רקע
אליהו ספיר
שפת ציון

כל המאמרים שבאו בקבץ זה נדפסו בזמנים שונים (משנת תרנ“א עד שנת תרע”א) בעתונים: “הצבי”, “הארץ” ו“פרי הארץ” של ה' יעבץ, “לוח א”י“, “השלח” ו”החנוך". רק המונוגרפיה על הגליל לקוחה מכתב־יד. תמצית המונוגרפיה נדפסה בקיצור נמרץ באנציקלופדיה העברית הרוסית.


 

תאר קַיָם.    🔗

ספר יספרו לנו הערבים על דבר ראשית דקדוק שפתם לאמר: ויהיה עוד לפני ימים רבים ובני ערב טרם למדו לדעת את דקדוק שפתם ותורתה, וחכמיהם עוד טרם קבעו לה חקים וכללים, ושפת ערב הרבה והרחבה היתה שגורה בפיהם ובפי בניהם ובנותיהם וידעו לדבר בה צחות להמליץ ולשורר שירים נפלאים. ויהי היום ובת אחד האמירים דברה עם רעותה ותטע בדבריה ולא יכלה לדבר כן, ואביה שמע את דבריה ויעצב על שפתו היקרה כי תשחת ויקרא לאחיו בני עמו ויאמר להם: קימו המבטאים באות הציאד1 ונעשה לשפתינו פן תשכח מפי בנינו ותשחת בפי בנותינו משפתינו כל הוד והדרה. ויקומו בני ערב וירבו לכתוב בדקדוק שפתם בכל פרט וכלל, ויעורר המקרה הקטן הזה את גדולי הסופרים הערבים לענות ימים רבים בענין הזה ויחברו בו ספרים רבים ותהי להם תורת השפה לחכמה רבה ונפלאה, וגדולי החכמים עסקו בה ותתרחב השפה ותגדל בתארה ושלמותה, ותהי לשפה נהדרה עד היום הזה.

וגם כל תנועה קלה וכל מקרה קטן בשפתנו ובספרותנו כדאי הוא לעורר אותנו לעשות לדקדוק שפתנו לכללו ולהשלימו פן תשכח שפתנו הקדושה גם מפי זקנינו, ותשחת גם בפי סופרינו וכלה כל שארית יפיה והדרה.

הנה עוד בימים הראשונים, בימים אשר באו בני ערב אל אחינו ואחינו באו בתוכם וישבו לבטח יחדו, קנאו גדולי עמנו וחכמנו לשפתם, ויחלו להרחיב ולהגדיל אותה וישימו לבם גם אל הדקדוק ואל תורת השפה. גם תופשי התורה ומורי הצדק לא בושו לשאת ולתת בדקדוק השפה ויכתבו בו ספרים רבים, אפס כי לא גמרו המלאכה הרבה הזאת, גם רבים מהם אשר הפריזו על המידה ויכתבו רֻבי כללי השפה על פי הדקדוק הערבי כתבניתו וכתכונתו. וגם בימים האחרונים רבו המדקדקים בדברי שפתנו וימלאו את חסרונה, אך רבים מהם פנו אל השפות הזרות וילכו בדרכיהן ויכוננו על פיהן את דקדוק שפתנו, גם לא שמו עוד לבם אל כל פרט ופרט; ובכל פנה שאתה פונה בשפתנו תמצא חללים רבים אשר לא נמלאו עוד בידי סופרינו מאז ועד עתה, מהם כללים רבים אשר לא בארו כל צרכם, כי לא היתה השעה עוד צריכה לכך. אך עתה באה העת כי נשים לב ועין אל כל מקצוע בשפתנו לבאר ולפרש כל סתום, ולגבל ולקצב כל חוק וכלל, למען לא תעזב שפתנו.

גם אני אומר כעת לבאר פרק אחד בתורת שפתנו, אשר לא שמו עוד סופרנו את לבם אליו, הוא דבר התואר הממלא את רב בנינה של שפתנו ואשר נקראהו בשם “תאר קים”.

