רקע
אברהם רגלסון
מסע הבובות לארץ־ישראל
איורים מאת: אלמוני/ת
1.jpg

מַהֲדוּרָה זוֹ מֻקְדֶּשֶׁת לְיַקִּירַי שֶׁאֵינָם עוֹד –

הוֹרַי, אַבְרָהָם וְחַיָּה רֶגֶלְסוֹן

אָחִי הַקָּט יְדִידְיָה, לְעוֹלָם בֶּן שְׁמוֹנָה חֳדָשִׁים

בְּנִי אִמְרי, שֶׁהָיָה עִמָּנוּ עַד שְׁנָתוֹ הַחֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה ש. ת.


2.jpg

1  

פְּתִיחָה אוֹ מַסָּע אֲחוֹרַנִּית בַּזְּמַן    🔗

3.jpg

שָׁרוֹנָה תֵּל־אוֹרֶן


קוֹרְאִים לִי סַבְתָּא שָׁרוֹנָה, וְיֵשׁ לִי 16 נְכָדִים וּנְכָדוֹת אֲהוּבִים וְגַם נִינָה. נְמוּכַת־קוֹמָה אֲנִי, כְּסוּפַת־שֵׂעָר, וְעֵינַיִם חוּמוֹת לִי. “סַפְּרִי לָנוּ, סַבְתָּא”, מִתְחַנְּנִים נְכָדַי, “עַל הַפַּעַם הַהִיא כְּשֶׁ…” וּמִתּוֹךְ מַאֲגַר זִכְרוֹנוֹתַי מִתְגַּלְגֵּל מִפִּי סִפּוּר מִיָּמִים רְחוֹקִים, הַרְבֵּה לִפְנֵי שֶׁנּוֹלְדוּ נְכָדַי וְעָשׂוּנִי סַבְתָּא.

קָרְאוּ לִי “אִמָּא”, וְלֹא “סַבְתָּא”. שְׁמוֹתֵיהֶם: עַנְוָה, נָדָב, נִיר, עֲדִיאֵל (“דִּידִי”), אִמְרִי, וְהַתְּאוֹמוֹת רְבִיבָה וְקוֹרֶנֶת (“וִיוִי” וְ“קוֹרִי”). הָיָה זֶה פֶּרֶק חַיִּים גָּדוּשׁ בִּפְנֵי עַצְמוֹ!… מָלֵא בַּחֲוָיוֹת וּלְחָצִים שֶׁל מִזּוּג קַרְיֶרָה וּמִשְׁפָּחָה. בֶּן־זוּגִי וַאֲנִי שְׁנֵינוּ אַנְשֵׁי מוּסִיקָה הָיִינוּ, נַגָּנֵי חָלִיל בְּתִּזְמֹרֶת יְרוּשָׁלַיִם, וּבֵין חֲזָרוֹת וְהוֹפָעוֹת וְסִיּוּרִים הָיוּ חִתּוּלִים לְהַחְלִיף וּלְכַבֵּס (כִּי הָיָה זֶה לִפְנֵי עִדַּן הַ“חַד־פַּעֲמִיִּים”), אֲסֵפוֹת הוֹרִים בְּבָתֵּי־סֵפֶר,

אֲרוּחוֹת לְהָכִין, וּקְטָטוֹת לְנַסֹּות לְיַשֵּׁב. הַחַיִּים בָּאָרֶץ, בֵּין מִלְחָמָה לְמִלְחָמָה, מְלֵאֵי מְתָחִים הָיוּ; תוֹךְ גִּדּוּל מִשְׁפָּחָה תּוֹסֶסֶת יָדַעְנוּ רִגְעֵי אֹשֶׁר רַבִּים וְאַף רִגְעֵי עֶצֶב. אַךְ לֹא לְרֶגַע־עֶצֶב בִּלְבַד, כִּי אִם לְאֹרֶךְ חַיִּים שְׁלֵמִים, מְבַכִּיםִ אָנוּ בְּשִׁבְרוֹן־לֵב אֶת מוֹת אִמְרִי, שֶׁהָיָה רַק בֶּן 14 כְּשֶׁנֶהֱרַג בְּהַתְקָפַת הַמְחַבְּלִים בִּכְבִישׁ הַחוֹף בְּ–1978. לְאַחַר זַעֲזוּעַ נוֹרָא זֶה, פָּרַשְׁתִּי מֵהַתִּזְמֹרֶת וְהֶעְתַּקְתִּי מְגוּרַי מִירוּשָׁלַיִם לַיִּשּׁוּב הַכְּפָרִי וְהַשָּׁקֵט בַּנֶּגֶב, עֹמֶר. תְּקוּפַת־מַה נִּגַּנְתִּי בְּתִזְמֹרֶת בְּאֵר־שֶׁבַע, הֵקַמְתִּי (עִם אֲחֵרִים) וְהֵפַקְתִּי אֶת הָאוֹפֶּרָה הַקַּלָּה בַּנֶּגֶב, וְלִמַּדְתִּי חָלִיל בִּמְקוֹמוֹת שׁוֹנִים. הַיּוֹם אֲנִי גִמְלָאִית, וְכַמּוּבָן סַבְתָּא.

וְעוֹד לִפְנֵי עֲלִיָּתִי לָאָרֶץ וְנִשּׂוּאַי, זוֹכֶרֶת אֲנִי אֵיךְ גָּדַלְתִּי כְּיַלְדָּה וּכְנַעֲרָה בְּבֵית דִּירוֹת יָשָׁן בִּבְּרוֹנְקְס שֶׁבִּניוּ־יוֹרְק. (כֵּיצַד וּמַדּוּעַ הִגַּעְנוּ לִנְיוּ־יוֹרְק יְסֻפַּר בַּ“נְּעִילָה” בְּסוֹף הַסֵּפֶר).ֵ אָבִי, סוֹפֵר וּמְשׁוֹרֵר עִבְרִי, פִּרְנֵס אֶת מִשְׁפַּחְתּוֹ בְּדֹחַק עַל יְדֵי תִּרְגּוּמִים וּכְתִיבָה בָּעִתּוֹנוּת הָאִידִית. אִמִּי – כָּמוֹהוּ מְלֻמֶּדֶת בְּעִבְרִית, אַנְגְּלִית וְאִידִישׁ – הָיְתָה בַּעֲלַת קוֹל מַקְסִים; מִטְבָּחָהּ, שֶׁבּוֹ הָיְתָה יוֹצֶרֶת מַאֲכָלִים צִמְחוֹנִיִּים מְקוֹרִיִּים וְנִפְלָאִים, הָיָה מִתְמַלֵּא בִּזְמִירוֹת וּבְסִלְסוּלֵי חַזָּנוּת. אַחַי וְאַחְיוֹתַי רְאֵם, נָעֳמִי, יוֹחַאי־לֵיאוֹן, תָּמָר, וַאֲנִי כֻּלָּנוּ לָמַדְנוּ בְּבָתֵּי־סֵפֶר עִירוֹנִיִּים, שִׂחַקְנוּ בְּכַדּוּר עַל גֶּרֶם הַמַּדְרֵגוֹת שֶׁבִּכְנִיסַת הַבַּית, הֶחְלַפְנוּ סְפָרִים בַּסִּפְרִיָּה שֶׁמֵּעֵבֶר לְפַּארְק קְרוֹטוֹנָה, בִּקַּרְנוּ בְּבֵית־הַקּוֹלְנוֹעַ “לוֹאִיז” שֶׁבַּשְּׂדֵרָה הַדְּרוֹמִית, וְשָׂחִינוּ בְּחוֹף הַיָּם אוֹרְצַ’רְד בִּיץ' בִּימֵי קַיִץ לוֹהֲטִים. בְּמִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה אַחַי שֵׁרְתוּ בַּצָּבָא הָאֲמֶרִיקָאִי, בְּעוֹד אֲנִי לָמַדְתִּי בְּבֵית־סֵפֶר תִּיכוֹן לְאָמָּנֻיּוֹת “לַה־גְוַרְדְיָה” (שֶׁהִתְפַּרְסֵם בַּסִּדְרָה “תְּהִלָה”), וּמְאֻחָר יוֹתֵר, בְּבֵית־סֵפֶר גָּבוֹהַ לְמוּסִיקָה “ג’וִּליַארְד”. בְּאוֹתוֹ זְמַן אֲחוֹתִי נָעֳמִי וַאֲנִי הִשְׁתַּיַּכְנוּ לִתְנוּעָה צִיּוֹנִית חֲלוּצִית, וְאַף הִתְגּוֹרַרְנוּ בְּחַוַּת הַכְשָׁרָה בִּנְיוּ־גֶ’רְסִי כַּחֲצִי שָׁנָה טֶרֶם עֲלִיָּתֵנוּ אַרְצָה בַּפַּעַם הַשְּׁנִיָּה.

4.jpg

וְכָעֵת רְצוֹנִי לָקַחַת אֶתְכֶם, קוֹרְאַי הַיְּקָרִים, עוֹד אֲחוֹרַנִּית, לְיָמִים רְחוֹקִים אַף יוֹתֵר. הַשָּׁנָה: 1933, שְׁנַת עֲלִיַּת הַמִּשְׁפָּחָה לָאָרֶץ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה. חָיִינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בָּעִיר קְלִיבְלַנְד שֶׁבִּמְחוֹז קַיֵּהוֹגָא בִּמְדִינַת אוֹהַיוֹ, וּכְשֶׁמָּלְאוּ לְשָׁרוֹנָה שָׁלוֹשׁ שָׁנִים (תַּאֲמִינוּ אוֹ לֹא, אֲפִלוּ סַבְתּוֹת הָיוּ פַּעַם בְּנוֹת שָׁלוֹש!), הֶחְלִיטוּ הוֹרֶיהָ לְהַגֵּר לַיִּשׁוּב הַיְּהוּדִי הַצָּעִיר שֶׁבָּאָרֶץ. נֶאֶלְצָה אָז שָׁרוֹנָה לְהַשְׁאִיר אֶת מִשְׁפַּחַת בֻּבּוֹתֶיהָ אֵצֶל בַּת־שְׁכֵנִים בְּשֵׁם פִילִיס. הַהַפְלָגָה מֵעֵבֶר לָאוֹקְיָנוֹס הָיְתָה אֲרֻכָּה וּמְיַגַּעַת, וּכְשֶהִגִּיעוּ לְתֵל־אָבִיב הַצְּעִירָה, עִיר שׁוֹמֶמֶת שֶׁל חוֹלוֹת וּגְמַלִּים, מָצְאוּ תְּנָאֵי־מִחְיָה קָשִׁים מְאֹד. תָאֲרוּ לָכֶם אֵיזֶה יוֹם מְאֻשָּׁר הָיָה זֶה כְּשֶׁהִגִּיעָה בַּדֹּאַר חֲבִילָה מֵאֲמֶרִיקָה, וּבָהּ כָּל בֻּבּוֹתֶיהָ הָאֲהוּבוֹת! אֵיזוֹ הִתְרַגְּשׁוּת! אָז הָגָה אָבִיהָ אֶת רַעְיוֹן כְּתִיבַת הַסֵּפֶר מַסַּע הַבֻּבּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁתֵּאֵר, בְּשָׂפָה כִּמְעַט תַּנַ״כִית, אֶת הַרְפַּתְקָאוֹת וּתְלָאוֹת הָעֲלִיָּה וְהַקְּלִיטָה שֶׁעָבְרָה הַמִּשְׁפָּחָה, מְעֹרָבוֹת בְּיוֹתֵר מִקַמְצוּץ תַּעֲלוּלִים דִּמְיוֹנִיִּים מְשַׁעְשְׁעִים.

תְּחִלָה הוֹפִיעַ מַסַּע הַבֻּבּוֹת בְּהֶמְשֵׁכִים, בָּעִתּוֹן דָּבָר לִילָדִים (בְּאִיּוּרֵיהֶם שֶׁל הַצַּיָּרִים הַצְּעִירִים נַחוּם גוּטְמַן וְאַרְיֵה נָבוֹן). מְאֻחָר יוֹתֵר יָצָא לָאוֹר כְּסֵפֶר שֶׁרָאָה כַּמָּה מַהֲדוּרוֹת. הָיְתָה לָיַּלְדֹנֶת שָׁרוֹנָה סִבָּה טוֹבָה לְהִתְגָּאוֹת, כִּי הִיא וּבֻבּוֹתֶיהָ הָפְכוּ לְגִבּוֹרוֹת שֶׁל סֵפֶר “לָהִיט” אָהוּב, שֶׁזָּכוּר לְרַבִּים עַד הַיּוֹם הַזֶּה. כְּשֶׁרֻאְיְנָה בָּרַדְיוֹ הַמַּלְחִנָה נָעֳמִי שֶׁמֶר ז“ל, וְנִשְׁאֲלָה עַל סֵפֶר־הַיַּלְדוּת הָאָהוּב עָלֶיהָ בְּיוֹתֵר, צִיְּנָה אֶת מַסַּע הַבֻּבּוֹת, וְתֵאֲרָה אֵיךְ הָיְתָה מִתְגַּלְגֶּלֶת מִצְּחוֹק בִּקְרִיאוֹת חוֹזְרוֹת אֵין־סְפוֹר. וְקִבּוּץ יָגוּר, אֶחָד מִגְּדוֹלֵי וּוָתִיקֵי הַקִּבּוּצִים בָּאָרֶץ, לִקְרַאת חֲגִיגַת יוֹם־הֻלַּדְתּוֹ הַשִּׁשִּׁים, כְּשֶׁחִפֵּשׂ הַצָּגָה לְהָפִיק בְּ”טַעַם שֶׁל אָז", בָּחַר לְבַיֵּם מַחֲזֶמֶר עַל פִּי סִפּוּר הַבֻּבּוֹת.

וְאַף אַתֶּם, קוֹרְאִים יְקָרִים, מֻזְמָנִים לְהַכִּיר אוֹתוֹ “טַעַם שֶׁל אָז”, לִלְמֹד אֵיךְ בַּיָּמִים הָהֵם חָיוּ וְדִבְּרוּ, וְכֵיצַד הִרְגִּישׁוּ אָז הַיְּהוּדִים, חִלּוֹנִיִּים כְּדָתִיִּים, כְּלַפֵּי מוֹלַדְתָּם הַהִסְטוֹרִית. אַךְ מֵעַל הַכֹּל, הֵהָנוּ מִשַּׁעְשׁוּעֵי מַסַּע הַרְפַּתְקָאוֹת זֶה (בְּחֶלְקָם חֲוָיוֹת־אֱמֶת, בְּחֶלְקָם דִּמְיוֹנִיִּים) מֵעֵבֶר לַיָּם הַגָּדוֹל, לְיִשְׂרָאֵל הַקְּטַנָּה שֶׁלִּפְנֵי קוּם הַמְּדִינָה, כְּפִי שֶׁנֶהֱנוּ מִבֻּבּוֹתַי רַבִּים מֵהוֹרֵיכֶם וְסָבֵיכֶם בְּיָמִים רְחוֹקִים וּזְמַנִּים עָבָרו.

שָׁרוֹנָה תֵּל־אוֹרֶן

5.jpg
6.jpg
7.jpg

 

נְעִילָה, אוֹ מָה אֲמִתִּי וּמַה דִּמְיוֹנִי    🔗

היָהָ זֶה בְּשְׁנַת 1933 שֶׁמִּשְׁפַּחַת רֶגֶלְסוֹן מִקְּלִיבְלַנְד – אַבָּא אַבְרָהָם וְאִמָּא חַיָּה וְאַרְבַּעַת יַלְדֵיהֶם הַצְּעִירִים – חָצְתָה אֶת הָאוֹקְיָנוֹס הָאַלְנַטְיִ בִּסְפִינָה שֶׁפָּנֶיהָ לִנְמַלֵי הַיָּם הַתִּיכוֹן נַפּוֹלִי וְאַחַר־כָּךְ יָפוֹ.

8.jpg

הַהֹרִים – בִּשְׁנוֹת הַשְּׁלוֹשִׁים לְחַיֵּיהֶם, הָאֵם – כְּבֵדָה בְּצִפִּיָּה לְיַלְדָם הַחֲמִשִּׁי, וְהַיְלָדים – רְאֵם בֶּן עֶשֶׂר, נָעֳמִי בַּת שֶׁבַע, יוֹחַאי־לֵיאוֹן בֶּן חָמֵשׁ וְשָׁרוֹנָה בַּת שָׁלוֹשׁ.

רַבִּים הָיוּ סִפּוּרֵי הַהַרְפַּתְקָאוֹת מֵהַהַפְלָגָה הַמְּמֻשֶׁכֶת שֶׁנִּשְׁמְרוּ בְּתוֹדָעַת בְּנֵי־הַמִּשְׁפָּחָה, מִקְצָתָם זִכְרוֹנוֹת מְהַנִּים, וּמִקְצָתָם מְעַנִּים. הָיוּ הַמֶּלְצָרִים הָאִיטַלְקִיִּים שֶׁלֹא הֵבִינוּ אוֹ שֶׁלֹּא רָצוּ לְהָבִין אוֹתָם; אַף־כִּי רְאֵם טָעַן שֶׁאֵינוֹ סוֹבֵל כְּלָל מִמַּחֲלַת־יָם, מְצוּקַת מִלְתָא זוֹטַרְתָּא יִצְּגָה אֶת מְחוֹשֵׁי הַמִּשְׁפָּחָה כֻּלָּהּ,וּבִמְיֻחָד אֶת זוֹ שֶׁל אַבָּא אַבְרָהָם – נָעֳמִי זוֹכֶרֶת הֵיטֵב אֵיךְ אִמָּא חַיָּה הֶעֱבִירָה לו צַלְחוֹת־מָרָק רֵיקוֹת אַחַת אַחֲרֵי הַשְּׁנִיָּה כְּדֵי שֶׁיְּמַלְאָן בְּנוֹזְלֵי קֵיבָתוֹ הָרְגִישָׁה; הָיְתָה זוֹ שָׁרוֹנָה הַקְּטַנָּה, וְלֹא בִּתְּיָה, שֶׁמָּשְׁכָה אֶת עֵינֶיהָ שֶׁל נוֹסַעַת אִיטַלְקִיָּה, אֲשֶׁר עוֹרְרָה אֶת חֲשַׁד הַהוֹרִים לְגַבֵּי כַּוָּנוֹתֶיהָ.

אַךְ אֵין לְהַשְׁווֹת אֶת קְשָׁיֵי מַסָּע זֶה לְמַסַּע הַהוֹרִים הַקּוֹדֵם מֵעֵבֶר לָאוֹקְיָנוֹס, מַסָּע שֶׁהֵבִיא אוֹתָם וְאֶת בְּנֵי־מִשְׁפַּחְתָּם מֵאֵירוֹפָּה לַאֲמֶרִיקָה בְּתוֹךְ הַגַּל הָאַדִּיר שֶׁל מְהַגְּרִים יְהוּדִיִּים בִּתְחִלַּת הַמֵּאָה הָעֶשְׂרִים. צְפִיפוּת עַד אֶפֶס מָקוֹם, שְׁכִבָה עַל הָרִצְהָּ, צַחֲנָה אֲיֻמָּה – כָּךְ זְכוּרָה לָהֶם הַהַפְלָגָה הַהִיא. אַבְרָהָם הָיָה יֶלֶד כְּשֶׁהִגִּיעַ לַאֲמֶרִיקָה עִם מִשְׁפַּחְתּוֹ, בְּעוֹד אַיְדָה (חַיָּה) הִגִּיעָה כְּנַעֲרָה בַּחֲלוֹף מִסְפַּר שָׁנִים. הִגִּיעוּ הֵם מִתּוֹךְ הָעֲיָרוֹת וְהַכְּפָרִים הַדַּלִּים (ה“שְּׁטֶטְלִים”) שֶׁל פּוֹלִין וְרוּסְיָה. דּוֹרוֹת שֶׁל תּוֹשְׁבֵי הַגֶּטָּאוֹת, לָרֹב דוֹבְרֵי־אִידִישׁ, הָיוּ שָׁם בְּצֵל פּוֹגְרוֹמִים וּרְדִיפוֹת. אַךְ בְּעוֹד לִמּוּד קְרֹא וּכְתֹב בַּמְּחוֹזוֹת הַלֹּא־יְהוּדִיִּים הָיָה נַחֲלַת הָעֲשִׁירִים בִּלְבַד, יְלָדִים יְהוּדִיִּים, עֲנִיִּים כַּעֲשִׁירִים, נֶחְשְׂפוּ כֻּלָּם לְתַרְבּוּתָם כְּ“עַם הַסֵּפֶר” מֵהַגִּילָאִים הַצְּעִירִים בְּיוֹתֵר. כָּך נִשְׁמְרָה לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ שֶׁל אֲבוֹתֵיהֶם, הַשָּׂפָה הָעִבְרִית. וּמִתּוֹךְ תַּרְבּוּת זוֹ נוֹלַד הַחֲלוֹם הַצִּיּוֹנִי שֶׁל שִׁיבָה לַמּוֹלֶדֶת, אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֶרֶץ אֲבוֹתֵיהֶם מִקֶּדֶם.

