א
שְתִיקַת אֵימָה בֵּין עַמּוּדֵי הַשַיִש קָמָה,
שְתִיקָה לִפְנֵי פְּלָאִים קְרֵבִים־מִתְרַחֲשִׁים;
בְּצִפִּיָּה חִוֶּרֶת הַמְסֻבִּים מַחְשִׁים,
לְמַרְגְּלוֹתֵיהֶם תִּלְחַתְנָה עַל הַמַּרְבַדִּים
מְחוֹלְלוֹת, אֲשֶׁר שְפָתָן עֵנָב מַאְדִּים,
וְיִגְוְעוּ בִּכְלִי־גָבִישׁ אוּרֵי־הַקֶּשֶת שָׁמָּה.
הִנֵּה עַלְמוֹת שְׁלוֹמִית פָּתְחוּ אֶת סַנְדַּלָּהּ,
לְרַגְלָהּ נָפַל פְּתִיגִיל – – כְּלִילַת־חֶמְדָּהּ הִנָּהּ:
רַכִּים־יָפִים פָּנֶיהָ וְאַכְזָרִי חִנָּהּ,
צֵל חִוַּרְיָן רוֹטֵט עֲלֵי מִפְתַּח־שְׂפָתֶיהָ,
מַבְרִיק בְּרַק אַרְגָּמָן בְּעַד סְגוֹר־עֵינֶיהָ,
וְנֶחְפָּזָה כָּאַיָּלָה רַגְלָהּ קַלָּה…
נַחְשֵׁי־חוּכָה בְּזָוִיּוֹת פִּי־הוּרְדִיָּה,
עֵין־הַנָּשִׂיא רוֹחֶצֶת בְּאִשֵּׁי־טֻמְאָה.
כַּחֲבַצֶּלֶת־יְאוֹר מֻקְסֶמֶת שְׁעַת־דְּמָמָה –
נִצְּבָה שְׁלוֹמִית בְּלִי־נִיד לִפְנֵי הוּרְדוֹס עַתָּה,
רַק מְהַבְהֵב נוּגֶה־לֵאֶה שְׁבִיב־מֶבָּטָהּ
- - - - - - - -
הִנֵּה נָגַע קַלּוֹת הָרוּחַ בַּגְּוִיָּה.
הִנֵּה־הִנֵּה הִיא נֶעְתֶּקֶת מִמְּקוֹמָהּ –
וַיִתְנוֹדְדוּ לְפֶתַע צְעִיפִים קַלִּים
– כַּנְפֵי־עָב מִשְתַּנּוֹת וְהוֹלְכוֹת בִּדְמוּת־גַּלִּים –
וַיִּתְלַקְּחוּ אַבְנֵי־הַחֵן בְּלֶהָבוֹת,
נִתְּכוּ כְּזִרְמֵי־אֶשֶׁד שְׂעָרוֹת נָאווֹת
עַל הַכְּתֵפַיִם וְשָׁטְפוּ מְלוֹא־הַקּוֹמָה.
בְּעֶרְיָתָהּ שְׁלוֹמִית יָצְאָה לָחוּל מְחוֹלָהּ.
כָּל יְצוּרֵי־גֵוָהּ אוֹמְרִים שִׁיר־הַתַּאֲוָה,
וַתַּעֲמֹד אָז בְּעֵינֶיהָ בַּת־צְחוֹק־גַּאֲוָה,
הַבּוּז לְאִישׁ־אִמָּהּ, בּוּז לַסּוֹבְאִים כֻּלָּם,
מְחוֹלָהּ – הוּא לֹא לָהֶם, לֹא לכְבוֹדָם, אוּלָם
כְּבוֹדָהּ, נִקְמַת בְּשָׂרָהּ, יִנְקֹם מְחוֹלָהּ…
ב
מִן הָאֹהֶל, קֶרֶן חֲלוֹמִית,
יָצְאָה מִבֵּין קְלָעִים שְׁלוֹמִית
אֶל הַמְסֻבִּים בְּדוּמִיָּה, –
כַּךְ הָיָה צַו הוּרְדִיָּה.
כֶּשֶׁף – בְּרַגְלֶיהָ,
כְּאַיָּלוֹת שְׁלוּחוֹת אֶל הַמָּחוֹל,
קְרוּעָה עֵינָהּ בְּפוּךְ כָּחֹל –
וְלַהַט־אֵשׁ בְּאִישׁוֹנֶיהָּ.
לָחֲשָׁה אִמָּהּ לָהּ עַל אָזְנָהּ,
הַשְׁכֵּם וְלָחוֹשׁ לָהּ עַל אָזְנָהּ,
כִּי סָכוּ בְּשֶׁמֶן־מֹר בְּשָׂרָהּ,
קָלְעוּ הָאֲמָהוֹת קְוֻצּוֹת שְׂעָרָהּ,
וְעַל רַגְלֶיהָ כִּי קָשְׁרוּ הַסַּנְדַּלִּים.
לָחֲשָׁה אִמָּהּ אָז עַל אָזְנָהּ,
הַשְׁכֵּם וְלָחוֹשׁ אָז עַל אָזְנָהּ;
"נִקְמִי, בִּתִּי, נִקְמַת אִמֵּךְ,
הוּא מְנָאֵץ אֶת בֵּית אִמֵּךְ" –
וַתְּלַהֵט נַפְשָׁהּ אָז גֶּחָלִים:
נָקָם תִּקַּח מִיּוֹחָנָן!
נָזִיר זֶה בָּא כְּבוֹא מֵאֹפֶק הֶעָנָן,
הִטִיל צִלּוֹ עַל הֶהָמוֹן –
וַיַּךְ לְבָבוֹת בְּצִפִּיָּה וְתִמָּהוֹן,
וְהוֹלֶכֶת וּגְדֵלָה הַסְּעָרָה
עִם מַאֲסָרוֹ זֶה בַּחֲצַר־הַמַּטָּרָה.
- - - - - - - -
כִּנְטוֹת הַיּוֹם רָאַתְהוּ,
טִיְלָה אָז עִם נַעֲרוֹתֶיהָ,
אָז רָאַתְהוּ – וַאֲהֵבַתְהוּ.
פֶּלִאי חָזוּ עֵינֶיהָ:
בַּטִּיט עַד לִשְׁתוֹתָיו,
סְבוּכוֹת שַׂעֲרוֹתָיו;
בִּשְׁחוֹר־תְּהוֹמוֹת עֵינָיו
דּוֹלְקִים נֵרוֹת־הַצַּעַר,
אַךְ כַּחֶרְמוֹן בְּלֵיל־הַסַּהַר
בְּשָׂרוֹ לָבָן, פִּיו – דַּם־עֵנָב.
וּמַתִּיזוֹת עֵינָיו גִּצִּים,
וּמִשְׂפָתָיו שְׁלוּחִים חִצִּים,
חִצִּים שְׁחוֹרִים, מְשׁוּחֵי רַעַל:
"בַּת הַזְּנוּנים, הָהּ, בַּת לַבַּעַל,
"בְּכִי בֶּכֶה עַל צַוְּארֵי נַעֲרוֹתַיִךְ,
"אֵפֶר לְרֹאשֵׁךְ, שַׂק עַל מָתְנַיִךְ, –
“בַּת עֲמוֹרָה, יוֹמֵךְ קָרֵב!” –
אַךְ כַּחֲלוֹם קוֹלוֹ עָרֵב.
וַתַּחְמְדֵהוּ בִּלְבָבָהּ,
בְּנַפְשָׁהּ – אֵשׁ לֶהָבָה.
אַךְ מַתִּיזוֹת עֵינָיו גִּצִּים,
וּמִשְּׂפָתָיו שְׁלוּחִים חִצִּים:
“קָרֵב יוֹמֵךְ, בַּת הַזִּמָּה”
- - - - - - - - -
נָזִיר זוֹעֵם, מַה תְּקַלֵּל,
כְּבוֹד הוֹרָתָהּ מַה תְּחַלֵּל?
