַמְנַהֵל. – כֵּן, הוֹסִיף לְדַבֵּר בְּהָפְכּוֹ עָלִים אֲחָדִים, שְׂכָרוֹ הָאַחֲרוֹן נִתַּן לוֹ בְּיוֹם הָעֶשְׂרִים לְמַאי בְּשָׁנָה הֶעָבָרָה.

– אֲסִירֵי תּוֹדָה הִנְנוּ לְךָ מְאֹד, – אָמַר הוֹלְמְס. דוֹמֶה שֶׁאֵין עָלַי לְהַטְרִיד אוֹתְךָ עוֹד בִּשְׁאֵלוֹתַי וְלִגְזוֹל מִמְךָ אֶת עִתְּךָ וּלְהַעֲמִיד בְּנִסָיוֹן אֶת סַבְלָנוּתְךָ.

בְּחַזְרוֹ עוֹד הַפַּעַם עַל בַּקָשָׁתוֹ לִבְלִי לְהַגִיד לָאִישׁ מְאוּמָה עַל דְבַר חֲקִירָתֵנוּ, נִפְרַדְנוּ מִמֶנוּ וַנָשֶׂם עוֹד הַפַּעַם אֶת פָּנֵינוּ אֶל הַמַעֲרָב.

חֲצוֹת הַיוֹם עָבַר זֶה כְּבָר בְּטֶרֶם שֶׁעָלָה בְּיָדֵינוּ לָבוֹא אֶל אֶחָד מִבָּתֵּי הָאֹכֶל לֶאֱכֹל פַּת שַׁחֲרִית. הוֹסָפָה מְיוּחֶדֶת שֶׁל הָעִתּוֹנִים שֶׁהֻדְבְּקָה עַל יַד הַדֶלֶת הוֹדִיעָה עַל דְבַר “הִתְנַפְּלוּת מְחוּצֶפֶת בְּקֵינְסִינְגְטוֹן. רֶצַח שֶׁנַעֲשָׂה עַל יְדֵי מְשׁוּגָע”. וְתוֹכֶן הַרְצָאַת הַדְבָרִים הֶרְאָה לָדַעַת, כִּי בִידֵי הָאָדוֹן הוֹרַס הַרְקֵר עָלָה סוֹף סוֹף לִכְתּוֹב וּלְהַדְפִּיס דִין וְחֶשְׁבּוֹן עַל דְבַר הָרֶצַח שֶׁנַעֲשָׂה בְּבֵיתוֹ. שְׁנֵי עַמוּדֵי הָעִתּוֹן הָיוּ מְלֵאִים תֵּאוּרֵי הָאָסוֹן לְכָל פְּרָטָיו, כְּתוּבִים בְּשָׂפָה נִמְלָצָה מְאֹד. שֵׁרְלָק הֶעֱמִיד אֶת הָעִתּוֹן כְּנֶגֶד עֵינָיו וַיִקְרָא בּוֹ בִּשְׁעַת אֲכִילָתוֹ. כְּפַעַם בְּפַעַם הִתְפָּרֵץ צְחוֹק עָצוּר מִבֵּין שְׂפָתָיו.

– נֶחְמָד וְנָעִים, וַטְסוֹן! – קָרָא לִבְסוֹף. – הֲלֹא תִשְׁמַע: “נָעִים וּמְשַׂמֵחַ הַדָבָר, כִּי בְּנִדוֹן זֶה אֵין כָּל חֲלוּקֵי דֵעוֹת, יַעַן כִּי גַם הָאָדוֹן הָאִינְסְפֵקְטוֹר לֵיסְטְרַד, אֶחָד מֵהַפְּקִידִים הַיוֹתֵר מְנוּסִים אֲשֶׁר בְּבֵית פְּקִידוּת הַפּוֹלִיצִיָה וְגַם הָאָדוֹן שֵׁרְלָק הוֹלְמְס, מֵבִין וְיוֹדֵעַ בְּעִנְיְנֵי הַבּוֹלֶשֶׁת מְפוֹרְסָם וְנוֹדַע לַשֵׁם, שְׁנֵיהֶם בָּאוּ לִידֵי דֵעָה אַחַת, כִּי כָל שׁוּרַת הַמִקְרִים הַמוּזָרִים אֲשֶׁר נִגְמְרוּ בְּאֹפֶן טְרַגִי כָּל כַּךְ, יְכוֹלִים יוֹתֵר לְהֵחָשֵׁב לְמַעֲשֵׂי שִׁגָעוֹן מֵאֲשֶׁר לְמַעֲשֵׂי חֵטְא וָפֶשַׁע”. הָעִתּוֹנוּת יְדִידִי הַיָקָר, הִיא כְּלִי חֵפֶץ יָקָר בִּידֵי אֵלֶה הַיוֹדְעִים לְהִשְׁתַּמֵשׁ בָּהּ כָּרָאוּי. הֲגָמַרְתָּ כְּבָר אֶת פַּת־שַׁחֲרִיתְךָ?… כִּי אָז קוּמָה וְנָסַעְנוּ וְשַׁבְנוּ עוֹד הַפַּעַם אֶל קִינְסִינְגְטוֹן וְנִשְׁמַע מַה יֹאמַר לָנוּ מְנַהֵל בֵּית מִסְחָרָם שֶׁל הָאַחִים הַרְדִינְג.

רֹאשׁ בֵּית הַמִסְחָר הַגָדוֹל הַזֶה הָיָה אָדָם זָרִיז, בַּעַל פָּנִים צוֹמְקִים וְקוֹמָה נְמוּכָה; וְהוּא אִישׁ מָהִיר בְּמַעֲשָׂיו, בַּעַל בִּינָה יְשָׁרָה וְאִישׁ דְּבָרִים.

– בְּוַדָאִי, בְּוַדָאִי, אֲדוֹנִי, קָרָאתִי כְּבָר אוֹדוֹת כָּל זֶה בְּעִתּוֹנֵי הָעֶרֶב. מִ–ר הוֹרַס הַרְקֵר הוּא קוֹנְנוּ הַתְּמִידִי. אֶת הַפֶּסֶל הַזֶה מָכַרְנוּ לוֹ לִפְנֵי חֲדָשִׁים אֲחָדִים. אֲנַחְנוּ הִזְמַנּוּ שְׁלשֶׁת פְּסִלִים כָּאֵלֶה בְּבֵית הַחֲרוֹשֶׁת שֶׁל הֶלְדֶר וְשֻּׁתָּפָיו בִּסְטֵיפַנִי. כָּל שְׁלשֶׁת הַפְּסִלִים כְּבָר נִמְכָּרוּ. מִי קָנָה אוֹתָם? אִם רַק אֲעַיֵן בְּסִפְרֵי הַמִסְחָר יָכֹל אוּכַל לְמַלְאוֹת אֶת תְּשׁוּקַתְכֶם לָדַעַת זֹאת. אָמְנָם כֵּן הַדָבָר! הִנֵה הָרְשִׁימוֹת. אֶחָד מֵהֶם נִמְכָּר לְמִ–ר הַרְקֵר, כַּאֲשֶׁר יְדַעְתֶּם. הַשֵׁנִי – לְמִ–ר הוֹשֵׁע בְּרוּין, לֵיבֵירְנוֹם־לוֹדְז' צֵ’יזְבִיק. וְהַשְׁלִישִׁי לְמִ–ר סֶנֵדְפָרְד, לוֹיֶר־גְרוֹבּ־רוֹד, רִידִינְג. לֹא, מֵעוֹדִי לֹא רָאִיתִי אֶת פְּנֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר תְּמוּנָתוֹ בְּיֶדְכֶם. פָּנִים כָּאֵלֶה אֶפְשָׁר לִזְכּוֹר, – כִּי מִי זֶה יִשְׁכַּח פָּנִים מְכוֹעָרִים כָּאֵלֶה? וְכִי לֹא כֵן, אֲדוֹנַי? הֲיֵשׁ אִיטַלְקִים בְּתוֹךְ מְשָׁרְתֵי בֵּית מִסְחָרֵנוּ? כֵּן, אֲדוֹנַי, יֵשׁ, יֵשׁ מֵהֶם בֵּין הַפּוֹעֲלִים וְהַמְשָׁרְתִים. אָמְנָם כֵּן, לִכְשֶׁיִרְצוּ הֲרֵי הֵם יְכוֹלִים לְעַיֵין בְּסִפְרֵי הַמִסְחָר, אֵין כָּל סִבָּה לְהַסְתִּיר אוֹתָם מֵעֵין רוֹאִים. כֵּן, כֵּן, צְדַקְתֶּם מְאֹד, הָעִנְיָן הוּא סָבוּךְ מְאֹד וַאֲנִי מְקַוֶה כִּי תּוֹדִיעוּ לִי אֶת תּוֹצְאוֹת חֲקִירַתְכֶם, אִם יִצְלַח בְּיֶדְכֶם לְגַלוֹת מַה מֵהָעִנְיָן הַמְסֻבָּךְ הַזֶה.