מִתּוֹךְ הֶכְרַח אוֹ בְּחִירָה, הִגִּיעַ רֹב יַהֲדוּת אֵירוֹפָּה דַּוְקָא לַאֲמֶרִיקָה. חַיֵּי הַמְהַגְּרִים שָׁם הִוּוּ מַאֲבָק מַתְמִיד לְפַרְנָסָה וְהִשְׁתַּלְבוּת. מְעַטִים נִשְׁאֲרוּ נֶאֱמָנִים לַחֲלוֹם הַצִּיּוֹנִי, אַךְ מֶרְכָּזִים שׁוֹחֲרֵי־עִבְרִית רַבִּים צָמְחוּ בְּרַחֲבֵי הַיַּבֶּשֶׁת. כָּךְ הָיָה זֶה בִּקְלִיבְלַנְד, מְקוֹם מִפְגָּשָׁם שֶׁל אַבְרָהָם וְחַיָּה.

בְּנִשׂוּאֵיהֶם, נָדְרוּ נֵדֶר לְדַבֵּר רַק עִבְרִית לְיַלְדיהֶם, פֶּן שָׁרְשֵׁיהֶם הַיְּהוּדִיִּים יִשָּׁכְחוּ, אַבְרָהָם, אִישׁ הַסֵּפֶר הַמְּלֻמָד, נִּזּוֹן מֵהַשֶׁפַע שֶׁל הַסִּפְרִיוֹת הָאַמֶרִיקָאִיוֹת. רַב־אָמָּן בְּאַנְגְּלִית, עִבְרִית וְאִידִישׁ, הוּא הִרְוִיחַ אֶת לַחְמוֹ לְסֵרוּגִין כְּסַפְרָן, מוֹרֶה, תֻּרְגְּמָן, מַחֲזַאי, וְיוֹתֵר מְאֻחָר כְּכַתָּב בָּעִתּוֹנוּת הָאִידִית. אַךְ כְּמִיהָתוֹ מִאָז וּמֵעוֹלָם הָיְתָה לְהִתְבַּטֵּא כִּמְשׁוֹרֵר עִבְרִי. כָּךְ קָרָה שֶׁהַחְלָטַת הַהוֹרִים הִתְגַּבְּשָׁה לְשַׁתֵּף אֶת עֲתִידָם עִם הַקְּהִלָה הָעִבְרִית שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַצְעִירָה.

9.jpg

כְּשֶׁסּוֹף־סוֹף הִגִּיעוּ לְתֵל אָבִיב אַבְרָהָם, חַיָּה וְאַרְבַּעַת יַלְדֵיהֶם הַקְּטַנִּים, לֹא מָצְאוּ אֶת הָעִיר הַשּׁוֹקֶקֶת וְהַסּוֹאֶנֶת שֶׁל יָמֵינוּ. בַּיָּמִים הָהֵם, רֹב הָרְחוֹבוֹת לֹא הָיוּ סְלוּלִים בְּעִיר קְטַנָּה זוֹ שֶׁל חוֹלוֹת וּגְמַלִּים. בַּפַשְׁטוּת חָיוּ הַבְּרִיּוֹת, וּבַעֲמַל־כַּפֵּיהֶם בָּנוּ אֶת בָּתֵּיהֶם וְסָלְלוּ אֶת רְחוֹבוֹתֵיהֶם. עַקְרוֹת בַּיִת כִּבְּסוּ בְּשִׁפְשׁוּף־יָד עַל לוּחוֹת־בְּדִיל גַלִּיִּים בְּגִיגִיוֹת עֲנָקִיּוֹת, וּבִשְׁלוּ בִּפְתִילִיּוֹת נֵפְט מְסֻכָּנוֹת. לֹא קַל הָיָה לַמִּשְׁפָּחָה לְהִתְאַקְלֵם. הַיְלָדִים סָבְלוּ מִפְּצָעִים דַּלַּקְתִּיִּים רַבִּים, וּשְׁנַיִם מֵהֶם חָלוּ בְּמָלַרְיָה. אַךְ הַמּוֹרָל וְהַנְּחִישׁוּת בָּאָרֶץ הָיוּ גְבוֹהִים, וְהָאֲנָשִׁים הָיוּ יְדִידוּתִיִּים וּמְלֵאֵי־תִּקְוָה. מֵרָחוֹק נִשְמְעוּ שִׁירֵי צִיּוֹן פּוֹרְצִים מִפִּי נוֹסְעֵי־הָאוֹטוֹבּוּס שֶׁהִסִּיעָם הַבַּיְתָה בְּתֹם יוֹם עֲמָלָם, בַּכְּבִישׁ הַסָּלוּל הַיָּחִיד בַּשְּׁכוּנָה.

מְדִינַת יִשְׂרָאֵל טֶרֶם נוֹלְדָה, וְהָאוּכְלוּסִיּוֹת הַיְּהוּדִית וְהָעַרְבִית נִשְׁלְטוּ רֵאשִׁית עַל יְדֵי הַטּוּרְקִים, וְאַחֲרֵי־כֵן עַל יְדֵי הַבְּרִיטִים. לַמְרוֹת עוֹיְנוּת הַשִּׁלְטוֹנוֹת וְהַשְּׁכֵנִים הָעַרְבִיִּים וְעַל אַף הַיִּסוּרִים וְהָאֲבֵדוֹת הַקָּשׁוֹת, הַקְּהִילָּה הַיְּהוּדִית צָמְחָה וְשִׂגְשְׂגָה. רַק לְאַחַר זַוְעוֹת הַשּׁוֹאָה, הֶעֱנִיק הָעוֹלָם אֶת הַכָּרָתוֹ לַמְּדִינָה הַיְּהוּדִית יִשְׁרָאֵל בִּשְׁנַת 1948. אַךְ מִיָּד הָיָה עַל הָאָרֶץ הַקְּטַנְטֹנֶת לְהִתְגּוֹנֵן בִּפְנֵי הַתְקָפַת כָּל אַרְצוֹת עֲרָב, שֶׁסֵרְבוּ לְקַבֵּל אֶת תָּכְנִית הַחֲלֻקָּה שֶׁל הָאֻמּוֹת הַמְּאֻחָדוֹת. נַחֲזֹר לְסִפּוּר הַמִּשְׁפָּחָה בָּיָּמִים הָהֵם: שָׁרוֹנָה כְּבָר לֹא הַצְּעִירָה בְּיוֹתֵר, כִּי אָחִיהָ הַתִּנּוֹק יְדִידְיָה נוֹלַד זְמַן קָצָר לְאַחַר הַגָּעָתָם לְתֵל־אָבִיב. כְּפִי שֶׁמְּסֻפָּר בַּפְּתִיחָה, הָיָה זֶה יוֹם מְאֻשָׁר כְּשֶׁאָבִיהָ שִׁחְרֵר מֵהַמֶּכֶס אֶת הַחֲבִילָה מֵאַמֶרִיקָה שֶׁהֵכִילָה אֶת בֻּבּוֹתֶיהָ הָאֲהוּבוֹת אֲשֶׁר הֻפְקְדוּ אֵצֶל חֲבֶרְתָּהּ פִילִיס בִּקְלִיבְלַנְד.

כָּךְ נוֹלַד רַעְיוֹן הַסִּפּוּר עַל תְּלָאוֹת הַמַּסָּע וְהַקְלִיטָה שֶׁל הַמִּשְׁפָּחָה, שֶׁהִתְעַרְבֵּב עִם הָאַגָּדָה שֶׁל עוֹלַם הַבֻּבּוֹת. הַחֲבֵרָה פִילִיס, הַנֶּהָג הַשִּׁכּוֹר שֶׁאִבֵּד אֶת דַּרְכּוֹ, הָאַכְסַנְיָה לְלֹא אֹכֶל, הַמְּכוֹנִית שֶׁנִתְקְעָה, הַיַּתּוּשִׁים שֶׁתָּקְפוּ אֶת הַמִּשְׁפָּחָה בְּמִדְשְׁאוֹת נְיוּ־גֶ’רְסִי – כָּל אֵלֶּה אָכֵן הָיוּ. הַמִּבְצָע הָאַגָּדִי שֶׁל הַהַצָּלָה מֵהַיַּתּוּשִׁים נִזְקַף, בַּמַהֲדוּרוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁל הַסֵּפֶר, לִזְכוּת הַטַּיָּס הָאֲמֶרִיקָאִי הַנּוֹדָע צַ’רְלְז לִינְדְבֶּרְג, שֶׁהָיָה הָרִאשׁוֹן לַחֲצוֹת אֲוִירִית אֶת הַיָּם הָאַטְלַנְטִי. אַךְ בְּמַהֲדוּרוֹת מְאֻחָרוֹת יוֹתֵר, כְּשֶׁנּוֹדַע בָּעוֹלָם שֶׁלְּלִינְדְבֶּרְג הָיוּ הַשָׁקפוֹת תּוֹמְכוֹת בָּנָּאצִיזְם, שֻׁנָּה הַטַּיָּס מַצִּיל־הַבֻּבּוֹת לְאוֹרְוִיל רַיְט.

בַּזְמַנִּים הָהֵם לֹא הָיְתָה תּוֹדָעָה מְפֻתַּחַת לְגַבֵּי הַסִּכּוּן שֶׁבִּנְהִיגָה תּוֹךְ כְּדֵי הִשְׁתַּכְּרוּת, הַמְּתֹאֶרֶת בַּסֵּפֶר כְּמַעֲשִׂיָּה מְשַׁעְשַׁעַת. הַיּוֹם נִרְאֶה לָנוּ שֶׁהָיָה עַל אוֹרְוִיל רַיְט לְהַגִּיעַ מֻקְדָּם יוֹתֵר, כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת הַבֻּבּוֹת מֵהֶרְגֵּלָיו הַנִּפְסָדִים שֶׁל הַנֶּהָג וִיקִינְג! אַךְ הַנֶּהָג הַשִׁכּוֹר בְּהֶחְלֵט הָיָה חֵלֶק אַמִתִּי מִתְּלָאוֹת הַמִּשְפָּחָה. וְעַל אַף שֶׁאֵינֶנּוּ מִסְתַּכְּלִים הַיּוֹם בְּעַיִן יָפָה עַל קְטִיפַת פִּרְחֵי־בָּר, מִי הָיָה מְתָאֵר לְעַצְמוֹ בַּיָּמִים הָהֵם שֶׁפִּרְחֵי־בָּר נִמְצָאִים בְּסִכּוּן הַכְחָדָה?

דּוֹדָה שִׁפְרָה, בִּתָּה שׁוֹשַׁנָּה, וּבֵית־הַמִּרְקַחַת שֶׁלָּהֶם בְּפֶּלְהַם בֵּי אָכֵן הָיוּ קַיָּמִים. (בַּת־הַדּוֹדָה שׁוֹשַׁנָּה נוֹדַעַת כיֹום כַּסּוֹפֶרֶת הַדְּגוָּלה סִינְתִיָּה אוֹזִיק. תָּמִיד בִּפְנִיּוֹתֶיהָ לְאַבָּא אַבְרָהָם, הָיְתָה מְכַנָּה אוֹתוֹ “R.U”מִלְּשׁוֹן “Revered Uncle” “דוֹד נַעֲרָץ”).
זוֹלֵל הַגְּלִידָה וְהַמְּלָפְפוֹנִים הַחֲמוּצִים הָיָה הָאָח הַבְּכוֹר רְאֵם, וְלֹא מִלְּתָא זוֹטַרְתָּא; כְּמוֹ כֵן הָיָה זֶה רְאֵם שֶׁהִגִּיעַ הַבַּיְתָה יוֹם אֶחָד עַל דַּבֶּשֶׁת גָּמָל! אִמָּא חַיָּה הָיְתָה הִיא שֶׁזִּמְּרָה מַנְגִּינוֹת עִבְרִיּוֹת מָסָרְתִּיּוֹת; וְשׁוּלַמִּית, הַבֻּבָּה הַמְּלֻמֶּדֶת, הָיְתָה הָאָחוֹת הַגְּדוֹלָה נָעֳמִי. רְאֵם וְנָעֳמִי עֲדַיִן זוֹכְרִים אֵיךְ נִזְרְקוּ מֵהַסְּפִינָה מַטָּה לְסִירוֹת קְטַנּוֹת בִּנְמַל יָפוֹ, וְנָעֳמִי לֹא שָׁכְחָה אֵיךְ הִתְגָאֲתָה בִּפְנֵי אָחֶיהָ הַצְּעִירִים כְּשֶׁלאֹ צָרְחָה בְּעֵת קַבָּלַת זְרִיקוֹת הַחִסּוּן בִּכְנִיסָתָם לָאָרֶץ.

וּסְפִינַת הַ“פּוֹלוּקְס” הָיְתָה אֲמִתִּית. נָעֳמִי זוֹכֶרֶת בְּבֵרוּר אֶת שַׁאֲגַת־הַטַּרְזָן שֶׁל רְאֵם בֹּקֶר אֶחָד, כְּשֶׁרָאָה מִבַּעַד לַחַלּוֹן אֶת סְפִינַת־הַמִּטְעָן הַגְּדוֹלָה שֶׁנִּתְקְעָה בַּסְּלָעִים. וְאָכֵן הָיְתָה אֲוִירַת יָרִיד חֲגִיגִי כְּשֶׁהֲמוֹנִים הִתְקַהֲלוּ עַל החוֹף לִצְפּוֹת בְּאֵרוּעַ נָדִיר זֶה. וְדִבְרֵי־נְבוּאָה אָכֵן הֻשְׁמְעוּ: “אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִיא. בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא עָגְנָה אַף סְפִינָה אַחַת, יָבֹא יוֹם וְתַעֲגֹנָה סְפִינוֹת לַאֲלָפִים”.

תְּחִלָה הוֹפִיעַ הַסֵּפֶר בְּהֶמְשֵׁכִים בְּמוּסַף־הַיְלָדִים בִּימֵי שִׁשִּׁי שֶׁל הָעִתּוֹן הַיּוֹמִי דָּבָר, שָׁם עָבַד אַבָּא אַבְרָהָם. בְּאֵיזוֹ כְּמִיהָה צִפּוּ הַשְּׁכֵנִים לָעִתּוֹן שֶׁל יוֹם שִׁשִּׁי; תָּאֲרוּ לָכֶם כַּמָּה שָׂמְחוּ יַלְדֵי הַשְׁכוּנָה כְּשֶׁמָּצְאוּ אֶת עַצְמָם מְתֹאָרִים בְּאַחַד הַפְּרָקִים!.

בְּמֶשֶׁך הַזְּמַן, הַסֵּפֶר יָצָא לָאוֹר וְנִמְכַּר הֵיטֵב. בַּמַּהֲדוּרוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת הַ“בֹּב” שֶׁאֵינוֹ מְסֻגָּל לִשְׁכַּב נִקְרָא “תִּנְגְּ־אוּם־בַּבּ”, אַךְ לְאַחַר קוּם הַמְּדִינָה שְׁמוֹ הֻחְלַף לְ“מִלְתָא זוֹטַרְתָּא”, וּ“פּוֹפַּאי” – לְ“בַּלְט־עַיִן”. בְּמַהֲדוּרָה מְאֻחֶרֶת יוֹתֵר, תּוֹךְ נִסְיוֹנוֹת לְפַשֵּׁט אֶת הַשָׂפָה, הַשֵּׁמוֹת שֻׁנּוּ לְ“נַחוּם תָּקוּם”, וּ“בַּלְט־עַיִן” חָזַר לִהְיוֹת “פּוֹפַּאי” (כְּשְׁהָאִיּוּרִים שִׁקְּפוּ אֶת הַפּוֹפַּאי הַמְּפֻרְסָם). אַךְ בַּמַּהֲדוּרָה הַנּוֹכְחִית הֶעְדַּפְנוּ לַחֲזֹר לַשָּׂפָה וְלַכַּוָּנוֹת הַמְּקוֹרִיוֹת שֶׁל הַסּוֹפֵר.

וּמָה אֵרַע לִבְנֵי הַמִּשְׁפָּחָה לְאַחַר תְּקוּפַת סֵפֶר הַבֻּבּוֹת? לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר, הֵם לֹא עָמְדוּ בְּמִבְחֲנֵי הַקְּלִיטהָ הַקָּשִׁים כְּפִי שֶׁהִתְגַּבְּרוּ עֲלֵיהֶם הַבֻּבּוֹת לְאַחַר מַשְׁבֵּר הַגִּנָּה הַמֻּשְׁחֶתֶת הַתִּנּוֹק יְדִידְיָה נִפְטַר מִמַּחֲלַת הַדִיסֶנְטֶרְיָה בְּבֵית־חוֹלִים תֵּל־אָבִיבִי בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי לְחַיָּיו. מַחֲלַת הַמָּלַרְיָה אִיְּמָה עַל חַיֵּי יוֹחַאי הַצָּעִיר. לְאַחַר שָׁלוֹשׁ שָׁנִים, אִמָּא חַיָּה הָרְתָה שׁוּב, וְנִרְתְּעָה מִלָּלֶדֶת בְּבֵית־הַחוֹלִים הַתֵּל־אָבִיבִי בַּתְּנָאִים שֶׁל אָז. וְאֵין לְהִתְכַּחֵשׁ לְעֶרְגַת אַבְרָהָם לַסִּפְרִיּוֹת הָאֲמֶרִיקָאִיוֹת.

בְּנֵי־הַמִּשְׁפָחָה חָזְרוּ לְאַרְצוֹת־הַבְּרִית, כְּשֶׁחֲלוֹמָם הַצִּיּוֹנִי נָגוֹז לְעֵת עַתָּה. תָּמָר נוֹלְדָה זְמַן קָצָר לְאַחַר הִתְיַשְּׁבוּתָם בַּבְּרוֹנְקְס, וְשָׁם גָּדְלוּ וְחֻנְּכוּ הַיְלָדִים. אַרְבַּע־עֶשְׂרֵה שָׁנָה לָקַח לַחֲלוֹם לְהִתְעוֹרֵר מֵחָדָשׁ, וּלְאַחַר מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה, שׁוּב חָצוּ אֶת הָאוֹקְיָנוֹס אֶחָד אֶחָד, הַהוֹרִים וּשְׁלֹשׁ הַבָּנוֹת.

בַּזְּמַן שֶׁשָּׁרוֹנָה “הָאֲמִתִּית” גִּדְּלָה אֶת שִׁבְעַת יְלָדֶיהָ וְנִגְּנָה חָלִיל בְּתִזְמֹרֶת יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל רָשׁוּת־הַשִּׁדּוּר, הַסִּפּוּר הֻקְרָא בְּהֶמְשֵׁכִים בָּרַדְיוֹ, בַּתָּכְנִית “פִּנַּת הַיֶּלֶד”. הַפְתָּעָה נָאָה הִצְלִחָה לְאַרְגֵּן לְהוֹרֶיהָ, שֶׁכְּבָר נוֹדְעוּ כְּ“סַבָּא אַבְרָהָם” וְ" סַבְתָּא חַיָּה": לְאַחַר שֶׁאִמְּנָה אֶת יְלָדֶיהָ (בְּצֵרוּף כַּמָּה מִיַּלְדֵי הַשְּׁכֵנִים) בְּמַנְגִּינָה שֶׁסַּבָּא אַבְרָהָם הָיָה מְזַמֵּר לְמִלּוֹת “אִמָּא שָׁרוֹנָה” (שִׁירָה שֶׁל הַבֻּבָּה שׁוּלַמִית בַּסִּפּוּר), הַיְּלָדִים הוּבְאוּ לְאֻלְפְּנֵי הָרַדְיוֹ לְהַקְלִיטוֹ; וּבְתֹם הַסִּדְרָה זָכוּ הַסָּבִים לִשְׁמֹעַ אֶת הַשִּׁיר בְּבִצּוּעַ נֶכְדֵּיהֶם!