תאר קים הוא כל שם המורה לנו על סגולה טבעית או תכונה קימת והמורה על פעילות תמידית או קימת או על פעולה גוברת, לאמר: על רבוי וחוזק הפעולה. לתאר האחרון הזה קראו המדקדקים הראשונים בשם “תאר גובר”, כאשר קראו לו מדקדקי ערב, אך כל התארים האלו נכללים יחד וכל אחד נכנס לגבול חברו בלי אשר נוכל לשום גבול וחק לכל אחד בפני עצמו; והצד השוה שבהם, כי הם אינם מורים על חדוש הדבר והכנתו, כי אם על דבר עומד וקים לשעה או לדורות, לזה קראתי לכלם בשם תאר קים.

התארים הקימים נגזרים או מפעל עומד או יוצא, או משם להורות על בעל הדבר ועל הצבעים והמומים או ליחס לאיש לדבר או למקום כאשר נמצא גם את שם היחס וסמנו יורה לפעמים על תואר קים.

יש מהתארים האלה המורים על פועל ועושה, ויש מהם המורים על פעוּל ונעשה, ומשקל פעול ומשקל פעיל, הוא הבינוי פעול בארמית, יורו לרוב על תאר קים בקבלת הפעולה, ובזו נוכל להבדיל בין הוראות בינוני פעול לבינוני נפעל.

רבים ממשקלי התארים האלה יבואו לשמות עצמים ודברים אשר יש בהם מעין הפעולה התמידית, או התכונה הקימת. גם שמות רבים הבאים על משקלי התארים יבואו לשמות חיות ועופות וכל בעלי חיים על דבר פעולתם או סגולתם.

וכן נמצא שמות התוארים האלה מורים על שמות הכלי, והמה נגזרים או מפעל על דבר תכלית הכלי ותפקידו לפעל תמיד פעולה זאת, או המה נגזרים משם עצם ליחס הכלי אל דבר או אל מקום.

גם רב שמות הפרטים באים על משקלי תארים האלה, כי כל שם פרטי בשפתנו יש לו הוראה מיחדת, מהם אשר נמצא מקורם ובאורם בשפתנו, ומהם אשר עלינו לחקר ולדרש אחריהם בשפות בני שם הקרובות לשפתנו. ובכלל הזה השתמשו חכמי הדרש לפנים ויבנו עליו רבים מדברי מדרשם. אך כל הכותב בבאור השמות הפרטים, עליו להשען אל אמונת הקוראים, כי מי יעיד ומי יוכיח לנו אם הצדק אתנו בזה או בזה, אם לא השמות אשר נכתב באורם בצדם ואלה אשר דרשו אותם חכמינו. ע"כ לא ארבה כעת לדבר על השמות הפרטים. אשר משקל אחד להם ולתארים הקימים.

משקלי התארים הקימים רבים הם ואנו נחלקם לשנים: 1) אלה אשר שנו תנועותיהם או יתוסף בהם אות או דגש בתוך המלה. 2) ואלה אשר יתוסף בהם אות בראשית המלה או באחריתה.


1. פֶּעֶל, פֵּעֶל.    🔗

המשקל הזה יורה על תאר קים לעושה הפעולה, כמו: מֶלֶךְ, עֶבֶד, הֵלֶךְ הוא ההולך ומסובב תמיד; ויורה גם על תכונת ואיכות האדם כמו חֵלֶך, ובאורו בערבית קודר ושחור מאד, הוא העני אשר קדרו פניו מרב לחץ, וכן פי' הרד"ק.

ויבא לשמות עצמים לקבלת הפעולה, כמו דֶרֶך, המקום אשר ידרכו תמיד עליו, כֶבֶש ושרשו כָבַש לאמר סלל ודרך. נֶזֶם ושרשו בערבית נַזַם, לאמר חרז פנינים, או לעשות הפעולה כמו דֶבֶק, הדבר המדבק. חֵשֶב, שרשו בערבית חַשַב לאמר אסף יחד, והוא החגור הקטן אשר יתפר בפי בגדי הנשים או מעל הסנור והוא אוסף ואוחז קפולי הבגד.

ויבוא לשם הכלי, כמו כֶּסֶת, הדבר המכסה, חֶרֶב הוא הכלי אשר בו יֵחָרבו, לאמר ילחמו, וכן החרב נחרבו המלכים (מלכים ב' ג' כ"ג).

