רקע
עזריאל נתן פרנק
ר' שׁמעון בן יוחאי הציל את ר' יצחק ממות

ר' יצחק היה יושב פעם אחת לפני פתח ביתו של ר' יהודה. יצא ר' יהודה ומצא אותו יושב ליד השער ועצוב. אמר לו:

– מה נשתנה היום משאר הימים?

אמר לו ר' יצחק:

– באתי אליך לבקש ממך שלשה דברים. הדבר האחד, שכאשר תאמר דבר תורה ותַזכיר דברים מדברי התורה שאני אמרתים, תאמר אותם בשמי, בכדי להזכיר את שמי. הדבר השני, שתלַמֵד את יוסף בני תורה. הדבר השלישי, שתלך על קברי כל שבעת הימים לאחרי פטירתי ותתפלל עלי תפלותיך.

אמר לו ר' יהודה:

– מִנַיִן לך, שאתה מת?

אמר לו:

– הרי נשמתי מסתלקת ממני בכל לילה ולילה והיום לא היה אור לי בחלום כמלפנים. ועוד: כשהייתי מתפלל והגעתי ל“שומע תפלה”, נסתכלתי בצלם שלי בכֹתל ולא ראיתיו, ואמרתי: מה שהצלם עבר ואינו נראה, הוא הכרוּז היוצא ומכריז עלי, שאֶפָּטֵר מן העולם, דכתיב: “אך בצלם יתהלך איש1” – כל זמן שהצלם של בן האדם אינו עובר ממנו, יתהלך איש ורוחו מתקים בקרבו. עבר הצלם של בן האדם ואינו נראה, הריהו עובר מן העולם הזה.

אמר לו ר' יהודה:

– כל אותם הדברים שאתה מבקש ממני, אעשה. אבל אני מבקש ממך, שבאותו עולם תברור את מקומי אצלך, כמו שהייתי יושב אצלך בעולם הזה.

בכה ר' יצחק ואמר:

– במטו מינך, שלא תפרוש ממני כל הימים האלה, עד שאמות.

הלכו אל ר' שמעון ומצאוהו יושב ועוסק בתורה. זקף ר' שמעון עיניו וראה את ר' יצחק. וחמא2 למלאך המות דרהיט קמיה ורקיד קמיה3. קם ר' שמעון, אחז ביד ר' יצחק ואמר:

– גוזרַני4 : מאן5 דרגיל למיעל6, יעול ומאן דלא רגיל למיעל, לא יעול.

נכנסו ר' יצחק ור' יהודה וקשרו את מלאך המות בחוץ. נסתכל ר' שמעון וראה, שעד עכשו לא הגיעה השעה לר' יצחק להפטר מן העולם, כי בשעה השמינית ביום היה הזמן. הושיב אותו לפניו ולִמדהו תורה. אמר לר' אלעזר בנו:

– שב ליד הפתח ומי שתראה, לא תסיח7 אתו, ואם ירצה להכנס הכא, הַשביע אותו, שלא יכנס.

אמר ר' שמעון לר' יצחק:

– הראית דיוקנו של אביך היום, או לא? שהרי שנינו: בשעה שבר נש מסתלק מן העולם, אביו וקרוביו נמצאים שם עמו והוא רואה אותם ומכיר אותם וכל האנשים, שבמדור8 שלו היה אצלם בעולם הזה במדרגה אחת, כלם מתקבצים ונמצאים עמו והולכים עם נשמתו, עד המקום, שבו תשכון.

אמר לו ר' יצחק:

– עד עכשו לא ראיתיו.

קם ר' שמעון ואמר:

מארי דעלמא! מַכְּרֵנו הוא ר' יצחק, ואחד משבע העינים9 של המקום הזה. הרי החזקתי בו ואתה תן אותו לי!

יצא קול ואמר:

– כורסַיָא דמארי קרבהו לגַדפוי דר' שמעון10. הרי שלך הוא ועמך, ר' שמעון, תביאהו בשעה שתבֹא לשבת על כסאך.

אמר ר' שמעון:

– ודאי!

פתאֹם ראה ר' אלעזר, שמלאך המות נסתלק ואמר לו:

– הרצועות של המַלקה11 אינן נמצאות במקום שר' שמעון בן יוחאי יושב.

