פתיחה    🔗

הוֹי טְלוּסְט, עֲיָרָה זְעַרְעֶרֶת שֶׁלִּי!

אֲבוֹי, כִּי נָפַלְתְּ בְּיָדוֹ שֶׁל כּוֹבֵשׁ,

מִבְּלִי שֶׁתִּבְכֶּה טֶלֶּגְרַמָּה, מִבְּלִי

אֵדַע אִם דָּנוּךְ בִּפְצָצוֹת אוֹ בְּאֵשׁ.

אֶת קוֹסוּב וְקוּטִי הִזְכִּירוּ לָרֹב,

וּסְניַאטִין־זַלּוּצֶ’ה כִּכְרַךְ בֵּין כְּרַכִּים;

וְאַף זַלֶּשְׁצִ’יקִי – כַּמָּה זֶה קָרוֹב! –

וְאַתְּ רַק, וְאַתְּ רַק הוּשַׁבְתְּ מַחְשַׁכִּים.

וְגַם בַּמַּפָּה הַגְּדוֹלָה הַמַּדְפִּיס

שָׁכַח – לְהַכְעִיס! – בִּנְקֻדָּה לְצַיְּנֵךְ;

כְּאִלּוּ הָיִית מִין עֲיֶרֶת־שֶׁל־כִּיס,

כְּאִלּוּ בִּכְלָל בָּעוֹלָם אַתְּ אֵינֵךְ!

וְאַתְּ הֵן יֶשְׁנֵךְ וְחַיָּה בִּלְבָבִי

וְאִם לִפְרָקִים אֶת לִבִּי בָּךְ אָגִיס;

וּבָךְ מְצַפִּים לְאִגֶּרֶת – אָבִי,

הָאָח, הַגִּיסָה, הָאָחוֹת וְהַגִּיס.

וּבָךְ בֵּית אָבִי הָרָעוּעַ עוֹמֵד

וְעֵץ הַשִּׁטָּה בַּגִּנָּה שָׁם מוֹרִיק;

בְּאֵר בֶּחָצֵר וְהַדְּלִי בָּהּ יוֹרֵד,

סוֹבֵב הַגַּלְגַּל וְשׁוֹרֵק בַּחֲרִיק…

וְזֶה הַחֲרִיק הָעוֹלֶה מִן הַבְּאֵר

זָכוֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עֲדֵי יוֹם מוֹתִי!

וְאִם כִּי – נִתְּנָה הָאֱמֶת לֵאָמֵר –

הָיָה מְעוֹרֵר אֶת הַיֶּלֶד (אוֹתִי).

נֵעוֹר – הוּא רוֹאֶה אֶת יְרַק הַשִּׁטָּה

מִבַּעַד חַלּוֹן הַמִּזְרָח הָרָחָב,

וְשֶׁמֶשׁ רַכָּה שֶׁל שַׁחְרִית מַבִּיטָה

בִּצְחוֹק שֶׁל תִּינוֹק בֵּין עָנָף לְעָנָף…

יַלְדוּת הִיא מוֹלֶדֶת! וְאֵין כָּל הֶבְדֵּל

הֵיכָן רְאִינוּהָ, אִם כָּאן וְאִם שָׁם;

וְהִיא הַגַּרְעִין לַמֶּרְחָב הַגָּדֵל

וְהִיא נְקֻדַּת טַבּוּרוֹ שֶׁל עוֹלָם.

לָכֵן גַּם אֵין פֶּלֶא – נֹאמַר בְּגָלוּי –

שֶׁאָנוּ כֻּלָּנוּ – וְלָמָּה נַכְחִיד? –

נוֹשְׂאִים בְּלִבֵּנוּ בְּחֶדֶר חָבוּי

אֶת עִיר יַלְדוּתֵנוּ תָּמִיד וְתָמִיד!

תָּמִיד וְתָמִיד… כִּי הִיא הַתַּחְנָה

מִמֶּנָּה יָצָא מַסָּעֵנוּ רִאשׁוֹן,

וּשְׁמָהּ יִתְנוֹסֵס בְּתַחְנָה אַחְרוֹנָה,

בְּיוֹם נְסַיֵּם הַמַּסָּע הָאַחְרוֹן…

אִישׁ אִישׁ לְעִירוֹ – וַאֲנִי לְעִירִי!

וְאִם גַּם אֵינֶנָּה לֹא וִילְנָא, לֹא בְּרוֹד –

יִחַדְתִּי מָקוֹם לָהּ בְּרֹאשׁ זֶה שִׁירִי

וְגַם בְּסוֹפוֹ בְּזִכְרָהּ לֹא אֶבְגּוֹד.

כִּי מָה אֶתְכַּחֵשׁ לָךְ וּמָה אֶתְבַּיֵּשׁ

בָּךְ, טְלוּסְט, עֲיָרָה זְעַרְעֶרֶת שֶׁלִּי,

וְעֵץ הַשִּׁטָּה בַּגִּנָּה בָּךְ רוֹעֵשׁ,

בְּאֵר בֶּחָצֵר וְיוֹרֵד בָּהּ הַדְּלִי – –

א    🔗

הָיוּ בְּעִירֵנוּ שְׁלשָׁה כְּלֵיזְמָרִים:

מֵאִיר, אַבְרָהָם וְשִׂמְחָה וְעוֹד גּוֹי;

הַגּוֹי – הַבַּטְנוֹן, אַבְרָהָם – הֶחָלִיל,

שִׂמְחָה – הַכִּנּוֹר הַשֵּׁנִי שֶׁלְּנוֹי.

מֵאִיר (הַגִּבּוֹר, אַחַר־כָּךְ קוֹמִיסָר,

יְהִי זֶה הַשֵּׁם מֵעַכְשָׁו לָךְ זָכוּר) –

הוּא הוּא הַכִּנּוֹר הָרִאשׁוֹן הַדּוֹבֵב,

הַצּוֹבֵט אֶת הַלֵּב בְּבִכְיוֹ הֶעָצוּר.

הָיוּ מְנַגְּנִים הַשְּׁלשָׁה עִם הַגּוֹי –

כִּנּוֹר, כִּנּוֹר־בּ' וּבַטְנוֹן וְחָלִיל –

בְּכָל חֲתוּנוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּעִיר

וְגַם בְּשִׂמְחוֹת הַגּוֹיִים לְהַבְדִּיל.

הָיוּ מְנַגְּנִים הַשְּׁלשָׁה רַק בִּלְבָד –

הַכַּנָּר, הַמְחַלֵּל וּמִשְׁנֵה־הַכַּנָּר –

בִּזְמַן שֶׁנִּגְּנוּ בִּסְעֻדָּה שֶׁל פּוּרִים

אוֹרָה וְשִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן וִיקָר.