ויבוא לשמות בעלי חיים, כמו נֶשֶר, שרשו נשר בערבית, ובאורו פשט וקרע העור ונקר הבשר.

ושמות פרטים רבים יבואו על המשקל הזה, כמו: כֶּשֶד ובאורו בערבית חרוץ ועמל; לֶמֶך, באורו; חזק, בריא או כחול ורע העינים, וכן תספר לנו האגדה כי למך היה עור, ואם יהיה עה“פ מאותיות אהח”ע יבא על משקל פַּעַל, כמו: בַּעַר, בַּעַל, נַעַר, שַּׁחַר.


פָּעָל

והוא יורה על סגולת ותכונת הדבר, כמו: קָטָן, חָכָם, סָבָל, נָבָל, עָקָר ועל הצבע לָבָן.

ויבוא לשמות בע“ח כמו: נחש, ובאורו בעל לחש והל' נהפך לנו”ן, חָגָב החכם פילון בספרו ע"ד בריאת העולם קוראו בשם ממית הנחש ואנחנו לא מצאנו באור לו אם כי בערבית חאגב הוא שומר, מונע.

ויבוא לשמות פרטים, כמו: לָבָן ובערבית לַבַּאן הוא המוכר ועוסק בחלב, נָדָב, נָתָן.

פָּעֵל

יורה על תכונה וסגולה, כמו: זָקֵן, כָּבֵד, שָמֵן, עָיֵף, יָגֵעַ, רָעֵב, שָלֵם, עָצֵל או פי' עצל הוא בעל עצלים עבים וחזקים, כי עַצַל בערבית הוא שרירי הבשר; וכן יקרא לשמן ועב וכבד בשם עצל.

ויורה על פעולה גוברת או תמידית, כמו: חָרֵד מפחד תמיד, עָמֵל, אָבֵל; ולשם הכלי יָתֵד, אולי הוא מפעל יָסד.

פֵּעָל

נמצא בשמות פרטים: עֵשָו ובאורו בערבית בעל שער, לאה, לאמר, יגעה ונלאה, ואולי הם ממשקל פֵּעֵל.

פָּעוֹל

ויורה על סגולה ותכונה: גדול, קרוב, רחוק ועל הצבעים: אָדום, שחור, ירוק. ורב תארי הצבעים יבואו על משקל זה.

ויורה על פעולה גוברת בעשית הפעולה, כמו: עָשוֹק, עושק גדול (ירמיה כ"ב, ג'), בָּגוֹד (שם ג‘, ד’), או בקבלת הפעולה מָרוֹחַ, (ויקרא) למי שָחיק ורָסיס, ויבוא לשם הכלי חגור ושמות פרטים כמו: צָדוֹק.

פְּעִיל

יורה על תכונה וסגולה, כמו: חֲסין, כְּסִיל, לאמר אטום הלב והשכל, והוא נרדף לטפש, אֶויל ואולי אֶויל הוא אול בארמית, לאמר, מתחיל ואינו גומר.

ויורה על פועל כמו גביר הוא מושל.

ויבוא לשם עצם. כמו נְתִיב, דביר ושרשו דבר ופי' אחור לאמר הבנוי מאחור (הינטער הערום) וכן בערבית וכן בתלמוד.

ויבוא לשם בע"ח. כמו: כְּפיר הוא היושב בכפר, וביאור כפר בערבית הוא המקום השמם הרחק מאדם.

ויבוא לשם פרטי. כמו: דְבִיר פי' דַבַר בערבית הוא כתב. וכן נקראה העיר הבאה בשם “קרית ספר”.

פָּעוּל

הוא המורה על הרב לתאר קים בקבלת הפעולה, ויורה גם לפעמים על פועל עומד, כמו: חרוּץ, עצוּם.

ויורה גם על בעלי מומים. שָׂרוּעַ חָרוּם.

ויבוא לשמות פרטים.

פָּעִיל

המשקל הזה כמשקל אשר לפניו יורה על פעול ועל פועל, והמשקל הזה מלא חלק רב מהתארים הקימים ויורה: על סגולה ותכונה, כמו: בָרִיא.

