ראשון הקיץ הזאטוט (בן שנתים ורבע), וקרא לאמו. נכנס אבא. נשא הקטן את קולו בצהלה והעיר את אחותו (בת הארבע).
מעתה ואילך התגלגלו הענינים בששון. זה בעבע לתוך החלב וזאת תבעה תוספת סוכר. העמיד האב את העולל על המרבד, כדי להלבישו, ונמלט זה, יחף וחשוף שת. כשנתפס, התפתל כדג בידי הדייג, ונשמט וישב לארץ. העלמה הנכבדה דחתה כמה מלבושים בבקורת אסתטית, עד שהועמדה בפני בחירה סופית, וחזרה להצעה הראשונה.
ארוחת הבוקר היתה רצופה סיפורים וזמירות עם הערות-בינים. המאכלים נטעמו ונדחו והוחלפו כרצון איש ואיש. נטילת הידיים היתה גשמי ברכה בכל חדר הרחצה.
סוף סוף היתה הגברת הצעירה מוכנה ללכת לגן הילדים. יצאו אביה ואחיה ללוותה. הלכו בשדה, אספו שבלולים וקראו להם “ברלה, ברלה, צא החוצה.” קטפו כדורי סיבים של זרעי סביון ונשפו בהם. ארבו לחוחיות. חפשו חתלתולים. הבן נחלץ מיד אבא כדי לרדוף אחרי חרדון, וברח כמעט עד לכביש. היה נחמד.
הפקידו האב והאח את הילדה בידי הגננת וחזרו הביתה. בדרך ביקש הבן מסתיך, וקיבל. שאל ארבע פעמים מדוע נשבר הצנור, ושמע ארבע פעמים סיפור על אוטו כבד ועל נהג מטומטם. נרטב בנתז ממטרה. פסע על גדר. רכב על כתפי אבא.
בבית מצא את דודה יאמה, והיא כולה רחמים. דבק בה. ולקחתו אתה לחנויות. באה סבתא ונצמד אליה. והוא מתפנק והכל מחול לו.
הובאה הבת, והיא מלאה חוויות, ופיה ממלל ומרוב מלים אין מקום למזון. ביקשה מים. ביקש גם אחיה מים. מילאו פיותיהם מים ופרצו בצחוק. סיפג אותם אבא במפית, ועמד לפשוט את בגדיהם כדי להשכיבם לישון שנת צהרים. מרט אבא ומשך והצליח להסיר את קליפותיהם. נטלם כשתי חבילות מצדדיו והפקידם במיטות ונאנח אנחת רווחה.
אך יצא מהחדר, החל הצחוק. העמידה הבת לאחיה באריקאדה, וזה יצא מגדרו וצנח מהמיטה. נדחקו שניהם ופלשו לחדרו של אבא, מצוידים בספרי תמונות שיספר להם סיפורים. נתן להם אבא ניר ועפרונות-צבעים, והושיבם לצייר. ציירו על הרצפה ועל הכתלים ועל הרהיטים, דרכו זה על ידי זה וצווחו, פתחו את הפתח לכלבלב, ונבהלו ממנו, קפצו ועלו על הכסאות והזעיקו עזרה.
התגבר אבא כארי, הלבישם והוציאם מהבית.
יצאו ודבקו בכל חלון ראווה, זה מושך את אבא לכאן וזה לכאן, עד שהגיעו לגן הגדול, חפשו את הדוכיפת ואת הדגים ואת הנדנדות ואת ברז המים. ראו שחפים ואניות וחרדון מטיח ראשו בסלע, ונעלמו בסבך בעקבות הגמדים של שלגיה.
חזרו הביתה, ועמדו עליהם סבתא והדודה יאמה ואבא, מתחרים זה בזה לשרתם ולפנקם. עד ששקט הסמבטיון ופסקו הקריאות מחדר הילדים, וישבו המבוגרים לשאוף רוח.
אכן, חג היה היום לילדים אמא חולה.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.