הַאִם אֵינְךָ שׁוֹמֵעַ?
זֶה קוֹל הַדּוּד,
כְּזַעַם הֶהָמוֹן רוֹתֵחַ!
רְאֵה נָא מַה קָּרָה:
הַרְבֵּה דְמָעוֹת שֶׁנֶּעְצְרוּ בַּלֵּב
מִתְנוֹצְצוֹת עַל הַתִּקְרָה!
אַל תַּעֲמֹד נָא בְּחִבּוּק-יָדַיִם.
עֵצִים הוֹסִיפָה לַכִּירַיִם
וְאַל תַּרְפֶּה מִבְּחשׁ בְּקֶצֶב:
בְּעֶצֶב לֵב-אֱנוֹשׁ יִשְׂבַּע,
אַךְ הַקֵּבָה אֵינָהּ טוֹחֶנֶת עֶצֶב!
לְךָ יִדְמֶה, כִּי בָּרְגָעִים הָאֵלֶּה
עַל יַעַר שֶׁל בְּרוֹשִׁים
יוֹרֵד הַשֶׁלֶג
עַל יַעַר שֶׁל בְּרוֹשִׁים שְׁחוֹרִים
מְהֻרְהָרִים,
שֶׁנִּצְטַמְּחוּ לְפֶתַע בֶּחָצֵר וְרוֹחֲשִׁים
לֹא כֵן?
הָהּ, לֹא בְּרוֹשִׁים,
הַלָּלוּ אֲנָשִׁים הֵם, אֲנָשִׁים!
יוֹרֵד, יוֹרֵד הַשֶּׁלֶג.
לְעֵינֵיהֶם בַּעֲצַלְתַּיִם רוֹחֲפִים
הַזִּכְרוֹנוֹת כְּעַרְפִלִּים
וּבַעֲדָם עַצְמָם הֵם מְגַלִּים
כְּפִי אֲשֶׁר הָיוּ הֵם לְפָנִים.
כְּמַחֲלָה הַזִּכְרוֹנוֹת צוֹרְבִים
וּמַכְאִיבִים!
לוּלֵי זוֹ הָרַכֶּבֶת
בִּתְּקָה אֶת חַיֵּיהֶם כַּחֶרֶב,
הֵם לֹא הָיוּ צְרִיכִים פֹּה לַעֲמֹד
וּלְהוֹשִׁיט יָדַיִם עֲנִיּוֹת!
בַּדֶּרֶךְ
וְעַל אֵם-הַדֶּרֶךְ
שְׁמוּעָה אַחַת זָחֲלָה
וְהִתְפַּתְּלָה
כְּמוֹ נָחָשׁ עַל מְנָת
לִכְרֹךְ עַצְמוֹ עַל כָּל צַוָּאר,
סְבִיב כָּל חָזֶה כְּעֵין עֲדִי אַכְזָר.
בַּדֶּרֶךְ
וְעַל אֵם-הַדֶּרֶךְ
שְׁמוּעָה אַחַת זָחֲלָה, לָחֲשָׁה, הִתִּיזָה אֶרֶס:
נֶחְתַּם הַדִּין, –
עַל כָּל הַיְּהוּדִים
לָצֵאת מִתְּחוּם עִיר-הַבִּירָה,
לִשְׁהוֹת שְׁלשָׁה יָמִים מִחוּץ לְסוֹפִיָה,1
כָּךְ לְשׁוֹנָהּ שֶׁל הַגְּזֵרָה!
חֲלוֹם אֶחָד שֶׁל מֶשִׁי
נִגְזַר, קְרָעִים-קְרָעִים,
חֲלוֹם רָקוּם בְּחוּט תִּקְוָה יָפֶה
תּוֹךְ יְשִׁיבָה בְּבֵית-קָפֶה.
עֵרִים מְאֹד וַחֲרֵדִים
הָיוּ הַיְּהוּדִים
וְלֹא הֵבִינוּ אִםּ
כָּל בְּנֵי אָדָם יָצְאוּ מִדַּעְתָּם
אוֹ שֶׁמָּא הֵם רָעִים
מִטֶּבַע בְּרִיָּתָם.
חַשְׁמַלִּיּוֹת
אֶל עֵינֵיהֶם הָרְדוּמוֹת צָלָפוּ
בִּרְצוּעוֹת יְרַקְרַקּוֹת
וְהֵם – הַיְּהוּדִים –
הָלְכוּ, הָלָכוּ…
הָלְכוּ הֵם בַּחוּצוֹת, –
עַל טִיט הַמִּדְרָכוֹת זָרְעוּ דְמָעוֹת.
יָבוֹא הַגֶּשֶׁם וְתִנְשֹׁב הָרוּחַ –
מִן הַזֶּרַע
יַנְבִּיטוּ שִׁבֳּלִים וְאַחַר כָּךְ: קָצִיר!
זֶה חִזָּיוֹן כַּבִּיר.
הַיְּהוּדִים יוֹדְעִים אֶת סֵדֶר הָעוֹנוֹת,
אֲבָל מַה נֶּחָמָה תִצְמַח לָהֶם מִזֹּאת!?
הֵם כִּתְּתוּ רַגְלַיִם רְצוּצוֹת,
צֵרְפוּ פְּרוּטוֹת,
נִסוּ לִמְכֹּר כֹּל שֶׁנִּתַּן לִמְכֹּר
וְלֶאֱגֹר
כִּי לְמָחֳרַת הַיּוֹם לַדֶּרֶךְ הֵם יוֹצְאִים
בְּטֶרֶם אוֹר!
אֲבָל לְאָן? אִישׁ אֵין יוֹדֵע זֹאת!
יוֹם חֲרָדוֹת!
לוּ הִתְבַּקַּע הַלֵּב
וְלוּ הַמֹּחַ הִתְמוֹטֵט
בְּעוֹד מוֹעֵד!
וְעוֹד, כְּמוֹ לְהַכְעִיס,
מֵעֲלֵיהֶם צָחַק שׁוֹפֵעַ הוֹד
רָקִיעַ שֶׁל וְרָדִים וּדְגָנִיּוֹת!
וְהַנָשִׁים חָפְזוּ לִטֹּל פְּרִידָה
מֵאֵלֶּה הַבָּתִּים, אֲשֶׁר בָּהֶם יָדַע
צְחוֹק-יְלָדִים קַלִּיל
לִפְרֹק מֵעֲלֵיהֶן כָּלִיל
מַשָּׂא שֶׁל דְּאָגוֹת כָּבֵד.
מֵאֵלֶּה הַבָּתִּים, אֲשֶׁר בָּהֶם לְעֵת
שִׁבְרוֹן-לֵבָב וָרֶטֶט,
הָיוּ בּוֹלְעוֹת אֶת דִּמְעָתָן בַּסֵּתֶר.
מֵאֵלֶּה הַבָּתִּים, שֶׁכָּל שְׂרִיטָה
בָּהֶם הוֹרְתָה
עַל זִכָּרוֹן שֶׁל גִּיל אוֹ עֶצֶב.
עַתָּה כָּל זֵכֶר – פֶּצַע.
וְכִי לְאוֹר עָגוּם כָּזֶה חָזוּ נָשִׁים
בְּעַד צְעִיף הַהִינוּמָה כֵּיצַד
הָרַב בְּלַחַן חֲגִיגִי עָנַד
טַבַּעַת קִדּוּשִׁים
עַל אֶצְבָּעָן?
נָשִׁים הָלְכוּ וּבְהִלּוּכָן
בָכוּ וְקִלְלוּ
מִבְּלִי לִגְרֹעַ מַבָּטָן
מִבַּיִת שֶׁהָיָה בֵּיתָן…
כְּמוֹ סִיעַת עוֹרְבִים
מְזֵי-צָמָא וּרְעֵבִים
קָפְצוּ שְׁכֵנִים רַחֲבֵי-כִּיסִים-וָלֵב
לַחְטֹף כֹּל שֶׁנִּתָּן לְהֵחָטֵף!
בְּעֹצֶר-נְשִׁימָה, חִוְרֵי-פָנִים
מְגַלְגְּלִים הָיוּ הַמַּטְבְּעוֹת:
קוֹנִים, קוֹנִים
מְשֻׁכְנָעִים
מְאֹד,
כִּי סַחַר-מֶכֶר זֶה עַתָּה
מַמְתִּיק אֶת צַעַר הַפְּרִידָה.
וְסַבָּלִים
נָשְׂאוּ צְרוֹרוֹת וְתַרְמִילִים
בִּשְׂכַר-טִרְחָה אֲשֶׁר בַּשּׁוּק נֶחְשָׁב
חֲלוֹם וּמִקְסַם-שָׁוְא.
“לַתַּחֲנַה! לַתַּחֲנָה בְּמֵישָׁרִים!”
מִשְּׁנֵי צִדֵּי הַטּוּר שָׁעֲטוּ שׁוֹטְרִים
כְּאִלּוּ הֵם בְּזֶה הַיּוֹם
הוֹלִיכוּ נִדּוֹנִים אֱלֵי גַרְדּוֹם
וְהָרַכֶּבֶת שָׁם עָמְדָה
כְּמַאֲכֶלֶת-עֲנָקִים
הַמְאַיֶּמֶת בִּתְנוּפָה חַדָּה
לִגְזֹר אֶת חַיֵּיהֶם לַחֲלָקִים!
לֵיל בַּלָּהוֹת!
עֵינַיִם זוֹעֲקוֹת, מִתְפַּלְלוֹת,
וְאִישׁ אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ וְלֹא זָע.
הַאִם דְּבַר-מָה אֵרַע?
אוּלַי אָסוֹן?
אֵי שָׁם, מִנֶּגֶד,
כְּיַעַר שֶׁל נֵרוֹת-סַסְגּוֹן
בָּרוּחַ מִתְנַדְנֶדֶת
עִיר בִּירָתֵנוּ סוֹפִיָה!
בָּתֵּי הַתֵּיאַטְרוֹן וְהַקּוֹלְנוֹעַ –
בְּסֵדֶר פָּעֳלָם לֹא חָל שִׁנּוּי.
בְּמוֹעֲדוֹנֵי לַיְלָה מוֹסִיפוֹת
גְּבָרוֹת לִפְרֹחַ,
חִיּוּךְ נִצְחִי עַל שִׂפְתֵיהֶן תָּלוּי.
תֻּפִּים וְטַנְבּוּרִים – לִבּוֹת הַגֵ’ז הַנִּפְעָמִים –
כְּמִדֵּי לַיְלָה רוֹעֲמִים
וּמַדְהִירִים רַגְלַיִם מְרַקְּדוֹת
עַל מַרְצָפוֹת מְשׁוּחוֹת בְּפָרָפִין בּוֹרֵק.
עוֹלָם כְּמִנְהָגוֹ נוֹהֵג: –
שׁוֹחֵר שִׂמְחָה.
וְהַיְּהוּדִים?
שָׁלוֹם שָׁלוֹם וְדֶרֶךְ צְלֵחָה!
בְּתוֹך קְרוֹנוֹת הֵם כְּבָר מְרֻתָּקִים,
הָאוֹפַנִּים מְטַקְטְקִים:
טִק-טַק, טִק-טַק.
זִיק שֶׁל הָגוּת הִבְזִיק-דָּעַךְ,
טַק!
עֵצִים קַדִּים וּמִתְנַשְּׁקִים,
הָאוֹפַנִּים מְטַקְטְקִים:
טִק-טַק, טִק-טַק.
לֹא עוֹד נָשׁוּב, נִרְחַק, נִרְחַק,
טַק!
נָשִׁים בּוֹכוֹת עַל עוֹלָלִים רַכִּים,
הָאוֹפַנִּים מְטַקְטְקִים:
אֵין עוֹד בֵּית אַבָּא. הוּא נִמְחַק,
טַק!
מִי לֵב יִתְּנֵם? מִי צְחוֹק יִצְחַק?
הָאוֹפַנִּים מְטַקְטְקִים:
טִק-טַק, טִק-טַק.
הַאִם כָּל אִישׁ שׂוֹנֵא מֻבְהָק?
טַק!
הַלֵּיל שׁוֹתֵק. צְלָלָיו שׁוֹתְקִים,
הָאוֹפַנִּים מְטַקְטְקִים:
טִק-טַק, טִק-טַק.
לֹא אוֹר הִפְצִיעַ? לֹא בָּרָק?
טַק!
לוּלֵי זוֹ הָרַכֶּבֶת
בִּתְּקָה אֶת חַיֵּיהֶם כַּחֶרֶב,
הֵם לֹא הָיוּ צְרִיכִים פֹּה לַעֲמֹד
וּלְהוֹשִׁיט יַָדַיִם עֲנִיּוֹת!
לְךָ יִדְמֶה כִּי בָּרְגָעִים הָאֵלֶּה
עַל יַעַר שֶׁל בְּרוֹשִׁים
יוֹרֵד הַשֶּׁלֶג,
עַל יַעַר שֶׁל בְּרוֹשִׁים שְׁחוֹרִים
מְהֻרְהָרִים,
שֶׁנִּצְטַמְּחוּ לְפֶתַע בֶּחָצֵר וְרוֹחֲשִׁים,
לֹא כֵן?
הָא, לֹא בְּרוֹשִׁים,
הַלָּלוּ אֲנָשִׁים הֵם, אֲנָשִׁים!
הַאִם אֵינְךָ שׁוֹמֵעַ?
זֶה קוֹל הַדּוּד,
כְּזַעַם הֶהָמוֹן רוֹתֵחַ!
רְאֵה נָא מַה קָּרָה:
הַרְבֵּה דְמָעוֹת שֶׁנֶּעְצְרוּ בַּלֵּב
מִתְנוֹצְצוֹת עַל הַתִּקְרָה!
אַל תַּעֲמֹד נָא בְּחִבּוּק יָדַיִם.
עֵצִים הוֹסִיפָה לַכִּירַיִם
וְאַל תַּרְפֶּה מִבְּחשׁ בְּקֶצֶב:
בְעֶצֶב לֵב-אֱנוֹשׁ יִשְׂבַּע,
אַךְ הַקֵּבָה אֵינָהּ טוֹחֶנֶת עֶצֶב!
-
סופיה – בירת בולגריה ↩
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות