רקע
הרמן וגנר
הַדּוֹב הַלָּבָן וגֶרֶם הַתַּנִּין
הרמן וגנר
תרגום: יהודה גור (מגרמנית)

בארצות הצפון הקרות, נמצאים דובים לבנים גדולים ואכזרים מאד, והם כל כך זוללים נוראים, עד כי יאכלו את כל אשר ימצאו אם עוד ראוי הוא לאכילה.

הדוב קם ממשכבו שלג, והחל לנהם מרב רעבונו, וישב על רגליו האחרונות, והריח מסביב, אולי יבוא לאפו ריח דבר אוכל.

הדב ימצא מאחרי אחד הסלעים ארנבת — חטף! — עד מהרה ותפשה ואכלה פעם אחת, הדוב יפגש בצבי, המוצא לו בעמל רב עשב קטן ודק מתחת לשלג, והפילו ארצה וטרפהו ואכלהו, שעות שלמות רצופות יארב הדוב במפתח הקרח, אשר עשה כלב הים בנשימתו החמה, למען יוכל לצאת החוצה כפעם בפעם לשאוף רוח, והנה — חטף! — הדוב הלבן תקע את צפרניו הארוכות והחדות בכלב בים והעלהו על הקרח ואכלהו.

אך בצידו ימצא לו אויבים מסכנים בין האנשים. היושבים בארצות הקרות ההן, גרי הארץ ההיא, הָאֶסְקִימוֹסִים, מוצאים להם את טרפם בצידם את הדגים, כלבי הים ויתר חיי הים הקרה, כי הקר החזק לא יתנם לעבד שם את האדמה להוציא ממנה את לחמם.

והנה איש אחד הולך אל מפתח הקרח לצוד כלב הים, והדוב כבר טרף אותו ויאכלהו, ובשניו החדות יחרק בזעם לנגד האיש הבא, והאיש מבין היטב את כונת הדוב ומבט עיניו ולא יחכה לבאור, ומהר לשוב על צעדיו בידים ריקות אל ביתו, ובלבבו יחשב עצה להנצל מהציד הזה המהיר ממנו.

חכה נא ידידי, יחשב האיש בלבבו, הלא זולל הנך, הנה אכין לך דבר מאכל אשר לא תרבה לשמח בו אחר אכלך אותו.

ולאסקימוסים אין סמי מות להמית בהם את הדובים, כאשר יעשו הכושים לצבועים, והיה להם גרם התנין במקום סמי המות, ולקח האסקימוס גרם תנין אחד וחדד את שתי קצותיו וכף אותו וקשרהו כי לא יישר מעצמו, וטבל אותו בחֵלב נמס פעם ופעמים ושלש, עד כי תעבה שכבת חלב עליו, והיה לצפה לא קטנה ונתנהו בקרח והתקררה היטב וקשתה, וכרת את החבל אשר קשר בו את קצות הגרם, והצנפה ולקח אתו גם קשת וחצים ולבש מחליקים1 על רגליו והלך לבקש את הדוב הלבן ולפגשהו והדוב לא ישמח כלל לפגישה הזאת, הוא אך זה מלא את בטנו, ויחשב ללכת אל מאורתו לנוח, והנה בא הציד הרע, וישלח חץ ישר אל אפו, ויחר אף הדוב מאד ויאמר לנקם את נקמתו מהציד עז הפנים, ויפתח פיו וינהם וירם את רגליו וירדף אחרי הציד לתפשהו וללחץ מעט עצמותיו, וללמדהו מעט נימוס ודרך ארץ, אך הציד חכם ולא יחכה עד אשר ישיגהו הדוב, וירם גם הוא את רגליו וינס, ובנוסו השליך מידו את הצנפה אשר הכין אתו, והדוב רודף אחרי הציד, והנה ריח חלב בא לאפו, ויעמד וירח וימהר אל הצנפה, ומבלי בקש חשבונות רבים יבלעה, הצנפה באה אל תוכו, החלב נמס, הגרם התעודד ויישר ונקב בקירות הקיבה הרכים מזה ומזה ומת הדב האכזר והטורף.

ופשט האסקימוס את עור הדוב מעליו ועשה בגדים לו ולאנשי ביתו.



  1. מחליקים נעלי ברזל לחלוק על הקרח.  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47256 יצירות מאת 2632 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 19716 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!