אמר ר' פנחס: רצה הקדוש ברוך הוא לנסות את ישראל ושלחם לבבל, שנאמר: “וישלח את היונה מאתו”1 – “יונה” זו כנסת ישראל. ראה מה כתיב בה: “ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה”2, שהכביד מלך בבל את עולה ברעב ובצמא ובהריגת צדיקים הרבה, ומשום כובד עול – “ותשב אליו אל התבה”3 – וחזרה בתשובה ונגאלה. וכאשר הוסיפו לחטוא כבתחילה, הוסיף להגלותם, שנאמר: “ויוסף שלח את היונה”4, בגלות אחרת של יון. דאמר ר' יהודה: גלות יון החשיכה את פניהם של ישראל כשולֵי קדירה5, ומרוב צערם ודחקם מה כתיב בהם? – ותבֹֹֹא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה“6 – מה “לעת ערב” – השעה לא היתה מאירה להם כמלפנים, הצדיקים נהרגו וחשך היום והשמש שקעה להם ולא יכלו להתקים מפני הלחץ הגדול, שהיה עליהם, שנאמר: “אוי לנו, כי פנה היום, כי ינטו צללי ערב”7 – כי פנה היום” אלו הם הצדיקים, המאירים כשמש, – “כי ינטו צללי ערב”, שנשארו כעוללות בציר8, וזהו “לעת ערב”, ולא בזמן שהצדיקים מאירים להם כשמש. “והנה עלה זית טרף בפיה” – לולא שהעיר הקדוש ברוך הוא רוח הכהנים, שהיו מדליקים נרות בשמן זית, אזי אבדה פליטת יהודה מן העולם. ובכל גלות וגלות שָבה כנסת ישראל בתשובה ונתקבלה.
* * *
אמר ר' פנחס: חוץ מן הגלות הרביעית, שעדַיִן לא שבה, והכל תלוי בתשובה.
ואמר ר' פנחס: אין לך בכל פעם ופעם9, שלא עִכֵב הקדוש ברוך הוא את גזר דינה של כנסת ישראל שבע שמטות ושבעה יובלות, שמא תחזיר בתשובה. הדא הוא דכתיב: “וַיִיָחל עוד שבעת ימים אחרים”10 – חוץ מן הראשונים 11 “וישלח את היונה ולא יספה שוב אליו עוד”12 – “וישלח את היונה” בגלות אדום, “ולא יספה שוב אליו עוד”, שעד היום לא חזרה בתשובה ולא העירה רוחה, דאמר ר' פנחס: אלמלי חזרה בתשובה לא נשתַיְרה בגלות יום אחד.
ר' אליעזר אומר: כל הגלֻיות שגלתה כנסת ישראל נתן לה הקדוש ברוך הוא זמן וקץ ונתעוררה תמיד בתשובה; והגלות האחרונה אין לה קץ וזמן, אלא הכל תלוי בתשובה, שנאמר: “וישבת עד ה' אלהיך ושמעת בקולו” 13 וכתיב: "אם יהיה נדחך בקצה השמים, משם יקבצך ה' אלהיך ומשך יקחך14.
אמר ר' עקיבא:
– אם כן, איך יהיה כדבר הזה, שיתעוררו כלם יחדו בתשובה מי שהוא בקצה השמים ומי שהוא בקצה הארץ, איך יתחברו יחדו לעשות תשובה?
אמר לו ר' אליעזר:
– חייך, שֶאִם יחזרו בתשובה ראשי הקהלות, אוֹ קהלה אחת, בזכותם תתקבץ כל הגלות, כי הקדוש ברוך מסתכל תמיד, אימתי יחזרו ויעשה להם טוב, דכתיב: ולכן יחכה ה' לחננכם"15 – הוא מחכה תמיד, אימתי יעשו תשובה.
רבי היה יושב יום אחד ומתבונן בפסוק זה: “בצר לך, ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים, ושבת עד ה' אלהיך ושמעת בקולו”16. אמר: מה שאמר משה שיהיה באחרית הימים, כל אותן הצרות באו, ותשובה עד כאן לא עשו!
עודנו יושב, בא אליו אליהו זכרונו לברכה ואמר לו:
– רבי במה עסקת?
אמר לו:
במה שאמרה התורה שבאשר תבאֹנה צרות על ישראל באחרית הימים, יעשו תשובה לאלתר17, דכתיב: “באחרית הימים, ושבת”, ועד כאן לא שבו בתשובה.
אמר לו אליהו:
– חייך, רבי, בדבר זה עסק קודשא בריך הוא היום ובא מיכאל האפטרופס הגדול של ישראל ושאל, מתי יצאו בניו אהוביו מתחת גלות אדום, ואמר: אתה כתבת בתורתך, שכאשר יקבלו את העונשים על העברות שעשו, יגאלו, “כי אל רחום ה' אלהיך”18. אמר לו הקדוש ברוך הוא: “יבֹא סמאל, האפטרופס של ישמעאל ויטעון עמך לפני”. בא סמאל וטען מיכאל לפני הקדוש ברוך הוא כבראשונה. אמר סמאל: מארי דעלמא! אתה אמרת, שכנסת ישראל תהיה תחת שליטתו של אדום, עד שיהיו ישראל זכאים לפניך, והרי כלם חיָבים עד היום". בה בשעה גער בו הקדוש ברוך הוא על שאמר דלטוריה על בניו וברח סמאל שלשת אלפים מילים. ואל מיכאל אמר הקדוש ברוך הוא: מיכאל, מיכאל! היה לך לראות מה שכתוב בפסוק הקודם: “ושבת עד ה' אלהיך ושמעת בקולו”, ואחר כך כתיב: “כי אל רחום ה' אלהיך”. אמר מיכאל: “מארי דעלמא! היה לך לרחם עליהם, כי רחום אתה וכך נקראת”. אמר לו הקדוש ברוך הוא: שבועה נשבעתי ביום שהדין נגזר לפני, עד שישובו, ואם כנסת ישראל תפתח בתשובה כחֻדו של מחט, אנכי אפתח לה שערים גדולים.
(שם כו)
-
בראשית ח, ח. ↩
-
שם, ט. ↩
-
שם, ↩
-
שם י. ↩
-
שולי קדירה – תחתית הקדירה, שהיא תמיד שחורה מן העשן והפיח. ↩
-
בראשית יא. ↩
-
ירמיה ו, ד. ↩
-
שנשארו כעוללות בציר – פנה היום – הצדיקים, ונשארו מהם אך “צללי ערב”, מועטים מאד כעוללות בציר, כענבים הנשארים על עץ הגפן אחרי הבציר. ↩
-
בכל פעם ופעם – בכל פעם שהקדוש ברוך הוא רצה להגלות את ישראל. ↩
-
בראשית ח, יב. ↩
-
חוץ מן הראשונים – “שבעת ימים” – שבע שמטות, “שבעת ימים אחרים” – שבעה יובלות. ↩
-
שם. ↩
-
דברים ל, ב. ↩
-
שם, ד. ↩
-
ישעיה ל, יח. ↩
-
דברים, ד. ל. ↩
-
לאלתר – תיכף, מיד. ↩
-
דברים ד, לא. ↩
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.