א

שְתִיקַת אֵימָה בֵּין עַמּוּדֵי הַשַיִש קָמָה,

שְתִיקָה לִפְנֵי פְּלָאִים קְרֵבִים־מִתְרַחֲשִׁים;

בְּצִפִּיָּה חִוֶּרֶת הַמְסֻבִּים מַחְשִׁים,

לְמַרְגְּלוֹתֵיהֶם תִּלְחַתְנָה עַל הַמַּרְבַדִּים

מְחוֹלְלוֹת, אֲשֶׁר שְפָתָן עֵנָב מַאְדִּים,

וְיִגְוְעוּ בִּכְלִי־גָבִישׁ אוּרֵי־הַקֶּשֶת שָׁמָּה.

הִנֵּה עַלְמוֹת שְׁלוֹמִית פָּתְחוּ אֶת סַנְדַּלָּהּ,

לְרַגְלָהּ נָפַל פְּתִיגִיל – – כְּלִילַת־חֶמְדָּהּ הִנָּהּ:

רַכִּים־יָפִים פָּנֶיהָ וְאַכְזָרִי חִנָּהּ,

צֵל חִוַּרְיָן רוֹטֵט עֲלֵי מִפְתַּח־שְׂפָתֶיהָ,

מַבְרִיק בְּרַק אַרְגָּמָן בְּעַד סְגוֹר־עֵינֶיהָ,

וְנֶחְפָּזָה כָּאַיָּלָה רַגְלָהּ קַלָּה…

נַחְשֵׁי־חוּכָה בְּזָוִיּוֹת פִּי־הוּרְדִיָּה,

עֵין־הַנָּשִׂיא רוֹחֶצֶת בְּאִשֵּׁי־טֻמְאָה.

כַּחֲבַצֶּלֶת־יְאוֹר מֻקְסֶמֶת שְׁעַת־דְּמָמָה –

נִצְּבָה שְׁלוֹמִית בְּלִי־נִיד לִפְנֵי הוּרְדוֹס עַתָּה,

רַק מְהַבְהֵב נוּגֶה־לֵאֶה שְׁבִיב־מֶבָּטָהּ

- - - - - - - -

הִנֵּה נָגַע קַלּוֹת הָרוּחַ בַּגְּוִיָּה.

הִנֵּה־הִנֵּה הִיא נֶעְתֶּקֶת מִמְּקוֹמָהּ –

וַיִתְנוֹדְדוּ לְפֶתַע צְעִיפִים קַלִּים

– כַּנְפֵי־עָב מִשְתַּנּוֹת וְהוֹלְכוֹת בִּדְמוּת־גַּלִּים –

וַיִּתְלַקְּחוּ אַבְנֵי־הַחֵן בְּלֶהָבוֹת,

נִתְּכוּ כְּזִרְמֵי־אֶשֶׁד שְׂעָרוֹת נָאווֹת

עַל הַכְּתֵפַיִם וְשָׁטְפוּ מְלוֹא־הַקּוֹמָה.

בְּעֶרְיָתָהּ שְׁלוֹמִית יָצְאָה לָחוּל מְחוֹלָהּ.

כָּל יְצוּרֵי־גֵוָהּ אוֹמְרִים שִׁיר־הַתַּאֲוָה,

וַתַּעֲמֹד אָז בְּעֵינֶיהָ בַּת־צְחוֹק־גַּאֲוָה,

הַבּוּז לְאִישׁ־אִמָּהּ, בּוּז לַסּוֹבְאִים כֻּלָּם,

מְחוֹלָהּ – הוּא לֹא לָהֶם, לֹא לכְבוֹדָם, אוּלָם

כְּבוֹדָהּ, נִקְמַת בְּשָׂרָהּ, יִנְקֹם מְחוֹלָהּ…

ב

מִן הָאֹהֶל, קֶרֶן חֲלוֹמִית,

יָצְאָה מִבֵּין קְלָעִים שְׁלוֹמִית

אֶל הַמְסֻבִּים בְּדוּמִיָּה, –

כַּךְ הָיָה צַו הוּרְדִיָּה.

כֶּשֶׁף – בְּרַגְלֶיהָ,

כְּאַיָּלוֹת שְׁלוּחוֹת אֶל הַמָּחוֹל,

קְרוּעָה עֵינָהּ בְּפוּךְ כָּחֹל –

וְלַהַט־אֵשׁ בְּאִישׁוֹנֶיהָּ.

לָחֲשָׁה אִמָּהּ לָהּ עַל אָזְנָהּ,

הַשְׁכֵּם וְלָחוֹשׁ לָהּ עַל אָזְנָהּ,

כִּי סָכוּ בְּשֶׁמֶן־מֹר בְּשָׂרָהּ,

קָלְעוּ הָאֲמָהוֹת קְוֻצּוֹת שְׂעָרָהּ,

וְעַל רַגְלֶיהָ כִּי קָשְׁרוּ הַסַּנְדַּלִּים.

לָחֲשָׁה אִמָּהּ אָז עַל אָזְנָהּ,

הַשְׁכֵּם וְלָחוֹשׁ אָז עַל אָזְנָהּ;

"נִקְמִי, בִּתִּי, נִקְמַת אִמֵּךְ,

הוּא מְנָאֵץ אֶת בֵּית אִמֵּךְ" –

וַתְּלַהֵט נַפְשָׁהּ אָז גֶּחָלִים:

נָקָם תִּקַּח מִיּוֹחָנָן!

נָזִיר זֶה בָּא כְּבוֹא מֵאֹפֶק הֶעָנָן,

הִטִיל צִלּוֹ עַל הֶהָמוֹן –

וַיַּךְ לְבָבוֹת בְּצִפִּיָּה וְתִמָּהוֹן,

וְהוֹלֶכֶת וּגְדֵלָה הַסְּעָרָה

עִם מַאֲסָרוֹ זֶה בַּחֲצַר־הַמַּטָּרָה.

