רקע
עזריאל נתן פרנק
אדרא זוטא קדישׁא

1

תאנא: באותו היום, שבו נקבצו החברים אצל ר' שמעון, והוא היה מסדר את עניניו קודם שיסתלק מן העולם, והיו לפני ר' אלעזר בנו ור' אבא ושאר החברים, והיה הבית מלא, זקף ר' שמעון את עיניו וראה שהבית מלא. בכה ואמר:

– פעם אחרת, כשהייתי חולה, היה ר' פנחס בן יאיר לפני ועד שבררתי לי את מקומי (בעולם הבא), המתינו לי עד עכשו, וכששבתי (לעולם הזה) סבבה אש לפני ולא פסקה מעולם, ולא היה נכנס אצלי בר נש, אלא ברשותי. והשתא ראיתי שפסקה האש והבית נמלא.

עודם יושבים פקח ר' שמעון את עיניו וראה מה שראה ואש סבבה בבית, יצאו כלם ונשארו ר' אלעזר בנו ור' אבא, ושאר החברים ישבו בחוץ. אמר ר' שמעון לר' אלעזר בנו:

– צא וראה אם יש פה ר' יצחק, שאני ערבתי לו2. אֱמוֹר לו, שיסדר את עניניו וישוב אלי. זכאי חלקו.

קם ר' שמעון וישב ושחק ושמח. אמר:

– איה החברים?

קם ר' אלעזר והכניס את החברים. ישבו לפניו. הרים ר' שמעון את ידיו והתפלל תפלתו והיה שמח ואֹמר:

– אותם החברים שהיו באִדרא יִשָׁארו פה.

יצאו כלם ונשארו ר' אלעזר בנו ור' אבא ור' יהודה ור' יוסי ור' חִיָא.

בִנתַיִם נכנס ר' יצחק. אמר לו ר' שמעון:

– מה טוב חלקך! כמה חדוה תהיה נוספת לך היום!

ישב ר' אבא מאחורי כתפיו של ר' שמעון ור' אלעזר לפניו. אמר ר' שמעון:

– השתא שעת רצון ואני רוצה להכנס לעולם הבא בלי בושה, והרי דברים קדושים, שלא נתגלו עד עכשו אני רוצה לגלות לפני השכינה, שלא יאמרו, שבגרֵיעותא3 נסתלקתי מן העולם הזה, ועד עכשו היו הדברים שמורים בלבי להכנס אתם אל העולם הבא, וכך אסדר אותם לכם: ר' אבא יכתוב ור' אלעזר בני ידבר ושאר החברים יהרהרו בלבם.

קם ר' חיא מאחורי כתפיו וישב ר' אלעזר בנו. אמר לו אביו:

– קום, בני, שהרי אחר יושב במקום הזה.

קם ר' אלעזר. נתעטף ר' שמעון, פתח ואמר:

– “לא המתים יהללו־יה ולא כל יֹרדי דומה4” – “לא המתים יהללו־יה” כך הוא ודאי: אותם הנקראים מתים לא יהללו יה, שהרי הקדוש ברוך הוא נקרא “חי” והוא שרוי בין אותם הנקראים “חיים” לא עם אותם הנקראים “מתים”. בסופו של הפסוק כתיב: “ולא כל יֹרדי דומה” – כל אותם היורדים לדוּמה5, בגיהנם ישארו. שַׁאֲנִי6 אותם הנקראים “חיים”, שהקדוש ברוך הוא חפץ ביקרם.

אמר ר' שמעון:

– כמה שונה שעה זו משעת האִדרא! שבאִדרא נזדמן הקדוש ברוך הוא עם מרכבותיו, ווהשתא הרי הקדוש ברוך הוא פה והוא בא עם אותם הצדיקים שבגן עדן, מה שלא היה באדרא, והקדוש ברוך הוא חפץ ביקרם של הצדיקים יותר מביקרו, כמו שכתוב בירבעם, שהיה מקטר ועובד לעבודה זרה והקדוש ברוך הוא המתין לו ולא ענש אותו, וכיון ששלח את ידו אל עדו הנביא, יבשה ידו, דכתיב “ותבש ידו, אשר שלח עליו ולא יכֹל להשיבה אליו7”, ועל שעבד לעבודה זרה לא כתיב, אלא על אשר שלח ידו אל עדו הנביא. והשתא הקדוש ברוך הוא חפץ ביקר שלנו וכל הצדיקים באים עמו.

אמר:

– הרי ר' המנונא סבא הכא וסביבותיו שבעים צדיקים בעטרותיהם וכל אחד ואחד מאיר מזֹהר זיווֹ של עתיקא קדישא, סתימא דכל סתימין, והוא בא לשמוח בדברים שאני אֹמַר.

עודנו יושב אמר:

– הרי ר' פנחס בן יאיר הכא, התקינו מקום!

נזדעזעו החברים שהיו שם וקמו וישבו בשִׁפולי הבית8 ור' אלעזר ור' אבא נשארו לפני ר' שמעון.

אמר ר' שמעון:

– בשעה שהייתי באדרא, היו כל החברים אומרים (רזים) ואני עמהם. השתא אֹמר אני לבדי והכל יקשיבו לדברי, עליונים ותחתונים. זכאי חלקי היום!

פתח ר' שמעון ואמר:

– “אני לדודי ועלי תשוקתו9” – כל הימים שהייתי קשור בעולם הזה, נתקשרתי בקשר אחד עם הקדוש ברוך הוא, ובגין כך השתא “ועלי תשוקתו” – הוא וכל הסיעתא הקדושה שלו באו לשמוע בחדוה דברים סתומים.

ור' שמעון גִלה רזים עליונים רבים, אשר היו שמורים אתו עד אז ולא גִלה אותם באדרא ואמר:

– דברים אלו לא נתנו, אלא לקדושי עליון, הנכנסים ויוצאים10 ויודעים ארחותיו של הקדוש ברוך הוא, ואינם סרים מהם ימין ושמאל, דכתיב “כי ישרים דרכי ה' וצדיקים ילכו בם11” וכו'. זכאי חלקו של מי שזכה לידע ארחותיו של הקדוש ברוך הוא ואינו סר מהם ואינו טועה בהם, כי דברים אלו סתומים הם וקדושי עליון מאירים מהם כמי שמאיר מאור הנר. לא נמסרו דברים אלו, אלא למי שנכנס ויוצא, כי מי שאינו נכנס ויוצא טוב לו שלא נברא. גלוי לפני עתיקא קדישא, סתימא דכל סתימין, שדברים אלו מאירים בלבי בשלֵמותן של אהבת הקדוש ברוך הוא ויראתו, ואלו, בנַי פה, יודע אני שנכנסו ויצאו בדברים אלו, ולא בכלם, והשתא האירו כראוי. זכאי חלקי עמהם בעולם הבא. עד השתא היו דברים אלו נעלמים, כי יראתי לגלותם, והשתא נתגלו. וגלוי לפני מַלכא12 עתיקא קדישא, שלא לכבוד שלי ושל בית אבי אני עושה זאת, אלא בכדי שלא להכנס בבושה לפלטרים שלי אני עושה. ועוד: ראיתי שקודשא בריך הוא וכל צדיקי אמת אלו, הנמצאים פה, כלם מסכימים על ידי, כי ראיתי, שכלם שמחים בהלולא זו שלי וכלם מוכנים בעולם הבא להלולא שלי. –

אמר ר' אבא:

– כד סִיֵם בוצינא קדישא, בוצינא עלאה13, דבר זה, הרים ידיו ובכה ושחק. רצה לגלות דבר אחד. אמר:

– על דבר זה נצטערתי כל ימי והשתא אינם נותנים לי רשות לגלותו.

נתחזק ר' שמעון וישב ורחש14 בשפתיו והשתחוה שלש פעמים, ולא יכול איש להסתכל במקומו, וכל שכן בנו. אמר:

– פֶה, פֶה, שזכית לכל זאת, מעיָנך לא יבש, מקורך נֹבֵעַ ואינו פוסק. עליך אני קורא: “ונהר יֹצא מעדן15” וכתיב: “וכמוצא מים, אשר לא יכזבו מימיו16”. האידנא17 אני מעיד עַלי, שכל הימים שהייתי קַיָם, הייתי מתאַוֶה לראות יום זה ולא עלה על רצוני, שבעטרה זו יתעטר יום זה18 והשתא אני רוצה לגלות דברים לפני קודשא בריך הוא, כי כל הדברים האלה יהיו עטרות לראשי ויום זה לא יתרחק לילך למקומו כיום אחר, שהרי כל היום ברשותי19. והשתא אני מתחיל לגלות את הדברים, בכדי שלא אכנס בבושה אל העולם הבא. והריני מתחיל.

והוסיף ר' שמעון וגלה כמה וכמה סודות נעלים, אשר לא נשמעו מעולם ודרש כמה וכמה פסוקים מפסוקי תורה, נביאים וכתובים, עד שהגיע לפסוק “כי שם צוה ה' את הברכה, חיים עד העולם20”.

אמר ר' אבא:

– לא סִיֵם בוצינא קדישא לוֹמר “חיים”, עד שדבריו שככו21, ואני כתבתי. רציתי לכתוב יותר ולא שמעתי. לא זקפתי ראשי, כ האור היה גדול ולא יכולתי להסתכל. פתאֹם נזדעזעתי. שמעתי קול קורא ואומר: “אורך ימים ושנות חיים”. שמעתי קול אבי קורא: “חיים שאל ממך”. כל אותו יום לא פסקה האש מן הבית ולא היה מי שיגש אליו, כי לא יכלו לגשת. אור ואש היו סביבותיו כל אותו יום. נפלתי על הארץ וגָעיתי22. אחרי שהלכה האש, ראיתי בוצינא קדישא, קודש הקדשים שנסתלק מן העולם. נתעטף, שכב על ימינו ופניו שחקו. קם אלעזר בנו ולקח את ידיו ונשק אותן, ואני לחכתי את העפר שתחת רגליו. רצו החברים לבכות ולא יכלו לדבר. התחילו החברים בוכים, ור' אלעזר בנו נפל שלש פעמים לארץ ולא יכול לפתוח פיו. אחר כך פתח ואמר: “אבא, אבא! שלש היו והיו לאחת23. השתא תנודנה החיות, הצפרים תהיינה טסות ונשקעות בנקבי הים הגדול24 והחברַיָא כלה שותתה דם!”

קם ר' חיא על רגליו ואמר:

– עד עכשיו היה בוצינא קדישא עוסק בנו; השתא הגיעה השעה שאנו נעסוק בכבודו

נשאו אותו במעלות סֻלם.

מי שלא ראה את יגונה של החבריא והמהומה שקמה בתוכה, לא ראה יגון ומהומה מימיו.

ומכל הבית עלו ריחות נעימים.

נשאו אותו לקבורה במטתו ולא עסקו בו, אלא ר' אלעזר ור' אבא.

באו גדולים ובעלי תריסין25 מצפרי וטרַריָּא26 והיו בני מרוניא27 צוָחים יחדו, כי חשבו, שלא יִקָבר שם.

אחרי שיצאה מטתו, היה עולה באויר ואש להטה לפניו. שמעו קול קורא:

– לכו ובֹאו והִקָבצו להלולא של ר' שמעון! יבוא שלום, ינוחו על משכבותם.

כשהוכנס אל המערה, שבה נקבר, שמעו קול קורא במערה:

– זה האיש מרעיש הארץ, מרגיז ממלכות! כמה מליצים טובים נמצאים היום ברקיע בגינך! זהו ר' שמעון בן יוחאי, שהקדוש ברוך הוא משתבח בו בכל יום. זכאי חלקו למעלה ולמטה! כמה גנזים עליונים שמורים לו! עליו נאמר: “ואתה לֵך לֵקץ ותנוח ותעמֹד לגֹרלך לקץ הימין28”.

(האזינו רפז – רצח).



  1. זוטא – קטנה.  ↩

  2. ערבתי לו – הייתי ערב בעדו, הבטחתי להביאו אתי אל העולם הבא (עי‘ למעלה סעיף ז’, “ר‘ שמעון בן יוחאי הציל את ר’ ימחק ממות”).  ↩

  3. בגרֵיעותא – ברע.  ↩

  4. תהלים קטו, יז.  ↩

  5. דוּמא – מלאךְ מונה על הגיהנם.  ↩

  6. שַׁאֲנִי – שׁונה, שׁונים.  ↩

  7. מלכים א יג, ד.  ↩

  8. שִׁפולי הבית – תחתית הבית, המקום השׁפל שׁבבית.  ↩

  9. שיר השירים ז, יא.  ↩

  10. הנכנסים ויוצאים – המתנהגים תמיד, בבֹאם ובצאתם, על פי התורה ורזיה.  ↩

  11. הושע יד, י.  ↩

  12. מַלכא – מלךְ.  ↩

  13. כד סִיֵם בוצינא קדישׁא וכו' – כשׁגמר המאור הקדושׁ, המאור העליון.  ↩

  14. רחשׁ – נענע.  ↩

  15. בראשית, ב, י.  ↩

  16. ישעיה נח, יא.  ↩

  17. האידנא – עתה.  ↩

  18. ולא עלה על רצוני וכו' – לא קויתי כלל שׁיום זה יהיה גדול כל כךְ.  ↩

  19. כל היום הוא ברשׁותי – אני שׁולט ביום זה ויכול להאריךְ אותו יותר משׁאר הימים.  ↩

  20. תהלים קלג, ג.  ↩

  21. שׁככו – נחו, נשׁמעו בקול דממה.  ↩

  22. גָעיתי – יִלַלתי, צעקתי מרה  ↩

  23. שׁלשׁ היו וכו' – היו בו נפשׁ, רוח ונשׁמה ועתה היו לאחת.  ↩

  24. החיות והצפרים – כחות שׁל מעלה.  ↩

  25. בעלי תריסין – נושׂאי מגינים, כךְ נקראו (בתלמוד) גדולי התורה, שׁהם מגינים על בני דורם.  ↩

  26. צפרי וטרַריָא – שׁמות מקומות סמוכים למקום, שׁבו נמצא ר' שׁמעון, וגדוליהם רצו שׁהוא יִקָבר שׁם.  ↩

  27. מרוניא – מירון, שׁם המקום שׁבו נפטר ר' שׁמעון.  ↩

  28. דניאל יב, יג.  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47250 יצירות מאת 2631 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 19716 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!