נָזִיר קוֹדֵר, מַה לֹּא יָדַעְתָּ:
אָחוֹת וָאָח הֵן הִיא וְאָתָּה! –
הֵן סַעַר הִפְרִידְכֶם אֶחָד,
וְסַעַר קֵרַבְכֶם אֶחָד,
זֶה סַעַר תַּאֲוָה גְדוֹלָה…
שְׁלוֹמִית יָצְאָה אֶל מְחוֹלָהּ.
ג
… הוֹלֵךְ־סוֹבֵב מְחוֹלָהּ, שְׁתֵּי פְּעָמֶיהָ
תְָאֳמֵי־יוֹנִים זַכּוֹת, קְטַנּוֹת,
חָגוֹת, שָׁטוֹת מַעֲדַנּוֹת –
דָּם לִי־לִי־לִי…
פִּיפֵּי חֲגוֹר־הָאַרְגָּמָן שׁוֹקֶיהָ
לוֹטְפִים, מְכַסִּים הֵם וּמְגַלִּים,
וְנִיד מָתְנֶיהָ – דְּכִי־גַלִּים,
דָּם לִי־לִי־לִי…
נִצַּת יֵין־קַפְרִיסִין בִּלְבֶן־בְּשָׂרָהּ,
נִתָּזִּים גִּצִּים אֲדַמְדַּמִּים,
מְגָרֶה, מְשַׁכֵּר מֵרוֹץ־דָּמִים,
דָּם לִי־לִי־לִי…
טוּרֵי פְּנִינִים חוֹבְקִים אֶת צַוָּארָהּ,
גּוֹלְשִׁים הֵם עַל שָׁדֶיהָ נִשָּׁאִים,
שֶׁעִם רִפְרוּף גֵוָהּ זָעִים,
דָּם לִי־לִי־לִי…
צְעִיפֵי־בּוּץ אַוְרִירִים פָּשְׁטוּ סְבִיבָהּ,
עוֹלִים־יוֹרְדִים, מִתְרַחֲבִים
כַּעֲנַן־הַקְּטֹרֶת מְרַחֲפִים,
דָּם לִי־לִי־לִי…
הִנֵּה עָמְדוּ־קֻפְּלוּ צְעִיפִים שִׁבְעָה,
הֵלִיטוּ לוֹט אֶת הַפָּנִים
בְּחֶמְדַּת־סְתָרִים וַעֲדָנִים –
דָּם לִי־לִי־לִי…
ד
נַחֲשֵׁי־הַקְּטֹרֶת מִמַּחְתּוֹת אַט נִפְתְּלוּ,
וְהִתְאַבְּכוּ רֵיחוֹת הַקִּנָּמוֹן וְהִתְעַלּוּ,
וּבְאֵד סָגֹל גָּוַע מְחוֹלָהּ,
גָּוַע אָז חֶרֶשׁ…
וַתַּעֲמֹד אָז כְּאַחַת בַּת־אֲדָמָּה,
אֲשֶׁר בַּשִׁכָּרוֹן בְּלֵיל־דְּמָמָה
נָהֹר נוֹהֶרֶת בַּחֲשַׁאי
אֶל מוּל הַסַּהַר.
וּכְמוֹ כַּנְפֵי הַמַּלְאָכִים אֲשֶׁר חָטְאוּ,
נִתְלוּ שִׁבְעַת צְעִיפֶיהָ וְנָטוּ
אֶל פְּאַת רֹאשָׁהּ, שָׁמַט אֲחוֹרַנִּית,
כֻּלָּהּ – דְּמִי־צַעַר.