- - - - - - - -

כִּנְטוֹת הַיּוֹם רָאַתְהוּ,

טִיְלָה אָז עִם נַעֲרוֹתֶיהָ,

אָז רָאַתְהוּ – וַאֲהֵבַתְהוּ.

פֶּלִאי חָזוּ עֵינֶיהָ:

בַּטִּיט עַד לִשְׁתוֹתָיו,

סְבוּכוֹת שַׂעֲרוֹתָיו;

בִּשְׁחוֹר־תְּהוֹמוֹת עֵינָיו

דּוֹלְקִים נֵרוֹת־הַצַּעַר,

אַךְ כַּחֶרְמוֹן בְּלֵיל־הַסַּהַר

בְּשָׂרוֹ לָבָן, פִּיו – דַּם־עֵנָב.

וּמַתִּיזוֹת עֵינָיו גִּצִּים,

וּמִשְׂפָתָיו שְׁלוּחִים חִצִּים,

חִצִּים שְׁחוֹרִים, מְשׁוּחֵי רַעַל:

"בַּת הַזְּנוּנים, הָהּ, בַּת לַבַּעַל,

"בְּכִי בֶּכֶה עַל צַוְּארֵי נַעֲרוֹתַיִךְ,

"אֵפֶר לְרֹאשֵׁךְ, שַׂק עַל מָתְנַיִךְ, –

“בַּת עֲמוֹרָה, יוֹמֵךְ קָרֵב!” –

אַךְ כַּחֲלוֹם קוֹלוֹ עָרֵב.

וַתַּחְמְדֵהוּ בִּלְבָבָהּ,

בְּנַפְשָׁהּ – אֵשׁ לֶהָבָה.

אַךְ מַתִּיזוֹת עֵינָיו גִּצִּים,

וּמִשְּׂפָתָיו שְׁלוּחִים חִצִּים:

“קָרֵב יוֹמֵךְ, בַּת הַזִּמָּה”

- - - - - - - - -

נָזִיר זוֹעֵם, מַה תְּקַלֵּל,

כְּבוֹד הוֹרָתָהּ מַה תְּחַלֵּל?

נָזִיר קוֹדֵר, מַה לֹּא יָדַעְתָּ:

אָחוֹת וָאָח הֵן הִיא וְאָתָּה! –

הֵן סַעַר הִפְרִידְכֶם אֶחָד,

וְסַעַר קֵרַבְכֶם אֶחָד,

זֶה סַעַר תַּאֲוָה גְדוֹלָה…

שְׁלוֹמִית יָצְאָה אֶל מְחוֹלָהּ.

ג

… הוֹלֵךְ־סוֹבֵב מְחוֹלָהּ, שְׁתֵּי פְּעָמֶיהָ

תְָאֳמֵי־יוֹנִים זַכּוֹת, קְטַנּוֹת,

חָגוֹת, שָׁטוֹת מַעֲדַנּוֹת –

דָּם לִי־לִי־לִי…

פִּיפֵּי חֲגוֹר־הָאַרְגָּמָן שׁוֹקֶיהָ

לוֹטְפִים, מְכַסִּים הֵם וּמְגַלִּים,

וְנִיד מָתְנֶיהָ – דְּכִי־גַלִּים,

דָּם לִי־לִי־לִי…

נִצַּת יֵין־קַפְרִיסִין בִּלְבֶן־בְּשָׂרָהּ,

נִתָּזִּים גִּצִּים אֲדַמְדַּמִּים,

מְגָרֶה, מְשַׁכֵּר מֵרוֹץ־דָּמִים,

דָּם לִי־לִי־לִי…

טוּרֵי פְּנִינִים חוֹבְקִים אֶת צַוָּארָהּ,

גּוֹלְשִׁים הֵם עַל שָׁדֶיהָ נִשָּׁאִים,

שֶׁעִם רִפְרוּף גֵוָהּ זָעִים,

דָּם לִי־לִי־לִי…

צְעִיפֵי־בּוּץ אַוְרִירִים פָּשְׁטוּ סְבִיבָהּ,

עוֹלִים־יוֹרְדִים, מִתְרַחֲבִים

כַּעֲנַן־הַקְּטֹרֶת מְרַחֲפִים,

דָּם לִי־לִי־לִי…

הִנֵּה עָמְדוּ־קֻפְּלוּ צְעִיפִים שִׁבְעָה,

הֵלִיטוּ לוֹט אֶת הַפָּנִים

בְּחֶמְדַּת־סְתָרִים וַעֲדָנִים –

דָּם לִי־לִי־לִי…

ד

נַחֲשֵׁי־הַקְּטֹרֶת מִמַּחְתּוֹת אַט נִפְתְּלוּ,

וְהִתְאַבְּכוּ רֵיחוֹת הַקִּנָּמוֹן וְהִתְעַלּוּ,

וּבְאֵד סָגֹל גָּוַע מְחוֹלָהּ,

גָּוַע אָז חֶרֶשׁ…

וַתַּעֲמֹד אָז כְּאַחַת בַּת־אֲדָמָּה,

אֲשֶׁר בַּשִׁכָּרוֹן בְּלֵיל־דְּמָמָה

נָהֹר נוֹהֶרֶת בַּחֲשַׁאי

אֶל מוּל הַסַּהַר.

וּכְמוֹ כַּנְפֵי הַמַּלְאָכִים אֲשֶׁר חָטְאוּ,

נִתְלוּ שִׁבְעַת צְעִיפֶיהָ וְנָטוּ

אֶל פְּאַת רֹאשָׁהּ, שָׁמַט אֲחוֹרַנִּית,

כֻּלָּהּ – דְּמִי־צַעַר.

זְרוֹעוֹתֶיהָ הַחִוְרוֹת פֵּרְשָׁה לְפָנֶיהָ,

מְדוּדִים, דַּדֵּה־רַחֵף, הֵם צְעָדֶיהָ,

וּמְהַלֶּכֶת דּוֹמֵמָה,

סְתוּמַת־עֵינָיִם – –

יְדֵי הַנָּשִׂיא צוֹבְטוֹת מַפְּלֵי פֻּרְפּוֹרִיָּה,

אִישׁוֹן־עֵינָיו שׁוֹטֵט אֶל פְּנֵי בַּת־הוּרְדִיָּה:

“לִבַּבְתִּנִי, לִבַּבְתִּנִי”

מִלְמֵל אֵלֶיהָ.