אַבְרָהָם רֶגֶלְסוֹן זָכָה לְהַכָּרָה כִּמְשׁוֹרֵר עִבְרִי דָּגוּל בָּאָרֶץ. מְאֻחָר בְּחַיָּיו הָעָנְקוּ לוֹ פְּרַס בְּרֶנֶר (1962), וּפְרַס בְּיַאלִיק (1972) לְשִׁירָה, וְאַף פְּרַס נְיוּמַן (1976) מִטַּעַם הַמַּחְלָקָה לְעִבְרִית שֶׁל אוּנִיבֶרְסִיטַת נְיוּ־יוֹרְק, עַל מִפְעַל חַיָּיו וְעַל תְּרוּמָתוֹ לַסִּפְרוּת הָעִבְרִית.

לְבַסוֹף, בִּרְצוֹנִי לְהוֹדוֹת לְכָל אֵלֶּה שֶׁתָּמְכוּ בִּי וְסִּיְּעוּ לִי בָּעַרִיכָה, בַּתַּרְגּוּם, בַּהַדְפָּסָה, בָּעִצוּב וּבָהוֹצָאָה לָאוֹר שֶׁל הַסֵּפֶר, בֵּינֵיהֶם אַיָּלָה יִפְתַּח, יַרְדֵּנָה אַלְקָן, גִ’ימִי גוֹלְדְפַרְבְּ מִסִפְרֵי בִּיבְּלִיוֹ, אֲחוֹתִי נָעֳמִי בַּר־נָתָן, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְּקָרִים.

שָׁרוֹנָה תֵּל־אוֹרֶן

10.jpg

אברהם רגלסון נולד בהלוסק שבמינסק, רוסיה, בשנת 1896, והיגר לארה“ב יחד עם הוריו ב–1905. למד בחדר, בישיבה ובבתי־ספר עירוניים שב”איסט־סייד" של ניו־יורק. שימש כספרן ומורה לעברית בבתי־ספר עבריים ביו־יורק ובקליבלנד, וכתב שירים, מאמרים, שיחות ואגדות בכתבי־עת שונים. הוא עלה לארץ עם משפחתו בשנת 1933, הצטרף למערכת העתון דבר, ונמנה בין מקימי המוסף דבר לילדים, שם הופיע הספר מסע הבובות לארץ־ישראל לראשונה בפרקים. לאחר שלש שנים חזר לניו־יורק, שם התפרנס בכתיבה בעתונות האידית. רב־אמן באנגלית, עברית ויידיש, הוא כתב שירה ופרוזה בשלש השפות, שהוצאו לאור בשתי הארצות. ב–1949, השתקע בארץ לצמיתות, ועבד במערכת העתון על המשמר וגם כעורך בבית ההוצאה עם עובד. בין כתביו כמה כרכים של שירה, מסות וספרי ילדים. הוא אף תרגם לעברית שירה וספרות יפה של מילטון, בלייק, מלוויל ואחרים. רגלסון, שהיה חתן פרס ברנר (1962) ופרס ביאליק (1972) לספרות, זכה בהגיעו לגבורות בפרס ניומן (1976) מטעם המחלקה לעברית של אוניברסיטת ניו־יורק (NYU) על תרומתו לספרות העברית. הוא הלך לעולמו ב–1981.

11.jpg
12.jpg
13.jpg

 

פֶּרֶק רִאשׁוֹן: הַמְסַפֵּר מַצִּיג אֶת עַצְמוֹ וְאֶת מִשְׁפַּחַת הַבֻּבּוֹת.    🔗

14.jpg

אֲנִי אַבָּא, וַאֲנִי חוֹבֵשׁ מִשְׁקָפַיִם, וּבְכָל יוֹם שְׁלִישִׁי וְיוֹם שִׁשִּׁי אֲנִי מְצַחְצֵחַ הַנַּעֲלָיִם, וּמִפְּנֵי שֶׁאֲנִי דָר בַּחוֹלוֹת עַל שְׂפַת הַיָּם, אֵין זֶה מוֹעִיל לִי כְּלוּם. תָּמִיד נְעָלַי מְאֻבָּקוֹת. אִם תִּרְאוּ בְּתֵל־אָבִיב יְהוּדִי שֶׁרֹאשׁוֹ מְגֻלֶּה, עַל חָטְמוֹ מִשְׁקָפַיִם, נְעָלָיו מְאֻבָּקוֹת, וּבְיָדוֹ סַל עוֹבֵר עַל גְּדוֹתָיו סֶלֶק וּבְצָלִים וּצְנוֹן, תֵּדְעוּ שֶׁאֲנִי הוּא הַמֵּבִיא יְרָקוֹת הַבָּיְתָה, אֹכֶל לִילָדָי. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אִמָּא כוֹבֶסֶת וּמְבַשֶּׁלֶת וּמְחַתֶּלֶת אֶת הַתִּינוֹק.

אֲנִי אַבָּא, וְיֵש לִי חֲמִשָּׁה יְלָדִים, כְּנֶגֶד חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תוֹרָה: בְּרֵאשִׁית – בֵּן; שְׁמוֹת – בַּת; וַיִּקְרָא – בֵּן; בַּמִּדְבָּר – בַּת; דְּבָרִים – בֵּן. כֻּלָּנוּ בָּאנוּ מֵאַמֵּרִיקָה, מִן הָעִיר קַיֵּהוֹגָא הַשּׁוֹכֶנֶת עַל חוֹף יַם־אִירִי, חוּץ מִן הַתִּינוֹק “דְּבָרִים” שֶׁנּוֹלַד לִפְנֵי חָדְשַׁיִם בְּבֵית־הַחוֹלִים “הֲדַסָּה” בִּרְחוֹב בַּלְפוּר. וַאֲנִי לֹא עַל “דְּבָרִים” אֲסַפֵּר לָכֶם, וְלֹא עַל “בְּרֵאשִׁית”, “שְׁמוֹת” וּ“וַיִּקְרָא”, אֶלָּא עַל “בַּמִּדְבָּר” שֶׁשְּׁמָהּ הָאֲמִתִּי – שָׁרוֹנָה, וְעַל הַבֻּבּוֹת שֶׁלָּהּ. לְשָׁרוֹנָה הַרְבֵּה בֻּבּוֹת וְהִיא אִמָּא שֶׁלָּהֶן. הַבֻּבּוֹת הֵן:

א. שׁוֹשַׁנָּה, הִיא הַבְּכִירָה, וְיֶשׁ־לָהּ סֶרֶט וָרֹד בַּשֵּׂעָר, וְיֶשׁ־לָהּ כּוֹבַע לָבָן, שִׂמְלָה לְבָנָה, גַּרְבַּיִם לְבָנִים וְנַעֲלַיִם לְבָנוֹת. וְלַגַּרְבַּיִם שֶׁלָּהּ קִשּׁוּרִים וְרֻדִּים.

ב. שׁוּלַמִּית – הִיא שְׁחוֹרַת־שֵׂעָר, וְשַׂעֲרוֹתֶיהָ סְרוּקוֹת, כִּי שָׁרוֹנָה, קֹדֶם שֶׁנָּסְעָה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, סָרְקָה אוֹתָן יָפֶה יָפֶה.

ג. מִּרְיָם – הִיא פְצוּעָה בְּרַגְלָהּ הַיְמָנִית, עַל־כֵּן הִיא לוֹבֶשֶׁת רַק גֶּרֶב אֶחָד וְנוֹעֶלֶת רַק נַעַל אֶחָת.

ד. לֵאָה יֶשׁ לָהּ מְעִיל כָּחֹל עִם כּוֹבַע כָּחֹל, גַּרְבַּיִם כְּחֻלִּים וְנַעֲלַיִם שְׁחוֹרוֹת. שָׁרוֹנָה אוֹמֶרֶת לִי, כִּי מִתַּחַת לִמְעִילָהּ יֵשׁ שִׂמְלָה יְרֻקָּה וְתַחַת הַשִּׂמְלָה – תַּחְתּוֹנִיָּה לְבָנָה.

ה. רוּת – הִיא צְהֻבַּת שֵׂעָר, וְהִיא לוֹבֶשֶׁת חָלוּק לָבָן יוֹרֵד עַד לְרַגְלֶיהָ הַיְחֵפוֹת.

ו. רִיבֶלֶה – לָהּ יֵשׁ לְסוּטָה אֲדֻמָּה מֵעַל שִׂמְלָה וְרֻדָּה, וְיֶשׁ־לָהּ גַּם גַּרְבַּיִם אֲדֻמִּים. אֶת צֶבַע נְעָלֶיהָ אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ, כִּי הִיא אִבְּדָה אֶת נְעָלֶיהָ.

ז. בִּתְיָה – הִיא הַקְּטַנָּה מִכֻּלָּן, וְהִיא כֻלָּה עֵירֻמָּה. שָׁרוֹנָה עָטְפָה אוֹתָהּ בַּחֲתִיכַת אָרִיג צִבְעוֹנִי.

אֵלּוּ הַבֻּבּוֹת שֶׁל שָׁרונָה. הַאִם אֵין גַּם בֹּב בֵּינֵיהֶן? (מַה זֶּה בֹּב? – אִם הָאָח שֶׁל דֻּבָּה הוּא דֹב, יִהְיֶה הָאָח שֶׁל בֻּבָּה ־ בֹּב). לְדַאֲבוֹנִי, לֹא. בֻּבִּים־בָּנִים אֵין לְשָׁרוֹנָה, אֲבָל יֶשׁ לָהּ שְׁנֵי יְלָדִים שֶׁהֵם סָפֵק בֻּבִּים סָפֵק לֹא־בֻּבִּים, וְהֵם:

15.jpg

ח. בַּלְט־עַיִן2 – זֶה בָּחוּר גָּבֹהַּ־גָּבֹהַּ, עָשׂוּי פַּחִים מִצֶּבַע צָהֹב, וְהוּא עוֹמֵד עַל כֵּן עָגֹל, וּבְגַבּוֹ יֵשׁ חוֹר. מִן הַחוֹר יוֹצֵא מַפְתֵּחַ. כַּאֲשֶׁר מְסוֹבְבִים אֶת הַמַּפְתֵּחַ וּמְכוֹנְנִים אֶת בַּלְט־עַיִן הוּא מַתְחִיל רוֹעֵד וְרוֹקֵד מִין רִקּוּד מְשֻׁנֶּה. בְּעֵת רַקְּדוֹ, יְזַמְזְמוּ כָל קְרָבָיו.

ט. מִלְּתָא זוֹטַרְתָּא3 – עָלָיו כָּתוּב: עָשׂוּי בְּרוּסְיָה קָטָן הוּא, עָגֹל הוּא, אֲדַמְדַּם הוּא, דּוֹמֶה מִצַּוָּארוֹ וּלְמַטָּה לְבֵיצָה. כֻּלּוֹ עָשׂוּי עֵץ. סְגֻלָּה מְיֻחֶדֶת יֶשׁ לוֹ לְמִלְּתָא זוֹטַרְתָּא שֶׁאִי־אֶפְשָׁר לְהַפִּילוֹ בְּשׁוּם פָּנִים. מַפִּילִים אוֹתוֹ – מִיָּד הוּא קָם. דּוֹרְכִים עָלָיו – הוּא קָם. וְהוּא שׁוֹבָב גָּדוֹל וְרַעַבְתָּן נוֹרָא. כַּמָּה שֶׁהוּא אוֹכֵל, לֹא מַסְפִּיק לוֹ.


 

פֶּרֶק שֵׁנִי: שָׁרוֹנָה נוֹסַעַת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְנוֹתֶנֶת אֶת בֻּבּוֹתֶיהָ לַחֲבֶרְתָּהּ פִילִיס    🔗

16.jpg

וַיְהִי בִּנְסֹעַ הַמִּשְׁפָּחָה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמֶר אַבָּא: “לֹא נִקַּח אִתָּנוּ לֹא מִטּוֹת וַאֲרוֹנוֹת, לֹא תֵּבוֹת וְשֻׁלְחָנוֹת, לֹא בְגָדִים בְּלוּאִים וְלֹא צַעֲצוּעִים – כִּי אֵלֶּה יַכְבִּידוּ עָלֵינוּ אֶת הַדָּרֶךְ”. אָמְרָה שָׁרוֹנָה: “אֲנִי אֶתֵּן אֶת הַבֻּבּוֹת שֶׁלִּי מַתָּנָה לְפִילִיס”. פִילִיס הִיא יַלְדָּה־שְׁכֵנָה, הַדָּרָה בְּאוֹתוֹ בַּיִת מִלְּמַעְלָה, וְהִיא חֲבֵרָה שֶׁל שָׁרוֹנָה.

הֶעֶלְתָה שָׁרוֹנָה אֶת הַבֻּבּוֹת לְדִירַת פִילִיס, וְכֵן אָמְרָה שָׁרוֹנָה לְפִילִיס: “אֲנִי נוֹסַעַת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲנִי נוֹתֶנֶת לָךְ אֶת הַבֻּבּוֹת שֶׁלִי. הַאֲכִילִי אוֹתָן, הַשְׁקִי אוֹתָן, קְחִי אוֹתָן לְטִיּוּלִים. הַשְׁגִּיחִי שֶׁלֹּא תִהְיֶה קְטָטָה וּמְרִיבָה בֵינֵיהֶן, כִּי אִם תִּחְיֶינָה יַחַד בְּחִבָּה וּבְשָׁלוֹם. הַשְׁגִּיחִי, שֶׁלֹּא יִצְבֹּט אוֹתָן בַּלְט־עַיִן, וְשֶׁמִּלְּתָא זוֹטַרְתָּא לֹא יְנַגַּח אוֹתָן בְּרֹאשׁוֹ הַקָּטָן. וְשַׁפְשְׁפִי אֶת שִׁנֵּיהֶן מִדֵּי בֹקֶר בְּמִשְׁחַת־שִׁנָּיִם”.

שָׂמְחָה פִילִיס מְאֹד עַל הַבֻּבּוֹת וְהִבְטִיחָה לַעֲשׂוֹת כְּכָל אֲשֶׁר בִּקְשָׁה מִמֶּנָּה שָׁרוֹנָה.

נָשְׁקָה שָׁרוֹנָה לְבֻבּוֹתֶיהָ וְאָמְרָה לָהֶן: “הֲיֶינָה בֻּבּוֹת טוֹבוֹת. אַל תְּצַעֵרְנָה אֶת פִילִיס. כַּאֲשֶׁר הִיא מַגִּישָׁה לָכֶן אֹכֶל, תֹּאכַלְנָה. תִּזָּהֵרְנָה שֶׁלֹּא לִשְׁפֹּךְ אֶת הֶחָלָב מִן הַכּוֹסוֹת, תִּשְׁכַּבְנָה לִישׁוֹן בְּשָׁעָה מֻקְדָּמֶת. אַתְּ, שׁוֹשַׁנָּה, אַתְּ הַגְּדוֹלָה מִכֻּלָּן. עָלַיִךְ לְהַשְׁגִּיחַ שֶׁתִּתְנַהֵגְנָה יָפֶה וְשֶׁתִּהְיֶינָה תָּמִיד נְקִיּוֹת. שׁוּלַמִּית תַּעֲזֹר עַל יָדֵךְ”.

גַּם לְבַלְט־עַיִן וְגַם לְמִלְּתָא זוֹטַרְתָּא נָשְׁקָה שָׁרוֹנָה, וּבִקְשָׁה מֵהֶם שֶׁיִּהְיוּ יְלָדִים טוֹבִים.

וְנִדְמֶה לִי, כִּי הַבֻּבּוֹת לֹא הֵבִינוּ שֶׁשָּׁרוֹנָה יוֹצֵאת לְדֶרֶךְ אֲרֻכָּה אֲרֻכָּה, הַרְחֵק הַרְחֵק מֵהֶן, כִּי נְתָנוּהָ לָלֶכֶת, וְלֹא הִתְנַגְּדוּ כְלָל. וְגַם שָׁרוֹנָה לֹא הֵבִינָה בְּבֵרוּר שֶׁהִיא נִפְרֶדֶת מֵעַל הַבֻּבּוֹת לְיָמִים רַבִּים מְאֹד, אוּלַי לָנֶצַח. הַנְּסִיעָה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הָיְתָה כְּמִשְׂחָק בְּעֵינֶיהָ. עַל־כֵּן לֹא בָכְתָה שָׁרוֹנָה בְּהִפָּרְדָהּ מֵעַל בֻּבּוֹתֶיהָ.


 

פֶּרֶק שְׁלִישִׁי: אֵין מַזָּל לְפִילִיס בַּבֻּבּוֹת, וְהִיא מַחְלִיטָה לִשְׁלֹוחַ אוֹתָן אַרְצָה־יִשְׂרָאֵל אֶל שָׁרוֹנָה.    🔗

18.jpg

וּפִילִיס הִשְׁתַּדְּלָה לִהְיוֹת אֵם טוֹבָה לַבֻּבּוֹת. הֶאֱכִילָה אוֹתָן בְּעִתָּן, יִשְּׁנָה אוֹתָן בְּעִתָּן, לָקְחָה אוֹתָן לְטִיּוּלִים, נָתְנָה לָהֶן עֻגּוֹת וְסֻכָּרִיּוֹת. אֲבָל הַבֻּבּוֹת לֹא דָבְקוּ בָהּ לְאַהֲבָה אוֹתָהּ. הֵן הִתְגַּעְגְּעוּ עַל אִמָּא שֶׁלָּהֶן, עַל שָׁרוֹנָה, וְנַעֲשׂוּ עַצְבָּנִיּוֹת וּבַכְיָנִיּוֹת. אֲפִלּוּ הַגְּדוֹלָה, שׁוֹשַׁנָּה, הָיְתָה בוֹכָה הַרְבֵּה. בַּלֵּילוֹת הָיוּ מִתְעוֹרְרוֹת מִשְּׁנָתָן וְצוֹעֲקוֹת: “שָׁרוֹנָה, שָׁרוֹנָה! אֲנַחְנוּ רוֹצוֹת לִשְׁכַּב עִם שָׁרוֹנָה!” נִצְטָעֲרָה פִילִיס עַל שֶׁלָּקְחָה אוֹתָן. כֵּן עָבְרוּ חֳדָשִׁים אֲחָדִים, וְהַבֻּבּוֹת, שֶׁלֹּא אָכְלוּ כְהֹגֶן, נַעֲשׂוּ רָזוֹת וְדַקּוֹת מְאֹד.

יוֹם אֶחָד נֶעֶלְמָה בִּתְיָה הַקְּטַנָּה. חִפְּשׁוּ אוֹתָהּ בְּכָל הַחֲדָרִים וְתַחַת כָּל הַמִּטּוֹת וְכָל הָאֲרוֹנוֹת, בַּמַּרְתֵּף וּבַעֲלִיַּת־הַגָּג, וְלֹא מְצָאוּהָ. פִילִיס, שׁוֹשַׁנָּה וְשׁוּלַמִּית רָצוּ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם כִּמְטֹרָפוֹת. שָׁאֲלוּ אֶת פִּי הַשְּׁכֵנִים. אִישׁ לֹא רָאָה אוֹתָהּ. לְבַסּוֹף מָצְאָה אוֹתָהּ פִילִיס כְּשֶׁהִיא מִתְהַלֶּכֶת וְנוֹדֶדֶת כַּמָּה רְחוֹבוֹת הַרְחֵק מִשָּׁם. שָׁאֲלָה אוֹתָהּ פִילִיס: “לְאָן אַתְּ הוֹלֶכֶת? וַהֲלֹא הַכֹּל מְבַקְשִׁים אוֹתָךְ!” עָנְתָה בִּתְיָה: “אֲנִי מְטַיֶּלֶת אֶל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אֲנִי רוֹצָה לִהְיוֹת אֵצֶל שָׁרוֹנָה”.