הָיוּ מְנַגְּנִים רַק הַשְּׁנַיִם בִּלְבָד –

הַכִּנּוֹר הָרִאשׁוֹן וְעִמּוֹ הֶחָלִיל –

בִּזְמַן שֶׁנִּגְּנוּ בְּשִׂמְחַת הַתּוֹרָה

שִׂישׂוּ וְשִׂמְחוּ וְשִׂמְחוּ בְּגִיל.

הָיָה מְנַגֵּן הָאֶחָד רַק בִּלְבָד –

מֵאִיר מַרְגָּלִית (זֶה כִּנּוּי הַגִּבּוֹר) –

בִּזְמַן שֶׁהָיָה בְּמוֹצָאֵי יוֹם־כִּפּוּר

מְנַגֵּן כָּל־נִדְרֵי עַל הַ־G בַּכִּנּוֹר.

וְאַף־עַל־פִּי־כֵן, אַף־עַל־פִּי שֶׁנִּגֵּן

אֶחָד וְיָחִיד וּבְלִי שׁוּם לְוָי –

הָיִיתָ שׁוֹמֵעַ שְׁלִיחַ צִבּוּר

וְקוֹל הַקָּהָל הָעוֹנֶה לוֹ בַּחְשַׁאי.

הָיִיתָ שׁוֹמֵעַ מַמָּשׁ וּבְחוּשׁ –

תִּינוֹק שֶׁסָּרַח מְמָרֵק חֲטָאָיו,

וְהוּא מִתְרַפֵּס, מְבַקֵּשׁ רַחֲמִים,

אִיחֲרַטְנָא בְּהוֹן! – הוּא מַבְטִיחַ לָאָב.

הָיִיתָ שׁוֹמֵעַ נִגּוּן מִסִּינָי,

מֵאִיר וְשָׂמֵחַ כִּבְיוֹם נְתִינָה…

הָיָה מִן הַכְּאֵב וְהַבְּכִי וְהָרֹן

וּתְרוּעַת נִצָּחוֹן בְּאוֹתָהּ נְגִינָה.

ב    🔗

אוֹתָהּ הַשָּׁנָה לֹא נִגְּנוּ בָּעֲיָרָה

וְגַם לֹא הָיוּ חֲתוּנוֹת בַּכְּפָרִים.

רָעָב. מִלְחָמָה. הָעֵת עֵת צָרָה –

לְמִי, רַבּוֹתַי, דְּרוּשִׁים כְּלֵיזְמָרִים?

שִׂמְחָה – הוּא חַיָּט, אַבְרָהָם – הוּא גַלָּב,

הַגּוֹי גָּר בַּכְּפָר וּפָרָה לוֹ וָנִיר

וְגוֹי לְעוֹלָם לֹא יִגְוַע בְּרָעָב…

רָעֵב וְנָמֵק הָאֶחָד רַק – מֵאִיר!

מֵאִיר מַרְגָּלִית, הַזָּעִיר מִתָּמִיד,

עַכְשָׁו הִצְטַמֵּק כְּיָתֵד שֶׁל מֵיתָר;

אִשְׁתּוֹ הַגְּבוֹהָה – הִיא דָמְתָה לְקַשְׁתִּית,

גּוּפָהּ – הַשַּׁרְבִיט, צַמָּתָהּ – הַשֵּׂעָר.

כַּרְסֵי תְּאוֹמָיו הָרְעֵבִים הִתְנַפְּחוּ

כִּכְרֵסוֹ שֶׁל כִּנּוֹר הָרֵיקָה וּנְפוּחָה,

וּשְׁנֵי הַפִּיּוֹת זֶה מוּל זֶה הִתְיַפְּחוּ

כַּ־ f הַיְשָׁרָה וְהַ־ f הַהֲפוּכָה…

וּמִי זֶה יִזְכּוֹר אֶת מֵאִיר הַכְּלִיזְמָר

וְאִשְׁתּוֹ הָרָזָה וְאֶת שְׁנֵי תְּאוֹמָיו –

עֵת גַּם לַגְּבִירִים פַּת הַלֶּחֶם תֶּחְסָר

וּמֵאִיר לְבֵית־קְלֵינֶר חוֹשֵׁשׁ לְרָעָב?

מַה פֶּלֶא, אֵפוֹא, הוֹי קוֹרְאִי הַנָּעִים,

שֶׁמֵּאִיר מַרְגָּלִית הַזָּעֵף וְרָעֵב

הִתְחִיל מִתְעוֹרֵר לְמִשְׁמַע דִּבּוּרִים

עַל צָבָא הָאָדֹם הַהוֹלֵךְ וְקָרֵב…

מַה פֶּלֶא, אֵפוֹא, הוֹי קוֹרְאִי יַקִּירִי,

כִּי יוֹתֵר שֶׁנִּשְׁמַע מִקָּרוֹב קוֹל תּוֹתָח –

מֵאִיר מַרְגָּלִית, גִּבּוֹרוֹ שֶׁל שִׁירִי,

יוֹתֵר וְיוֹתֵר נִתְלַהֵב וְרָתַח:

"אָמְנָם מִלְחָמָה וּמַחְסוֹר וּכְדוֹמֶה –

אוּלָם אֵין שִׁוְיוֹן, אֵין שִׁוְיוֹן כָּל עִקָּר.

אֶצְלִי בְּבִטְנִי – כַּבַּטְנוֹן הַהוֹמֶה,

וּמֵאִיר לְבֵית־קְלֵינֶר מַצְפִּין הַכִּכָּר…

אֲנִי נְעָלַי קְרוּעוֹת וּבְלוּיוֹת,

מֵצִיץ הַמַּרְפֵּק מִתּוֹךְ חוֹר הַשַּׁרְווּל –

וְהֵן נְעָלִים עוֹד יֶשְׁנָן בַּחֲנֻיּוֹת

וּבַד וְאָרִיג חֲדָשִׁים מִן הַנּוּל…

– "לָכֵן – הִתְלוֹצֵץ בּוֹ אַחַד הַלֵּצִים –

בְּבוֹא הָאֲדֻמִּים מֵעֵבֶר הַנָּהָר,

תִּהְיֶה לָךְ שִׂמְלָה וְתִהְיֶה לְקָצִין,

כְּלוֹמַר, עוֹד תִּזְכֶּה וְתִהְיֶה קוֹמִיסָר!"

וּפֶלֶא עַל פֶּלֶא וּלְמַעְלָה מִזֶּה,

וְכִמְעַט לֹא תַּאֲמִין לִי, קוֹרְאִי הַיָּקָר;

אַךְ זוֹהִי עֻבְדָּה, לֹא דִמְיוֹן שֶׁל הוֹזֶה:

מֵאִיר מַרְגָּלִית נַעֲשָׂה קוֹמִיסָר!

עָבְרוּ רַק יָמִים מוּעָטִים מִן הַיּוֹם

שְׁבּוֹ הִתְלוֹצֵץ הַלֵּיצָן בְּמֵאִיר –

וּבֹקֶר אֶחָד הַצָּבָא הָאָדֹם

נִכְנַס וּפָרַשׂ שִׁלְטוֹנוֹ עַל הָעִיר.

