(מזמורי יום־יום)

א.

הַפְּרָעוֹת הִתְחִילוּ בְאֶמְצַע הַיּוֹם,

קְהַל פּוֹרְעִים הִתְאַסֵּף הַשּׁוּקָה;

אַחַד הַבָּתִּים כְּבָר הָיָה לָבַז

וְאַחַד הַיְּהוּדִים כְּבָר הֻכָּה.

לֹא פִלְּלוּ לַצָּרָה יְהוּדֵי הַשּׁוּק,

לֹא יָכְלוּ לְשָׁעֲרָהּ קֹדֶם —

וְאִם תָּעוּ בְלֶכְתָּם הַגּוֹיִם — מַה יֵּשׁ?

זֶה דַרְכָּם, בִּמְחִילָה מִכְּבוֹדָם.

וְאִם הָיוּ פְנֵיהֶם לְהָבִים, פְּנֵי אֵשׁ,

וְעֵינַיִם כָּרֶצַח לָהֵמָּה,

וְצַעֲדָם אֵימָה… מַה יַּעֲשֶׂה גוֹי

וְלֹא יַפִּיל מִסָּבִיב לוֹ אֵימָה?

רֵיחַ הַיַּיִן וְרֵיחַ הַחֲזִיר —

אִם בָּאִים לְבַד וְאֶשָּׂאֵם;

אַךְ שְׁנֵיהֶם כִּי יִנְדְּפוּ יַחַד מִפֶּה —

נְבוֹכָה בִי רוּחִי, תִּפָּעֵם…

כְּמוֹ תְמוֹל וּכְמוֹ שִׁלְשֹׁם עָמְדוּ עַל יַד

שֻׁלְחֲנוֹתֵיהֶם הָרוֹכְלִים —

מוֹכְרֵי מַחֲלָצוֹת וְהֵם בְּלִי לְבוּשׁ,

מַאֲכִילִים, וְהֵם אֵינָם אוֹכְלִים.

הַדְּאָגָה מְקַנְּנָה עָמֹק בַּלֵּב,

הִיא גַם בָּעֵינַיִם יוֹשָׁבֶת,

בְּקִמְטֵי הַמֵּצַח, רוֹכֶבֶת עַל גָּב,

מִצֵּל כָּל אִצְטַבָּה אוֹרָבֶת.

הִיא הַדְּאָגָה: לַחְמֵנוּ הֶחָם —

אִם לֹא נִמְכְּרֶנּוּ, חָלִילָה,

אִם יָשׁוּב אִתָּנוּ הַבַּיְתָה הַיּוֹם —

וְלֹא תְהִי לָנוּ פַת לַאֲכִילָה.

מֵרֹב צָרוֹתֵיהֶם לֹא פִלְּלוּ בַשּׁוּק

לַצָּרָה הַבָּאָה וּקְרֵבָה —

חַנָּה מוֹכֶרֶת מְלוּחִים, הִיא תֵבְךְּ

וּתְתַנֶּה לִבְרַיְנָה כְאֵבָהּ:

"זֶה שָׁנָה וָחֵצִי עָלַי אִישִׁי מֵת, —

מֵת…בָּרוּךְ דַּיַּן דִּין אֱמֶת!

הַבַּיִת…וְהַתִּינוֹק…רָעָה כִי תַאת —

לַשְּׁנִיָּה וְלַשְּׁלִישִׁית גּוֹרֶמֶת!

הַבַּיִת…כְּלוֹמַר: לֹא בַיִת רַק חוֹר!

ד' עַל ד' — כְּמוֹ קָבֶר;

אַךְ בָּנַי שָׁם הָיוּ וְהָיָה שָׁם אוֹר,

לֹא אֵדַע שָׁם מַחְסוֹר כָּל דָּבָר…

גַּם עָתָּה…לְאַחַר שֶׁעָלָה בָאֵשׁ

הַבַּיִת עַל יוֹסֶלִּי קְטַנִּי —

אֵינֶנִּי מְטִיחָה כְלַפָּיו…לֹא, לֹא!

וְאִם לִבִּי, לֵב נוֹאָל, מְתַנֶּה…

אֵינֶנִּי נִרְגֶּנֶת, חָלִילָה וְחַס,

הַבּוֹרֵא בְוַדַּאי כַּךְ רָצָה…

וְלֹא צַר לִי עַל בֵּיתִי — אַךְ יַלְדִּי הַקָּט —

הוּא נִשְׂרַף וְלִבִּי לֹא יָצָא…

ב.

תָּאֲרִי לָךְ, בְּרַיְנָה, כִּמְדֻמֶּה, שֶׁנַּמְתִּי —

וּבֶאֱמֶת לֹא נַמְתִּי — הֵן תֵּדְעִי:

בְּאוֹתָהּ הַשָּׁנָה בְנִי עָמַד לַצָּבָא,

זֶה שָׁלוֹם, וְנִלְקַח לְאֵידִי…

נִלְקַח…לְאָן וְאֶל מִי? אֶל קְסַרְקְטִינוֹ

שֶׁל נִיקוֹלַי…אֵלִי, אֵלִי!

אֲנָשָׁיו זִכּוּנוּ בְקִישִׁינוֹב וְהוֹמֶל —

וּבְנֵךְ יֵלֵךְ, יַעֲבֹד בְּחֵילוֹ.

נִלְקַח…אֲהָהּ, בְּכָל אֲשֶׁר יָכֹלְנוּ

הִתְקוֹמַמְנוּ לָזֶה. מַה לֹּא יַעַשׂ

יְהוּדִי, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִשְׁמַע חֲרָפוֹת,

לֹא יִשְׂבַּע מַכְאוֹבִים וָכָעַס?…

הִסְתַּגֵּף בְּנִי שָׁלוֹם, כַּנָּהוּג: בְּמֶשֶׁךְ

הַחֹדֶשׁ לֹא נִכַּר הַפּוֹתֶה; —

אֲחָזַתְנִי פַלָּצוּת בְּקַחְתּוֹ כוֹס גְּדוֹלָה,

מְמַלְּאָה בְּחֹמֶץ וְשׁוֹתֶה.

הוּא שָׁתָה…וְהַחֹמֶץ הוּא בָא אֱלֵי קִרְבִּי!

בְּנֵי מֵעָי — הֵם לִחֲכוּ הַלֶּהָבָה…

אָנֹכִי בָאֵשׁ הֶעֱבַרְתִּי אֶת שָׁלוֹם —

וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַעֲבֹד בַּצָּבָא…

וְתָאֲרִי לָךְ: שָׁלוֹם לֹא הָיָה. הוּא שִׂחֵק,

עִם חֶבֶר “מִתְעַנִּים” בְּ’אָקָא;

אֲנִי לוֹ מְחַכָּה לְאוֹר נֵר וְנִרְדַּמְתִּי —

לְפֶתַע תְּעִירֵנִי צְעָקָה!

פָּקַחְתִּי אֶת עֵינַי: גֵּיהִנֹּם! הוֹי, יוֹסֵף!

נִתַּק דְּבַר־מַה בְּלִבָּתִי;

— הַצִּילוּ אֶת יַלְדִּי! וְהָאֵשׁ — הִיא אוֹכֶלֶת

צַעֲקָתִי וְרֻקִּי עַל שְׂפָתָי.

וּפִתְאֹם וָאֶשְׁמַע בְּכִי יֶלֶד בַּקָּהָל,

וָאֵדַע, כִּי יוֹסֶלִּי הוּצָא —

וָאֶחֱצֶה בְלַהַב שֶׁאָחַז בְּבִגְדִי

וּצְנִיפִי — וָאָנוּס הַחוּצָה.

וְאָמְנָם, תִּינוֹקִי הוּא הוּצָא. מְצָאתִיו

מֻטָּל בְּחֵיקָהּ שֶׁל שְׁכֵנָה,

וְצוֹעֵק — הוֹי, אֵלִי, מַדּוּעַ לֹא אָחֲזָה

הָאֵשׁ בִּי, בְּעוֹדִי יְשֵׁנָה?

עַד עוֹלָם לֹא אֶשְׁכַּח, בְּרַיְנָה, אֶת יַלְדִּי:

הוּא שָׁכַב בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת,

וְהַדְּמָעוֹת תִּזַּלְנָה, מִפִּיהוּ הַקָּטָן

הִתְפָּרְצוּ צְעָקוֹת אֲיֻמּוֹת.

יוֹסֶלִּי! פִּרְחִי! חֲתוּלִי! רֹאשׁ זָהָב! —

וּפָקַח אֶת עֵינָיו חֲכָמִי;

רָאַנִי וְהִתְחִיל מְפַרְפֵּר בְּגוּפוֹ.

לְקַחְתִּיו — וְקָפָא בִי דָמִי…

הַגְּוִיָּה הַקְּטַנָּה כְבָר הָיְתָה חֲרוּכָה,

כְּבָר עָבְרָה אֶת בְּשָׂרוֹ לֶהָבָה,

בַּאֲשֶׁר אֹחַז בְּיַלְדִּי לְחַבְּקוֹ,

שָׁמָה אֶצְבָּעִי נִתְחָבָה.

פִּרְפֵּר מֵעָצְמַת מַכְאוֹבִים, כֹּה סָפַק

בְּכַפָּיו הַקְּטַנּוֹת וּמָרַט

קְרָעִים מִבְּשָׂרוֹ, וּבְתִתִּי לוֹ אָנִי

אֶת פָּנַי — וְלֹא נָגַע וְלֹא שָׂרַט…

לֹא יֶלֶד זֶה הָיָה, כְּרוּב־שְׁחָקִים! וְהָלָךְ…

מָה אֹמַר לָךְ…אִם עוֹד בַּחַיִּים

חַיָּתִי, — זֶה אֵלִי, אֵל שַׁדַּי, יִסְּרַנִי,

כַּךְ נִגְזַר עָלַי בַּשָּׁמַיִם…

כְּשֶׁחָפְרוּ הַקֶּבֶר הַקָּטָן וְהוֹרִידוּ

אֶת יוֹסֶלִּי קְטַנִּי הֶחָרוּךְ,

שֶׁנּוֹלַד לִי בְאוֹתוֹ הַיּוֹם, שֶׁבּוֹ נִפְטַר

אִישִׁי, יְהִי זִכְרוֹ בָרוּךְ —

נָפַלְתִּי בִבְכִי מַר עַל קִבְרוֹ וָאֶקְרָא:

עֲלֵה, יַלְדִּי קְטַנִּי, אַל תִּירָא,

עֲלֵה וְהִתְדַּפֵּק עַל שַׁעֲרֵי גַן־עֵדֶן"

— פִּתְחוּ לִנְשָׁמָה זְעִירָה!

כֵּס זָהָב לְךָ מוּכָן, כְּרוּב קָטָן לְחָבֵר,

שָׁם תִּמְצָא עוֹלָמְךָ, בְּנִי קְטַנִּי,

וּשְׁאַל לְאָבִיךָ, וְאִם לֹא יַכִּירֶךָ,

לוֹ תַזְכִּיר אֶת אִמְּךָ, אֶת חַנָּה…

הוֹי, בְּרַיְנֶה’לִי, בְּרַיְנֶה, מְסַפְּרִים וּמְסַפְּרִים

וַעֲדַיִן לֹא סֻפְּרָה הַצָּרָה,

נַעֲנֶה וְנִסְגָּף בֶּן־אָדָם כָּל יָמָיו,

וְאֵין לַעֲוֹנוֹ כַפָּרָה…

“הִתְעַנּוֹת” — אִם גָּזַר אֵל שַׁדַּי אַחֶרֶת,

גַּם פְּרוּטָה לְקוּיָה לֹא שָׁוָה:

הִסְתַּגֵּף בְּנִי שָׁלוֹם לְלֹא כָל תּוֹעֶלֶת,

לֹא נִפְסַל בְּעָמְדוֹ לַצָּבָא…

בְּעַד הַחַלּוֹן הֵצַצְתִּי וְרָאִיתִי הָרוֹפֵא,

שֶׁאָחַז בְּגַבּוֹ וּמָשַׁךְ —

וּפִתְאֹם וְ“גוֹדְיֶן!”¹ חֵץ נִתְקַל בְּלִבִּי,

וְעוֹלָמִי הוּא בַעֲדִי חָשָׁךְ.

וּבְכֵן: שְׁנַיִם, בְּרַיְנָה, שְׁנֵי בָנִים לַמֹּלֶךְ,

בְּיוֹם אֶחָד…שְׁנֵי שְׁתִילֵי זֵיתִים;

זֶה אַחַר זֶה, יוֹם אֶחָד שִׁכַּלְתִּים:

זֶה לָאֵשׁ וְזֶה לַצָּבָא — שְׁנֵי מֵתִים…

כָּךְ, נִלְקַח בְּנִי שָׁלוֹם, אָנֹכִי יָדַעְתִּי,

כִּי כָל “הַפְּרוֹשֶׁנִיּוֹת”² אַךְ הָבֶל;

מֵת בֵּן לָךְ, זָקַנְתְּ, וְאֵין לָךְ מְפַרְנֵס —

לְכִי לֶחָנוּת וּקְנִי חָבֶל.

אֶלָא מַאי? חִישׁ מִשְׁתַּכְּחָה צָרָתוֹ שֶׁל אָדָם,

אִלְמָלֵא הִתְפָּרְצָה מִלְחָמָה,

וְנִרְגַּעְתִּי גַם אָנִי, הֵן לֹא חַיָּל אֶחָד

בְּנִי שָׁלוֹם עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה!

אַךְ זֹה הַמִּלְחָמָה!…לֹא תֵדְעִי לָךְ, בְּרַיְנָה?

אֵם עוֹמְדָה פֹה בֶטַח וּמְדַבְּרָה, —

וְשָׁם בְּנָהּ הָרַךְ מֻטָּל מֵת זֶה יוֹמַיִם,

וְאֵין סוֹפֵד עָלֶיהָ וּמְקַבְּרָהּ.

אֶתְמוֹל שָׁאַלְתִּי לְצָעִיר, שֶׁעָמַד

בְּבֵיתָהּ שֶׁל שְׁכֵנְתִּי וְקָרָא

בְּעִתּוֹן: עַל־דְּבַר הַמִּלְחָמָה, הָאַבְרֵךְ,

לֹא כָתוּב מְאוּם? מְאוּם לֹא קָרָה?…

"וְאִם קָרָה? אִם נֶהֶרְגוּ אַלְפַּיִם אֲנָשִׁים?

יֶנְטֶה מַה תּוּכַל לְהָבִין!…"

מָה אַתָּה אוֹמֵר, הוֹי, בָּחוּר, אַלְפַּיִם?

הֵן שָׁלוֹם שֶׁלִּי גַם הוּא “יָוָן!”

פָּנָיו שֶׁל זֶה אָדְמוּ, חָוְרוּ חֲלִיפוֹת,

נֶעְתְּקוּ מִלִּין מִפִּיהוּ —

לֹא יָדַע, שֶׁהִנְנִי נוֹגַעַת בַּדָּבָר,

לֹא יָדַע הָאַבְרֵךְ, שֶׁבְּנִי הוּא.

אֲהָהּ, מִן הַיּוֹם שֶׁבְּנִי נִשְׁלַח שָׁמָּה —

לִי נִדְמֶה: הָאֲנָשִׁים מִתְנַכְּלִים

לְכַסּוֹת מִמֶּנִּי אֶת הָאֱמֶת, בְּשָׁעָה

שֶׁהֵמָּה בְפָנַי מִסְתַּכְּלִים…

מִלְחָמָה זוּ לָמָּה?…לֹא אֵדַע! בְּוַדַּאי

זֶה נָחוּץ…אַךְ רְאִי־נָא שָׁם, בְּרַיְנָה,

כַּמָּה עֲרֵלִים…וְלֹא יוֹמָא־דְשׁוּקָא…

הַלְוַאי נִפְדֶּה — אֵל רַחֲמָן, הוֹשַׁע־נָא!

ג.

הַפְּרָעוֹת הִתְחִילוּ בְאֶמְצַע הַיּוֹם,

קְהַל פּוֹרְעִים הִתְאַסֵּף הַשּׁוּקָה;

אַחַד הַבָּתִּים כְּבָר הָיָה לָבַז

וְאַחַד הַיְּהוּדִים כְּבָר הֻכָּה.

הֻכָּה, שֶׁהָלַךְ לְתֻמּוֹ בַחוּץ,

מֵעַתָּה לֹא יֵלֵךְ לְתֻמּוֹ,

שֶׁבַע עֵינַיִם יֵט אֶל כָּל צַד

בְּלֶכְתּוֹ, בְּנוּמוֹ וּבְקוּמוֹ…

יְהוּדִי, שֶׁאֵין לוֹ עֵינַיִם בָּרֹאשׁ,

לֹא דַי שֶׁלֹא יֶחְכָּם, — לֹא יֶחִי!

וְאִם יִקְרֶה לוֹ נֵס, אִם יְחִי, אוּלָם אֵי

זְקַן הַיְּהוּדִי וְחֵלֶק הַלֶּחִי?

אַחַד הַיְהוּדִים…רַק אֶחָד, כֵּן, כֵּן…

וְאַחֲרָיו הַשֵּׁנִי וְהַשְּׁלִישִׁי.

אַךְ עַל הָרִאשׁוֹן צוֹעֲקִים וַי,

עַל יֶתֶר הַמֻכִּים מַחֲרִישִׁים…

בְּאַחַד הַבָּתִּים, בִּרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר,

הִתְפָּרְצוּ כְבָר אוֹרְחִים לֹא קְרוּאִים,

מְפַתִּים וּמְפֻתִּים מֵעִיר וּמִכְּפָר,

קְהַל נִבְזִים הִשְׂתָּעֲרוּ עַל בְּזוּיִם…

הַשְּׁמָשׁוֹת הֵן נֻפְּצוּ בְאַחַת וּבְעַד

הַחַלּוֹנוֹת הַשְּׁבוּרִים נִכְנָסוּ,

אֵת אֲשֶׁר לֹא יָכְלוּ לָשִׂים תּוֹךְ הַשַּׂק

שִׁבְּרוּ, עַל כֵּלִים לֹא חָסוּ.

בַּעַל הַבַּיִת לֹא הִסְפִּיק לָצֵאת

וְהֻכָּה…הָאִישׁ עַל חֲפָצָיו,

וְאוּלָם בַּשּׁוּק, שָׁם אֵין יוֹדְעִים עוֹד מְאוּם,

עַל הַשּׁוּק עוֹד לֹא יָצָא הַקָּצֶף.

הַשּׁוּק עַל יְהוּדָיו — טוֹב חֶלְקָם, מַה טּוֹב

שְׁרּוָיה עֲלֵיהֶם הַבְּרָכָה;

אָמְנָם מִישֶׁהוּ נֶאֱנַח, אַךְ נֶאֱנַח בְּלִי קוֹל,

כְּלוּם אַנְחַת חֲשָׁאִים אֲנָחָה?

הֵם יוֹשְׁבִים, הַחֲשָׁאִים…זֶה הֵרִים עַל

אֶת עֵינָיו: עֶזְרָתִי מֵאַיִן?

זֶה שְׂפָתָיו נָעוֹת: יִתְפַּלֵּל הָאִישׁ,

זֶה בִגְמָרָתוֹ מְעַיֵּן.

רַבָּנִים אִם רוֹכְלִים הֵם אֵלֶּה? רְאֵה,

מָה אֲצִילִים הַפָּנִים וְצַחִים…

אֵין לַבְדִּיל אֶצְלֵנוּ בֵין תַּגָּר לְרַב,

תַּגָּר וְרַב — הַיְנוּ הַךְ הֵם.

מִי מֵהֶם נֶאֱנָח? אֵין נֶאֱנָח מֵהֶם

אַף אֶחָד. כָּל זְמַן שֶׁהַחַמָּה

זוֹרַחַת, שׁוֹלַחַת לָהֶם קַרְנֵי אוֹר

וְיָנִיחַ לָהֶם עַל אֲדָמָה —

לֹא יֵאָנֵחַ יְהוּדִי בַשּׁוּק!…

זֶה נֶאֱנָח חֶרֶשׁ גּוֹרָלָם

הַמַּקְדִּים אֲנָחָה לַשֹּׁד…גּוֹרָל מָר!

יֵאָנַח בִּמְקוֹם שֶׁיִּגְאָלֵם…

מִי מֵהֶם נֶאֱנָח? לֹא נֶאֱנָח אִישׁ…

זֶה נֶאֱנָח חֶרֶשׁ גּוֹרָלָם,

גּוֹרָלוֹ שֶׁל עָם חֶרֶשׁ יֵבְךְּ: אֲהָהּ, עוֹד

הַיּוֹם גָּדוֹל — וּכְבָר נִטְּשׁוּ צְלָלִים.

ד.

בַּשּׁוּק שׁוֹפְכָה חַנָּה מְרִי־שִׂיחָהּ בְּאָזְנֵי

אֲחוֹתָהּ אֵלֶיהָ נִטְפָּלָה,

אַךְ בְּרַיְנָה לֹא תִשְׁמַע, הַגּוֹרָל לֹא לִבֵּב

גַּם אוֹתָהּ…שֶׁיֵּשׁ מִשֶּׁלָהּ לָהּ…

לֹא שָׁמְעָה, שֶׁיָּדְעָה אֶת לִבָּהּ שֶׁל חַנָּה,

יָדְעָה מִכְּבָר…וְכֹה אָמְרָה:

דְּאָגָה בַלֵּב תְּשִׂיחֶנָּה…הִמְתִּינָה,

הִמְתִּינָה לָהּ עַד אֲשֶׁר גָּמְרָה.

וְכַאֲשֶׁר גָּמְרָה, מִיָּד נִפְתַּח לִבָּהּ

וּמְקוֹר דְּבָרֶיהָ שֶׁל בְּרַיְנָה,

יְדוּעִים לְחַנָּה אַף הֵם…"חַנָּה סֶרְדְצֶה,

אֵינִי בָאָה עַל שׁוּם אָדָם בְּטַעֲנָה.

רַק חַיִּים’קִי, הוּא…" הִיא עוֹצְרָה בְרוּחָהּ

מִקַּלְּלוֹ…בְּנָהּ הוּא, טִפֵּחָה,

אַךְ כֶּבֶשׂ זֶה תָמִים וְרַךְ, אֵיכָה לָמַד

לְהִתְמַרְמֵר וּבְרַבִּים דְּרשׁ…אֵיכָה?

וְכִי חָסֵר מָה אֶצְלָהּ? אַף אָמְנָם הוּא עָבַד

כַּחֲמוֹר מַמָּשׁ בְּבֵית הַחֲרשֶׁת;

בְּעוֹד לַיְלָה הוּא קָם, שָׁב בָּעֶרֶב, וּשְׂכָרוֹ…

בְּעָלָיו — כְּלוּם יוֹדְעִים הֵם בּשֶׁת?…

רַק פַּעַם רָאַתְהוּ בְבֵית הַחֲרשֶׁת

לָקַחַת אֶת אָכְלוֹ אָז שָׁכָח —

הִיא קָרְאָה: כֹּה חִוֵּר הִנֶךָּ! וְהַזֵּעָה…

וְהוּא בָהּ הִסְתַּכֵּל וְגָחָךְ.

הוּא גָחַךְ…כְּלוּם יָדְעָה שֶׁהַחֹבְרוֹת הַקְּטַנּוֹת

עִם כְּרִיכוֹת הַבַּד הֵן אֲסוּרוֹת?

הוּא אָמְנָם הוֹצִיאָן בְּכָל עֶרֶב מִבִּגְדוֹ,

וְקָרָא וְעִיֵּן בַּשּׁוּרוֹת…

אָמְרוּ לָהּ, אָמְנָם, הַשְּׁכֵנִים: גַּם חַיִּים

בֵּין אֵלֶּה, שֶׁאֵין תּוֹכָם כְּבָרָם;

מֵאוֹתָם תַּכְשִׁיטֵי “הָאַחְדוּת”³ — אַךְ בְּרַיְנָה

לֹא שָׂמָה אֶת לִבָּהּ לִדְבָרָם.

אַחְדוּת! כְּלוּם אֵין זֹאת אוֹמֶרֶת יָד אַחַת?

בְּרִית כָּרְתוּ כָל חוֹלֵם וְגֹלֶם:

לֹא יִהְיֶה לֹא עָשִׁיר וְלֹא עָנִי בָאָרֶץ!

הוֹי, שׁוֹטִים וּמְתַקְּנֵי הָעוֹלָם…

דָּא עָקָא: בְּנָהּ הִתְחִיל לְהָקֵל בְּמִצְוֹת,

הוּא חָדַל לְהִתְפַּלֵּל לְגַמְרָה;

שָׁכַח גַּם לִלְבּשׁ אֶת “אַרְבַּע־הַכַּנְפוֹת”

וְגַם אֶת הַשַּׁבָּת לְשָׁמְרָהּ.

אַךְ הִיא בוֹ לֹא כִהֲתָה. עוֹד חַיִּים’קִי צָעִיר,

כָּךְ דַּרְכּוֹ שֶׁל צָעִיר בְּדוֹרוֹ;

הוֹלֵךְ זְמָן מִצְעָר בִּשְׁרִירוּת לְבָבוֹ

וְסוֹף־סוֹף הוּא חוֹזֵר לְבוֹרְאוֹ.

אַהֲבָתוֹ לַ“גּוֹיִם”, שֶׁהָיְתָה נִפְרָזָה,

עוֹבֶרֶת כָּל גְּבוּל וּמְגֻחָכָה,

לָהּ הָיְתָה לְפֶלֶא, כִּי יֵשׁ שֶׁהִיא אוֹמְרָה:

— הַגּוֹיִם — וְהוּא רוֹגֵז עַל כָּכָה…

אָנָּא, הוֹרָתִי, אַל תֹּאמְרִי עוֹד “גּוֹיִם”.

— וְאֵיךְ אֶקְרָא, הוֹי, טִפְּשִׁי, לָהֵמָּה,

יְהוּדִים? — לֹא גוֹיִם וְאַף לֹא יְהוּדִים,

אֲנָשִׁים! — לָהּ יַעַן בְּחֵמָה.

רְאוּ אַף רְאוּ! — הוֹכִיחַתְהוּ עַל פָּנָיו,

הִתְלַקַּח כַּלַּפִּיד פֶּרֶא־אָדָם!

מְאַהֲבִים לוֹ רָכַשׁ!…לְמַעֲנִי רוּץ נַשְּׁקֵם,

אִם אַך יוֹשִׁיטוּ לְךָ יָדָם.

גּוֹיִם — לֹא גוֹיִם! אֲנִי כְלוּם חֵרַפְתִּים?

לִגְנַאי אִם כִּנֵּיתִים, בְּנִי, כָּכָה?

גַּם אֶת הָרַע שֶׁבָּהֶם לֹא אֲקַלֵּל,

עַל טוֹב שֶׁבָּהֶם תָּבוֹא בְרָכָה!

עוֹד לֹא נִפַּצְתִּי בְחַלּוֹן בֵּית גּוֹי שִׁמְשָׁה,

לֹא שִׁסִּיתִי בוֹ כֶלֶב וְיִשְּׁכֶנוּ,

מִי מִמִּי יִקַּח רוּ"כּ בִּמְזֻמָּנִים —

אֲנִי מִגּוֹרְדּוֹבוֹי⁴ אִם הוּא מֶנִּי?

אֲנִי, אִם קָנִיתִי מִגּוֹי שַׂק בּוּלְבּוּסִין,

לֹא יְשַׁלֵּם לוֹ יוֹתֵר הַמֶּלֶךְ;

וּמִי לוֹ בְזוֹל יוֹתֵר יִמְכֹּר הַקְּטֹרֶת,

הַסֻּכָּר, הַנֵּפְט וְהַמֶּלַח?

זוֹכְרָה הִיא: פַּעַם שָׁב חַיִּים בָּעֶרֶב.

“מַדּוּעַ פָּנֶיךָ כֹּה חִוְּרִים?”

"אֵין לִי עֲבוֹדָה, הוֹי אִמִּי, פְּטָרוּנִי,

אוֹתִי וַחֲבֵרַי הָעִבְרִים".

"אֵיכָכָה? גַּם אוֹתְךָ? אֶת לֵיבְּל? אֶת בֶּרְל?

בְּוַדַּאי דְּבַר־מָה בָּכֶם מָצְאוּ?"

— לֹא, אִמִּי, הַפּוֹעֲלִים הַנּוֹצְרִים הָרַבִּים

זֹאת דָּרְשׁוּ בְכֹחַ, כַּךְ רָצוּ…

"לַעֲזָאזֵל! אִם זֶה אֵינוֹ רוֹצֶה, יְהִי שֵׁנִי,

הֵן בָּתֵּי־הַחֲרשֶׁת לֹא כָלוּ!"

וְהוּא הֵרִים יָדָיו — יָדַיִם נְחוּצוֹת,

אַךְ לֹא הַיָּדַיִם הַלָּלוּ…

עַד עַתָּה לֹא תָבִין עוֹד בְּרַיְנָה, מֶה הָיָה

כֹּה לִדְאֹג, מַה חַיִּים בְּנָהּ דָאָג?

לֹא חָסַר לוֹ לַחְמוֹ, חָלִילָה, גַּם אֶצְלָהּ

וּסְפִינוֹת עַל יַמִּים לֹא נָהָג.

וְהֵן תֵּכֶף לוֹ נִמְצְאָה עֲבוֹדָה. בְּעַצְמוֹ

לֹא קִוָּה לְמָצְאָהּ כֹּה מַהֵר; —

וְעַד עַתָּה לֹא תָבִין עוֹד בְּרַיְנָה מֶה הָיָה

כֹּה לִדְאֹג וְכֹה לְהִצְטָעֵר!

הוּא, אָמְנָם, לָהּ הִגִּיד — לֹא תִזְכֹּר עוֹד כֵּיצַד

נִתְגַּלְגְּלוּ אֵלֶּה הַדְּבָרִים,

הִיא זוֹכְרָה: בְּנָהּ דִּבֶּר כֹּה גְבֹהָה…הִתְפַּלְּאָה

עַל הָאֵשׁ וְעַל הָאֲמָרִים…

“אֲנַחְנוּ” — כַּךְ אָמָר — בָּרוּר לֹא תֵדַע,

לְמִי זֶה “אֲנַחְנוּ” מְכֻוָּן;

הִרְגִּישָׁה רַב אֱמֶת, רַב צַעַר בִּדְבָרָיו,

וְדָבָר לֹא הָיָה לָהּ מוּבָן.

“אֲנַחְנוּ” — כַּךְ אָמָר — אֲנַחְנוּ הַיְּהוּדִים,

עוֹד נִחְיֶה, אִם תְּמָאֲנוּ וְאִם תֹּאבוּ!

עוֹד נִתֵּן יְשַׁעְיָה וּמַרְכְּס עוֹד לֹא אֶחָד,

עַד אִם אוֹרוּ בְנֵי־אָדָם וְטֹבוּ.

הִיא צָחֲקָה וּפָחֲדָה: מֵאַיִן לוֹ אֵלֶּה? —

מִתְלַחֲשׁוֹת הַשְּׁכֵנוֹת: בַּחוּרִים…

פָּחֲדָה בְרַיְנָה. חָרְדָה וְצָחֲקָה

לְעַצְמָהּ וּלְכָל הַהִרְהוּרִים.

וְאִם יָכְלָה בוֹ לַחֲשֹׁד? וּבְאוֹתָם הַיָּמִים

בּוֹ הַרְבֵּה שִׁנּוּיִם הִכִּירָה

לְטוֹבָה. הֵן פַּעַם שָׁר זְמִירוֹת בְּיוֹם שַׁבָּת,

עוֹד תִּזְכֹּר כָּל זְמִירָה וּזְמִירָה.

גַּם עַתָּה עוֹד יַעֲלֹץ לִבָּהּ שֶׁל בְּרַיְנָה

לְזֵכֶר הָעֶרֶב הַנָּעִים:

הִיא יוֹשְׁבָה, וְהִנֵּה הַדֶּלֶת נִפְתָּחָה,

וְחַיִּים וְעוֹד בָּחוּר בָּאִים.

יָשְׁבוּ עַל גַּבֵּי הַשֻּׁלְחָן וְלָקְחוּ

אֶת סִפְרָם, שֶׁעִמָּם הֵבִיאוּ,

פְּתָחוּהוּ. עַד הַיּוֹם לֹא תֵדַע עוֹד בְּרַיְנָה

אוֹתוֹ הַבָּחוּר בֶּן־מִי־הוּא.

“אֶת יִרְמְיָהוּ!” — יִקְרָא אָז חַיִּים —

אָנֹכִי מִתְאַוֶּה זֶה כַמָּה

לְדַעְתּוֹ"… — זֶה כַמָּה?…אָז חִיֵּךְ הַבָּחוּר,

גַּם חַיִּים לוֹ חִיֵּךְ בִּדְמָמָה.

הֵם לָמְדוּ, הַשְּׁנַיִם…הִיא לֹא הֶאֱמִינָה

לְמִשְׁמַע אָזְנֶיהָ: הוּא קוֹרֵא,

וְהַבָּחוּר לוֹ מַסְבִּיר. — אֵיזֶה נֵס! אֵיזֶה פֶלֶא!

חַיִּים’קִי חָזַר לַבּוֹרֵא!

אֵיזֶה נֵס! גַּם אֶת “אַרְבַּע־הַכַּנְפוֹת” הִנִּיחָה

עַל גַּב מִטַּת בְּנָהּ, כְּשֶׁיָּשֵׁן…

הִגִּיעוּ הַדְּבָרִים עַד יִרְמְיָה…אָז אֶפְשָׁר,

בְּלִי סָפֵק…אַךְ הוּא לֹא לְבָשָׁן.

נִרְתְּעָה בְרְַיְנָה לְאָחוֹר…הִיא זָכְרָה:

בְּנָהּ נִכְנַס פַּעַם הַבַּיְתָה,

נִרְגָּז וּמְבֹהָל, הִיא תָמְהָה: הוֹי, חַיִּים,

בְּאֶמְצַע הַיּוֹם…מַה זֹּאת הָיְתָה?

שְׁאֵלַתּוּ וְלֹא עָנָה, רַק קָפַץ עַל שְׁלַבֵּי

הַבַּיִת לִמְרוֹם הָעֲלִיָּה,

לַעֲלִיַּת הַגַּג…הָאֵם הַנִּבְהָלָה

אַף הִיא עָלְתָה אַחֲרָיו בְּלִי שְׁהִיָּה.

נִרְתְּעָה בְרַיְנָה לְאָחוֹר…קְנֵה־רוֹבֶה,

לָהּ נִדְמָה, שֶׁהִבְהִיק בְּכַפּוֹ:

מִתַּחַת לְמַדָּיו הוֹצִיאוֹ. הִיא זוֹכְרָה;

קְנֵה־רוֹבֶה…הִיְשִׁירוֹ מוּל אַפּוֹ.

מֶה הָיָה אָז נִרְגָּשׁ…לֹא הִרְגִּישׁ בְּאִמּוֹ,

הוּא עָמַד בֵּין שׁוּרוֹת הַלְּבָנִים

וְדִּבֶּר…אֶל זֵינוֹ אָז דִּבֶּר כְּדַּבֵּר

עִם רֵעַ טוֹב פָּנִים אֶל פָּנִים.

— כַּךְ! — לָחַשׁ חַיִּים בְּאֵשׁ־קֶצֶף עֲצוּרָה,

— כַּךְ יִהְיֶה מוּשָׁט הָרוֹבֶה! —

וְהוֹשִׁיט כְּלִי זֵינוֹ כְּמִתְנַכֵּל וְנִבְהֲלָה

בְּרַיְנָה. — מַה תַּעֲשֶׂה, מַה תֹּאבֶה?!

הִתְעוֹרֵר אָז חַיִּים, נִתְבַּלְבְּלָה דַעֲתּוֹ —

הִיא זוֹכְרָה — הוּא חָוַר עוֹד יוֹתֵר.

— אִמִּי, יֵשׁ אוֹמְרִים, שֶׁמַּכִּים אוֹתָנוּ

בָּעֲיָרָה הַקְּרוֹבָה וְאֵין אוֹסֵר…

נִתְבַּלְבְּלָה דַעֲתּוֹ — גַּם הִיא שָׁמְעָה עַתָּה,

כִּי בְאַחַת הָעֲיָרוֹת הַקְּרוֹבוֹת

דְּבָרִים נוֹרָאִים מִתְרַחֲשִׁים וְנַעֲשִׂים:

פְּרָעוֹת…הֲרוּגִים בָּרְחוֹבוֹת.

צַר הָיָה לָהּ אָמְנָם לִשְׁמֹעַ, כִּי פוֹרְעִים

בִּיהוּדִים, כִּי מַכִּים בְּאַחִים:

מִתְנַפְּלִים שִׁכּוֹרִים בְּכַשִּׁילִים — וּבְרֹאשְׁךָ!

— הֹוי, אֵלִי, אֶת עִירִי נָא רַחֵם! —

וְהֵן שְׂפָתוֹ שֶׁל חַיִּים, הִיא סוֹתְרָה אֶת עַצְמָהּ:

“אוֹתָנוּ!” אוֹתָנוּ מִי מַכֶּה?

— הוֹי, אִמִּי, כְּכַלּוֹתָם שָׁם מְלַאכְתָּם, וּבָאוּ

גַּם הֵנָּה, אַךְ אֲנִי לֹא אֲחַכֶּה…"

וּבָרַח. עוֹד תִּזְכֹּר: הִיא צָעֲקָה אַחֲרָיו:

שׁוּב! תִּצְעַק מֵעָקַת לְבָבָהּ;

לֹא חָזָר…מִי יִתֵּן וְנִשְׁבְּרָה רַגְלוֹ!

לוּ נִזַּק בְּטֶרֶם עֲזָבָהּ…

הָאָסוֹן לָהּ נוֹדַע מִמָּחֳרָת — נָח כֹּל כְּבָר

וְשָׁבָה לִדְמָמָה הַסְּעָרָה;

נִשְׁתַּתְּקוּ הַפְּרָעוֹת וְהוּא טֶרֶם יָבוֹא —

וַתִּסַּע אַף הִיא לָעֲיָרָה…

הִיא בָאָה חֲרֵדָה לְהָתָם וְנִזְדַּעְזְעָה;

לֹא עִיר וְלֹא כְפָר כִּי שְׂדֵה־קָטֶל…

הִתְגַּלְגְּלוּ חֲפָצִים, שִׁבְרֵי־כֵלִים וְכָל רוֹצֶה, —

הוּא קָרַב אֲלֵיהֶם וְנָטָל.

אֶת הַכֹּל לֹא יָכְלָה אָז לִרְאוֹת. עֵינֶיהָ

תָּעוּ עַל פְּנֵי כָּל הַחוּצוֹת

וּכְאִלּוּ לֹא רָאוּ אֶת שִׁבְרֵי הַחַלּוֹנוֹת,

קִרְעֵי כְסָתוֹת, גֻּלְגָּלוֹת רְצוּצוֹת.

הִיא חִפְּשָׂה “קַדִּישָׁהּ” — אוּלַי תִּרְאֵהוּ —

וְזָכְרָה: פֹּה יֵשׁ לָהּ מַכָּרָה,

שְׁכֶנְתָּהּ מִלְּפָנִים, זְקֵנָה נִלְבָּבָה;

גַּם אֶת חַיִּים’קִי בְנָהּ יָדְעָה שָׂרָה.

— הוֹי, בְּרַיְנָה! — כְּרֶגַע הִכִּירַתָּה הַזְּקֵנָה —

שָׁמַעַתְּ הֲלֹא שֶׁמֶץ דָּבָר

מֵאוֹתָהּ “הִלּוּלָא”, שָׁמַעַתְּ עַל הַפְּרָעוֹת

וְאֵת אֲשֶׁר עָלֵינוּ פֹה עָבָר?

הוֹי, בְּרַיְנָה, קִלַּלְתִּי אֶת הַיּוֹם וְהַשָּׁעָה,

עַל עָקְרִי מִשָּׁם אֶת מִשְׁכָּנִי;

פַּרְנָסָתִי, זוּ אֱמֶת, שָׁם הָיְתָה לְקוּיָה —

אַךְ שִׁבְרוֹן לֵב זֶה לֹא קָרָנִי.

תָּאֲרִי לָךְ: הִנְנִי פַחְדָנִית מִטִּבְעִי,

הֵן תִּזְכְּרִי בְוַדַּאי, כִּי פַעַם

יָרַדְנוּ לַמַּרְתֵּף — הֶרְאֵית לִי קִשּׁוּאִים —

וָאֶתְעַלֵּף לְקוֹלוֹ שֶׁל רָעַם.

זֶה הָיָה רָעַם…אוֹי־אוֹי! גַּם אַתְּ, בְּרַיְנָה,

נִבְהַלְתְּ אָז לְמַדַּי לְשָׁמְעוֹ;

אָמַרְתְּ עוֹד — זוֹכֶרֶת אֲנִי — זֶה לֹא פָשׁוּט…

הוּא פָגַע בְּבַיִת מִסְתָּמָא! —

וְתָאֲרִי לָךְ: יוֹשֶׁבֶת אָנֹכִי בַחַלּוֹן:

קָטָן הוּא חֶדְרִי וְנָקִי,

יוֹשְׁבָה אָנֹכִי וְשָׁרָה שִׁיר יָשָׁן,

וְאוֹרְגָה לָבֶטַח פֻּזְמָקִי.

לֹא שִׁנְּתָה עוֹד שָׂרָה אֶת דַּרְכָּהּ, כִּלְפָנִים

כְּאָז בִּשְׁכוּנָתֵךְ עוֹד גָּרָה,

כֵּן עַתָּה יוֹשֶׁבֶת הַזְּקֵנָה בַחַלּוֹן,

אוֹרְגָה וְשִׁירִים לָהּ שָׁרָה.

וְהַזְּמִירוֹת יְשָׁנוֹת… — הֵן תִּזְכְּרִי, בְּרַיְנָה:

“עַבְדִּי־יַעֲקֹב”…וְ“רָחֵל־מְבַכָּה”…

וְהַדְּאָגָה הִיא רַבָּה, וְאִם אֹמַר: אֶחְדָּלָה —

מֵאֵלָיו הַנִּגּוּן מְפַכֶּה.

אַךְ נַחְזֹר לָעִנְיָן…תָּאֲרִי לָךְ: הִנְנִי

יוֹשֶׁבֶת וְאוֹרֶגֶת לִי גֶרֶב,

וּפֶתַע מְהוּמָה, עִרְבּוּבִיָּה שֶׁל קוֹלוֹת

קָמָה וְעוֹלָה בְלִי הֶרֶף.

קֹר עָבַר בְּגוּפִי וּפִיק בַּבִּרְכַּיִם,

צְרִיכָה אַתְּ, בְּרַינָה, לָדַעַת:

בַּת שִׁשִּׁים אָנֹכִי; לֹא קָרוֹב וְלֹא גוֹאֵל —

יָבוֹאוּ הַפּוֹרְעִים — מָה אַעַשׂ?

יְכוֹלָה הָיִיתִי לְהִשְׁתַּמֵּר בְּמִקְצָת;

אָמַר לִי בְנוֹ שֶׁל הַשָּׁכֵן,

כִּי פְרָעוֹת תִּהְיֶינָה — אֲנִי עוֹד עָנִיתִי

שֶׁדָּבָר כָּזֶה לֹא יִתָּכֵן.

בְּקִצּוּר הִפְקַרְתִּי אֶת בֵּיתִי וְנִמְלַטְתִּי

לְבֵיתָהּ שֶׁל “גּוֹיָה”, אֶל שְׁכֵנָה,

וְאוּלָם נִצַּלְתִּי מִפּוֹרְעִים וְהָשְׁלַכְתִּי

לְמָדוֹר שֶׁל גֵּיהִנֹּם שֵׁנִי…

“הַגּוֹיִם” — אוֹמֶרֶת אָנֹכִי לָךְ, בְּרַיְנָה, —

הֵם חִידָה וְאֵין לָהּ, אֵין פּוֹתֵר.

תְּנִי לָהֶם קַעֲרַת הַשְּׁחָקִים לְאוֹת אַחֲוָה —

הֵם יִשְׂנָאוּךְ אָז עוֹד יוֹתֵר.

— רְאוּ, הַיְּהוּדוֹנִים הֵם רָצִים נִבְהָלִים!

רְאוּ־נָא, שָׁם מוֹשְׁ’קִי מִתְרוֹצֵץ! —

וְאָנֹכִי יוֹשֶׁבֶת בְּזָוִית וְשׁוֹמְעָה,

וְהַלֵּב, לֵב בַּת שִׁשִּׁים, מִתְפּוֹצֵץ!

בַּלַּיְלָה נָח, שָׁקַט “הַסָּעַר”…וְאוּלָם

הֵרָאוֹת בַּחוּץ עוֹד יָרֵאתִי.

וָאֲחַכֶּה עַד בֹּקֶר וְעִם קְרִיאַת הַגֶּבֶר

לִרְאוֹת יָצָאתִי שְׁלוֹם בֵּיתִי.

וּמַה שֶׁמָּצָאתִי אַתְּ רוֹאָה בְעַצְמֵךְ:

הַחַלּוֹנוֹת…הַכְּסָתוֹת…הַנּוֹצוֹת…

הַנּוֹצוֹת, יַד אִמִּי מְרָטָתָן, פֹּה חֶצְיָן,

וְחֶצְיָן בַּחוּצוֹת נְפוֹצוֹת.

וְהַתְּדַמִּי כִי תַם כְּבָר? אֵשׁ פָּרְצָה וְשָׁקְעָה…

הָעֲרֵלִים בַּשּׁוּק הַיּוֹם אָמְרוּ:

בְּעוֹד יָמִים מִסְפָּר יָשׁוּבוּ אֵלֵינוּ,

לֹא גָמְרוּ…אֶת מְלַאכְתָּם לֹא גָמְרוּ!

וְאַתְּ? מָה הֶבִיאֵךְ אֵלֵינוּ? — הוֹי, שָׂרָה,

עוֹמֶדֶת אָנֹכִי, לִכְאוֹרָה,

בִּמְנוּחָה, וְאֵינִי רוֹצָה לְשַׁסְּעֵךְ, וּבֶאֱמֶת

כִּנְתוּנָה אָנֹכִי בַמְּדוּרָה.

הֵן תֵּדְעִי אֶת חַיִּים, עוֹד אֶתְמוֹל בָּא הֵנָּה

בְּהִתְלַקַּח פֹּה אֵשׁ הַשַּׁלְהָבֶת,

יָדַע הַסָּכָל מֵהַנַעֲשֶׂה, אֶל נָכוֹן

בִּקֵּשׁ בְּכַאן אֶת הַמָּוֶת…

חִפְּשׂוֹ וְאוּלַי מְצָאוֹ…פֹּה אֵינוֹ;

גַּם בְּבֵיתוֹ אֵינֶנּוּ. לֹא שָׁב עוֹד.

הוּא יָדַע עַד כַּמָּה חֲרֵדָה אָנֹכִי —

לֹא חָזַר, בְּוַדַּאי כְּבָר אָבָד! —

— טְפִי, בְּרַינָה’לִי, יִרְקִי כָמוֹנִי…לַשָֹּׂטָן

אַל תִּפְתְּחִי פִיךְ, אַל תְּהִי פְתַיָּה,

חַיִּים’קִי בָחוּר הוּא, מִי יִתְּנֵנִי פֹה בָחוּר,

וְיָצָאתִי אֶל מוּל הַחַבְרַיָּא!

הַמְתִּינִי פֹה רֶגַע, אֵלֵךְ וְאֶקְרָא

לִבְנוֹ שֶׁל הַשָּׁכֵן, הֵן בָּא הוּא

לִפְעָמִים כֹּה קְרוֹבוֹת לְעִירֵךְ וְאֶת חַיִּים

הוּא מַכִּיר, אֶל נָכוֹן רָאָהוּ. —

יָצְאָה הַזְּקֵנָה וְחָזְרָה כְרֶגַע

עִם אַבְרֵךְ, וְהָאַבְרֵךְ — הוֹי צָרָה! —

הוּא סִפֵּר לָהּ הַכֹּל: הוּא אָסוּר בַּכֶּלֶא.

אֶת חַיִּים’קִי תָפְשׂוּ, הוּא יָרָה.

נֶאֶנְחָה בְרַיְנָה. הִיא זָכְרָה: זֶה שָׁנָה

הוּא יוֹשֵׁב בַּכֶּלֶא, זֶה שָׁנָה!

וְהַצֶּדֶק הֵן אִתָּם! כְּלֵי־זָיִן! — הִיא קָרְאָה

לוֹ: שׁוּבָה! הוֹי, שׁוּבָה!…סַכָּנָה!…

מִי יֵדַע עוֹד כַּמָּה יְהִי אָסוּר? וְרַבִּים

לָהּ אָמְרוּ: לוּ חַיִּים’קִי רָצָה

בְּעֵת בֵּרוּר הַמְּאוֹרָע לְדַבֵּר רַק חֶצְיָהּ

שֶׁל אֱמֶת, רַק חֶצְיָהּ — “וְיָצָא…”

— חַיִּים’קִי! — בָּקֳשִׁי אֶעֱצֹר בְּרוּחִי

מִקַּלְּלוֹ גַם עַתָּה וְאִם בְּנִי הוּא,

זֶה הַכֶּבֶשׂ הַתָּמִים — מֵאַיִן לוֹ בָאוּ

אֵשׁ זוּ, תּוֹרָה זוּ, וְזֶה פִיהוּ?…

נִשְׁתַּתְּקָה הָאִשָּׁה…הִיא שָׁפְכָה אֶת לִבָּהּ,

גַּם דִּמְעָה לֹא אַחַת הִזִּילָה —

שָׁפְכָה כֹה הַרְבֵּה, אַךְ נִשְׁאַר בּוֹ יוֹתֵר,

בְּקֶרֶב הַלֵּב, מִבַּתְּחִלָּה.

נִשְׁתַּתְּקָה…הֵרִימָה עֵינֶיהָ סְבִיבֶיהָ

וְעֵינֶיהָ תֶּחְשַׁכְנָה, תֶּחְשַׁכְנָה —

זֶה הַמַּחֲנֶה, הַבִּיטִי, הַלְוַאי וַאֲשַׁקֵּר —

לֹא טוֹב, הָהּ, יְבַשֵּׂר הַמַּחֲנֶה…

ה.

וְהַשּׁוּק גָּדוֹל, גָּדוֹל, וְהוֹמֶה הוּא תָמִיד,

שׁוּרוֹתָיו בּוֹ רַבּוֹת וַאֲרֻכּוֹת;

וּזְרוּעוֹת הֵן סַלִּים, וְעַל גַּבֵּי הַסַּלִּים

עוֹמְדוֹת הַיְּהוּדִיּוֹת דְּחוּקוֹת.

חַנָּה, מַדּוּעַ דָּגַיִךְ כֹּה שְׁמֵנִים,

אֲדֻמֵּי סְנַפִּיר וָגַב וַעֲגֻלִּים?

וְאַתְּ, אַתְּ כֹּה רָזָה, כֹּה כְחוּשָׁה, כֹּה כְפוּפָה?…

— הַדָּגִים לֹא לִי הֵם, שְׁאוּלִים… —

הוֹי, בְּרַיְנָה, מַדּוּעַ לְחִי תַפּוּחַיִךְ

כֹּה וְרֻדָּה, כֹּה מְלֵאָה, כֹּה יָפָה?

וְאַתְּ, אַתְּ — עֵינַיִךְ כֹּה דוֹלְקוֹת וְדוֹמְעוֹת?…

— לֹא לִי הֵם, מִגּוֹי…בְּהַקָּפָה… —

הוֹי, שִׁפְרָה, עוֹד חַמִּים כָּל כִּכְּרֵי הַלֶּחֶם,

“בְּלָעֵנוּ!” כַּךְ יִצְחֲקוּ כֻלָּם;

וְאַתְּ, אַתְּ — שְׂפָתַיִךְ יְבֵשׁוֹת, אַתְּ צָמָה?…

— הַקֶּמַח טֶרֶם עוֹד שֻׁלָּם…

רַק פַּת לֶחֶם קְטַנָּה חָתַכְתִּי לְיַלְדִי,

“הַחַדְרָה” לוֹ הָלַךְ בְּנִי קְטַנִּי…

אַחַר כַּךְ אֶת הַכִּכָּר שָׁקַלְתִּי וַיֶּחְסַר

לַלִּטְרָא, וּלְבָבִי הִכָּנִי… —

הוֹי, דְּבוֹרָה, מַדּוּעַ הַדְּבַשׁ שֶׁבְּכַדֵךְ

כֹּה מְזֻכָּךְ וַחֲלָבֵךְ כֹּה לָבָן,

וְאַתְּ, אַתְּ, הוֹי, דְּבוֹרָה, כַּחֶרֶשׂ הַנִּשְׁבָּר?…

— הַכַּפְרִי בִי נוֹשֶׁה…לֵב אָבֶן!…

לֹא לִי אֱכֹל דְבָשׁ, לֹא לִי שְׁתוֹת חָלָב!

אֲנִי לֹא נִסִּיתִי…גַּם בָּנָי —

הַקָּטָן רַק אוֹהֵב לְהִסְתַּכֵּל בְּכַד דְּבָשׁ:

“הוֹי, אִמִּי, אֲנִי רוֹאֶה שָׁם פָּנָי!” —

ר' זָרַח, הַנְּעָלִים הֵן מַעֲשֵׂי יָדֶיךָ,

הַאֵין זֹאת? הַנְּעָלִים הַנָּאוֹת!

וְאַתָּה — רַגְלֶיךָ יְחֵפוֹת, ר' זָרַח…

— כָּל רַצְעָן…וְהַשָּׁעוֹת כֹּה רָעוֹת! —

יָפָה אַתְּ, נַעֲרָה, חֵי אֵלִי! רַק בִּגְדֵך;

כְּבָר בָּלָה עַל בְּשָׂרֵךְ, מוֹדַעְתִּי:

הַמֶּשִׁי שֶׁלָּךְ הוּא — קְחִי, גִּזְרִי לָךְ שִׂמְלָה!

— זֹאת אֶעֱשֶׂה כְשֶׁאֵצֵא מִדַּעְתִּי…

חֲבֶרֶת לִי הָיְתָה. פֹּה עָמְדָה בְצִדִּי,

כָּמוֹנִי בְמֶשִׁי סָחָרָה;

הִיא יָצְאָה מִדַּעְתָּהּ, וַתִּקַּח וַתִּגְזֹר,

וַתִּתְפָּר־לָהּ שִׂמְלָה יְקָרָה.

וּבְחוּצוֹת הַקִּרְיָה, רְעֵבָה וּדְווּיָה,

מְטַיְּלָה כָל יוֹם הַמְּטֹרָפָה,

וּנְעָרִים שׁוֹבָבִים רָצִים וּמוֹשְׁכִים

בְּשִׂמְלַת הַמֶּשִׁי הַיָּפָה… —

ו.

הַפְּרָעוֹת הִתְחִילוּ בְאֶמְצַע הַיּוֹם,

קְהַל פּוֹרְעִים הִתְאַסֵּף הַשּׁוּקָה—

אַחַד הַבָּתִּים כְּבָר הָיָה לָבַז

וְאַחַד הַיְּהוּדִים כְּבָר הֻכָּה…

הֵם בָּאוּ חֲמֻשִׁים, זֶה בְּבוּל־עֵץ

וְזֶה בְמוֹט בַּרְזֶל וְעָבְרוּ —

וּבְכָל אֲשֶׁר עָבְרוּ לֵב עִבְרִי שָׁם חָל,

פְּנֵי בֶן־יִשְׂרָאֵל שָׁם חָוְרוּ.

חָוְרוּ אַךְ שָׁקְטוּ…עֵינֵיהֶם לְדָם

תִּצְמֶאנָה וּלְבָשָׂר תִּרְעַבְנָה;

וַאֲנִי גַל עֲצָמוֹת וּפָנַי כַּסִּיד —

לֹא אֵלַי, לֹא אֵלַי פֹּה יִתְכַּוְּנוּ.

הֵם בָּאוּ חֲמֻשִּׁים בִּצְחוֹק עַל הַפֶּה,

צְחוֹק זֵדִים, וּבְרֶצַח בָּעָיִן;

בִּקְרִיאוֹת שֶׁל הֶפְקֵר וּבְצַעֲדֵי אוֹן,

בְּבִטְחָה וּבְרֵיחַ שֶׁל יָיִן…

מַשְׂטֵמָה טִפְּחָתַם בְּרֶחֶם הָאֵם,

גִּדְּלָתַם חֲמָתוֹ שֶׁל פָּתֶן —

אַךְ יַיִן מִי הִשְׁקָם, מִי מָכַר לָהֶם?…

וּבִטְחָה זוּ מִי לָמוֹ נָתָן?…

הֵם בָּאוּ צְחוֹק רַע נָפֹל נָפַל בַּשּׁוּק!

יָד הִכְּתָה בְקָדְקֹד שֶׁל אָדָם…

אִישׁ צָנַח עַל רַגְלָיו…צְחוֹק נָפַל בַּשּׁוּק —

וְהִתְגַּלְגֵּל בָּאֲוִיר מְלֵא־פְחָדִים.

קוֹל שָׁאַג: הֲרֹג! — קוֹל קָרָא: קַח עַד! —

קוֹל הִרְעִים: אֱחֹז בָּהּ בַּבְּתוּלָה! —

קוֹל חִנֵּן: חֲמָל! — קוֹל פִּלֵּל: הוֹי, חוּס! —

הוֹי, קוֹלוֹת בְּמִדְבָּר וּמְצוּלָה!

הַפְּרָעוֹת הִתְחִילוּ. בְּחוּצוֹת הָעִיר

עוֹבֶרֶת הַשְּׁמוּעָה אִלֶּמֶת —

כְּעוֹף שָׁחוֹר, גָּדוֹל, הִיא רוֹכְבָה בַחֲלַל

הָאֲוִיר הַצַּח וְנוֹהֶמֶת:

הַפְּרָעוֹת הִתְחִילוּ זֶה עַתָּה בָעִיר,

קְהַל פּוֹרְעִים הִתְאַסֵּף הַשּׁוּקָה—

אַחַד הַבָּתִּים כְּבָר הָיָה לָבַז

וְאַחַד הַיְּהוּדִים כְּבָר הֻכָּה…

אספוּ ברכת אדוני,

מן ההר, ומן הגיא.

מלאו האסמים

ברכה לרוב ימים

נָפֹל נָפְלָהּ תוֹךְ הַשָּׂדֶה

שִׁירַת קוֹצְרִים מְאֹד אַדִּירָה;

הַשִּׁבֳּלִים הַמֻּזְהָבוֹת

כּוֹרְעוֹת, קוֹרְסוֹת עִם הַשִּׁירָה.

הַדִּמְעָה, אֲשֶׁר בָּהּ זָרַעְנוּ,

הָיְתָה צְלוּלָה אָז וּטְהוֹרָה;

צְלוּלָה, טְהוֹרָה שִׁבְעָתַיִם

רִנָּתֵנוּ בָּהּ נִקְצֹרָה.

כּוֹרְעוֹת, קוֹרְסוֹת הַשִּׁבֳּלִים,

חַד וּמְמֹרָט הוּא הַמַּגָּל –

אֵיךְ לֹא יֶהֱמֶה שִׁיר־הַקּוֹצֶר?

לֵב הַקּוֹצֵר אֵיךְ לֹא יָגֵל?

עוֹד מְעַט שִׁבֳּלִי זָהָב,

תְּאֻלַּמְנָה לַאֲלוּמוֹת;

עוֹד מְעַט תַּעֲמֹדְנָה הָכֵן,

זְקוּפוֹת, גֵּאוֹת וַעֲצוּמוֹת.

עָלָה הֵידָד שִׁירָתֵנוּ,

נָפֹל נָפַל תּוֹךְ הַקָּמָה,

בְּרוּכַת טַלְלֵי שָׁמַיִם,

רְוַת מִשְׁמַנֵי הָאֲדָמָה.

רָאִיתִי סַהַר חֲוַרְוָר וּמָלֵא בְלַיְלָה אֶחָד בָּהִיר,

וָאֶזְכֹּר תָּאֳרֵךְ –,

וּפַעַם עִם עֶרֶב, רָאִיתִי בַרְבּוּר שָׁט עַל נָהָר,

וָאֶזְכֹּר גְּאוֹן צַוָּארֵךְ.

נִצַבְתִּי פַעַם אַחַת עַל-פִּי תְהוֹם וְהִבַּטְתִּי מָטָּה –

וּמַעְיָן לִי מְחַיֵּךְ

מִלֵּב הַתְּהוֹם הֶעָמֹק, יַחַד שִׁמְּשׁוּ אוֹר בּוֹ וַעֲלָטָה, –

וָאֶזְכֹּר אֶת עֵינַיִךְ.

וְרָחֵל, רָחֵל נֶאֱלָמָה, רָאִיתִי, לִשְׁחִיטָה כִי הוּבָלָה,

הִיא הָלְכָה דוּמָם;

לֵיל כְּלוּלוֹתַיִךְ וְלֶכְתֵּךְ לַחֻפָּה עַל לִבִּי עָלוּ,

וְנִזְכְּרוּ לִי לְתֻמָּם.

"גילוּ הגלילים,

גבורי החייל,

שישוּ ושמחוּ

יומם וליל!"

הַיּוֹם אָרַךְ פַּרְסָה,

וְהָעֶרֶב רַק אַמָּה;

בָּאתִי הַגָּלִיל

עִם שְׁקִיעַת הַחַמָּה…

אַךְ שָׁקְעָה הַשֶּׁמֶשׁ –

וַיְהִי לֵיל חֲשֵׁכָה,

לֹא אֶרְאֶה אַדְמָתְךָ,

רַק אָרַח אֶת רֵיחָהּ…

מֵחֶשְׁכַּת הַלַּיְלָה

עוֹלֶה קוֹל חָלִיל, –

שִׁירוֹ יַשְׁמִיעַ

שׁוֹמֵר הַגָּלִיל!

יֶהֱמֶה הַגָּלִיל –

כֹּה יֶהֱמֶה לְבָבִי;

רוֹבִי בְצִדִּי,

וְסוּסִי עֲרָבִי.

הַגָּלִיל! הַגָּלִיל!

אַךְ אַתָּה גְלִילִי!

אֵין שָׂשׂוֹן כִּשְׂשׂוֹנִי,

וְגִיל אֵין כְּגִילִי.

הַלַּיְלָה הוּא הוֹלֵךְ

הָלֹךְ וְחָוֹר;

שֶׁמֶשׁ הַגָּלִיל

כְּאֵשׁ עַל הַר תָּבוֹר.

זוּלָתְךָ, הַגָּלִיל,

מַה לִּי וּמִי לִי?

הַגָּלִיל, הַגָּלִיל –

אַךְ אַתָּה גְלִילִי!

אֲנִי חוֹלֶה מֵאוֹרָה –

הָיָה אָבִיב, שֶׁמֶשׁ חָדָשׁ בַּשְׁחָקִים

שָּפַךְ זֹהַר בָּהָר, בָּעֲמָקִים;

וָאֵצֵא לִקְרָאתוֹ גַם אֲנִי, וַאֲנִי עוֹדִי רַךְ, עוֹדִי צָעִיר,

וָאֶשְׁתֶּה כּוֹס אוֹרוֹ-יְקָרוֹת, וְאוֹרוֹ מָה רַב הוּא, מַה בָּהִיר!

וָאֶשְׁכַּר וָאֶחְלֶה…

אֲנִי חוֹלֶה מֵחֲלוֹמוֹת –

אַחֲרֵי שָׂבְעִי מִיּוֹמִי דֵי עָמָל,

אוֹתִי רִחֵם הַלַּיְלָה וְחָמָל…

דּוּמָם יָרַד מַלְאָכוֹ לִיצוּעִי, וְלָחַשׁ לִי חֶרֶש אַגָּדָה,

וְעוֹרֵר נִשְׁמָתִי בְלַחֲשוֹ, וְשָׁמְעָה וְחָלְמָה וְרָעָדָה –

וָאִיקַץ עִם שַׁחַר – וָאֶחְלֶה…

אֲנִי חוֹלֶה מֵאַהֲבָה –

יָפוֹת הָיוּ הַנְּעָרוֹת וְעַלִיזוֹת,

כֹּה מַרְהִיבוֹת וְחָיוֹת וּפְזִיזוֹת;

יָפִים הָיוּ מַחְבּוֹאַי וּסְתָרַי, שָׁם חִכּוּ הַנְּעָרוֹת לְדוֹדָן,

הַרְבֵּה נָטְלוּ מִמֶּנִּי בְלַחֲשָן, הַרְבֵּה נָטְלוּ מִמֶּנִּי בְסוֹדָן –

יָפוֹת הָיוּ הַנְּעָרוֹת – וָאֶחְלֶה…

בַּלֵּיל חִבְּקַתְנִי שִׁדָּה. עוֹד לֹא יָשַׁנְתִּי,

שָׁכַבְתִּי בַאֲשֶׁר שָׁכַבְתִּי עַל מִשְׁכָּבִי,

שָׁכַבְתִּי וְהִרְהָרְתִּי.

רַגְלַי לִמְרַאֲשׁוֹתַי וְרֹאשִׁי לְמַרְגְּלוֹתָי,

יָדַי תַּחַת רֹאשִׁי וּפָנַי אֶל הַתִּקְרָה –

בְּלִי כָל צֹרֶךְ תָּעוּ עֵינַי עַל הַתִּקְרָה –

גַּם הִרְהוּרַי תָּעוּ שָׁמָּה בְלִי כָל צֹרֶךְ.

בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי וְלֹא מְצָאתִיהָ,

עַד חֲצוֹת לַיְלָה בִקַּשְׁתִּי בְרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת,

בְּכָל הַשְׁבִילִים וְהַמִּשְׁעוֹלִים עָבַרְתִּי בָדָד,

דָּפַקְתִּי בְכָל הַתְּרִיסִים וְהַחַלּוֹנוֹת!

אִם כַּאן הִיא הַנַּעֲרָה, אִוִּיתִיהָ?

הַנַּעֲרָה עִם קְוֻצוֹתֶיהָ שְׁחוֹרוֹת וְעֵינֶיהָ חוֹלְמוֹת –

תֵּצֵא נָא עִמָּדִי לְקַדֵּם פְּנֵי-הַשַׁחַר…–

הַלַּיְלָה הָיָה עָמֹק, עָמֹק מְאֹד וְשָׁחוֹר –

הוּא בָלַע אֶת קְרִיאוֹתַי וְהֵקִיא לִי אֶת הֵדָן…

כּוֹכָבִי יָצָא עִמִּי, אַךְ עָמַד רָחוֹק בְּשָׁמָיו,

חִוֵּר וְנִפְחָד כָּמוֹנִי, יְחִידִי בֵין רִבּוֹא עֲנָנִים.

אִם כַּאן הִיא הַנַּעֲרָה? וְאֵין מֵשִׁיב לִי וְאֵין עוֹנֶה.

וָאָשׁוּב בְּאֶמְצַע לַיְלָה אֶל חֶדְרִי – וְנֵרוֹ דוֹעֵךְ,

וָאֶשְׁכַּב בַּאֲשֶׁר שָׁכַבְתִּי, עָיֵף הָיִיתִי וְלֹא הִשְׁגַּחְתִּי,

בְּלִי צֹרֶךְ תָּעוּ עֵינַי וְהִרְהוּרַי עַל הַתִּקְרָה…

בַּלֵּיל חִבְּקַתְנִי שִׁדָּה, בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה בָאָה,

בִּלְבוּשׁ הַנַּעֲרָה שֶׁאִוִּיתִיהָ,

עִם קְוֻצוֹת שְׁחוֹרוֹת, עִם עֵינַיִם חוֹלְמוֹת,

לֹא בָאָה בִצְעָדִים, רִשְׁרוּשׁ שִׂמְלָתָה רַק עָלָה,

כְּהֶמְיַת הָרוּחַ הַקַלִיל וּכְרַחַשׁ הַכְּרוּבִים הַתְּמִימִים.

בָּאָה וְיָשְׁבָה עַל יָדִי, וְלִטְּפָה וְסִלְסְלָה שְׂעָרִי:

"קרַ לְךָ, נַעֲרִי – לִי דוֹבְבָה – אֲנִי אֶשְׁכַּב לְצַלְעֲךָ, נַעֲרִי,

נוּמָה, נוּמָה עַל שָׁדַי הַלְּבָנִים וְעָלָה רֹאשְׁךָ וְלִבְּךָ בְּאֵשׁ,

אֲנִי חַמָּה כַשֶׁמֶשׁ, אֲנִי אֶהְיֶה לְךָ שֶׁמֶש בַּלָּיְלָה!"

הִיא צָחֲקָה לְתוֹךְ לִבִּי וְנֶּעֶלְמָה, הַשִּׁדָֹה!

הֱקִיצוֹתִי בִפְחָדִים, הַצְּלָלִים כְּבָר הָלְכוּ וְנִטַּשְׁטְּשׁוּ,

גּוּשֵׁי הַלַיְלָה הָלְכוּ וְנָמוֹגוּ בְחִוְרוֹן הַבֹּקֶר,

בַּמִּזְרָח הַחֲוַרְוָר כְּבָר הִזְהִיר הַשַּׁחַר הַנָּאוָה –

אָנֹכִי רָאִיתִי אֶת זָהֳרוֹ וְזָהֳרוֹ עָלַי לֹא נָפָל…

וָאֵדַע, כִּי טָמֵא אָנֹכִי, וָאֵדַע, כִּי שִׁדָּה חִבְּקַתְנִי –

וָאֶצְפֹּן אֶת רֹאשִׁי בְכָרִי וָאֶבְכֶּה.

אֲנִי יוֹדֵעַ פֶּלֶג זַךְ,

פֶּלֶג מַיִם חַיִּים;

שֶׁמֶשׁ רוֹחֵץ בּוֹ בַיּוֹם,

וּתְכֵלֶת הַשָּׁמַיִם.

כִּי תְרַחֵף עָב בְּשַׁפְרִיר רוֹם,

קַלַּת גַּף וּבְהִירָה –

בְּמֵימֵי פֶּלֶג זֶה הַזַּךְ,

דְּמוּת דִּיּוֹקְנָהּ תִּרְאֶה.

עוֹף בְּמֵימָיו יַשְׁכִּין עוֹף

וְחָגָב יַשְׁכִּין חָגָב,

יִתְבּוֹלְלוּ בְפֶלֶג זֶה

עִם פְּנִינָיו וְעִם דָּגָיו.

אֵין בְּלֵב הַפֶּלֶג מְאוּם,

וְהַכֹּל בּוֹ מִשְׁתַּקֵף;

וְאוּלַי יֶשׁ-לוֹ, יֶשׁ-לוֹ רָב?

עָשִׁיר הוּא וְתַקִּיף…

תַּקִּיף? אִי…לֹא תַקִּיף הוּא!

כְּלוּם לְפַלְגִּי אֶלְעַג –

עָשִׁיר הוּא: מֵי בְדֹלַח לוֹ,

וּמַה לּוֹ לַפֶּלֶג?

לֹא יֵדַע פַּלְגִּי סַעֲרוֹת-עֹז,

לֹא יַרְגִּיזוּהוּ רוּחוֹת;

שָׁקֵט הוּא קוֹלֵחַ לוֹ,

מֵימָיו מֵי-מְנוּחוֹת.

אַךְ בָּעֶרֶב, וְשֶׁמֶשׁ פָּז

כְּיוֹרֵד אֶל הָרַחְצָה:

לְמַחֲצִית נֶעֱלָם הוּא בַתְּהוֹם,

וְנִרְאֶה עוֹד לְמַחֲצִית.

עֶרֶב-עֶרֶב, בְּרִדְתּוֹ חַי

וְנֶאְפַּד אֵשׁ – מַעֲרָבָה:

יְפוֹצֵץ גִּשְׁרֵי שָׁמָיו בְּעֹז,

וִישַלְּחֵם בַּלֶּהָבָה –

אָז קָם בְּמֵי הַפֶּלֶג עָם,

קְהַל רָאשִׁים קְטַנִּים צָצִים,

יָצָא עַם הַצְּפַרְדְּעִים,

מַחֲנֶה רָב וְעָצוּם.

מַה שֶּׁהָיָה גָדוֹל – רַד,

מַה שֶּׁמּוּרָם – גָּלָה;

הַס, כָּל נִקְלֶה הֵרִים רֹאשׁ,

וְכָל שָׁפָל עָלָה…

עֵדָה יָצְאָה עִם כְּלוֹת יוֹם

צוֹהֲלָה וּשְׂמֵחָה,

עֵדָה שְׁפָלָה: צְפַרְדְּעִים

מְבָרְכוֹת עַל הַחֲשֵׁכָה.

עַל שְׂפַת פַּלְגִּי חוֹנוֹת הֵן

כָּל בִּצָה – שָׁם הוּא גְבוּלָן,

הָאַחַת פָּתְחָה פֶה בִּקְבַה –

וּמְקַרְקְרוֹת כְּבָר כֻּלָּן:

קְבַה וּקְבַה! קְבַה וּקְבַה!

נְקַרְקְרָה בֶחָיִל,

זֶה הָעֶרֶב לָנוּ הוּא,

לָנוּ הוּא הַלָיִל!

קְבַה וּקְבַה… אֶרֶץ לָרוֹם,

וּמִלְּמַטָּה שְׁחָקִים;

לֹא! לֹא פֶּלֶג פֹּה, רַק יָם,

וְאָנוּ – עַם עֲנָקִים!

עַנְקֵי אֵל… לֵילֵנוּ זֶה

בְּשׁוּם שֶׁמֶשׁ לֹא יְסֻלָּא;

לְשַׁקֵּר נוּכַל עַד בְּלִי דָי,

וּלְרַמּוֹת תֵּבֵל כֻּלָהּ.

עוֹלֶה עֲשַׁן הָאֲרֻבּוֹת,

עוֹלֶה, מִתַּמֵּר הֶעָשָׁן,

סוֹפְדוֹת הַמְּכוֹנוֹת הַמְּרֻבּוֹת

הֶסְפֵּדָּן הַיָּשָׁן.

עַנְנֵי עָשָׁן מִתְנַשְׂאִים,

עוֹלִים, מִתַּמְרִים עֲנָנִים,

גּוּשֵׁי עֲלָטָה מְכַסִּים

אֶת שָׁמַי הַלְּבָנִים.

*

בּוֹכִים בְּנֵי-אָדָם וְגֹוְעִים,

לוֹחֲשׁוֹת עֵינַיִם וְדוֹמְעוֹת –

נֶחְנָקִים הַחֲלוֹמוֹת הַטּוֹבִים

בֵּין אַבְנֵי הַחוֹמוֹת.

רְסִיסֵי הַדְּמָעוֹת מִתְנַשְׂאִים,

עוֹלִים הָרְסִיסִים הַטְּהוֹרִים,

עוֹלִים וְזוֹרְחִים וּמְכַסִּים

אֶת שָׁמַי הַשְחוֹרִים.

בְּיוֹם אֶחָד, יוֹם רִאשׁוֹן בַּשַׁבָּת, וַאֲנִי יוֹשֵׁב בְּבֵית הַקָּפֶה

בֵּין הָמוֹן מְגֻוָּן. שָׁם אַנְטוֹנִי סְלוֹנִימְסְקִי הַמְּשֻמָּד,

לְכָל דֶּלְפֵּק מִתְפַּרְכְּסָה אִשָּׁה וְגֶבֶר לְדֶלְפֵּק מְצֻמָּד,

וְהַכֹּל מְצַפְצֵף וּמַהְגֶּה בְּלָשׁוֹן מִתְיַפָּה לֹא יָפָה.

שָׁם גְּרִיצְהֶנְדְלֶר וְעוֹד – אִם תְּנֻפֶּה הַסֹּלֶת בַּנָפָה –

לֹא יֵצֵא גוֹי טָהוֹר אַף אֶחָד וְאִם רֻחֲצוּ לְמִשְׁעִי, לֹא קֻמַּט

אַף מֵצַח מִדְּאָגָה. עָם צוֹהֵל, אֵין צַוָּאר וְעֹל עָלָיו הוּמַט –

אֵל אֱלֹהָי! מַה קָּטֹנּוּ… קָטֹנּוּ מִכָּל עָם וכָל שָׂפָה!

נְקַלּוֹנוּ מְאֹד, וָאָקוּם וָאֶעֱזֹב בִּקְלוֹנִי הַבַּיִת,

וָאֵצֵא לִדְזִיקָה וּלְגֶנְשָׁה, נִכְנַסְתִּי לְתוֹךְ מַעַרְבֹּלֶת –

יְהוּדִים, יְהוּדִים מַמָּשׁ, יְהוּדִים כַּשָמִיר וְכַשַׁיִת,

יְהוּדִים רְצוּצִים וּדְווּיִים, יְהוּדִים כַּדִּין וְכַתּוֹרָה,

מְסֹעָרִים כַּמּוֹץ וְכָרוּחַ לְפִּתְחֵי חֲנֻיּוֹת מַכֹּלֶת,

עַם-רוֹכְלִים לֹא רֻחָץ וּשְׁכִינָה עַל פְּנֵיהֶם-קְלָף שׁוֹרָה.

א.

אֲנִי חֲמוּטַל,

אֲנִי בַת לִבְנָה,

אֶל עִירִי נָבוֹא –

שָׁם בַּיִת נִבְנֶה…

בֵּית אָבִי קָטָן,

וְנָשָיו שְׁתַּיִם,

תֹּאהַבְנָה מָדוֹן

וְרִיב שְׂפָתַיִם:

לְאָבִי הָיְתָה

עוֹד אִשָׁה אַחַת,

זֹאת הָיְתָה אִמִּי –

וְיָרְדָה שַׁחַת.

אֶל עִירִי אִתָּךְ,

הָהּ, בְּחִיר לְבָבִי

אַךְ אַל נָא נָגוּר

בְּבֵית אָבִי…

בֵּית אָבִי קָטָן –

גַּם בֵּיתֵנוּ

קָטָן יִהְיֶה,

קוֹרָתֵנוּ

לָאָרֶץ שַׁחָה

וּבְיָד לָקַחַת;

אַךְ רַעְיָה, רַעְיָה –

בּוֹ תִהְיֶה אַחַת.

ב.

עִם עֶרֶב יָבוֹא

מִשְׂדֵה עֲמָלוֹ,

וַאֲנִי מְחַכָּה

בְּפֶתַח אָהֳלִי…

אֶרְחַץ רַגְלָיו

בְּמֵי הַנָּחַל,

עַד יִהְיוּ שַׁיִש,

וְקָם וְאָכַל.

כּוֹסוֹ מְלֵאָה –

וְשָתָה מֶנָּה,

וּפָנָה לְאִשְׁתּוֹ,

וְהִיא אֵינֶנָּה!

אָנָה הָלְכָה

וְהִסְתַּתָּרָה?

וְהַדֶּלֶת סְגוּרָה

וּמְסֻגָּרָה.

סָבַב דוֹדִי

וּבִקְּשַׁנִי,

סָבַב, סָבַב

וּמְצָאַנִי…

צְחוֹקִי שָׁמַע,

בְּחִיר לְבָבִי,

וּמְצָאַנִי

עַל מִשְׁכָּבִי!

ג.

“אֵי כֻּתָּנְתֵּךְ?”

פְּשַׁטְתִּיהָ.

“קְוֻצַּת רֹאשֵׁךְ?”

פִּזַּרְתִּיהָ.

“מִי יִלְאַט אֵשׁ לִי?”

זֶה לַחַשׁ דְּבָרִי.

“וּמָה הָרֵיחַ?”

זֵה רֵיחַ בְּשָׂרִי.

“בֵּמָּה אֻסַּרְתִּי?”

בְּזְרוֹעוֹת יָדַי.

"לִי יֵצַר כָּרֵךְ – "

לִין בֵּין שָׁדַי.

"יַד מִי דוֹפֶקֶת

בַּדֶּלֶת כָּכָה?"

זֶה עוֹבֵר דֶּרֶךְ,

אַל לוֹ תִפְתָּחָה;

פְּתַח הָאֶשְׁנָב

וּזְרֹק לַהֵלֶךְ,

זְרֹק לוֹ שֶׁקֶל,

וְיֵלֵךְ יֵלֵךְ,

וְאֹשֶׁר דּוֹדִים

אַל נָא יָפְרָע,

וּמְנוּחָתֵנוּ –

עָלֵינוּ שָׁפְרָה.

אוֹהֵב אָנֹכִי אֶת חֶדְרִי הַשׁוֹמֵם,

הוּא קָט – אַךְ לֹא צַר מֵהֲכִילִי,

אוֹתִי, שְׁתִיקָתִי

וְצִלִּי.

צִלִּי – הוּא גָדוֹל פִּי-שְׁנַיִם מִמֶּנִּי,

וְיֵשׁ שֶׁעוֹד יִגְדַּל בְּמִקְרֶה.

בְּעָמְדִי, הוֹא מְטַפֵּס עַל כְּתָלַי,

וְרֹאשׁוֹ בַתִּקְרָה.

הוּא נֶאֱמָן כְּכֶלֶב וְלוֹ יִתְרָה: לֹא יִנְבָּח,

יִנְצְרֵנִי כְמוֹ אִישׁוֹן עָיִן;

גַּם יָלֹק כַּף רַגְלִי וְלֹא יִתֵּן בָּהּ רֻקּוֹ,

יַחַד הוּא – יֵשׁ וְגַם אָיִן.

שׁוֹמֵם הוּא חֶדְרִי – וְאוּלַי לֹא חֶדְרִי?

אָנֹכִי, הַיוֹשֵׁב בּוֹ ­ אוּלַי?

אָהַ­בְתִּי לָשֶׁבֶת עִם לַיְלָה לַחַלּוֹן,

תְּלוֹת עֵינַי בַּחוֹמָה מִמּוּלִי.

מִשְׁכֵנַי הִכַּרְתִּי רַק אַחַת:

מִמּוּלִי הִיא גָרָה, הָעַלְמָה –

לְאוֹר הַיָּרֵחַ הַחִוֵּר,

רָאִיתִי אֶת-צַלְמָהּ.

הִיא יוֹשְׁבָה שׁוֹמֵמָה כָמוֹנִי,

נִשְׁקֶפֶת בְּעַד חַלּוֹן הַחוֹמָה,

בַּחוּרִים מִתְדַּפְּקִים בְּדַלְתָּה –

לֹא תָזוּז מִמְקוֹמָה…

*

בְּלַיְלָה חִוֵּר אֶחָד צִוִּיתִי אֶת הַצֵּל:

לֵךְ, בּוֹא אֶל בֵּית הַשְׁכֵנָה!

גָּדוֹל אַתָּה, שָׁחוֹר אַתָּה, לֵךְ!…

וּמָשְׁכֶנָּה הֵנָּה…

מְשֻׁנִּים קִירוֹת חֶדְרִי שֶׁנִּשְׁאֲרוּ בְלִי צִלִּי…

עָצַמְתִּי רֶגַע עֵינַי – הוּא שָׁב אֵלַי מְהֵרָה;

אַחֲרָיו נִכְנְסָה הָעַלְמָה –

חֶצְיָהּ נָמָה, חֶצְיָה עֵרָה,

פָּשַׁטְתִּי זְרוֹעוֹתַי – וְהִיא כְשָׁפָן

אֶל לוֹעַ פֶּתֶן, דָּבְקָה בִי: הוֹי שְׁכֵנִי!…

עַל הַכֹּתֶל רָעֲדוּ שְׁנֵי צְלָלִים –

צֵל אֶחָד נִבְלַע בְּצֵל שֵּׁנִי.

מַה-זֶּה הָיָה לִי, אִם זֶהוּ חֶדְרִי?

חֶדְרִי נֶהְפַּךְ לְתָפְתֶּה קָטָן;

צִלִּי עַל הַכְּתָלִים הוּא הַחוֹטֵא,

וַאֲנִי הַשָּׂטָן…

הֵן זֶהוּ הַמִּדְבָּר, וְאֵלֶּה הֵם, אֵלֶּה הַחוֹלוֹת,

הַדֶּרֶך לִכְנַעַן הִנְּהוּ – וְלָמָּה זֶה, לָמָּה לֹא אָגִיל?

הַדֶּרֶך בִּישִׁימוֹן הַזֶּה עָשׂוּ אֲבוֹתַי בְרָגֶל –

וְלֹא בְרַכֶּבֶת שֶׁל קִיטוֹר שׁוֹרֶקֶת בְּקוֹלֵי הַקּוֹלוֹת.

רַבּוֹת כַּיוֹם הַשַׁיָּרוֹת וְהָאֹרְחוֹת הַבָּאוֹת וְעוֹלוֹת,

עִם דֶּגֶל הַנוֹסֵס בַּיָּד – לְמַחֲנֵה יְהוּדָה הַדָּגֶל;

וְעִם כָּל אוֹתָם סִמָּנֵי עֲלִיָּה…וְלָמָּה לֹא אָגִיל?

חֶבְלֵי הַמִּדְבָּר חֲסֵרִים וּמַסּוֹתָיו הַגְּדוֹלוֹת.

דֹּם אֶעֱמֹד עַל מַעֲקֵה הַקָרוֹן הָאַחֲרוֹן לַמַּסָּע,

הַלוֹפֵת בִּשְׁרִיקוֹת אֶת דַּרְכּוֹ לָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה,

וְלִבִּי לַמִּדְבָּר הַגָּדוֹל, בְּמַעֲטֵה לַיְלָה הִתְכַּסָּה.

הוֹי, מִדְבָּר, מִדְבָּרִי, הֲתִזְכֹּר עוֹד אֶת הָאֲנָשִׁים,

אֶת הַמַּחֲנֶה הַמַּמְרֶה הָרַב וְאֶת זֶה הָאִישׁ מֹשֶׁה

שֶׁצְּרָפָם בְּאֵשׁ חוֹלוֹתֶיךָ וְקִדְּשָׁם לְחַיִּים חֲדָשִׁים?

אִם בִּזְבַּזְתָּ יוֹם

עַל דְּבָרִים קְַטַנִּים,

וְאֶת אוֹר הַחֶרֶס

לֹא רָאִיתָ –

רוּחֲךָ אַל יִפֹּל…

צֵא לִפְנוֹת עֶרֶב

אֶת הַקֶּרֶת

וּלְנֹכַח שֶׁמֶשׁ לֵךְ

עַל פְּנֵי הַשָׂדֶה…

וְאִם יֵשׁ עוֹד זֶרֶת

בֵּינוֹ לְבֵין הַתְּהוֹם –

עוֹד תִּפָּדֶה…

אִם יֵש עוֹד שַׁעַל

בֵּינוֹ וּבֵין הַתְּהוֹם,

כָּל עוֹד הַשֶׁמֶשׁ תָּלוּי בְּנֵס

עַל כְּנַף הַיּוֹם –

עַל רֹאשׁ הַגִּבְעָה תַעַל,

וְעָמַדְתָּ מַעֲדַנוֹת

וַאֲנִין הַדַּעַת

מוּל הַשֶׁמֶשׁ הַשּׁוֹקַעַת –

וְקָרָאתָ מֵעַל רֹאשׁ הַגִּבְעָה:

הוֹי שֶׁמֶשׁ, שֶׁמֶשׁ זִיוִי,

אֲנִי בִזְבַּזְתִּי יוֹמִי,

הָלַכְתִּי בִקְטַנוֹת…

וּרְאֵה, גַּם רְאֵה – הַלַיְלָה,

הִנֵּה הוּא בָא…

וְהַשֶׁמֶשׁ יַעֲמֹד

בִּפְאַת הַיָּם,

וְצַעֲרוֹ – כָּאֵשׁ

עַל רִפְיוֹן לֵב הָאָדָם,

וּכְלִמָּה אוֹתֹו תְכַס

עַל רוּחוֹ הַנוֹפֶלֶת –

וְשָׁלַח קֶרֶן לָךְ

לִפְנֵי רִדְתּוֹ,

קֶרֶן-פָּז גּוֹאֶלֶת,

קֶרֶן חֶסֶד וַחֲנִינָה…

הַצְפֵּן קֶרֶן זוֹ,

הַצְפִּינָהּ

בְּסֵתֶר לִבְּךָ דָּךְ,

שָׂאֶנָּה שָׁם, שָּמְרֶנָּה

עַד אוֹר בֹּקֶר.

הֳקִיצוֹתִי – וְשָׁאוֹן מוּזָר עָלָה בְאָזְנָי,

בַּחֲשֵׁכָה עָלָה, בְּחַלוֹנִי כְלַפֵּי חוּץ:

מִי יִלּוֹן שָֹם, מַה יֶהֱמֶה שָׁם כְּמַשַׁק גֵּבִים?–

הֲמוֹן רְעֵבִים.

הֶעֱלֵתִי הַנֵּר וְכִיבִּיתִיו מִיָּד מִיִּרְאָה,

זוּ עֵינָם – אַל תִּפְגַּע בְּחַלוֹנִי וּבְנֵרִי,

הֵם צָבְאוּ עַל שַׁעַר הַחוֹמָה הַסָּגוּר –

אוֹפֶה שָׁם יָגוּר.

הֵם עָמְדוּ צְפוּפִים וּדְחוּקִים וְהִשְׁחִירוּ יַחַד

אֲנָשִׁים, נָשִׁים וְטַף, שׁוּרָה אֲרֻכָּה.

כָּתֵף לְכָתֵף עָמְדוּ, שֶׁכֶם לְשָׁכֶם

וְחִכּוּ לְלָחֶם.

אַךְ הָאוֹפֶה לֹא יָצָא אֲלֵיהֶם: לְפָנִים אָפָה,

לְפָנִים, לְפָנִים לֹאָ הָיָה תַנּוּרוֹ צוֹנֵן,

וּבְגָדָיו לְבָנִים הָיוּ וּטְבוּלִים בְּקִמְחוֹ –

נִטַּשְׁטֵש הַקֶּמַח וְנִמְחָה.

גַּם אִתִּי לֹא הָיָה לֶחֶם, רַק כֶּסֶף לִי הָיָה,

וָאֶקַּח שְׁקָלִים אֲחָדִים וָאַשְׁלִיכֵם הַחוּצָה;

הַשְׁקָלִים צִלְצֵלוּ בָּאָבֶן, אַךְ אִישׁ לֹא לְקָחָם –

זֶה לֹא הָיָה צְלִיל לָחֶם…

שׁוּלֵי שָׁמַיִם הֶאֱדִימוּ – דִּמְדּוּמִים שֶׁל בֹּקֶר!

אַךְ גַּם עַיִן לֹא נָשָׂא אֲלֵיהֶם הֲמוֹן הָאֲנָשִׁים:

לֹא כִכַּר לֶחֶם שָׁם עוֹלֶה, חוּם וְחַם וַעֲגַלְגָּל –

שָׁם רַק שֶׁמֶש יִתְגַּלְגָּל.

וְאֵין אֶל-מִי לִפְנוֹת, הַשָׁמַיִם וְהָאָרֶץ –

הֵם צְחִיחִים, רַק כּוֹכָבִים וְאֲבָנִים בְּחֵיקָם;

אֲבָנִים! עוֹד מְעַט קָט וְהָיוּ לְבָרוֹת

אַבְנֵי הַחוֹמָה הַקָּרוֹת.

בָּרִאשׁוֹנָה –

כְּשֶׁנִפְקְחוּ רִאשׁוֹנָה שְׁנֵי עַפְעַפַּי,

וּמַבָּטִי, מַבַּט נֶשֶׁר צָעִיר,

הִמְרִיא לְמֶרְחַקִּים,

וְהִתְעַכֵּב רֶגַע קַל וְלִטֵּף כַּנְפֵי יוֹנָה,

וְנֶאֱחַז בִּסְבַךְ שֶׁל אִילָן, בְּעָלָיו הַיְרַקְרַקִּים,

בִּזְמִירָיו,

וּבְצִלְצוּלֵי שִׁירָיו –

עַל כָּל שׁוֹשָן שָׁהָה;

וְעוֹד טֶרֶם נִתְקַל מַבַּט עֵינַי בָּרָקִיעַ ­ –

הִתְלַכְּדוּ בִתְמִימוּת יֶלֶד כַּפַּי,

וּמָחֲאוּ, מָחֲאוּ אָז בִּתְמִימוּת יֶלֶד,

וּבְרָכָה כְבָר הִתְעַתְּדָה לָצֵאת מִבֵּין שְׂפָתַי,

וְאֶת מִי לְבָרֵךְ לֹא יָדַעְתִּי עוֹד –

יוֹם אָבִיב בָהִיר

צָלַח עַל הֶחָלֶד –

זֶה הָיָה מָתַי?

*

חֲלוֹם הָאָרֶץ נִגְלָה לִי וַיִתְפְּשֵׂנִי,

נִלְכַּדְתִּי בְרֶשֶׁת אוֹרִים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה;

וְאֶל הַשְׁחָקִים לֹא נָשָׂאתִי עֵינִי –

הַחַמָּה – הִיא הִשְׁקִיפָה אֵלַי מָטָּה,

הַכּוֹכָבִים – יָרְדוּ אֵלַי מִשְׁמֵי רָמָה,

וּכְרוּבִים רִחֲפוּ סְבִיבִי… וְשָׁמְעָה אָזְנִי מַשָּׁק

שֶׁל כַּנְפֵיהֶם קַלּוֹת… אֶחָד אוֹתִי נָשַׁק,

וְאֶחָד מִן הַכְּרוּבִים הִסְתַּתֵּר בִּמְעָרָתִי,

אֲשֶׁר חָפַרְתִּי לִי בַחוֹל לִזְבוּבֵי-קַיִץ,

לְפַרְפָּרִים מְרוּטֵי כָנָף וְלִרְמָשַׂי,

וּבִשְׁלוּלִיתִי נֶחְבָּא עִם כָּל שָׁרֶץ…

לֹא הָיָה אָז הָרֶוַח בֵּין הַשְׁחָקִים וְהָאָרֶץ,

לֹא הוּקַם עוֹד הַחַיִץ.

וּגְדוֹלָה חֶרְדַּת לִבִּי אָז וּגְדוֹלָה שִׂמְחָתִי –

זֶה הָיָה מָתַי?

וְאֶת הָאֱלֹהִים רָאִיתִי עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה,

כִּנְטוֹת הַיּוֹם, בְּמֶרְחַב שַׂדַּי,

שָׁם נִרְאָה לִי אֵל שַׁדַּי,

בֵּין הַקָּמָה,

כְּשֶׁהוּא דוֹלֵק אַחֲרֵי פַּרְפַּר כְּרָמִים:

הֶאָח! אֵין הַבּוֹרֵא יָכֹל לִתְפֹּשׂ אֶת יְצוּרוֹ;

הַמֹּחַ רוֹדֵף, רוֹדֵף אַחֲרֵי בֶן-סְעִפּוֹ,

שֶׁנִקְרַע מֶנּוֹ וְטָס בַּאֲוִיר עוֹלָם חָפְשִׁי…

הַלֵּב לֹא יָכֹל לִתְפֹּשׂ אֶת הִרְהוּרוֹ,

הִרְהוּר קַל שֶׁנִּתַּק מִתּוֹךְ חַדְרֵי לִבּוֹ –

וְעָף בַּאֲוִיר עוֹלָם חָפְשִׁי…

רַךְ וְקָלִיל זְבוּב-הַקַּיִץ, וְהוּא נִמְלָט וּמִתְרַחֵק,

וַאדֹנָי עוֹד דּוֹלֵק אַחֲרָיו, וַאדֹנָי מְצַחֵק…

אַךְ הִנֵּה, נִפְגַּע פַּרְפָּר זֶה, בְּצִפֹּרֶת קַלָּה,

וְנָשַׁק לָהּ וְהִתְחִיל לִבּוֹ לָהּ מְגַלֶּה,

עַל פְּנֵי הַקָּמָה – כִּי יָשְׁרָה הַצִּפֹּרֶת,

קַלַּת הַכְּנָפַיִם, הַצְּחַרְחֹרֶת,

בְּעֵינֵי בֶן הַפַּרְפָּר, וַיִקָּחֶנָּה לוֹ לְעֵזֶר –

וְעָמְדָה לוֹ עָרְמָתוֹ לֵאלֹהִים!…

בְּעוֹד שֶׁהֵמָּה מְלַחֲשִׁים אַהֲבָה,

חֲטָפָם אֲדֹנָי וְשָׂמָם עֲלֵי רֹאשׁוֹ,

וַיִּהְיוּ הֶחָתָן וְהַכַּלָֹה,

נֵזֶר,

נֵזֶר עַל תַֹלְתַּלֵּי אֱלֹהִים.

וְהָעוֹלָם בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וַאֲנִי בְתוֹךְ הַמִּקְדָּשׁ,

וְעֵינַי רוֹאוֹת, רוֹאוֹת אֶת כֹּהֲנוֹ, אֶת קְדוֹשׁוֹ,

וּבְרָכָה כְמוֹ הִתְעַתְּדָה לָצֵאת מִבֵּין שְׂפָתַי –

זֶה הָיָה מָתַי?

*

בְבֹקֶר בָּהִיר אֶחָד קָרַב אֵלַי רַבִּי,

אָחַז בִּקְצֵה יָדוֹ בְסַנְטְרִי הֶחָלַק,

וּבַיָּד הַשְׁנִיָּה טָפַח לִי עַל גַּבִּי –

וְאָנֹכִי טֶרֶם אֵדַע אִם מֵחֲמַת חִבָּה

רַבִּי עוֹשֶׂה כָּכָה. רַק לִבִּי, הוּא לִי נִבָּא:

יַמִּים שֶׁל מִשְׁפָּטִים וְגַם סִדְרַת בָּלָק…

הוֹי, מַה נִבָּא לִבִּי לִי, זֶה לִבִּי!

וְקָרַב אֵלַי רַבִּי וְאָמַר אֵלַי כָּכָה:

• הֲתֵדַע כִּי יֵשׁ “מוֹדֶה” עַל הָאָרֶץ, כִּי יֵש “בְּרָכָה”?

הֲתֵדַע בְּנִי, – כַּךְ סָח לִי, סָח לִי רַבִּי, –

מִי בָרָא ז­ֹהַר זֶה וְתֵבֵל רַבָּה?

יֵשׁ בַּשְׁחָקִים אֵל צָנוּעַ, אֵל מִסְתַֹּתֵּר,

הוּא, הוּא בְרָאָם… רַבּוֹת עָמְלוּ אִישִׁים,

רַבּוֹת חִטְּטוּ וְחָתְרוּ עַד שֶׁנּוֹדַע,

כִּי בַשְׁחָקִים יָגוּר… – שָא, תַּכְשִׁיטִי,

אֶת כַּפֶּיךָ וְעֵינֶיךָ לַשָׁמַיִם –

יַחַד אִתִּי,

כַּף אֶל כַּף! גַּם הָעֵינָיִם –

כַּךְ תַּכְשִׁיטִי;

עַכְשָׁו נֹאמַר בְּרָכָה, נֹאמַר מוֹדֶה –

מִתְפַּרְנֵס אֵל זֶה טָמִיר מִתִּשְׁבָּחוֹת,

אֱמֹר בְּנִי, מוֹדֶה, כָּל הַתְּהִלוֹת לו שַׁיָּכוֹת;

וְעַל הַזְכוּת הַזֹאת אֵין הוּא מְוַתֵּר…

*

וְאֶת הַצַּדִּיק אוֹהֵב שַׁדַּי יוֹתֵר –

מִן הַבֹּקֶר לוֹ הִתְפַּלֵל עַד הָעֶרֶב;

בַּלַּיְלָה רָאָה חֲלוֹם: הִתְנוֹפְפָה עָלָיו חֶרֶב…

וְעִם הַשַׁחַר קָם וְלֹא רָץ לְבֵית הַפּוֹתֵר!

וַחֲבִיבִים עַל אֵל שַׁדַּי גַּם כָּל בָּנָיו,

בַּעֲלֵי הַתְּשׁוּבָה,

עֲלֵיהֶם נָפַל רֶגַע פַּחַד חֲלוֹמָם,

הִתְנַעֲרוּ נִפְעָמִים מִתוֹךְ שְׁנָתָם טְרוּפָה,

וְרָצוּ לְבֵית הַפּוֹתֵר עִם הָנֵץ יוֹמָם,

וּבְעָמְדָם עַל מִפְתָּנוֹ – הִתְנֶחָמוּ,

וּבְטֶרֶם פִּתְרוֹן חֲלוֹמוֹתָם שָׁמְעוּ –

נִגְּשׁוּ אֶל הַפּוֹתֵר וְיָרְקוּ לוֹ בְפָנָיו…

וְיֵשׁ תִּקְוָה מֵאֵל שַׁדַּי גַּם לַחֲנֵפִים –

אַף-עַל-פִּי שְׁקּוֹלוֹתֵיהֶם צוֹרְמִים

קְצָת אֶת אָזְנָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא,

אַף-עַל-פִּי שֶׁתְּפִילּוֹתֵיהֶם עוֹלוֹת

מִלֵּבָב בִּלְתִּי נָקִי, מִנְּשָׁמָה בִלְתִּי זַכָּה –

אֵין בְּכַךְ כְּלוּם…

שֶׁלִּפְנֵי כִסֵּא שַׁדַּי נַחֲלֵי מַיִם זוֹרְמִים,

וּכְרוּבֵי רוּם

עוֹמְדִים בְּתוֹךְ הַמַּיִם עֲלֵי כֵפִים,

וּבוֹדְקִים אֶת הַצְּלִילִים וְאֶת הַקּוֹלוֹת;

וְכָל תְּפִלָּה פְגוּמָה וּמְלֻכְלֶכֶת

רוֹחֲצָה יַד הַכְּרוּבִים וּמְשַׁכְשֶׁכֶת,

עַד שֶׁנָּגְהָהּ חוֹזֵר לָהּ – וְזָרְחָה…

וְאָז – מַגִּישִׁים אוֹתָה לְרִבּוֹן הָעוֹלָמִים,

וְהוּא – אִם גַּם מַכִּיר הוּא עָלֶיהָ כְּתָמִים,

אִם גַּם צְלִילֵי קוֹלָהּ מְעַט צוֹרְמִים

אֶת אָזְנָיו – אַךְ מְקַבְּלָה הוּא בְגִילָה,

וּבוֹלֵעַ כְּבִכּוּרָה אֶת הַתְּפִלָּה…

וּרְאֵה נָא בְּנִי, נָתַתִּי לְפָנֶיךָ כַמָּה דְרָכִים –

כֻּלָּם עוֹלִים וְנִמְשָֹכִים,

יָשָׁר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא,

הֶחָבוּי שָׁם בִּשְׁחָקָיו –

בְּחַר לְךָ אֶחָד מִכָּל אֵלֶּה…

גַּם סִדּוּר לְךָ יִנָּתֵן, סִדּוּר-תְפִלּוֹת מּלֵא וְגָדוּשׁ,

וְגָדוֹל הוּא, וְאָרֹךְ הוּא,

סִדּוּר לְדוֹר דּוֹרִים,

סִדּוּר הַשֹּׁוֶה לְכָל נֶפֶש וּלְכָל לֵב!

כָּל הָרוֹצֶה יָבוֹא וְיִתְפַּלֵּל, יָדוּשׁ בוֹ גַם יָדוּשׁ,

עַד יִתְעַוֶּה פִיךָ מִנִּי כְאֵב,

שֶׁרַבִּים בּוֹ מִזְמוֹרִים,

כָּל מִזְמוֹר וְכָל מִזְמוֹר לְדַפָּיו וְלַחֲלָקָיו

וְאַתָּה אַל נָא תֵלֶא –

*

אָז בָּא הַקֵּץ לַחֲלוֹם הָאָרֶץ שֶׁחָלַמְתִּי,

קִבַּלְתִּי תוֹרַת רַבִּי הַחֲדָשָה

לְמוֹרָשָה –

עוֹדֶנִּי זוֹכֵר: תְּפִילָתִי הָרִאשׁוֹנָה

יָצְאָה מִשִּׂפְתוֹתַי לְקוּיָה וּמְשֻבָּשָׁה,

וּשְׁנָתִי נָדְדָה מֶנִּי; בַּחֲצִי הַלַּיְלָה

קַמְתִּי

וָאֶקְרַב אֶל חֲלוֹנִי,

וָאֶשָּׂא עֵינַי אֶל הַשְׁחָקִים –

כּוֹכָבִים קְטַנִּים רָמְזוּ לִי בְעֵינֵי בְרָקִים:

תְּפִלָּתְךָ, יֶלֶד תָּמִים, כְּבָר נִתְקַבְּלָה בִשְׁמֵי מַעְלָה…

אָז בָּא הַקֵּץ לַחֲלוֹם הָאָרֶץ שֶׁחָלַמְתִּי,

וְלֹא קָסְמוּ לִי עוֹד פִּרְחֵי הָאֲדָמָה,

שֶׁצָּצוּ וְרֻדִּים וְלַבְנוּנִים בֵּין עֲשָׂבִים,

חֲבוּיִים בְּצֵל שִׂיחִים, רַכִּים וְנָאוִים;

וּכְשֶׁנִרְמַס תַּחַת רַגְלַי אֶחָד מִן הַפְּרָחִים,

בִּצְדִיָּה וּבְלִי צְדִיָה, בְּלֶכְתִּי עַל אֵם דְּרָכִים –

לֹא דָוָה לִבִּי בִי, לֹא בָכְתָה בִי הַנְּשָׁמָה.

לֹא לִבְּבַנִי עוֹד נִיר נָאֶה וְאִילָן רַב-עֲנָפִים,

וּזְמִירָיו לֹא צָדוּניִ וִירַקְרַק חֵן שֶׁל טְרָפִים;

וְלֹא פָּתַחְתִּי עוֹד חַלוֹנִי לְכָל יוֹנָה יָפָה,

שֶׁהִתְלַבְּטָה עַל אֶשְׁנַבִּי בְּחַרְטֻמָּה וּבִכְנָפָהּ:

וּכְרוּבִים עוֹד לֹא רִחֲפוּ סְבִיבִי, נָדַמּוּ, נָשַׁמּוּ,

תַּמּוּ כָל הַכְּרוּבִים, מֵעַל פְּנֵי הָאָרֶץ תַּמּוּ…

וַאדֹנָי לֹא נִרְאָה לִי עוֹד בֵּין הַקָּמָה –

פָּסַק חֲלוֹם הָאָרֶץ, אָבְלָה, נָבְלָה הָאֲדָמָה!…

*

וְהִנְנִי חוֹלֵם חֲלוֹם הַשְׁחָקִים, חֲלוֹם מְרוֹמִים –

כָּל הַחֲלוֹמוֹת יָפִים, אִם גַּם אֵינָם דּוֹמִים…

אַל תִּרְאוּנִי, שֶׁפָּרַשְׁתִּי לְקֶרֶן זָוִית –

אֵין צֹרֶךְ לִי בְמֶרְחָב:

תְּנוּ חָבִית לִי וְאֶחֱלֹם בְּתוֹךְ חָבִית!

רַק יִהְיֶה נָא סִדּוּרִי

אִתִּי בְחָבִיתִי, אִתִּי בְתוֹךְ חוּרִי…

*

שׁוּר, אָחִי, שׁוּר:

הִנֵּה הוּא הַכּוֹכָב, שְׁבִיב דִּי-נוּר,

הַנּוֹפֵל מִשְׁמֵי מָעְלָה

אֶל חֵיק הַלָּיְלָה…

• אָדָם, מַה מִּלַּיְלָה? אָדָם מַה-מִּלֵיל?

• כּוֹכָב, מַה מִּשְּׁחָקִים, מַה-מִּשְּׁלוֹם אֵל?

• אַל תַּזְכֶּר-לִי אֶת שָׁמַי, מְתוּקִים פֹּה הָרְגָבִים…

לֹא אָשׁוּב עוֹד אֶל אַחַי, לֹא אָשׁוּב אֶל הַכּוֹכָבִים,

גַּם אַתָּה אֶת סִדּוּרְךָ עַל פִּי צְלוֹחִית צוֹר,

שָׂא עֵינֶיךָ לֵאלֹהִים וְכֹה לוֹ, כֹּה אֱמֹר:

הִשָׁאֵר, בְּרָב טוּבְךָ, בְּשָׁמֶיךָ גַּם לְהַבָּא,

אֲנַחְנוּ נאֹבַד גַּם בִּלְעָדֶיךָ, פֹה עַל אֶרֶץ רַבָּה;

לֹא נִהְיֶה כְּאֶרְאֶלִּים הָעֲיֵפִים וְהַנִּלְאִים

מִשַּׁבֵּחַ אֶת הַבּוֹרֵא, מֵאֱמֹר לוֹ תְהִלִּים:

בִּזָוִיּוֹת שִׂפְתוֹתֵיהֶם כְּבָר הַקֶּצֶף נִרְאָה –

וַעֲדַיִן הֵמָּה עוֹמְדִים עָלָיו וְאוֹמְרִים שִׁירָה:

כְּבָר לִבָּם כָּלָה בָם, וּפְנֵיהֶם – פְּנֵי אֲבֵלִים,

וְקוֹלוֹת תְּפִלוֹתֵיהֵם אֵינָם חֲדֵלִים!

בַּיִת מָט, עֲלִיָּה רַק

וַאֲרֻבָּה עַל הַגַּג;

הָאֲרֻבָּה עוֹמְדָה דֹם –

עָשָׁן עוֹלֶה בָהּ יוֹם־יוֹם,

אוֹי, אוֹי, גַּם אֲבוֹי,

זֶה הָרוּחַ יֵהוֹם כֹּה…

בַּעֲלִיָּה, תַּחַת גַּג

שׁוֹכֵב תִּינוֹק עֲלֵי שַׂק,

שַׂק בְּלִי תֶּבֶן וּבְלִי קַשׁ –

לָמָּה תִבְכֶּה, יֶלֶד רָשׁ?

עַל הַגַּג, שָׁם שֶׂכְוִי יֵשׁ,

וְכַרְבָּלְתּוֹ דָּם וָאֵשׁ;

לֶחֶם יִשְׁאַל, יִשְׁאַל פַּת,

פַּת הַלֶּחֶם מֵאַיִן יַאת?

עוֹרֵב שָׁחוֹר מִנִי שְׁחוֹר,

עוּף מִזֶּה, הוֹי, עוּף עֲבֹר!

עוּף, אַל תַּשְׁמַע נוֹרָא קוֹל,

בַּעֲלִיָּה נָדַם כֹּל.

עַל הַגַּג הֶחָתוּל נָם –

לָמָּה יָנוּם חָתוּל שָׁם?

לָמָּה יִשְׁכַּב עַל הַגַּג,

אִי הַתִּינוֹק עַל הַשַּׂק?

בַּיִת מָט, עֲלִיָּה רַק,

וַאֲרֻבָּה עַל הַגַּג,

תַּעֲמֹד שׁוֹמֵמָה לָהּ,

עָשָׁן עוֹד לֹא יַעֲלֶה בָהּ…

לֹא אֲרֻכָּה עוֹד דַּרְכִּי. הִיא הָיְתָה, רַק הָיְתָה אֲרֻכָּה.

הִנֵּה הַקִּיר!

אַתְּ כַּבִּי נָא, כַּבִּי אֶת אֵשׁ הָאֲבוּקָה –

כַּבִּי הָאֵשׁ וְעוֹד אַאֲמִין: לַדֶּרֶךְ אֵין קֵצֶה,

וְאִם כִּי עָבַרְתִּי הַחֵצִי –

הִנֵּה הַקִּיר!

כַּבִּי הָאֵשׁ טֶרֶם עוֹד כָּשְׁלָה הַבֶּרֶךְ,

הַשְׁלִיכִי מִיָּד הָאֲבוּקָה, –

הָיְתָה אֲרֻכָּה הַדֶּרֶךְ –

הִיא הוֹלְכָה וְתַמָּה,

הָיְתָה רִבְבוֹת פַּרְסָה אֲרֻכָּה,

וְנוֹתְרָה רַק אַמָּה.

הִנֵּה הַקִּיר!

כַּבִּי הָאֵשׁ וּמַעֲטֵה לַיְלָה לִי צַוִּי,

הַשְׁקִינִי מִיֵּינֵךְ, עוֹרְרִינִי לְשִׁיר –

שְׁכוּר־יַיִן וְשָׁר – אָנֹכִי אֶת רַגְלַי אֲשַׁוֶּה,

וַאֲנַפֵּץ אֶת רֹאשִׁי לַקִּיר.

ויהי־נא פּי־שנים בּרוּחך אלי!

(מלכים ב' ב')

ואלישע שב הגלגלה, והרעב בארץ, ובני הנביאים יושבים לפניו…

(מלכים ב' ד')

א.

הָבוּ לִי אֵשׁ, בְּנֵי־הַנְבִיאִים!

– יֵשׁ־לְךָ, יֵשׁ! –

הָבוּ לִי אֵשׁ כָּל הָרְקִיעִים,

הָבוּ לִי אֵשׁ!

כָּל נִיצוֹץ, כָּל זִיק לִי הָבִיאוּ!

יֵשׁ לְךָ דָּי! –

כָּל נִיצוֹץ, כָּל זִיק, לִי רַק לִי הוּא,

הָבִיאוּ אֵלָי!

– נְגֹהוֹת הַשַּׁחַר אַיָּמוֹ?

וּמְאוֹרוֹת הַיּוֹם? –

לְבָבִי הוּא שְׁמָרָם וַיְצוּדֵם,

וּלְבָבִי – כַּתְּהוֹם…

הָבוּ לִי אִשִּׁים וְלֶהָבוֹת!

– הָהּ, יוֹמְךָ כְּבָר תָּם… –

אֶת מוֹקְדֵי הַמַּעֲרָב לִי הָבוּ,

וְדִמְדּוּמֵי הַיָּם…

ב.

אֲמַרְתֶּם: יוֹמִי תָּם כְּבָר,

פָּנָה יוֹם אֱלִישָׁע!

הַעַל אֵלֶּה אֶחֱשֶׁה,

אֵאָלֵם וְאַחֲרִישָׁה?

מִי בַז לְאַחֲרִית יוֹמוֹ,

וְאָמַר: רַב לִי! רַב לִי!

גַּם שֵׂיבָה בְלַהֲבוֹת עַרְבּוֹ

אֻכָּל וְקוֹרֵא: הַב לִי!

זֶה יוֹמִי נָח, אַךְ לִבִּי –

לֹא הוּנַח לוֹ וְלֹא הוּקַל:

הַסְּנֶה עוֹדֶנּוּ בוֹעֵר,

הַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל!

– הַסְּנֶה אַף אָמְנָם לוֹהֵט…

וְצִלּוֹ אֵי, בּוֹ נֶחֱסֶה? –

אֶת צִלּוֹ אַתֶּם חוֹמְדִים?

וְהוּא גֶחָלִים יֶחֱתֶה!

– מַה יַּעַשׂ רַךְ הַלֵּבָב,

הַיָּרֵא אֶת הַבְּעֵרָה? –

יֵלֶךְ־לוֹ וְיִכְרַע

תַּחַת הָאֲשֵׁרָה!

בַּדָּהּ רַךְ וְעָנֹג,

וְכַפָּהּ מַטָּה שְׁלוּחָה,

כִּי יָבוֹא שָׁם הַהֵלֶךְ –

תַּחְתֶּיהָ יִמְצָא מְנוּחָה,

וְאֶת אֲחוֹתָהּ אִתָּהּ!

– מִי הִיא זֹאת אֲחוֹתָהּ? –

הֵן הִיא הַשְּׁנָת הַבָּלָה,

הַאִם לֹא תֵּדְעוּ אוֹתָהּ?

הַשְּׁנָת! שָׁם גַּם אָחִיהָ,

וְאִתּוֹ הִיא שׁוֹכָבֶת!

– וּמִי הוּא זֶה אָחִיהָ? –

הֲתֵדְעוּ אֶת הַמָּוֶת?

כִּי יָבוֹא שָׁם הַהֵלֶךְ,

וְכָרַע בֵּין הַשְׁלשָׁה,

וְנָפַל… וְהָאֲשֵׁרָה…

אַט תָּנַע עָלָיו רֹאשָׁהּ…

קְרָא אֵם לָהּ כָּל הַיָּרֵא

וְנָס מִפְּנֵי הַדְּלֵקָה!

– לֹא, לֹא… נָפְשֵׁנוּ יוֹקְדָה,

וְאֶל הַסְּנֶה שׁוֹקֵקָה… –

ג.

אֲנִי הַסְּנֶה הַבּוֹעֵר!

בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר אֶעֱלֶה –

אֵין שְׁנָת שָׁם וּמַרְגֹּעַ,

וְלֹא יִהְיוּ שָׁם סֶלָּה.

אִם מַבַּט עֵינִי יִצְלֹל

בְּמֵי־מְנוּחוֹת שׁוֹקְטִים –

וְהִכּוּ גַלֵּי קֶצֶף,

הוֹלְלִים וְרוֹקְדִים.

לְצֵל מִקִּיר כִּי אֶרְמֹז –

וְהוֹשִׁיט לִי אֶת כַּפָּיו;

בְּיָשֵׁן אֶתֵּן עֵינַי –

וְנִקְרְעוּ עַפְעַפָּיו.

אֲנִי הַסְּנֶה הַבּוֹעֵר –

כָּל מַגַּע רַגְלַי שׂוֹרֵף,

כִּי אֶעֱמֹד עַל הַכַּרְמֶל

וְהָיָה לְהַר חֹרֵב…

יוֹם פְּלָאַי תַּם – וּבָאתֶם

לִדְרֹשׁ לוֹ לְצִלִּי –?

וַאֲנִי בּוֹעֵר גַּם בַּנֶּשֶׁף,

בַּלֵּיל עוֹד יִגְדַּל פִּלְאִי.

תַּם יוֹמִי! וְלוּ גַם יִתֹּם –

גַּם בְּקִבְרִי לֹא אֵרָגַע,

אִם מֵת בּוֹ יָשְׁלַךְ וְיָקוּם,

כִּי בְעַצְמוֹתַי נָגַע…

אֲנִי הַסְּנֶה הַבּוֹעֵר,

וְכֻלִּי – לוֹחֵשׁ, לוֹחֵשׁ,

כָּל קֶרַח תַּחְתַּי נָמֵס,

כָּל מֵת בְּחֵיקִי רוֹחֵשׁ.

עֲמֹד, כֹּה מֵרָחוֹק עֲמֹד, אַל תִּקְרָבָה,

אַל בִּי תִגַּע,

בַּת־חֲסִידִים אָנֹכִי, לֶהָבָה!

מֵרָחוֹק לְךָ תִּגַּהּ,

וּמִקָּרוֹב – צוֹרֶבֶת…

אֲנִי בַת־חֲסִידִים –

לַהָבֶת!

אֵשׁ עֲצוּרָה וּצְרוּרָה בְגִידִים,

וּקְרוּמָה קְרוּם עוֹר –

גַּע בִּי בְיָד וְתִכָּוֶה!

דּוֹר קַמְנוּ בְפוֹלִין, אוֹי דוֹר;

עָלִינוּ כְאוֹר שָׁם, כָּאוֹר!

אֲבִי־אָבִי וּזְקֵנוֹ הֵם יָצְקוּ

מַיִם עַל יְדֵי הַקּוֹצְקִי;

אָבִי הוּא שׁוֹאֵג כְּאַרְיֵה

עַל פִּתְחֵי

דְגוּרָא קַלְוַרְיֵה,

וְדוֹד לִי בִפְשִׁיסְחָא,

וּתְקוּעָה בְווֹרְקִי לִי יָתֵד –

אֲנִי, בַּת אִישׁ חָסִיד!

אָבִי כִּי יִקַּח הַחֲגוֹרָה,

הַגַּארְטל בְּלַעַ"ז, וִיחַתְּלוֹ

עַל בִּגְדוֹ הָאָרֹךְ שֶׁל אַטְלַס,

וְעָמַד בִּתְפִלָּה לְבוֹרְאוֹ –

כִּי יַפְשִׁיל אֶת שׁוּלֵי הַבֶּגֶד,

וְיִתְחָבֵם בָּהּ, בַּחֲגוֹרָה –

עֲמֹד אָז מִנֶּגֶד!

הִנֵּה הוּא נִכְנָע, לִכְאוֹרָה,

יִזְחַל עַל עָפָר, יִתְרַפֵּס,

אַךְ פֶּתַע יִתְנַשֵּׂא, יְטַפֵּס,

יַעְפִּיל עֲלוֹת עֲלֵי קִיר,

יַחְבֹּט רֹאשׁוֹ בַקּוֹרָה –

עֲמֹד דֹּם,

וְאַל תִּקְרַב, אַל תִּקְרַב הֲלוֹם –

אֵשׁ אֲזַי יוֹצֵאת מַאַפָּיו,

מִפִּיו פּוֹרֵץ שִׁיר,

יָדָיו אָז יָרִים

לַמָּרוֹם,

וְיָצוּד אֶרְאֶלִּים בְּכַפָּיו.

אֶרְאֶלִּים? לֹא הֵם!

הַשֵּׁם… הַשֵּׁם…

כְּבַיָּכוֹל –

הוּא יוֹצֵא עִם אָבִי בְמָחוֹל…

הַס –

עַל יַד קֻפַּת הַבַּרְזֶל הַפְּתוּחָה עָמַד כִּילָי,

כְּכֹהֵן לִפְנֵי מִזְבְּחוֹ, וְטָמַן שָׁם תַּרְפַּ"ט אֲלָפָיו;

גַּל הַזָּהָב הִבְהִיק – הוּא רֹאשׁוֹ כָפָף,

אֶת עֵינָיו עָצַם־עָצַם – כְּמִפְּנֵי שֶׁמֶשׁ בְּהִלּוֹ.

הוּא הֵגִיף חִישׁ קֻפָּתוֹ. עָשְׁרוֹ כְּאִלּוּ הִבְהִילוֹ,

פַּחַד הַזָּהָב הָרַב וְהֶעָצוּם אוֹתוֹ אָפָף,

אַךְ סֻגַּר הָאָרוֹן – הִזְדַּקֵּף, הֵנִיד וְהֵרִים עַפְעָף,

הִתְעָרֵב בַּחוּץ עִם עֲנִיִּים, בָּא, נֶחְבָּא בְצִלָּם.

לֹא! זֶה לֹא הָיָה כִילַי, זֶה הָיָה מְשֻׁגָּע.

מַפְתֵּחַ קָטֹן וְדַק לוֹ נִשְׁאַר, מַפְתֵּחַ אֲרוֹנוֹ,

בַּעֲדַת הָעֲנִיִּים כִּי בָא הָאִישׁ, וְהִתְעוֹרֵר,

הוֹצִיאוֹ מִכִּיס הַבֶּגֶד, הִתְבּוֹנֵן בּוֹ בְתוּגָה,

וּזְרָקוֹ מִמֶּנּוּ וָהָלְאָה בְקֶרֶב הָעָם וַהֲמוֹנוֹ –

לֹא! זֶה לֹא הָיָה מְשֻׁגָּע, זֶה הָיָה מְשׁוֹרֵר.

א.

לְכָה, דוֹדִי, לִקְרַאת כַּלָּה!

אַבָּא שָׁב מִבֵּית הַתְּפִלָּה,

וּכְבָר קִדֵּשׁ עַל הַיַּיִן,

בִּצַּע דּוּמָם עַל הַחַלָּה.

אָכַל דָּגִים, צְנוֹן לֹא חָסֵר,

בָּצָל כָּתוּת בְּתוֹךְ כָּבֵד,

דּוּד עִם טְשׁוֹלֵנְט וְעִם בָּשָׂר,

עִם בַּת הַשְּׁמָנִים – הַפַּשְׁטִידָה,

עַל צִמּוּקֶיהָ בְּתוֹךְ שׁוּמָן,

בְּלוּלִים עִם מִזְמוֹרֵי דָוִד…

רֵיחָם עוֹד לֹא פָג עֲדַיִן,

אָמְנָם, לֹא רַק רֵיחָם גְרִידָא…

אַבָּא בֵרַךְ כְּבָר הַמְּזֻמָּן,

וְגַם עָבַר עַל הַסֶּדְרָה,

וּכְבָר חָלַץ אֶת נְעָלָיו.

אַבָּא יָשֵׁן שְׁנָת עֲרֵבָה;

נַחֲרָה בָּאָה כְּבָר מֵחֶדְרוֹ,

שֵׁבֶט־מוּסָר עֲלֵי פָנָיו…

עָלֶה נָפַל מִתּוֹךְ עָלָיו,

נָפַל אַרְצָה עַל מְסָאנָיו…

וְכַלָּתְךָ נָאָה, זַכָּה –

עָטְתָה עֶדְיָהּ, הִתְקַשָּׁטָה…

הִיא לְאָן הוֹלֶכֶת עָתָּה?

אֵיפֹה תַמְתִּין לְךָ וּתְחַכֶּה

עִם כָּל הוֹדָהּ, כְּבוֹדָהּ, מְאֹדָהּ?

אֶל הַשְּׂדֵרוֹת לְכָה, דּוֹדִי.

ב.

לְכָה, דּוֹדִי, לִקְרַאת כַּלָּה!

לֹא בַשּׁוּק עַל יַד הַחֲנֻיּוֹת,

שָׁם לֹא תִמְצָא אֶת הַנַּעֲלָה;

לֹא בְחוּצוֹת הָעֲיָרָה –

שָׁם לֹא תִמְצָא אֶת הַיְקָרָה;

לֹא בְבֵית הַסָּב וְהֵסָבָה,

שָׁם לֹא תִמְצָא אֶת הַנָּאוָה…

רֵיק הַשּׁוּק וְאִם לֹא רֵיק הוּא,

לֹא נִגְרְעָה חֲנוּת בְּחֵיקוֹ.

הֵן עוֹמְדוֹת שָׁמָּה שׁוּרוֹת־שׁוּרוֹת

הַחֲנֻיּוֹת… כֻּלָן סְגוּרוֹת.

סְגוּרוֹת וּמְסֻגָּרוֹת כֻּלָּן –

אֵין אִישׁ נִכְנָס בְּתוֹךְ גְּבוּלָן.

כֶּלֶב עָזוּב וְשׁוֹטֶה מַשְׁמַע,

יוֹשֵׁב שָׁם בַּשֶּׁמֶשׁ מַשְׁמִים,

זְנָבוֹ לוּלֵא לוֹ מֵאָחוֹר

וְהִשְׁתַּעְשַׁע בּוֹ הַבָּחוּר.

פִּתְאֹם קָם וְסָר הַצִּדָּה,

גּוֹי בָּא שִׁכּוֹר וְהֶחֱרִידוֹ.

מַה שֶׁנִּבְצַר מִן הַכֶּלֶב

עָשָׂה גוֹי זֶה… הִדְלִיף דֶּלֶף

מְעֻפָּשׁ, בִּלְתִּי זַךְ, בְּגִשְׁתּוֹ

אֶל הַחֲנֻיּוֹת, כְּלוֹמַר… הִשְׁתִּין.

לֹא טִמֵּא בְּמֵימָיו, חֲדַל הָאִישִׁים,

אֶת הַשּׁוּק שֶׁבָּטְלוּ בְשִׁשִּׁים…

שׁוּב הִשְׂתָּרְרָה שָׁם דְּמָמָה –

שְׁכִינַת שַׁבָּת שׁוֹרָה שָׁמָּה…

ג.

בֵּית הַסָּבָה מָלֵא שְׁכֵנוֹת,

אֵל מְמַלְמְלוֹת, אֵל יְשֵׁנוֹת,

בָּאוּ שָׁמָּה לְשׂוֹחֵחַ,

לְשׂוֹחֵחַ, לְהֵאָנֵחַ

עַל אֲשֶׁר יֵשׁ וַאֲשֶׁר אָיִן,

לִפְשׂק שָׂפָה וְלַעֲצֹם עָיִן.

וְהַסָּב, הוּא קָם מִשְּׁנָתוֹ,

יוֹשֵׁב הוּא עַל פְּנֵי גְמָרָתוֹ…

גְּדוֹלָה, עָבָה הַגִּמָּרָא?

קָשׁוֹת, קָשׁוֹת הַהֲלָכוֹת!

עַל הַדַּפִּים כִּתְמֵי כָתֶם,

רֵיחוֹת טַבַּק, זֵעַת מְצָחוֹת…

וְהַסָּב הוּא יוֹשֵׁב בּוֹדֵד,

מְקַמֵּט מִצְחוֹ וּמִתְנוֹדֵד.

יַרְמוּלְקָתוֹ מְגֹאָלָה,

אַךְ קַו אוֹר עָלֶיהָ עָלָה

וּמֵפֵז אֶת הַיָּשָׁן־נוֹשָׁן –

אֵין זֹאת יַרְמוּלְקָה רַק שׁוֹשָׁן!

יִמְזֹג תֵּה מִקַּנְקַן חֶרֶס,

תֵּה מִכֶּרֶס אֱלֵי כֶרֶס.

ד.

לְכָה, דוֹדִי, לִקְרַאת כַּלָּה!

עַל הַכְּבִישׁ, שָׁם בֵּין הַשְּׂדֵרוֹת

הִיא יוֹשֶׁבֶת תַּחַת אַלָּה.

עַל הַכְּבִישׁ, שָׁם בֵּין הַשְּׂדֵרוֹת –

בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל שָׁם מְטַיְּלוֹת,

בָּנוֹת צְנוּעוֹת, בָּנוֹת כְּשֵׁרוֹת,

כְּמוֹ רְחֵלוֹת וּכְמוֹ אַיְלוֹת

שָׂדֶה, כְּמוֹ שׁוֹשַׁנִּים וְרֻדּוֹת –

בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל הַחֲמוּדוֹת!

רוּחַ תִּשֹּׁב, שֶׁמֶשׁ יָהֵל –

כַּמָּה יָפוֹת בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל!

בְּבִגְדֵי שַׁבָּת, בְּשִׂמְלָה צְחוֹרָה,

בְּחֵן תִּתְנוֹסֵס כָּל שְׁחַרְחוֹרָה

וְכָל נָאוָה כַּשּׁוּלַמִּית;

קְוֻצַּת רֹאשָׁה בְּמִקְצָת פְּרוּעָה,

בַּת יִשְׂרָאֵל כְּשֵׁרָה, צְנוּעָה,

לֹא תַעַשׂ שְׂעָרָהּ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת!

אֶת הַלּוּלָאָה וְהַמִּטְפַּחַת

עַל צַוָּארָהּ קָשְׁרָה בְנַחַת –

לֹא תִשָּׂא מַשָּׂא בְיוֹם הַשַּׁבָּת!

רַק בְּעֵינָהּ וּבְתוֹךְ לִבָּהּ

נוֹשֵׂאת יָם הִיא, יָם שֶׁל חִבָּה,

הַר שֶׁל אַהֲבָה, הַר שְׂרֵפָה,

מַשָּׂא, מַשָּׂא לַעֲיֵפָה…

רָבְצָה תַחַת עֹל מַשָּׂאָהּ,

בַּת יִשְׂרָאֵל תַּמָּה, נָאָה;

רָבְצָה, יָשְׁבָה תַחַת אַלָּה –

לְכָה, דּוֹדִי, לִקְרַאת כַּלָּה!

אַל תִּשְׁאַל עוֹד אוֹתִי: מַדּוּעַ נֶעֱצַבְתִּי?

מַדּוּעַ עַל סְבִיבַי כֹּה אַבִּיט בְּלֵאוּת;

מַדּוּעַ מֶבָּטִי כֹה קוֹדֵר; לֹא אָשִׁית

אֶת לִבִּי לְאַהֲבָה וּלְרֵעוּת?

אַל תִּשְׁאַל: מַדּוּעַ לֹא תֵּדַע צְחוֹק שְׂפָתִי;

בְּמִצְחִי הַצָּעִיר כֹּה רַבִּים הַקְּמָטִים;

מַדּוּעַ אֵין דָּם עוֹד בְּפָנַי הַחִוְּרִים? –

אַל תִּשְׁאַל לְאֵלֶּה הַפְּרָטִים!

שְׁאַל אוֹתִי: אֵיךְ אֲנִי חָל עוֹד וּמַרְגִישׁ?

זִיק חַיִּים בְּעֵינַי אֵיכָכָה מִתְנוֹצֵץ;

מְקוֹר דִּמְעָה מַדּוּעַ לֹא נִסְכַּר עֲדֶנָּה;

מַדּוּעַ הַלֵּב לֹא יִתְפּוֹצֵץ?

מימים ימימה תלכנה בנות ישראל לתנות לבת יפתח הגלעדי,

(שופטים י"א, מ')

עָזַבְתִּי עִם בְּנוֹת עַמִּי

הַגַּיְא וְאֹהֶל סְתָרִים –

עוֹנַת בַּת יִפְתָּח בָּאָה,

הַיָּמִים הָאַרְבָּעָה,

וָאַעַל עַל הֶהָרִים.

עָלִיתִי עַל הֶהָרִים

לְתַנּוֹת לַאֲחוֹתִי…

וְרוּחַ רֵיק וְחָנֵף,

בֶּן־הָרִים קַל, דַּל כָּנָף,

עַל דַּרְכִּי מָצָא אוֹתִי.

רֵעוֹתַי עֲזָבוּנִי

לְנַפְשִׁי פֹה בַמּוֹרָד,

לְרַגְלֵי צִיץ צָנוּעַ,

עַל יַד הַמַּבּוּעַ,

וְהִנֵּה רוּחַ יוֹרֵד –

הוּא מְצָאַנִי כְפוּפָה

עַל סֶגֶל רַךְ, תְּכוּל־עַיִן,

אָז יִשֹׁב בָּהּ בַּשִּׂמְלָה –

וַחֲלַל סְתָרַי נִמְלָא

רוּחַ – וְהוּא כְאַיִן…

הוּא מְצָאַנִי, אוֹי לִי,

כְּפוּפָה עַל הַפֶּרַח…

קַמְתִּי מְבֻיָּשָׁה –

סְבָבַנִי אָז הָרָשָׁע,

וְיָרַט לִי הַדֶּרֶךְ.

בְּרִבֲבוֹת פֶּה בִי יִדְבַּק,

וּבִמְבוֹא אָזְנִי יִלְאָט…

סוּר! הוֹי שׁוּר, שָׁם לַהֲקוֹת

רְעוֹתַי לִי מְחַכּוֹת,

בְּמוֹרַד הַר הַגִּלְעָד!

“שָׁגִית!” יִצְחַק הָרוּחַ,

"כַּמִּקְרֶה אֲשֶׁר קָרֵךְ

קָרָה גַם אוֹתָנָה –

הוֹי, מִי מִסְפָּר מָנָה

לָרוּחוֹת עֲלֵי דָרֶךְ?…"

"צְחַק, צְחַק! לָרוּחַ אֶקְרָא –

וַאֲנִי לֹא כֵן עִמָּדִי,

נַפְשִׁי בִי עוֹד בּוֹכָה,

בַּת יִפְתָּח, הִיא כָמוֹךָ,

עוֹמְדָה פֹה עַל יָדִי…

כָּמוֹךָ אַתָּה פֹה הִיא,

בֶּהָרִים, וְכֹל תִּצְפֶּה…

אַל תִּבְכִּי לִי, שָׁאָלָה,

אַל תִּבְכִּי לְגוֹרָלִי,

בְּכִי לְגוֹרָלֵךְ, רִצְפָּה…

אָז אֶשַׁח עַל הַפֶּרַח,

וְאַזִּיל בַּגָּבִיעַ

דִּמְעָתִי הַמִּסְכֵּנָה

לְגוֹרַל שְׁנֵינוּ, שְׁנֵינוּ –

וַתָּבוֹא וַתַּפְרִיעַ…"

אָז יִרְהַב: "מְחִי דִמְעָה!

וָלֹא – בִנְשִׁיקָה פְלִיאָה

אֶמְחֶנָּה בְרִיס עֵינָהּ…

עוֹד מְעַט וְאֵינָהּ,

גַּם הִיא וְגַם הַשְּׁנִיָּה…"

שׁוּב יִרְהַב, יַרְחִיב שִׂמְלָה,

וְאֶל תַּחְתֶּיהָ נֶעְלָם,

כֹּה דָבֵק בִּי, אַךְ דָבָק,

וָאַךְ בּוֹ – הוּא כְאָבָק

לָאָרֶץ נָח וְנֶאְלָם.

אָז יָקוּם חִישׁ, בַּחֲלָקוֹת

יָשֶׁת־לִי: "אַתְּ יָפָה,

גַּם יָפָה וְגַם פְּתַיָּה,

פְּתַיָּה אַתְּ, בַּת אַיָּה?"

וְעַל לִבִּי נָח וְקָפָא…

"אָמַרְתָּ לִי: אַתְּ פְּתַיָּה,

וְעַל לִבִּי לָמָּה תִבְטָח?"

אָז קָם מֵעַל לְבָבִי –

וְקָרָא: "לָמָּה, נָאוָה,

כֹּה תִּבְכִּי לְבַת יִפְתָּח?"

"אֵיךְ לֹא אֵבְךְּ לָהּ, פּוֹחֵז,

לָהּ לִבִּי לֹא יְשַׁוָּע?

הִיא אוֹבְדָה פֹה בֶהָרִים,

נְמַקָּה בַמִּסְתָּרִים

וְלֹא תֵדַע אַהֲבָה…"

אָז סָח לִי, סָח הַפּוֹחֵז –

וּבְרֶטֶט הֶאֱזַנְתִּי:

"הִיא יוֹדְעָה אַהֲבָה, יוֹדְעָה,

אֲנִי, אֲנִי הוּא דוֹדָהּ,

בֵּין שָׁדֶיהָ לַנְתִּי!…

כֵּן, גִּבּוֹר חַיִל יִפְתָּח,

אַךְ תַּם הוּא, הוּא בָטוּחַ:

הֶהָרִים הֵם כַּמָּוֶת

לְבִתּוֹ הָאוֹהֶבֶת –

הוּא שָׁכַח אֶת הָרוּחַ…

אֲנִי, בְּרִדְתָּהּ הֵנָּה

עַל הֶהָרִים, אֵצֵא

לִקְרָאתָהּ, בִּלְתִּי נִרְאֶה

אֲיַשְׁנָהּ וַאֲעִירָהּ

בִּנְשִׁיקוֹת לְאֵין קֵצֶה.

אֲנִי בְמָחוֹל יוֹצֵא,

וּבְשִׁירִים שָׁר לִכְבוֹדָהּ,

זֹאת יָדִי נוֹגְעָה קָרָה

רֹךְ בְּשָׂרָהּ וּמְשִׁי שְׂעָרָהּ,

אֲנִי, אֲנִי הוּא דוֹדָהּ…"

“דוֹדָהּ אַתָּה!” אֶקְרָא,

בְּקִנְאָה אָקוּם עָלָיו,

וְאַכֶּה אֶת הֶחָנֵף

בְּדַל כְּנָפָיו וְעַל פָּנָיו, –

הוּא טָס וְנָס וְחָלָף.

אַךְ חָלַף – וְנִשְׁאַרְתִּי

מְאֹד, מְאֹד עֲגוּמָה.

רֵעוֹתָי! חִישׁ דָּלַקְתִּי

אַחֲרֵיהֶן וְהִדְבַּקְתִּין,

וְלֹא אַגִּיד לָהֶן מְאוּמָה…

נַעֲמָן! וְאִם רַךְ אַתָּה – הֱיֵה לִי חָבֵר,

הָיָה גִיל גַּם לִי כְגִילְךָ, נַעֲמָן,

נְעוּרִים הָיוּ לִי וְאִם חַג נְעוּרַי עָבָר –

אַךְ שְׁנוֹת הַטַּל יָדַעְתִּי וְטוּב טַעְמָן.

הוֹשַׁטְתִּי לְךָ יָד – הֱיֵה נָא לִי לְרֵעַ,

כָּמוֹךָ גַּם אֲנִי שָׁתִיתִי כוֹס עֲנֻגָּה

שֶׁל תּוֹר עֲלוּמִים רַךְ, וַאֲנִי יוֹדֵעַ

אֶת כָּל הָעֹנֶג אֲשֶׁר בּוֹ וְכָל הַתּוּגָה.

לֹא אֵדַע מַה־בּוֹ גָדַל? אִם הַשִּׂמְחָה

גָּבְרָה בוֹ וְעָלְתָה עַל הַצָּעַר…

הוֹי, בְרוּךְ הַגִּיל וְהָעֶצֶב עִמְּךָ, אֲנִי עִמְּךָ,

כָּמוֹךָ גַּם אֲנִי הָיִיתִי נָעַר.

הָיִינוּ צְעִירִים

אֲנִי וְאַתְּ;

וְאַךְ הִתְוַדַּעְנוּ,

כִּמְעַט קָט –

וְאָהָבְנוּ.

וּמְלֹא הָעוֹלָם,

וּתְשֻׁאוֹת עִיר,

בָּתֵּי־מָחוֹל

וְהֵיכְלֵי־שִׁיר

עָזָבְנוּ.

בִּקְצֵה הַקִּרְיָה,

בְּחֶדֶר קָט,

וְחַלּוֹן־צֹהַר,

וַאֲנִי וְאַתְּ,

נַחַלְמָה –

חֲבוּיִים נַחֲלֹם

שְׁנוֹת חֲצִי־דוֹר,

וַאֲנִי עוֹד בָּקְרֵךְ,

וְאַתְּ עוֹטָה אוֹר

כַּשַּׂלְמָה.

הַבֹּקֶר הָלָךְ,

הַשֶּׁמֶשׁ בָּא,

וְטֶרֶם נֵדַע

עוֹד עַד־מָה –

יָשַׁנּוּ.

הָעֶרֶב נִבַּט

הַלַּיְלָה רַד –

וְטֶרֶם נֵדַע

אֲנִי וְאַתְּ,

שֶׁכְּבָר זָקַנּוּ.

חֲלוֹם חָלַמְנוּ,

הֲכִי־טוֹב;

נַחַלְמֶנּוּ

עַד הַסּוֹף –

וְאִם יוֹנֶה.

אַךְ תְּמוֹל עָבַרְנוּ

בְּחוּצוֹת עִיר,

עַל־יַד בֵּית־מָחוֹל

וְהֵיכַל־שִׁיר –

וֶהֱקִיצוֹנוּ;

יָצְאוּ בוֹ,

גַּם מַנְגִּינָה

הָיְתָה לוֹ

חֲדָשָׁה.

זֶה חָדָשׁ! נִקְרָא

בְּתִמְהוֹן־לֵב,

וְאִם אִלֵּם הָיָה

שָׁם הַכְּאֵב –

אַךְ קָשֶׁה…

לוּלֵא אַתְּ, עָלִית כִּצְפִירַת בֹּקֶר בְּמִזְרַח שָׁמָי,

וְלוּ כַשַּׁחַר לֹא בָקַעַתְּ וְדָרַכְתְּ עַל בָּמֳתֵי עָבָי –

לֹא עָלָה וְזָרַח אַחֲרַיִךְ שִׁמְשִׁי זֶה כָל יָמָי,

וְהָיָה יוֹקֵד לְבַטָּלָה בִי בִתְהוֹם לְבָבִי.

לוּלֵא אַתְּ, נִקְרֵית כְּעֶדְנָה לִי בְמִדְבָּר חַיָּי,

וְלוּ בְחֹם עֵינַיִךְ לֹא תָבֹאִי וְתַעַמְדִי לְפָנָי –

וְלֹא נֵעוֹרוּ בִי לְעוֹלָם כָּל שְׂפוּנֵי־טְמוּנֵי מַאֲוַיָּי,

וּמִלִּבִּי־צוּר – לֹא הָיוּ בוֹקְעִים אֵלֶּה מַעְיָנָי.

נִרְדָּף עַל צַוָּאר וּלְפָנַי הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת –

עֶזְרִי מֵאַיִן? כֹּה אֶעֱמֹד, אֶתְהֶה עֲלֵי אֵם דֶּרֶךְ;

לוּלֵא אַתְּ שֶׁבָּאת וַהֲרִימוֹת עָלֶה מִשַּׁלֶּכֶת –

לוּלֵא אַתְּ – וְלֹא הוֹסַפְתִּי קוּם עוֹד אַחֲרֵי כָשְׁלִי בֶרֶךְ…

נִדּוֹן לְמִיתָה, לִקְרַאת הַמָּוֶת אֶתְנַהֵל שַׁח וַעֲרִירִי,

אַךְ עִמָּדֵךְ – מִתּוֹךְ צְחוֹק עָשִׂיתִי דַרְכִּי עִמָּדֵךְ;

מִתּוֹךְ צְחוֹק לִקְרַאת הַמָּוֶת אֵלֵךְ וְלֹא אִירָא,

לֹא נוֹרָא הַדֶּרֶךְ לַמָּוֶת בְּלֶכְתִּי עַל יָדֵךְ.

לֹא רְאִיתִיו מֵעוֹלָם וִירֵאתִיו, אַךְ בְּקִרְבָתֵךְ

הִבְלַגְתִּי עַל פַּחְדִי וָאֹמַר: יְהִי מָה, אֶרְאֶנּוּ!

נָהוּג בְּיָדֵךְ קָרַבְתִּי לַפַּרְגֹּד וָאָרִים הַמָּסָךְ,

וָאָצִיץ מֵעֵבֶר לַחַיִּים, וְהִנֵּה – הַמָּוֶת אֵינֶנּוּ.

הוּא נִגְלָה לִי בְלַיְלָה קוֹדֵר אֶחָד,

הַלַּיְלָה הָיָה קוֹדֵר אָז מְאֹד;

שְׂחוֹק בִּעוּתִים עָלָה בַעֲלָטָה,

עָלֹה בַעֲלָטָה וַאֲבֹד…

הַשְּׁבִיל, עוֹד לֹא עָבַרְתִּי בוֹ, הִתְעַקֵּם!

מָה הִתְעַקֵּל שְׁבִילִי זֶה הַצָּר…

רוּחַ מֻרְדָּף נִדְחַק בֵּין הַמְּצָרִים;

עֲלֵי רֹאשִׁי נִתְּכוּ תְלוּנָה וּבְכִי מָר.

הוּא נִגְלָה לִי לְפֶתַע פִּתְאֹם, –

אִלֵּם נִצָּב נֶגְדִּי, וְכִנְצִיב

מָוֶת, נְצִיב מָוֶת שָׁחוֹר,

רַק הִתּוּל חַי הִזְדַּעְזַע עֲלֵי פִיו.

אָחִי… לָחַשׁ לִי, אַל תֵּלֵךְ הָלְאָה,

אֵין כְּדַאי… וְהַקּוֹל כְּמוֹ בָא מִפִּי;

הוּא עָמַד נִכְחִי וְסָךְ הַדֶּרֶךְ בַּעֲדִי,

הִתְבּוֹנַנְתִּי אֵלָיו וְהִנֵּה זֶה אֲנִי –

בְּאִישׁוֹנֵי עֵינָיו נָחוּ גַעֲגוּעִים מֵתִים;

נִשְׁקַף צַעַר גָּדוֹל – מֵת;

וְאֵשׁ עוֹד דָּלְקָה שָׁם, אֵשׁ שֶׁאֵינָהּ מְצַפָּה

לְמַלְאָךְ גּוֹאֵל וְלִמְבַשֵּׂר נֵס…

הָיָה יוֹם סַגְרִיר, יוֹם סַגְרִיר, יוֹם סַגְרִיר,

עֲגָלָה וּמִטָּה וְסוּסִים מְפַגְּרִים.

הַבַּעַל הוּא הָלַךְ רִאשׁוֹנָה וְאִתּוֹ

הַיְלָדִים, בַּשּׁוּרָה שֶׁאַחֲרֵי הַמִּטָּה.

נִגְרַר אַחֲרֵיהֶם קְהַל קְרוֹבִים מְשַׁוְּעִים,

וְאָנֹכִי הָאַחֲרוֹן, הַזָּר בֵּין הַמְלַוִּים.

הָלַכְתִּי מֵרָחוֹק וְכָכָה חָשַׁבְתִּי:

לוּ פָתַח אֲרוֹנָהּ לִי מִי – וְשָׁכַבְתִּי,

כִּי מְאֹד אֲהַבְתִּיהָ. אַךְ לֹא אֶחָד יָדַע –

הָלַכְתִּי מֵרָחוֹק, כָּךְ… הוֹלֵךְ לוֹ אָדָם!

הָלַכְתִּי מֵרָחוֹק וּבְעָמְדָם – אָנֹכִי

עָמַדְתִּי אַף אָנִי, וָאֶשְׁמַע קוֹל בּוֹכִים,

וְאַנְחַת חֲשָׁאִים שָׁמַעְתִּי וְלַחֲשֵׁי

שֶׁבַח לַהוֹלְכָה… וַאֲנִי, אֲנִי מַחֲשֶׁה.

וָאֶרְאֶה הַקֶּבֶר וְכָכָה חָשַׁבְתִּי:

לוּ מָקוֹם לִי שָׂמוּ בַבּוֹר וְשָׁכַבְתִּי,

כִּי מְאֹד אֲהַבְתִּיהָ –

אֲנִי נוֹשֵׁק לָהּ תָּמִיד: בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר,

בַּיּוֹם וּבִשְׁעַת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת,

בַּגַּן וּבַבַּיִת, בָּעִיר וּבַיַּעַר,

בְּכָל זְמָן וּבְכָל עִדָּן,

בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא,

מוּכָנָה עַל שְפָתַי בִּשְׁבִילָהּ

עֲתֶרֶת נְשִׁיקוֹת חֲדָשׁוֹת.

בַּאֲשֶׁר יְסִיתֵנִי רַע־יִצְרִי שָׁם אֶשַּׁק:

אֶת רוּחָהּ, אֶת בְּשָׂרָהּ!

אֶת מִצְחָהּ, אֶת עֵינָהּ עֲמֻקָּה,

יֵשׁ דַּוְקָא אֶת פִּיהָ,

אֶת אָזְנָהּ פְּעוּטָה וּמְתוּקָה,

אֶת לֶחְיָהּ הָאַחַת חַכְלִילָה,

וּפְעָמִים אֶת חֶלְקַת צַוָּארָהּ.

וּבְשָׁעָה שֶׁאֶשַּׁק, אֲנִי רָגִיל לְדַבֵּר,

עַל הָעֵצִים וְעַל הָאֲבָנִים…

בְּשָׂפָה נִמְלָצָה וּלְשׁוֹן מַהֲתַלּוֹת –

עַל חַי וְעַל דּוֹמֵם,

עַל אֵשׁ וְעַל מַיִם,

וְעַל עוֹד כַּמָּה דְבָרִים יְדוּעִים,

וְעִנְיְנֵי דְיוֹמָא יְשָׁנִים.

וְהִיא – הִיא נוֹשֶׁקֶת רַק אַחַת בָּעֶרֶב;

עִם דִּמְדּוּמֵי הַחַמָּה, בַּיָּעַר –

דּוּמָם נוֹגְעוֹת שְׂפָתֶיהָ בְּרֹאשִׁי, וּנְשִׁיקָה

נוֹשְׁרָה אֶל שְׂעָרִי,

וְהַס, וַחֲצִי אֹפֶל,

וְהַכָּרָה, שֶׁיֶּשׁ־בָּהּ מְעַט גַּעְגּוּעִים,

וּמַשְּׁהוּ מֵאַהֲבָה וָצָעַר…

שְׁבִיב אוֹר!

שְׁבִיב אוֹר הוּא שֶׁבָּקַע,

צְפִירָה!

לֹא אִירָא…

חָה־חָה… כֹּה אֶצְחָקָה.

בְּעֵינַי הַתָּפְתֶּה וּקְלָלָה בְפִי,

הַחשֶׁךְ הוּא רֵעִי וּשְׁחוֹר חָבֵר לִי:

הַשָּׂטָן הוּא אָחִי, בֶּן־גִּילִי כָל שֵׁד,

לְשׁוֹן אֶפְעֶה כָל לַחַשׁ, סוֹד קוֹסֵם כָּל הֵד;

וָאֶשַּׁק לַלִּילִית, וּבְתֵת רְפָאִים קוֹל –

אֶת בְּנוֹת גַּלֵּי מַיִם אֵצֵא בְמָחוֹל.

לֹא אִירָא,

וּבְכָל זֹאת – שְׁקָע!

לֹא אוּכַל נְשׂא אֶת הַנֹּגַהּ

בּוֹקֵעַ וְרוֹגַע,

שְׁקָע!

אֲנִי שׂוֹנְאוֹ שֶׁל אוֹר!

אָהַבְתִּי בְהַבְרִיק הַבָּרָק

הַמְעַוֵּר, הַמְסַמֵּא…

שְׁקָע!

פֶּן אֶקְרָא לָרַעַם, וְרָעַם וּפָרַק

אֶת כֹּל –

צְלֹל!

כָּל שְׂעִירֵי הַשַּׁחַת, כָּל רוּחוֹת הַלַּיְלָה,

כָּל טָמֵא וּמְטַמֵּא –

הִתְלַקְּטוּ,

הִתְאַגְּדוּ –

רְאוּ, שָׁם בַּמִּזְרָח, מִלְמַעְלָה

שְׁבִיב אוֹר!

נִשְׁפוּ נֶגְדּוֹ, כַּסּוּהוּ בִשְׁחוֹר!

בְּכָל עֹז נָא הָפִיחוּ,

מִכָּל צַד אוֹתוֹ סֹבּוּ, מִכָּל עֵבֶר הַקִּיפוּ,

יַם־חֹשֶׁךְ הַצְלִיפוּ,

הָצִיפוּ!

אֶת הָאוֹר, שְׁבִיב הָאוֹר הַבּוֹקֵעַ נָא כַבּוּ!

אֶת הָאוֹר נָא הַדִּיחוּ –

הָאָח, כֻּלְּכֶם, כֻּלְּכֶם עִמָּדִי,

כֻּלְּכֶם עוֹמְדִים עַל יָדִי,

קִיר חוֹמָה וָעֹפֶל –

כֹּחוֹת שְׁחוֹרִים מָה רַבּוּ!

מַהֵר, מַהֵר הָרִיקוּ יַם־אֹפֶל…

הֵם מְכַבִּים בֶּעֱזוּז, בְּאוֹן רָב –

וְלַשָּׁוְא!

הֵם מִתְאַזְּרִים, מִתְאַמְּצִים לְכַבּוֹת,

וְאֵין הֵם יְכוֹלִים,

בַּהֲפִיחָם – יוֹסִיפוּ לְלַבּוֹת

אֶת הָאוֹר… אֶת הָאוֹר…

אוֹיָה, אוֹיָה, הֵם עוֹלִים,

הָאוֹרִים –

אֲנִי נָמוֹג…

בִּי יוֹרִים –

מִי יוֹר־בִּי, מִי יוֹר?

חֲבֵרַי, בְּנֵי בְרִיתִי, בְּנֵי אָמֶשׁ,

אֵיכֶם?

תֵּלְכוּ הָלֹךְ וְחָמֹק…

הִנְנִי אֲלֵיכֶם –

אוֹר, אוֹר, שִׁפְעוֹת אוֹר,

אֲנִי נֶחְנָק בְּתוֹךְ אוֹר…

לֹא אוּכַל עוֹד שֵׂאת,

הַשָּׁמֶשׁ –

אֲנִי מֵת!

תַּרְתִּי פִנָּה לִי בְּיַרְכְּתֵי הָאֳנִיָּה וָאֶתְבּוֹנֵן

עַל־פְּנֵי הַיָּם, עַל־פְּנֵי הַיָּם הַגָּדוֹל וְהָרָחָב, –

וּכְאִלּוּ הָיָה צַר, – גַּל אֶחָד אֶת הַשֵּׁנִי דָחָף –

כְּלוּם יֵצַר לְךָ הַיָּם, גַּל עַז וְשִׁכּוֹר וּמִתְרוֹנֵן?

“הוּא צַר לִי, צָר!…” גַּם גַּל הַיָּם מִתְאוֹנֵן

כָּמוֹנִי עֲלֵי אֶרֶץ – אֲטֻלְטַל בָּהּ וְאֶסָּחֵב –

גַּם גַּל הַיָּם מִתְאוֹנֵן רַע בְּאָזְנֵי אָחִיו;

לֹא יֵדַע מְנוּחוֹת גַּם בֶּן־תְּהוֹמוֹת קַר וְצוֹנֵן.

אַךְ גּוֹרָל אֶחָד עֲלֵי אֶרֶץ וּבְתוֹךְ יַמִּים –

אִי־הַמְּנוּחָה הִיא, אִי־הַמַּרְגוֹעַ,

הָרוֹדֵף גַּלִּים קָרִים וּבְנֵי אָדָם חַמִּים.

אֵלֶּה וְאֵלֶּה רָצִים, רָצִים, רָצִים,

לְאֵלֶּה וְאֵלֶּה צָר… רַק נוֹעַ, נוֹעַ, נוֹעַ –

וּמַכִּים רֹאשׁ אֶל קִיר וֶאֱלֵי קִיר נֻפָּצִים.

א.

הִיא אָמְרָה לִי: חֲסָל!

תַּם וְנִשְׁלַם כֹּל, הַשְׂמְאִילָה –

אֲנִי אֵימִינָה…

וְעוֹד כָּאֵלֶּה אָמְרָה לִי, וְכָל

צוֹרְבָה מִלָּה שֶׁהִפִּילָה,

וְכָל מֶבַּט עֵינָהּ – שִׂנְאָה.

אֲנִי הֶחֱרַשְׁתִּי. אֶת לִבִּי לוּ

בְּרֶגַע זֶה שָׁאָלָה,

לֵב נִבְעָת, נַעֲוֶה –

מֶה הָגָה לָהּ אָז לִבִּי, הוּא?

אִם לֹא הַתְחָלָה?

לֹא רֵאשִׁית אַהֲבָה?

ב.

וּבְלֶכְתָּהּ, לֹא הִפְנְתָה אֵלַי אֶת שִׁכְמָהּ,

וְלֹא הִטְּתָה רֹאשָׁהּ,

כְּדַרְכָּהּ תָּמִיד;

וְלוּ בְמַבַּט בּוּז וְתוֹכֵחָה אוֹתִי רִחֲמָה…

בְּעַיִן קוֹדְרָה, נוֹשָׁה…

אַךְ הִיא אֶת שִׁכְמָהּ הִפְנְתָה וְהָלְכָה לָהּ!

הָהּ בִּרְכִּי, הִיא אֲשֶׁר כֹּה תָמוּט,

כָּל קְרָבַי, הֵם אֲשֶׁר יִתְחַלְחֲלוּ –

הִיא הָלְכָה, הָלְכָה לָהּ…

ג.

כּוֹכָבִים! כּוֹכָבִים!

כְּמוֹ אֶתְמוֹל, כְּמוֹ שִׁלְשׁוֹם, כִּבְלֵילוֹת אֶשְׁתַּקֵּד,

לֹא נוֹפְלִים, לֹא כָבִים,

חַיֵּיכֶם! לִי אַחַת הִיא, אַחַת הַפַּעַם,

אִלְמָלֵי נְפַלְתֶּם

הַלַּיְלָה לָאָרֶץ –

וְלֹא הָיָה עִם לִבִּי לָכֹף וּלְלַקֵּט…

כּוֹכָבַי, כּוֹכָבַי!

נִתְלְתָה עֵינִי בִשְׁמֵיכֶם לְתֻמָּהּ,

וְלִבִּי בִי דַוָּי…

הֵן לֻקַּח מִמֶּנִי הַלַּיְלָה כֹה הַרְבֵּה,

וְאַתֶּם – כְּמוֹ אֶתְמוֹל,

כְּמוֹ שִׁלְשׁוֹם אַתֵּמָה –

לֹא נוֹסַף, לֹא נִגְרַע מִכֶּם כָּל מְאוּמָה!

צְלָלִים, צִלְלֵי עֶרֶב –

מָה אֶשְׂנָא אֶת הַצְּלָלִים!

לֹא נִקְרָאִים – וְהִנָּם,

בָּאִים – וְלֹא נִשְׁאָלִים.

לֹא יֵשׁ, לֹא אַיִן הֵמָּה,

לֹא חַיִּים וְלֹא מֵתִים,

וְעוֹשִׂים דַּרְכָּם חֶרֶשׁ…

מַה שְּׂנֵאתִים, הָהּ, מַה שְּׂנֵאתִים!

מִתְרַפְּסִים הֵם כַּעֲבָדִים,

וּבְכַפָּם מְאוּם לֹא דָבָק;

נוֹשְׁקִים חִנָּם נַעֲלִי,

וּמְלַקְּקִים הָאָבָק.

מֵרֹאשׁ עַד רֶגֶל – אָנִי!

וְצִלִּי סֶרַח עוֹדֵף,

לָמָּה לִי הַסֶּרַח,

כִּי אַחֲרַי בָּא וְרוֹדֵף?

לָמָּה בָא? מַה יַחְפֹּץ?

מַה יִּשְׁאַל זֶה הַסָּרַח?

פִּתְאֹם צָץ לִקְרָאתִי –

וְיָרֵט לִי הַדָּרֶךְ.

בִּי אִם תַּדֶּה אֶבֶן –

וָמַתִּי, וְאִם לֹא אָמֹת,

לְמִשְׁכָּב אֶפֹּל; וְצִלִּי –

רְמַסְתִּיו, הָלֹךְ וְרָמֹס,

הָלֹךְ וְהַכֵּה עַל פָּנָיו,

הַכֵּה וְרַקֵּעַ,

וְהוּא – הוּא תָם, מִתַּמֵּם,

אַחֲרַי יִתְנוֹעֵעַ…

עִם עֶרֶב בָּא אֶל קִרְבִּי;

שָׁתִיתִי כוֹס עֲרָפֶל –

וָאֱהִי צֵל עִם צְלָלִים

וָאֶשְׁפַּל עִם כָּל שָׁפָל.

מָה אֹהַב אוֹתָהּ, הָהּ, מָה אֲהַבְתִּיהָ!

שֶׁבַע בַּיּוֹם אָנֹכִי מֵת עָלֶיהָ,

וְשֶׁבַע בַּיוֹם, שֶׁבַע בַּיּוֹם אֲנִי קָם לִתְחִיָּה –

הַמָּוֶת וְהַחַיִּים בְּעֵינֶיהָ.

וּבְמוֹתִי – אֲנִי מֵת כְּכָל הַמֵּתִים,

קִרְאוּ לְבֶן־חֶבְרָה־קַדִּישָׁא וְחָפַר

קֶבֶר לִי, וּבוֹאוּ כָל רוֹאַי וְהֵבֵאתֶם

לִקְבוּרָה אוֹתִי – הִנְנִי שׁוֹכֵן עָפָר.

וּכְשׁוּב אֵלַי הָרוּחַ – אָז אֵין לְהַכִּיר אוֹתִי,

יְצוּרַי לוֹהֲטִים, יְצוּר וִיצוּר עַל דָּמָיו;

בִּחְיוֹתִי – מִי שֶׁלֹּא רָאַנִי עוֹד בִּחְיוֹתִי –

לֹא רָאָה אָדָם חַי מִיָּמָיו.

מָה אֹהַב אוֹתָהּ, הָהּ, מָה אֲהַבְתִּיהָ!

לֹא אֵדַע לִבִּי קִרְבִּי, מִנִּי אַהֲבָה; –

רַק אַחַת אֵדַע: אֲנִי מֵת וְחַי עַל פִּיהָ,

גַּם מָוֶת וְגַם חַיִּים לִי תְצַוֶּה.

אֵלֶיךָ, אָבִי, אֶשָּׂא עֵינָי:

הוֹשַׁע־נָא, נָא הוֹשִׁיעֵנִי!

נֶאֱחַזְתִּי אֵל, בְּעוֹדִי נָעַר,

בְּרֶשֶׁת שִׁיר כִּבְמַעַרְבֵּל סָעַר,

כְּאֵשׁ לוֹחֶשֶׁת בְּגַחֶלֶת,

כְּנֶפֶשׁ קְשׁוּרָה בְתוֹחֶלֶת.

דָּבַקְתִּי בָּהּ כְּלֵב בַּקֶּרֶב,

בֹּקֶר־בֹּקֶר וְעֶרֶב־עֶרֶב

אַנְעִים שִׁיר… מָה אֻמְלָל אָנִי:

פִּתְאֹם נִפְסַק חוּט הַשָּׁנִי…

אִלֵּם לִבִּי בִי, הוֹי אָבִי,

אָנָּא, פְּתַח מְקוֹר לְבָבִי.

מְקוֹרִי נֶחְתָּם, נַפְשִׁי נְעוּלָה –

הַב לִי שִׁיר, בְּשִׁירָה גְאֻלָּה!

שְׁלַח לִי גוֹאֵל! הַרְבֵּה שְׁלִיחִים

לְךָ לְשִׁירָה… אֶשְׁבֹּר בְּרִיחִים

וּדְלָתַיִם בְּעִיר וָנִיר –

הָבוּ שִׁיר לִי, הָבוּ שִׁיר!

מַעְיַן שִׁירִי בִי אִם נִסְגָר –

אֵט לִמְקוֹם שָׁם צִיץ וְסִיס גָר…

צִיץ בָּאָחוּ וְסִיס עַל אִילָן

שִׁיר יָשִׁירוּ לִי בְלִי מִלִּין.

שֶׁמֶשׁ זָהָב חַמָּה, בְּהִירָה –

הִיא לִי תִשְׁלַח קֶרֶן שִׁירָה.

אֶל כּוֹכָבִים עֵינַי אָרִים:

הָבוּ שִׁיר לִי, כּוֹכְבֵי מָרוֹם!

וְכָל כּוֹכָב שָׁם וּמַזָּל

מַנְגִּינָתוֹ עָלַי יַזִּיל.

עַל כְּנַף רוּחַ אֲנִי נִתְלֶה!

שִׁיר לָרוּחַ וַהֲמִית לָהּ…

יֶלֶד פָּקַח עֵינוֹ תְמִימָה –

שְׁמַע! אֶת צְלִיל הַשִּׁיר נָא שִׁמְעָה!

אֶבֶן, אֶבֶן מִכָּל קִיר לִי

תִּפְצַח רִנָּה, תִּזְעַק שִׁיר לִי.

אֵלִי, חַסְדְךָ לִי תִּזְכֹּר –

אֶת מַעְיָנִי אַל נָא תִסְכֹּר…

אָבִי! אִם אֶת בִּנְךָ תִּשְׂטֹם,

וְאֶת בְּאֵרִי תִסְתֹּם, תִסְתֹּם,

תִסְתֹּם בְּאֵרִי, תַּךְ מְקוֹרִי,

תַּךְ בִּלְבָבִי שֶׁמֶשׁ אוֹרִי,

תַּכֶּה אוֹתִי בַסַּנְוֵרִים –

אֶפְנֶה לֵאלֹהִים אֲחֵרִים.

שִׁיר אֵל זָר אֲזַי יְהִי לִי,

אִם לֹא תִּתֵּן מִשֶּׁלִי לִי…

בַּלַּיְלָה בָא אֵלַי הַמָּוֶת –

דְּמוּת אָדָם הָיְתָה לוֹ,

מְעִיל כִּסָּהוּ שָׁחוֹר

מִכַּף רַגְלוֹ עַד קָדְקֳדוֹ

אֲנִי חָפַצְתִּי לִצְעֹק אֶל־הַחַיִּים:

הוּא מִהַר, שָׂם אֶת יָדוֹ,

יָד קָרָה, עֲלֵי פִי;

פָּנָה לְפָנִים, פָּנָה לְאָחוֹר,

שַׁח עָלַי וְלָחַשׁ לִי:

– אֲנִי הַמָּוֶת…

חַם הָיָה עַד מְאֹד לִי בְמִטָּתִי,

שׁוֹקֵעַ כֻּלִּי בְתוֹךְ כְּסָתוֹת צַחוֹת –

רָחַשְׁתִּי כְבָר אֶת קִרְבַת הַחֲלוֹם,

כְּשֶׁהוּא נִדְחָק מִתַּחַת לִשְׂמִיכָתִי…

הוּא שָׁלַח יָדוֹ וְהֵסִיר בְּבַת אַחַת

אֶת־הַשְּׂמִיכָה מֵעַל מַעֲרוּמַי.

קֹר חָלַף עַל־כָּל בְּשָׂרִי בְּרֶגַע זֶה –

לָנֶצַח נִטַּל מֶנִּי חֹם עֲלוּמַי;

טָפַח לִי בְיָדוֹ עַל הַפֶּה –

זֶה הַפֶּה לֹא עוֹד יְמַלֵּל…

טָפַח לִי בְיָדוֹ עַל הַלֵּב –

זֶה הַלֵּב לֹא יַךְ עוֹד, לֹא יְפַלֵּל…

הִתְמוֹדֵד דֹּם עָלַי: – זוּ הַגְּוִיָּה

לֹא תָשׁוּב עוֹד לִתְחִיָּה.

הִסְתַּכֵּל רֶגַע בִּי וְסָר, סָר צִלּוֹ,

נִשְׁמָתִי פִרְכְּסָה בִכְנַף מְעִילוֹ.

הַשְּׂמִיכָה, שֶׁנָּחָה לְרַגְלַי הַמֵּתוֹת,

עוֹד הָיְתָה חַמָּה,

עוֹד הַחֲלוֹם בָּהּ הָמָה –

חָתוּל קָפַץ עָלֶיהָ וַיָּרַח…

נָבִיא? מִי פֹה נָבִיא?

אִמְרוּ לִי: אֲנִי הוּא!

שַׁאֲלוּ סוֹד הַחַיִּים –

אָנֹכִי יְדַעְתִּיהוּ!

חִידַת־עוֹלָם שַׁאֲלוּ –

אֲנִי, אֲנִי אַגִּידָהּ;

כָּל רָז לָכֶם אֲגַלֶּה,

וּפִתְרוֹן לְכָל חִידָה.

מַדּוּעַ יֵבְךְּ הָרוּחַ?

מַה־יֶּהֱמֶה גַל הַנָּהָר?

כּוֹכָבִים לָמָּה נוֹפְלִים?

וְלָמָּה חִוֵּר סָהַר?

מַדּוּעַ רָחֲקוּ שְׁחָקִים

מִכָּל בָּאֵי חָלֶד?

וְיֶלֶד־יֶלֶד, לָמָּה

מִתּוֹךְ בְּכִי יִוָּלֵד?

לָמָּה אֹהַב, וְלָמָּה

אֶכְאַב כֹּה בְּאָהֳבִי?

וְלָמָּה אָמוּת? שַׁאֲלוּ –

וְהִגִּיד לָכֶם הַנָּבִיא!

הַגֵּד יַגִּיד הַנָּבִיא –

אַךְ הַצֵּל אֵינוֹ יָכוֹל;

קְלָלָה הִיא, וְהַקְּלָלָה

גַּם עַל רֹאשִׁי תָחוּל…

גַּם עָלַי תְּנוֹפֵף

יָד נַעֲלָמָה חֶרֶב;

וְאִם לַעֲצֹר בָּהּ יָדַעְתִּי,

לֹא אֶקְרָא לַמַּלְאָךְ: הֶרֶף!

כּוֹס אַחַת לְכֻלָּנוּ –

אִתְּכֶם שְׁאוֹל אֵרֵדָה,

וְאִם נָבִיא אֲנִי! יָכֹלְתִּי

לְהִבָּדֵל מִתּוֹךְ הָעֵדָה.

לְהִבָּדֵל לְחַיֵּי עוֹלָם

אוּכַל, אִם אַךְ אֶתְאַוֶּה;

אֲנִי חוֹלֵשׁ עַל יֵשׁ וְעַל אָיִן,

עַל חַיִּים וּמָוֶת אֲצַוֶּה.

הֵן לְחִשְׁקִי עָלָה שָׁמֶשׁ,

וַיִּקְרַן גַּם לְחִשְׁקִי;

וְאַךְ אֶפַּח בּוֹ – וְיִכְבֶּה,

אֲצַו עָלָיו – וְיִשְׁקַע…

אוֹ אוֹרִיד רֹאשִׁי אָרְצָה,

וְאֶל אַדְמָתִי אָצִיץ,

אֲצַוֶּה אֶת הַשָּׂדֶה –

וּבְרוֹשׁ מִמֶּנּוּ יָצִיץ!

הַבְּרוֹשׁ כְּבָר פָּרַשׂ צִלּוֹ –

חֲסוּ־נָא בְצֵל בְּרוֹשִׁי! –

אֲהָהּ, כִּי חָשְׁכוּ עֵינַי,

הוֹי רֹאשִׁי! רֹאשִׁי! רֹאשִׁי!

לֹא אֵלֵךְ מֵאִתָּךְ, אֲחוֹתִי,

לְבֵיתִי, לְחֶדְרִי הַצָּר –

שָׁם תּוֹהֶה וּמְחַכֶּה לִי עַתָּה

שִׁעֲמוּם דּוֹמֵם וָזָר.

בַּחֲשֵׁכָה, עֵת אַעַל אֶת נֵרִי,

לְהָאִיר דּוּמִיַּת הָרָז, –

עוֹלִים הַצְּלָלִים עַל כְּתָלַי,

כִּידוּעִים מִכְּבָר לִי, מֵאָז…

וַחֲרִיקַת עַכְבָּרִים חֲרִישִׁית,

עוֹלָה אֵלַי מִן הַשְּׁחוֹר;

לַחֲרֹשׁ עָלֵי מְזִמּוֹתָם

קָרְאוּ עֲצָרָה בַחוֹר.

הֵם חוֹרְשִׁים: בְּשָׁעָה שֶׁאִישַׁן –

וְעָלוּ עַל מִטַּת הַנָּם,

וְרָקְדוּ עַל בְּלִיטַת חָזֵהוּ,

וְחָרְקוּ עַל לִבּוֹ הֶחָם…

נִשְׁעָן עַל יָדַי לַשֻּׁלְחָן,

כַּךְ אֵשֶׁב־לִי, אֵשֵׁב לְבָד;

שְׁחוֹר צְלָלִים וּדְמָמָה עֲמֻקָּה,

יַבִּיטוּ אֵלַי מִכָּל צָד.

בְּהִתְרוֹמְמִי – צִלִּי יִשְׁתַּטַּח –

יִזְדַּעְזַע לִרְגָעִים כְּחַי…

וּפוֹשֵׁט אֶת יָדָיו הַשְּׁחוֹרוֹת,

וּפוֹשְׁטָן וּמוֹשְׁכָן אֵלַי…

נִשְׁבַּעְתִּי: הַצֵּל הוּא לֹא צִלִּי,

מֵאֵי־מִזֶּה בָא זֶה הַצֵּל,

וּמְשֹׁךְ אוֹתִי יֹאמַר לָעוֹלָם,

הַנִּשְׁכָּח מֵאָדָם וָאֵל…

לֹא אֵלֵךְ מֵאִתָּךְ, אֲחוֹתִי,

לְחֶדְרִי הֶעָזוּב, הַצָּר;

חֶדְרִי כֹה שׁוֹמֵם וְאִלֵּם,

חֶדְרִי כֹה רֵיק וְכֹה זָר.

הַנֵּר שָׁם מְהַבְהֵב וְלוֹעֵג,

לְהַבְלֵי הַתֵּבֵל שֶׁלִּי,

וּמְגַלֶּה סוֹדוֹתָיו בְּאָזְנַי

מֵעוֹלַם הָאֶפֶס וְהַבְּלִי…

מָה אִירָא, אֲחוֹתִי, מָה אִירָא –

לֹא אֵלֵךְ אֶל חֶדְרִי הַיּוֹם:

מִנֵּרִי – רַק נִשְׁאַר פֵּרוּר קָטָן

וְהָיָה בְדָלְקוֹ עַד תֹּם –

יְפַתֵּנִי הַלַּהַב הַגּוֹסֵס:

עוֹלָמִי לְךָ קוֹרֵא, בּוֹא, בּוֹא…

עוֹלַם הַתֹּהוּ־וָבֹהוּ –

מַה־לְּךָ, מִי־לְךָ פֹה?

חֶדְרִי – הַפְּרוֹזְדוֹר לַמָּוֶת,

יִתְגּוֹשְׁשׁוּ צֵל בּוֹ עִם צֵל;

הַסְתִּירִי נָא אוֹתִי בְחֶבְיוֹן

עֵינַיִךְ הַצּוֹחֲקוֹת הָאֵל.

הֲרָאִית בַּהֲלֹךְ הַגַּלִּים עַל־פְּנֵי נְהָרִים?

זֶה אַחַר זֶה אֶל מוּל הַשֶּׁמֶשׁ רוֹקְדִים –

לִפְנֵי רִדְתָּהּ – בָּם שָׁלְחָה אֵשׁ, וְהֵם יוֹקְדִים –

יָמַי הֵם הַחוֹפְזִים עִם דָּמַי הַנִּגָּרִים…

שֶׁמֶשׁ יָם אַךְ תִּצְלֹל – וְהֵם קָרִים,

אַךְ תֶּאֱסֹף קַוֶּיהָ – וְהֵם שׁוֹקְטִים;

הוֹי, אוֹרוֹת מַתְעִים, דִּמְדּוּמֵי זָהָב בּוֹגְדִים,

לָמָּה מִן הַתְּהוֹם קְרָאתֶם לַמִּשְׁבָּרִים?

גַּל נָעוּל – לִי שָׁקַטְתִּי בְחֵיק הַתְּהוֹם.

לֹא יָדַעְתִּי שֶׁמֶשׁ וְרָקִיעַ כָּחֹל –

לָמָּה־זֶה קְרָאתִנִי מִן הַתְּהוֹם לְמָחוֹל?

הָאֵשׁ רַק נָגְעָה בִי, רַק נָגְעָה בִי כְנַף־יוֹם.

הוֹי, לָמָּה מְטַר רַחֲמַיִךְ עָלֵי נִתָּךְ

לִפְנֵי לֶכְתֵּךְ מֵעִמָּדִי, לִפְנֵי רִדְתֵּךְ?