הוֹלְמְס רָשַׁם לוֹ בִּשְׁעַת דְבָרָיו שֶׁל מ–ר הַרְדִינְג רְשִׁימוֹת אֲחָדוֹת בְּסֵפֶר זִכְרוֹנוֹתָיו. פָּנָיו הֵעִידוּ בּוֹ, כִּי שְׂבַע רָצוֹן הוּא מִמַּהֲלַךְ הַחֲקִירָה. הוּא שָׁתַק, אָמְנָם, וְלֹא דִבֵּר דָבָר, רַק זֹאת אָמַר לִי, כִּי אִם לֹא נְמַהֵר לִנְסֹעַ אָז נְאַחֵר אֶת בּוֹאוֹ שֶׁל הָאִינְסְפֵּקְטוֹר לֵיסְטְרַד. מוּבָן מֵאֵלָיו כִּי הַלָז שָׁמַר אֶת זְמַן בּוֹאוֹ. הוּא הִקְדִים לָבוֹא מִמֶנוּ, וּבְשׁוּבֵנוּ הַבַּיְתָה מָצָאנוּ אוֹתוֹ וְהִנֵה הוּא צוֹעֵד עַל פְּנֵי חֶדְרֵנוּ הֵנָה וָהֵנָה וְכֻלוֹ אוֹמֵר: קֹצֶר־רוּחַ. מַרְאֵה פָּנָיו הַגֵאִים הֵעִידוּ בוֹ, כִּי הַיוֹם הַזֶה לֹא עָבַר עָלָיו בְּבַטָלָה.

– וּמַה, – שָׁאַל, – הַהִצְלָחְתָּ הַיוֹם, אֲדוֹנִי הוֹלְמְס?

– הַרְבֵּה עָמַלְנוּ הַיוֹם – עָנָה שֵׁרְלָק, – וְלֹא בְּלִי הַצְלָחָה. הִתְרָאִינוּ עִם שְׁנֵי הַסוֹחֲרִים הַמוֹכְרִים לָאֲחָדִים וְגַם אֶת הַסִיטוֹנִי רָאִינוּ. עַכְשָׁיו יָכֹל אֲנִי לָלֶכֶת בְּעִקְבוֹתָיו שֶׁל כָּל פֶּסֶל וָפֶסֶל עַד הֲגִיעִי אֶל מְקוֹרוֹ.

– הַפְּסָלִים! – קָרָא לֵיסְטְרַד וּכְמוֹ צֵל שֶׁל בּוּז נִשְׁמַע בִּדְבָרָיו. – אָכֵן, אָמְנָם כֵּן הַדָבָר, אַתָּה הוֹלֵךְ לֵךְ בְּדַרְכְּךָ, הוֹלְמְס אֲדוֹנִי, וְלֹא לִי לְהִתְנַגֵד לְךָ, אַךְ בְּכָל זֹאת אֶחְשֹׁב לַמִשְׁפָּט, כִּי, לְדַעְתִּי, הִצְלַחְתִּי לְגַלוֹת דָבָר יוֹתֵר נִכְבָּד מֵאֲשֶׁר גִלִיתָ אַתָּה: גִלִיתִי אֶת שֵׁם הַנִרְצָח.

– אִי־אֶפְשָׁר הַדָבָר:

– וְגַם גִלִיתִי אֶת סִבַּת הָרֶצַח.

– מְצוּיָן הַדָבָר!

– בֵּין חֲבֵרַי הָאִינְסְפֵּקְטוֹרִים יֵשׁ אֶחָד הַמַשְׁגִיחַ תָּמִיד עַל הָרֶבַע הָאִיטַלְקִי. וְהִנֵה, שִׂימוּ נָא לֵב, עַל צַוַאר הַנִרְצָח הָיָה תָּלוּי בְּפָתִיל אֵיזֶה סֵמֶל קַטוֹלִי. דָבָר זֶה יַחַד עִם עוֹרוֹ הַשָׁחוּם וְהַשָׁזוּף הֱבִיאוּנִי לִידֵי מַחֲשָׁבָה, כִּי אִיטַלְקִי הוּא אוֹ סְפָרַדִי. הָאִינְסְפֵּקְטוֹר הִיל הִכִּיר אוֹתוֹ תֵּכֶּף. שְׁמוֹ הָיָה פְּיֶטְרוֹ בֶינוּצִ’י; יְלִיד נֵיאַפּוֹל הוּא אֶחָד מֵהַגַנָבִים וְהַפּוֹשְׁעִים הַיּוֹתֵר מְסֻכָּנִים אֲשֶׁר בְּלוֹנְדוֹן. לְבֵינוּצִ’י זֶה הָיָה יַד וָשֵׁם בְּהַ“מַפְפִיָה”; בְּשֵׁם זֶה, כַּאֲשֶׁר יָדוּעַ לָכֶם, קוֹרְאִים לְהִסְתַּדְרוּת פּוֹלִיטִית אִיטַלְקִית, אֲשֶׁר לֹא תִּמָנַע גַם מִשְׁפִיכַת דָּמִים בִּשְׁבִיל לְהַגִיעַ לְמַטְרוֹתֶיהָ. הַמְבִינִים הִנְכֶם כָּעֵת, אֵיךְ הָעִנְיָן הוֹלֵךְ וּמִתְחַוֵר? הָאִישׁ הַשׁוֹבֵר אֶת פְּסָלָיו שֶׁל נַפּוֹלְיוֹן גַם הוּא, מִסְּתָמָא, אִיטַלְקִי וְגַם הוּא חָבֵר הַ“מַפְפִיָה”. הוּא חָטָא כְּנֶגֶד חוּקֵי הַחֶבְרָה. פְּיֶטְרוֹ בֵינוּצִ’י נוֹעַד מֵאֵת הַחֶבְרָה לְהִתְחַקוֹת עַל צַעֲדֵי הַפּוֹשֵׁעַ. הַתְּמוּנָה אֲשֶׁר מָצָאנוּ בְּכִיסוֹ הִיא, כַּנִרְאֶה, תְּמוּנַת הַפּוֹשֵׁעַ. רָאשֵׁי הַחֶבְרָה נָתְנוּ אוֹתָהּ בִּידֵי בֵינוּצִ’י לְמַעַן לֹא יַהֲרֹג בְּטָעוּת אָדָם אַחֵר בִּמְקוֹמוֹ. הוּא גִלָה אֶת עִקְבוֹת הַפּוֹשֵׁעַ וְשָׂם לוֹ מַאֲרָב, רָאָהוּ נִכְנָס אֶל תּוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁל הַרְקֵר וַיְחַכֶּה לוֹ עַד צֵאתוֹ בִּמְבוֹא הַבַּיִת, אַךְ תַּחַת לַהֲרוֹג אֶת הַפּוֹשֵׁעַ נָפַל הוּא עַצְמוֹ חָלָל עַל יָדוֹ. מַה תֹּאמַר לָזֹאת, מִ–ר הוֹלְמְס?

– מְצוּיָן הַדָבָר, לֵיסְטְרַד, מְצוּיָן! – קָרָא שֵׁרְלָק, – רַק אֶת הָאַחַת אֵינֶנִי מֵבִין, אֵיךְ תְּבָאֵר אֶת שְׁבִירַת הַפְּסָלִים?

– הַפְּסָלִים! בְּשׁוּם אֹפֶן, כַּנִרְאֶה, אֵינְךָ יָכֹל לְהֵחָלֵץ מֵהַפְּסָלִים וּלְהוֹצִיא אוֹתָם מִתּוֹךְ מַחְשְׁבוֹתֶיךָ! מָה הֵמָה וּמַה עֶרְכָּם? הַלֹא גְּנֵבָה פְּשׁוּטָה הִיא זוּ, אֲשֶׁר בְּאֹפֶן הַיוֹתֵר חָמוּר עוֹנְשִׁים עָלֶיהָ בְּמַאֲסָר לְשִׁשָׁה חֳדָשִׁים. אֲבָל עַל צַד הָאֱמֶת, הֲלֹא לֹא אֶת הַגַנָב אֲנַחְנוּ מְבַקְשִׁים כִּי אִם אֶת הָרוֹצֵחַ, וַאֲנִי מַבְטִיחַ לְךָ, כִּי בְּעוֹד זְמַן מַה וְכָל חוּטֵי הָעִנְיָן הַזֶה יִהְיוּ בְּיָדִי.

– וְאֵיךְ זֶה תְּפַתֵּחַ אֶת עֲבוֹדָתְךָ?

– פָּשׁוּט בְּתַכְלִית הַפַּשְׁטוּת. אֲנִי וְהִיל נֵלֵךְ וְנָבוֹא אֶל הָרֶבַע הָאִיטַלְקִי, נְבַקֵשׁ וְנִמְצָא שָׁם אֶת בַּעַל הַפָּנִים הַמְצוּיָרִים עַל פְּנֵי הַתְּמוּנָה, וּבְרֶגַע הִמָצְאוֹ אֲנִי שָׂם אוֹתוֹ בְּמַאֲסָר בְּתוֹר חָשׁוּד בָּרֶצַח. הַתֵלֵךְ אִתָּנוּ?

– מְסֻפָּקַנִי. לְדַעְתִּי נַגִיעַ אֶל מַטָרָתֵנוּ בְּאֹפֶן יוֹתֵר פָּשׁוּט. כַּמוּבָן, אֵינֶנִי יָכֹל לְהַבְטִיחַ אֶל נָכוֹן כִּי אַצְלִיחַ, יַעַן כִּי הַצְלָחָתִי תְלוּיָה… תְּלוּיָה… כֵּן הַדָבָר, הַצְלָחָתִי תְלוּיָה בְּגוֹרֵם שֶׁאֵינֶנּוּ תָּלוּי בִּי וּבִרְצוֹנִי. אוּלָם תִּקְוֹת גְּדוֹלוֹת יֵשׁ לִי – יָכֹל אֲנִי לְהִתְעָרֵב בְּדָבָר וּלְהַבְטִיחַ לְשַׁלֵם שְׁנַיִם כְּנֶגֶד הָאֶחָד – כִּי אִם תּוֹאִיל לָלֶכֶת אִתִּי הַלַיְלָה, אָז אֶעֱזֹר לְךָ לִתְפֹּשׂ אֶת הַפּוֹשֵׁעַ.

– בְּהָרֶבַע הָאִיטַלְקִי?

– לֹא; אֲנִי חוֹשֵׁב כִּי צִ’יזְבִיג הוּא מָקוֹם יוֹתֵר מְסוּגָל לִתְפִישָׂתוֹ. אִם הַלַיְלָה תֵּלֵךְ אִתָּנוּ לְצִ’יזְבִיג אָז, עַל דִבְרָתִי, אֵלֵךְ אִתְּךָ מָחָר אֶל הָרֹבַע הָאִיטַלְקִי, וּדְחִיָה קְטַנָה זוֹ הֲלֹא לֹא תַּזִיק. כָּעֵת אֵין טוֹב לָנוּ כִּי אִם לִשְׁכַּב וְלִישׂן כִּדְאִבָּעִי, יַעַן כִּי עַד הַשָׁעָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה אֵינֶנִי חוֹשֵׁב לָצֵאת מִבֵּיתִי וְאֵין לְקַוֹת כִּי יִצְלַח בְּיָדֵינוּ לָשׁוּב הַבַּיְתָה עַד אוֹר הַבֹּקֶר. אֶת אֲרוּחַת הַצָהֳרַיִם תֹּאכַל אִתָּנוּ, לֵיסְטְרַד, וְאַחַר כַּךְ בְּבַקָשָׁה לַעֲלוֹת וּלְהִשְׁתַּטֵחַ עַל גַבֵּי הַסַפָּה עַד שֶׁתַּגִיעַ הָעֵת לָלֶכֶת. וְעַד הָעֵת הַהִיא אֶהְיֶה אֲסִיר תּוֹדָה לְךָ, וַטְסוֹן, אִם תִּקְרָא לִי אֶת אֲחַד הַמְשׁוּלָחִים, עָלַי לִשְׁלֹחַ מִכְתָּב וְשִׁלוּחַ זֶה אֵינוֹ סוֹבֵל כָּל דִחוּי וְאִחוּר.

כָּל הָעֶרֶב עָבַר עַל הוֹלְמְס בְּחִפּוּשִׁים בְּגִלְיוֹנוֹת עִתּוֹנִים יְשָׁנִים, שֶׁאֶחָד מֵחַדְרֵי עֲלִיַת מְעוֹנֵנוּ הָיָה מָלֵא אוֹתָם. בְּשָׁעָה שֶׁסוֹף סוֹף נִכְנָס אֵלֵינוּ נוֹצְצוֹ עֵינָיו וְהִבְרִיקוּ מִשִׂמְחָה; אַךְ דַבֵּר לֹא דִבֵּר דָבָר, לֹא לִי וְלֹא לֵלִיסְטְרַד, עַל דְבַר חִפּוּשָׁיו וַחֲקִירוֹתָיו. אֲנִי, מִצִדִי, הִתְבּוֹנַנְתִּי בְּשִׂים לֵב אֶל כָּל צְעָדָיו שֶׁל הוֹלְמְס בְּעִנְיָן מְסֻבָּךְ זֶה וְאַף שֶׁלֹא יָכֹלְתִּי לְשַׁעֵר מֵרֹאשׁ לְאָן יְבִיאוּהוּ מַעֲשָׂיו וּצְעָדָיו סוֹף סוֹף, אַךְ זֹאת רָאִיתִי וְהֵבַנְתִּי, כִּי לְפִי דַעְתּוֹ יִשְׁתַּדֵל הַפּוֹשֵׁעַ הַפַנַטִי לְהִתְנַפֵּל גַם עַל שְׁנֵי הַפְּסִלִים הַנוֹתָרִים אֲשֶׁר נִשְׁאֲרוּ מֵאוֹתָם שֵׁשֶׁת הַפְּסִלִים שֶׁנַעֲשׂוּ בְּבַת אַחַת בְּבֵית הַחֲרשֶׁתּ שֶׁל “הֵלְדֵר וְשׁוּתָּפָיו” וַאֲשֶׁר לֹא נִשְׁבְּרוּ עוֹד, וַאֲשֶׁר הָאֶחָד מֵהֶם נִמְצָא, כַּאֲשֶׁר יָדַעְתִּי, בְּצֵ’יזְבִיג. אֵין כָּל סָפֵק בַּדָבָר, כִּי מַטְרַת נְסִיעָתֵנוּ שָׁמָה הִיא לִתְפֹּשׂ אֶת הַפּוֹשֵׁעַ בִּמְקוֹם הַמַּעֲשֶׂה, וּמִבְּלִי מֵשִׂים הִתְפָּעַלְתִּי וְהִשְׁתּוֹמַמְתִּי לְעָרְמָתוֹ שֶׁל הוֹלְמְס אֲשֶׁר סִבֵּב פְּנֵי הַדָבָר, כִּי בָּעִתּוֹנִים תָּבֹאנָה יְדִיעוֹת לֹא נְכוֹנוֹת עַל דְבַר מַהֲלַךְ הַחֲקִירָה וְהַדְרִישָׁה לְמַעַן תְּפֹשׂ אֶת הַפּוֹשֵׁעַ בְּלִבּוֹ, לְמַעַן אֲשֶׁר יוֹסִיף לַעֲשׂוֹת אֶת מַעֲשֵׂהוּ וְיִתָּפֵשׂ בַּכָּף. וְהִתְפַּלֵא לֹא הִתְפַּלֵאתִי כְּלָל בְּשָׁעָה שֶׁהוֹלְמְס יָעַץ לִי לְהִזְדַיֵן בְּאֶקְדָח וְהוּא עַצְמוֹ הִזְדַיֵן בְּאֶקְדָח שֶׁל צַיָדִים, כְּלִי־זֵינוֹ הֶחָבִיב לוֹ.

כִּרְכָּרָה שְׂכוּרָה בָּאָה וְעָמְדָה עַל יַד מָבוֹא בֵּיתֵנוּ בְּשָׁעָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה בָּעֶרֶב וַנֵשֶׁב בָּהּ וַנִסַע הָלֹךְ וְנָסֹע עַד עֶבְרוֹ הַשֵׁנִי שֶׁל הַגֶשֶׁר הַהַמֵירְסְמִיטִי. פֹּה צֻוָה עֶגְלוֹנֵנוּ לַעֲמֹד וּלְחַכּוֹת לָנוּ. בְּעָבְרֵנוּ מְעַט בָּרֶגֶל הִגַעְנוּ עַד דֶרֶךְ אַחַת בּוֹדְדָה, שֶׁמִשְׁנֵי עֲבָרֶיהָ בְּנוּיִם בָּתִּים קְטַנִים וְיָפִים מוּקָפִים גַנוֹת וְגַנִים. עַל גַּבֵּי שְׁעָרָיו שֶׁל אֶחָד מֵהֶם קָרָאנוּ לָאוֹר הַפָּנָס אֶת הַכְּתֹבֶת “לֵיבֵירְנוֹם־לוֹדְז'”. יוֹשְׁבֵי הַבַּיִת נָמוּ כְּבָר, כַּנִרְאֶה, אֶת שְׁנָתָם, יַעַן כִּי כָּל הַבַּיִת הָיָה שָׁקוּעַ בַּחשֶׁךְ וּבְכָל הַחַלוֹנוֹת לֹא נִרְאָה כָּל אוֹר חוּץ מֵהָאֶשְׁנָב הַקָטָן אֲשֶׁר מִמַעַל לְדֶלֶת הַבַּיִת, אֲשֶׁר הָיָה מוּאָר בְּאוֹר קִפָּאוֹן וְקַוֵי הָאוֹר הַזֶה הֵאִירוּ כִּמְעַט אֶת מְסִלַת הַגִנָה אֲשֶׁר סָבִיב לַבַּיִת. גָדֵר הָעֵץ אֲשֶׁר גָדְרָה אֶת הַגִנָה הִשְׁלִיכָה צֵל עָבֶה וְשָׁחוֹר אֶל עֵבֶר הַגִנָה וּבַצֵל הַזֶה הִסְתַּתַּרְנוּ שְׁלָשְׁתֵּנוּ.

– חוֹשְׁשַׁנִי, כִּי זְמָן רַב יִהְיֶה עָלֵינוּ לְחַכּוֹת, – לָחַשׁ הוֹלְמְס בְּאָזְנֵינוּ. עָלֵינוּ לִהְיוֹת שְׂבֵעֵי רָצוֹן כִּי אֵין הַגֶשֶׁם יוֹרֵד עַתָּה. הֲלֹא יֵשׁ לְהִמָנַע גַם מְעַשֵׁן סִיגַרָה וּלְגָרֵשׁ כִּמְעַט אֶת הַשִׁעֲמוּם. אַךְ בְּכָל זֹאת יֵשׁ לָנוּ תִּקְוֹת גְדוֹלוֹת לְקַבֵּל שָׂכָר הָגוּן בְּעַד עֲמָלֵנוּ זֶה.