נִכְנַס – וּמִיָּד נִתְכַּנֵּס הָרֶבְקוֹם

וְאֻרְגַּן הַמִּילִיץ, כִּמְפֹרָט לְהַלָּן:

זַלְמָן בֶּן־צִפּוֹר וּ“בָרוּךְ־הַמָּקוֹם”

וְאַיזִיק־מַזִּיק וְקַלְמָן הַבַּלָּן,

וְעוֹד אֲחָדִים, וְרֻבָּם בְּנֵי־בְּרִית, –

אֵינֶנִּי רוֹצֶה לְפָרֵשׁ בִּשְׁמוֹתָם, –

וְרֹאשׁ עַל כֻּלָּם – מֵאִיר מַרְגָּלִית,

נוֹשֵׂא הַמִּשְׂרָה וְנוֹשֵׂא הַחוֹתָם.

הָדוּר בִּלְבוּשׁוֹ, בְּפַרְוָה אֲדֻמָּה,

חָגוּר הָאֶקְדָּח לְצִדּוֹ הַיְמָנִי,

בָּעִיר הִתְהַלֵּךְ לוֹ כְּלֹא־מְאוּמָה

מֵאִיר מַרְגָּלִית – קוֹמִיסָר עִירוֹנִי!

וְכָאן, בִּתְחִלַּת הַמִּפְנֶה הֶחָדָשׁ,

אֶרְאֶה כְּחוֹבָה לְעַצְמִי לְהָעִיד:

מֵאִיר הַכְּלִיזְמָר הִתְנַהֵג כְּבַר־נַשׁ,

אִם־כִּי נַעֲשָׂה “קוֹמִיסָר מַרְגָּלִית”.

לֹא עָט לַשָּׁלָל, לֹא הֵצִיק לְאֶחָיו,

לֹא נָקַם אֶת נִקְמַת רְעָבוֹ בְּאָדָם:

שָׁמַר עַל אַנְשֵׁי הַמִּילִיץ חֲבֵרָיו, –

לֹא אֶחָד גַּם הִצִּיל וְשִׁחְרֵר מִיָּדָם.

מִלְּבַד הַפַּרְוָה וּפַרְוָה לְאִשְׁתּוֹ

לֹא נָטַל לְעַצְמוֹ גְדֻלָּה יְתֵרָה;

לֹא הִפִּיל חִתִּיתוֹ עַל אָדָם בְּגִשְׁתּוֹ,

לֹא פִּשְׁפֵּשׁ, לֹא בִּקֵּשׁ דִּקְדּוּקֵי עֲבֵרָה.

הֵבִיא רַק הַבַּיְתָה כָּל טוּב לִילָדָיו,

הֶאֱכִיל וְהִלְבִּישׁ – וּבְעַיִן יָפָה.

רַק פַּעַם, רַק פַּעַם חָטָא לֵאלֹהָיו –

חָטָא בִּדְבָרִים שֶׁהִפְטִיר בְּשָׂפָה.

ג    🔗

אוֹתָהּ הַשָּׁנָה, בְּיוֹם רֹאשׁ־הַשָּׁנָה,

בִּזְמַן הַהֶפְסֵק בֵּין שַׁחְרִית וּמוּסָף,

נִכְנַס אֶל בָּתֵּי הַתְּפִלָּה וְלַקְּלוֹיז

מִשְׁמַר הַ“מִּילִיץ” וְהֵבִיא עִמּוֹ צָו:

שֶׁכָּל הַגְּבָרִים יִתְכַּנְסוּ בַּכִּכָּר

לִשְׁמֹעַ נְאוּם הֶחָבֵר־הַמַּטִּיף

(אָדָם לֶהָבָה, מֵרָאשֵׁי הַצָּבָא,

מֵפִיק מַרְגָּלִיּוֹת מְאִירוֹת מִתּוֹךְ פִּיו).

יָצְאוּ לַכִּכָּר אֶל הַוִּיץ' מִן הַקְּלוֹיז

וּמִשְּׁאָר כָּל בָּתֵּי הַתְּפִלָּה שֶׁבָּעִיר –

צִוָּה הַמֵּלִיץ לַמִּילִיץ לֶאֱסוֹף

כָּל אִישׁ, מִזָּקֵן וְעַד נַעַר צָעִיר.

עָלָה הַמַּטִּיף עַל בָּמָה בַּמִּגְרָשׁ,

פָּתַח בְּרוּסִית נִמְרָצָה כַּיָּאוּת

(אַךְ לָנוּ מָה חֵפֶץ בַּלֹּעַז הַלָּז?

דַּיֵּנּו פַּתְשֶׁגֶן הַנְּאוּם בְּצַחוּת.

מוּבָן שֶׁאֶנְהַג כִּמְקֻבָּל בִּידֵי כָּל

הָרוֹצֶה וְנוֹטֵל וּמְתַרְגֵּם לְעִבְרִית;

עַל תֹּכֶן, מִשְׁקָל וְחָרוּז לֹא אָחוּס

וְגַם עַל חָסֵר וְיַתִּיר לֹא אַקְפִּיד):

"הַאֲזִינוּ אֵלַי, חֲבֵרִים יְקָרִים!

הַקְשִׁיבָה וּשְׁמָעָה, הָעָם הָעוֹבֵד!

הֵן אָנוּ לֹא בָּאנוּ בָּכֶם הִלָּחֵם –

הָלַכְנוּ לָכֶם אֶת הַחֹפֶשׁ לָתֵת!

הָלַכְנוּ אֶתְכֶם לְחַיִּים לְעוֹרֵר!

הָלַכְנוּ אֶתְכֶם לְעוֹלָם לְשַׁחְרֵר

      מֵהַבֻּרְגָּנִים, מֵהַקַפִּיטַלִיסְטִים,

      מֵהַסַּפְסָרִים וּמֵהַמּוֹנַרְכִיסְטִים!

הִטִּיף הַמַּטִּיף הַמֵּלִיץ הַמְפֹאָר,

הִרְשִׁיף נִיצוֹצִין וְחָצַב לֶהָבוֹת.

שָׁמְעוּ זְקֵנִים וְהֵנִיעוּ רָאשָׁם,

שָׁמְעוּ צְעִירִים – חֻמְּמוּ הַלְּבָבוֹת.

הִקְשִׁיבוּ הִקְשִׁיבוּ שָׁעָה וְיוֹתֵר,

הִגִּיעַ זְמַן תְּקִיעַת הַשּׁוֹפָר;

הִשְׁקִיפוּ נָשִׁים מֵעֶזְרַת הַנָּשִׁים:

בְּנִי כְּבָר חָזַר? בַּעֲלִי כְּבָר חָזַר?

רָאוּ הַנָּשִׁים: הַגְּבָרִים לֹא חָזְרוּ,

לֹא בָּנִים, לֹא בְּעָלִים, לֹא זָקֵן, לֹא צָעִיר.

אֲהוֹי וַאֲהָהּ! מִי יוֹדֵעַ אִם לֹא

הֶעֱמִידוּ כֻּלָּם שָׁם יַחְדָּו אֶל הַקִּיר!

אָמְרָה הָאַחַת: מִי יוֹדֵעַ, אֲבוֹי!

אָמְרָה חֲבֶרְתָּהּ: הוֹי לֹא טוֹב, הוֹי לֹא טוֹב!

פָּתְחוּ בִּתְחִנָּה וּבִבְכִי וּבְקִינָה,

שָׁפְכוּ דְמָעוֹת – וְכַמַּיִם לָרֹב.

עָבַר בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה מַרְגָּלִית

מְהֻדָּר בִּלְבוּשׁוֹ, בְּפַרְוָה אֲדֻמָּה,

שָׁמַע אֶת הַבְּכִי וְנִגַּשׁ אֶל הַקְּלוֹיז

וְקִשְׁקֵשׁ בַּשִּׁמְשָׁה: הַבְּכִיָּה עַל שׁוּם מָה?

הִפְנוּ הַנָּשִׁים פְּנֵיהֶן בּוֹכִיּוֹת

וְרָאוּ בַּחַלּוֹן: קוֹמִיסָר מַרְגָּלִית!

אָמְרוּ: מִשָּׁמַיִם מוֹשִׁיעַ נִשְׁלַח!

הוּא יֵלֵךְ וְיַצִּיל וִימַלֵּט וְיַפְלִיט!

יָצְאוּ, סוֹבְבוּהוּ, בִּקְשׁוּ תַּחְנוּנִים:

קוֹמִיסָר הַיָּקָר! הַצִּילָה, הוֹשַׁע!

עֲשֵׂה לְמַעֲנֵנוּ וּלְמַעַן הַטָּף –

הֲלֹא גַם לְךָ יְלָדִים וְאִשָּׁה!

אוֹתָהּ הַשָּׁעָה בְּיוֹם רֹאשׁ־הַשָּׁנָה

נִתְעוֹרֵר הַכְּלִיזְמָר בְּמֵאִיר קוֹמִיסָר,

חָמַד בְּלִבּוֹ לְשַׁטּוֹת בַּנָּשִׁים,

פָּתַח בְּנִגּוּן שֶׁל תְּחִנָּה וְאָמַר:

        בְּכֶינָה בְּכֶינָה, בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל,

        צְעַקְנָה: סְלַח־נָא וּמְחַל־נָא;

        בְּכֶינָה, צְעַקְנָה: הוֹשַׁעְנָא הָאֵל! –

        אַךְ גַּם הַדְּמָעוֹת לֹא תּוֹעַלְנָה!

מֵאִיר מַרְגָּלִית! וְכִי מִי זֶה הִגִּיד

שַׁעֲרֵי הַדְּמָעוֹת כִּי נִנְעָלוּ?

חַיֶּיךָ, מֵאִיר! יָבוֹא יוֹם וְתוֹקִיר

אֶת דִּמְעוֹת עֵינֵיהֶן שֶׁל הַלָּלוּ!

ד    🔗

הַאִם פֹּה הִכְרִיעוּ דִּמְעוֹת הַנָּשִׁים?

כִּי מַהֵר, מַה מַּהֵר וְנִמְהָר בָּא הַיּוֹם!

וְשׁוּב נִשְׁמְעוּ תּוֹתָחִים מַרְעִישִׁים

וְשָׁב וְנָסוֹג הַצָּבָא הָאָדֹם.

וְהוּא הַחַיָּל הַמַּטִּיף הַנִּלְהָב,

עוֹד צָעַק בָּרְחוֹב לְתֵבַת טֶלֶפוֹן:

Тлустэ горит кругом וְהוּא עָף –

זֶה הָיָה הַדִּבּוּר הָאָדֹם הָאַחְרוֹן.

הַשֶּׁמֶשׁ יָרַד מְאָדָּם וּבַלֵּיל

כָּל הָאֹפֶק סָבִיב הִתְלַהֵט וְיָקַד;

בַּבֹּקֶר נִכְנַס הַצָּבָא הַ“גּוֹאֵל” –

נִכְנַס וְתָפַס וְאָסַר וְשָׁפַט – –

הֵיכָן הַשִּׁחְרוּר וְהֵיכָן הָרֶבְקוֹם?

וְהֵיכָן הַמִּילִיץ, כִּמְפֹרָט לְהַלָּן:

זַלְמָן בֶּן־צִפּוֹר וּ“בָרוּךְ־הַמָּקוֹם”

וְאַיזִיק־מַזִּיק וְקַלְמָן הַבַּלָּן,

וְעוֹד אֲחָדִים, וְרֻבָּם בְּנֵי־בְּרִית,

שֶׁאֵינֶנִּי רוֹצֶה לְפָרֵשׁ בִּשְׁמוֹתָם?

אַיֶּכָּה אַיֶּכָּה, מֵאִיר מַרְגָּלִית?

הֲדָמִיתָ לָהֶם וַתִּבְרַח כְּמוֹתָם?

אֶחָד נִתְחַבֵּא בִּמְאוּרַת עֲטַלֵּף

וְשֵׁנִי נִתְכַּנֵּס בְּחוֹרוֹ שֶׁל עַכְבָּר,

וְזֶה בַּעֲלִיָּה וְאַחֵר בְּמַרְתֵּף…

אֶחָד רַק נִשְׁאַר – הוּא מֵאִיר הַכְּלִיזְמָר.

הָדוּר בִּלְבוּשׁוֹ, בְּפַרְוָה אֲדֻמָּה,

וְאַךְ לֹא חָגוּר לְצִדּוֹ הָאֶקְדָּח,

בָּעִיר הִתְהַלֵּךְ לוֹ, כְּלֹא־מְאוּמָה –

וּמִיָּד בְּאֶסְקוֹרְטָא לְצ’וֹרטקוּב נִשְׁלַח.

בְּצ’וֹרטקוּב בַּסֹּהַר עָמַד מַרְגָּלִית

וְהִבִּיט מִבֵּינוֹת הַסְּרִיגִים אֶל הַשּׁוּק,

רָאָה בְּשׁוּרָה יְשָׁרָה בְּתַכְלִית

חוֹפְרִים שָׁם בּוֹרוֹת – כִּקְבָרִים בְּדִיּוּק…

רָאָה נוֹעֲצִים שָׁם לְיַד הַבּוֹרוֹת

קוֹרוֹת גְּבוֹהוֹת וְתוֹקְעִים בָּן וָוִים,

קוֹשְׁרִים חֲבָלִים וְעוֹשִׂים “עֲנִיבוֹת”,

הַדּוֹמוֹת לְמַפְתֵּחַ בְּרֹאשׁ הַתָּוִים…

הִרְגִּישׁ מַרְגָּלִית מִין מַחְנָק בַּצַּוָּאר…

פִּתְאוֹם נִתְחַוֵּר לוֹ וְהוּא כְּבָר הֵבִין:

הַפַּעַם פֵּרוּשׁ הַמַּפְתֵּחַ הוּא – גְּמָר,

הַפַּעַם פֵּרוּשׁ הַמַּפְתֵּחַ הוּא – Fin.

אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ עַל מַה הוּא חָשַׁב,

כָּל מַה שֶׁאֶכְתֹּב אֲנִי רַק מְשַׁעֵר

(כַּמָּה פְּעָמִים שְׁאַלְתִּיו – אַךְ לַשָּׁוְא,

תָּמִיד הִתְחַמֵּק, לֹא רָצָה לְסַפֵּר).

אֶפְשָׁר שֶׁהִרְהֵר אָז בִּשְׁנֵי תְּאוֹמָיו –

מֵעִיד אֲנִי בּוֹ שֶׁמְּאֹד אֲהָבָם;

חָשַׁב: הֵם יָשׁוּבוּ לִבְכּוֹת מֵרָעָב –

אַךְ פַּעַם הִצְלַחְתִּי לִשְׁבּוֹר רְעָבָם.

אֶפְשָׁר שֶׁהִרְהֵר בְּאִשְׁתּוֹ הַגְּבוֹהָה –

מֵעִיד אֲנִי בּוֹ שֶׁאָהַב גַּם אוֹתָהּ;

חָשַׁב: מָה אַגִּיד לָהּ מָחָר בְּבוֹאָהּ?

וְאוּלַי לֹא אֶזְכֶּה עוֹד בִּכְלָל לִרְאוֹתָהּ?

אֶפְשָׁר שֶׁהָיָה מְהַרְהֵר בַּכִּנּוֹר,

זֶה הַכְּלִי הַיָּקָר הַבָּהִיר־הַמַּזְהִיר,

שֶׁאֵין כְּמוֹתוֹ בִּצְלִילוֹ הַטָּהוֹר,

שֶׁכָּךְ שְׁמָרוֹ וְהָיָה בּוֹ זָהִיר…

וְאִילוּ הָיָה עִמּוֹ כָּאן כִּנּוֹרוֹ

הָיָה מְנַגֵּן מַשֶּׁהוּ מְלַבֵּב,

נִגּוּן שֶׁל אָדָם הָרוֹאֶה אֶת בּוֹרוֹ,

נִגּוּן מְזַכֵּךְ, מְטַהֵר אֶת הַלֵּב…

כְּגוֹן הַנִּגּוּן שֶׁל הֶמְיַת תַּמְרוּרִים

בִּזְמַן הוֹשָׁבַת הַכַּלָּה לַכִּסֵּא…

אוּלָם, הֵן מָחָר עֶרֶב יוֹם־כִּפּוּרִים –

כַּמָּה הָיָה טוֹב לְנַגֵּן כָּל־נִדְרֵי!

כַּמָּה הָיָה טוֹב לְנַגֵּן, לְנַגֵּן,

אֶחָד וְיָחִיד וּבְלִי שׁוּם לְוָי,

לִשְׁפּוֹךְ אֶת הַלֵּב, לְרוֹקֵן, לְרוֹקֵן,

לְנַגֵּן וְלָמוּת בִּנְגִינָה בַּחֲשַׁאי…

ה    🔗

עַכְשָׁו, הַקּוֹרֵא, נַעֲזֹב אֶת מֵאִיר

בְּצ’וֹרטקוּב בַּסֹּהַר חָלוּם בַּהִרְהוּר,

נֵלְכָה וְנָשׁוּבָה עַד טְלוּסְטֶה־הָעִיר –

נַגִּיעַ לְשָׁם עֶרֶב יוֹם־הַכִּפּוּר.

אָמְנָם מָה חֲבָל וַחֲבָל, הַגִּבּוֹר,

שֶׁאֵין בִּרְשׁוּתְךָ גַם אַתָּה בִּקְפִיצָה

יַחְדָּו עִם קוֹרְאִי וְעִמִּי לַעֲבֹר

בִּטְלוּסְטֶה־הָעִיר מִקִּצָּהּ אֶל קִצָּהּ,

לָסוּר לַבָּתִּים, לְבָתֵּי הַתְּפִלָּה –

הָיִיתָ רוֹאֶה מַחֲזוֹת מְנַחֲמִים:

נָשִׁים מוֹסִיפוֹת לְחַיֶּיךָ פְּתִילָה

בְּנֵר־הַחַיִּים וּמְבַקְשׁוֹת רַחֲמִים.

הַקְשֵׁב, הֵן אוֹמְרוֹת: הָאֵל בַּמְּרוֹמִים!

הַצֵּל אֶת מֵאִיר הַכְּלִיזְמָר מִתְּלִיָּה,

וְאַל תַּעֲשֶׂה תּוֹלָעָיו יְתוֹמִים! –

וְהֵן נֶאֱנָחוֹת וְעֵינָן בּוֹכִיָּה…

        בְּכֶינָה, בְּכֶינָה, בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל,

        בַּקֵּשְׁנָה: סְלַח־נָא וּמְחַל־נָא;

        בְּכֶינָה, בַּקֵּשְׁנָה: הוֹשַע־נָא הָאֵל! –

        אוּלַי הַדְּמָעוֹת עוֹד תּוֹעַלְנָה!

מֵאִיר מַרְגָּלִית! וְכִי מִי זֶה הִגִּיד

שַׁעֲרֵי הַדְּמָעוֹת כִּי נִנְעָלוּ?

עוֹד יֵשׁ הַצָּלָה בִּזְכוּתָהּ שֶׁל תְּפִלָּה

וּבִזְכוּת דִּמְעָתָן שֶׁל הַלָּלוּ!

 

ו    🔗

נָשִׁים הֵן נָשִׁים וְכֹחָן בִּתְפִלָּה.

אוּלָם הַגְּבָרִים – הֵם עוֹשִׂים מַעֲשֶׂה;

הִנֵּה הֵם הוֹלְכִים, מֵרָאשֵׁי הַקְּהִלָּה

(אָבִי יַקִּירִי, גַּם אוֹתְךָ בָּם אֶחְזֶה.

אֶרְאֶה כְּהַיּוֹם אֶת גִּלְיוֹן הַנְּיָר

וְאֶת קֶסֶת הַדְּיוֹ וְהָעֵט הַמֻּחְלָד

רוֹעֲדִים בְּיָדֶיךָ, אָבִי הַיָּקָר,

וְזֶה הַמַּחְזֶה לֹא אֶשְׁכַּח עוֹד לָעַד!)

