רקע
עזריאל נתן פרנק
גדֻלתם שׁל סודות התורה שׁנתגלו על ידי תלמידי ר' שׁמעון בן יוחאי

תלמידיו של רבי שמעון בן יוחאי היו הולכים עמו בדרך ומגלים רזי תורה. אמר ר' שמעון:

– זכאי חלקכם וזכאין עיני, שראו כך ושזכיתי בחיי לראות בגלוי הדברים האלה בעולם הזה, משום שכֻלם כתובים למעלה לפני המלך הקדוש.

פתח ואמר:

“אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו, ויקשב ה' וישמע, ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי ה' ולחֹשבי שמו1”. – פסוק זה יש להתבונן בו: “אז נדברו” – “אז דברו” מבעי ליה. מאי “נדברו”? אלא נדבֹרו למעלה מכל המרכבות הקדושות וכל החילות הקדושים. משום שהדברים הקדושים, הנאמרים מאת יראי ה‘, עולים למעלה וכמה מהם מתרוממים ובאים לפני המלך הקדוש ומתעטרים בכמה עטרות ובאותם האורות העליונים וכלם נדברים2 לפני המלך הקדוש. מי רואה את החדוֹת, מי רואה את התשבחות, העולות בכל אותם הרקיעים בשעה שהדברים האלה עולים לפני המלך הקדוש והוא מסתכל בהם ומתקשט בהם, והם עולים ויושבים בחיקו, ומשם הם עולים על ראשו ונעשים עטרה. ועל דא אמרה אוריְתא: “ואהיה שעשועים יום יום3” – “והייתי” לא כתיב, אלא “ואהיה” – בכל זמן ובכל שעה, שאותם הדברים עולים הם שם “שעשועים”. שתי פעמים כתיב "יראי ה’ 4" – יראי ה' למעלה ויראי ה' למטה, כי יראי ה' עומדים למטה ואותם הדברים עומדים בדיוקנם של יראי ה' למעלה. וסוד זה מצאתי בספרו של חנוך, שכל דבריהם של הצדיקים אשר בארץ מתקשטים ועומדים לפני המלך, והקדוש ברוך הוא משתעשע עמהם, ואחר כך הם יורדים ועומדים לפניו בדיוקנו של אותו הצדיק שאמר אותם והקדוש ברוך הוא משתעשע בדיוקן זה, ואחר כך הם נכתבים בספר זכרון לפניו, בכדי שיתקימו לפניו תמיד. “ולחושבי שמו” – מאי “ולחושבי שמו?” – כל אותם שחושבים דברי תורה להתדבק לאדוניהם ברז של שמו, הוא השם הקֹדש, בכדי להכירו ולהשכין בלבם את החכמה של השם הזה, דכתיב “ולחושבי שמו”, שהוא הרז של השם הקדוש. כתיב: "וממעל לרקיע אשר על ראשם כמראה אבן ספיר דמות כסא5 – פסוק זה פֵרשנו, אבל “וממעל לרקיע” – לאותו הרקיע של מטה, כמה שאמרתם, חברים. זכאי חלקי וזכאי חלקכם באותו הרקיע של מטה, שהרי הרקיע של מעלה אין מי שיסתכל בו, ולמעלה ממנו נמצאה אותה אבן ספיר “דמות כסא” – ולא כתיב “דמות הכסא”, משום שיש כסא ויש כסא6, הכסא העליון טמיר וגנוז ואינו מתגלה ואין מי שיכיר אותו ויסתכל בו, ועל כן כתיב “כסא” סתם, זהו כסא של מטה. “דמות כמראה אדם” – כיון שאמר “דמות”, אמאי “כמראה”? הא סגי ליה7 “דמות אדם”! אלא “דמות אדם” זהו רז עליון באותו הכבוד העליון דיוקנו של אדם, אבל מה שנוסף “כמראה” לכלול אותם הדיוקנים של דברי חכמה, והם רזי החכמה, העולים ומתקשטים למעלה ואחר כך הם עומדים בדיוקן של אדם, באותו דיוקן של הצדיקים המדברים אותם ובכלם משתעשע הקדוש ברוך הוא, כי הם העטרה שלו. ואתם, חברים, הרי הקדוש ברוך הוא משתעשע השתא באותם הדברים שאמרתם בדרך זו והרי אתם עומדים לפני אדוניכם בדיוקניכם הקדושים, כי בשעה שראיתי אתכן ונסתכלתי בדיוקניכם ראיתי בכם, שאתם רשומים ברז של אדם, וידעתי שהדיוקן שלכם נודע למעלה, וכך עתידים הצדיקים להִוָדע לעיני כלם ולהראות את פרצופם8 הקדוש לפני כל העולם. הדא הוא דכתיב: “כל רֹאיהם יכירום, כי הם זרע ברך ה'9”.

פתאֹם ראה ר' שמעון את ר' יוסי שהיה מהרהר במילי דעלמא10.

אמר לו:

– יוסי! קום הַשלם11 את דיוקנך, כי אות אחת חסרה בך.

קם ר' יוסי ועסק בדברי תורה לפניו. נסתכל בו ר' שמעון ואמר לו:

– ר' יוסי! השתא אתה שלם לפני עתיק יומין ודיוקנך שלם.

(ויקהל ריז).




  1. מלאכי ג, טז.  ↩

  2. נדברים – נאמרים.  ↩

  3. משלי ח, ל.  ↩

  4. בפסוק “אז נדברו” וכו‘ כתוב שׁתי פעמים "יראי ה’".  ↩

  5. יחזקאל א, כו.  ↩

  6. יש שׁני מיני כסא: כסא עליון וכסא תחתון.  ↩

  7. הא סגי ליה – הרי די לו.  ↩

  8. פרצופם– צורתם.  ↩

  9. ישעיה סא, פ.  ↩

  10. מילי דעלמא – עניני העולם הזה.  ↩

  11. הַשׁלֵם – עשׂה שָׁלֵם.  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 52826 יצירות מאת 3079 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־31 שפות. העלינו גם 21985 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!