אמר ר' שמעון לר' אלעזר בנו:

– עוּל12 והחזֵק בר' יצחק, כי ראיתי בו, שהוא מתיָרא. –

ור' שמעון החזיר את פניו לאחוריו ועסק בתורה.

נַיִם13 ר' יצחק וראה את אביו. אמר לו:

– בני! זכאי חלקך בעולם הזה ובעולם הבא, שהרי בין עלי עץ החיים שבגן־עדן אתה יושב. העץ הזה, הגדול והעצום בשני העולמות, הוא ר' שמעון בן יוחאי, שהחזיק בך בענפיו. זכאי חלקך בני!

אמר לו:

– אבי! ומה אני שם?

אמר לו:

– שלשה ימים קִשטו את חדר משכבך והתקינו לך חלונות פתוחים להאיר לך מארבע רוחות העולם ואני ראיתי את מקומך ושמחתי ואמרתי: “זכאי חלקך, בני, מלבד מה שעד כען14 לא זכה בנך באורַיְתא15”, והא השתא היו נכונים לבא אליך שנים עשר צדיקים, ולפני שהייתי יוצא מגן־עדן עבר קול בכל העולמות וקרא: “מי החברים, הנצבים פה, התקשטו בגין ר' שמעון! הוא שאל16 ושאלתו נִתּנה לו!” ולא זו בלבד, אלא ששבעים מקומות שלו נתקשטו פה, ומכל מקום ומקום פתחים פתוחים לו לשבעים עולמות, וכל עולם ועולם פתוח לשבעים מחנות של מלאכים, וכל מחנה ומחנה פתוח לשבעים כתרים עליונים, ומשם פתוחים ארחות אל עתיק יומין, הנעלם מכלם, בכדי שיוכל לראות את הנעימות העליונה, המאירה והנותנת עֹנג לכל, כמה דאַתּ אמר: “לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו17”. מה “לבקר בהיכלו”? הַינו דכתיב: “בכל ביתי נאמן הוא18”.

אמר לו ר' יצחק לאביו:

– אבא! כמה זמן נתנו לי להשאר בעולם הזה?

אמר לו:

– אין לי רשות לגלות ואין מודיעים דבר כזה לבר נש, אבל בהלולא רבה19 של רבי שמעון תהא מתקין לפניו את השלחן, כמה דאַתּ אמר: “צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעִטרה לו אמו ביום חתֻנתו וביום שמחת לבו20”.

פתאֹם הקיץ ר' יצחק והיה שוחק ופניו מאירים. ראה ר' שמעון ונסתכל בפניו. אמר לו:

– השמעת דבר חדש?

אמר לו ר' יצחק:

– ודאי סח לי אבי.

נפל מלא קומתו לארץ לפני ר' שמעון.

תאנא: מאותו יום ואילך היה ר' יצחק אֹחז ביד בנו ולא עזבהו ולִמד אותו תורה.

(ויחי ריז, ריח).




  1. תהלים לט, ז.  ↩

  2. חָמָא – ראה.  ↩

  3. דרָהיט קַמֵיה ורקיד קמי– שֶרץ לפניו ורקד לפניו.  ↩

  4. גוזרַני – אני גוזר.  ↩

  5. מאן – מי.  ↩

  6. למיעל – להכּנס.  ↩

  7. לא תסיח – לא תדבר.  ↩

  8. מדור – דירה.  ↩

  9. אחד משׁבע העינים – אחד משׁבעת החברים היושׁבים פה ועוסקים בתורה.  ↩

  10. כורסַיָא דמארי וכו' – הכסא של אדוניו (ממשׁלת אלהים) קֵרבה אותו אל כנפיו שׁל ר' שׁמעון.  ↩

  11. המַלקה – המכה.  ↩

  12. עוּל – הכנס.  ↩

  13. נַיִם – נתנמנם.  ↩

  14. כען – עתה.  ↩

  15. באוריתא – בתורה.  ↩

  16. שׁאל – בִקשׁ שר' יצחק יחיה.  ↩

  17. תהלים כז, ד.  ↩

  18. במדבר יב, ז.  ↩

  19. בהלולא רבה – בשׂמחה, בסעוּדה הגדולה, כשׁימות ר' שׁמעון ויעשׂו לו שׂמחה בגן עדן לכבודו.  ↩

  20. שיר השירים ג, יא.  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 52813 יצירות מאת 3070 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־31 שפות. העלינו גם 21975 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!