אַךְ בֵּין כֹּה וּבֵין כֹּה וְאוֹתוֹ הַפּוֹשֵׁעַ הַמִסְתַּתֵּר לֹא נָתַן לָנוּ לְחַכּוֹת לוֹ זְמָן רָב כַּאֲשֶׁר אָמַר הוֹלְמְס; צִפִּיָתֵנוּ נִגְמָרָה פִּתְאֹם וּבְאֹפֶן נִפְלָא. בְּרֶגַע אֶחָד, וּבְלִי כָּל שָׁאוֹן וָרַעַשׁ אֲשֶׁר הָיָה יָכֹל לְהָכִין אוֹתָנוּ לִקְרַאת הַדָבָר הַזֶה, נִפְתְּחָה דֶלֶת הַגָדֵר וּגְוִיַת אָדָם מְהִירָה וּגְמִישָׁה עָבְרָה דַרְכָּה בִמְהִירוּת שֶׁל קוֹף וְכַחֵץ מִקֶשֶׁת שָׂמָה פָּנֶיהָ אֶל הַבָּיִת. רָאִינוּ אֵיךְ שֶׁעָבְרָה דֶרֶךְ רְצוּעַת הָאוֹר אֲשֶׁר הֵפִיץ הָאֶשְׁנָב הֶעָגוּל לְמַחֲצֶה אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הַדֶלֶת וַתֵּעָלַם עוֹד הַפַּעַם בַּחשֶׁךְ. אָז קָמָה דְמָמָה וַאֲנַחְנוּ עָמַדְנוּ וְעָצַרְנוּ בְּעַד נְשִׁימוֹתֵינוּ. אַחַר הִגִיעַ לְאָזְנֵינוּ קוֹל נֶפֶץ, אֲשֶׁר לֹא נִשְׁמַע כִּמְעַט לָאֹזֶן. אַחַד הַחַלוֹנוֹת נִפְתַּח. הַשָׁאוֹן הַקַל חָדַל וְהַדְמָמָה הָאֲיוּמָה הֵעִיקָה שׁוּב עַל הַכֹּל. אוֹרֵחַ הַלַיְלָה הִתְגַנֵב וּבָא אֶל תּוֹךְ הַבַּיִת. רָאִינוּ אֶת הִתְפָּרְצוּתוֹ שֶׁל אוֹרוֹ שֶׁל פַּנַס־סֵתֶר בְּתוֹךְ הַחֶדֶר הֶאָפֵל. נִרְאִים הַדְבָרִים, כִּי הַגַנָב לֹא מָצָא בְּחֶדֶר זֶה אֶת מְבֻקָשׁוֹ, יַעַן כִּי רָאִינוּ אֶת הָאוֹר הַגָנוּז שֶׁל פָּנָסוֹ בְּחַלוֹנוֹת אֲחָדִים.

– נָקוּמָה וְנֵלְכָה עַד הַחַלוֹן הַפָּתוּחַ וְנִתְפְּשֶׂנוּ בְּרֶגַע צֵאתוֹ בּוֹ, – לָחַשׁ לֵיסְטְרַד.

עוֹד לֹא הִסְפַּקְנוּ לָזוּז מִמְקוֹמֵנוּ וְהַלָז נִגְלָה שׁוּב לְעֵינֵינוּ. בְּעָבְרוֹ דֶרֶךְ רְצוּעַת הָאוֹר רָאִינוּ כִּי הוּא נוֹשֵׂא תַּחַת אֲצִיל יָדוֹ אֵיזֶה דָבָר לָבָן. הוּא הִבִּיט בְּחֶשֶׁד עַל כָּל סְבִיבָיו. הַדְמָמָה שֶׁשָׂרְרָה מִסָבִיב הִרְגִיעָה אוֹתוֹ. הוּא פָּנָה לָנוּ עֹרֶף וְאֶת מַשָׂאוֹ הִנִיחַ אָרְצָה. אַחַר נִשְׁמַע קוֹל נֵפֶץ וְקוֹל הַשְׁבָרִים וְהָרְסִיסִים בְּנָפְלָם אָרְצָה. הַפּוֹשֵׁעַ הָיָה כָּל כַּךְ שָׁקוּעַ בַּעֲבוֹדָתוֹ עַד כִּי לֹא חָשׁ וְלֹא הִרְגִישׁ בְּקָרְבֵנוּ אֵלָיו בַּלָאט וּבִזְהִירוּת, בְּצַעֲדֵנוּ עַל פְּנֵי הָעֵשֶׂב הַמֵכַסֶה אֶת הַכִּכָּר. בִּקְפִיצַת נָמֵר מְהִירָה הִתְנַפֵּל הוֹלְמְס וַיִקְפּוֹץ עַל גַבּוֹ, וּבְעוֹד רֶגַע הִצְלִיחַ בִּידֵי לֵיסְטְרַד וּבְיָדַי אֲנִי לְאֱחֹז אֶת יָדָיו, לְמַעַן שִׂים עֲלֵיהֶן אֶת הַכְּבָלִים. כַּאֲשֶׁר הָפַכְנוּ אֶת הֶאָסִיר הַנִלְחָם עַל נַפְשׁוֹ, אַפְּרַקְדָן, רָאִיתִי לְפָנַי פָּנִים צְהוּבִים, חִוְרִים וּמְכֹעָרִים מְאֹד, אֲשֶׁר קַוֵיהֶם מְעֻוָתִים מִקֶצֶף אֵין אוֹנִים וְעֵינַיִם מְפִיצוֹת אֵשׁ שִׂנְאָה נוֹרָאָה הַמַבִּיטוֹת אֵלֵינוּ בְּקֶצֶף נוֹרָא. זֶה הָיָה, בְּלִי כָּל סָפֵק, אוֹתוֹ הָאִישׁ שֶׁתְּמוּנָתוֹ הַפוֹטוֹגְרָפִית נִמְצְאָה בְּכִיסוֹ שֶׁל הַנִרְצָח.

אַךְ תְּשׂוּמַת לִבּוֹ שֶׁל הוֹלְמְס לֹא הָיְתָה מוּסַבָּה כְּלָל עַל הַפּוֹשֵׁעַ הַנִּתְפָּשׂ. בְּשִׁבְתּוֹ עַל מַדְרֵגוֹת מְבוֹא הַבַּיִת הִתְחִיל לְהִתְבּוֹנֵן אֶל הַדָבָר הַנִגְנָב מֵהַבַּיִת. זֶה הָיָה פִּסְלוֹ שֶׁל נַפּוֹלְיוֹן, כְּאֵלֶה אֲשֶׁר רָאִינוּ כְבָר וּמְנֻפָּץ גַם הוּא כָּמוֹהֶם. שֵׁרְלָק הֵרִים אֶת הָרְסִיסִים אֶחָד אֶחָד מִן הָאֲדָמָה וַיִתְבּוֹנֵן אֲלֵיהֶם בְּעִיוּן רָב, אַף עַל פִּי שֶׁהַשְׁבָרִים וְהָרְסִיסִים הָאֵלֶה לֹא הִצְטַיְנוּ בִּמְאוּמָה מִכָּל מִינֵי שְׁבָרִים וּרְסִיסִים שֶׁל גִיפְסוּס אֲחֵרִים.

הוּא לֹא הִסְפִּיק עוֹד לִבְדוֹק אֶת כֻּלָם וְהִנֵה גָדַל הָאוֹר בַּבַּיִת, הַדֶלֶת נִפְתָּחָה, וַאֲדוֹן הַבַּיִת, עָבֶה וּבַעַל בָּשָׂר, עַלִיז וְשָׂמֵחַ נִרְאָה בַּפֶּתַח כְּשֶׁהוּא לָבוּשׁ רַק לְמֶחְצָה.

– הָאָדוֹן הוֹשֵׁעַ בְּרוֹין, אִם אֵינֶנִי טוֹעֶה? – שָׁאַל הוֹלְמְס.

– כֵּן, אֲדוֹנִי; וְאַתָּה הִנְךָ, בְּלִי סָפֵק, הָאָדוֹן שֵׁרְלָק הוֹלְמְס? קִבַּלְתִּי אֶת מִכְתָּבְךָ אֲשֶׁר שָׁלַחְתָּ אֵלַי עַל יְדֵי מְשׁוּלָח מִמְשׁוּלָחֵי הָעִיר, וַאֲמַלֵא בְּדִיוּק אַחֲרֵי כָּל פְּקוּדוֹתֶיךָ אֲשֶׁר פָּקַדְתָּ עָלָי. סָגַרְנוּ אֶת כָּל הַדְלָתוֹת מִבַּיִת, אַחַר כַּךְ חִכִּינוּ לְבוֹא הַגַנָב. שָׂמֵחַ אֲנִי מְאֹד, כִּי סוֹף סוֹף נָפַל מְעַוֵל זֶה בְּיֶדְכֶם! מְקַוֶה אֲנִי כִּי תָּסוּרוּ, אֲדוֹנַי, לְבֵיתִי וְתִסְעֲדוּ אֶת לִבְּכֶם כִּמְעָט.

