ר' יוסי היה עוסק בתורה והיו עמו ר' יצחק ור' חזקיה. אמר ר' יצחק:
– ראינו שמעשה המשכן היה כגון מעשה שמים וארץ, והרי כבר נתעוררו החברים וברזים שלהם עצרו בעד בן האדם, שלא יוכל לאכֹל בפיו ולהושיט ידו לפיו ולבלֹע1.
אמר ר' יוסי:
– את הדברים האלה (של בנין המשכן) נעלה לבוצינא קדישא2, דאיהו3 מתקין תבשילים מתוקים4 כמו שהתקין אותם קדישא סתימי דכל סתימין5 ואיהו מתקין תבשילים, עד שאין מקום לאחר לבא ולהשליך לתוכם מלח6. ותו: שיוכל בר נש לאכול ולשתות ולמלא את כרסו מעדני העולם ולהשאיר, ובו יתקַיֵם הפסוק “ויתן לפניהם ויאכלו ויותירו כדבר ה'7”.
פתח ואמר:
– “וה' נתן חכמה לשלמה, כאשר דבר לו, ויהי שלֹם בין חירם ובין שלמה, ויכרתו ברית שניהם8” – האי קרא9 נדרש בכמה מקומות, אבל עוד יש להוסיף: “וה'” – חִבור של מעלה ומטה כאחד. “וה'” הוא ובית דינו. “נתן חכמה”, כמי שנותן אֹצר ומתנה לאהובו. “כאשר דִבר לו” – נתן לו מה שמשלים את החכמה: עשה אותו דַבָּר10 בעשׁר, בשלום ובשלטון. הדא הוא דכתיב “כאשר דבר לו”. “ויהי שלֹם בין חירם ובין שלמה” – מאי טעמא? – משום שהיו יודעים את הסתום שבדברים, אשר אמרו זה לזה ובני אדם אחרים לא הַיו יודעים כלל להתבונן בהם ולדעת אותם, ועל כן הודה חירם לכל דבריו של שלמה. שלמה המלך נסתכל והיה רואה, שאפילו באותו הדור, שהיה שלם מכל שאר הדורות, לא היה רצונו של המלך העליון, שתתגלה חכמה מרֻבה כל כך על ידו, ולא נתגלו דברי התורה שהיו סתומים קודם לכן והוא פתח לה פתחים, ואף על גב שפתח, סתומים היו, מלבד לאותם החכמים שזכו וגמגמו11 בה ולא ידעו לפתוח בה את פיהם. ודור זה, שר' שמעון שרוי בו, רצונו של הקדוש ברוך הוא בגין ר' שמעון הוא, שהדברים הסתומים יתגלו על ידו. אבל תמה אני על חכמי הדור, איך הם עוזבים אפילו רגע אחד מלעמוד לפני ר' שמעון ולעסוק בתורה בעוד שר' שמעון קַיָם בעולם? אבל בדור זה לא תִשָׁכַח החכמה מן העולם. וַי לדור כשהוא יסתלק והחכמים יתמעטו והחכמה תִשָׁכח מן העולם.
אמר ר' יצחק:
– ודאי הכי הוא, שהרי ביום אחד הייתי הולך עמו בדרך ופתח פיו בתורה וראיתי עמוד ענן יורד ונמשך ממעלה למטה וזֹהר אחד מזהיר בתוך העמוד, ויראתי יראה גדולה. אמרתי: זכאי הוא בר נש, שכך נזדמן לו בעולם הזה. מה כתיב במשה? – “וראה כל העם את עמוד הענן עֹמד פתח האֹהל, וקם כל העם והשתחוו איש פתח אהלו12” – דבר זה נאה למשה, שהוא נביא נאמן, גדול מכל נביאי העולם ולדור ההוא, שקבל את התורה על הר סיני וראה כמה נסים וכמה גבורות במצרים ועל הים. אבל הכא, בדור זה, זכותו הגדולה של ר' שמעון עושה זאת, שיתראו נסים על ידו.
(תרומה קמט).
-
לאכל בפיו וכו' – החברים כבר הרבו כל כךְ לגלות רזים בענין זה, עד שׁאין אדם יכֹל עוד לדרשׁ (לאכל) בּו כלום. ↩
-
בוצינא קדישׁא – מאור קדושׁ, ר' שׁמעון בן יוחאי. ↩
-
דאיהו – שׁהוא. ↩
-
תבשׁילים מתוקים – דברי תורה נעימים. ↩
-
עתיקא קדישׁא סתימי דכל סתימין – זקן קדשׁ (כנוי לאלהים) הסתום מכל הסתומים – נעלם מכל נעלמים. ↩
-
להשׁליךְ לתוכם מלח – להוסיף עוד איזה טעם לדברי התורה ההם. ↩
-
מלכים ב, ד, מד. ↩
-
שם, א, ה, כו. ↩
-
האי קרא – פסוק זה. ↩
-
דַבָּר ־ מנהיג, רֹאשׁ; דרשׁ “דִבֵּר” – דַבָּר. ↩
-
גמגמו – פקפקו, הדברים לא היו ברורים להם. ↩
-
שמות לג, י. ↩
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.