רקע
שמואל גילר
הבית החתוך ברחוב דוד רזיאל ביפו
1.jpg

מאחורי החזית הקטועה של הבית ברחוב דוד רזיאל 12 ביפו, בפינת רחוב יונתן רטוש, מסתתר סיפורה של חברה יהודית אמריקאית שבקשה להפוך את ארץ-ישראל לקליפורניה של המזרח. המתבונן בחזית המבנה יבחין כי שיפוע גג הרעפים המערבי נקטע, ובצילום הרחוב משנת 1922 ניתן לראות כי בחזית הבית היו חמישה פתחים מקושתים, וכיום נותרו שלושה בלבד. הקצה המערבי של הבית נהרס בסוף שנות העשרים כדי לסלול את רחוב אל-איסף, שהוביל מהכביש החדש מתל אביב ומנשייה (היום רחוב נחום גולדמן) אל בניין הדואר בשדרות ירושלים. על חזית הבית שהושכר מהגברת איזבלה בוסטרוס-סורסוק מביירות, היה מותקן שלט של ‘אגודה חקלאית אמריקאית בארץ-ישראל’ (American Fruit Growers in Palestine). מעט ידוע על החברה שנוסדה ונרשמה בבוסטון שבארצות הברית, במטרה ל“הפוך את ארץ ישראל לקליפורניה של המזרח”. כשנוסדה החברה בשנת 1920, בידי נתן פישלזון ומיכאל פינשטיין, הם פרסמו באוקטובר 1920 מודעה בעיתון היהודי ‘פורוורד’ בניו-יורק, הקוראת ליהודי ארצות הברית לסייע בפיתוח החקלאות בארץ ישראל על ידי רכישת מניות בחברה החדשה.

נתן יעקב פישלזון נולד בירושלים ונשא לאישה את שרה דבורה, בתו של אברהם קופלמן מראשוני פתח-תקווה. בשנת 1914 הפליג הזוג לארצות הברית, השתקע בעיר בוסטון, ונתן הפך לסיטונאי פרחים מצליח. ב-1 בדצמבר 1920 נרשמה החברה ברשם החברות בבוסטון ופתחה משרד בשדרה הרביעית בניו-יורק, והחלה לפרסם בעיתונות היהודית כדי למכור מניות בחברה.1 עם סיום מלחמת העולם הראשונה ופרסום הצהרת בלפור, החלה פעילות ציונית ענפה בארצות הברית במטרה לגייס הון לפיתוח הישוב היהודי בארץ. הפעילות התגברה לאחר הקונגרס הציוני בקרלסבד ופתיחת משרד ‘קרן היסוד’ בארצות הברית. בניגוד לעמדתו של ד"ר חיים וויצמן, שדגל בגיוס הון יהודי על בסיס סוציאליסטי, ציוני ארצות הברית בראשות השופט לואיס ברנדייס דגלו בגיוס הון על בסיס רווחי קפיטליסטי. מטרת החברה של פישלזון ופיינשטין הייתה לסייע לחקלאי הארץ עם ציוד אריזה מודרני מארצות הברית, כדי ליצור שוק הדרים הדומה לזה שבקליפורניה. “כל יהודי יכול לתת את ידו כדי לבנות את תעשיית הפירות בארצנו שלנו, ויוכל גם לקבל רווחים יפים מהשקעתו”, כך נכתב בפרסומי עיתונות שנועדו לשווק את מניות החברה.

החברה רכשה חלקת קרקע בת שישה וחצי דונמים סמוך לתחנת הרכבת בפתח-תקווה, עם באר בעומק עשרים ושישה מטרים. בינואר 1921 בנתה בית אריזה גדול עם ציוד מודרני שהובא מארצות הברית. בעיתון ‘הארץ’ נכתב: “בית החרושת בכלל עושה רושם טוב מאוד על מבקריו, הן בחיצוניותו והן בפנימיותו. כל המכונות החדשות עם המניע (מוטור) הגדול בן 40 כוח סוסים. הוא עלה לבעלים יותר ממאה וחמישים אלף דולרים”.2 חמישים פועלים ופועלות הועסקו בבית האריזה החדיש והמשוכלל, אלא שפרדסני פתח-תקווה וחברת ‘פרדס’ סרבו להשתמש בבית האריזה החדיש והעדיפו את בתי האריזה הפרטיים הצמודים לפרדסים. החברה צברה חוב של 2,262 לא“י, ובית המשפט המחוזי בירושלים מינה את מרדכי פריידנברג כמפרק החברה. ב-8 באוגוסט 1924 פורסמה בעיתון הודעה על מכירה פומבית של רכוש החברה. מלבד הקרקע והמחסן נמכרו גם “24,000 חתיכות קרשים עבור תיבות לתפוחי זהב, מוטור בכוח 40 כו”ס, משאבה גדולה, כל מכונות האריזה, מכונה הממסמרת תיבות, שולחנות, כסאות, ומכונת כתיבה”.3

2.jpg

מניית החברה. באדיבות רו"ח יהודה ברלב

ב-5 במרס 1954, עם פטירתה של רבקה אשתו של מקס פישלזון בנו של נתן, התפרסמה כתבה על המשפחה ועסקיה בעיתון ‘בוסטון גלוב’. נכתב כי הגברת פישלזון הייתה בעלת עסק שיווק הפרחים הנודע ביותר בבוסטון אותו ירש מקס מאביו. לדברי הכתב, המשפחה פיתחה את שוק הפרחים של בוסטון והפכה אותו ממחסן עץ ישן למוסד ידוע בעיר שקיים גם תערוכות פרחים שנתיות.

3.jpg
4.jpg
5.jpg

נתן פישלזון



  1. EMANU–EL, 4.6.1920, תודה לרו"ח יהודה ברלב  ↩

  2. ‘הארץ’, 29.12.1921. תודה לרו"ח יהודה ברלב  ↩

  3. שם, 8.8.1924  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47280 יצירות מאת 2633 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 19764 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!