17.jpg

פַּעַם בְּעֶרֶב שַׁבָּת רָחֲצוּ שׁוֹשַׁנָּה וְשׁוּלַמִּית אֶת עַצְמָן וְאֶת אַחְיוֹתֵיהֶן, הַבֻּבּוֹת הַקְּטַנּוֹת, וְאָמְרוּ אֶל פִילִיס: “אֲנַחְנוּ רוֹצוֹת לַעֲרֹךְ שֻׁלְחָן שֶׁל שַׁבָּת, כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה שָׁרוֹנָה עוֹשָׂה”. לֹא יָדְעָה פִילִיס אֵיךְ עוֹרְכִים שֻׁלְחָן שֶׁל שַׁבָּת, וְהִנִּיחָה לַבֻּבּוֹת לַעֲשׂוֹת כְּחֶפְצָן. סִדְּרָה שׁוֹשַׁנָּה שֻׁלְחָן קָטָן בְּאֶמְצַע חֲדַר־הַיְלָדִים, וְהֶעֱמִידָה כִּסְאוֹת קְטַנִּים מִסָּבִיב לַשֻּׁלְחָן, כִּסֵּא לְבֻּבָּה, וְגַם לַבַלְט־עַיִן וּלְמִלְּתָא זוֹטַרְתָּא הֶעֱמִידָה כִסְאוֹת. וְשׁוּלַמִּית שָׂמָה עַל הַשֻּׁלְחָן מַפִּית לְבָנָה, וְחַלּוֹת קְטַנּוֹת שֶׁהִיא אָפְתָה בְּעֶצֶם יָדֶיהָ, וְנֵרוֹת קְטַנִּים בְּפָמוֹטוֹת קְטַנִּים, וּבַקְבּוּק יַיִן קָטָן עִם כּוֹס קְטַנָּה לְקִדּוּשׁ – הַכֹּל כַּאֲשֶׁר בִּהְיוֹת שָׁרוֹנָה אִתָּן. וּפִילִיס הִסְתַּכְּלָה בְּכָל מָה שֶּׁעָשׂוּ, כִּי הִיא רָצְתָה לִלְמֹד אֶת דַּרְכֵי שָׁרוֹנָה: אוּלַי, אִם תַּעֲשֶׂה הַכֹּל כְּמוֹ שָׁרוֹנָה, תִּמְצָא חֵן בְּעֵינֵי הַבֻּבּוֹת. הִדְלִיקָה שׁוֹשַׁנָּה אֶת הַנֵּרוֹת, וּבֵרְכָה בְרָכָה עֲלֵיהֶם, בְּכַסּוֹתָהּ אֶת פָּנֶיהָ בְּיָדֶיהָ, בְּדִיּוּק כְּמוֹ שָׁרוֹנָה. אָז שָׁרוּ כָל הַבֻּבּוֹת שִׁיר שֶׁהָיְתָה שָׁרוֹנָה שָׁרָה אִתָּן בְּלֵילוֹת שַׁבָּת לְאַחַר הַדְלָקַת הַנֵּרוֹת. שֵׁם הַשִּׁיר “שׁוֹמְרֵי שַׁבָּת”. שׁוּלַמִּית, שֶׁיֵּשׁ לָהּ קוֹל יָפֶה, שָׁרָה פָּסוּק אֶחָד בְּנִגּוּן חֲרִישִׁי וּמְמֻשָּׁךְ, מַמָּשׁ כְּמוֹ שָׁרוֹנָה:

כֻּלָּם יִשְׂבְּעוּ וְיִתְעַנְּגוּ מִטּוּבֶךָ – שַׁבָּת!

וְכָל הַבֻּבּוֹת עָנוּ אַחֲרֶיהָ:

יִשְׂמְחוּ בְמַלְכוּתְךָ שׁוֹמְרֵי, שׁוֹמְרֵי שׁוֹמְרֵי שַׁבָּת

וְקוֹרְאֵי עֹנֶג־שַׁבָּת

שׁוֹמְרֵי, שׁוֹמְרֵי, שׁוֹמְרֵי שַׁבָּת

וְקוֹרְאֵי עֹנֶג־שַׁבָּת!

שׁוּב שָׁרָה שׁוּלַמִּית:

וּבַשְּׁבִיעִי רָצִיתָ בוֹ וְקִדַּשְׁתּוֹ – שַׁבָּת!

וְהַבֻּבּוֹת אַחֲרֶיהָ:

יִשְׂמְחוּ בְמַלְכוּתְךָ שׁוֹמְרֵי, שׁוֹמְרֵי, שׁוֹמְרֵי שַׁבָּת

וְקוֹרְאֵי עֹנֶג־שַׁבָּת,

שׁוֹמְרֵי, שׁוֹמְרֵי, שׁוֹמְרֵי שַׁבָּת

וְקוֹרְאֵי עֹנֶג־שַׁבָּת.


וְשׁוּלַמִּית:

חֶמְדַּת יָמִים אוֹתוֹ קָרָאתָ – שַׁבָּת! – – –


נִזְכְּרוּ הַבֻּבּוֹת כֵּיצַד הָיְתָה שָׁרוֹנָה שָׁרָה זֹאת בִּמְתִיקוּת וּבְנֹעַם, גָּבְרוּ גַּעְגּוּעֵיהֶן עַל שָׁרוֹנָה, וּפָרְצוּ כֻלָּן בִּבְכִי גָדוֹל. גַּם בַּלְט־עַיִן בָּכָה וְגַם מִלְּתָא זוֹטַרְתָּא בָּכָה. כְּשֶׁרָאֲתָה פִילִיס שֶׁהַבֻּבּוֹת בּוֹכוֹת, הִתְחִילָה גַם הִיא בּוֹכָה. אַחַר נִסְּתָה לְנַחֵם אוֹתָן בְּסִפּוּרִים מְתוּקִים וְהַבְטָחוֹת נְעִימוֹת, אַךְ הֵן מֵאַנוּ הִנָּחֵם. אוֹתוֹ לַיְלָה שָׁכְבוּ הַבֻּבּוֹת לִישׁוֹן בְּלִי לִטְעֹם מְאוּמָה. רַק בָּכוּ וּבָכוּ עַד שֶׁנִּרְדָּמוּ.

רָאֲתָה פִילִיס כִּי הַבֻּבּוֹת לְעוֹלָם לֹא תֹאהַבְנָה אוֹתָהּ, כְּמוֹ שֶׁהֵן אוֹהֲבוֹת אֶת שָׁרוֹנָה, אָמְרָה אֶל לִבָּהּ: “אֶשְׁלַח אוֹתָן אֶל שָׁרוֹנָה, אֶל אִמָּא שֶׁלָּהֶן בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְלֹא תֶּחֱלֶינָה תַּחַת יָדַי מֵרֹב גַּעְגּוּעִים”.


 

פֶּרֶק רְבִיעִי: פִילִיס מַשֶּׂגֶת מְכוֹנִית טוֹבָה וְנֶהָג מֻמְחֶה בִּשְׁבִיל רֵאשִׁית דַּרְכָּן שֶׁל הַבֻּבּוֹת.    🔗

לֹא הִגִּידָה פִילִיס לַבֻּבּוֹת, כִּי הִיא מִתְכַּוֶּנֶת לִשְׁלֹחַ אוֹתָן אֶל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אָמְרָה: “אֲחַכֶּה עוֹד שְׁבוּעַיִם, אוּלַי בְּכָל־זֹאת תִּתְקַשֵּׁרְנָה אֵלַי, וְלֹא אֶצְטָרֵךְ לְשַׁלֵּחַ אוֹתָן מֵעַל פָּנָי”. חִכְּתָה שְׁבוּעַיִם, וְהַבֻּבּוֹת רַק בְּשָׂרוֹנָה מַחֲשַׁבְתָּן כָּל הַיּוֹם. תָּמִיד הִתְאוֹנְנוּ בֵּינָן לְבֵין עַצְמָן כִּי הָאֲרוּחוֹת שֶׁל פִילִיס לֹא כָּאֲרוּחוֹת שֶׁל שָׁרוֹנָה, וְהַסִּפּוּרִים שֶׁל פִילִיס לֹא כַּסִּפּוּרִים שֶׁל שָׁרוֹנָה. גַּם זוֹ צָרָה שֶׁהַבֻּבּוֹת הָיוּ רְגִילוֹת לְדַבֵּר וְלָשִׁיר עִבְרִית עִם שָׁרוֹנָה, וּפִילִיס יָדְעָה רַק אַנְגְּלִית. דִּבְּרוּ וְשָׁרוּ אִתָּהּ הַבֻּבּוֹת לֹא בְחֵשֶׁק. כִּרְאוֹת פִילִיס שֶׁאֵין תּוֹעֶלֶת לְחַכּוֹת עוֹד, עָמְדָה וְהָלְכָה אֶל מַר בֶּרְג.

מַר בֶּרְג הוּא חֶנְוָנִי, וְעַל הַחֲנוּת שֶׁלּוֹ, מִבַּחוּץ, יֵשׁ שֶׁלֶט חַשְׁמַלִּי הַמַּכְרִיז בְּאוֹתִיּוֹת גְּדוֹלוֹת לְמֵרָחוֹק: “כָּל מָה שֶּׁעַל גַּלְגַּלִּים בִּשְׁבִיל יְלָדִים וּבֻבּוֹת – כָּאן!” וּבַחַלּוֹנוֹת הַגְּדוֹלִים שֶׁל הַחֲנוּת אֶפְשָׁר לִרְאוֹת מְכוֹנִיּוֹת־יְלָדִים אֲדֻמּוֹת, יְרֻקּוֹת וּכְחֻלּוֹת; מוֹנִיּוֹת קְטַנּוֹת; אוֹטוֹבּוּסִים מְלֵאֵי בֻבּוֹת; אוֹפַנַּיִם לִילָדִים מִכָּל הַגִּילִים; סוּסִים דּוֹהֲרִים עוֹמְדִים עַל קֶרֶשׁ שֶׁל עֵץ, וְתַחַת הַקֶּרֶשׁ אַרְבָּעָה גַלְגַּלִּים קְטַנִּים; נַדְנֵדוֹת עֲשׂוּיוֹת בִּדְמוּת בַּרְבּוּר שׂוֹחֶה: הַיֶּלֶד נִכְנָס בֵּין צַלְעוֹת הַבַּרְבּוּר כְּמוֹ בְּתוֹךְ סִירָה וְהוּא מִתְנַדְנֵד; אַף רִכְבֵי תִינוֹקוֹת וְרִכְבֵי בֻבּוֹת. וְיֵשׁ שָׁם גַּם אֲוִירוֹנִים מִכָּל הַמִּינִים, וּמֵהֶם גְּדוֹלִים עַד כְּדֵי לְהָכִיל שְׁנֵי יְלָדִים בְבַת אֶחָת. כָּל יֶלֶד הָעוֹבֵר עַל פְּנֵי חַלּוֹנוֹת מַר בֶּרְג, עַל כָּרְחוֹ הוּא עוֹמֵד וּמִסְתַּכֵּל שָׁעָה אֲרֻכָּה בַּדְּבָרִים הַנִּפְלָאִים הַמֻּצָּגִים שָׁם. וְרָאִיתִי בְּאוֹתוֹ רְחוֹב יֶלֶד לֹא אֶחָד מוֹשֵׁךְ בְּשִׂמְלַת אִמּוֹ וְצוֹוֵחַ צְוָחָה מָרָה עַל שֶׁאֵין יָדָהּ מַשֶּׂגֶת לִקְנוֹת אֶת הַצַּעֲצוּעַ שֶׁהוּא חָשַׁק בּוֹ.

נִכְנְסָה פִילִיס אֵצֶל מַר בֶּרְג, וְאָמְרָה: “שָׁלוֹם רָב, בָּאתִי לִקְנוֹת מְכוֹנִית גְּדוֹלָה וְטוֹבָה: גְּדוֹלָה, כִּי תֵשַׁע נְפָשׁוֹת הֵן הַנּוֹסְעוֹת; וְטוֹבָה, כִּי אֲרֻכָּה הַדֶּרֶךְ מִקַּיֵּהוֹגָא וְעַד נְיוּ־יוֹרְק. וְגַם נֶהָג־מֻמְחֶה תִּמְכֹּר לִי, שֶׁיּוֹבִיל אוֹתָן לְשָׁם בְּשָׁלוֹם”.

הִבִּיט מַר בֶּרְג בְּעַד מִשְׁקָפָיו בְּתִמָּהוֹן עַל פִילִיס וְשָׁאַל: “וְלָמָּה לָהֶן לְתֵשַׁע נְפָשׁוֹת לִנְסֹעַ מֶרְחָק כָּל־כַּךְ רָב?” סִפְּרָה פִילִיס לְמַר בֶּרְג כֵּיצַד בֻּבּוֹתֶיהָ מִשְׁתּוֹקְקוֹת אֶל אִמָּא שֶׁלָּהֶן, אֶל שָׁרוֹנָה אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשֶׁאֵין הִיא יְכוֹלָה עוֹד לִרְאוֹת בְּצַעֲרָן, עַל־כֵּן הִיא שׁוֹלַחַת אוֹתָן בִּמְכוֹנִית אֶל נְיוּ־יוֹרְק, שָׁם תֵּשַׁבְנָה בִּסְפִינָה הַנּוֹסַעַת אַרְצָה־יִשְׂרָאֵל.

בָּחַר מַר בֶּרְג מְכוֹנִית גְּדוֹלָה וַאֲדֻמָּה, עִם זֵר־זָהָב בְּשׁוּלֶיהָ, וּמִכְסֵה־נִיקֶל נוֹצֵץ כַּכֶּסֶף לְפָנֶיהָ, וְכָתוּב עָלֶיהָ “אֶכְּסֶלְסִיּוֹר”, כְּלוֹמַר: “קָדִימָה!” וּשְׁנֵי טוּרֵי־מוֹשָׁב בְּתוֹכָהּ, כָּל אֶחָד רָחָב דֵּי הָכִיל מֵאַרְבַּע עַד חָמֵשׁ בֻּבּוֹת, וּמָקוֹם לְנֶהָג. בְּזֶה הַמָּקוֹם, עַל־יַד הַהֶגֶה, יָשַׁב וְנִמְנֵם נֶהָג גִּבּוֹר, עָשׂוּי פַּחִים כְּחֻלִּים, וְכוֹבַע כָּחֹל עִם מִצְחִיָּה חָבוּשׁ לְרֹאשׁוֹ.

19.jpg

אָמַר מַר בֶּרְג לַנֶּהָג: “עוּרָה, וִיקִינְג! זֹאת הִיא הַגְּבֶרֶת פִילִיס (מַר בֶּרְג הָיָה מַכָּר שֶׁלָּהּ מִכְּבָר). יֵשׁ־לָהּ תֵּשַׁע בֻּבּוֹת שֶׁהֵן צְרִיכוֹת לִנְסֹעַ עַד נְיוּ־יוֹרְק. הַאִם תּוּכַל לְהוֹבִיל אוֹתָן לְשָׁם בְּשָׁלוֹם?”

הַנֶּהָג וִיקִינְג שִׁפְשֵׁף רֶגַע אֶת עֵינָיו לְהָסִיר מֵעֲלֵיהֶן אֶת תְּנוּמָתָן. פִּהֵק וְאָמָר: “זֶה לִי שָׁלֹשׁ שָׁנִים שֶׁאֲנִי נוֹהֵג בִּמְכוֹנִיּוֹת. כְּבָר נָסַעְתִּי מִדּוּלוּת־מִינֵיסוֹטָה וְעַד לְדַלַס־טֶכְּסַס, וּמִפּוֹקִיפְּסִי־נְיוּ־יוֹרְק וְעַד לְפַּסַּדִּינָה־קַלִּיפוֹרְנִיָּה, וַעֲדַיִן לֹא פָגַע, לֹא בִי וְלֹא בְנוֹסְעַי, פֶּגַע, מִכְשׁוֹל וְאָסוֹן. וַדַּאי אָבִיא אֶת הַבֻּבּוֹת בְּשָׁלוֹם נְיוּ־יוֹרְקָה”.

“עַל הַחֶשְׁבּוֹן וְהַתַּשְׁלוּמִים אֲדַבֵּר אֶל אִמֵּךְ,” – אָמַר מַר בֶּרְג אֶל פִילִיס – “וְעַכְשָׁו אַתְּ פְּטוּרָה לָלֶכֶת הַבָּיְתָה. הַמְּכוֹנִית תָּבוֹא אֶל בֵּיתֵךְ בְּנֶהָגוּת וִיקִינְג, בְּעוֹד חֲצִי שָׁעָה, לְאַחַר שֶׁנְּצַחְצֵחַ אוֹתָהּ מֵאָבָק וּנְשַׁמֵּן אוֹתָהּ בְּשָׁמֶן”.

אָמְרָה פִילִיס “שָׁלוֹם” לְמַר בֶּרְג וּלְוִיקִינְג, וְהֵם הֶחֱזִירוּ לָהּ “שָׁלוֹם”, וְהִיא שָׁבָה הַבַּיְתָה אֶל בֻּבּוֹתֶיהָ.


 

פֶּרֶק חֲמִישִׁי: הַבֻּבּוֹת שׁוֹפְכוֹת שִׂיחָן לִפְנֵי פִילִיס. עַד שֶׁהֵן מְבַקְשׁוֹת, נִרְצְתָה בַקָּשָׁתָן.    🔗

וּבָעֵת שֶׁשָּׁהֲתָה פִילִיס אֵצֶל מַר בֶּרְג הָיְתָה אֲסֵפָה גְּדוֹלָה לַבֻּבּוֹת. פְּרָטֵי הָאֲסֵפָה מְרֻבִּים וַאֲרֻכִּים הֵם מִלְּסַפֵּר, אַךְ זֹאת אַגִּיד לָכֶם, כִּי הַבֻּבּוֹת הִסְכִּימוּ לְדֵעָה אַחַת וְהֶחְלִיטוּ פֶה אֶחָד לְהַפִּיל תְּחִנָּתָן לִפְנֵי פִילִיס שֶׁתִּשְׁלַח אוֹתָן אֶל אִמָּא שֶׁלָּהֶן, אֶל שָׁרוֹנָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. שׁוּלַמִּית, שֶׁלַּמְדָּנִית הָיְתָה, כָּתְבָה אֶת הַהַחְלָטָה בְּמַחְבֶּרֶת לְזִכָּרוֹן.

כַּאֲשֶׁר שָׁבָה פִילִיס הַבַּיְתָה מִבִּקּוּרָהּ אֵצֶל מַר בֶּרְג, מָצְאָה אֶת הַבֻּבּוֹת עוֹמְדוֹת בַּחֲצִי־עִגּוּל מִסָּבִיב לָהּ, וְכֻלָּן עֵינֵיהֶן נְשׂוּאוֹת אֵלֶיהָ כְּרוֹצוֹת לְבַקֵּשׁ מָה מִמֶּנָּה.

וּמִנְהָג הָיָה אֵצֶל הַבֻּבּוֹת – בְּעֵינַי מִנְהָג יָפֶה הוּא – אֲשֶׁר בַּעֲשׂוֹתָן דְּבַר־מָה בַּתּוֹר, הָיְתָה הַקְּטַנָּה קוֹדָמֶת. לְמָשָׁל, כְּשֶׁהֵן טִיְּלוּ בְגַן־הָעִיר וְהִגִּיעוּ אֶל מַבּוּעַ־מַיִם, הָיְתָה בִתְיָה הַקְּטַנָּה שׁוֹתָה רִאשׁוֹנָה. בַּקְּטַנָּה הִתְחִילוּ וּבַגְּדוֹלָה גָמָרוּ; וְלֹא כְּמוֹ שֶׁרָאִיתִי אֵצֶל כַּמָּה יְלָדִים שֶׁהַגָּדוֹל וְהֶחָזָק נִדְחָק בְּרֹאשׁ וְזוֹכֶה קֹדֶם לַחֲבֵרוֹ הַקָּטָן וְהַחַלָּשׁ מִמֶּנּוּ.

וַתִּגַּשׁ בִּתְיָה אֶל פִילִיס וַתֹּאמַר: “אֲנִי הַקְּטַנָּה בַּבֻּבּוֹת, וְכֻלִּי עֵירֻמָּה הָיִיתִי. עָשְׂתָה לִי שָׁרוֹנָה עֲטִיפַת־צִבְעוֹנִין, וּבְכָל בֹּקֶר הִשְׁקְתָה אוֹתִי חָלָב חָם. אָהַבְתִּי אֶת שָׁרוֹנָה, וַאֲנִי חֲפֵצָה לִהְיוֹת אֶצְלָהּ”. בִּתְיָה שָׁבָה אֶל מְקוֹמָהּ בַּחֲצִי־הָעִגּוּל, וּמִלְּתָא זוֹטַרְתָּא נִגַּשׁ וַיִּתְיַצֵּב לִפְנֵי פִילִיס.

