בָּרִאשׁוֹנָה –

כְּשֶׁנִפְקְחוּ רִאשׁוֹנָה שְׁנֵי עַפְעַפַּי,

וּמַבָּטִי, מַבַּט נֶשֶׁר צָעִיר,

הִמְרִיא לְמֶרְחַקִּים,

וְהִתְעַכֵּב רֶגַע קַל וְלִטֵּף כַּנְפֵי יוֹנָה,

וְנֶאֱחַז בִּסְבַךְ שֶׁל אִילָן, בְּעָלָיו הַיְרַקְרַקִּים,

בִּזְמִירָיו,

וּבְצִלְצוּלֵי שִׁירָיו –

עַל כָּל שׁוֹשָן שָׁהָה;

וְעוֹד טֶרֶם נִתְקַל מַבַּט עֵינַי בָּרָקִיעַ ­ –

הִתְלַכְּדוּ בִתְמִימוּת יֶלֶד כַּפַּי,

וּמָחֲאוּ, מָחֲאוּ אָז בִּתְמִימוּת יֶלֶד,

וּבְרָכָה כְבָר הִתְעַתְּדָה לָצֵאת מִבֵּין שְׂפָתַי,

וְאֶת מִי לְבָרֵךְ לֹא יָדַעְתִּי עוֹד –

יוֹם אָבִיב בָהִיר

צָלַח עַל הֶחָלֶד –

זֶה הָיָה מָתַי?

*

חֲלוֹם הָאָרֶץ נִגְלָה לִי וַיִתְפְּשֵׂנִי,

נִלְכַּדְתִּי בְרֶשֶׁת אוֹרִים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה;

וְאֶל הַשְׁחָקִים לֹא נָשָׂאתִי עֵינִי –

הַחַמָּה – הִיא הִשְׁקִיפָה אֵלַי מָטָּה,

הַכּוֹכָבִים – יָרְדוּ אֵלַי מִשְׁמֵי רָמָה,

וּכְרוּבִים רִחֲפוּ סְבִיבִי… וְשָׁמְעָה אָזְנִי מַשָּׁק

שֶׁל כַּנְפֵיהֶם קַלּוֹת… אֶחָד אוֹתִי נָשַׁק,

וְאֶחָד מִן הַכְּרוּבִים הִסְתַּתֵּר בִּמְעָרָתִי,

אֲשֶׁר חָפַרְתִּי לִי בַחוֹל לִזְבוּבֵי-קַיִץ,

לְפַרְפָּרִים מְרוּטֵי כָנָף וְלִרְמָשַׂי,

וּבִשְׁלוּלִיתִי נֶחְבָּא עִם כָּל שָׁרֶץ…

לֹא הָיָה אָז הָרֶוַח בֵּין הַשְׁחָקִים וְהָאָרֶץ,

לֹא הוּקַם עוֹד הַחַיִץ.

וּגְדוֹלָה חֶרְדַּת לִבִּי אָז וּגְדוֹלָה שִׂמְחָתִי –

זֶה הָיָה מָתַי?

וְאֶת הָאֱלֹהִים רָאִיתִי עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה,

כִּנְטוֹת הַיּוֹם, בְּמֶרְחַב שַׂדַּי,

שָׁם נִרְאָה לִי אֵל שַׁדַּי,

בֵּין הַקָּמָה,

כְּשֶׁהוּא דוֹלֵק אַחֲרֵי פַּרְפַּר כְּרָמִים:

הֶאָח! אֵין הַבּוֹרֵא יָכֹל לִתְפֹּשׂ אֶת יְצוּרוֹ;