נֶחְפָּז מַהֲלָכָם מִן הַכֹּמֶר לָרַב,

מִשְּׂרָרָה לִשְׂרָרָה, מֵחָשׁוּב לְחָשׁוּב,

וְהֵם מַחְתִּימִים בְּחוֹתָם וּבִכְתָב

נוּסַח בַּקָּשָׁה… וְהָיָה בּוֹ כָּתוּב:

"הֱיוֹת וַאֲנָן הַחֲתוּמִים לְמַטָּן

מִכָּל הָעֵדוֹת נְכוֹנִים לְהָעִיד

כְּאֶלֶף עֵדִים שֶׁכֻּלָּנוּ יוֹדְעִים

אֶת מֵאִיר מוּזִיקַנְט הַמְכֻנֶּה מַרְגָּלִית

שֶׁהוּא אִישׁ יָשָׁר, בַּר־מִדּוֹת וּמוּסָר,

אָהוּב לַמָּקוֹם וְחָבִיב לַבְּרִיּוֹת,

וּבִימֵי הַשִּׁלְטוֹן שֶׁל מֶמְשֶׁלֶת זָדוֹן

נִבְחַר בְּמִקְרֶה קוֹמִיסָר כָּאן לִהְיוֹת,

וְאַף כִּי גַם אָז לֹא עָשַׁק, לֹא חָמַס,

מֵחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ מִתּוֹשָׁב לֹא לָקַח,

וּלְהֶפֶךְ, שָׁמַר, בִּהְיוֹתוֹ קוֹמִיסָר,

מִשְּׁלֹט בְּעִירֵנוּ צָעִיר וּפִרְחָח.

וְזֹאת לְעֵדוּת, כִּי בְּבוֹא יוֹם הַפְּדוּת

הוּא לֹא הִתְחַמֵּק, לֹא בָּרַח כִּמְנֻוָּל,

בָּרְחוֹב הִתְהַלָּךְ, כְּאַחַד הָאֶזְרָח –

וְכַךְ נֶאֱסַר וּלְצ’וֹרטקוּב הוּבַל.

וּבָאנוּ אֲנָן הַחֲתוּמִים לְמַטָּן

לִפְנֵי מַעֲלַת הַשִּׁלְטוֹן הַנֶּאְדָּר

לִשְׁטֹחַ תְּחִנָּה: תִּנָּתֵן חֲנִינָה

לָאָדָם הַנָּקִי מַרְגָּלִית הַכְּלִיזְמָר,

צִדְקוֹ יִגָּלֶה, וְאַל יִתָּלֶה

עִם כָּל הַנְּדוֹנִים לְמִיתָה בִּתְלִיָּה –

לְמַעַן הַחֲתוּמִים וּלְמַעַן הָעִיר

וּלְמַעַן טַפּוֹ וְאִשְׁתּוֹ הָעֲנִיָּה".

 

ז    🔗

רְאֵה, הַקּוֹרֵא, הַפָּרָשׁ הַלָּזֶה

הַדּוֹהֵר עַל הַסּוּס כְּנִשָּׂא עַל כָּנָף!

בַּדֶּרֶךְ לְצ’וֹרטקוּב הוּא טָס לְהַצִּיל

לָאִשָּׁה הַמְפַרְנֵס, לַתְּאוֹמִים – אֶת הָאָב.

בַּיָּד הָאַחַת אֶת הָרֶסֶן יַחֲזִיק,

בְּיָדוֹ הָאַחֶרֶת – כְּתָב הַבַּקָּשָׁה…

– נְחֵה, אֱלֹהִים, הַפָּרָשׁ בְּדַרְכּוֹ.

תֵּן כֹּחַ לַסּוּס בַּמְּרוּצָה הַקָּשָׁה!

שְׁמוֹר הַשָּׁלִיחַ שֶׁלֹּא יִכָּשֵׁל,

שֶׁלֹּא יְאַחֵר וְיָבוֹא בַּמּוֹעֵד;

הֱיֵה עִמָּדוֹ בְּמָסְרוֹ אֶת הַכְּתָב

וְתֵן מֵרַחֲמֶיךָ בְּלֵב הַמְפַקֵּד!

 

ח    🔗

בְּצ’וֹרטקוּב שׁוֹקֵק הֶהָמוֹן שֶׁבַּשּׁוּק.

הִנֵּה הַנְּדוֹנִים – וּבָהֶם מַרְגָּלִית –

אִישׁ אִישׁ וְעֵצוֹ, אִישׁ אִישׁ וּבוֹרוֹ

בְּשׁוּרָה אֲרֻכָּה יְשָׁרָה בְּתַכְלִית…

בַּדֶּרֶךְ לְצ’וֹרטקוּב דּוֹהֵר עוֹד הָרָץ,

בּוֹעֵט בְּסוּסוֹ וְהוּא טָס, וְהוּא טָס.

אַךְ עַד שֶׁיַּגִּיעַ לָעִיר וְלַשּׁוּק –

יִשְׁלֹט שָׁם הַמָּוֶת וָשֶׁקֶט וָהָס…

אֵינֶנִּי רוֹצֶה לְתָאֵר הַמַּחְזֶה,

אֵינֶנִּי רוֹצֶה לְהַרְבּוֹת בִּפְרָטִים;

אַשְׁרֵי לֹא רָאָה הַמַּרְאֶה הַנּוֹרָא! –

עַל כֵּן גַּם יִהְיוּ דְבָרַי מְעַטִּים:

תָּלוּ – וְאֵינֶנִּי יוֹדֵעַ כַּמָּה,

אַךְ קָרוֹב לְוַדַּאי שֶׁרֻבָּם בְּנֵי־בְּרִית…

וְהוּא, גִּבּוֹרוֹ שֶׁל שִׁירִי הַלָּזֶה,

מֵאִיר הַכְּלִיזְמָר, קוֹמִיסָר מַרְגָּלִית?

הֲבָא בִּזְמַנּוֹ הַפָּרָשׁ הַדּוֹהֵר?

הֲהֵבִיא בְּעִתּוֹ לַמְפַקֵּד אֶת הַכְּתָב?

אוּלַי בְּדַקָּה רַק אֵחֵר הַמּוֹעֵד

וְדַהֲרַת־דַּהֲרַת הָאַבִּיר רַק לַשָּׁוְא?

אוּלַי לֹא אֵחֵר וּמָסַר, וְאוּלָם

עָשָׂה הַמְפַקֵּד לְבָבוֹ חַלָּמִישׁ?

יָדַעְתִּי יָדַעְתִּי, קוֹרְאִי הַיָּקָר,

לְבָבְךָ הֶחָרֵד, לְבָבְךָ הָרָגִישׁ!

