רקע
עזריאל נתן פרנק
שבעה פתחים

אמר ר' יהודה: עשה הקדוש ברוך הוא ירושלים למעלה כנגד ירושלים של מטה ונשבע שלא יבוא שם, עד שיבואו ישראל לירושלים של מטה, ושבע כִתות של מלאכי השרת שומרים אותה סביבותיה ועל כל פתח ופתח שלה כִתות של מלאכי השרת. והם, הפתחים האלה, נקראים בשם “שערי צדק”, והם מכֻוָנים להכנס בהם נפשות הצדיקים, ודוד המלך עליו השלום נכסף1 להם, שנאמר: “פתחו לי שערי צדק אבֹא בם אודה יה, זה השער לה', צדיקים יבאו בו”2. ולמעלה מהם שומרים מלאכי השרת בחומות העיר, שנאמר: “על חומֹתיך, ירושלים, הפקדתי שֹמרים”3 – “על חומֹתיך, ירושלים” זו ירושלים של מעלה. “הפקדתי שֹמרים” אלו מלאכי השרת. ותאנא: שבע פתחים יש לנפשות הצדיקים להכנס בהם עד מקום מעלתן ועל כל פתח ופתח שומרים.

דרך הפתח הראשון נכנסת הנשמה למערת המכפלה, שהיא סמוכה לגן עדן ואדם הראשון שומר על הפתח הזה. זכתה – הוא מכריז ואומר: “פַנו מקום! שלום בואֵךְ!” והיא יוצאת מן הפתח הראשון.

הפתח השני הוא בשערי גן העדן ושם מוצאה הנשמה את הכרובים ואת להט החרב המתהפכת. זכתה – נכנסת בשלום, ואם לאו, שם היא מקבלת ענשה ונשפטת בלהב הכרובים. כנגד הכרובים האלה היו הכרובים במקדש בשעה שהכהן נכנס ביום הכפורים. זכה – נכנס בשלום, לא זכה – מבין שני הכרובים יצא להב ונשרף בפנים ומת. – הכרובים שבבית המקדש היו מכֻוָנים כנגד כרובים אלו שבשערי גן העדן לצרף הנשמות. זכתה הנשמה – נותנים לה פִנקס4 : סִמן להכנס, והיא נכנסת אל גן העדן אשר בארץ ושם יש עמוד אחד של ענן ונֹגה מעורבבים זה בזה ועשן ונֹגה סביבותיו, והעמוד הזה נעוץ למטה ועולה למעלה, לשערי השמים. זכתה הנשמה לעלות למעלה, היא עולה באותו עמוד. לא זכתה יותר, היא נשארת שם ומתעדנת מהטוב אשר למעלה ונהנָה מזיו השכינה, אבל אינה נִזונה ממנה.

הנשמה הזוכה לעלות באותו עמוד, עולה עד שמגעת אל הפתח השלישי, שהוא כנגד הרקיע הנקרא “זבול” ובאה עד ירושלים אשר שם ועליה נצבים שומרים. זכתה – פותחים לה הפתחים והיא נכנסת. לא זכתה – נועלים את השערים ודוחים אותה לחוץ ונוטלים פִנקסה ממנה, והנשמה אומרת: “מצאֻני השֹמרים הסֹבבים בעיר, הכוני, פצעוני נשאו את רדידי מעלי, שֹמרי החֹמות”5 – “מצאני השֹמרים הסֹבבים בעיר” אלו מלאכי השרת, השומרים את בית המקדש וירושלים של מעלה. “נשאו את רדידי מעלי” זהו הפנקס שלה, סִמנָה. “שֹמרי החֹמות” – כמה שנאמר: “על חֹמתיך ירושלים הפקדתי שֹמרים”. זכתה לעלות, היא נכנסת שם לאותם השערים ומשבחת לקדוש ברוך הוא בבית המקדש אשר למעלה, ומיכאל השר הגדול מקריב אותה לקרבן והולך עמה עד הפתח הרביעי והחמישי והששי ואומר לפני הקדוש ברוך הוא: “רבונו של עולם! אשרי בניך, בני אוהביך: אברהם ויצחק ויעקב! אשרי הצדיקים הטובים, הזוכים לזה!”

ומיכאל עולה עם הנשמה והם מגיעים לפתח השביעי, שהוא נקרא בשם: “עֲרָבוֹת” וגנזי חיים טובים נמצאים בו וכל נשמותיהם של הצדיקים כלם נמצאים שם ונעשים מלאכי השרת ומקלסים לפני הקדוש ברוך הוא ונזונים מזיו השכינה, אספקלריא המאירה, ושם המנוחה והנחלה ונֹעם חיי העולם הבא, אשר “עין לא ראתה, אלהים זולתך”.

(שם, מדרש הנעלם, כג).



  1. נכסף – התאוֵה.  ↩

  2. תהלים קיח, יט, כ.  ↩

  3. ישעיה סב, ו.  ↩

  4. פִנְקָס – ספר לרשימות.  ↩

  5. שיר השירים ה, ז.  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 52824 יצירות מאת 3079 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־31 שפות. העלינו גם 21985 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!