ויורה על בעל איזה דבר: אַבִּיר, בעל אברים חזקים (כמו בלע"ז מוסקלאז) וישתמשו בו אח"כ לכל גבור וחזק.

ויבוא לשם הכלי סַכִּין שרשו סכן; פַּטִיש שרשו פטש ובאורו בערבית רקע ומדד את הברזל; כַּשִּיל שרשו כשל, ל"א החליש.

ויבוא גם לשמות פרטים.

פִּעוֹל

ויורה על פעולה גוברת או מתמדת כמו גבּוֹר, שּכּוֹר.

ויורה על שם עצם כמו כִּיוֹר, על דבר אשר הוא מְכֻּיָר או עגול מסובב. כִּנוֹר אולי הוא יחס אל עץ כנוריא הנזכר בתלמוד (ב"ב) ובערבית יקראו לכל עץ רך בשם כנאֹר.

ויורה על שם הכלי, צִנּוֹר, ושרשו צנר ובערבית צַמַר, ובאורו רוץ המים במורד.

ויבוא לשמות בע"ח, כמו צפור, על דבר כי הוא שורק ומצפצף וכן בערבית וכן בירושלמי.

ויבוא לשמות פרטים וכן כנרת, על דבר קולו או תבניתו ככנור.

פִּעֵל.

ויורה לרוב על בעלי המומים והפוכם, כמו: עִוֵּר, פִּקֵח, גִבֵּן, גִּדֵּעַ, חֵרֵש. ולפעמים על תכונה גוברת, כמו: עִקֵש.

פַּעוּל.

ויורה על סגולה או תכונה גוברת, כמו: חַנוּן, רַחוּם, ועל פועל גובר: שַכּוּל. ועל פעול: אַלוּף, ככבש אלוף יובל לטבח (ירמיה י"א) ופירושו אָבוס, מפוטם ובערבית עַלַף.

ויבוא לשם עצם: עַמּוּד.


2. אֶפְעַל    🔗

הוספת א' בראשונה.

ויורה על פעולה גוברת או קימת, כמו אזרח, וביאר זרח אולי כמו בערבית רַסַח, שקע, תקע. אַכְזָב, אַכְזָר, שרשו כזר ובערבית כַסַר, ופי' טורף נורא ולא ירחם.

ויבוא לשם עצם, כמו: אֶצבַּע, שרשו צבע כמו צבט, לאמר אחז וצבת. אֶשנָב, שפירושו שנב, ובערבית שַנַף ובאורו הציץ, הביט בפנים נזעמים בכעס על השני. אֶזְרוֹע, אֶגְרוֹף, חתיכת עפר הגרוף או מלא יד אשר יגרף ויאסף בפעם אחת. ויבא לשם הכלי, כמו: אָסוֹך אשר יסוך ממנו או בו. אַבְנֵט, שרשו בנט, קשר, ודומה לזה בערבית, או ביחס אל הבטן ונחלפו האותיות. אַמתחת, מתח. ויבוא לשם בע"ח, כמו: אֶפעה, שרשו פעה, דבר לחש, אֶפרח. ויבוא לשמות פרטים רבים.

מִפְעַל, מִפְעוֹל.

הוספת מ' בראשונה.

ויורה על סגולה ותכונה, כמו: מִצְעָר, מִסְכֵּן, מַלקוֹש, המטר אשר ירד באחרונה, ובתלמוד לקישא (כמו לקש העברי) ועל פעולה, כמו: מֶלְצַר, שרשו לצר, כמו נצר, לאמר משגיח (בן גנאח), מלאך, שרשו לאך, וביאורו בערבית הגיע, הריץ, המציא הדבר.

ויבוא לשם עצם: ממתק, מִגְדול. ויבא לשם פרטי: מִבְשָם ועוד. ורוב שמות הכלי על המשקל הזה.

תִּפְעוֹל, תַּפְעִיל.

הוספת ת' בראשית.

ויורה על פעולה קימת, כמו: תושב, תלמיד.

ויבוא לשם עצם: תכריך, תאשור.

פִּעלוֹן.

ולפעמים ע' הפועל בדגש.

התארים על המשקל הזה רבים בשפתנו, ויבואו לפעולה גוברת, כמו: אֶביון, החפץ ותאב לכל.

