רקע
מידד שיף
ראשו של מר בר-מינן

יום אחד גילו במערכת כי בעצם אין אני עושה שם כלום, ובכן מינו לי עוזר, כדי שלא אשתעמם. ונתנו בעין יפה; צעיר שאורכו שני מטרים. רפי פרסיץ, צ’מפיון השחמט. והבחור אברך משי לכל ארכו. חביב מנומס, ממש בן טובים, ואפילו למד פילוסופיה באנגליה.

אבל בצעיר נחמד זה היה משהו מסתורי. בכל בוקר ראשית מעשיו במערכת הוא קורא את כל מודעות האבל שבכל העתונים. ובצהרים הוא תופש את עתוני הערב ומחפש את הנעדרים. ופעם בפעם הוא אומר לי: “אני צריך לצאת לשעה-שעתים”, נוטל את מגבעתו האנגלית ואת מטרייתו ונעלם לכל היום.

לא התאפקתי ואמרתי לו: אצבעוני, לא אכפת לי שאתה משאיר אותי להשתעמם לבדי, אבל רק משום הסדר הטוב הגד לי: לאן אתה נעלם בכל יום?"

אמר רפי: “מה יש האם עלי רק לעבוד ולעבוד כל הימים? צריך גם קצת להתבדר, לא? אנחנו צעירים רק פעם אחת”.

אמרתי לו: “ואיך אתה מתבדר?”

"אמר: “אני הולך ללוויות”.

ומאז בכל בוקר, בהיכנסו למערכת היה משפשף את ידיו ומספר לי" “אה! אתמול היו עשרים לוויות, בלי עין הרע! יום חזק”. אוו “אתמול היה טנור אחד שעה אל מלא רחמים פאנטאסטי. בכיתי מלוא הדלי”.

ויהי היום, קופץ רפי מהמערכת ורץ ללוויה של איש חשוב. מגיע לשם, והלוויה מתעכבת. רפי איש עסוק. אין הוא יכול לבזבז את כל היום על לוויה אחת. נכנס לבית, לראות מה שלום עליו השלום. ומה הוא רואה? הבר-מינן מעשן סיגריה.

אומר לו רפי: “סלח לי אדוני. אין אני רוצה להאיץ בך. אבל כמה זמן עלי לחכות ללוויה שלך?”

אומר זכרו לברכה: “מצטער מאוד, חביבי. העיכוב הוא בגלל סיבות בלתי צפיות. בשערי הגיהנום מצאתי תור ארוך. ביורוקראטיה. נתתי לירה לאחד השדים, והוא הבטיח לקרא לי כשיגיע תורי. אתה רפי פרסיץ לא? נהדר. מה דעתך על פארטיה שח כדי להעביר את הזמן? מימי לא שיחקתי שח עם צ’מפיון”.

אומר רפי “אדרבא”, מוותר לו על מלכה, וישבו לשחק. אחרי כמה מהלכים אומר הבר-מינן: יפה שבכלל באת ללוויה שלי."

אומר רפי: “זה לא כלום. אני מוכן תמיד ללוויות שלך. בשבילי זה תענוג”.

אומר הבר-מינן: “איש צעיר, מצאת חן בעיני. מה בקשתך ממני ואתן לך. הלא אל הקבר לא אקח אתי כלום.”

חושב רפי וחושב ואומר: “אתה יודע מה? כבר מזמן רציתי משהו כדי לקשט את חדרנו במערכת. משהו מצהיל את הלב. החדר שלנו קודר מדי. אתה מוכן להשאיר לי את ראשך?”

אומר הבר-מינן: “את זה דוקא רציתי לקחת אתי אל הקבר, אבל בגיהנום הן לא אצטרך לראש, שהרי כובע לא אחבוש שם. קח את ראשי ותהיה לך מזכרת ממני.”

עוד הם מדברים בא שד ואומר לבר-מינן: “אדוני תורך.” הסכימו רפי והבר-מינן לתיקו; ליווה השד את הנשמה ורפי את הגוויה; ולמחרת בבוקר מביא רפי למערכת ראש.

תלינו את הראש בשערו, ובאמת היה קישוט יפה לחדרנו שבמערכת, וגם שימושי. כי בכל פעם שרצינו להיפטר מטרדן היינו מסלקים מהראש את המסך, ואפילו גדולי המטורפים היו בורחים. שנים גם מתו מפחד, והיו לרפי לוויות נעימות.

אמנם היו כמה קשיים. בפקודת משרד הבריאות שמנו את הראש בספירט, ועורכי הלילה היו שותים את הספירט. אבל גם לזה מצאנו תרופה. מילאנו את הצנצנת ספירט מפוגל, ואחרי שפגרו שני עורכי לילה ושלוש כתבניות שוב לא נגעו באוצר.

יום אחד מופיע אצלנו בחדר טיפוס מוזר. מיד ראיתי: טרדן. משכתי במסך, אבל לא נבהל. פנה אל רפי ואמר: “סלח לי בחור. אמנם אין זה נוהג לבקש מתנה בחזרה, אבל הנה, התנאים בגיהנום לא סיפקו אותי. אין שיכון. אין פרנסה ביורוקראטיה. פרוטקציוניזם. והאקלים איום. החלטתי לחזור אבל פה עלי אדמות אין זה מקובל שיהלך ברנש בלי ראש. אולי יכול אתה להחזיר לי את ראשי?”

רפי, בחור טוב, כבר היה מוכן לתת לו, אבל אני בעל נסיון. אמרתי: “רגע אחד. קודם כל תוכיח שאתה אתה.”

הוציא הטיפוס תעודת זהוי מכיסו והראה לי. אני מסתכל בתמונה. אני מסתכל בברנש. אין כל דמיון. בתמונה שבתעודת הזהוי יש רק ראש. לברנש יש הכל חוץ מראש.

אמרתי: " סלח לי, אדוני. כל אחד יכול לעשות חכמה כזאת. לבוא בלי ראש ולהראות תמונת ראש של זולתו."

התחיל האיש מתחנן. בלי ראש, הוא אומר, אין הוא עושה רושם רציני, ולכן לא יוכל להשיג תעסוקה.

חשבתי ואמרתי: “יש לי רעיון. רודולף דוברין הוא חרט עץ מומחה. הוא יעשה לך ראש תותב, מעץ. תוכל לבחור כל מודל שתרצה.”

וכך עשינו. הלכנו אל רודולף דוברין, וחרט ראש נפלא, מעשה אמן. שם האיש על צווארו את ראש העץ והיה לבו טוב עליו. כעת הוא ראש מחלקת הבידור בשרות השידור.


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47256 יצירות מאת 2633 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 19764 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!