כָּל הַלְבָבוֹת אָז נֶאֶלְמוּ בְּמוֹרָא סָתוּם,

כָּבוּ כָּל הַמְאוֹרוֹת, רַק זִיק יָתוֹם

בְּדִמְדּוּמִים צָפִים נֶאֱבַק

בִּנְשֹׁב בּוֹ רוּחַ…

וְעַל הַגָּזִית צָנַח קַו־אוֹר קָלוּשׁ,

נִמְשַׁךְ הוּא מִמְּרוֹמִים רוֹתֵת, חָלוּשׁ,

רָמַז עַל עַפְעַפֵּי שְׁלוֹמִית,

שָׁף עַל פָּנֶיהָ.

צְלָלִים נוּגִים זָחְלוּ וְגָהֲרוּ עָלֶיהָ,

רִטְטוּ וְלָאֲטוּ עַל שִׂפְתוֹתֶיהָ,

וְקוֹל כָּאוֹב בַּדְּמִי הִבְקִיעַ:

“רֹאשׁ יוֹחָנָן”…

 - - - - - - - -

“רֹאשׁ יוֹחָנָן”

קוֹל מֵעִמְקֵי הָאֲדָמָה אֵינוֹ נוֹרָא,

אֵינוֹ עָגוּם מִזּוֹ בַּת־קוֹל, קוֹרְאָה:

“רֹאשׁ יוֹחָנָן”.

מִזְדַּעְזְעוֹת שְׂפָתַיִם, תִּתְעַוֵּתְנָה

בִּלְחִישָׁה,

תּוֹבְעוֹת וְצוֹחֲקוֹת בְּבַת־צְחוֹק חֲרִישָׁה:

“רֹאשׁ יוֹחָנָן”…

וּמִתְפַּתְּלָה גְוִיָּה בְּתוֹךְ צְעִיפִים וְרֻדִּים.

וְגַלֵּי שְׂעָרוֹת שְׁחוֹרוֹת נָעִים־נָדִים:

“רֹאשׁ יוֹחָנָן”…

ה

וַיִבָּהֵל אָז הַנָּשִׂיא וַיִּתְחַנֵּן אֵלֶיהָ.

אַךְ הוּרְדִיָּה חִצִּים שְׁנוּנִים הִיא מֵעֵינֶיהָ

יוֹרָה אֵלָיו: "כֹּה סַחְתָּ!

מִשְׁאַלְתָּהּ הֵן לָה הִבְטַחְתָּ"…

– דְּעִי, אִשָׁה, כִּי אִם תֶּחְשַׁךְ חַמָּה –

תֵּבֵל כֻּלָּהּ תְּהִי לְשַׁמָּה…

אַךְ הוּרְדִיָּה – תִּטֹּפְנָה רַעַל שִׂפְתוֹתֶיהָ:

"הוּרְדוֹס, מוֹג־לֵב, נִשְׁבַּעְתָּ

תֵּת מִשְׁאֲלוֹת לִבָּהּ, הֵן כֹּה הִבַּעְתָּ"…

– דֹּמִּי, הָאִשָּׁה, חֲלוֹם־הַבַּלָּהוֹת

בְּפִיךְ דּוֹבֵר, מְעוֹרֵר זְוָעוֹת…

"הֵן כֹּה סַחְתָּ,

לָהּ הִבְטַחְתָּ"

– דֹּמִּי, הָאִשָּׁה, בַּת הַשָּׂטָן! –

הַתַּלְיָן! – –

וְהִנֵּה נוֹשְׂאָה יָד טַס־זָהָב מְטַפְטֵף דָּם,

נְטָפִים, נְטָפִים מְפַעְפְּעִים,

כְּמוֹ יֵין־חֶמֶר מְאָדָּם נִשְׁפָּךְ אֶל אָרֶץ,

מְטַפְטֵף הוּא אָרְצָה…

וְעַל הַטַּס, כְּמוֹ חֶזְיוֹן־בְּעָתָה, שָׁם

גֻּלְגֹּלֶת לְבָנָה צָפָה,

שְׂעָרוֹת כְּכַנְפֵי־מָוֶת מַאֲפִילֹות אֶל אָרֶץ,

יוֹרְדוֹת הֵן אָרְצָה…

ו

נָחָשׁ נִפְתָּל מִבֵּין חֶבְיוֹן־דְּשָׁאִים –

שְׁלוֹמִית בִּצְעִיפֶיהָ.

לַהַב־חֶרֶב בְּעֵינֶיהָ,

פִּרְחֵי־פָּרָג לְאוֹר הַסַּהַר –

שִׂפְתוֹתֶיהָ,

וּמַאְדִּימוֹת הֵן כִּפְצָעִים,

וְנִפְתָּחוֹת בְּזִיעַ־צַעַר:

“יוֹחָנָן”…

 - - - - - - - - - -

"יוֹחָנָן!

גַּחֶלֶת תַּאֲוָה צוֹרְבָה שְׂפָתַי,

אֶל פִּיךָ הָאָדֹם אֶלְחַץ שְׂפָתַי,

אֶרְוֶה לְשַׁדּוֹ וַעֲסִיסוֹ,

וּבְאִשִּׁי אָז אֲצִיתוֹ,

כִּי לִי אַתָּה, וְרַק לִי – אָתָּה!

עֵינְךָ מַה שַּׁחָה מָטָּה,

מַה סֻגְּרוּ שְׂפָתֶיךָ? –

כּוֹכְבֵי־הַלֵּיל – עֵינֶיךָ,

פִּלְחֵי־רִמּוֹן – שְׂפָתֶיךָ,

הָבָה – וְאֶשָּׁקֵן,

הָבָה וְאִינָקֵן – –

מַה נֶּאֱלַמְתָּ, מַה לֹא תְּקַלֵּל!