אַךְ לֵיסְטְרַד הֵאִיץ בָּנוּ לְהַמְצִיא אֶת הַגַנָב אֶל מְקוֹם בָּטוּחַ, לָכֵן קָרָאנוּ בְּעוֹד רְגָעִים אֲחָדִים אֶת הַכִּרְכָּרָה וְאַרְבַּעְתָּנוּ יָשַׁבְנוּ בָהּ וַנָשָׁב לוֹנְדוֹנָה. הֶאָסִיר לֹא הוֹצִיא אַף הֶגֶה מִפִּיו בְּמֶשֶׁךְ זְמַן נְסִיעָתֵנוּ, הוּא רַק הִבִּיט עָלֵינוּ בְּקֶצֶף וּמַשְׂטֵמָה עַזָה בְּעֵינָיו, אֲשֶׁר הִבְרִיקוּ כְּנֶגְדֵנוּ מִתַּחַת לְשַׂעֲרוֹתָיו הַפְּרוּעוֹת אֲשֶׁר יָרְדוּ מֵעַל לְמִצְחוֹ, וּפַעַם אַחַת כַּאֲשֶׁר יָדִי הָיְתָה קְרוֹבָה לְרֹאשׁוֹ, שָׁלַח בָּהּ אֶת שִׁנָיו הַחַדוֹת וַיִשָׁכֵנִי בַּחָזְקָה. זְמַן רַב לְמַדַי בִּלִינוּ בְּבֵית הַפְּקִידוּת, בִּשְׁבִיל לְהִוָדַע, כִּי בִּשְׁעַת בְּדִיקַת הָאַסִיר לֹא נִמְצָא אִתּוֹ כָּל מְאוּמָה, מִלְבַד שִׁילִינְגִים אֲחָדִים, וְסַיִף אָרוּךְ נָתוּן בְּתִיק, אֲשֶׁר עַל נִצָבוֹ נִמְצְאוּ כְּתָמִים רַעֲנָנִים שֶׁל דָם.

– עַתָּה יִוָדַע כְּבָר הַכֹּל, – אָמַר לֵיסְטְרַד בְּהִפָּרְדוֹ מִמֶנוּ, – הִיל חֲבֵרִי יוֹדֵעַ הֵיטֵב אֶת כָּל הַחַבְרַיָה הַנִכְבָּדָה הַזֹאת, וְהוּא יֹאמַר לָנוּ תֵּכֶּף אֶת שְׁמוֹ שֶׁל אַבִּירֵנוּ זֶה. עַתָּה תִּרְאוּ וְתִוָכְחוּ לָדַעַת כִּי הַשְׁעָרָתִי בִּדְבַר הַמַפְפִיָה הִיא צוֹדֶקֶת וַאֲמִתִּית. אַךְ בְּכָל זֹאת הִנְנִי אֲסִיר תּוֹדָה לְךָ, מִ–ר הוֹלְמְס, בְּעַד תְּפִישָׂתְךָ הַנִפְלָאָה שֶׁתָּפַשְׂתָּ אֶת הַגַנָב. אָכֵן, חֲרִיצוּת יְתֵרָה הֶרְאֵיתָ, אֲדוֹנִי, בְּמַעֲשֶׂךָ זֶה, אַף, שֶׁעַל צַד הָאֱמֶת, אֵינֶנִּי מֵבִין מַה הֵבִיא אוֹתְךָ לִידֵי רַעְיוֹן מוּצְלָח זֶה.

– חוֹשְׁשַׁנִי, כִּי הַשָׁעָה מְאוּחֶרֶת כָּעֵת בִּשְׁבִיל בֵּאוּרִים וְהַסְבָּרוֹת בְּנִידוֹן זֶה, – עָנָה הוֹלְמְס. חוּץ מִזֶה עוֹד לֹא הוּבְרְרוּ לִי בָּזֶה פְּרָטִים אֲחָדִים, וְהָעִנְיָן הַזֶה הוּא רָאוּי לְכַךְ שֶׁנַחֲקוֹר וְנֵדַע אוֹתוֹ עַל בּוּרְיוֹ. אִם תּוֹאִיל לָסוּר אֶל בֵּיתִי גַם בְּיוֹם הַמָחֳרָת בְּשָׁעָה הַשִׁשִׁית לִפְנוֹת עֶרֶב, יִהְיֶה, אֶפְשָׁר הַדָבָר, אָז בִּיכָלְתִּי לְהוֹכִיחַ לְךָ, כִּי גַם כָּעֵת עֲדַיִן לֹא חָדַרְתָּ אֶל תּוֹךְ עֶצֶם הָעִנְיָן, אֲשֶׁר פְּרָטִים אֲחָדִים שֶׁיֶשְׁנָם בּוֹ מַבְדִילִים אוֹתוֹ וּמוֹצִיאִים אוֹתוֹ מִכְּלַל כָּל הַמִקְרִים וְהַמְאוֹרָעוֹת מִמִין זֶה, וּמַעֲמִידִים אוֹתוֹ לְבַדוֹ בְּתוֹךְ כָּל מַעֲשֵׂי הֶעָוֹן. וְאִם בִּזְמַן מִן הַזְמַנִים אַרְשֶׁה לְךָ, וַטְסוֹן, לְהַעֲלוֹת עַל הַכְּתָב אֲחָדִים מִן הַפְּרָבְּלֵימוֹת הַקְטַנוֹת שֶׁלִי, אָז רוֹאֶה אֲנִי מֵרֹאשׁ, כִּי עָתִיד אַתָּה לְהַכְנִיס חַיִים וּתְנוּעָה בִּכְתָבֶיךָ עַל יְדֵי הַרְצָאַת קוֹרוֹתֵיהֶם שֶׁל פִּסְלֵי נַפּוֹלְיוֹן.

בְּשָׁעָה שֶׁנוֹעַדְנוּ שְׁלָשְׁתֵּנוּ בִּזְמַן הַנוֹעַד מִמָחֳרָת הַיוֹם הַהוּא, יָדַע כְּבָר לֵיסְטְרַד הַרְבֵּה יוֹתֵר עַל דְבַר אֲסִירֵנוּ. שְׁמוֹ הוּא, כִּמְדוּמֶה, בֶּיפּוֹ, שֵׁם מִשְׁפַּחְתּוֹ אֵינֶנוּ יָדוּעַ. בֵּין הָאִיטַלְקִים יָצָא לוֹ שֵׁם שֶׁל בֶּן־בְּלִיַעַל שֶׁאֵין לוֹ כְּבָר תַּקָנָה. הָיוּ יָמִים וְהוּא רָאָה בַּטוֹבָה; הוּא הָיָה חַטָב חָרוּץ וַיְכַלְכֵּל אֶת נַפְשׁוֹ בַּעֲבוֹדָה וּבְיוֹשֶׁר, אַךְ אַחַר כַּךְ נָטָה מִן הַדֶרֶךְ וְזֶה שְׁתֵּי פְּעָמִים שֶׁיָשַׁב בְּמַאֲסָר, פַּעַם בִּשְׁבִיל גְּנֵבָה קַלָה וּפַעַם, כַּאֲשֶׁר כְּבָר יָדַעְנוּ, בִּשְׁבִיל הִתְנַפְּלוּת מְזוּיֶנֶת עַל בֶּן אַרְצוֹ. סִבַּת הִתְנַפְּלֻיוֹתָיו עַל פִּסְלֵי נַפּוֹלְיוֹן לֹא הוּבְרְרוּ עֲדַיִן וְהוּא מְמָאֵן לַעֲנוֹת עַל הַשְׁאֵלוֹת שֶׁשׁוֹאֲלִים אוֹתוֹ בְּנִידוֹן זֶה, אַךְ לְפִי יְדִיעוֹת הַפּוֹלִיצִיָה אֶפְשָׁר הַדָבָר, כִּי פְּסִלִים אֵלוּ נַעֲשׂוּ בְּיָדָיו הוּא, יַעַן כִּי הוּא עָבַד בְּתוֹר פּוֹעֵל מְעַצֵב בְּבֵית הַחֲרשֶׁת שֶׁל “הֵלְדֵר וְשֻׁתָּפָיו”. אֶת כָּל הַיְדִיעוֹת הָאֵלֶה, אֲשֶׁר רֻבָּן כְּבָר נוֹדְעוּ לָנוּ מִכְּבָר, שָׁמַע הוֹלְמְס בַּאֲדִיבוּת וּבְנִימוּס, אַךְ אֲנִי שֶׁיְדַעְתִּיו הֵיטֵב, הִרְגַשְׁתִּי בּוֹ, כִּי מַחְשְׁבוֹתָיו רְחוֹקוֹת הֵנָה מְאֹד וְהִנָן מְרַחֲפוֹת כָּעֵת רָחוֹק רָחוֹק, וּמִתַּחַת לְמַסְוֵה הַמְנוּחָה אֲשֶׁר עַל פָּנָיו הִרְגַשְׁתִּי בּוֹ קוֹצֶר־רוּחַ וְאִי־מְנוּחָה. לִבְסוֹף יִשֵׁר שֵׁרְלָק אֶת קוֹמָתוֹ וְעֵינָיו הִתְחִילוּ נוֹצְצוֹת. מִתַּחַת נִשְׁמַע קוֹל צִלְצוּל. כַּעֲבוֹר רֶגַע שָׁמַעְנוּ קוֹל צְעָדִים עַל הַמַדְרֵגוֹת וְאֶל חֶדְרֵנוּ נִכְנָס אִישׁ בָּא בַּשָׁנִים, אֲדוּם־הַפָּנִים וּבַעַל זְקַן־לְחָיַיִם אֲשֶׁר שֵׂיבָה זָרְקָה בּוֹ. בְּיָדוֹ הַיְמָנִית הָיְתָה זַוְדָה יְשָׁנָה, אֲשֶׁר הֶעֶמִידָה לְפָנֵינוּ עַל הַשֻׁלְחָן.

