חזיונות־היסוד ברוח כגון המשפט, החירות, האהבה צריכים לשם הוצאתם לפועל, לבני־האדם וביחוד לאלה שאנחנו קראנו להם כאן נביאים, והם הדוברים בשמם והמעוררים או המחזקים בקרב המון האנשים את האמונה בהם. הטבע, המשפחה והנביאים נתנו לנו כערבים וכעדים לקיומם של ערכים נצחיים, אשר לעולם לא ישתנו ולא יוחלפו ע"י האדם. אלוהים, כדברי גתה, עוד לא יצא בדמוס, עדין לא פרש לפנסיה, הוא פועל באמצעות האישים העילאים למען קרב אל עצמו את האנשים שלא עלו למדרגה כ"כ גבוהה. לכנסיה הסמויה מן העין יתקבלו תמיד אחיהם של אלה, שנלחמו בדרקון ונקו את האדמה מדם ומאבני נגף. ברם, כשם שמעולם לא נעדרו נביאי־אמת כן גם לא יחדלו נביאי שקר, אשר יסיתו וידיחו רבים, יביאו בלבול ומבוכה ויפעלו נגד רצונו של ד' הנמסר ע"י נביאי־האמת.

יתכן, כי נביאי־השקר יטענו: קימא לן, שהדעות של ימי־קדם, במדה שלא נשאו פרי, צמחו אח"כ ועלו בנצרות. ואם כן הוא הדבר, מדוע לא יתכן, שגם הנצרות על מכלול הקפותיה תשתפך ותהפך לאמונה חדשה, לאמת חדשה שצצה וצמחה תחת המעטה של התרבות הנוצרית העתיקה ועתה רצונה לבקוע ולפרוץ את המעבה־המעטה ולהתפתח? כלום אין זאת תמיד זכותם של בני־אדם לבנות לעצמם עולם בהתאם להויתם ולדעתם?

לנביאי שקר אין לבוא ולהרצות להם את הערכים הנצחיים כמטבעות של ערך, כהוכחות חותכות ומכריעות. כמשקל שכנגד יכולה לשמש רק אמונתו הבלתי־מעורערת. לא תמיד ירד מטר משמים, כפי שזה קרה לאחר תפלתו של אליהו הנביא כדי להוכיח ולאמת את שליחותו, שהוטלה עליו מאת ד'. עלינו להלחם למען האמת ולצפות, כי תופיע בנגלה ותלך לפנינו ככוכב או כעמוד־אש.

ואז יבוא הרגע בו ידרש כל אחד ואחד להכרעה, כמו לפנים כאשר אמר יהושוע: ואם רע בעיניכם לעבוד אל ד' בחרו לכם היום את מי תעבודון אם את אלוהים אשר עבדו אבותיכם בעבר הנהר ואם את אלוהי האמורי אשר אתם יושבים בארצם ואנוכי וביתי נעבוד את ד' ¹".