קַלֵּל, קַלֵּל אוֹתִי, קַלֵּל! –

הָהּ, יוֹחָנָן,

אֵלְךָ – קוֹדֵר, וְלָמָּה בְּעַב־צִלּוֹ

כִּסָּה, וְלֹא רָאִיתָ בְּהִלּוֹ

יָרֵחַ־נְעוּרַי?

הֲלֹא חִלַּלְתָּ יִסּוּרַי,

וְדָחַפְתָּ מִלְּפָנֶיךָ

אַהֲבָתִי – וּלְעֵינֶיךָ

הִיא מִתְחַבְּטָה שְׁבוּרַת־כָּנָף…

הָהּ, יוֹחָנָן!

זָרִים לִי אֱלֹהֶיךָ –

לֹא אֵדָעֵם,

אַף אֶשְׂנָאֵם!

כְּרַע לְאֵלִי,

בְּשָׂרִי – אֵלִי!

דְּבַשׁ־עֲלוּמִים יִטֹּף מִמֶּנּוּ,

קְרַע הַלּוֹט מֵעַל עֵינֶיךָ –

וְתִרְאֶנּוּ!

צְלִילִים וְרֻדִּים לוֹטְפִים מַעֲרֻמַּי,

צִלְלֵי מַאֲוַיִי, רִאשׁוֹן לַעֲלוּמַי;

גְּוִיָּה זוֹ הַקְּלוּעָה חֲבַצָּלוֹת

וְאֵלוּ הַשְּׂעָרוֹת הַנִּתְלָלוֹת,

הָהּ, לוּ רָאִיתָ – וְאָהַבְתָּ,

וְלוּ גַם נַסְתָּ – שַׁבְתָּ…

כִּי בְּמֵי יַרְדֵּן טָבַלְתָּ,

קוֹצֵי מִדְבָּר בַּתַּלְתַּלִּים עָלוּ,

כַּנְפֵי כֻּתָּנְתְּךָ אָז בְּדָמֶיךָ נִגְעֲלוּ, –

דָּמְךָ תְּעַלַּע שְׁלוֹמִית, קִלַּלְתָּ.

אֶגְמַע יֵינְךָ זֶה וָאֶשְׁכַּר בּוֹ, הַנָּבִיא,

אָרִיחַ בִּפְצָעֶיךָ כָּל בְּשָׂמִים –

וּלְאִשָּׁה לְךָ אֲקֻדַּשׁ לְעוֹלָמִים,

וָאֲכַבֶּה אָז, יוֹחָנָן, אֵשׁ־לְבָבִי" – –

ז

אַמְהוֹת שְׁלוֹמִית בּוֹכוֹת בַּזָּוִיּוֹת,

לוֹפְתוֹת הָעַמּוּדִים, סָרוֹת וְהוֹמִיּוֹת,

הָעֲבָדִים רָצִים אֶל הַפְּתָחִים בְּתַאֲנִיָּה.

בָּאַפִּרְיוֹן הוּרְדוֹס הֵלִיט פָּנָיו, וְהוּרְדִיָּה

צוֹחֶקֶת… נִדְהָמוֹת מְחוֹלְלוֹת עַל הַיְצוּעִים

הִלְחִיתוּ, בְּעֵינֵיהֶן מוֹרָא מְאֻבָּן וְעִנּוּיִים.

מַחֲשַׁכִּים זָחְלוּ וְהֵצִיפוּ הָאוּלָם,

וַיְהִי אָז הַמַּרְאֶה כְּחֶזְיוֹן לֵיל־חֲרָדוֹת,

כְּמוֹ עַל שְׁלַבֵּי סֻלָּם

שֶׁל חֲשָׁקִים סְתוּמִים טִפְּסוּ סוֹדוֹת…

תּוֹהוֹת עֵינֵי שְׁלוֹמִית, לוֹחֲשׁוֹת כְּגֶחָלִים וְדוֹעֲכוֹת, וּבְּדָם צְעִיפֶיהָ מְגֹאָלִים.

אַנְחַת גַלִּים, חוֹבְקִים הַצּוּר, בּוֹקְעָה־עוֹלָה –

שְׁלוֹמִית פּוֹרְעָה שְׂעָרָהּ, קוֹל מְלַחֲשִׁים קוֹלָהּ:

"הָהּ, יוֹחָנָן,

מַה נִּזְעָמוֹת עֵינֶיךָ,

מַה יְּרַטְּטוּ שְׂפָתֶיךָ?

מַה תִּמְשְכֵנִי אָרְצָה? –

שְׂעָרְךָ מוֹשְכֵנִי אָרְצָה.

מַשָּׂא כָּבֵד נוֹשְׂאָה אֲנִי,

מַשָּׂא יָקָר נוֹשְׂאָה אֲנִי;

שׁוֹשַׁן־אַרְגְּוָן צָץ בְּיָדַי,

אַסְתִּירֵהוּ בֵּין שָׁדַי,

שַׁי אָבִיא לָךָ הוֹרָתִי:

תָּמֹצִּי אֶת דָּמוֹ, דַּם לִבָּתִי,

שִׂבְעִי נָקָם, הָהּ, הוּרְדִיָּה! – –

מַה תְּסוֹבֵב בְּאִישׁוֹנֶיךָ, אִישׁ־אִמִּי? –

לֹא לְךָ הוּא, לֹא לְאִמִּי –

לִי הוּא, לִי הוּא, וָאֶשָּׂא עִמִּי

הַרְחֵק־הַרְחֵק אֶל הַצִּיָּה" – – –

תרע"ב

בְּשַׁעַר רוֹמִי, לְפֶתַח עִיר־אֱדוֹם,

בֵּין דַלִּים וְאֶבְיוֹנִים, חוֹבְקֵי הָאַשְׁפַּתּוֹת,

מְחוֹלָל מִמַּכְאוֹבוֹת יוֹשֵׁב הוּא, הֶעָנִי,

הַמָּשִׁיחַ.