הַמֹּחַ רוֹדֵף, רוֹדֵף אַחֲרֵי בֶן-סְעִפּוֹ,

שֶׁנִקְרַע מֶנּוֹ וְטָס בַּאֲוִיר עוֹלָם חָפְשִׁי…

הַלֵּב לֹא יָכֹל לִתְפֹּשׂ אֶת הִרְהוּרוֹ,

הִרְהוּר קַל שֶׁנִּתַּק מִתּוֹךְ חַדְרֵי לִבּוֹ –

וְעָף בַּאֲוִיר עוֹלָם חָפְשִׁי…

רַךְ וְקָלִיל זְבוּב-הַקַּיִץ, וְהוּא נִמְלָט וּמִתְרַחֵק,

וַאדֹנָי עוֹד דּוֹלֵק אַחֲרָיו, וַאדֹנָי מְצַחֵק…

אַךְ הִנֵּה, נִפְגַּע פַּרְפָּר זֶה, בְּצִפֹּרֶת קַלָּה,

וְנָשַׁק לָהּ וְהִתְחִיל לִבּוֹ לָהּ מְגַלֶּה,

עַל פְּנֵי הַקָּמָה – כִּי יָשְׁרָה הַצִּפֹּרֶת,

קַלַּת הַכְּנָפַיִם, הַצְּחַרְחֹרֶת,

בְּעֵינֵי בֶן הַפַּרְפָּר, וַיִקָּחֶנָּה לוֹ לְעֵזֶר –

וְעָמְדָה לוֹ עָרְמָתוֹ לֵאלֹהִים!…

בְּעוֹד שֶׁהֵמָּה מְלַחֲשִׁים אַהֲבָה,

חֲטָפָם אֲדֹנָי וְשָׂמָם עֲלֵי רֹאשׁוֹ,

וַיִּהְיוּ הֶחָתָן וְהַכַּלָֹה,

נֵזֶר,

נֵזֶר עַל תַֹלְתַּלֵּי אֱלֹהִים.

וְהָעוֹלָם בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וַאֲנִי בְתוֹךְ הַמִּקְדָּשׁ,

וְעֵינַי רוֹאוֹת, רוֹאוֹת אֶת כֹּהֲנוֹ, אֶת קְדוֹשׁוֹ,

וּבְרָכָה כְמוֹ הִתְעַתְּדָה לָצֵאת מִבֵּין שְׂפָתַי –

זֶה הָיָה מָתַי?

*

בְבֹקֶר בָּהִיר אֶחָד קָרַב אֵלַי רַבִּי,

אָחַז בִּקְצֵה יָדוֹ בְסַנְטְרִי הֶחָלַק,

וּבַיָּד הַשְׁנִיָּה טָפַח לִי עַל גַּבִּי –

וְאָנֹכִי טֶרֶם אֵדַע אִם מֵחֲמַת חִבָּה

רַבִּי עוֹשֶׂה כָּכָה. רַק לִבִּי, הוּא לִי נִבָּא:

יַמִּים שֶׁל מִשְׁפָּטִים וְגַם סִדְרַת בָּלָק…

הוֹי, מַה נִבָּא לִבִּי לִי, זֶה לִבִּי!

וְקָרַב אֵלַי רַבִּי וְאָמַר אֵלַי כָּכָה:

• הֲתֵדַע כִּי יֵשׁ “מוֹדֶה” עַל הָאָרֶץ, כִּי יֵש “בְּרָכָה”?

הֲתֵדַע בְּנִי, – כַּךְ סָח לִי, סָח לִי רַבִּי, –

מִי בָרָא ז­ֹהַר זֶה וְתֵבֵל רַבָּה?

יֵשׁ בַּשְׁחָקִים אֵל צָנוּעַ, אֵל מִסְתַֹּתֵּר,

הוּא, הוּא בְרָאָם… רַבּוֹת עָמְלוּ אִישִׁים,

רַבּוֹת חִטְּטוּ וְחָתְרוּ עַד שֶׁנּוֹדַע,

כִּי בַשְׁחָקִים יָגוּר… – שָא, תַּכְשִׁיטִי,

אֶת כַּפֶּיךָ וְעֵינֶיךָ לַשָׁמַיִם –

יַחַד אִתִּי,

כַּף אֶל כַּף! גַּם הָעֵינָיִם –

כַּךְ תַּכְשִׁיטִי;

עַכְשָׁו נֹאמַר בְּרָכָה, נֹאמַר מוֹדֶה –

מִתְפַּרְנֵס אֵל זֶה טָמִיר מִתִּשְׁבָּחוֹת,

אֱמֹר בְּנִי, מוֹדֶה, כָּל הַתְּהִלוֹת לו שַׁיָּכוֹת;

וְעַל הַזְכוּת הַזֹאת אֵין הוּא מְוַתֵּר…

*

וְאֶת הַצַּדִּיק אוֹהֵב שַׁדַּי יוֹתֵר –

מִן הַבֹּקֶר לוֹ הִתְפַּלֵל עַד הָעֶרֶב;

בַּלַּיְלָה רָאָה חֲלוֹם: הִתְנוֹפְפָה עָלָיו חֶרֶב…

וְעִם הַשַׁחַר קָם וְלֹא רָץ לְבֵית הַפּוֹתֵר!

וַחֲבִיבִים עַל אֵל שַׁדַּי גַּם כָּל בָּנָיו,

בַּעֲלֵי הַתְּשׁוּבָה,

עֲלֵיהֶם נָפַל רֶגַע פַּחַד חֲלוֹמָם,

הִתְנַעֲרוּ נִפְעָמִים מִתוֹךְ שְׁנָתָם טְרוּפָה,

וְרָצוּ לְבֵית הַפּוֹתֵר עִם הָנֵץ יוֹמָם,

וּבְעָמְדָם עַל מִפְתָּנוֹ – הִתְנֶחָמוּ,

וּבְטֶרֶם פִּתְרוֹן חֲלוֹמוֹתָם שָׁמְעוּ –

נִגְּשׁוּ אֶל הַפּוֹתֵר וְיָרְקוּ לוֹ בְפָנָיו…

וְיֵשׁ תִּקְוָה מֵאֵל שַׁדַּי גַּם לַחֲנֵפִים –

אַף-עַל-פִּי שְׁקּוֹלוֹתֵיהֶם צוֹרְמִים

קְצָת אֶת אָזְנָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא,

אַף-עַל-פִּי שֶׁתְּפִילּוֹתֵיהֶם עוֹלוֹת

מִלֵּבָב בִּלְתִּי נָקִי, מִנְּשָׁמָה בִלְתִּי זַכָּה –

אֵין בְּכַךְ כְּלוּם…

שֶׁלִּפְנֵי כִסֵּא שַׁדַּי נַחֲלֵי מַיִם זוֹרְמִים,

וּכְרוּבֵי רוּם

עוֹמְדִים בְּתוֹךְ הַמַּיִם עֲלֵי כֵפִים,

וּבוֹדְקִים אֶת הַצְּלִילִים וְאֶת הַקּוֹלוֹת;

וְכָל תְּפִלָּה פְגוּמָה וּמְלֻכְלֶכֶת

רוֹחֲצָה יַד הַכְּרוּבִים וּמְשַׁכְשֶׁכֶת,

עַד שֶׁנָּגְהָהּ חוֹזֵר לָהּ – וְזָרְחָה…

וְאָז – מַגִּישִׁים אוֹתָה לְרִבּוֹן הָעוֹלָמִים,

וְהוּא – אִם גַּם מַכִּיר הוּא עָלֶיהָ כְּתָמִים,

אִם גַּם צְלִילֵי קוֹלָהּ מְעַט צוֹרְמִים

אֶת אָזְנָיו – אַךְ מְקַבְּלָה הוּא בְגִילָה,

וּבוֹלֵעַ כְּבִכּוּרָה אֶת הַתְּפִלָּה…

וּרְאֵה נָא בְּנִי, נָתַתִּי לְפָנֶיךָ כַמָּה דְרָכִים –

כֻּלָּם עוֹלִים וְנִמְשָֹכִים,

יָשָׁר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא,

הֶחָבוּי שָׁם בִּשְׁחָקָיו –

בְּחַר לְךָ אֶחָד מִכָּל אֵלֶּה…

גַּם סִדּוּר לְךָ יִנָּתֵן, סִדּוּר-תְפִלּוֹת מּלֵא וְגָדוּשׁ,

וְגָדוֹל הוּא, וְאָרֹךְ הוּא,

סִדּוּר לְדוֹר דּוֹרִים,

סִדּוּר הַשֹּׁוֶה לְכָל נֶפֶש וּלְכָל לֵב!

כָּל הָרוֹצֶה יָבוֹא וְיִתְפַּלֵּל, יָדוּשׁ בוֹ גַם יָדוּשׁ,

עַד יִתְעַוֶּה פִיךָ מִנִּי כְאֵב,

שֶׁרַבִּים בּוֹ מִזְמוֹרִים,

כָּל מִזְמוֹר וְכָל מִזְמוֹר לְדַפָּיו וְלַחֲלָקָיו

וְאַתָּה אַל נָא תֵלֶא –

*

אָז בָּא הַקֵּץ לַחֲלוֹם הָאָרֶץ שֶׁחָלַמְתִּי,

קִבַּלְתִּי תוֹרַת רַבִּי הַחֲדָשָה

לְמוֹרָשָה –

עוֹדֶנִּי זוֹכֵר: תְּפִילָתִי הָרִאשׁוֹנָה

יָצְאָה מִשִּׂפְתוֹתַי לְקוּיָה וּמְשֻבָּשָׁה,

וּשְׁנָתִי נָדְדָה מֶנִּי; בַּחֲצִי הַלַּיְלָה

קַמְתִּי

וָאֶקְרַב אֶל חֲלוֹנִי,

וָאֶשָּׂא עֵינַי אֶל הַשְׁחָקִים –

כּוֹכָבִים קְטַנִּים רָמְזוּ לִי בְעֵינֵי בְרָקִים:

תְּפִלָּתְךָ, יֶלֶד תָּמִים, כְּבָר נִתְקַבְּלָה בִשְׁמֵי מַעְלָה…

אָז בָּא הַקֵּץ לַחֲלוֹם הָאָרֶץ שֶׁחָלַמְתִּי,

וְלֹא קָסְמוּ לִי עוֹד פִּרְחֵי הָאֲדָמָה,

שֶׁצָּצוּ וְרֻדִּים וְלַבְנוּנִים בֵּין עֲשָׂבִים,

חֲבוּיִים בְּצֵל שִׂיחִים, רַכִּים וְנָאוִים;

וּכְשֶׁנִרְמַס תַּחַת רַגְלַי אֶחָד מִן הַפְּרָחִים,

בִּצְדִיָּה וּבְלִי צְדִיָה, בְּלֶכְתִּי עַל אֵם דְּרָכִים –

לֹא דָוָה לִבִּי בִי, לֹא בָכְתָה בִי הַנְּשָׁמָה.

לֹא לִבְּבַנִי עוֹד נִיר נָאֶה וְאִילָן רַב-עֲנָפִים,

וּזְמִירָיו לֹא צָדוּניִ וִירַקְרַק חֵן שֶׁל טְרָפִים;

וְלֹא פָּתַחְתִּי עוֹד חַלוֹנִי לְכָל יוֹנָה יָפָה,

שֶׁהִתְלַבְּטָה עַל אֶשְׁנַבִּי בְּחַרְטֻמָּה וּבִכְנָפָהּ:

וּכְרוּבִים עוֹד לֹא רִחֲפוּ סְבִיבִי, נָדַמּוּ, נָשַׁמּוּ,

תַּמּוּ כָל הַכְּרוּבִים, מֵעַל פְּנֵי הָאָרֶץ תַּמּוּ…

וַאדֹנָי לֹא נִרְאָה לִי עוֹד בֵּין הַקָּמָה –

פָּסַק חֲלוֹם הָאָרֶץ, אָבְלָה, נָבְלָה הָאֲדָמָה!…

*

וְהִנְנִי חוֹלֵם חֲלוֹם הַשְׁחָקִים, חֲלוֹם מְרוֹמִים –

כָּל הַחֲלוֹמוֹת יָפִים, אִם גַּם אֵינָם דּוֹמִים…

אַל תִּרְאוּנִי, שֶׁפָּרַשְׁתִּי לְקֶרֶן זָוִית –

אֵין צֹרֶךְ לִי בְמֶרְחָב:

תְּנוּ חָבִית לִי וְאֶחֱלֹם בְּתוֹךְ חָבִית!

רַק יִהְיֶה נָא סִדּוּרִי

אִתִּי בְחָבִיתִי, אִתִּי בְתוֹךְ חוּרִי…

*

שׁוּר, אָחִי, שׁוּר:

הִנֵּה הוּא הַכּוֹכָב, שְׁבִיב דִּי-נוּר,

הַנּוֹפֵל מִשְׁמֵי מָעְלָה

אֶל חֵיק הַלָּיְלָה…

• אָדָם, מַה מִּלַּיְלָה? אָדָם מַה-מִּלֵיל?

• כּוֹכָב, מַה מִּשְּׁחָקִים, מַה-מִּשְּׁלוֹם אֵל?

• אַל תַּזְכֶּר-לִי אֶת שָׁמַי, מְתוּקִים פֹּה הָרְגָבִים…

לֹא אָשׁוּב עוֹד אֶל אַחַי, לֹא אָשׁוּב אֶל הַכּוֹכָבִים,

גַּם אַתָּה אֶת סִדּוּרְךָ עַל פִּי צְלוֹחִית צוֹר,

שָׂא עֵינֶיךָ לֵאלֹהִים וְכֹה לוֹ, כֹּה אֱמֹר:

הִשָׁאֵר, בְּרָב טוּבְךָ, בְּשָׁמֶיךָ גַּם לְהַבָּא,

אֲנַחְנוּ נאֹבַד גַּם בִּלְעָדֶיךָ, פֹה עַל אֶרֶץ רַבָּה;

לֹא נִהְיֶה כְּאֶרְאֶלִּים הָעֲיֵפִים וְהַנִּלְאִים

מִשַּׁבֵּחַ אֶת הַבּוֹרֵא, מֵאֱמֹר לוֹ תְהִלִּים:

בִּזָוִיּוֹת שִׂפְתוֹתֵיהֶם כְּבָר הַקֶּצֶף נִרְאָה –

וַעֲדַיִן הֵמָּה עוֹמְדִים עָלָיו וְאוֹמְרִים שִׁירָה:

כְּבָר לִבָּם כָּלָה בָם, וּפְנֵיהֶם – פְּנֵי אֲבֵלִים,

וְקוֹלוֹת תְּפִלוֹתֵיהֵם אֵינָם חֲדֵלִים!