לָכֵן גַּם יָכֹלְתִּי בָּזֶה לְסַיֵּם

בְּחָרוּז מִלְּעֵילִי, כְּיָאֶה בְּבַּלָּדָה:

מֵאִיר קוֹמִיסָר, “עֲנִיבָה” עַל צַוָּאר –

גְּוִיָּתוֹ הַקְּטַנָּה עַל הָעֵץ הִתְנַדְנָדָה…

אַךְ מָה אֲבַלֵּד וַאֲמוֹתֵת בְּשִׁירִי –

לֹא בִּלֵּד לֹא מוֹתֵת בְּחַסְדּוֹ אֱלֹהִים!

יָפָה הַבַּלָּדָה וְטוֹב הַדִּמְיוֹן –

יָפִים וְטוֹבִים מִשְּׁנֵיהֶם הַחַיִּים!

 

ט    🔗

הָיוּ בְּעִירֵנוּ שְׁלשָׁה כְּלֵיזְמָרִים –

מֵאִיר וְשִׂמְחָה, אַבְרָהָם וְעוֹד גּוֹי;

הַגּוֹי – הַבַּטְנוֹן, אַבְרָהָם – הֶחָלִיל,

שִׂמְחָה – הַכִּנּוֹר הַשֵּׁנִי שֶׁלְּנוֹי.

מֵאִיר – הַכִּנּוֹר הָרִאשׁוֹן הַדּוֹבֵב,

הַצּוֹבֵט אֶת הַלֵּב בְּבִכְיוֹ הֶעָצוּר –

אֶפְשָׁר שֶׁיָּמוּת בִּתְלִיָּה עַל הָעֵץ

בְּצ’וֹרטקוּב בַּשּׁוּק עֶרֶב יוֹם־הַכִּפּוּר?

וּמִי יְנַגֵּן בְּשִׂמְחוֹת יִשְׂרָאֵל

וְגַם בְּשִׂמְחוֹת הַגּוֹיִים לְהַבְדִּיל?

וּבְלִי כִּנּוֹרוֹ שֶׁל מֵאִיר מַרְגָּלִית

מַה כֹּחָם שֶׁל בַּטְנוֹן, כִּנּוֹר־בּ' וְחָלִיל?

וּבְלִי כִּנּוֹרוֹ שֶׁל מֵאִיר מַרְגָּלִית

וְיָדוֹ הַקְּטַנָּה, הַזְּרִיזָה־הַקַּלָּה –

מִנַּיִן מָזוֹן לְפִיּוֹת תְּאוֹמָיו

וּמִנַּיִן מָזוֹן לְאִשְׁתּוֹ הַדַּלָּה?

עַל־כֵּן לֹא הוּמַת וְעַל־כֵּן לֹא נִתְלָה

מֵאִיר גִּבּוֹרֵנוּ בְּצ’וֹרטקוּב בַּשּׁוּק;

עַל־כֵּן לֹא נִכְשַׁל הַפָּרָשׁ בְּדַרְכּוֹ,

לֹא אֵחֵר וְהוּא בָּא בְּדִיּוּק־בְּדִיּוּק

בִּזְמַן שֶׁנִּתְלָה הַקּוֹדֵם בַּשּׁוּרָה

וְהִגִּיעַ הַתּוֹר לְמֵאִיר הַכְּלִיזְמָר…

עַל־כֵּן לֹא הִקְשָׁה הַמְפַקֵּד לְבָבוֹ

וְצִוָּה לְהוֹרִיד “עֲנִיבָה” מִצַּוָּאר…

עַל־כֵּן וְעַל־כֵּן וּוַדַּאי רַק עַל־כֵּן

הוּבָא גִבּוֹרֵנוּ מִצ’וֹרטקוּב עַל סוּס

יָשָׁר לְבֵיתוֹ, לְאִשְׁתּוֹ, לִתְאוֹמָיו

לִפְנֵי תְּפִלַּת כָּל־נִדְרֵי בְּעִיר טְלוּסְט…

אֵינֶנִּי רוֹצֶה לְתָאֵר הַמַּחְזֶה,

אֵינֶנִּי רוֹצֶה לְהַרְבּוֹת בִּפְרָטִים;

אַשְׁרֵי שֶׁרָאָה הַמַּחְזֶה הַנִּלְבָּב! –

וְיִהְיוּ גַם בָּזֶה דְבָרַי מְעַטִּים:

בָּכוּ – וְאֵינֶנִּי יוֹדֵעַ מִמָּה:

מִשִּׂמְחָה? מִיָּגוֹן? מִשָּׂשׂוֹן? מִגִּילָה?

בָּכוּ – הַגִּבּוֹר, הָאִשָּׁה, הַתְּאוֹמִים,

וּבְנוֹת יִשְׂרָאֵל בְּבָתֵּי הַתְּפִלָּה…

        בְּכֶינָה, בְּכֶינָה, בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל,

        הוֹדֶינָה לָאֵל הַמּוֹשִׁיעַ;

        בְּכֶינָה, הוֹדֶינָה: אָבִינוּ הָאֵל,

        אַתָּה הַמַּשְׁפִּיל וּמַגְבִּיהַּ!

מֵאִיר מַרְגָּלִית! הֲתָשׁוּב וְתַגִּיד

שַׁעֲרֵי הַדְּמָעוֹת כִּי נִנְעָלוּ?

אָחִינוּ מֵאִיר! כַּמָּה יֵשׁ לְהוֹקִיר

דִּמְעוֹת עֵינֵיהֶן שֶׁל הַלָּלוּ!

 

י    🔗

אוֹתָהּ הַשָּׁנָה בִּתְפִלַּת כָּל־נִדְרֵי

כָּל־פֶּה וְכָל לֵב רִנְּנוּ תְּהִלָּה;

אוּלָם הַגִּבּוֹר – הוּא כְּאֶבֶן דָּמַם,

רַק עָמַד וְהִקְשִׁיב וְהִקְשִׁיב לַתְּפִלָּה…

אוֹתוֹ יוֹם־כִּפּוּר בַּתְּפִלּוֹת שֶׁל הַיּוֹם

כָּל עַיִן הָיְתָה בְּמֵאִיר מַרְגָּלִית –

אוּלָם הוּא יָשַׁב בְּפִנָּה כְּנָזוּף,

הֵלִיט אֶת פָּנָיו וְכָבַשׁ בַּטַּלִּית…

אוֹתָהּ הַשָּׁנָה בְּמוֹצָאֵי יוֹם־כִּפּוּר

כָּל אֹזֶן נָטְתָה לְמֵאִיר הַכְּלִיזְמָר:

הוּא קָם וְנֵעוֹר וְנָטַל הַכִּנּוֹר

וְנִגֵּן כָּל־נִדְרֵי עֲלֵי G הַמֵּיתָר!

אַשְׁרֵי הָאָזְנַיִם שָׁמְעוּ הַקּוֹלוֹת

הָעוֹלִים בִּבְכִיָּה, בְּהֶמְיָה, בְּרִנָּה;

אַשְׁרֵי הָעֵינַיִם רָאוּ אֶצְבָּעוֹת

רוֹעֲדוֹת וְרוֹקְדוֹת בְּאוֹתָהּ נְגִינָה!