נְאוּם מִלְּתָא זוֹטַרְתָּא: “מֵרוּסְיָה אָנִי, וְהַרְבֵּה נְדוּדִים עָבְרוּ עָלַי עַד הַגִּיעִי אֶל שָׁרוֹנָה. וּבְקִרְבִּי יֵשׁ מַשֶּׁהוּ כָּבֵד שֶׁאֵינוֹ נוֹתֵן לִי לִשְׁכַּב בִּמְנוּחָה, וּלְעוֹלָם אֲנִי מֻכְרָח לַעֲמֹד. וּמִפְּנֵי שֶׁרָעַבְתִּי הַרְבֵּה בְחַיַּי, גָּדוֹל מְאוֹד תַּאֲבוֹנִי. וְשָׁרוֹנָה אָסְפָה אוֹתִי וְנָתְנָה לִי לֶאֱכֹל כַּמָּה שֶׁרָצִיתִי, וְלֹא קָרְאָה לִי גַּרְגְּרָן. שַׁלְּחִי אוֹתִי אֶל שָׁרוֹנָה”. וּמִלְּתָא זוֹטַרְתָּא שֶׁמֵּרֹאשׁוֹ וּלְמַטָּה הוּא דוֹמֶה לְבֵיצָה, הִתְגַּלְגֵּל כְּמוֹ סְבִיבוֹן בַּחֲזָרָה אֶל מְקוֹמוֹ.

אַחֲרָיו קָרְבָה רִיבֶלֶה, הִיא בַּעֲלַת הַלְּסוּטָה הָאֲדֻמָּה וְהַשִּׂמְלָה הַוְּרֻדָּה, וַתְּדַבֵּר אֶל פִילִיס: “הַרְבֵּה סִפּוּרִים יָפִים סִפְּרָה לָנוּ שָׁרוֹנָה מִדֵּי הַאֲכִילָהּ אוֹתָנוּ וּמִדֵּי הַשְׁכִּיבָהּ אוֹתָנוּ לִישׁוֹן. מִתְגַּעְגַּעַת אָנֹכִי עַל סִפּוּרֶיהָ שֶׁל שָׁרוֹנָה, שַׁלְּחִי אוֹתִי וְאֶת אַחְיוֹתַי אֶל שָׁרוֹנָה, שֶׁהִיא אִמָּא שֶׁלָּנוּ”.

רִיבֶלֶה פָּסְעָה אֲחוֹרַנִּית, וְרוּת, בַּחֲלוּקָהּ הַלָּבָן וְהָאָרֹךְ, צָעֲדָה בְּרַגְלֶיהָ הַיְחֵפוֹת עַד פִילִיס, וַתֹּאמַר: “בִּי, גְּבִרְתִּי. שָׁרוֹנָה הָיְתָה אוֹמֶרֶת שֶׁשַּׂעֲרוֹתַי נוֹצְצוֹת כְּקַרְנֵי־זָהָב אֲשֶׁר לַשֶּׁמֶשׁ, מְאֹד חִבְּבָה אוֹתִי, וְאַף פַּעַם לֹא שָׁכְחָה לְנַשֵּׁק אוֹתִי לַיְלָה טוֹב בְּעֵת שָׁכְבִי לִישׁוֹן. אֲנִי רוֹצָה לָלֶכֶת אֶל שָׁרוֹנָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל”.

אַחֲרֶיהָ בָּאָה לֵאָה וְאָמָרָה: “יָדְעָה שָׁרוֹנָה כִּי אֲנִי חוֹמֶדֶת בְּגָדִים הֲדוּרִים, עַל־כֵּן קָנְתָה לִי מְעִיל כָּחֹל, וְכוֹבַע כָּחֹל, וְגַרְבַּיִם כְּחֻלִּים, וְנַעֲלַיִם שְׁחֹרוֹת עִם כַּפְתּוֹרֵי־כֶסֶף, הַכֹּל כַּאֲשֶׁר אָהָבְתִּי. גַּם אֲנִי רוֹצָה לִהְיוֹת עִם שָׁרוֹנָה”.

מִרְיָם, צוֹלַעַת מְעַט, כִּי עֲדַיִן לֹא נִרְפָּא הַפֶּצַע בְּרַגְלָהּ הַיְּמָנִית, נִגְּשָׁה אַחֲרֵי לֵאָה, וְכֹה אָמְרָה מִרְיָם: “אַךְ הֵבִיאָה אוֹתִי שָׁרוֹנָה הַבַּיְתָה מִמַּחְסַן הַבֻּבּוֹת, וַאֲנִי כֻלִּי חֲדָשָׁה, מִיַּד נָפַלְתִּי מֵעַל הַשֻּׁלְחָן וְנִפְצַעְתִּי בְּרַגְלִי. בְּאֶצְבָּעוֹת רַכּוֹת חִבְּשָׁה שָׁרוֹנָה אֶת פְּצָעַי, וְהַרְבֵּה בָּכְתָה עָלַי וְהַרְבֵּה דָּאֲגָה לִשְׁלוֹמִי. שָׁרוֹנָה הִיא אִמָּא טוֹבָה לַבֻּבּוֹת. תְּנִינִי לָלֶכֶת אֶל שָׁרוֹנָה”.

שׁוּלַמִּית הִיא הַזַּמְרָנִית, הִיא הַלַּמְדָּנִית, וְהִיא שֶׁשַּׂעֲרוֹתֶיהָ הַשְּׁחוֹרוֹת סְרוּקוֹת יָפֶה יָפֶה, נִגְּשָׁה וְאָמְרָה: “בְּכָל שַׁבָּת, בְּכָל מוֹעֵד, הָיְתָה שָׁרוֹנָה מְזַמֶּרֶת לָנוּ זְמִירוֹת יָפוֹת מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. הִיא גַּם הִקְרִיאָה לְפָנֵינוּ שִׁיר נָאֶה: לִבִּי בְמִזְרָח וַאֲנִי בְסוֹף מַעֲרָב. עַתָּה הִיא שָׁם, וַאֲנַחְנוּ פֹה. שַׁלְּחִי אוֹתָנוּ אֶל שָׁרוֹנָה, וְנֵשֵׁב יַחַד אִתָּהּ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל”.

אַחַר נִגְּשָׁה שׁוֹשַׁנָּה, וְהִיא הָיְתָה נִרְאֵית בּוֹגֶרֶת בְּשִׂמְלָתָהּ הָאֲרֻכָּה, וְכֵן דִּבְּרָה: “תָּמִיד הָיִיתִי עוֹזֶרֶת לְשָׁרוֹנָה לְהַשְׁגִּיחַ עַל יֶתֶר הַבֻּבּוֹת. נִקְשַׁרְתִּי אֶל דְּרָכֶיהָ הַטּוֹבוֹת וַהֲלִיכוֹתֶיהָ הַנְּעִימוֹת. תְּנִינִי וְאָשׁוּב עִם אַחְיוֹתַי לִהְיוֹת עִם שָׁרוֹנָה כְּקֶדֶם. אֲנִי בְטוּחָה, כִּי גַּם שָׁרוֹנָה מִתְגַּעְגַּעַת עָלֵינוּ, וְדוֹאֶגֶת לָנוּ. בֹּקֶר לֹא הָיְתָה אוֹכֶלֶת עַד אִם אָכְלוּ הַבֻּבּוֹת, וְעֶרֶב לֹא הָיְתָה שׁוֹכֶבֶת לִישׁוֹן עַד אִם הִשְׁכִּיבָה אֶת הַבֻּבּוֹת. אָמְנָם, גַּם אַתְּ גְּבֶרֶת טוֹבָה, אֲבָל מָה נַּעֲשֶׂה, וַאֲנַחְנוּ נִמְשָׁכוֹת אֶל שָׁרוֹנָה”.

כְּכַלּוֹתָהּ לְדַבֵּר, קָרְבָה אֶל בַּלְט־עַיִן, סוֹבְבָה אֶת הַמַּפְתֵּחַ הַיּוֹצֵא מִגַּבּוֹ וְכוֹנְנָה אוֹתוֹ הֵיטֵב. נִגַּשׁ בַּלְט־עַיִן אֶל פִילִיס, וְהוּא גָבוֹהַּ מִכָּל הַבֻּבּוֹת כֻּלָּן, וְהוּא רוֹעֵד וּמְרַקֵּד אֶת רִקּוּדוֹ הַמְשֻׁנֶּה, וְכֹה אָמַר בַּלְט־עַיִן, כְּשֶׁכָּל קְרָבָיו מְזַמְזְמִים: “נוֹלַדְתִּי בְּבֵית־חֲרֹשֶׁת, בְּאֶרֶץ רְחוֹקָה. אַךְ גֹּלֶם אָנֹכִי, וּכְפִי שֶׁמְּכוֹנְנִים אוֹתִי, כֵּן אֲרַקֵּד וְכֵן אֲזַמְזֵם. אֲבָל גַּם אֲנִי אוֹהֵב אֶת שָׁרוֹנָה, וְרוֹצֶה לִהְיוֹת אִתָּהּ”. פָּסַק הַזִּמְזוּם בִּבְנֵי־מֵעָיו, וְהוּא שָׁב אֶל מְקוֹמוֹ.

עוֹד פִילִיס מִשְׁתָּאָה לְדִבְרֵי הַבֻּבּוֹת, וְחוֹשֶׁבֶת מַה תַּעֲנֶה לָהֶן וְאֵיךְ תְּסַדֵּר דְּבָרֶיהָ בְּיֹפִי וּבִמְלִיצָה כְּמוֹ שֶׁהֵן דִּבְּרוּ אֵלֶיהָ, וְהִנֵּה נִשְׁמַע קוֹל תְּרוּעַת חֲצוֹצְרָה מִן הָרְחוֹב מִתַּחַת לַבָּיִת. וְהַחֲצוֹצְרָה הֵרִיעָה בַּשֵּׁנִית וּבַשְּׁלִישִׁית. הֵצִיצָה פִילִיס בְּעַד הַחַלּוֹן, וְרָאֲתָה שֶׁהַנֶּהָג וִיקִינְג הִגִּיעַ עִם מְכוֹנִיתוֹ. וַתֹּאמֶר אֶל הַבֻּבּוֹת:

“בְּאָזְנֵיכֶן שְׁמַעְתֶּן וּבְעֵינֵיכֶן תִּרְאֶינָה אֶת הַתְּשׁוּבָה לְבַקָּשַׁתְכֶן. לֵכְנָה אַחֲרָי”.

הִיא יָרְדָה בַּמַּדְרֵגוֹת, וְכָל הַבֻּבּוֹת אַחֲרֶיהָ. בַּלְט־עַיִן וּמִלְּתָא זוֹטַרְתָּא, כְּמוֹ גֶ’נְטְלְמֶנִים, הִנִּיחוּ לַבֻּבּוֹת לָלֶכֶת קֹדֶם, אַחֲרֵי כֵן יָרְדוּ גַם הֵם. כְּשֶׁהִגִּיעוּ אֶל הַמִּדְרָכָה, אֶל הָרְחוֹב, וְרָאוּ אֶת הַמְּכוֹנִית הַיָּפָה הָאֲדֻמָּה, עִם זֵר־הַזָּהָב מִסָּבִיב לָהּ, וּמִכְסֵה־הַנִּיקֶל הַנּוֹצֵץ כַּכֶּסֶף לְפָנֶיהָ, הֵבִינוּ הַבֻּבּוֹת מִיָּד כִּי הַמְּכוֹנִית הִיא בִשְׁבִיל רֵאשִׁית דַּרְכָּן לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הִיא תוֹבִילֵן עַד נְיוּ־יוֹרְק אֲשֶׁר שָׁם הַסְּפִינוֹת הַגְּדוֹלוֹת הַהוֹלְכוֹת בָּאוֹקְיָנוּס, וְלֹא יִרְחַק הַיּוֹם וְהֵן תִּהְיֶינָה עִם אִמָּא שֶׁלָּהֶן, עִם שָׁרוֹנָה, בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. פָּרְצוּ כֻלָּן בְּשִׁיר וּבְרִקּוּד, כְּשֶׁהֵן שְׁלוּבוֹת יָד בְּמַעְגָּל, וְשׁוֹשַׁנָּה כּוֹנְנָה אֶת בַּלְט־עַיִן, וְהוּא רָעַד וְרִקֵּד רִקּוּדוֹ בְּאֶמְצַע הַמַּעְגָּל. מִלְּתָא זוֹטַרְתָּא עָשָׂה הִפּוּכִים וְקָפַץ קְפִיצוֹת גַּסּוֹת בְּתוֹךְ הַמַּעְגָּל, וּמִסָּבִיב לַמַּעְגָּל, וּמֵעֵבֶר לְגִשְׁרֵי־יָדַיִם שׁוּב אֶל תּוֹךְ הַמַּעְגָּל; וְאִם נִכְשַׁל אוֹ נִתְחַלֵּק, וְנָפַל, מִיָּד קָם וְעָמַד. כִּי כֵן הָיָה עָשׂוּי לְבִלְתִּי שְׁכַב אַף רֶגַע אֶחָד.

וּמַה שִּׁיר שָׁרוּ הַבֻּבּוֹת? זֶמֶר שֶׁהָיְתָה שָׁרוֹנָה מְזַמֶּרֶת בְּעִתּוֹת שִׂמְחָתָהּ:

מֵאֵת יְיָ הָיְתָה זֹאת

הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ;

מֵאֵת יְיָ הָיְתָה זֹאת

הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ.

זֶה הַיּוֹם עָשָׂה יְיָ,

נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ;

זֶה הַיּוֹם עָשָׂה יְיָ,

נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ.

וְכְכַלּוֹתָן לְזַמֵּר זֶמֶר זֶה וּכְעָמְדָן מֵרַקֵּד, פָּצְחָה שׁוּלַמִּית, אֲשֶׁר לָהּ הַקּוֹל הַיָּפֶה, רִנָּה מְתוּקָה מְלֵאַת גַּעְגּוּעִים. כְּמוֹ שֶׁשָּׁרוֹנָה הָיְתָה מְרַנֶּנֶת, כֵּן שָׁרָה הִיא:

יִרְאוּ עֵינֵינוּ

וְיִשְׂמַח לִבֵּנוּ

וְתָגֵל נַפְשֵׁנוּ

בִּישׁוּעָתְךָ בֶּאֱמֶת

בֶּאֱמֹר לְצִיּוֹן

מָלַךְ אֱלֹהָיִךְ!

וּבְשָׁעָה שֶׁפִילִיס וְהַבֻּבּוֹת הִקְשִׁיבוּ קֶשֶׁב רַב לְזִמְרַת שׁוּלַמִּית, עָסְקוּ הַבַּחוּרִים שֶׁבַּחַבְרַיָּה בְּעֵסֶק אַחֵר, וּפִילִיס וְהַבֻּבּוֹת לֹא יָדְעוּ מִזֶּה מְאוּמָה. הַנֶּהָג וִיקִינְג נִגַּשׁ אֶל בַּלְט־עַיִן וְנִסָּה דָבָר אֵלָיו:

וִיקִינְג: “חָבֵר, מֵהֵיכָן אַתָּה?”

בַּלְט־עַיִן: “אֲנִי מִשְּׁוֵדְיָה”.

וִיקִינְג: “וַאֲנִי מִנּוֹרְוֵגְיָה. אִם כֵּן, הֲלֹא אֲנָשִׁים אַחִים אֲנַחְנוּ. כִּמְעַט בְּנֵי אֶרֶץ אֶחָת, וְאֶצְלֵנוּ אוֹמְרִים: אֵין שִׂמְחָה אֶלָּא בְּיַי”שׁ. רְצוֹנְךָ, אָחִי, לִגְמֹעַ אִתִּי גְמִיעָה קְטַנָּה?"

וְתוֹךְ כְּדֵי דִבּוּר הוֹצִיא וִיקִינְג מִכִּיס מִכְנָסָיו הָאֲחוֹרִי בַּקְבּוּק יַי"שׁ, מְסָרוֹ לְיַד בַּלְט־עַיִן. בַּלְט־עַיִן הֵרִים אֶת הַבַּקְבּוּק לְפִיו, כְּשֶׁיָּדָיו רוֹעֲדוֹת מְעַט, וְגָמַע גְּמִיעָה הֲגוּנָה. אֵיפֹה לָמַד לַעֲשׂוֹת כֵּן? אֶפְשָׁר מִן הַמְּכוֹנָאִים אֲשֶׁר יָצְרוּ אוֹתוֹ בְּבֵית הַחֲרֹשֶׁת. הוּא הֵשִׁיב אֶת הַבַּקְבּוּק לְיַד וִיקִינְג, אֲשֶׁר שָׁתָה וְיָנַק חֲצִי הַבַּקְבּוּק בִּינִיקָה אֶחָת.

וִיקִינְג: “הֶעָרַב לְךָ טַעְמוֹ?”

בַּלְט־עַיִן: “כַּשֶּׁמֶן לִבְרָגַי וְגַלְגִּלָּי!”

הֵצִיץ מִלְּתָא זוֹטַרְתָּא וְרָאָה שֶׁיֵּשׁ כָּאן עִנְיָן שֶׁל טְעִימָה וּשְׁתִיָּה, הִכְנִיס עַצְמוֹ בֵינֵיהֶם, וְאָמָר: אַף אֲנִי בֵין הַגְּבָרִים אֵחָשֵׁב. תְּנוּ לִי חֶלְקִי גַם אֲנִי!" גָּחַן אֵלָיו וִיקִינְג וְהִגִּישׁ אֶת הַבַּקְבּוּק לְפִיו. מִלְּתָא זוֹטַרְתָּא בָּלַע בְּלִיעוֹת אֲחָדוֹת; מִיָּד קָפַץ שְׁתַּיִם־שָׁלֹשׁ קְפִיצוֹת בָּאֲוִיר, אַחַר הִתְנַדְנֵד קְצָת אֵילָךְ וְאֵילָךְ, אָז נָפַל לָאָרֶץ עַל צִדּוֹ, וּבַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בִּימֵי חַיָּיו שָׁכַח לָקוּם!

22.jpg
23.jpg

 

פֶּרֶק שִׁשִּׁי: הַנֶּהָג שִׁכּוֹר וְהָאַכְסַנְיָה רֵיקָה מֵאֹכֶל    🔗

24.jpg

כְּשֶׁנִּתְעוֹרֵר מִלְּתָא זוֹטַרְתָּא מָצָא אֶת עַצְמוֹ לָחוּץ בִּשְׁכִיבָה בֵּין בַּלְט־עַיִן וּבֵין הַנֶּהָג וִיקִינְג בַּמּוֹשָׁב הַקִּדְמִי שֶׁל הַמְּכוֹנִית הַטָּסָה וְעוֹבֶרֶת בַּחַמָּה בֵּין כְּפָרִים, שָׂדוֹת וִיעָרִים, וְהַבֻּבּוֹת יְשׁוּבוֹת מֵאָחוֹר, וּמִסְתַּכְּלוֹת בַּמַּרְאוֹת הַחוֹלְפִים. מִיָּד קָם וְעָמַד, וַיִּצְעַק: מַה? אֵיךְ? כֵּיצַד? לָמָּה? אָנֹכִי שָׁכָבְתִּי?" וִיקִינְג תָּקַע תְּקִיעָה גְדוֹלָה בַחֲצוֹצְרַת־הַמְּכוֹנִית וְטִבַּע אֶת דְּבָרָיו. כָּל גַּאֲוָתוֹ שֶׁל מִלְּתָא זוֹטַרְתָּא הָיְתָה עַל זֶה שֶׁלְּעוֹלָם הוּא עוֹמֵד, וְהִנֵּה שָׁכֹב שָׁכַב וְגַם יָשֵׁן. הֵיטֵב חָרָה לוֹ עַל הַדָּבָר, וְגַם צַעַר גָּדוֹל הָיָה לוֹ עַל שֶׁהֻכְנַס בַּמְּכוֹנִית שֶׁלֹּא בִידִיעָתוֹ וְלֹא הִסְפִּיק לוֹמַר שָׁלוֹם לְפִילִיס יַחַד עִם כָּל הַבֻּבּוֹת. עַל־כֵּן הִבִּיט בְּעַיִן רָעָה עַל וִיקִינְג אֲשֶׁר הִשְׁקָה אוֹתוֹ אֶת הַמַּשְׁקֶה הֶחָרִיף הַהוּא, אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא עַצְמוֹ בִּקֵּשׁ זֹאת.

עַל־יַד שָׂדֶה שֶׁל תִּירָס יְרַקְרַק וְנָמוֹךְ (כִּי יוֹם אָבִיב הָיָה זֶה) הֶעֱמִיד וִיקִינְג פִּתְאֹם אֶת הַמְּכוֹנִית, וַיֹּאמַר: “צָרִיךְ לְמַלֵּא אוֹתָהּ גַּזּוֹלִין”.

“הֲלֹא אֵין כָּאן תַּחֲנַת־גַּזּוֹלִין”, אָמְרָה שׁוֹשַׁנָּה.

וִיקִינְג חִיֵּךְ, הוֹצִיא בַּקְבּוּק מָלֵא מִכִּיסוֹ, גָּמַע גְּמִיעָה גַסָּה, וְכִבֵּד גַּם אֶת בַּלְטְ־עַיִן בִּמְצִיצָה. אָז הֵרִיץ אֶת הַמְּכוֹנִית הָלְאָה.

כַּעֲבוֹר שָׁעָה לֹא־רַבָּה שׁוּב הֶעֱמִיד אֶת הַמְּכוֹנִית, וַיֹּאמַר: “צָרִיךְ לְשַׁמֵּן אוֹתָהּ בַּשָּׁמֶן”, לְתִמְהוֹן הַבֻּבּוֹת, לֹא טִפֵּל בַּמְּכוֹנִית, כִּי אִם הוֹצִיא אֶת בַּקְבּוּקוֹ בַשֵּׁנִית, וַיֵּשְׁתְּ.

נָסְעוּ עוֹד רְגָעִים מִסְפָּר, וְהִנֵּה הוּא מַעֲמִיד אֶת הַמְּכוֹנִית עוֹד פַּעַם, בְּאָמְרוֹ: “כִּמְדֻמַּנִי, שֶׁהִיא חֲסֵרָה מָיִם”. וַיָּשֶׂם אֶת הַבַּקְבּוּק לְפִיו.

אָז יָדְעוּ הַבֻּבּוֹת כִּי נָפְלוּ בְּיַד נֶהָג שִׁכּוֹר. וַתִּפְחַדְנָה פָחַד. כְּדֵי לְהַרְגִּיעַ אֶת עַצְמָהּ וְאֶת אַחְיוֹתֶיהָ, פָּתְחָה שׁוּלַמִּית בְּנִגּוּנִים עַלִּיזִים, וְיֶתֶר הַבֻּבּוֹת עָזְרוּ עַל יָדָהּ.

עִם עֶרֶב אָמַר וִיקִינְג: “אֲנִי לָגַמְתִּי לְגִימָה כָל־שֶׁהִיא, וְאוּלָם אַתֶּם הֲלֹא רְעֵבִים וּצְמֵאִים אַתֶּם. נַעֲשֶׂה עֲמִידָה כָּאן אֵצֶל זוֹ הָאַכְסַנְיָה”. וַיַּחֲנוּ אֵצֶל הָאַכְסַנְיָה “קוּמְקוּם שָׁחוֹר” אֲשֶׁר בְּצַד הַדָּרֶךְ.

הַבֻּבּוֹת נִכְנְסוּ אֶל הָאַכְסַנְיָה וַתֵּשַׁבְנָה מִסָּבִיב לַשֻּׁלְחָנוֹת. שָׁאַל אוֹתָן בַּעַל הָאַכְסַנְיָה: “מָה אַתֶּן רוֹצוֹת לֶאֱכֹל?” שׁוֹשַׁנָּה, שֶׁבְּיָדָהּ הִפְקִידָה פִילִיס אֶת הַכֶּסֶף אֲשֶׁר נָתְנָה לָהֶן לְצָרְכֵי אֲכִילָה (מִלְּבַד צֵידָה לִסְעֻדָּה רִאשׁוֹנָה שֶׁנֶּאֶכְלָה בְּעֵת שְׁנָתוֹ שֶׁל מִלְּתָא זוֹטַרְתָּא), פָּקְדָה לְהָבִיא לְכָל בֻּבָּה סַלַּט שֶׁל יְרָקוֹת.

“אֵין לָנוּ יְרָקוֹת”, אָמַר הָאִישׁ.

“אִם כֵּן, נִקַּח בֵּיצִים”, אָמְרָה שׁוֹשַׁנָּה.

“אֵין בֵּיצִים”, אָמַר הָאִישׁ.

“אִם כֵּן, נִקַּח לֶחֶם וְחֶמְאָה”.

“אֵין לֶחֶם וְחֶמְאָה.”

“וְכוֹס חָלָב יֵשׁ?”

“אֵין חָלָב.”

“אֶלָּא מָה יֵשׁ?”

“קָפֶה שָׁחוֹר.”

25.jpg

“וְעוּגָה לַקָּפֶה?” שָׁאֲלָה שׁוֹשַׁנָּה.

“אֵין עוּגָה”, עָנָה הָאִישׁ.

“אָכֵן, אַכְסַנְיָה מוּזָרָה הִיא זֹאת”, לָחֲשׁוּ הַבֻּבּוֹת אִשָּׁה לַאֲחוֹתָהּ.

26.jpg

בֵּינָתַיִם קָרַץ וִיקִינְג עַיִן לְבַלְט־עַיִן, וּשְׁנֵיהֶם נִכְנְסוּ אֵי־שָׁם בְּעַד דֶּלֶת צְדָדִית. מִלְּתָא זוֹטַרְתָּא הִבִּיט אַחֲרֵיהֶם בַּחֲשָׁד. כְּצֵאתָם הָיוּ שְׁנֵיהֶם אֲדֻמֵּי פָנִים, וּשְׂמֵחִים יֶתֶר עַל הָרָגִיל.

רָאָה וִיקִינְג אֶת הַבֻּבּוֹת, וְהֵן שׁוֹתוֹת קָפֶה שָׁחוֹר מִתּוֹךְ זָעַם.

“אַל בְּכַעַסְכֶן,” אָמַר וִיקִינְג. “אַכְסַנְיָה שֶׁהִיא נָאָה לִי, נָאָה גַּם לָכֶן. הַאִם צָדַקְתִּי, בַּלְט־עַיִן יַקִּירִי?”

בִּמְקוֹם תְּשׁוּבָה הִתְחִיל בַּלְט־עַיִן מְרַקֵּד אֶת רִקּוּדוֹ הַמְּשֻׁנֶּה, בְּלִי אֲשֶׁר כּוֹנֵן אוֹתוֹ אִישׁ, וְכָל קְרָבָיו רִטֵּטוּ. וְרוּחַ־זֶמֶר לָבַשׁ אֶת וִיקִינְג, וַיָּשַׁר מִזְמוֹר מְגֹהָק וּמְפֹהָק, לֵאמֹר:

מִי יִתֵּן לִי בַּקְבּוּק

מָלֵא נוֹזְלֵי אֵשׁ,

וְאֶשְׁתֶּה אוּק–גוּק–הוּק

עַצְבוּת לְגָרֵשׁ.


מִי יִתֵּן לִי בַּקְבּוּק

אֲשֶׁר אֵין לוֹ תַחְתִּית,

וְאֶשְׁתֶּה אוּק–גוּק–הוּק

בְּלִי רֵאשִׁית וּבְלִי תַכְלִית.


כִּי בַּקְבּוּק טוֹב מֵאָח,

מֵחָבֵר וְאֵשֶׁת חֵיק, –

אַךְ חֲבָל! וְאוֹי! וְאָח!

כָּל בַּקְבּוּק – סוֹפוֹ רֵיק.


כָּאן פָּרַץ בִּבְכִי, וְהוּא חִבֵּק אֶת בַּלְט־עַיִן, וּשְׁנֵיהֶם יַחַד יָשְׁבוּ וְהִתְיַפְּחוּ בִדְמָעוֹת.

21.jpg

 

פֶּרֶק שְׁבִיעִי: מִלְּתָא זוֹטַרְתָּא עוֹמֵד בַּפֶּרֶץ, אַךְ הַשָּׂטָן מְקַטְרֵג.    🔗

אָז יִתְפַּלְסֵף וִיקִינְג לֵאמֹר: “פֹּה בְּאַכְסַנְיָה זוֹ אֲבַלֶּה אֶת שְׁאָר יָמַי. לָמָּה בִּכְלָל לִנְסֹעַ? כְּלוּם יֵשׁ לְאָן לִנְסֹעַ? אֱמֹר לִי, בַּלְט־עַיִן אָחִי, חֲבִיבִי, בֶּן אַרְצִי וְאִישׁ בְּרִיתִי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי, הַאִם יֵשׁ לְאָן לִנְסֹעַ? הַאִם יֵשׁ אֶל מָה לִנְסֹעַ?” וּבַלְט־עַיִן עָנָה וְשָׁנָה לְעֻמָּתוֹ מִתּוֹךְ יְלָלָה: “הַאִם יֵשׁ לְאָן לִנְסֹעַ? הַאִם יֵשׁ אֶל מָה לִנְסֹעַ?”

הַבֻּבּוֹת הִבִּיטוּ אֲלֵיהֶם מִשְׁתָּאוֹת וְנִבְהָלוֹת.

קָפַץ מִלְּתָא זוֹטַרְתָּא וְאָמַר: “אִי־אֶפְשָׁר לָנוּ לִשְׁהוֹת כָּאן. עוֹד רַבָּה הַדֶּרֶךְ לְפָנֵינוּ עַד נְיוּ־יוֹרְק, וְאֵין לָנוּ נֶהָג אֶלָּא אָתָּה”.

“לֹא אֶסַּע”, אָמַר וִיקִינְג. “כְּלוּם יֵשׁ אֶל מָה לִנְסֹעַ? כְּלוּם יֵשׁ אֶל מִי לִנְסֹעַ?”

“נָסֹעַ תִּסַּע!” אָמַר מִלְּתָא זוֹטַרְתָּא בְּקוֹל מְצַוֶּה.

“בֵּיצוֹן בֶּן פִּשְׁפֵּשׁ, מָה אַתָּה מִתְעָרֵב בְּעִנְיָנַי? שֶׁמָּא אַתָּה רוֹצֶה מִלְחָמָה אִתִּי? הִנְנִי וַאֲפַצְפְּצֶךָ!” אָמַר וִיקִינְג, וְקָם עַל רַגְלָיו מְלוֹא גָבְהוֹ.

מִלְּתָא זוֹטַרְתָּא קָפַץ כְּנֶגְדּוֹ, עָף כַּחֵץ וּ – בַּץ!

20.jpg

בְּרֹאשׁוֹ הַקְּטַנְטַן לְתוֹךְ בִּטְנוֹ שֶׁל וִיקִינְג. וִיקִינְג נִפְנֵף בְּיָדָיו בָּאֲוִיר וְנִסָּה לִתְפֹּס אוֹתוֹ, אֲבָל מִלְּתָא זוֹטַרְתָּא הַמָּהִיר קָפַץ עוֹד פַּעַם וְעוֹד פַּעַם, וְאִם נָפַל וְהִתְגַּלְגֵּל עַל הָרִצְפָּה, קָם וְחָזַר וְקָפַץ, וְרֹאשׁוֹ כְּפַטִּישׁוֹן נוֹגֵף בַּץ־בַּץ־בַּץ בְּבִטְנוֹ, בִּכְתֵפוֹ, בְּעָרְפּוֹ, בְּקָדְקָדוֹ שֶׁל וִיקִינְג. מַבּוּל שֶׁל מַהֲלוּמוֹת הִרְבִּיץ בּוֹ, עַד שֶׁצָּנַח וִיקִינְג אֶל תּוֹךְ כִּסְאוֹ, כֻּלּוֹ נֶאֱנָק וְגוֹנֵחַ, וְלֹא הֵנִיף יָד עוֹד אֲפִלּוּ לַעֲמֹד עַל נַפְשׁוֹ.

“אֱמֹר, הַאִם תִּסַּע?”, שָׁאַל מִלְּתָא זוֹטַרְתָּא תּוֹךְ כְּדֵי הַרְבָּצָה.

“אֶסַּע, אֶסַּע!” אָמַר וִיקִינְג בְּהַכְנָעָה. חָדַל הַקָּטָן מֵהַכּוֹתוֹ.

27.jpg

וַיֵּצֵא וִיקִינְג, וַיֵּצְאוּ בַּלְט־עַיִן וּמִלְּתָא זוֹטַרְתָּא, וְהַבֻּבּוֹת יָצָאוּ, וַיִּתְיַשְּׁבוּ כֻלָּם בִּמְקוֹמוֹתֵיהֶם בַּמְּכוֹנִית.

הַמְּכוֹנִית רָצָה מְעַט בְּנִדְנוּד תַּחַת יְדֵי וִיקִינְג, אֲבָל בְּדֶרֶךְ כְּלָל הָיְתָה הַנְּסִיעָה טוֹבָה.

שׁוֹשַׁנָּה וְשׁוּלַמִּית עָטְפוּ אֶת הַבֻּבּוֹת הַקְּטַנּוֹת בִּשְׂמִיכוֹת שֶׁלֹּא יִהְיֶה קַר לָהֶן בְּצִנַּת הַלַּיְלָה; וְכֻלָּן, חוּץ מִשּׁוֹשַׁנָּה, נִרְדָּמוּ.

כָּל־כַּךְ לְפֶתַע עָמְדָה הַמְּכוֹנִית עַד שֶׁנִּטַּלְטְלוּ הַבֻּבּוֹת קָדִימָה בְחָזְקָה, וְקוֹל וִיקִינְג קָרָא: “לַעֲזָאזֵל! כְּבָר הָיִינוּ כָאן פַּעַם. הִנֵּה כְתֹבֶת “מִיפְלִינְסְטָאוּן”, וְאֶת מִיפְלִינְסְטָאוּן הֵן עָבַרְנוּ לִפְנֵי שָׁעָה. כַּנִּרְאֶה, הָלַכְתִּי יְמִינָה בִּמְקוֹם שְׂמֹאלָה”. הוּא הִשְׂמְאִיל, וְכַעֲבֹר חֲצִי שָׁעָה שׁוּב עָמְדוּ עַל אוֹתָהּ פָּרָשַׁת־הַדְּרָכִים וְקָרְאוּ לְאוֹרוֹ שֶׁל פַּנָּס: “מִיפְלִינְסְטָאוּן”.

“כִּשּׁוּף יֵשׁ כָּאן”, אָמַר וִיקִינְג. “מֵעוֹלָם לֹא קָרָה לִי כָזֹאת. יַד הַשָּׂטָן בָּאֶמְצַע. אֵינוֹ רוֹצֶה שֶׁתִּסְעוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אֲנַסֶּה לִנְסֹעַ בַּחֲזָרָה אֶל אוֹהַיוֹ, אוּלַי עַל יְדֵי כַךְ אַגִּיעַ אֶל נְיוּ־יוֹרְק.” – הוּא הֵסֵב אֶת הַמְּכוֹנִית כָּל־עֻמַּת שֶׁבָּאוּ; וּבֶאֱמֶת הִתְקַדְּמוּ בְדַרְכָּם, כִּי, עִם קְרִיאַת שַׁחֲרִית שֶׁל הַתַּרְנְגוֹלִים, נִמְצְאוּ סָמוּךְ לְהָרִיסְבּוּרְג.

בַּבֹּקֶר אָמְרָה שׁוֹשַׁנָּה: “הַפַּעַם אֶבְחַר אָנֹכִי אֶת הָאַכְסַנְיָה, וְלֹא נֵצֵא רְעֵבִים כְּמוֹ אָמֶשׁ”.

וִיקִינְג נֵאוֹת לָהּ, וְהֵם חָנוּ אֵצֶל הָאַכְסַנְיָה “שֹׂבַע וּרְוָיָה”, אֲשֶׁר שִׁלְטָהּ נָשָׂא חֵן לִפְנֵי שׁוֹשַׁנָּה. שָׁם אָכְלוּ פִתֵּי תִירָס עִם חָלָב, לֶחֶם חָרוּךְ עַל חֶמְאָה וּגְבִינָה, וְגָמֹר בִּשְׁתִיַּת קַקַּאוֹ חָם. וּמְאֹד עָרְבָה לָהֶם סְעֻדַּת־הַבֹּקֶר אַחֲרֵי רַעֲבוֹנָם הַמְּמֻשָּׁךְ. אַף נָחוּ מֵעֲמַל הַדָּרֶךְ.

רַעֲנַנִּים וְצוֹהֲלִים נִתְכַּנְּסוּ שׁוּב אֶל תּוֹךְ הַמְּכוֹנִית, אֶלָּא שֶׁבְּחָפְצָם לִנְסֹעַ, מָצְאוּ כִּי הַמְּכוֹנִית עוֹמֶדֶת עַל עָמְדָּהּ וּבְשׁוּם פָּנִים אֵינָהּ רוֹצָה לָזוּז. זַמְזֵם תְּזַמְזֵם וְנָסֹעַ לֹא תִּסַּע.

וִיקִינְג הֵסִיר אֶת מִכְסֵה הַנִּיקֶל הַנּוֹצֵץ, שָׁלַח אֶת יָדָיו אֶל בְּנֵי מֵעֶיהָ שֶׁל הַמְּכוֹנִית, וְחִטֵּט שָׁם, וְקִשְׁקֵשׁ וְתִקֵּן. אַחַר יָשַׁב אֶל הַהֶגֶה, וְנִסָּה שׁוּב לְהַסִּיעָהּ; וְהִיא רָטְנָה וְרָגְזָה וְהָמְתָה, אֲבָל לֹא נָסָעָה.

יָצָא בַעַל־הָאַכְסַנְיָה, וְאַף הוּא נִקֵּר בְּבֹרֶג, הִקִּישׁ בְּפַטִּישׁ, הִטִּיף שֶׁמֶן, יָצַק מַיִם, וְהַמְּכוֹנִית בְּשֶׁלָּהּ: זִמְזוּם, רְעִידָה וְהֶמְיָה, אֲבָל לֹא זִיז וְלֹא תְנוּעָה.


 

פֶּרֶק שְׁמִינִי: עֶזְרַת מִלְּתָא זוֹטַרְתָּא בַּשֵּׁנִית. מִלְחָמָה בַּיַתּוּשִׁים.    🔗

הִבְהִילוּ מְכוֹנַאי מִן הַכְּפָר הַסָּמוּךְ, וְגַם הוּא חִקֵּר וּבִקֵּר, וְהֵנִיעַ וְהֵזִיעַ, אַךְ לַשָּׁוְא כָּל זֵעָתוֹ! אֵין הַמְּכוֹנִית רוֹצָה לָלֶכֶת. רָאָה מִלְּתָא זוֹטַרְתָּא שֶׁאֵין לַדָּבָר סוֹף, אָמַר: “אֲנַסֶּה־נָא אָנֹכִי. אוּלַי אַצְלִיחַ”. אִם רְאִיתֶם בְּנֵי־מֵעֶיהָ שֶׁל מְכוֹנִית, הֲלֹא תֵדְעוּ כִּי יֵשׁ לָהּ מִלְּפָנֶיהָ מַדְחֵף קָטָן בַּעַל אַרְבַּע כְּנָפַיִם כְּמוֹ רֵחַיִם שֶׁל רוּחַ, וּבְעֵת שֶׁהַמַּגָּנוֹן פּוֹעֵל, חוֹזֵר זֶה הַמַּדְחֵף בִּמְהִירוּת וּמַשִּׁיב רוּחַ עַל הַצִּנּוֹרוֹת וְהַגַּלְגַּלִּים הַפְּנִימִיִּים. קָפַץ מִלְּתָא זוֹטַרְתָּא וְעָמַד עַל כְּנַף הַמַּדְחֵף הָאַחַת, וּמִזּוֹ אֶל הַכָּנָף הַשְּׁנִיָּה, וְכֵן אֶל הַשְּׁלִישִׁית וְהָרְבִיעִית, עַד שֶׁהִתְחִיל הַמַּדְחֵף מִסְתּוֹבֵב בְּכֹחַ, וְהַמְּכוֹנִית תְּחִלָּה צִגְצְגָה: “צָג־צָג־צָג” וְאַחַר זָזָה קִּמְעָא. “הֵידָד!” קָרָא וִיקִינְג: “הֲרֵי הִיא הוֹלֶכֶת! מַהֵרְנָה! קְפֹצְנָה אֶל תּוֹכָהּ קֹדֶם שֶׁתָּשׁוּב וְתַעֲמוֹד בְּלִי־נוֹעַ!” נִכְנְסוּ הַבֻּבּוֹת מַהֵר אֶל תּוֹךְ הַמְּכוֹנִית, שׁוּלַמִּית עָזְרָה לְבִתְיָה הַקְּטַנָּה, וְשׁוֹשַׁנָּה לְמִרְיָם פְּצוּעַת־הָרָגֶל, – בַּלְט־עַיִן, מִלְּתָא זוֹטַרְתָּא וּוִיקִינְג יָשְׁבוּ בַּמּוֹשָׁב הַקִּדְמִי, – וְהַמְּכוֹנִית רָצָה חֲלָקוֹת!