ולתכונה גוברת וקימת, כמו: עַקַּלתוֹן, לְבַנוֹן, שַׂבָּתוֹן ויבואו לשם עצם: חַלּוֹן, על דבר החלל, גָּדוֹן, על דבר אשר יגָר, צפורן, טַפַר בערבית הוא השיג אחוז צבת. ולשם הכלי: פַעֲמוֹן, קִלְשוֹן, שרשו קלש ובערבית קַלַז וביאורו דֶקר. ובתלמוד חֶביון (כלים) שרשו חבה, חבא, כי בו נחזיק ונחביא הדבר (בעהאֶלטער).

ולשם בע“ח: שׁפִיפון, ע”ד אשר ישוף.

ולשמות פרטים רבים: עַבְדוֹן, גִיחוֹן, שרשו גוח, פישון, שרשו פוח, התרחב והתפשט, וכן דרשו חכמנו: פישון שמימיו מרובין.

ועל המשקל הזה יבנה לרוב אלה הנגזרים משמות ליחס לדבר או לאיש, למקום או לזמן, וכן התארים ראשון אחרון, עליון תחתון קיצון.

ושם הכלי: כידון שרשו כיד ובאורו בערבית מלחמה.

ובתלמוד: בִטְנון (כלים) כלי זמר שאוחזים על הבטן.

ושמות פרטים: שמרון ביחס אל שמר אדון ההר, צידון, מקום ציד רב. שִׂיאוֹן, על כי שיא גבוה לו. גִבְעון ביחס אל גבע או גבעה. שעלבון מקום שעלבים רבים, ושעלב הוא השועל הערום, ובערבית תעלב. וחכמי התלמוד השתמשו במשקל הזה גם במלות אשר ספחו אל שפתנו.

ובשפתנו החדשה נשתמש לרב במשקל זה לתאר, לשם עצם או לשם כלי נגזרים, משמות בעל איזה דבר, אשר יצטין או ליחס.

פִּעְלָן, פַּעְלָן, פַּעְלֶן.

יורה על פעולה גוברת כמו נִרְגָן, שרשו נרג ובערבית מרג וביאורו ערבב, בלבל. נאֶמן, ינאם וידבר צחות, וכן מסיר שפה לנאמנים (איוב, י"ב,כ'), ותבוא לפעמים הנו“ן בסוף תחת הנו”ן בתחלה, קרבן תחת נקרב, חמדן ת' נחמד. והמשקל הזה רב מאד בשפת התלמוד ובשפתנו החדשה גם בדברי ההמון: לַמְדָן, כֲּעִסָן, קַפְדָן, דַבְרָן, יַצְאָן רֲעִבָן, לַפְתָן, דבר

שמלפתין בו את הפת.

ויבוא ליחס לדבר: נחֻשתן מנחשת.

ולשם הכלי גַרְזֶן, שרשו גרז, דָרָבן שרשו דרב ופ' הדריך כמו דבר.

ושמות פרטים רבים על המשקל הזה.

פָּעְלִי.

בתוספת י. כמו תואר יחס.

חָפְשִי, נָכְרִי ועוד, ובתלמוד יבוא בדגש בלה"פ בנָּאי, בדָּאי, אשמאי, אשם תמיד או הרבה.

ושמות פרטים יבואו על המשקל הזה: סתרי ועוד.

פִּעְלֹם, פַּעְלֹם.

הוספת מ. באחרונה.

ויבוא לתֺאר: עָרוֹם, שרשו ערה, שלשם.

ולשם הכלי: קרדֹם, חרטֺם, שרשו חרת נקר.

ולשם בע"ח כמו: סָלְעָם, סלע בערבים הוא נתך הקוצים מעצי התמרים. גם סלעם בערבית הוא בָלע.

ולשם פרטי, כמו: כִמְהָם, שרשו כָמַה.

פַּעלֶל.

בהוספת ל. באחרונה.

ויבוא לתֺאר: כַּרְמֶל מקום פרי. ולשם עצם: קרסל, שרשו קרס.

ולשם פרטי: חִדֶקֶל, ובערבית חדק, פי' סבב.

