א.

בין אלפי התעודות והמכתבים שנמצאו בגניזה הקהירית שנתגלגלו לקמברידג', הכתובים ברובם הגדול ערבית, מצאתי מכתבים עבריים אחדים בעלי ערך ידוע לתולדות היהודים בארצות שמסביב לים התיכון במאה הי“א והי”ב: מצרים, איטליא סיציליה וצפון אפריקה. המקורות ההיסטוריים הנוגעים ליהודי איטליא וצפון אפריקה באותו זמן הם מועטים מאד לפי הערך וידיעותינו עליהם הן מצומצמות, על כן יש לקבל ברצון כל תעודה חדשה. לצערנו הרב מכתבים אלה הם קרועים ומטושטשים בכמה מקומות, מקומטים ומרופטים, וחסרים בראשם ובאמצעיתם עד שהפסידו את רוב ערכם ההיסטורי. רע ביחוד הוא מצבו של המכתב הראשון; רק בעמל רב הצלתי מה שהצלתי.

המכתב הראשון הוא גם החשוב ביותר. אין לדעת מי הוא כותבו ולמי נכתב. את זמנו אפשר לקבוע בקירוב, על יסוד זה שנזכרו בו דינרים מורביטים, בין שנות 1090–1140 בזמן שלטון המורביטים. גם העובדא שהזמינו רופא יהודי למלך קאבס מעידה שהמכתב נכתב לפני שלטון המואחידים הקנאים שעלו לגדולה, באמצע המאה הי"ב, ורדפו את היהודים בשצף קצף.

במכתב הזה נזכרים שמותיהם של כמה אנשים מבני משפחתם של כותב המכתב והמקבל אותו (שניהם היו קרובי משפחה, כמו שיוצא מן השורות 3־4) וכן כמה אנשים אחרים וביניהם אישים חשובים, אבל לא מצאתי זכרם במקורות אחרים. כן נזכרו בו שמות כמה מקומות: גֵנוּאַ (ש' 15, 16), פיזא (16), טרבלוס של ברבריה (17, 24, 25, 50, 57), הרי נפוסה (20, 29), קאבס (34, 47), מהדייא (27, 35, 49, 61, 62), מצרים (28, 62), סביליא (27, 50, 51). למדים אנו כמה פרטים על דרכי הנסיעה בים וביבשה באותן זמנים, הסכנות היו גדולות והדרכים היו משובשות. שודדים ולסטים ארבו לנוסעים ושדדום או לקחום בשבי. בים היו מצויים מקרי טביעת האניות¹. ומכל מקום היו עוברים ושבים יהודים מצויים בדרכים, ולרגלי עסקיהם ועניניהם השונים הם מבקרים גם בארצות אחרות.

[כ"י קמברידג' (T. S. 16.54

…… [עוד] יוסף בנו חי יזכני לראות את אדני אחי ר' יוסף ואת אדני אחי ר' שלמה שלמים

… וכל…. [נפ]שם שפלה על נגעי עונותיו ילוהו עמהם לשלום וימציאהו ביתו בכל שלום

…. [אחי]נו וקרובינו והחכם… שלום הנבון אחיך ר' דוד בן אדני גיסי ר' יוסף ושלום [יד?]ידי ר' שלמה

….. יעלהו מעלה מעלה וי[נשא] לעו' משפחתנו ר' יצחק בן דודנו ר' מנחם נע ואחינו הקרוב קרוב לנו

5…. ו במשפחתנו ה… [תשית ת]חת אבותיו בניו לשרים בכל הארץ² ויהיו מרבים בנים כבני אולם והיעבצי³

…….. [ל]שום לנו שארית בארץ תתנו משענת יתד להתלות בה בעת דַבְּרֵנו את

…. ה צדק ר' יצחק בן א… והנעים כ"ר בנבנשתי אחיו שם הנמתק ישימם בורא⁴ ברכה בקרב הארץ

…. והנעימ‘…. יתברכו ברב שלום. והבחורים הנעימים ר’ אבאמרי ור' בנבנשתי עם

אדני אחי….. והגבירות גיסותי וכל שנלוה עמהן כולן יתענגו על רב שלום שינתן ממי שהשלום שלו ואם

10 ר' מ…….. ותפרשו לו ולנעים ר' משה בנו את שלומותי ולנדיב ר' אברהם בן הרב ר' יצחק רכת⁵ ולרבנו…………. לתת כבודנו ותפארתנו ואין לדקדק עלי בפרק כזה ולהקפיד בין מוקדם למאוחר בזה הכתב

…. [שם] הנמתק ר' יהודה בן החסיד ר‘…. הקרוב לי כשמלת עורי לבשרי ר’ משה בן הרב

….. [נס]ע ונגלה מני⁶ ונעדר ממקומו והמשיב לב אבות על בנים ישיב [ל]בי על כנו לשלום.

…………. לקו שאיני זכור מה כתבתי בהן והפקדתים

15 ביד…. מבורך בן הישיש מוליך [עמו] פקדון שיש בידו שנ[תתי לו] על ידי הגֵנוין⁷ שהיו שם שהלכו לגֶנוֹאַ בציא⁸

…. [רו]צה להמלך בכך… ההרים שבין פישא⁹ וגנוא ופחד מ… אחרים בסכנה. ואני תוך כך חשבתי

….. בציא גדול ששמעתי שהיה בטרבלוס של ברבריה ואודיעכ[ם שיש בתו]כם שם אדם גדול שמו ר' שמואל

[הדיין בנו של ] הרב ר' יעקב [ה]דין ו[שמח] בי מאד ונשאתי חן לפניו ולא יכלתי [ללכת ממנ]ו בשום פנים ועכבני עמו עד

[שלמדנו כמה] מסכיות ונתעכבת[י]….. ויעמידני לשלום שהיו שם אחינו כמו בהרי

[נפוסא]… עד שגרמו העונ¹⁰ ונסתלקה ש[כינה]… אחד הנה ואחד הנה.. [היי]תי הולך באותו מחוז ולולי

[ש]קדמהו להחזיק בדרך [ש]עה אחת.. דמו בראשו כמו שהיה מ[עשה]…. ים בעונ ושמעתי

קול דמיהם צועקים בעברי על יד הפסגה והק' יתברך שמו אחזני כמו…. חי והצילנו בענין זה

יארכו הדברים לספר… [הת]לאות שמצאוני בדרך עד באי לטרבלוס שלם רציתי לעשות צו… בתוך הכפר

והנחתי שם כל מה ש[היה לי.. זה]וב מורב¹¹ והלכתי לטרבלוס ובשלחם לי אותן היהודים מהכפר את

י' ברקנש¹² שהיו שם – הערבים שד[דו].. ולקחו את הכל. אחרי היותי בטרבלוס לא מצאתי דרך לצאת משם

ועמדתי נצור בעיר שתי ש'¹³ שלמים. [ואמ]רו לי בני העיר איננו רואים לך תקנה ועצה אלא שתלך דרך ים עד

סבילייא¹⁴ בספינות ההולכות לקנות החיטה ומ[שם] תצא אניה למהדייא¹⁵ ותעשה אודותיך¹⁶ עם בעל פקדתך¹⁷

וגם אם פניך מועדות למצרים לא [תפסיד כי] תמצא שם ספינה לדרכך¹⁸ אך אם תיגע לסבוב הרי

נפוסא בדרך אשר באת בה חייך תלואים [כחוט הש]ערה מרב הסכנות והחרב והרעב שהוא כבד

30 בכל מקום והערב'¹⁹ מארבים על כל מעבר ולא י[ניחו] מחיה לשום ברייה. הייתי מזומן להכנס בספינה

[אחת] גדולה שהיה [הג]זבר והגדול שלה יהודי אח[ד אשר] שמו ר' נסים ישב ולמד עמי באותן ימים

[שהיי]תי שם והיה קוראני בשם רבו. אמרו לי הכל ל[א תלך] בזו הספינה אלא בכרים וכסתות והוא

.. בביתך. נכנסו בה לו או לז [י]הוד' וקרוב לש ישמעלי[ם]. תוך כך כדבר ממה²⁰ כי… ישוע[ה]

[לבא] נתן חולי למ[לך] קאבס ושלח אלקצי²¹ שלו לזקני טרבלוס, מֶטרוח שמם, שהם כמו

35 שלטונ'²² שמרדו במלך מהדייא²³: ברית ביני וביניכם הנה שלחתי אליכם אלקצי שלי, שלחו

לי בולגוד²⁴ היהודי הרופא שלכם ויקח מאה זהוב מורב בטרם עברו ממפתני ביתו ואם

יחולו בי רפואותיו יקח ערב²⁵ בטרם נסע[ו] שאשלים לידו אלף דינר מורב ושאשיבהו

למקומו בשלום. ר' טוביה הרופא כששמע כך נדר שחד לבני מטרוח עד נ זהוב

שלא יכריחוהו ללכת כי אם מדעתו, ולא שוה לו, כי אמרו מה יאמרו עלינו השומע²⁶

40 שאפילו על יהודי אחד אין להם משלחת²⁷ בעיר. מה עשה ר' טוביה החביא את

ארבעת בניו ועצמו. הזקנים²⁸ חרה אפם ולקחו כל טובי הקהל ויאספום

אל משמר עד שבא ר' טוביה והרבה ריעים אליהם ונתרצו לו על מנת

שילך. לקח הק מורב שנתנו לו מיד והפרד למרכב כמו

ל[מ]לך….. יוצא הפקדתי לו כתב²⁹ שיתן לאותו אדם

45……… [ולא] מצאתי בשום פנים בהמה לרכוב

בהמה³⁰ לרכוב עליה. לאחר שיצא התחלתי למסור דין על חשובי המקום כי…

[ל]ערבי אחד מהם יש גמל אחד שיניח לך לרכוב עד קאבס בג זהוב מורבט

הייתי בעיניהם כאיש כסיל. אמרו לי אדננו. למה תבקש דרך טוב מן הים.

³¹עניתים: אני מפחד מאד שלא ילעיזו עלי בני מהדייא על אי זו וזו.

[ונע]בר מן טרבלוס ועד סבילייא דרך ח ימים ברוח טוב ומסבילייא

… לה לא יראה יבשה בעיניו. ואחר כן ידענו שיחזר לסבילייא

…. לעשות אני מתיירא. אמרו לי עשה מה שהנאתך.

[ושלחתי רץ] אחד שירוץ עד [הרו]פא ויפייסהו בשמי שיעכב

[את השיי]רה עד באי אליהם וכן עשה ר' טוביה אחרי

…. יותר עיכ[ב]ם כי בנו למד עמי.. לה…

ב']…. יניח לי להעלות על הגמל רק [המזון ל] אותו הדרך ומים בכדי שתית… תי בימי וכל ספרי הפקדתי

…. [ויצאתי] מ]טרבלוס יום ג' י"ב יום לסיון ב[בקר] והספינה נסעה לערב, כמו שהלכ[ה מש]ם דרך מהלך יום טבעה הספינה

…… ישראל מבע³² ונמלטו או ד או ג [בספינ]ה הקטנה שהיא אמתה של הגדולה ומ[תו] מישמעאלים יותר מבין הכל…

…. עם הרופא ובה[יות]נו בחצי הדרך אנחנו שמענו שמת³³… מלך קאבס. על כל זה….

…….. שמואל הדיי[ן וש]מח בי מאד ועשה בי מאמצי כח שאשאר עמו שנה ולא יכלתי לעשות

……….. פה למהדייא ביום חמשי כ"ח יום לסיון ואני מזומן שאכנס

[בספינה]…. מהדייא שתלך למצרים ועד הסכות בעי מו נסעתי ונלך לשלום³⁴.

ב.

המכתב השני כתוב על נייר, והוא קרוע לארבע קרעים שאינם מתאחים יפה, גם חסר הוא בראשו ובאמצעיתו. הכותב היה ת“ח חשוב, כנראה מסגנונו, אך עסק במשא ומתן. בעשר השורות הראשונות הוא מביע את מורת רוחו, כנראה, ממחברי קצורים מספרי דינים, “כי הכל לקוטי בתר לקוטי”, והם אוצרים “מאשר אצרו ראשונים חִתוכי דינים הפסוקין”, אך קשה לעמוד בברור על כונתו של הכותב, כיון שדבריו קטועים. הכותב היה במאלפי שבדרום איטליא וממנה הגיע לסיציליה. משם עשה את דרכו באניה לאלכסנדריה של מצרים, ובאניה היו כארבע מאות איש. האניה טבעה בסערת ים, והכותב, שניצול מן המות, מתאר את הטביעה בתאור נוגע עד הלב. מאלכסנדריה המשיך, כנראה, את דרכו לא”י והמכתב נכתב מא"י ונועד לאיטליא. מענינת היא הודעתו בסוף המכתב כי “הרב[ה אנשים יצאו] לשבת בצור בארץ ישראל”. מהיכן יצאו אנשים אלה? כנראה מאיטליא.

על זמנו של המכתב אין לנו כל נקודת־אחיזה. אבל סגנונו וכתבו מוכיחים עליו שאין לאחרו מן המאה הי"א.

[כ"י קמברידג' [T. S. 12. 114

………….. זקני אבות…….

אלכה לי אל [ה]גדולים³⁵ ואדב[רה אתם ויגידו לנו] הראשונות והאותיות י[שמי]עונו³⁶ וארימה [עיני]

והנה מזבח גדו[ל] למראה. ובל יזיח מע[ליו לסתו]ם בול מלח את פגמו³⁷ על כי תחתיו חלול

לאהל על קבר התהום³⁸. לכן התעלה ה… עשאוה מי משרה מעל הטבילה אין כי

5 שבעים המלקטים תחת ערוך בהונות [רגליה]ם³⁹ ואין פרפרת כזית להתיר הצעירה. וכל

ימצא שבולת ללקיטה למלאות חוצן המ[לקטים] כי הכל לקוטי בתר לקוטי⁴⁰אשר לא שולו

לנגדם צבתים⁴¹ מהצבט המצוי הלא ה.. מ[נ]קר מתחתית חורי הנמלים אחרי קוצר⁴². ובדין הן

לבעל הבית. ולא מעמל כפם כי פעלו שקר א[ך אספו מ]אשר אצרו ראשונים חתוכֵי דינים הפסוקין, באלה

כרו להם הגדולה⁴³ הכרה אשר ציללה אזני מי שלקה כפלים על כי צעד אחרי מאור עינו. ולא

10 האמנתי לדברים עד באתי ותראנה עיני והנה… או עם שחת. כלכל נלאיתי ולא אוכל. מיום עוברי

מאת פני אבותי אשר בעטתי בהן ובכך אף ב[היותי] במאלפי בעת בואי לצאת ממנה לא היתה

דרכי מתישרת כי המקראות⁴⁴ היו מקיפות… [וא]מרתי אל לבי מה זו עושה. וגם מ חננאל

ומ מנחם יוזכר[ו] באלף ברכות אש[ר] הטי[בו]….. אצל הסוחרים תמיד ועל פיהם היי[תי נושא]

ונותן. וגם מיתר כל דבר על מכס העיר והוציאנ… [אמרו לשובנו מהדרך ואין שומע

15 כי מאת יי היתה הסיבה. ובאנו לצקיליאה ב… שקלנו המכס מכל דבר לבד ממכס

……. מלחי האניה… [ש]בוע והם.. ומצ[אנו] שם אניה גדולה

הולכת לאלכסנדריה של מצרים ושקלנו [שכר]ה ועלינו בה [לפ]ני ראש השנה. ובחמישי

בחודש תשרי בשני בשבת כחצי היום תקפה עלינו סער[ה]… סיערה עלינו ג ימים

וביום השלישי נבקעה האניה ובאו בה המים מכל עב[ר ויגענו יגיעה רבה] להקל המשא

20 ולהריק המים [כי] העם היו בה הרבה כארבע מאות [איש]… הרבה וגברו המים רב

מאד ויעף עם כל המשא ויפלו כולם [כי לא היה] כח בה[ם ויתפללו אל] האלהים ויבואו אל רב החובל

ויפלו לפניו לאמר הושיעה והסב האניה [אל פני] היבשה ב[עוד היום גדול] פן תבוא השמש ולא

תיהיה פליטה ובכו כולם קול גדול והוסבה [הא]ניה אל פני היבשה וכל איש ואיש נופל על⁴⁵ רעו

והורד ואנו על הבכי אין לפרש. כי בראותי… [ב]עלי השחו⁴⁶ מיתיאשים על החיים כל שכן מי

25 אשר לא יכול לסבול מים עד קרסליו ותג[ע] האניה אל הארץ ותבקע כבקע איש קליפת⁴⁷

במועכה בשתי ידיו. והעם טובעים מפה ו[מפה וכלי] האניה באים עליהן. ואנחנו השלשה⁴⁸ כאחד

עומדים על מושב בגובהי האניה ובל יועיל [למצא] מקלט והעם אומ אלינו רדו מהרה ותפשו איש

עצו וירכב עליו אולי ישאיר האל לכם פליט[ה והם] צועקים בקול מר אל יי' לאמר הושיעה וכראות⁴⁹

כי כל העם הולכים ורוכבים איש על [עצו]… אליה למה נשב פה נעשה גם

30 אנו כהם וצעקתי צעקה גדול[ה]…… [י]חדיו יעזר איש את רעהו…

[וקראנו] לעונה א[ת] ישר[אל]…….. ויעל על [ע…

:]……………. שהביאו….

…… מן הים הרב[ה]….. היה השם ג ל….

…… צדיק ולא דא… ות………..

……. בכסף וכלל הד[ברים] אין הכסף נחשב… אחליף. ויוודע לך כי הרב…. ⁵⁰

לשבת בצור בארץ יש' ור… דאי. ובטוח אני בהקב[ה]…. הנשבר ויטענו נטע הלולים וי[קבצנו]

מארבע להרי יש' ונזכה לראות סבר פני מרנא ור[בנא]… ה וסבר פני הרב ר' משה הסופר ובני מר

אברהם ומר בינינטו וסבר [פני] אברהם הסופר בנפולי. וכל יש' בעיר [הקודש תבנה במהרה ישע] יקרב ושלום.

ג.

לשני המכתבים הקודמים אני מצרף את השטר שלפנינו, שאף בו בא לידי ביטוי הקשר שבין יהודי איטליא, אפריקה הצפונית ומצרים. השטר נכתב בי“ג טבת שנת א' שנ”ח לשטרות, היא שנת ד“א תת”ז (16 לדצמבר 1046), ואחדים מן האישים הנזכרים בו ידועים לנו גם ממקורות אחרים. גוף העובדא שבו הוא זה: יוסף בן משה בן ברהון (=אברהם) מתאהרת⁵¹ בא לפני בית הדין שבמצרים (פוסטאט – קאהיר) ומודיע, שבבואו אשתקד למצרים הביא שטר מוחזק בעדיו ומקוים ע“י בית הדין הקבוע בקירואן, ובו כתוב שלאחיו אברהם יש על משה בן עלוש סך שמונה מאות טריים, ונתאמת לפני ביה”ד ששלש מאות טריים מהם הניח משה בן עלוש בדמנש. משה הרשה את שלמה בן שאול ליטול כל מה שהניח בדמנש. משה בן עלוש נסע מסיציליה אל מצרים וטבע בים. כשהגיע שלמה בר שאול לסיציליה שלח את הכסף המופקד בידו ע“י רב מצליח בן רב אליה, שהלך למצרים, על מנת שימסרהו שם למשה בן עלוש. כשהגיע רב מצליח למצרים הפקיד את הכסף בשמו של משה אצל רב יהושע בן נתן. מן הכסף הזה שבידי רב יהושע תבע יוסף בן משה, בכח ההרשאה שקיבל מאחיו אברהם, את הסך של שלש מאות טריים המגיע לו, ובהסכמת ביה”ד שולם הסך הזה ליוסף, וזה האחרון כתב את השטר שלפנינו, שיהיה לראיה בידי רב יהושע, כדי שלא יוכל שום אדם לתבוע ממנו שנית את הכסף.

כותב השטר, יוסף בן משה בן אברהם תאהרתי, הוא בן למשפחה חשובה. שמואל בן אברהם תאהרתי החליף שאלות ותשובות עם רב האיי גאון (עי' תשוה“נ הוצ' הרכבי סי' ט”ז). רב מצליח בן אליה הוא ר' מצליח ן' אלבצק, הדיין הסיציליאני הידוע, שהלך לבבל ללמוד תורה מפי רב האיי. בדרכו עבר כמובן את א"י, ואנו מוצאים אותו ברמלה⁵², והנה עתה, שנים רבות אחרי פטירת רב האיי, רואים אנו אותו נוסע שוב לארצות המזרח. גם את שמואל בר אברהם תאהרתי מוצאים אנו הולך בשיירה למצרים שנים רבות לפני זה, עוד בחיי רב האיי⁵³.

[כ"י קמברידג' [T. S. 20.9

[זכר]ון עדות שהיתה לפנינו אנו העדים החותמים עדותינו מטה בשטר הזה איך מרב⁵⁴ יוסף ב[ר מ]שה בר בר?[הון] /

[אלתאהרת]י אתא קדמנא וכן אמר [ד]עו רבותי כי אתא בידי אשתקד כמא דאיתיתי

למצרים שטר מוחזק בעדיו מקוים ב[ידי] /

[כב' גד‘] קדוש’ מר' ורב‘⁵⁵בית דין הקבוע במדינת אלקירואן נט’ רח'⁵⁶ זכור בו כי יש לאחי ברהון בר משה על משה בר עלוש /

….. שמונה מאות טריים⁵⁷ וכי נתאמת קמי בית דין תמן כי הניח מכללם שלש מאות טריים בדמנש⁵⁸ב.. /

[מר' משה] בר עלוש והרשיא משה בר עלוש זה את שלמה בר שאול ליטול כל מה שהניח משה בר עלוש בדמנש ולקח /

[משה בר עלוש] מה שנשתייר מתשעה⁵⁹ מאות הטריים שיש לברהון אצלו שסכומם חמש מאות טריים עם כלל מה /

[שהיה לו וס]בב מאי סקלייה בים אל מצרים ונטבע בים וחיי לכון שבק וכמו הגיע שלמה בר שאול מדמנש אל [סק]לייה /

[אחר שיצא] משה בר עלוש שיגר [שלמה מה שבידו] למשה בר עלוש עם כבוד קדוש' מרב מצליח בר [מרב אליה]… יוהי /

… תו למשה בר עלוש [וב]זמן שהגיע [מרב] מצליח בר מרב אליה אל מצרים שנאמת⁶⁰ לו [כי משה בר] /

[על]וש נטבע בים הפקיד כל מה ששלח בידי מ[ר שלמה לה]פקיד בשם משה בר עלוש אל כבוד קדוש' מ[ר' ור'] /

יהושע בר נתן גט' רח' והעמדתי בית דין הקבוע במצרים על [כל מה] שזכרתי וגם בסופו שטר אורכ[ת]א⁶¹

מוחזק בעדיו מקוים גם הוא בקיום כב' גדו' קדוש' מר' ורב' בית [דין הקבוע] במדינת קירואן זכור בו כי אח[י] אברהם /

[בר] משה מינני והרשני לתבוע מכלל הממון המופקד אצל כבוד קדוש' מר' ור' יהושע בר נתן שהפקידו כב' גדו' קדוש'

מרב מצליח בר מרב אליה שלש מאות טריים אילו ונתאמת הכל בבית דין הקבוע במצרים והרשיא בית דין למרב

15 יהושע בר נתן הזקן ליתן לי ממון זה ונטלתי ונשתלמתי מיד מרב יהושע הזקן בר נתן שנים [ושש]ים דרכמונים

[טוב]ים עבים שקולים ושני קירטים לפי שנטלתי שיור השלש מאות טריים ממה ששיגר אלי כב' קדוש' מרב

מצליח בר אליה ופיציתי את כב' קדוש' מרב יהושע בר נתן מכלל השלש מאות טריים שהייתי תובעו בם מהפקד[ון]

[אשר היה] לו מחמת אחי ברהון בר משה בר ברהון אלתאהרתי ולא נשתייר אצלו מהם תביעה ועתה רבותי היו ע[לי]

עדים וקנו ממני מעכשו קנין גמור חמור וכתבו וחתמו עלי בכל לשון של זכות ותנו לו למרב יהושע הזקן בר נתן היות בידו

20 לזכות ולראיה לאחר היום ואני לא אנוס ולא חולה ולא שוגה ולא טועה [ולא מו]טעה ולא תועה ולא מותעה אלא בגמר דעתי

וחפצי ודעותי בלב בר בדיעה מיושבת מתוקנת מוצלת מכל דופי אני מודה לפניכם הודאה גמורה חלוטה צמותה מקויימת

בלי לב ולב אלא בפה ולב כאחת הודאה ברורה הודאת בארי ולא כהודאת שכיב מרע הודאה גלויה מפורסמת בשוק לא

מסותרת ולא מעוממת שפיציתי ובידיתי וניקיתי את כב' מרב יהושע בר נתן נ"ע [מכל] תביעה שהייתי תובעו מחמת אחי ברהון

בר משה עבור הפקדון שהיה אצלו בשם משה בר עלוש בשלש מאות הטריים הניזכרים וערבתי לו וקיימתי על עצמי שאם

25 [תבוא] אליו תביעה מאת אחי ברהון או מחמת יורש למשה בר עלוש או מחמת כל אדם בעולם לתבעו באילו השנים וששים

[דרכמונים] ו[שני] קירטים יהיה עלי אני יוסף בר משה בר ברהון תאהרתי להצילו ולשלם לו כל מה [שנת]חייב מהם לפי שה[וא]

[… מב]ורה ומנוקה ומפוצה ומחלתי לו עבור תביעה זו מחילה גמורה בעולם הזה ובעולם הבא ו[אם יבוא מארבע רוחות]

[העולם] בן או בת אח או אחות יורש או נוחל יהודי וזולתו מחמתי או מחמת אחי ברהון ברשותינו וש[לא ברשותינו ואם]

[יבוא א]חד בטובתינו ליטעון ולערער על שטר פיצוי זה או על מקצתו כל דבריו כזב ועדיותיו שקר ו[טענותיו ותביעותיו]

30 עמל ואון ואין בית דין רשאי להיזקק להם ולא להשגיח לדבריהם וכל מודעין ותנאין ומודעין דמוד[עין ומודעין דנפקין]

[מ]נו מודעין עד סוף כל מודעין שמסרתי אני יוסף בר משה או שמסרו לי אחרים על שטר פיצ[וי⁶² זה יהיו]

כולם בטילים ומבוטלים לא שרירין ולא קיימין בכל לישני דמבטלין בהון רבנן מודעין ותנאין ואחריות [שטר פיצוי זה]

[אני מק]בל עלי ועל ירתאי בתראי דלא כאסמכתא ודלא כטופסי דשטרי אלא כחוזק וכחומר כל השטרות המ[עולים]

[ה]מוחזקים המקוימים דתקינו רבנן ונהיגין בעלמא מן יומא דנן ולעלם וכד שמענא אנן שהדי כלל הודאת מ[רב יוסף]

35 בן מרב משה בן אברהם תאהרתי כמו חקוק בכתב הזה קנינו מידו [בכ]לי הכשר לקנות בו למרב יהושע הזקן בר מרב

נתן על כל מה דכתיב ומפריש לעילה וכתבנו וחתמנו ביום שני בשבא דהוא [תליסר] יומין לירח טבת שנת אלף ושלוש

[מ]אות וחמשים ושמונה [למניין] שטרות שאנו רגילין [למנות בו במצרים דעל] הנהר מושבה…….. ⁶³

ד.

המכתב קטוע וחסר בראשו ובסופו ועל כן קשה לקבוע מאיזה מקום ולאיזה מקום ולמי נשלח. את זמנו אפשר לקבוע בקירוב על פי האישים הנזכרים בו: ר' שמואל “הרביעי” – עלה אחר כך לדרגת “שלישי” – ב“ר הושענא ור' יוסף גאון הישיבה האי”ת. ר' שמואל היה פייטן חשוב ואישיות מפורסמת בזמנו. ב“מגילת מצרים” מש' תשע“ב שנדפסה ע”י מאן בספרו II, The Jews in Egypt 31–35, נאמר עליו: “ויהי בהם מבני סנהדרין איש זקן ושב… והוא שלישי בחבורה ושמו שמואל בן הושענא”⁶⁴. לפני שעלה לדרגת שלישי היה מקודם “רביעי”⁶⁵. רב יוסף גאון הוא הוא רב “יוסף הכהן ראש ישיבת גאון יעקב”, הנזכר במגלת היוחסין שנדפסה ע"י מאן שם עמ' 58 ונזכר גם במכתב שכתב רב יוסף אבן אביתור לבנו, רב שמואל גאון (עי' תרביץ שנה ו‘, עמ’ 84–85), ושימש בגאונות בסופה של המאה העשירית. על חייו ופעולותיו אין אנו יודעים כלום. נזכר כאן עוד איש חשוב “ההוקם למושיע בארצנו” והוא גם מליץ יושר בפני השלטונים והשרים והסגנים, אבל שמו קרוע וחסר. אביו נקרא ר' משה אלגדאמסי, אבל אין הוא ידוע לנו ממקום אחר, כדי שנקבע על פי זה את הארץ שממנה נשלח המכתב⁶⁶. לכאורה אפשר לעשות זאת על פי המטבע טרי, הנזכרת כמה פעמים, ונראה ברור שהיא היתה המטבע היוצאת במדינה, והנה הטרי היתה מהלכת באיטליא ובסיציליה, אבל היתה מקובלת במדה ידועה גם בשאר ארצות הים התיכון שעמדו בקשרי מסחר עם איטליא וסיציליה.

גופו של המכתב הוא בענין עזבונו של בנדאר, העבר המשוחרר, שמת בלי יורשים ובצוואתו ציווה שרבע הונו ינתן לעניי העיר ורבע לעניי ירושלם, לרבנים בלבד ולא לקראים, וכל רבע עלה סכומו למאה ושלשים ותשעה טריים. העזבון היה צריך להיות יותר גדול אלא שחלק ממנו הוחרם ע"י השליט ונטלו בכוח, כי חק הגוים במקום הזה שכל הנפטר בלא יורש רכושו נופל לאוצר השליט. הממונה על עזבונו של בנדאר יחד עם ראשי הקהל מטכסים עצות איך להעביר הכסף לירושלם.

[כ"י קמברידג' [T. S. 16.133

…………………………….

………. לבנות בית הבחי[רה]……..

….. רינו ו.. [נודי]ע לכבודהו כי באתנו אגרת……

…. במהרה על אודות עזבון בנדאר המשחרר נב ההניח לעני[ים]…

5…. שגלינו את אזנו והודענוהו את כל אשר נעשה כי לפני מזה שגרנו..

…. ואחרי שלוח אותם הלשינו המשי⁶⁷ המסורות ונוקש במהמורת המצודה..

… ץ ונואשנו מנהו לולי רחמי שמים ועזרה הישנה אשר העיר(?) את רוח מר ור

…. משה אלגדאמסי נבע ההוקם למושיע בארצנו וגודר פרצינו ומליץ יושר

[ומסנגר] בעד כל, המתאבק בתוכנו לשלטונים ולשרים ולסגנים ולמוכסים ולבעלי המס⁶⁸

10 [וית]חזק בכל מאודו וישחיד מהונו וי[תר]פס בכל יכלו עד שהציל מה שה[ציל]… ⁶⁹

[לבנ]דאר טרם פטירתו והנותר ה[חרים הש]ליט ונטלו בכוח לא יכול להצ[יל יען כי חק]

[ה]גוים במקום הזה לכל הנפטר בלא [יורש בן ז]כר ויתחלק לארבעת רבעים רב[ע]

על העניים שבעירנו כצווי הנאסף והי.. סכומו מאה ושלשים ותשעה טר[יים ורבע לעניי]

ירושלם תבנה במהרה לרבנים לבד כצווא[תו ובק]ש רב ומ שלמה לשגרו…. [כדרך]

15 הנש[גר].. בכל יום בים וביבשה ונח[שב כאילו] קיבל עליו אחריותו ו[לפי] כך כתבנו….

למו… ר' יהודה בר טבת הנפטר שמה⁷⁰ כס[כו]ם הזה וישלמו רב ומ' שלמה הנה למר יו[סף]…

אפיטרופוס⁷¹ ר' יהודה שמינהו מחייו ומנינוהו גם אנחנו אחרי פטירתו מפני שהוא כשר ונאמן… יודע

להפך בזכיות היתום ולא נודע בו גזלנות ולא קיבל עליו שמתא דרבנן⁷² ועוד הוציאנו הספרים של ר'

[יצ]חק החבר הניכר⁷³ בי דינר נב⁷⁴ והכרזנו עלי[יהם] בכנסת⁷⁵ יותר משני חדשים בין רצופים בכלל בין מפוזרים⁷⁶

…. בלבד והגיע דמי הכל מאה ושמונה טריים וגם לפי חיסתינו על הוורשים עשינו זאת והיינו סבורין

…. דבר לאנשי עיר הקדש תב מה⁷⁷ כאשר כתבנו לכבודו עד שבא מכתבם עדינו ועיננו בו וידענו

[מאורעם והצטע]רנו בצערם וחרדנו לזאת ונתקבצנו כלנו כאיש אחד במושב כבוד גד קד מר ור שמואל

[הרביעי⁷⁸ בן כבוד] מר ור הושענא והוציא מר ור שלמה המאה ושלשים ותשעה טריים המופקדים

…… [הו]ציא מממונו ארבעים טריים ומסר הכל למר יהושע אל חלבי⁷⁹ האפטר[ופוס]

……. [העשרים] נתן לכבוד נד' קד' מר ור יוסף גאון ראש הישיבה⁸⁰ והעשרים להנת[ן]…

…….. וכתבנו כתב על כל אלה ושגרנו למו ועכשיו יוציא….

………. [עש]רים טריים לראש [הישיבה],,,,,……………………….