סֻכָּתֵנוּ נִתְיַחֵד לָהּ שֵׁם בְּכָל שְׁכוּנַת “הַגֶּשֶׁר”,

אַבָּא בְּיָדָיו הֵקִים, שָׁקַד עַל מַכְלוּלֶיהָ,

בְּמַשּׂוֹר וּבְקֻרְנָס, אַחַר שֶׁהַגּוּמוֹת בָּעֶרֶב,

בְּמוֹצָאֵי יוֹם-הַכִּפּוּר, אַחְרֵי קִדּוּשׁ-יָרֵחַ,

בַּמַּעְדֵּר חָפַר, וּלְמָחֳרָת הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר,

קוֹל-נִסּוּר כִּי הֵעִירַנִי וָאֵדַע: טוֹרֵחַ אַבָּא,

מְטַפֵּל הוּא בַסֻּכָּה, לַעֲשׂוֹתָהּ בִּנְיָן-תִּפְאֶרֶת

מִקְּרָשִׁים, עֵצִים כְּרוּתִים, וְאֶשְׁנַבִּים קָבַע בַּכֹּתֶל;

אֶת הַגַּג כִּסָּה בִסְכָךְ: קְנֵי-אַגְמוֹן אֲשֶׁר עַל מָיִם,

עַל הַנַּחַל מֵאַחְרֵי בֵיתֵנוּ יִגְדְּלוּ בְשֶׁפַע

(מָה אָהַבְתִּי אִוְשָׁתָם בִּדְמִי-הָעֲרָבִים לִשְׁמֹעַ,

בֵּינֵיהֶם לֵישֵׁב יוֹמָם, בִּירַק-צִלַּם לִרְקֹם בַּסֵּתֶר

חֲלוֹמוֹת לְלֹא-רֵאשִּׁית וְלֹא-אַחְרִית, עַד יוֹצִיאֵנִי

מֵעוֹלָם זֶה קוֹל אִמִּי שֶׁלֹּא מָצְאָה אוֹתִי בַפֶּתַח!).

אֶת הַסּוּף כָּרַת אָז אַבָּא בַקּוֹפִיץ הַחַד שֶׁלָּנוּ,

אֲגוּדוֹת אָגַד אוֹתוֹ, וְאָנֹכִי לוֹ מְסַיֵּעַ.

הַקָּנִים הַיְרֻקִּים סִדֵּר שׁוּרוֹת אָז בְּרֹב-עֵסֶק,

עַד חִפָּה צֵל יְרַקְרַק-זְהַבְהַב וְרַעֲנַן-הָרֵיחַ

הַסֻּכָּה, וְהַקַּרְקַע בְּחוֹל צָהֹב הִרְבִּיצָה אִמָּא.

הַקִּירוֹת קִשְּׁטָה שְׁטִיחִים, רִקְמַת יָד מוֹלְדוֹבַנִּית;

וִילָאוֹת שֶׁל מִלְמְלָה דַקָּה, הַמַּבְהִיקִים בְּלֹבֶן,

עַל הָאֶשְׁנַבִּים תָּלְתָה, וְאַשְׁכְּלוֹת-הָעֲנָבִים – כּוֹתֶרֶת

עַל הַפֶּתַח, אַף גַּם בַּסִּפּוּן תָּלוּ זְמוֹרוֹת-תַּפּוּחַ

וְאַגָּס עִם הַפֵּרוֹת הַזְּהוּבִים וְחַכְלִילֵי-הַלֶּחִי.

עֲרוּכִים הַשֻּׁלְחָנוֹת, בֵּין הַכֵּלִים גְּבִיעוֹ שֶׁל אַבָּא,

יְרֵשַׁת-אָבוֹת לוֹ, מַעֲשֵׂה-מִקְשָׁה שֶׁל כֶּסֶף;

שָׁם גַּם בְּקֻפְסָה שֶׁל כֶּסֶף הָאֶתְרוֹג מֻנָּח בַּקֹּדֶשׁ

עַל מַצַּע-קַנְבּוּס, וְהַלּוּלָב – זָקִיף נִשְׁעָן לַכֹּתֶל –

וְכָל הַבָּא אֶל הַסֻּכָּה מְבָרֵךְ עַל הָאֶתְרוֹג בִּדְחִילוּ…

בַּשָּׁעוֹת שֶׁל בֵּין מִנְחָה-וּמַעֲרִיב, אַחַר שְׁנַת-צָהֳרַיִם,

זוֹ שֵׁנָה שֶׁל עֹנֶג-חַג, הָעֲרֵבָה עִם זְמִיר-נְחִירַיִם,

בָּהּ תָּחוּשׁ כָּל הַטְּעָמִים שֶׁבַּמְּנוּחָה שֶׁל גַּן-הָעֵדֶן,

וּבְנִמְנוּם זֶה עַל כְּסָתוֹת צְחוֹרוֹת בְּצֵל קִיטוֹן בַּדֶּמֶם

כָּל רְמַ"ח הָאֵבָרִים יִחְיוּ הַהֲוָיָה שֶׁל אֹשֶׁר, –

אֵיךְ, אֵפוֹא, לֹא יְרַנֵּן הָאִישׁ, הַקָּם מִזֶּה הָרֹדֶם?

אֵיכָה לֹא יָחוּשׁ סְבִיבוֹ וּבְכָל קְרָבָיו קִרְבַת אֱלוֹהַּ?

מִתְיַשֵּׁב אָבִי אָז בַּסֻּכָּה, לוֹ כּוֹס-חַמִּים אִמִּי מוֹזֶגֶת,

וְאוֹתִי בַפַּיִט שֶׁל הַחַג בּוֹחֵן, שָׁעָה שֶׁכַּף-יָדוֹ לוֹטֶפֶת

אֶת שְׁחוֹר זְקָנוֹ הַמְסֻלְּסָל וּמִתְמוֹגֵג מִנַּחַת,

כִּי בְנוֹ אֶלִיקְל יוֹדֵעַ לְפָרֵשׁ פָּסוּק בַּפַּיִט…

וּבֵינְתַּיִם מִתְכַּנְּסִים אוֹרְחִים: רִאשׁוֹן – רֶבּ-סֶנְדֶר,

“מְקֻבָּל” הוּא, פִּיו מֵפִיק מַרְגָּלִיוֹת מִשֶּׁל הַ“זֹּהַר”

וְשִׂיחוֹת-חֻלִּין שֶׁל צַדִּיקִים, מַעְיָן הוּא הַנּוֹבֵעַ;

וּמִשְׁלַח-יָדוֹ – מִמְכַּר קֻבַּעַת חֲבִיּוֹת-הַיָּיִן,

בַּפִּטָּס שֶׁל עֶגְלָתוֹ יָבִיא לְמִשְׂרְפוֹת הַיַּ"שׁ לְפֶסַח;

וְכֻלּוֹ כְפִטָּסוֹ: סָגֹל-אָדֹם זִיו-אִיקוֹנִין לוֹ,

וּפָנָיו הַמְּצֻמָּקִים זְרוּעִים הֵם בֶּהָרוֹת שֶׁל שֶׁמֶשׁ,

אַךְ זְקָנוֹ זֶה הַדָּלִיל – אָדֹם כַּשֶּׁמֶשׁ הַשּׁוֹקַעַת;

