רקע
אמנון שמוש
אחינו האשכנזים

אחינו האשכנזים אינם מבדילים בין חומוס לטחינה, בין תוניסאי למרוקאי, בין חכם ספרדי לספרדי חכם, בין לוביה לפסוליה, בין דרעי לאדרי. אחינו האשכנזים העשירו את העברית הישראלית באוצר מילים בסיסי ועסיסי, ביס, קונץ, צוציק, שמאטה, חברה’מן, שוויצר, מיידלע, גוועלד, שינקן, פולקע, אזוי, קלעטפה, פופיק, בוידעם, שמוק, ויי־זמיר, שטינקר, שפכטל, קנאקר, שלומפר, ובל נשכח את ה־נוּ ובנותיה: נוּ־נוּ, נוּ־נוּ־נוּ! נוּוּוּ, נוּ־באמת!


אחינו האשכנזים גודשים את רשימת המיליונרים, הפרופסורים וחתני פרס ישראל. מצטופפים בצמרת וסותמים את הצנרת. גם בפני אחיותינו. לא חראם?!


אחינו האשכנזים מפקידים את בניהם לחתנינו ואת בנותיהם לכלותינו. מתנחמים בנכדים מוצלחים. אחינו האשכנזים מתקשים לבטא חי“ת והופכים כל עי”ן לאיין, אך מוסיפים חטא על חטא בלי להניד עפעף ובלי קריצת עין.


אחינו האשכנזים נהנים מאוד בחברה שכולה ספרדים… בספרד.


אחינו האשכנזים מאכלסים את רוב גורדי השחקים בגוש דן. ככה הם מסתכלים מלמעלה על כל השאר, בלי נקיפות מצפון. מה לעשות שהבניינים מתנשאים… לגובה. אחינו האשכנזים החרדים לובשים שחורים כל ימות השנה, כאילו מתאבלים על שלא נולדו שחורים, או לפחות שזופים. אחינו האשכנזים לא אוכלים קטניות בפסח, לא קמים לסליחות בראש חודש אלול ולא נהנים משירת אום כולת’ום. מה לעשות.


אחינו האשכנזים מסתכלים על כל השאר כערימה אחת – תימנים ובולגרים, פרסים וסלוניקאים, מצרים ואתיופים, בוכרים ועירקיים. מה ההבדל. אחינו האשכנזים חושפים את עורם הצח לשמש האזיאטית ואת סודות היידיש לעברית המתרפקת על הערבית ומגנדרת באנגלית. יאללה ביי. אחלה ג’וב, איזו באסה!


אחינו האשכנזים התחילו לעשות עסקים מפוקפקים בארצות מוצאם באירופה. מעניקים שוב מן הגניוס היהודי לעולם הגדול, ברוח המלצות אברום. אחינו האשכנזים למדו לאהבו פלאפל, בורקס, קובה ובקלאווה, בלי לוותר על הרגל הקרושה ועל הרגלי השטעטל. אחינו האשכנזים מרבים בקראכצען, עושים פוילע שטיק, משלמים רעבע געלט ונפרדים בזוי־גזונט, המתורגם לפעמים לתהיה לי בריא.


אחינו האשכנזים מתמעטים והולכים, במקומם צומחים לגובה בני תערובת יפים, שזופים וחצופים. רב־תרבותיים ורב־רבניים. אחינו האשכנזים מתהדרים בעברית עסיסית מזרחית כגון פאשלה ופדיחה, סולחה ואשכרה, דיר באלאכּ ועלא־כיפאכּ, לא תמיד במקום הנכון ובכתיב הנכון. מעלייש. ולסיום, בדיחה: ספרדי והומו נכנסו יחד למעלית…

מעין ברוך, קיץ 2007


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 49533 יצירות מאת 2739 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 21102 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!