פִּעְלָר. פַּעְלֹר.

הוספת ר'.

לתואר: גִּזְבָּר, וביאורו גַזַב אולי הוא כמו בערבית גַזַב משך וסחב, על כי הוא גובה ואוסף אליו.

ויבוא לשם הכלי: כפתר, שרשו כפת הוא קבץ, צמצם. ובערבית כפת.

פַּעְלִיל, פַּעְלוֹל

בכפל האות האחרון.

ויורה על פעולה גוברת: סַגריר, שרשו סגר, ובאורו בערביית שטף הרבה. ועל תכונה גוברת. פארור מפאר מאד (בן גנאה יבאר קבצו פנים פארור כמו אסף נגהם).

ויבוא לב"ח: שַׁבְּלול, שרשו שבל, וביאורו בערבית זב, נזל, שטף וכן בתלמוד: הוא שרץ שכיצא רירין נופלים הימנו. ולשם עצם נעצוץ שרשו נעץ. כידוד.

פְּעַלְעַל

ויורה על תכונה גוברת: הֲפַכְפָךְ, סְחַרְחַר, עֲקַלְקֹל, פְּתַלְתּל עֲרַבְרַב. ועל הצבעים: אדמדם, ירקרק.

ולשם העצם סנסן, משנן ומחדד הרבה והם הקוצים אשר בכפות התמרים.

ולשמות בע"ח: חֲפַרְפר, חופר תמיד. צרצור, הוא רמש שחור (גרילל) יקרא על דבר קולו ושרשו נצר. וכן במדרש, נצר כצרצור.

ולשם הכלי: צנצנת, הכלי המצנן. ובערבית נהרה בַרַאדַה על משקל פַעָל.


3. פרט.    🔗

רָהִיטִים2 כלי הבית, מאֶבל (ש"ש א').

רִהֵט הבית: שם בו הכלים השונים, מאֶבלירען.

תַּרְקֵם3 בגד לאשה קצר ומצמצם, תְּרִיקָה.

בַּטֵנָה4 הבגד אשר בצד הפנימי בבגד, פוטער.

בִּטֵן הבגד שם לו בַטֵנָה.

שַׁעֲוָנִית, בד, מפה שטוח משוח בשעוה, וואכס ליינוואנד, ציראטע.

מַשָּׁח (בארמית ובתלמוד) מודד ומחלק האדמה, פעלדמעסטער, אַרְפַנְתּוֹר ובערבית מַסַאח.

מַסֻלַיִם5 (קדושין) נעלים בלתי קשורים ובלי עקב, פאנטאפעל.

מְשִׁיחָה (סוכה, שבת ועוד) באנד.

שְׁנָתוֹת (מנחות, שבת) סמנים במשורה, במדה לדעת חלוקיה, כמו בקיתונות ובצלוחיות בבתי המרקחת ועוד.

־־־־־־־־־־־־־־־־־־־־־־־־־


  1. אות הציאד ומבטאו כמו מבטא הד' בפה מלא, הוא האות אשר בו תפלא שפת ערב מכל השפות בארץ, ע“כ יאמרו הערבים למדברי שפת ערב: ”מבטאים באות הציאד".  ↩

  2. כן ביאורו בערבית, והמפרשים יתרגמו אותו קורות, וסמכו בזה על דברי חכמים רהיטיו של אדם… ואין בזה ראיה נכוחה, כי אולי כונו גם הם על כלי הבית. ולשרש הזה מושגים אחרים בכתבי הקדש, ובתלמוד כמו בערבית, רהט בערבית הוא אַסף. וכן רהיטים מקום אספת המים, ובארמית יורה על פסיעה גסה. גם פירוש רהט בערבית הוא רצועות, שירין. וזה מלך אסור ברהטים (שה"ש).  ↩

  3. שרשו רקם, שטריקקען, כאשר גם טריקאָות בלע"ז לקוח משורש טריקקער.  ↩

  4. לקוח מערבית, על כי הוא בבטן בתוך הבגד.  ↩

  5. שם הכלי ושרשו סלל, וכן בערבית גרא מדאס שרשו דאַס, לאמר דרך.  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47250 יצירות מאת 2631 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 19716 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!