אֶצְבָּעוֹת דַּקּוֹת, סְמוּקוֹת לוֹ, אֲרֻכּוֹת-הַצִּפָּרְנַיִם,

שֶׁטְּבוּלוֹת הֵן בִּשְׁמָרִים, כַּדָם אֲשֶׁר נִקְרַשׁ עַל פֶּצַע, –

אַךְ חָרִיף לִקְחוֹ, כַּכֹּהֶל שֶׁרֵיחוֹ נוֹדֵף מִמֶּנּוּ,

סֶנְדֶר “פְּרַקָּתֵנוּ” כִּנּוּיוֹ, כִּי מְאֹד יַחְמֹד הַ“פְּרַקּוֹת,”¹

אַף מָצָא לָהֶן נוֹטְרִיקִין: “פְּרַקָּה – רְמִיזָא קַדִּישָׁא”,

הַמַּרְבֶּה לֶאֱכֹל הַפְּרַקּוֹת – לְמַעֲלַת קְדוֹשִׁים יַגִּיעַ,

לַחֲקַל תַּפּוּחִין קַדִּישִׁין, וְיִזְכֶּה לְהָסֵב עִם הָאוּשְׁפִּיזִין,

קַל-וָחֹמֶר אִם אוֹתָן בַּ“מּוּסְט”, הוּא הַתִּירוֹשׁ, יָדִיחַ,

זֶה הַיַּיִן הֶחָדָשׁ, הַתּוֹסֵס עוֹד בַּצִּנְצֶנֶת,

וְעֵינוֹ דְלוּחָה עֲדַיִן, אַךְ הוּא מְתַקְתַּק-הַטַּעַם,

וְיַרְקִיד בְּנֵי מֵעַיִם בְּסִלּוּד שֶׁל שַׂרְפֵי-מָעְלָה…

– "מַה תַּחְרִישִׁי, סַבְתָּא, לִכְבוֹדָם שֶׁל הָאוּשְׁפִּיזִין

יַעֲלוּ-נָא פְרַקּוֹתֵינוּ!" אֶת מְשָׁלוֹ יִשָּׂא רֶבּ-סֶנְדֶר.

וְסַבְתָּא, שֶׁטִּפְּלָה בְתַנּוּרָהּ עִם אִמָּא מֵהַבֹּקֶר,

פְּרַקּוֹת בַּפִּנְכָּה הַמַּהְבִּילָה חִישׁ לְפָנָיו מַגֶּשֶׁת,

וַאֲנִי מֵהַמַּרְתֵּף קַנְקַן-הַחֶרֶס הֶעֱלֵיתִי.

בֵּין כֹּה וּבֵין כֹּה בָּא גַּם מֹשֶׁה קְבֶנְצֶל, הוּא קְרוֹבֵנוּ,

הַזַּבָּן בְּבֵית-מִסְחָר לָאֲרִיגִין שֶׁל פֶּרְלְמוּטֶר,

אֶפֶס חִין-עֶרְכּוֹ לֹא בִמְדִידַת אַמָּה שֶׁל אֶרֶג –

קוֹל עָרֵב, טֶנוֹר לוֹ לִירִי, וְכֻלּוֹ חַי עַל הַנֶּגֶן.

חַזָּנִים מְפֻרְסָמִים שָׁמַע בָּעִיר: אֶת נִיסִי בֶּלְזֶר,

אֶת רַזּוּמְנִי, זֵידְל רוֹבְנֶר; וּבַגַּן, בְּלֵילוֹת-הַקַּיִץ,

נִדְבַּק לַפַּפִּלְיוֹן שֶׁל הַתִּזְמֹרֶת הַצְּבָאִית, צֶ’רְנֶצְקִי

שָׁם מְנַצֵחַ נִפְלָאוֹת בְּאוֹפֶּרוֹת גּוּנוֹ וּוֶרְדִי,

וַאֲשֶׁר אָזְנוֹ קָלְטָה פָּלַט אַחַר-כָּךְ פִּיו בְּמֹתֶק,

וְלִבּוֹת נָשִׁים הִתְמוֹגְגוּ מִנֹּעַם “אָרִיּוֹת” הַלָּלוּ,

שֶׁמֹּשֶׁה שָׁר לִפְנֵיהֶן, וּבָהּ בָּעֵת מִצְחוֹ נִגֵּב מִיֶּזַע,

כִּי מְסֻרְבַּל-בָּשָׂר הָיָה וּמֵהִתְלַהֲבוּת מְאֹד הִזִּיעַ…

בְּבוֹאוֹ נִתְעוֹרְרוּ לְבָבוֹת, וְעִם בְּלִיעַת הַ“פְּרַקּוֹת”

וְהַמָּאִינוֹת², וְעִם גְמִיעַת “הַמּוּסְט” פִּיּוֹת נִפְתָּחוּ,

נִבְקְעוּ קוֹלוֹת צְלוּלִים, צְרוּפִים, דַּקִּים, עָבִים גַּם יָחַד, –

וְהָעָם הוֹלֵךְ וָרָב, וְהַסֻּכָּה – כְּמִתְרַחֶבֶת.

אֵיךְ נִכְנַס כָּל הַקָּהָל? רֶבּ-סֶנְדֶר מְמַלֵּל בְּמֶלָל:

“פַּנּוּ דֶרֶךְ לָאוּשְׁפִּיזִין!” נִכְנְסוּ אָמְנָם לְפֶתַע

יְהוּדִים מְזֻקָּנִים, אוֹרְחִים, אַךְ לֹא מִשְּׁכוּנָתֵנוּ,

כְּלוּם מִשַּׁחַק אוֹ מֵהַר-רִשְׁקַנּוֹבְקָא יָרְדוּ אֵלֵינוּ?

אַךְ הַיּוֹם אֵין שׁוֹאֲלִים וְאֵין חוֹקְרִים מִנַּיִן בָּאוּ…

הַפִּטָּס עַל הַדַּרְגָּשׁ, וּמִתְמַלְּאִים כַּדִים בְּיָיִן,

כָּל דִּכְפִין… וּצְלִי שֶׁל בַּרְוָזִים עַל צַלָּחוֹת בְּשֶׁפַע, –

וְהַזִּמְרָה גוֹבֶרֶת, וּמֹשֶׁה עַל הַקָּהָל מְנַצֵּחַ,

וַיִּתְלַהֲטוּ פָּנִים, בּוֹרְקוֹת עֵינַיִם, וְרֶבּ-סֶנְדֶר

עַל גַּב הַשֻּׁלְחָן מַקִּישׁ, וּדְבֵקוּתוֹ קְצָת מְבֻסֶּמֶת:

"דַּחֲקַל תַּפּוּחִין, אַי-אַי, מָרָא דְעַלְמָא,

צֹאן-קֳדָשִׁים, אַי יִשְׂרָאֵל, אוּשְׁפִּיזִין, אַי, קַדִּישִׁין!"

וַאֲנִי נִדְחָק אֶל הָאוֹרְחִים, הַמְזֻקָּנִים בְּהֶדֶר –

הָאוּשְׁפִּיזִין? בִּתְמִיהָה! אַךְ הָא כֵּיצַד לְכָאן הִגִּיעַ

הַגָּבִיעַ שֶׁעָמַד לִפְנֵי אָבִי וַיֵּשְׁתְּ מִמֶּנּוּ?

אַךְ לִתְמוֹהַּ אֵין לִי פְנַאי עַכְשָׁיו, שַׂר-הַמַּשְׁקִים הִנֵּנִי,

אֶת הַיַּיִן אָנֹכִי מוֹזֵג אֶל קַנְקַנֵּי-הַחֶרֶס…

אַךְ אַיֵּה גְבִיעוֹ שֶׁל אַבָּא? אֵין זֶה אֶלָּא פֶלֶא:

מִקַּפּוֹטָה שֶׁל אַחַד הָאוּשְׁפִּיזִין נִדְחָק לִקְפֹּץ הַחוּצָה, –

וָאֶשְׁלֹף אֶת הַגָּבִיעַ, שֶׁחִיֵּךְ אֵלַי חִיּוּךְ שֶׁל כֶּסֶף;

הַגָּבִיעַ מְמַלֵּא אֲנִי בְיַיִן וּמַגִּישׁ לְאַבָּא,

וְרֶבּ-סֶנְדֶר מְפַזֵּם, מַקִּישׁ בְּלַהַט-נֶפֶשׁ:

“דַּחֲקַל תַּפּוּחִין… אַי-אַי, אוּשְׁפִּיזִין קַדִּישִׁין…”