עַל גַּפֵּי מְרוֹמֵי הַקֶּרֶת שְׁאוֹן עַלִּיזִים,

שְׁכוֹרֵי דַם עֲנָבִים

וְיֵין־עֲגָבִים.

עַל מַעְבְּרוֹת הַנָּהָר מְשַׁקְשְׁקִים אַדִּירִים

בְּרֶכֶב וְסוּסִים.

בַּת־רוֹמִי גְאֵיוֹנָה,

בִּיצִיעַ אַרְגָּמָן נִשְּׂאָה עַל כֶּתֶף עֲבָדִים;

וְהָאֶבְיוֹנִים, פִּסְחִים וְעִוְרִים,

יִגָּרְרוּ אַחְרֵי מִטַּת הָאַפִּרְיוֹן,

לָגַעַת רֶגַע קָט בְְּסֶרַח תִּפְאַרְתָּהּ,

וְיִפְשְׁטוּ יָדָם לְמַתַּן זְהָבָהּ,

וְאֶל חַסְדֵי לַחְמָהּ.

אֶבְיוֹנִים הַלָּלוּ בָּאוּ מִנְּתִיבוֹת עוֹלָם,

מִיַעֲרוֹת צָפוֹן וּמִצִּיּוֹת תֵּימָן,

מִקֶּדֶם וּמִיָּם,

כִּי רֵיחַ יֵין תַּעֲנוּגוֹתֶיהָ הֵנָּה נְשָׂאָם,

כִּזְבוּבִים אֱלֵי שֻׁלְחַן מַעְדַּנֶּיהָ,

כְּכַלְבֵי־מִדְבָּר עַל תַּבְלִיתָהּ.

אֲבַק־הָאֳרָחוֹת דָּבַק בְּעוֹרָם וּבִשְׁמוּרוֹת עֵינָם,

וּנְגוּעֵי צָרַעַת בְּחַרְסֵי הָאֲדָמָה הֵם מִתְגָּרְדִים

יְיַבְּבוּ כְּמוֹ כְּלָבִים עִוְרִים מֻכִּים,

וְיַחְשְׂפוּ בַּחֲרוֹק־שִׁנַּיִם נִגְעֵיהֶם:

יַשְׁקִיף־נָא מִזְּבוּלוֹ שַׁדַּי –

וְקֶרֶן־אוֹר־מַרְפֵּא יִשְׁלַח,

אוֹ בָּם יִפְגַּע –

וְכָלוּ – – –

וְהוּא, הֶעָנִי,

בֵּין אֵלֶּה עֲנִיִּים יֵשֵׁב,

שְׁחוֹחַ תַּחַת סֵבֶל הַמַּכְאוֹבוֹת,

כְּפַעַם בְּפַעַם אֶת הַתַּחְבָּשׁוֹת יַתִּיר מֵעַל פְּצָעָיו,

שֶׁרַבּוּ כְּחֶטְאֵי־אֱנוֹשׁ וְכִמְצוּקֵי־הָאָרֶץ,

כִּצְרוֹרוֹת־אֵשׁ, –

וְהָיָה כִּי יִצְעֲקוּ הָעֲנִיִּים,

אֲכוּלֵי־רִמָּה וּרְעֵבֵי־חַיִּים,

יְשַׁוְּעוּ לֵאלֹהִים,

אוֹ לַשָּׂטָן –

וְנִפְתְּחוּ פְּצָעָיו וְשָׁתְתוּ דָמִים…

אַךְ אֶבְיוֹנִים הַלָּלוּ יִלְטְשׁוּ לוֹ עֵינָם:

"הַזָּר!

הַזָּר בָּא בֵּינֵיהֶם לָשֶׁבֶת,

הֲבָא הוּא לֶאֱכֹל חֶלְקָם מֵעַל שֻׁלְחַן הָאֲדוֹנִים?

מֵאַיִן בָּא הוּא, הַפֶּלִאי וְהָרַחוּם,

וּלְאָן יָשִׂים אֶת פְּעָמָיו?

וּמַה יִדֹּם הוּא סֶלָה?

עֵינָיו הַמָּשְׁפָּלוֹת לוֹטְשׁוֹת בְּרַחֲמִים וּבְאַהֲבָה

אֶת שׁוֹקֵיהֶם הָעֲרֻמִים, הַמְצֹרָעִים, –

אַךְ מַה יִדֹּם הוּא סֶלָה?

יִפְתַּח אֶת פִּיו –

וְהָיָה טַל־נִחוּמִים עַל נֶפֶשׁ מִתְעַטֶּפֶת,

אוֹ כְּפֶתַח־סְעָרָה, שֶׁתִּצְנְפֵם צְנֵפָה כַּדּוּר

לַתֹּהוּ – –

וְהוּא, הַמָּשִׁיחַ, קַשּׁוּבָה אָזְנוֹ:

מֵאַפְסֵי אֶרֶץ יִנָּשְׂאוּ אֵלָיו לַחְשֵׁי־סְתָרִים,

כְּאִוְשַׁת עָלִים בָּעֲמָקִים,

וְכִלְשׁוֹנוֹת גֵּבִים מִמַּעֲמַקִּים,

מִקָּרוֹב וּמֵרָחוֹק אֵלָיו נְכָאִים יַבְקִיעוּ…

הַאִם בְּנִגְעֵי לֵב הַנַּעֲנִים בְּשַׁעֲרֵי רוֹמִי

יַאֲזִין הַשֶּׁוַע הַנּוֹאָשׁ אֶל גּוֹאֲלָם?

הַאִם מִזּוֹ עֵינָם דְּלוּחָה כְּמֵי־בִּצָּה,

בָּהּ שִׁגָּעוֹן רוֹבֵץ,

דָּלֹה יִדְלֶה דִמְעָה נֶאֱמָנָה?

וְאוּלַי רַק אֶל פִּתּוֹ הֵם יִפְשְׁטוּ יָדָם,

וְאִם לֹא יוֹשִיט לָהֶם פַּת־עֲבֵשָׁה מִתַּרְמִילֹו –

רָגֹם עוֹד יִרְגְּמוּהוּ בְּזוֹ הָאֶבֶן,

בָּהּ צָרַעְתָּם יִגְרֹדוּ.

וְאִם יָקוּם לָלֶכֶת,

הַאַחֲרָיו יֵלֵכוּ?

אוֹ רַק כְּמוֹ כְּלָבִים רְעֵבִים פֹּה בַּחַמָּה יַלְחִיתוּ,

וְיִלְטְשׁוּ אֵלָיו עֵינַיִם?

הֵם בָּאוּ מִנְּתִיבוֹת עוֹלָם,

מֵעַרְפִלֵּי צָפוֹן וּמִצִּיּוֹת תֵּימָן –

הֶהָלְכוּ בְּכָל הָאֳרָחוֹת לִקְרַאת גּוֹאֵל?

וְאָזְנוֹ נְטוּיָה,

פֶּן יִקְרָא אֵלָיו בְּרחֲמָיו אָבִיהוּ, –

וְאָז יַשְׁלִיךְ סִחְבוֹת הַנְּגָעִים עַל אֶרֶץ זוֹ הַחֲנֵפָה,

וְעָלָה טָהוֹר, עֶלְיוֹן,

כִּי יִפְרְחוּ פִּרְחֵי־הַגְּאֻלָּה מֵחֲרוּצֵי גֵווֹ,

אֲשֶׁר כַּנִּיר בְּמַעְדֵּר מְצוּקוֹת חָרוּשׁ,

וְיִזְרְחוּ אָז מִפְּצָעָיו כָּל שֶׁבַע הַשְּׁמָשׁוֹת.

אַךְ, אוֹיָה, הַצַּו לֹא בָּא עוֹד וְלֹא קָרָא

הַקּוֹל:

“הִגָּלֵה!” –

וּנְגָעָיו – צְרוֹרוֹת־אֵשׁ, שׁוֹתְתִים דָּמִים, –

וִימַהֵר לַחְבֹּשׁ פְּצָעָיו בְּחִתּוּלֵי־הָעֹנִי,

וְעֵינָיו הַמָּשְׁפָּלוֹת נָגְהָן אָז יַאַסְפוּ

בְּאֵלָם צָעַר.

תר"ף

אֱלֹהִים דִּבֵּר אֶל משֶׁה, אִישׁ יִשְׂרָאֵל מִתּוֹךְ קָמָה בּוֹעֶרֶת.

הָאִישׁ מֹשֶה, אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל,

בָּחוּר פָּשׁוּט, עוֹבֵד־הָאֲדָמָה,

בִּשְׂדֵה קָמָה

שָׁכַב

הַלַּיְלָה הִתְכּוֹכַב,

גָּלַשׁ יָגֵעַ מִמֶּרְחָק אָפֵל

לִמְרַאֲשׁוֹתֵי מֹשֶה, אִישׁ יִשְׂרָאֵל,

וְעָנַד עֲטֶרֶת

עַל הַקָּמָה הַמִּזְדַּהֶרֶת.

הַלַּיְלָה הִתְבַּשֵּׂם מֵרֵיחַ הַקָּמָה,

וְרָבַץ שִׁכּוֹר לִמְרַאֲשׁוֹתֵי מֹשֶה, אִישׁ יִשְׂרָאֵל,

בָּחוּר פָּשׁוּט עוֹבֵד הָאֲדָמָה.

הָאִישׁ מֹשֶה עָיֵף מֵעֲבוֹדַת הַיוֹם

אַךְ לֹא נִמְנֵם,

וְהָרוֹבֶה בִּימִינוֹ גַּם הוּא עֵר – וְדִמְדֵּם:

כִּי הַדְּמָמָה הֲלֹא דָמִים תִּזֹּם,

כִּי הַדְּמָמָה בָּאָה מִן הַמִּדְבָּר.

וְהַקָּמָּה בְּשֵׁלָה הִיא. הַאֲזִינוּ,

אֵיךְ בָּהּ רוֹחֵש הָאֹשֶר, כְּאִשָּׁה בְּהֶרְיוֹנָהּ,

מְדֻשֶּׁנֶת עֹנֶג פִּרְיוֹנָהּ!

בְּשֵׁלָה הִיא, הַקָּמָה – וּמָחָר

קְצִיר חִטָּה. כְּאוֹר הַבֹּקֶר מַגָּלִים יָרֹנּוּ,

יָשִׁירוּ בַּחוּרִים וַעֲלָמוֹת

תְּאַלֵּמְנָה אֲלֻמוֹת.

עַל קָמָתוֹ חָשַׁב מֹשֶה, אִישׁ יִשְׂרָאֵל.

וְהַקָּמָה בְּרַחֲמֵי אִשָּׁה נָשְׁמָה

עַל פְּנֵי מֹשֶה, וְהוּא פָּנָיו

כָּבַשׁ בָּהּ, וְאֶת שְׁתֵּי יָדָיו

הַמְיֻבָּלוֹת נָעַץ בָּאֲדָמָה –

וַיֵבְךְּ מִגִּיל הָאִישׁ מֹשֶה, אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל…

הַכּוֹכָבִים, הַשִּׁכּוֹרִים מֵרֵיחַ הַקָּמָה,

צָנְחוּ אֶל תּוֹךְ חֵיקָהּ אָז וְאָבְדוּ,

אַךְ הִיא עַל פְּנֵי מֹשֶה בְּאַהֲבַת אִשָּׁה

נָשְׁמָה –

וְהוּא חָלַם (יָדָיו נִקְשׁוּ כְּשֶעָבְדוּ

בְּסַלְעֵי הָאָרֶץ וּבִשְׁרַב שִׁמְשָׁהּ…)

אַךְ מֶה חָלַם הָאִישׁ מֹשֶה? – מָחָר

קְצִיר חִטָּה, וְנִתְּכָה כְּגֶשֶׁם־הַזָּהָב

בְּכָל הָאָרֶץ הַחִטָּה שֶׁלּוֹ, וְלֹא יִהְיֶה רָעָב – – –

כֹּה חָלַם מֹשֶה וְכֹה חוֹלְמִים כֻּלָּנוּ, אַנְשֵׁי

יִשְׂרָאֵל:

מִי עַל חִטָּה וּמִי עַל פְּרִי־הָדָר;

מִי חוֹלֵם הָפֹךְ לְפָז חוֹל הַמִּדְבָּר,

מִי עַל שָׁבֵי גוֹלָה

וְעַל גְּאֻלָּה.

הָאִישׁ מֹשֶה פָּשׁוּט, וְחֶשְׁבּוֹנוֹת רַבִּים

אֵינוֹ חוֹשֵׁב, הַיוֹם לוֹ לִמְלָאכָה

וְהַלַּיְלָה לִמְנוּחָה,

אַף אִם בַּמַּחֲנֶה רַבִּים הַמִּתְנַבְּאִים,

כִּי רוּחַ הַמִּדְבָּר יָבִיא אֶת יִשְׁמָּעֵאל

מִן הֶהָרִים,

רָכוּב עַל עֵיט־פְּגָרִים,

וּבְפִיו – גָּפְרִית.

 - - - - - - - -

מֹשֶה, מֹשֶה, אֵי־רוּחַ הַקָּמָה הִרְעִיד?

הַדְּמָמָה זוֹמֶמֶת רָע,

וְהָרוֹבֶה בִּימִינְךָ לֹא זָע!

רִשְׁרוּשׁ בָּא מִמֶּרְחָק אָפֶל –

וַיִּתְחַלְחֵל הַלֵּיל:

הֶעָט עַל עַיִט יִשְׁמָעֵאל

וּבְפִיו – גָּפְרִית?

אוֹי, מָה רַבָּה הַמַּשְׂטֵמָה

שֶׁל הַמִּדְבָּר אֶל הַשְׁדֵמָה!

הֲלֹא הַמִּדְבָּר: חוֹל, קֶטֶב וְלַחַשׁ נְחָשִׁים,

וְהַשְּׁדֵמָה – הִיא אֵם טוֹבָה, נוֹשֵׂאת חַיִּים

לַמְּתִים

וְלֵאלֹהִים…

רִתְּתָה לְפֶתַע הַקָּמָה:

עָלֶיהָ עָט עֵיט הַצִּיָּה

בִּכְנַף־שְׁמָמָה

בּוֹעֶרֶת

הִתְנוֹדְדוּ הַשִּׁבֳּלִים בִּנְהִיָּה:

הַקָּמָה בּוֹעֶרֶת.

וְהַקָּמָה – הִיא בּוֹכִיָּה

בְּדִמְעוֹת גַּרְגְּרֵי חִטָּה מְאֻכָּלים:

מָחָר לֹא עוֹד יָרֹנּוּ מַגָּלִים.

נֶעְתְּמוּ הַכּוֹכָבִים: אוֹי, הָעֲטֶרֶת

מֵרֹאשׁ מֹשֶה נוֹשֶׁרֶת.

וַיִתְנַפֵּל מֹשֶה אִישׁ יִשְׂרָאֵל,

עַל הָאֲדָמָה, וְאֶצְבְּעוֹתָיו

תָּחַב בָּרְגָבִים, רְטֻבֵּי הַטָּל,

רְטֻבֵּי דִמְעוֹת הַטָּל,

אַךְ לֹא בָּכּה. חָרַק בְּשִׁנָּיו

וְדָמַם.

הַשַּׁחַק מְאָדָּם

עָמַם, –

וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶה, אִישׁ יִשְׂרָאֵל,

אִישׁ הָאֲדָמָה,

מִתּוֹךְ לַהֲבוֹת הַקָּמָה – – –

תרצ"ח

הַצְּמַרְמֹרֶת לֹא קָפְאָה עוֹד בַּגּוּפוֹת

הַמּוּקָעִים,

הַמִּסְתַּמְּרִים אֶל עָל כְּמַסְמְרוֹת הָעִנּוּיִים,

לִנְקוֹב אֶת הָרָקִיעַ, הַמֻּתָּךְ בְּלַהַט־כְּחוֹל,

בִּצְעָקוֹת אִלְּמוֹת, בְּצַעֲקוֹת הַשְּׁכוֹל;

הַצְּעָקוֹת הַלָּלוּ – הֵן הָאֵם שׁוֹמַעַת

מֵרַהֲטֵי דָמָהּ, מִלַּהֲטֵי מֹחָהּ שׁוֹמַעַת,

הָאֵם הַשַּׁכּוּלָה יוֹדַעַת:

לַשָּׁוְא יִזְעַק הַלֵּב לְכָל רוּחוֹת,

נָשְׂאוּ אִתָּן אַבְנֵי הָאֲנָחוֹת

שֶׁל הַבָּנִים – וְלֹא קָרְעוּ שַׁפְרִיר שָׁמַיִם,

בָּהֶם מִשְׁתַּעְשְׁעִים לִפְנֵי כֵּס אֱלֹהִים

הַמַּלְאָכִים בְּמַחְרְזוֹת הַכּוֹכָבִים! –

אַךְ אֵין דֳּמִי לַלֵּב, נִחֲתוּ בּוֹ עַקְרַבֵּי הַיְסוּרִים,

אַךְ אֵין דֳּמִי לַלֵּב בִּשְׁעוֹת הַשִּׁמּוּרִים.

תִּתְפַּלֵּשׁ הָאֵם בֵּין הַסְּלָעִים בִּשְׁרַב

הַיּוֹם,

וּבְצִנַּת הַלַּיְלָה, וְעֵינֶיהָ נְטוּיוֹת אֶל רוֹם,

בְּמַחְשׂוֹף גִּבְעַת־שְׁמָמָה שׁוֹמֶרֶת

לְבַל תִּקְרַב חַיַּת־הַטֶּרֶף,

וְלֹא יַעַט עוֹף שָׁמַיִם… אַךְ בַּיּוֹם –

הַשֶּׁמֶשׁ כְּעוֹף דּוֹרֵס אָיוֹם,

הַפּוֹרֵשׂ מֻטּוֹת כְּנָפָיו לְכָל רוּחוֹת עוֹלָם,

שׁוֹלֵחַ צִפָּרְנָיו בִּבְשַׂר הַמּוּקָעִים, מְעַלַּע דָּמָם…

וּמַה הֵם מַחֲנוֹת־מַחֲנוֹת עוֹרְבִים שְׁחוֹרִים,

בִּצְרִיחַת רָעָב עָטִים עַל הַפְּגָרִים,

אִם מִשָּׁמַיִם רִבְבוֹת הַכּוֹכָבִים עֵינָם לוֹטְשִׁים,

וּבְשַׂר בָּנֶיהָ בְּחַרְבוֹת נָגְהָם מְרַטְּשִׁים,

וְהַיָּרֵחַ מְאָדָּם

יֵצֵא כְּחַיַּת צַלְמָוֶת

וְעַל שִׁבְעַת תְּלִיּוֹת, עַל שִׁבְעַת נֵרוֹת הַמָּוֶת

יַעֲמֹד, יִנְהַם, יִפְעַר פִּי־שְׁאוֹל לָמוֹץ שְׁאֵרִית דַּם

הָאָדָם…

וְיִסְתּוֹבְבוּ רוּחוֹת, וּבַחֲמַת־זָדוֹן תּוֹלְשִׁים

אֶת הַסְּחָבוֹת מֵעַל גּוּפָהּ

לְהִתְעַלֵּל בָּהּ בִּכְאֵבָהּ,

מוֹשְׁכִים בְּשַׂעֲרוֹתֶיהָ, לְקַצֵּץ פְּתִיל־נִשְׁמָתָהּ,

כָּל עוֹד נֶאֶחְזָה בָּהּ הַשַּׁלְהֶבֶת, –

אַךְ לֹא יָבוֹא הַמָּוֶת,

כִּי דִין לָהּ עִם אֳלֹהִים,

וּפֹה לִפְנֵי הַמּוּקָעִים

תִּזְַעק לָאַחְרוֹנָה זַעֲקָתָהּ,

וּבְפָנָיו תַּשְׁלִיךְ חַיֶּיהָ,

גַּם הֵם לוֹ לְקָרְבָּן.

וַיְהִי בַּלַּיְלָה, לֵיל עֲשִׂירִי לַשִּׁמּוּרִים,

כַּאֲשֶׁר הַלֵּב עוֹד כְּפַרְפָּר נִלְחַץ בֵּין הַמְּצָרִים

בְּטֶרֶם יֵאָלֵם לָעַד

לְמוּל הַדְּמָמָה הַגְּדוֹלָה, וְנִפְרְשָׂה הַיָד

מֵאֵלֶיהָ בִּתְחִנָּה – נִשְׁמַע לָהּ קוֹל,

וְלֹא יָדְּעָה מֵאַיִן בָּא,

הֲמִמַּעֲמַקִּים אוֹ מִמְּרוֹמִים,

אוֹ מִתּוֹךְ תּוֹכֵי נַפְשָׁהּ קָרָא:

– "בִּתִּי!

מִן הַתְּלִיָּה עָלָיו הוּקַעְתִּי

כְּאֵבֵךְ שָׁמַעְתִּי,

יָדֵךְ נָשָׂאת אֶל הַשָּׁמַיִם בְּזַעֲמֵךְ, אַךְ הַשְּׁחָקִים –

רֵיקִים:

אֲנִי ה' עַל אֲדָמוֹת

נֶעְקָד עַל כָּל הָעֲקֵדוֹת,

מוּקָע עַל כָּל עֵצִים, וּמִיָּדַי שׁוֹתֵת הַדָּם

שֶׁל הָאָדָם, –

וְדְעִי, הָאֵם הַמְיַלֶּלֶת לְרַגְלֵי הַמּוּקָעִים:

עַל כָּל גּוּף מוּקָע יוֹקְדִים פִּצְעֵי הָאֱלֹהִים;

וּדְעִי, הָאֵם בַּת עַצֶּבֶת־הָאַלְמָוֶת,

כִּי בִּי וּבָךְ וּבְבָנַיִךְ – הַצָּרֶבֶת

שֶׁל חַיִּים כּוֹאֲבִים וְשֶׁל חֶבְלֵי הַמָּוֶת,

וּדְעִי: עִם יְצוּרָיו בְּמַעְגַּל הָעִנּוּיִים

סוֹבֵב־סוֹבֵב יוֹצֵר הָעוֹלָמִים".

וּבְפַאֲתֵי רָקִיעַ

הִבְקִיעַ

הַשַּׁחַר וזָרַח עַל רָאשֵׁי הַמּוּקָעִים,

וּבְעֵינֵי הָאֵם הַשַּׁכּוּלָה דָעָכוּ –

אָז יִסּוּרֵי הָאֱלֹהִים זָרָחוּ.

תרצ"ח

בספר מכונסים מבחר השירים המקוריים, שנדפסו במאספים ובכתב־יד שונים, וכן כמה שירים חדשים, שלא ראו עדיין אור. כולם כתובים על־פי המבטא הנכון, ואף אלה, שנכתבו לכתחילה במבטא האשכנזי, מצאו בו את תיקונם. השירים שנחלקו לשלושה מדורים (ליריים, בלדות, פואמות) מסודרים לפי זמן כתיבתם. “דוינות בסרביה” אף הן מקוריות. המחבר נתבסם מהעצבות המתוקה, הנגינתית של הדוֹינה (שיר עממי־רומני) וכתב כמתכונתה. הוא יצר בצורה שירית זו וַריאַציוֹת של אהבה, בדידות ונכר. מובן, שהשתמש בה לכתחילה לשם כיסוי חוויות מסוימות, אלא שהפנטסיה הקפּריסית הביאתו לידי יצירת דוינות “בסרביות” בעצם, כמו “טרף־ירק רוזמרין” או “טרף־ירק לאספרג” וכדומה.

צ’וֹבּן – רועה־צאן ברומנית.

פוּרניאלה – שיר־רועים מולדבני־בסרבאי.