זְרוֹעוֹתֶיהָ הַחִוְרוֹת פֵּרְשָׁה לְפָנֶיהָ,
מְדוּדִים, דַּדֵּה־רַחֵף, הֵם צְעָדֶיהָ,
וּמְהַלֶּכֶת דּוֹמֵמָה,
סְתוּמַת־עֵינָיִם – –
יְדֵי הַנָּשִׂיא צוֹבְטוֹת מַפְּלֵי פֻּרְפּוֹרִיָּה,
אִישׁוֹן־עֵינָיו שׁוֹטֵט אֶל פְּנֵי בַּת־הוּרְדִיָּה:
“לִבַּבְתִּנִי, לִבַּבְתִּנִי”
מִלְמֵל אֵלֶיהָ.
כָּל הַלְבָבוֹת אָז נֶאֶלְמוּ בְּמוֹרָא סָתוּם,
כָּבוּ כָּל הַמְאוֹרוֹת, רַק זִיק יָתוֹם
בְּדִמְדּוּמִים צָפִים נֶאֱבַק
בִּנְשֹׁב בּוֹ רוּחַ…
וְעַל הַגָּזִית צָנַח קַו־אוֹר קָלוּשׁ,
נִמְשַׁךְ הוּא מִמְּרוֹמִים רוֹתֵת, חָלוּשׁ,
רָמַז עַל עַפְעַפֵּי שְׁלוֹמִית,
שָׁף עַל פָּנֶיהָ.
צְלָלִים נוּגִים זָחְלוּ וְגָהֲרוּ עָלֶיהָ,
רִטְטוּ וְלָאֲטוּ עַל שִׂפְתוֹתֶיהָ,
וְקוֹל כָּאוֹב בַּדְּמִי הִבְקִיעַ:
“רֹאשׁ יוֹחָנָן”…
- - - - - - - -
“רֹאשׁ יוֹחָנָן”
קוֹל מֵעִמְקֵי הָאֲדָמָה אֵינוֹ נוֹרָא,
אֵינוֹ עָגוּם מִזּוֹ בַּת־קוֹל, קוֹרְאָה:
“רֹאשׁ יוֹחָנָן”.
מִזְדַּעְזְעוֹת שְׂפָתַיִם, תִּתְעַוֵּתְנָה
בִּלְחִישָׁה,
תּוֹבְעוֹת וְצוֹחֲקוֹת בְּבַת־צְחוֹק חֲרִישָׁה:
“רֹאשׁ יוֹחָנָן”…
וּמִתְפַּתְּלָה גְוִיָּה בְּתוֹךְ צְעִיפִים וְרֻדִּים.
וְגַלֵּי שְׂעָרוֹת שְׁחוֹרוֹת נָעִים־נָדִים:
“רֹאשׁ יוֹחָנָן”…
ה
וַיִבָּהֵל אָז הַנָּשִׂיא וַיִּתְחַנֵּן אֵלֶיהָ.
אַךְ הוּרְדִיָּה חִצִּים שְׁנוּנִים הִיא מֵעֵינֶיהָ
יוֹרָה אֵלָיו: "כֹּה סַחְתָּ!
מִשְׁאַלְתָּהּ הֵן לָה הִבְטַחְתָּ"…
– דְּעִי, אִשָׁה, כִּי אִם תֶּחְשַׁךְ חַמָּה –
תֵּבֵל כֻּלָּהּ תְּהִי לְשַׁמָּה…
אַךְ הוּרְדִיָּה – תִּטֹּפְנָה רַעַל שִׂפְתוֹתֶיהָ:
"הוּרְדוֹס, מוֹג־לֵב, נִשְׁבַּעְתָּ
תֵּת מִשְׁאֲלוֹת לִבָּהּ, הֵן כֹּה הִבַּעְתָּ"…
– דֹּמִּי, הָאִשָּׁה, חֲלוֹם־הַבַּלָּהוֹת
בְּפִיךְ דּוֹבֵר, מְעוֹרֵר זְוָעוֹת…
"הֵן כֹּה סַחְתָּ,
לָהּ הִבְטַחְתָּ"
– דֹּמִּי, הָאִשָּׁה, בַּת הַשָּׂטָן! –
הַתַּלְיָן! – –
וְהִנֵּה נוֹשְׂאָה יָד טַס־זָהָב מְטַפְטֵף דָּם,
נְטָפִים, נְטָפִים מְפַעְפְּעִים,
כְּמוֹ יֵין־חֶמֶר מְאָדָּם נִשְׁפָּךְ אֶל אָרֶץ,
מְטַפְטֵף הוּא אָרְצָה…
וְעַל הַטַּס, כְּמוֹ חֶזְיוֹן־בְּעָתָה, שָׁם
גֻּלְגֹּלֶת לְבָנָה צָפָה,
שְׂעָרוֹת כְּכַנְפֵי־מָוֶת מַאֲפִילֹות אֶל אָרֶץ,
יוֹרְדוֹת הֵן אָרְצָה…
ו
נָחָשׁ נִפְתָּל מִבֵּין חֶבְיוֹן־דְּשָׁאִים –
שְׁלוֹמִית בִּצְעִיפֶיהָ.
לַהַב־חֶרֶב בְּעֵינֶיהָ,
פִּרְחֵי־פָּרָג לְאוֹר הַסַּהַר –
שִׂפְתוֹתֶיהָ,
וּמַאְדִּימוֹת הֵן כִּפְצָעִים,
וְנִפְתָּחוֹת בְּזִיעַ־צַעַר:
“יוֹחָנָן”…
- - - - - - - - - -
"יוֹחָנָן!
גַּחֶלֶת תַּאֲוָה צוֹרְבָה שְׂפָתַי,
אֶל פִּיךָ הָאָדֹם אֶלְחַץ שְׂפָתַי,
אֶרְוֶה לְשַׁדּוֹ וַעֲסִיסוֹ,
וּבְאִשִּׁי אָז אֲצִיתוֹ,
כִּי לִי אַתָּה, וְרַק לִי – אָתָּה!
עֵינְךָ מַה שַּׁחָה מָטָּה,
מַה סֻגְּרוּ שְׂפָתֶיךָ? –
כּוֹכְבֵי־הַלֵּיל – עֵינֶיךָ,
פִּלְחֵי־רִמּוֹן – שְׂפָתֶיךָ,
הָבָה – וְאֶשָּׁקֵן,
הָבָה וְאִינָקֵן – –
מַה נֶּאֱלַמְתָּ, מַה לֹא תְּקַלֵּל!
קַלֵּל, קַלֵּל אוֹתִי, קַלֵּל! –
הָהּ, יוֹחָנָן,
אֵלְךָ – קוֹדֵר, וְלָמָּה בְּעַב־צִלּוֹ
כִּסָּה, וְלֹא רָאִיתָ בְּהִלּוֹ
יָרֵחַ־נְעוּרַי?
הֲלֹא חִלַּלְתָּ יִסּוּרַי,
וְדָחַפְתָּ מִלְּפָנֶיךָ
אַהֲבָתִי – וּלְעֵינֶיךָ
הִיא מִתְחַבְּטָה שְׁבוּרַת־כָּנָף…
הָהּ, יוֹחָנָן!
זָרִים לִי אֱלֹהֶיךָ –
לֹא אֵדָעֵם,
אַף אֶשְׂנָאֵם!
כְּרַע לְאֵלִי,
בְּשָׂרִי – אֵלִי!
דְּבַשׁ־עֲלוּמִים יִטֹּף מִמֶּנּוּ,
קְרַע הַלּוֹט מֵעַל עֵינֶיךָ –
וְתִרְאֶנּוּ!
צְלִילִים וְרֻדִּים לוֹטְפִים מַעֲרֻמַּי,
צִלְלֵי מַאֲוַיִי, רִאשׁוֹן לַעֲלוּמַי;
גְּוִיָּה זוֹ הַקְּלוּעָה חֲבַצָּלוֹת
וְאֵלוּ הַשְּׂעָרוֹת הַנִּתְלָלוֹת,
הָהּ, לוּ רָאִיתָ – וְאָהַבְתָּ,
וְלוּ גַם נַסְתָּ – שַׁבְתָּ…
כִּי בְּמֵי יַרְדֵּן טָבַלְתָּ,
קוֹצֵי מִדְבָּר בַּתַּלְתַּלִּים עָלוּ,
כַּנְפֵי כֻּתָּנְתְּךָ אָז בְּדָמֶיךָ נִגְעֲלוּ, –
דָּמְךָ תְּעַלַּע שְׁלוֹמִית, קִלַּלְתָּ.
אֶגְמַע יֵינְךָ זֶה וָאֶשְׁכַּר בּוֹ, הַנָּבִיא,
אָרִיחַ בִּפְצָעֶיךָ כָּל בְּשָׂמִים –
וּלְאִשָּׁה לְךָ אֲקֻדַּשׁ לְעוֹלָמִים,
וָאֲכַבֶּה אָז, יוֹחָנָן, אֵשׁ־לְבָבִי" – –
ז
אַמְהוֹת שְׁלוֹמִית בּוֹכוֹת בַּזָּוִיּוֹת,
לוֹפְתוֹת הָעַמּוּדִים, סָרוֹת וְהוֹמִיּוֹת,
הָעֲבָדִים רָצִים אֶל הַפְּתָחִים בְּתַאֲנִיָּה.
בָּאַפִּרְיוֹן הוּרְדוֹס הֵלִיט פָּנָיו, וְהוּרְדִיָּה
צוֹחֶקֶת… נִדְהָמוֹת מְחוֹלְלוֹת עַל הַיְצוּעִים
הִלְחִיתוּ, בְּעֵינֵיהֶן מוֹרָא מְאֻבָּן וְעִנּוּיִים.
מַחֲשַׁכִּים זָחְלוּ וְהֵצִיפוּ הָאוּלָם,
וַיְהִי אָז הַמַּרְאֶה כְּחֶזְיוֹן לֵיל־חֲרָדוֹת,
כְּמוֹ עַל שְׁלַבֵּי סֻלָּם
שֶׁל חֲשָׁקִים סְתוּמִים טִפְּסוּ סוֹדוֹת…
תּוֹהוֹת עֵינֵי שְׁלוֹמִית, לוֹחֲשׁוֹת כְּגֶחָלִים וְדוֹעֲכוֹת, וּבְּדָם צְעִיפֶיהָ מְגֹאָלִים.
אַנְחַת גַלִּים, חוֹבְקִים הַצּוּר, בּוֹקְעָה־עוֹלָה –
שְׁלוֹמִית פּוֹרְעָה שְׂעָרָהּ, קוֹל מְלַחֲשִׁים קוֹלָהּ:
"הָהּ, יוֹחָנָן,
מַה נִּזְעָמוֹת עֵינֶיךָ,
מַה יְּרַטְּטוּ שְׂפָתֶיךָ?
מַה תִּמְשְכֵנִי אָרְצָה? –
שְׂעָרְךָ מוֹשְכֵנִי אָרְצָה.
מַשָּׂא כָּבֵד נוֹשְׂאָה אֲנִי,
מַשָּׂא יָקָר נוֹשְׂאָה אֲנִי;
שׁוֹשַׁן־אַרְגְּוָן צָץ בְּיָדַי,
אַסְתִּירֵהוּ בֵּין שָׁדַי,
שַׁי אָבִיא לָךָ הוֹרָתִי:
תָּמֹצִּי אֶת דָּמוֹ, דַּם לִבָּתִי,
שִׂבְעִי נָקָם, הָהּ, הוּרְדִיָּה! – –
מַה תְּסוֹבֵב בְּאִישׁוֹנֶיךָ, אִישׁ־אִמִּי? –
לֹא לְךָ הוּא, לֹא לְאִמִּי –
לִי הוּא, לִי הוּא, וָאֶשָּׂא עִמִּי
הַרְחֵק־הַרְחֵק אֶל הַצִּיָּה" – – –
תרע"ב
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות