רקע
אליעזר שטיינמן
נשיקת המות

מי איש לא חש על שפתיו פעם בחייו את נשיקתו הצורבת של מלאך המות, המפתה אותו במתק לשונו ואומר; בוא עמי, רחימאי, אל מעוני־עדן שם ירוח לך מעצבך ומרוגזך, שם תנוח יגיע כוח ולא תשמע עוד קול נוגש? מי איש לא הגיע פעם בחייו לתמרור האחרון בו ניצב לקראתו סימן השאלה: להיות או לחדול? בו אין הוא עוד שואל שאלות כי אם הנפש שואלת עצמה למות? יש קו הגבולין שבו חש אתה נשימת החדלון, כשם שהנך נושם את החיים. אדם מרגיש בעליל בחינת עד דכא, מרופש עד כדי כך ששיב אין לך תקנה אלא הטבילה בנחל האבדון. או שממש וממש הנהו אפס־כוח, בלית הנפש בפועל, נתון בין שני מגנטים, המושכים אותך לכאן ולכאן, חמדת החיים ותשוקת המות עולות בד בבד. עיני הנפש כמו נעצמות. חשק השינה מלפף אותן, אך בחוט משי דק מן הדק עודו מאוחז בחיים, הרגשת עילפון מחלחלת בכל הישות. אילו בא מי שהוא להקיצך מן העילפון, לקראך בשמך: עורה, עורה! אילו נתרחש הנס! ואכן, הנס מתרחש. כמעט תמיד הוא מתרחש. קול מופיע אי משם, קול מבשר ואומר: עורה, עורה. עדיין אינך בן מות. פעמים זה קול אדם שהופיע פתע לפתאום בקרבתך, פעמים קול פעמון בדלתך או ציוץ צפור. כל קול הוא שליח מבשר מטעם אלהי החיים. דלת החורקת על צירה או תינוק בוכה במעון השכן, אף הם צירים שלוחים. הקול, כל קול אומר: חזק! הקול. כל קול הוא בת־קול, הנושאת בשורת החיים.

אל יהיו צלילי הקול קלים בעיניכם. כוחם יפה להחיות נפש, להחזיר את העריק לארצות החיים. על אחת כמה וכמה יפה כוחו של דיבור טוב ורחום לפחת רוח חיים. מי יודע חקרי־לב? יש אשר במחיצתך מיסב איש, שפניו מאירות ולבו שותת דם, אותה שעה שהוא ממתיק עמך שיחה, תוקפי העילפון מתוך חשק ההתאפסות, עם שהחוּכה מרצדת בקצה פיו מטיילת בלבו צינת היאוש. והוא כולו מפרפר כתלוי על גבי חוט החיים הדק מן הדק. יתכן, שכל מלה המתמלטת מעל שפתך יש לה תוקף של חיבור לקו החיים או ניתוק ממנו. יש דיבור הדן דיני נפשות. פעמים פליטת פה מקפדת פתיל החיים, כשם שמלה עשויה לשמש צרי לנפש. כל האמור על בן־שיחה חל גם על שכנך המקרי לישיבה על ספסל בגן או על כסא סמוך בחבורה. בן אדם, אי אתה יודע אימתי אתה ממית ומחיה בדיבור או במבט, בסבר פנים מאירות או קודרות. בכל עת ובכל שעה ניתן לך להיות שושבין לחופת החיים או מדריך מלוה לבית הקברות. כל דיבור, פעמים אף דיבור קיקיוני, יש והוא מקיים נפש שהיא עולם מלא. הרי גם את יונה שביקשה נפשו למות הציל הקיקיון.

חלילה לנו מלזלזל בדיבור של עידוד ונחמה. השפה היא הנעלה שבמתנות בוראנו. זכור, אדם: קול דודך דופק לך מפיך. קול אומר חזק. מכל דיבור נוצר מלאך, מלאך החיים או מלאך מחבל וממית. נשמור על פינו שיהא יוצר חיים.




מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 48169 יצירות מאת 2683 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20558 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!