וְאַף־עַל־פִּי־כֵן, אַף־עַל־פִּי שֶׁנִּגֵּן

מִתְּחִלָּה כְּתִינוֹק הַמְמָרֵק חֲטָאָיו

וְהוּא מִתְרַפֵּס, מְבַקֵּשׁ רַחֲמִים,

אִיחֲרַטְנָא בְּהוֹן! – הוּא מַבְטִיחַ לָאָב…

וְאַף־עַל־פִּי־כֵן, אַף־עַל־פִּי שֶׁנִּגֵּן

מִתְּחִלָּה כְּיָחִיד וּבְלִי שׁוּם לְוָי –

הָיָה לְבַסּוֹף כְּשָׁלִיחַ־צִבּוּר

וְשָׁמַע הַשּׁוֹמֵעַ נִגּוּן מִסִּינָי…

שָׁמַע הַשּׁוֹמֵעַ נִגּוּן מְלַבֵּב,

נִגּוּן שֶׁל אָדָם שֶׁרָאָה אֶת בּוֹרוֹ…

נִגּוּן שֶׁל אָדָם שֶׁתָּעָה וְחָטָא –

וְהֵאִיר לוֹ הַחֵטְא וְחָזַר לְאוֹרוֹ…

הָיָה מִן הַבְּכִי וְהַכְּאֵב וְהָרֹן

וּתְרוּעַת נִצָּחוֹן בְּאוֹתוֹ הַנִּגּוּן –

מֵאִיר הַכְּלִיזְמָר הַתּוֹעֶה, הַנָּזוּף,

חָזַר בִּתְשׁוּבָה וּמָצָא לוֹ תִּקּוּן!

 

חתימה    🔗

הוֹי טְלוּסְט, עֲיָרָה זְעַרְעֶרֶת שֶׁלִּי!

אֲבוֹי כִּי נֻתַּקְתְּ מֵעִמִּי לְעוֹלָם,

וְכָל בֵּית אָבִי שָׁם נִשְׁאַר, גַּם מִבְּלִי

אֵדַע אִם חַיִּים וּבְרִיאִים הֵם כֻּלָּם.

וּמִי נִתְמַנָּה שָׁם עַכְשָׁו קוֹמִיסָר?

הֲיָצִיק שָׁם הַרְבֵּה, אוֹ יָצִיק אַךְ מְעַט?

שָׁמַעְתִּי כִּי זֶה גִבּוֹרִי הַכְּלִיזְמָר

לִמְצוֹא אֶת לַחְמוֹ אַרְגֶנְטִינָה נָדַד.

וַדַּאי יִתְגַּעְגֵּעַ, אָחִינוּ מֵאִיר,

לָעִיר בָּהּ נִגֵּן אֶת מֵיטַב נִגּוּנָיו –

אוּלַי לוּ נִמְצָא עוֹד בִּטְלוּסְטֶה־הָעִיר

הָיָה מִתְמַנֶּה קוֹמִיסָר גַּם עַכְשָׁו.

וְאוּלַי יִתְגַּעְגֵּעַ לֹא עַל אֶקְדָּח,

לֹא עַל שִׁלְטוֹן וּפַרְוָה אֲדֻמָּה,

רַק כַּךְ, רַק עָלַיִךְ וְכָל אֲשֶׁר לָךְ,

הוֹי טְלוּסְט, עֲיָרָה קְטַנָּה, רְחוּמָה!

אוּלַי יִתְגַּעְגֵּעַ כָּמוֹנִי אֲנִי – –

קִוִּיתִי כִּי פַּעַם אָבוֹא עוֹד לְשָׁם;

קִוִּיתִי כִּי פַּעַם אֵרֵד בָּאֳנִי

בִּנְמַל תֵּל־אָבִיב, אֶחֱצֶה אֶת הַיָּם –

אֶסַּע בָּרַכֶּבֶת – מַהֵר, הַמַּסָּע! –

אָבוֹא אֶל אָבִי וְאוֹמַר לוֹ: שָׁלוֹם!

מֵאַנְתָּ לָבוֹא וְלִהְיוֹת לְמַשָּׂא –

וְקַמְתִּי וּבָאתִי אֵלֶיךָ הֲלוֹם –

זְכוֹר עֵת נִפְרַדְנוּ בְּסוֹף הַתַּרְצַ"ג,

נִשְׁאַרְתִּי חַיָּב נְשִׁיקָה לָךְ, אָבִי;

פִּתְאוֹם הַמַּשְׁרֵק אָז בָּאֶמְצַע שָׁרַק –

וּבָאתִי אוֹתָהּ נְשִׁיקָה לְהָבִיא – –

מִלְּבַד זֶה הֵבֵאתִי רִבִּית הַשָּׁנִים –

בָּנַי שֶׁנָּתַן אֱלֹהִים לִי בְּשָׁם;

וְגַם אֶת מַרְיַסְיָה, הִיא אֵם הַבָּנִים,

אוּלָם הִיא מִזְּמַן כְּבָר נִקְרֵאת רַק מִרְיָם.

אוֹמֵר לִי אָבִי: רְאוֹת פְּנֵיכֶם

פַּלֵּל לֹא פִּלַּלְתִּי, הוֹי בֶּן־זְקוּנַי.

עַתָּה, כִּי זָכִיתִי לִרְאוֹת אֶת כֻּלְכֶם,

יְהִי מְבֹרָךְ וּמְהֻלָּל אֲדֹנָי!

מִיָּד הַבְּשׂוֹרָה שֶׁפָּשְׁטָה מַזְעִיקָה

אַחִים וְגִיסוֹת, אֲחָיוֹת וְגִיסִים;

נְפִילָה עַל צַוָּאר, נְשִׁיקָה, חֲבִיקָה,

אֶגְלֵי הַדִּמְעָה נוֹצְצִים בָּרִיסִים – –

מָחָר, עִם צִפְצוּף צִפֳּרִים בַּשִּׁטָּה,

בִּזְרֹחַ חַמָּה בֵּין עָנָף לְעָנָף,

אָקוּם בַּחֲשַׁאי וְאֶטּוֹשׁ הַמִּטָּה

וְאֶל בֵּית־הַקְּבָרוֹת בַּשְּׁבִילִים אֶתְגַּנָּב.

אֵלֵךְ בֵּין קְבָרִים שְׁטוּפֵי נְהָרָה,

עַד אָבוֹא, לְקִבְרֵךְ הַכָּרוּי בַּמּוֹרָד – –

הוֹי טְלוּסְט, עֲיָרָה זְעִירָה וִיקָרָה,

אֲבוֹי כִּי נֻתַּקְתְּ מֵעִמִּי – וְלָעַד!

תל־אביב, חשון ת"ש