– הַבְּבֵיתוֹ הוּא מִ–ר שֵׁרְלָק הוֹלְמְס? – שָׁאַל הַנִכְנָס.

הוֹלְמְס הִשְׁתַּחֲוָה בְּבַת צְחוֹק וַיַעַן:

– הָאָדוֹן סֵינְדְפוֹרְד מֵרִידִינְג, כַּאֲשֶׁר אֲדַמֶה?

– כֵּן, אֲדוֹנִי; חוֹשְׁשָׁנִי כִּי אֵחַרְתִּי כִּמְעַט, אַךְ אָשֵׁם בָּזֶה הוּא אִי־הַדִיוּק שֶׁל מַסָעוֹת מְסִלוֹת הַבַּרְזֶל. אַתָּה כָּתַבְתָּ לִי עַל דְבַר הַפֶּסֶל הַנִמְצָא בִּרְשׁוּתִי.

– אָמְנָם כֵּן, אֲדוֹנִי.

– הִנֵה מִכְתָּבְךָ תַּחַת יָדִי. הִנְךָ כּוֹתֵב: “חֵפֶץ אֲנִי לִקְנוֹת הַעְתָּקַת פֶּסֶל נַפּוֹלְיוֹן מַעֲשֵׂה יְדֵי דִיבֵין, וְנָכוֹן אֲנִי לְשַׁלֵם עֶשֶׂר לִטְרָאוֹת שְׂטֵרְלִינְג בְּעַד זוּ הַנִמְצָאָה בִּרְשׁוּתְךָ”.

הֲכֵן הַדָבָר?

– בְּוַדָאִי.

– נִפְלֵאתִי מְאֹד בְּקָרְאִי אֶת מִכְתָּבְךָ, יַעַן כִּי לֹא יָכֹלְתִּי בְּשׁוּם אֹפֶן לְהָבִין אֵיכָכָה זֶה נוֹדַע לְךָ דְבַר הִמָצֵא הַפֶּסֶל בִּרְשׁוּתִי?

– תְּמִיהָתְךָ מוּבָנָה לִי, אַף עַל פִּי, שֶׁעַל צַד הָאֱמֶת, לֹא קָשֶׁה הָיָה לִי לְהִוָדַע זֹאת. הָאָדוֹן הַרְדִינְג הוֹדִיעַ לִי כִּי בֵּית מִסְחָרָם מָכַר לְךָ אֶת הַעְתָּקָתָם הָאַחֲרוֹנָה וְגַם אֶת כְּתָבְתְּךָ נָתַן לִי.

– הִנֵה כִּי כֵן הַדָבָר! וַאֲנִי לֹא הֲבִינוֹתִי! וְכִי אָמַר לְךָ גַּם אֶת הַסְכוּם אֲשֶׁר שִׁלַמְתִּי לוֹ בְּעַד הַפֶּסֶל?

– לֹא, לֹא אָמַר.

– שְׁמַע נָא אֲדוֹנִי, אָדָם יָשָׁר אֲנִי, אַף עַל פִּי שֶׁלֹא בֵּין הָעֲשִׁירִים חֶלְקִי. בְּעַד הַפֶּסֶל שִׁלַמְתִּי בְּסַךְ הַכֹּל חֲמִשָׁה־עָשָׂר שִׁילִינְגִים; חוֹשֵׁב אֲנִי, כִּי מְחוּיָב אֲנִי לְהוֹדִיעַ לְךָ אֶת זֹאת טֶרֶם קַחְתִּי מִיָדְךָ אֶת עֶשֶׂר הַלִטְרָאוֹת.

– הַרְשֵׁנִי נָא לְהַגִיד לָךְ, כִּי ישֶׁר לְבָבְךָ זֶה נוֹתֵן אוֹתְךָ לְחֵן וּלְכָבוֹד בְּעֵינֵי כָל, סֵינְדְפוֹרְד אֲדוֹנִי. אַךְ אֲנִי נָקַבְתִּי אֶת מְחִיר הַפֶּסֶל וּמִדִבָרַי לֹא אָשׁוּב.

– יָפֶה הַדָבָר מִצִדְךָ, מִ–ר הוֹלְמְס. אֶת הַפֶּסֶל הֵבֵאתִי אִתִּי כַּאֲשֶׁר שָׁאַלְתָּ. הִנֵהוּ!

וַיִפְתַּח אֶת זַוְדָתוֹ וְסוֹף סוֹף רָאִינוּ עַל הַשֻׁלְחָן פֶּסֶל אֶחָד שָׁלֵם מֵאֵלֶה אֲשֶׁר לֹא אַחַת רָאִינוּ אוֹתָם שְׁבוּרִים וּמְנֻפָּצִים לִרְסִיסִים.

הוֹלְמְס הוֹצִיא מִכִּיסוֹ נְיָר וַיָנִיחַ עַל הַשֻׁלְחָן שְׁטָר בֶּן עֶשֶׂר לִטְרָאוֹת.

– הֲלֹא תּוֹאִיל לַחֲתוֹם אֶת הַכְּתָב הַמוּגָשׁ לְךָ בָּזֶה בְּמַעֲמַד הַדְזֵ’נְטֶלְמֶנִים הָאֵלֶה, מִ–ר סֵינְדוֹרְף. כָּתוּב בּוֹ, כִּי הִנְךָ מוֹסֵר לִי אֶת כָּל הַזְכֻיוֹת שֶׁהָיוּ לְךָ עַל פֶּסֶל זֶה. אָדָם דַיְקָן הִנְנִי, כַּאֲשֶׁר עֵינֶיךָ רוֹאוֹת, וְאַתָּה הֲלֹא לֹא תּוּכַל לָדַעַת אֶת הַמַהֲלָךְ שֶׁעִנְיָן זֶה יָכֹל לְקַבֵּל בְּמֶשֶׁךְ הַיָמִים. תּוֹדָה לְךָ, מִ–ר סֵינְדוֹרְף; הִנֵה כַּסְפְּךָ, וְעַתָּה הַרְשֵׁנִי נָא לְבָרֵךְ אוֹתְךָ בְּלֵיל מְנוּחָה!

כַּאֲשֶׁר עָזַב הַלָז אֶת מְעוֹנֵנוּ הֵעִירוּ מַעֲשָׂיו שֶׁל הוֹלְמְס בְּעֵינֵינוּ תִּמָהוֹן שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ. רֵאשִׁית מַעֲשֵׂהוּ הָיְתָה לְהוֹצִיא מִן הָאַרְגָז מַפָּה לְבָנָה נְקִיָה וּלְפָרְשָׁהּ עַל הַשֻׁלְחָן. אַחַר הֶעֱמִיד אֶת הַפֶּסֶל בְּאֶמְצַע הַמַפָּה. אַחַר לָקַח פַּטִישׁ בְּיָדוֹ וּבְכָל כֹּחוֹ הִכָּה עַל קָדְקָדוֹ. רֹאשׁ הַפֶּסֶל נֻפַּץ לִרְסִיסִים וְשֵׁרְלָק מִהֵר וְגָחַן עַל פְּנֵי הַשְׁבָרִים. בּוֹ בָּרֶגַע שָׁמַעְנוּ קוֹל תְּרוּעַת נִצָחוֹן מִתְפָּרֵץ מִגְרוֹנוֹ וְהוּא הֶרְאָה לָנוּ אֶת אַחַד הַשְׁבָרִים, אֲשֶׁר בּוֹ הָיָה מְשֻׁבָּץ אֵיזֶה דָּבָר שָׁחוֹר וְעָגוֹל, כִּשְׁזִיף הַנָתוּן וּמְשֻׁבָּץ בְּתוֹךְ הַפַּשְׁטִידָה.

– דְזֵ’נְטֵלְמֵנִים, – קָרָא בְּקוֹל גָדוֹל, – הִרְשׁוּנִי נָא לְהַצִיג לִפְנֵיכֶם אֶת הַמַרְגָלִית הַשְׁחוֹרָה הַמְפוּרְסֶמֶת שֶׁל בּוֹרְדְזִ’יאַ.

– אֲנִי וְלֵיסְטְרַד יָשַׁבְנוּ רְגָעִים אֲחָדִים מַשְׁמִימִים כַּהֲלוּמֵי רַעַם, אַחַר הֲחִילֹנוּ לִמְחֹא כַּף מֵרוֹב הִתְפַּעֲלוּת אֲמִתִּית. פְּנֵי הוֹלְמְס אוֹרוּ וְאֹדֶם עָבֶה כִּסָה אֶל לְחָיָיו הַחִוְרוֹת. הוּא הִשְׁתַּחֲוֶה לְעוּמָתֵנוּ כִּמְשַׂחֵק עַל הַבִּמָה הַמִשְׁתַּחֲוֶה לְעוּמַת הַקָהָל הַמְכַבְּדוֹ. בִּרְגָעִים כָּאֵלֶה חָדַל לִהְיוֹת מְכוֹנָה חוֹשֶׁבֶת וְהַתְּשׁוּקָה הָאֲנוּשִׁית לְכָבוֹד וְלִתְהִלָה נִגְלְתָה גַם בּוֹ. אֹפִי גֵאֶה וְעַז זֶה, אֲשֶׁר פָּנָה עֹרֶף לְהַפִּרְסוּם וְלִתְהִלַת הֶהָמוֹן, יָכֹל הָיָה לֵהָנוֹת הֲנָאָה אֲמִתִּית וְלָבוֹא לִידֵי רֶגֶשׁ־לֵבָב מִמְהַלַל רֵע.

– כֵּן, דְזֵ’נְטֵלְמֵנִים, – אָמַר הוֹלְמְס, – זוּהִי הַמַרְגָלִית הַיוֹתֵר מְפוּרְסֶמֶת הַנִמְצֵאת כָּעֵת בָּעוֹלָם, וְעַל יְדֵי שַׁרְשֶׁרֶת שְׁלֵמָה שֶׁל הֶגְיוֹנוֹת אִינְדוּקְטִיבִיוֹת גִלִיתִי אֶת עִקְבוֹתֶיהָ מֵחֲדַר הַמִטוֹת שֶׁל הַנָסִיךְ קוֹלוֹנְנָה בְּבֵית הַמָלוֹן דַקְר, הַמָקוֹם אֲשֶׁר מִשָׁם אָבְדָה, עַד פְּנִימִיוּתוֹ שֶׁל הַפֶּסֶל הָאַחֲרוֹן שֶׁל שֵׁשֶׁת פִּסְלֵי נַפּוֹלְיוֹן שֶׁנַּעֲשׂוּ בְּבֵית הַחֲרוֹשֶׁת שֶׁל הֵלְדֶר וְשֻׁתָּפָיו בִּסְטֵיפַנִי. הִזָכֵר נָא, לֵיסְטְרַד, בְּהָרַעֵשׁ וְהַשָׁאוֹן שֶׁהֵסַב אָבְדַן מַרְגָלִית זוּ בִּשְׁעָתּוֹ, וְאֶת עֲמַל הַשָׁוְא שֶׁל הַפּוֹלִיצִיָה הַלוֹנְדוֹנִית לְמָצְאָהּ וּלְגַלוֹת אֶת עִקְבוֹתֶיהָ. גַם אִתִּי נוֹעֲצוּ בְּעִנְיָן זֶה, אַךְ בְּכָל עֲמָלִי שֶׁעָמַלְתִּי לֹא יָכֹלְתִּי לְהָפִיץ אוֹר עַל הַדָבָר הַטָמִיר הַזֶה. חָשֹׁד חָשְׁדוּ אָז בְּשִׁפְחָתָהּ שֶׁל הַנְסִיכָה, אִיטַלְקִית מִלֵדָה, אֲשֶׁר אָח הָיָה לָהּ בְּלוֹנְדוֹן, אַךְ לֹא יָכֹלְנוּ לִמְצֹא כָּל קֶשֶׁר וְכָל יַחַס בֵּינֵיהֶם. שֵׁם הַשִּׁפְחָה הָיָה לוּקְרֵיצִיָה בֵינוּצִ’י, וְאֵין כָּל סָפֵק בְּעֵינַי, כִּי פְּיֶטְרוֹ בֵינוּצִ’י הַנִרְצָח בְּלַיְלָה הֶעָבַר הוּא אָחִיהָ. עִיַנְתִּי בְּהָעִתּוֹנִים שֶׁל הַשָׁנָה הֶעָבְרָה וְנוֹכַחְתִּי לָדַעַת, כִּי גְנֵבַת הַמַרְגָלִית חָלָה שְׁנֵי יָמִים בְּדִיוּק לִפְנֵי מַאֲסָרוֹ שֶׁל בֵּיפּוֹ בִּידֵי הַפּוֹלִיצִיָה, עַל הִתְנַפְּלוּתוֹ שֶׁהִתְנַפֵּל עַל אֶחָד מֵרֵעָיו. מַאֲסָר זֶה הָיָה בְּבֵית הַחֲרוֹשֶׁת שֶׁל “הֵלְדֶר וְשֻׁתָּפָיו”, בְּשָׁעָה שֶׁשָׁמָה נַעֲשׂוּ וְהוּכְנוּ שֵׁשֶׁת הַפְּסָלִים שֶׁל נַפּוֹלְיוֹן. כָּעֵת הִנְכֶם רוֹאִים אֶת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הַמִקְרִים, אַף עַל פִּי שֶׁהִנְכֶם רוֹאִים אוֹתָם בְּאֹפֶן מַהֻפָּךְ מִכְּפִי שֶׁהִגַּעְתִּי אֲלֵיהֶם אֲנִי. הַמַרְגָלִית הָיְתָה בִּידֵי בֵּיפּוֹ, אֶפְשָׁר שֶׁגָנַב אוֹתָהּ מִידֵי פְּיֶטְרוֹ בֵינוּצִ’י, וְאֶפְשָׁר שֶׁהָיָה אִישׁ הַבֵּינַיִם בֵּין פְּיֶטְרוֹ וּבֵין לוּקְרֵיצִיָה אֲחוֹתוֹ. אַחַת הִיא לָנוּ אִם כֹּה אוֹ כֹּה הָיָה הַדָבָר. הָעִיקָר הוּא, כִּי הַמַרְגָלִית הָיְתָה בִּידֵי בֵּיפּוֹ, וּבְשָׁעָה זוֹ הִתְחַקְתָה הַפּוֹלִיצִיָה עַל עִקְבוֹתָיו. הוּא מִהֵר אֶל חֲדַר עֲבוֹדָתוֹ בְּבֵית הַחֲרוֹשֶׁת, בְּדַעְתּוֹ כִּי רַק רְגָעִים אֲחָדִים נִשְׁאֲרוּ עוֹד בִּרְשׁוּתוֹ וְעָלָיו לְהִשְׁתַּמֵשׁ בָּהֶם בִּשְׁבִיל לְהַסְתִּיר אֶת הַדָבָר גְדָל־הָעֵרֶךְ שֶׁיֵשׁ בְּיָדוֹ, לְמַעַן לֹא תִגָלֶה לְעֵין הַשּׁוֹטְרִים בִּשְׁעַת הַחִפּוּשׂ שֶׁיְּחַפְּשׂוּ בִּבְגָדָיו בְּרֶגַע הֵאָסְרוֹ. שֵׁשֶׁת הַפְּסָלִים שֶׁל נַפּוֹלְיוֹן עָמְדוּ וְהִתְיַבְּשׁוּ בַּחֶדֶר הַחִיצוֹן, אֶחָד מֵהֶם הָיָה עוֹד רַךְ. בְּרֶגַע אֶחָד נָקַב בֵּיפּוֹ חוֹר קָטָן בְּקָדְקֹד הַפֶּסֶל הָרַךְ וַיַסְתֵּר בּוֹ אֶת הַמַרְגָלִית, סָגַר אֶת הַחוֹר בְּגִיפְּסִים וַיַחֲלִיק אֶת הַקָדְקֹד מַעֲשֵׂה אָמָן עַד כִּי לֹא הִכִּיר אִישׁ אֶת מַה שֶׁנַעֲשָׂה בּוֹ. זֶה הָיָה מַחֲבוֹא מְצוּיָן; עַל דַעַת אִישׁ לֹא הָיָה יָכֹל לַעֲלוֹת לְבַקֵשׁ אוֹתָהּ שָׁמָהּ. בֵּין כֹּה וָכֹה וּבֵּיפּוֹ נִדוֹן לְמַאֲסַר שָׁנָה תְמִימָה וְהַפְּסָלִים נִמְכְּרוּ וְנָפוֹצוּ עַל פְּנֵי כָּל חֶלְקֵי לוֹנְדוֹן הָעִיר. הוּא הֲלֹא לֹא יָכֹל לדעת בְּאֵיזֶה מֵהֶם נִמְצֵאת הַמַרְגָלִית, וְרַק בְּשָׁבְרוּ אֶת כֻּלָם הָיָה יָכֹל לְהִוָדַע זֹאת. גַם עַל יְדֵי הֲנָעָה וְהַנָדָה לֹא הָיָה יָכֹל לְהַכִּיר אֶת הַפֶּסֶל אֲשֶׁר הַמַרְגָלִית נְתוּנָה בּוֹ, אַחֲרֵי כִּי הַגִיפְסוּס הָיָה עוֹד רַךְ בְּרֶגַע הִנָתְנָהּ בּוֹ וַתִּדְבַּק אֵלָיו וְלֹא נִפְרְדָה עוֹד. לֹא נִשְׁאֲרָה לוֹ עֵצָה אַחֶרֶת כִּי אִם לְשַׂבֵּר אֶת הַפְּסָלִים. עַל יְדֵי קְרוֹבוֹ, בֶּן דוֹדוֹ הָעוֹבֵד בְּבֵית הַחֲרוֹשֶׁת שֶׁל “הֵלְדֵר וְשֻׁתָּפָיו” עָלָה בְּיָדוֹ לָדַעַת אֶת שְׁמוֹת בָּתֵּי הַמִסְחָר לַאֲחָדִים אֲשֶׁר קָנוּ אֶת הַפְּסָלִים מִבֵּית הַחֲרוֹשֶׁת. הוּא הִשְׁתַּדֵל לְהִתְקַבֵּל בְּתוֹר פּוֹעֵל־מְשָׂרַת בְּבֵית מִסְחָרוֹ שֶׁל מוֹרְז הוֹדְסוֹן וַיִמְצָא אֶת מְקוֹם הַשְׁלשָׁה. בְּאֵלֶה לֹא נִמְצְאָה הַמַרְגָלִית. אָז שָׂם פָּנָיו אֶל בֵּית מִסְחָרוֹ שֶׁל הַרְדִינְג וְעַל יְדֵי אֶחָד מִמְשָׁרְתֵי הֶחָנוּת הָאִיטַלְקִים נוֹדַע לוֹ מְקוֹמָם שֶׁל הַשְׁלשָׁה הַנוֹתָרִים. הָאֶחָד מֵהֶם הָיָה בְּבֵית הַרְקֵר. שָׁמָה מְצָאָהוּ חֲבֵרוֹ, שֻׁתָּפוֹ בְּהַגְנֵבָה, אֲשֶׁר הֶאֱשִׁימָהוּ בְּאָבְדַן הַמַרְגָלִית וּבַמִלְחָמָה שֶׁפָּרְצָה בֵּינֵיהֶם נָפַל הֶחָבֵר חָלָל.

– אֲבָל, – שָׁאַלְתִּי, – לוּ הָיָה הֶחָלָל חֲבֵרוֹ וְאִישׁ בְּרִיתוֹ, לְאֵיזֶה צֹרֶךְ הָיָה נוֹשֵׂא אֶת תְּמוּנָתוֹ הַפוֹטוֹגְרָפִית אִתּוֹ?

– בִּשְׁבִיל לְגַלוֹת אֶת עִקְבוֹתָיו אִם יִהְיֶה צֹרֶךְ בְּדָבָר לִפְנוֹת אֶל מִי שֶׁהוּא. הַלֹא זֶה גָלוּי וְנִרְאֶה לְעֵין כֹּל. שַׂמְתִּי אֶל לִבִּי, כִּי אַחֲרֵי מַעֲשֵׂה הָרֶצַח הֲלֹא יְמַהֵר בֵּיפּוֹ לְגַלוֹת אֶת עִקְבוֹת הַמַרְגָלִית בִּשְׁנֵי הַפְּסָלִים הַנִשְׁאָרִים וְלֹא יַשְׁהֶה עוֹד אֶת הַדָבָר. הוּא הַלֹּא יִפְחַד מִפְּנֵי הַפּוֹלִיצִיָה שֶׁלֹא תְּגַלֶה אֶת מַצְפּוּנָיו, וְלָכֵן יְמַהֵר לְכַלוֹת אֶת מַעֲשֵׂהוּ בְּטֶרֶם יִצְלַח בִּידֵי הַשׁוֹטְרִים לָצֵאת בְּעִקְבוֹתָיו. כַּמוּבָן, לֹא יָכֹלְתִּי עוֹד לָדַעַת מַה שֶׁהוּא מְבַקֵשׁ בְּתוֹךְ הַפְּסָלִים, אַךְ כִּי הוּא מְבַקֵשׁ בָּהֶם דְבַר־מָה הָיָה בָּרוּר בְּעֵינַי, אַחֲרֵי אֲשֶׁר הֶעֱבִיר אֶת הַפֶּסֶל הַגָּנוּב אִתּוֹ עַל פְּנֵי בָּתִּים אֲחָדִים וְלֹא שָׁבַר אוֹתוֹ כִּי אִם לִפְנֵי פַּנַס הָרְחוֹב. וְיַעַן כִּי פִסְלוֹ שֶׁל הַרְקֵר הָיָה אֶחָד מֵהַשְׁלשָׁה, הֲלֹא הָיָה הַדָבָר בָּרוּר וְנִרְאָה לָעַיִן, כִּי הַמַרְגָלִית נִמְצֵאת בְּהָאֶחָד מִן הַשְׁנַיִם הַנוֹתָרִים. רַק שְׁנַיִם נִשְׁאֲרוּ; הָאֶחָד בְּלוֹנְדוֹן וְהַשֵׁנִי מִחוּצָה לָהּ; בָּרוּר הַדָבָר, כִּי הַפּוֹשֵׁעַ יַתְחִיל אֶת מַעֲשֵׂהוּ בָּזֶה שֶׁבְּלוֹנְדוֹן. אָנֹכִי הִזְהַרְתִּי אֶת תּוֹשְׁבֵי הַבַּיִת לְמַעַן הִמָנֵעַ מִשְּׁפִיכַת דְמֵי נְקִיִים, וְהַכֹּל עָלָה יָפֶה עַל צַד הַיוֹתֵר טוֹב. בֵּין כֹּה וָכֹה וַאֲנִי יָדַעְתִּי כְּבָר אֶל נָכוֹן כִּי בְּעִקְבוֹת הַמַרְגָלִית הַיְקָרָה שֶׁל בּוֹרְדְזִ’יאַ אֲנַחְנוּ הוֹלְכִים. שֵׁם הַנִרְצָח שִׁמֵשׁ לִי בְּתוֹר טַבַּעַת מְאַחֶדֶת אֶת כָּל שַׁלְשֶׁלֶת הַמִקְרִים הָאֵלֶה. עַכְשָׁיו נִשְׁאַר בִּשְׁלֵמוּתוֹ רַק הַפֶּסֶל הָאַחֲרוֹן בִּרְשׁוּתוֹ שֶׁל מִ–ר סֵינְדוֹרְף בְּרֵדִינְג, וְהַמַרְגָלִית מְחוּיֶבֶת הָיְתָה לִהְיוֹת בְּתוֹכוֹ. אֲנִי קָנִיתִי אוֹתוֹ מִידֵי בְּעָלָיו בְּמַעֲמַד שְׁנֵיכֶם, וְהִנֵה הוּא מוּנָח עַל הַשֻׁלְחָן לִפְנֵיכֶם.

כְּרֶגַע אֶחָד יָשַׁבְנוּ בְּדוּמִיָה.

– רָאֹה רָאִיתִי כְּבָר, – אָמַר לִיסְטְרַד, – אֶת עֲבוֹדוֹתֶיךָ בְּעִנְיָנִים שׁוֹנִים, הוֹלְמְס אֲדוֹנִי, אַךְ אֵינִי זוֹכֵר אֲפִילוּ אֶת הָאַחַת שֶׁתֵּעָשֶׂה בְּאֹפֶן כֹּה מְצוּיָן כְּמוֹ זוּ. אֲנַחְנוּ, חַבְרֵי פְּקִידוּת הַפּוֹלִיצִיָה, אֵינֶנוּ מְקַנְאִים בְּךָ וּבִתְהִלָתְךָ. לֹא, מִתְגָאִים אֲנַחְנוּ בְּךָ! וְאִם תָּבוֹא מָחָר אֵלֵינוּ, אָז לֹא תִּמְצָא אַף אֶת הָאֶחָד, לְמִן זְקַן הָאִינְסְפֵּקְטוֹרִים וְעַד צְעִיר הַשׁוֹטְרִים, אֲשֶׁר לֹא יַחֲשֹׁב לוֹ לְכָבוֹד וּלְחוֹבָה לְחַבֵּק וְלִלְחֹץ אֶת יָדְךָ.

– הִנְנִי מוֹדֶה לָךְ! עָנָה הוֹלְמְס. – הִנְנִי מוֹדֶה!

וּבְהַפְנוֹתוֹ אֶת רֹאשׁוֹ נִדְמָה לִי, כִּי רֵעַי נִרְגָשׁ וְנִסְעָר הַפַּעַם יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בְּפַעַם אַחֶרֶת. כַּעֲבוֹר רֶגַע – וְהִנֵה שָׁב לִהְיוֹת עוֹד הַפַּעַם מְכוֹנָה קָרָה שֶׁל מַחֲשָׁבָה כַּאֲשֶׁר בַּתְּחִלָה.

– שִׂימָה נָא, וַטְסוֹן, אֶת הַמַרְגָלִית אֶל תּוֹךְ הָאָרוֹן הַבִּלְתִּי נִשְׂרָף, – פָּנָה אֵלַי, – וְהוֹצִיאָה נָא אֶת הַתְּעוּדוֹת הַנוֹגְעוֹת לְבֵית הַנַפָּחִים אֲשֶׁר בְּקוֹנְג – סִינְגִלְטוֹן.

הֱיֵה שָׁלוֹם, לִיסְטְרַד. אִם תִּזְדַמֵן לְךָ עוֹד הַפַּעַם אֵיזוֹ חִידָה הָרְאוּיָה לַעֲמוֹד עָלֶיהָ, אֶהְיֶה מְאוּשָׁר אִם יָכֹל אוּכַל לָעוּץ לְךָ עֵצָה אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם בִּשְׁבִיל לְפָתְרָהּ.