28.jpg

בְּשָׁלוֹם עָבְרוּ אֶת גְּבוּל פֵּנְסִילְוַינְיָה וּבָאוּ אֶל נְיוּ־דְז’וֹירְזִי. וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בִּנְיוּ־דְז’וֹירְזִי, וַיֶּחְשַׁק לֵב וִיקִינְג בִּמְעַט יַי"שׁ. עָשָׂה חֲנָיָה כְדַרְכּוֹ וְגָמַע גְּמִיעָתוֹ מִן הַבַּקְבּוּק, אַךְ בִּרְצוֹתוֹ לִנְסֹעַ הָלְאָה מָצָא, כִּי שׁוּב אֵין הַמְּכוֹנִית מְצַיֶּתֶת לוֹ: קָפֹא קָפְאָה תַּחְתֶּיהָ וְאֵינָהּ זָזָה. הַפַּעַם הִתְעַקֵּשׁ לִמְצֹא אֶת שֹׁרֶשׁ הָרָע. יָצָא, הֵסִיר אֶת מִכְסֵה־הַנִּיקֶל, וְהִפְרִיד אֶת הַמַּגָּנוֹן לַחֲלָקָיו. נִצְטַבֵּר עַל הָאָרֶץ גַּל שֶׁל בְּרָגִים, גַּלְגַּלִּים, וָוִים, שְׁפוֹפָרוֹת, טַבָּעוֹת וְצִנּוֹרוֹת.

וְהַמָּקוֹם – עַל יַד שָׂדֶה, לֹא רָחוֹק מִן הָעֲיָרָה הוֹפְּוֶל (בְּעִבְרִית יִהְיֶה זֶה בְּאֵר־תִּקְוָה). אָמְרוּ הַבֻּבּוֹת אִשָּׁה אֶל אֲחוֹתָהּ: “עַד שֶׁוִּיקִינְג עוֹשֶׂה בִּמְלַאכְתּוֹ, לָמָּה נִהְיֶה מִתְבַּשְּׁלוֹת בְּחֹם־הַמְּכוֹנִית? נְחַלֵּץ עַצְמוֹתֵינוּ עַל הָעֵשֶׂב, וְנִשְׁאַף אֲוִיר צַח”. יָצְאוּ וְהִתְפַּשְּׁטוּ בַּשָּׂדֶה, בַּלְט־עַיִן שָׁכַב בְּצֵל שִׂיחַ וַיֵּרָדֵם. רִיבֶלֶה קָלְעָה זֵר מִפְּרָחִים. שְׁאָר הַבֻּבּוֹת נָחוּ לָהֶן לְאוֹר־הַשֶּׁמֶשׁ. רַק שׁוּלַמִּית עָמְדָה וְדָאֲגָה, כִּי הַיּוֹם עֶרֶב שַׁבָּת, וְיֵשׁ סַכָּנָה שֶׁלֹּא יַגִּיעוּ אֶל נְיוּ־יוֹרְק עַד לְאַחַר שְׁקִיעַת־הַחַמָּה, וְנִמְצֵאת הַשַּׁבָּת מְחֻלֶּלֶת בְּיָדָן. מִלְּתָא זוֹטַרְתָּא נִתְרַחֵק מֵעֲלֵיהֶן וְנֶעְלַם. וַדַּאי הָלַךְ לְבַקֵּשׁ תּוּתֵי־בָר, כִּי עַל־כֵּן רַעַבְתָּן הוּא.

פִּתְאֹם נִשְׁמַע מִגָּבוֹהַּ קוֹל נְהִימָה דַקָּה וְטֶרֶם תֵּדַעְנָה הַבֻּבּוֹת עַד־מָה, יָרַד עֲלֵיהֶן, בִּדְמוּת עֲנָנָה רְחָבָה, גְּדוּד יַתּוּשִׁים, וְהֵם הָיוּ נוֹרָאִים וּגְדוֹלִים מְאֹד בְּעֵינֵי הַבֻּבּוֹת: כַּנְפֵיהֶם כֶּסֶף שָׁקוּף; רַגְלֵיהֶם חוּטֵי־בַרְזֶל דַּקִּים, אֲרֻכִּים וְעַקְמוּמִיִּים; גּוּפָם עוֹפֶרֶת, וְזָנָב לָהֶם כַּחֲנִית מְמֹרָטֶת; רֹאשָׁם נְחֹשֶׁת, עִם עֵינֵי זְכוּכִית בּוֹלְטוֹת; וּלְפִיהֶם חֶרֶב־פְּלָדָה נוֹצֶצֶת, חֶרֶב פִּיפִיּוֹת חֲלוּלָה מִבִּפְנִים, וּבְחֻדָּהּ נֶקֶב קָטָן, בַּעֲדוֹ יִמְצֹצוּ. בְּרֹאשׁ הַגְּדוּד עָף הַמְּפַקֵּד, גָּדוֹל וְנוֹרָא מִכֻּלָּם. עָטוּ הַיַּתּוּשִׁים אֶל הַבֻּבּוֹת בְּרִטּוּן וּבְזִמְזוּם, כְּשֶׁחַרְבוֹתֵיהֶם שְׁלוּחוֹת לִדְקֹר וְלִגְזֹר.

29.jpg

וְאוּלָם קוֹל הַמְּפַקֵּד נִשְׁמַע בָּרָמָה: “לְהִסְתַּדֵּר!” הִסְתַּדְּרוּ כָּל הַיַּתּוּשִׁים בְּעַמּוּד גָּבוֹהַּ בָּאֲוִיר, מֵאָה לַטּוּר שְׁתִי וְעֵרֶב, חֲמִשִּׁים טוּר לְרֹחַב, חֲמִשִּׁים טוּר לְאֹרֶךְ, וּמָאתַיִם טוּר לְגֹבַהּ, כֻּלָּם מְרַחֲפִים בִּמְקוֹמָם, רַחֵף וְנַפְנֵף בְּכַנְפֵיהֶם. וְהַמְּפַקֵּד עָמַד יְחִידִי כְּנֶגְדָּם, וַיִּקְרָא: “בְּטֶרֶם תִּטְעֲמוּ מִבְּשַׂר־הַבֻּבּוֹת הַחַי, בְּטֶרֶם תִּשְׁתּוּ אַף טִפַּת־דָּם אַחַת, הָבוּ גֹדֶל לִמְפַקֶּדְכֶם־מַנְהִיגְכֶם! אֲנִי זַמְזַמָּן, שַׂר הַזַּמְזוּמִים!” הִרְעִימוּ כָל הַיַּתּוּשִׁים קוֹל אֶחָד: “יְחִי זַמְזְמָן!”

30.jpg

נְאוּם הַמְּפַקֵּד: “וְעַתָּה, שִׁירוּ אֶת הַ”דָּם“, שִׁיר אֲשֶׁר לַמּוֹסְקִיטוֹת!” זִמְזְמוּ וְנָהֲמוּ כָל הַיַּתּוּשִׁים יַחְדָּו, כְּשֶׁהֵם מִתְנַדְנְדִים עַל כַּנְפֵיהֶם הֵנָּה וָהֵנָּה בָאֲוִיר:

דָּם, דָּם, דָּם לִמְצֹץ,

רַק לִמְצֹץ וְלַעֲקֹץ!

מִכָּל לָשׁוֹן נְרוֹמָם,

אִם נַרְבֶּה לְעַלַּעַ דָּם!

31.jpg

מַנְהִיג לָנוּ זַמְזְמָן,

אֵין כָּמוֹהוּ אֶגְרוֹפָן;

הוּא מוֹצֵץ, הוּא רוֹעֵץ,

הוּא עוֹשֶׂה כָּל שֶׁחָפֵץ.


דָּם, דָּם, דָּם לִמְצֹץ,

רַק לִנְתֹּץ וְלַעֲרֹץ!

כֵּן נֶאֱמַץ מִכָּל עָם,

וְנִמְלֹךְ עַל הָעוֹלָם!


תַּם הַשִּׁיר, וְזַמְזְמָן קָרָא: “לְצַחְצֵחַ הַחֲרָבוֹת!” נִתְפָּרֵד הַגְּדוּד שְׁנַיִם־שְׁנַיִם, וְכָל יַתּוּשׁ צִחְצַח וְלִטֵּשׁ אֶת חֶרֶב־פִּיו שֶׁלּוֹ בְּחֶרֶב־פִּיו שֶׁל בֶּן־זוּגוֹ, כְּרַחֲפָם זֶה נֶגֶד זֶה, וַיְהִי קוֹל קִשְׁקוּשׁ וְנִקּוּשׁ וְצִלְצוּל!

32.jpg

הַמְפַקֵּד נָתַן אוֹת, וְכָל הַיַּתּוּשִׁים, בִּקְרִיאַת “יְחִי זַמְזְמָן!”, הִתְנַפְּלוּ בְּתֵאָבוֹן רָב עַל הַבֻּבּוֹת הַנִּבְהָלוֹת וְהַנְּבוֹכוֹת. הֵן הֵרִימוּ קוֹל־צְעָקָה, וַיָּבוֹא מִלְּתָא זוֹטַרְתָּא בְּטִיסָה וּבִקְפִיצָה, וַיָּבוֹא וִיקִינְג, רָץ בְּרַגְלָיו הָאֲרֻכּוֹת, וְיַחַד עַם הַבֻּבּוֹת עָרְכוּ קְרָב עִם הַיַּתּוּשִׁים, וְגַם הִפִּילוּ מֵהֶם הַרְבֵּה חֲלָלִים. וְאוּלָם בִּמְקוֹם הַהֲרוּגִים וְהַפְּצוּעִים, בָּאוּ חֲדָשִׁים, וַיַּעַקְצוּ וַיִּמְצְצוּ וַיִּדְקְרוּ בְּחַרְבוֹתֵיהֶם הַחַדּוֹת. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁהַבֻּבּוֹת הָיוּ עֲשׂוּיוֹת מֵחֹמֶר קָשֶׁה, בְּכָל־זֹאת פֻּצְעוּ וְחֻבָּלוּ, וּבִלְחָיֵיהֶן וְצַוְּארֵיהֶן עָלְתָה סַפַּחַת וּפָרְחָה תִפְרַחַת, וְרַבּוּ חַבּוּרוֹתֵיהֶן. וְקוֹל צַעֲקָתָן – אֵימָה.


 

פֶּרֶק תְּשִׁיעִי: קָם לָהֶן מוֹשִׁיעַ, אוֹרְוִיל רַיְט, – וְהוּא מֵבִיא אוֹתָן בְּשָׁלוֹם עַד נְיוּ־יוֹרְק.    🔗

בֵּין נְיוּ־דְז’וֹירְזִי וּבֵין נְיוּ־יוֹרְק מִשְׂתָּרֵעַ נְהַר־הַהוּדְסוֹן. כַּמָּה דְרָכִים יֵשׁ לַעֲבֹר בָּהֶן מִנְּיוּ־דְז’וֹירְזִי עַד נְיוּ־יוֹרְק: אֶפְשָׁר לַעֲבֹר בְּגֶשֶׁר עֲנָקִי הַתָּלוּי מִמַּעַל לַנָּהָר; אֶפְשָׁר לַעֲבֹר בְּנִקְבָּה אֲרֻכָּה מִתַּחַת לַנָּהָר; אֶפְשָׁר לַעֲבֹר בִּסְפִינַת־מַעְבָּרָה גְּדוֹלָה עַל פְּנֵי הַנָּהָר. וְאוּלָם הַבֻּבּוֹת לֹא עָבְרוּ בְּאַחַת מֵאֵלּוּ הַדְּרָכִים, כִּי אִם בְּדֶרֶךְ אַחֶרֶת לְגַמְרֵי.

עוֹד הֵן זוֹעֲקוֹת וְצוֹוְחוֹת מֵחֲמַת־הַיַּתּוּשִׁים, וְהִנֵּה נִשְׁמַע קוֹל־זִמְזוּם שֵׁנִי, אַדִּיר מִן הָרִאשׁוֹן, וְהַזִּמְזוּם הָיָה לְדִרְדּוּר, וְהַדִּרְדּוּר לְקוֹל רַעַם נוֹרָא וּמְמֻשָּׁךְ, וּמִן הֶעָבִים הַלְּבָנוֹת יָרַד אֲוִירוֹן, כֻּלּוֹ נוֹצֵץ כַּכֶּסֶף, נִתְקָרֵב לָאֲדָמָה וְעָבַר בִּתְרוּעָה בְתוֹךְ עֲנַן־הַיַּתּוּשִׁים, עָבֹר וְשָׁלֹחַ בָּהֶם אֵדֵי־גַזּוֹלִין. הַיַּתּוּשִׁים נִתְפַּזְּרוּ וְנָסוּ בְּבֶהָלָה; וְרִאשׁוֹן לַבּוֹרְחִים הָיָה מְפַקְּדָם, הַגִּבּוֹר זַמְזְמָן.

טָס הָאֲוִירוֹן טִיסוֹת אֲחָדוֹת מִסָּבִיב לַשָּׂדֶה, וּלְבַסּוֹף רָץ בְּגַלְגִּלָּיו עַל הָאֲדָמָה, וְעָמַד, כְּשֶׁכַּנְפֵי הַמָּנוֹעַ שֶׁלּוֹ עוֹדָן מִסְתּוֹבְבוֹת. מִי יָשַׁב בְּאוֹתוֹ אֲוִירוֹן?

אֶחָד מִשְּׁנֵי הָאַחִים רַיְט, מַמְצִיאֵי הָאֲוִירוֹן הָרִאשׁוֹן, אוֹרְוִיל וּוִילְבּוּר. נְעָרִים מֻמְחִים־לְאוֹפַנַּיִם הָיוּ, וּמִתִּקּוּן אוֹפַנַּיִם עַד הַתְקָנַת כְּלִי־אֲוִיר – אַךְ כְּצַעַד אֶחָד לְגַבֵּיהֶם. וִילְבּוּר מֵת עַל פְּנֵי אָחִיו; אַךְ אוֹרְוִיל זָכָה וְרָאָה כִּי הָאֲוִירוֹן הַגָּלְמִי שֶׁלוֹ וְשֶׁל אָחִיו הִתְפַּתַּח לְמוֹ אַלְפֵי מְטוֹסִים נִפְלָאִים, עוֹבְרִים מֵעַל הָאוֹקְיָנוֹס וּמְחַבְּרִים קְצוֹת־עוֹלָם עִם קְצוֹת־עוֹלָם. אוֹרְוִיל רַיְט הוּא אֲשֶׁר בָּא לְעֶזְרַת הַבֻּבּוֹת, הוּא יָצָא מִן הָאֲוִירוֹן, זָקֵן לְבֶן־שֵׂעָר, הִשְׁקִיף עַל הַמְּכוֹנִית הַמְּפֹרֶקֶת בְּצַד הַדֶּרֶךְ וְהִזְמִין אֶת הַבֻּבּוֹת לְהִכָּנֵס בַּאֲוִירוֹנוֹ. הַבֻּבּוֹת פִּקְפְּקוּ רֶגַע, וְאוּלָם וִיקִינְג אָמַר: לֵכְנָה, כִּי מִי יוֹדֵעַ מָתַי אֶגְמֹר לְתַקֵּן אֶת הַמְּכוֹנִית". וְשׁוּלַמִּית גַּם הִיא אָמְרָה: “נֵלֵךְ, פֶּן נְאַחֵר אֶת קַבָּלַת הַשַּׁבָּת”. וַתִּכָּנֵסְנָה כָל הַבֻּבּוֹת אֶל הָאֲוִירוֹן; רַק וִיקִינְג נִשְׁאַר עִם הַמְּכוֹנִית. בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן רָאוּ כִּי בַּלְט־עַיִן אֵינֶנּוּ. קָפַץ מִלְּתָא זוֹטַרְתָּא מִן הָאֲוִירוֹן, וּמְצָאוֹ לְבַלְט־עַיִן כְּשֶׁהוּא שָׁקוּעַ בְּשֵׁנָה עֲמֻקָּה תַּחַת שִׂיחַ, לֹא־יוֹדֵעַ כְּלוּם מִכָּל הַנַּעֲשֶׂה. עוֹרְרָהוּ מִלְּתָא זוֹטַרְתָּא וְהוֹלִיכוֹ אֶל תּוֹךְ הָאֲוִירוֹן. בִּן־רֶגַע רָץ הָאֲוִירוֹן, וַיִּתְרוֹמֵם, מַעְלָה־מַעְלָה עָף בִּמְרוֹמֵי־הַתְּכֵלֶת. וַתִּרְאֶינָה הַבֻּבּוֹת אֶת כָּל אַדְמַת נְיוּ־דְז’וֹירְזִי יְרֻקָּה, מִלְּמַטָּה לָהֶן, אֶת נְהַר־הַהַקֶּנְסַק וְאֶת נְהַר־הַהוּדְסוֹן, וְאֶת הֶעָרִים בִּנְיוּ־דְז’וֹירְזִי רָאוּ, וְאֶת מְגָרְדֵי הַשְּׁחָקִים רַבֵּי הַחַלּוֹנוֹת, אֲשֶׁר בִּנְיוּ־יוֹרְק מֵעֵבֶר לַהוּדְסוֹן, וְאֶת הַגְּשָׁרִים הַגְּדוֹלִים הַמְּחַבְּרִים אֶת הָאִי מַנְהֶטֶן, טַבּוּרָהּ שֶׁל נְיוּ־יוֹרְק, עִם הַיַּבָּשׁוֹת אֲשֶׁר מִסָּבִיב, וְהַרְבֵּה אֳנִיּוֹת מְהַלְּכוֹת. אֶת כָּל אֵלֶּה רָאוּ כְּמוֹ בְּמַפָּה צִבְעוֹנִית מִתַּחְתָּן, וְהַרְבֵּה הִתְעַנְּגוּ עַל הַמַּחֲזֶה. אֶפֶס, כִּי גַּם פָּחֹד פָּחֲדוּ, כִּי לֹא הִסְכִּינוּ עִם רַעַשׁ הַמַּגָּנוֹן; וְהָאֲוִירוֹן הָיָה פָתוּחַ, וּמִדֵּי נְטוֹתוֹ הַצִּדָּה חָשְׁבוּ: הִנֵּה הֵן נוֹפְלוֹת.

שָׁאַל אוֹתָן אוֹרְוִיל, לְאָן הֵן נוֹסְעוֹת. וַתַּגֶּד לוֹ שׁוֹשַׁנָּה: “אֶל הַדּוֹדָה שִׁפְרָה אֲשֶׁר בְּפֶלְהַם בֵּי פַּרְק, בְּעִיר נְיוּ־יוֹרְק”. כִּי זֹאת הַכְּתֹבֶת, אֲשֶׁר נָתְנָה לָהּ פִילִיס. הוֹרִיד אוֹתָן אוֹרְוִיל בְּפֶלְהַם בֵּי פַּרְק, שֶׁהוּא מְקוֹם גַּנִּים וּמִגְרְשֵׁי־עֵשֶׂב, בְּעוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל לִפְנֵיהֶן, וְהַבֻּבּוֹת לֹא שָׁכְחוּ לְהַגִּיד לוֹ תּוֹדָה בְקִדָּה וְעַנְוַת־חֵן, כַּאֲשֶׁר לִמְּדָה אוֹתָן אִמָּא שֶׁלָּהֶן, שָׁרוֹנָה.


 

פֶּרֶק עֲשִׂירִי: הַדּוֹדָה שִׁפְרָה כּוֹתֶבֶת אֶל שָׁרוֹנָה.    🔗

33.jpg

לַיַּלְדָּה שָׁרוֹנָה הַנֶּחְמָדָה וְהַיַּקִּירָה הַיּוֹשֶׁבֶת בִּשְׁכוּנַת הַצָפוֹן בְּתֵל־אָבִיב, מִן דּוֹדָתָהּ שִׁפְרָה הַדָּרָה בְפֶלְהַם־בֵּי־פַּרְק בִּנְיוּ יוֹרְק – שָׁלוֹם וְרֹב בְּרָכָה, וְתָאֹרְנָה עֵינַיִךְ לָעַד!

דְּעִי, שָׁרוֹנָה חֲבִיבָה, כִּי בֻּבּוֹתַיִךְ, וְעִמָּן בַּלְט־עַיִן וּמִלְתָא זוֹטַרְתָּא, הִתְגוֹרְרוּ אֶצְלִי בְּשָׁלוֹם וְנָסְעוּ בִּסְפִינָתָן בְּשָׁלוֹם. שִׁבְעָה יָמִים שָׁהוּ בְּבֵיתִי, וְהָיָה זֶה שָׁבוּעַ שֶׁל שִׂמְחָה וְצָהֳלָה וְרִנָּה וְעֵסֶק רָב, כִּי לֹא פָסְקוּ אֶצְלֵנוּ בִּשׁוּל אֲרוּחוֹת וּתְפִירַת שְׁמָלוֹת וּכְבִיסַת מַלְבּוּשִׁים וְטִיוּלֵי־עֹנֶג, וּבִקּוּר אוֹרְחִים וְאוֹרְחוֹת שֶׁבָּאוּ לְבָרֵךְ אֶת הַבֻּבּוֹת בִּרְכַּת הַדֶּרֶךְ. עַכְשָׁו, מִשֶׁהָלְכוּ, עָגְמָה נֶפֶשׁ שׁוֹשַׁנָּה – בְּשׁוֹשַׁנָּה בִּתִּי אֲנִי מְדַבֶּרֶת וְלֹא בְּשׁוֹשַׁנָּה בֻּבָּתֵךְ – וְהִיא מַטְרִידֵתְנִי וּמְצִיקַתְנִי: מָתַי כְּבָר נִסַּע אֲנַחְנוּ לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֶל שָׁרוֹנָה וְהַבֻּבּוֹת שֶׁלָּה? אַף אֲנִי קָשֶׁה עָלַי לֶכְתָּן שֶׁל הַבֻּבּוֹת: אַךְ אֶתְמוֹל רַעַשׁ עַלִיז, וְהַיּוֹם דְּמָמָה וָשֶׁקֶט: אֵין הוֹפֵךְ כִּסֵּא, וְאֵין מְבַלְבֵּל נְגִינוֹת בָּרַדְיוֹ, וְאֵין מַקִישׁ כַּף בְצַלָּחַת, אִם אָבוֹא לְסַפֵּר לָךְ אֶת כָּל מַעֲשֵׂיהֶן וְהַרְפַּתְקָאוֹתֵיהֶן שֶׁל הַבֻּבּוֹת לֹא אַסְפִּיק; אֵצֵא, אֵפוֹא, בְּדֻגְמָה אַחַת בִּלְבָד.

הִנֵּה מַה שֶׁקָרָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן לַשָׁבוּעַ, וְהוּא יוֹם שֵׁנִי לְשֶׁבֶת הַבֻּבּוֹת עִמָּדִי, כִּי הֵן הִגִּיעוּ אֵלַי בַּאֲוִירוֹנוֹ שֶׁל אוֹרְוִיל רַיְט (כְּפִי שֶׁיָּדוּעַ לָךְ מִמִּכְתָּבָהּ שֶׁל הַבֻּבָּה שׁוּלַמִּית ־ אַךְ זוֹ מְלֻמֶּדֶת וְיוֹדַעַת כְּתֹב!) בְּעֶרֶב שַׁבָּת. אוֹתוֹ יוֹם לָקַחְתִּי אֶת כָּל הַחַבְרַיָה אֶל הַ“זּוּ”. מַה־זֶה “זוּ”? זוֹ לָשׁוֹן קְצָרָה לְשֵׁם גַּן־הַחַיוֹת בַּבְּרוֹנְקְס. רָאִינוּ זְאֵבִים, רָאִינוּ דֻבִּים, רָאִינוּ קוֹפִים, וַיְהִי כִרְאוֹת בַּלְט־עַיִן אֶת הַפִּיל הַגָּדוֹל גְרוּמְפַּקְס, הִתְחִיל מְרַקֵד וּמְזַמְזֵם בְּלִי אֲשֶׁר כּוֹנֵן אוֹתוֹ אִישׁ, כִּי רַבָּה הִשְׁתּוֹמְמוּתוֹ מְאֹד, וְזֶה הִרְגִיז אֶת גְרוּמְפַּקְס הַפִּיל, וַיִּלָּחַץ אֶל בֵּין מוֹטוֹת הַבַּרְזֶל הַגּוֹדְרִים אֶת חֲצֵרוֹ, לֹא עָמְדוּ הַמוֹטוֹת בִּפְנֵי הַלַּחַץ וְנִשְׁבָּרוּ. וַיִּבְרַח בַּלְט־עַיִן, כְּשֶׁהוּא מְדַדֶּה וּמְדַלֵּג עַל כַּנּוֹ, וְהַפִּיל אַחֲרָיו, וּמִלְתָא זוֹטַרְתָּא קָפַץ חִישׁ וַיֵּשֶׁב עַל רֹאשׁוֹ שֶׁל הַפִּיל, כִּי הִתְאַוָּה לִרְאוֹת בַּמַּחֲזֶה. רָצוּ לְאֹרֶךְ הָרְחוֹבוֹת, וְהַפִּיל אַגַב רִיצָתוֹ נוֹגֵחַ בְּקַרְנִי־שֵׁן שֶׁלּוֹ בְּשׁוֹטֵר שָׁמֵן הָעוֹמֵד עַל פָּרָשַׁת־דְּרָכִים, מֵנִיף יָדוֹ וְהַמְכוֹנִיּוֹת רָצוֹת, מוֹרִיד יָדוֹ וְהֵן עוֹמְדוֹת, וְהִנֵּה פָּגַע בּוֹ הַפִּיל וְהִפִּילוֹ. וּמֵאֵין שׁוֹטֵר, הִתְרוֹצְצוּ הַמְּכוֹנִיוֹת אִילָךְ וְאֵילָךְ בְּלֹא־סֵדֶר כַּעֲדַת נְמָלִים נִבְהָלוֹת, וְהַרְבֵּה מֵהֶן הִתְנַגְּשׁוּ וְנֶהְפָּכוּ, הֵן עַל גַּבָּן, וְגַלְגִלֵּיהֶן עֲדַיִן חוֹזְרִים בְּסִבּוּבֵיהֶן. רָצוּ עַד שֶׁעָמַד לִפְנֵיהֶם מְגָרֵד־שְׁחָקִים, הוּא אַחַד הַבִּנְיָנִים הַגְּבוֹהִים בַּשָּׁמַיִם. וְזֶה לֹא מִן הַגְדוֹלִים בָּהֶם, כִּי רַק שְׁלוֹשִׁים וְשָׁלוֹשׁ קוֹמוֹת לוֹ, מְסֻדָּרִים בְּתַבְנִית מַדְרֵגוֹת הוֹלְכוֹת וְצָרוֹת זוֹ מֵעַל זוֹ, עֶשֶׂר קוֹמוֹת בַּמַּדְרֵגָה הָרִאשׁוֹנָה, אַרְבַּע מַדְרֵגוֹת חָמֵשׁ קוֹמוֹת לָאַחַת, וְהַמַּדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה שָׁלוֹשׁ קוֹמוֹת לָהּ.

הָיָה לְמַטָה חַלוֹן רַאֲוָה לְמִינֵי אֶרֶג סְגֻלִים וַאֲדֻמִים, שְׁטוּחִים לְתִפְאֶרֶת, קָפַץ בַּלְט־עַיִן, פָּרַץ לוֹ חוֹר בַּזְגוּגִית הַיְקָרָה, וְנִכְנַס פְּנִימָה. בַּלְט־עַיִן עָשָׂה שֶׁבֶר קָטָן בַּחַלּוֹן וְהַפִּיל בְּרֹחַב־מִצְחוֹ נִפֵּץ אֶת כֻּלוֹ, וְנִכְנַס גַּם הוּא, וּבִקְצֵה אוֹתָהּ חֲנוּת־הָאֶרֶג הָיְתָה מַעֲלִית פְּתוּחָה. בָּא בַּלְט־עַיִן בַּמַּעֲלִית לְבַקֵשׁ מִפְלָט: בָּא הַפִּיל אַחֲרָיו, עָלְתָה הַמַּעֲלִית מַעְלָה מָעְלָה, וּבַלְט־עַיִן מִתְלַבֵּט וְנִדְחָק מִפִּנָה אֶל פִּנָה בָהּ, וְהַפִּיל מִסְתּוֹבֵב אַחֲרָיו כִּסְחַרְחֵרָה אוֹ כַּחֲתַלְתּוּל רוֹדֵף זְנָבוֹ, וּמִלְתָא זוֹטַרְתָּא קוֹפֵץ בְּהִתְלַהֲבוּת מֵאֹזֶן יְמָנִית שֶׁל הַפִּיל אֶל אֹזֶן שְׂמָאלִית, וְהַמַּעֲלִית עוֹלָה־עוֹלָה, עַד שֶׁעָמְדָה אֵצֶל הַגַּג הָעֶלְיוֹן. יָצָא בַּלְט־עַיִן וְרָץ לְאֹרֶךְ הַגָּג, וְהַפִּיל אַחֲרָיו. קָפַץ בַּלְט־עַיִן וְיָרַד מִמַּדְרֵגָה אַחַת שֶׁל הַבִּנְיָן אֶל הַשְׁנִיָּה, וְעוֹד הַפִּיל בְּעִקְבוֹתָיו.

34.jpg

בֵּינָתַיִם נִקְהֲלוּ וּבָאוּ בְטִיסָה וּבְרִיצָה, מִי בִמְכוֹנִית וּמִי בָרֶגֶל, שׁוֹטְרִים וְכוֹתְבִי־עִתּוֹנִים וְשׁוֹמְרִי גַן־הַחַיּוֹת וּקְהַל סַקְרָנִים, אֲנָשִׁים וְנָשִׁים, נְעָרִים וּנְעָרוֹת, וְכֻלָם נִדְחָקִים אֶל הַחֲנוּת פְּנִימָה, וְצָרִים עַל הַבַּיִת מִבַּחוּץ לִרְאוֹת אֶת הַנַּעֲשֶׂה. אַף אֲנִי, שִׁפְרָה, נִתְיַשַׁבְתִּי עִם הַבֻּבּוֹת בְּמוֹנִית, וְרָדַפְנוּ אַחֲרֵי בַּלְט־עַיִן וְהַפִּיל וּמִלְתָא זוֹטַרְתָּא הָרוֹכֵב עַל רֹאש הַפִּיל, וּבְעַד חַלוֹן הַמּוֹנִית רָאִינוּ אֶת הַפִּיל מְדַלֵּג אַחַר בַּלְט־עַיִן, וְעָצַרְנוּ בִּנְשִׁימָתֵנוּ. הָיְתָה אֲרֻבָּה שֶׁל זְגוּגִית מְשֻׁבֶּצֶת בַּגַּג הַתַּחְתּוֹן אֲשֶׁר מֵעַל עֶשֶׂר הַקוֹמוֹת. נֻפְצָה הָאֲרֻבָּה מִכֹּבֶד הַפִּיל, וְהַשְּׁלשָׁה נָפְלוּ יַחְדָּו בִּפְנִים. וְהַמָּקוֹם – כְּפִי שֶׁנּוֹדַע לִי אַחֲרֵי־כֵן – בֵּית־חֲרֹשֶׁת לְבִגְדֵי גְבָרִים. נָפְלוּ כֻלָם עַל עֲרֵמַת־בְּגָדִים וְלֹא נִזּוֹקוּ, וּבַלְט־עַיִן הִתְחַבֵּא מִתַּחַת לְכָל הָעֲרֵמָה, וְהַפִּיל בְּחָטְמוֹ וּבְקַרְנֵי־שֵׁן שֶׁלוֹ עוֹקֵר וְזוֹרֶק גַּלֵּי־גַלִּים שֶׁל מְעִילִים וּמִכְנָסַיִם כְּדֵי לִמְצֹא אֶת בַּלְט־עַיִן, וְלֹא מְצָאוֹ. בֵּין כֹּה וָכֹה, הִסְפִּיקוּ הַשּׁוֹטְרִים וְשׁוֹמְרֵי גַן־הַחַיּוֹת לַחְדֹּר אֶל תּוֹךְ מְגָרֵד־הַשְׁחָקִים וְלִמְצֹא אֶת הַחֶדֶר אֲשֶׁר בּוֹ הַשַׁעֲרוּרְיָה. צִוּוּ עַל הַפִּיל לְהֵרָגֵעַ, וְעַל בַּלְט־עַיִן לָצֵאת מִמַּחֲבוֹאוֹ, וְעַל מִלְתָא זוֹטַרְתָּא לָרֶדֶת מֵעַל רֹאשׁ הַפִּיל. הַפִּיל לֹא נִרְגַע, בַּלְט־עַיִן לֹא יָצָא מִמַּחֲבוֹאוֹ, וּמִלְתָא זוֹטַרְתָּא אָמָר: “לֹא אֵרֵד!” נִשְׁמַע קוֹל־תְּרוּעָה מְמֻשָׁךְ שֶׁל מְכוֹנִית שׁוֹטְרִים: “אוּ־הוּ־אָה!” בָּאוּ שׁוֹטְרִים חֲדָשִׁים וּבִידֵיהֶם אֶקְדָּחִים וּפְצָצוֹת שֶׁל גַּז דְמָעוֹת. זָרְקוּ פְצָצוֹת אֲחָדוֹת. הִתְחִיל מִלְתָא זוֹטַרְתָּא דוֹמֵעַ וּמִתְעַטֵּשׁ וּמִשְׁתָּעֵל; כִּעְכַּע וְאָמַר: “אֵרֵד, אֵרֵד!” וְהַפִּיל, מִתּוֹךְ דְּמָעוֹת גְדוֹלוֹת, נִכְנַע וְכָרַע עַל בִּרְכָּיו, וּבַלְט־עַיִן יָצָא בּוֹכֶה מִשַׁרְווּל שֶׁל מְעִיל אֶחָד אֲשֶׁר שָׁם נִתְחַבֵּא, וְהַשׁוֹטְרִים לָקְחוּ אֶת כֻּלָם אֶל בֵּית־הַמִּשְׁפָּט עַד שֶׁיְבֹרָר דָּבָר. וַאֲנִי שִׁפְרָה הָיִיתִי עֵדָה, כִּי בַּלְט־עַיִן חַף מִפֶשַׁע, וְרַק מוֹטוֹת הַגָּדֵר אֲשֵׁמִים, כִּי לֹא הָיוּ חֲזָקִים דַּיָּם בִּשְׁבִיל לְעַכֵּב יְצִיאָתוֹ שֶׁל פִּיל־עֲנָק בְּרָגְזוֹ.

שָׁאֲלוּ אֶת מִלְתָא זוֹטַרְתָּא: “וּמַה לְךָ שֶׁיָּשַׁבְתָּ בֵּין אָזְנֵי גְרֻמִפַּקְס?” אָמַר לָהֶם: “רָאִיתִי צִרְעָה אַחַת בָּאָה אֶל רֹאשׁוֹ לְהַטִּיל בּוֹ אֶת עֻקְצָהּ, וְאָמַרְתִּי לְהַצִילוֹ מִמֶּנָּה, וְעַד שֶׁלֹּא הִסְפַּקְתִּי לָרֶדֶת, הִתְחִיל רָץ בְּכֹחַ”. סוֹף־סוֹף שִׁחְרְרוּ הַשׁוֹפְטִים אֶת כֻּלָם בְּאַזְהָרָה – לְבַלְט־עַיִן שֶׁלֹּא יְרַקֵּד בִּמְקוֹם חַיּוֹת וּבְהֵמוֹת, לְמִלְתָא זוֹטַרְתָּא שֶׁלֹא יְטַפֵּס בְּרֹאשׁ פִּילִים, וְלַפִּיל שֶׁלא יִהְיֶה מְשַׁבֵּר גְדֵרוֹת.

וְאֵינִי יְכוֹלָה בְּמִכְתָּב אֶחָד לְסַפֵּר לָךְ, שָׁרוֹנָה חֲבִיבָה, כִּיצַד נָסְעוּ הַבֻּבּוֹת בָּעִלִית, זוֹ רַכֶּבֶת חַשְׁמַלִית הָרָצָה עַל כְּלֻנְסָאוֹת בָּאֲוִיר, וּבַתַּחְתִּית, זוֹ רַכֶּבֶת חַשְׁמַלִית הָרָצָה מִתַּחַת לְקַרְקַע הָעִיר, וְכֵיצַד טִיְּלוּ עַל גֶשֶׁר וִילְיַמְסְבּוּרְג עִם עֶרֶב, וְרָאוּ אֶת כָּל הָעִיר עַל הַרְרֵי־בִּנְיָנִיהָ מְקֻשֶּׁטֶת בִּמְאוֹרוֹתֶיהָ. רַק הַבְטֵחַ אַבְטִיחֵךְ, כִּי הַבֻּבּוֹת לֹא רָעֲבוּ וְלֹא צָמְאוּ בְּבֵיתִי, הֵן תֵּדְעִי, כִּי בְּבֵית־הַמִּרְקַחַת אֲשֶׁר לְבַעֲלִי מוֹכְרִים גְּלִידָה. מָצָא לוֹ מִלְתָא זוֹטַרְתָּא מְקוֹר גְלִידָה לֹא־אַכְזָב, וְהָיָה אוֹכֵל וְגַם מֵבִיא לַבֻּבּוֹת. וְנוֹדַע לִי כִּי כֻלָּן אוֹהֲבוֹת מְלָפְפוֹנִים חֲמוּצִים, וְהֶעֱמַדְתִּי חָבִית גְדוֹלָה לְהַחֲמִיץ, וְנִתְרוֹקְנָה מַחֲצִית הֶחָבִית טֶרֶם יֶחְמְצוּ הַמְּלָפְפוֹנִים כָּל צָרְכָּם. מִלְתָא זוֹטַרְתָּא כִּמְעַט טָבַע בְּאוֹתָהּ חָבִית, וְנִצַּל בְּנֵס; וּמֵעֵרֶב זֶה שֶׁל גְּלִידָה וּמְלָפְפוֹנִים חֲמוּצִים, חָלָה בְּמַחֲלַת הָאַפְנְדִיצִיטִיס, וְהָרוֹפְאִים צִוּוּ נִתּוּחַ מָהִיר, וַיְנַתְּחוּהוּ, וּמָצְאוּ כִּי יֶשׁ לוֹ בְּבִטְנוֹ חֲתִיכַת עוֹפֶרֶת, וְהוּא סוֹד עֲמִידָתוֹ כָּל הַיָּמִים וּמַה שֶׁאִי־אֶפְשָׁר לְהַפִּילוֹ, כִּי נְקֻדַּת־הַכֹּבֶד שֶׁלּוֹ נִמְצֵאת בְּגוּפוֹ, גּוּף־הַבֵּיצָה, לְמַטָּה, עַל־כֵּן אֵין הוּא יָכוֹל לִהְיוֹת נָפוּל וְשָׁכוּב, רַק עָמוֹד יַעֲמוֹד.

35.jpg
36.jpg

וְהַשְׁכֵּם בְּבֹקֶר זֶה לִוִּיתִי אֶת הַבֻּבּוֹת, כְּשֶׁהֵן מְחֻדָּשׁוֹת בְּוָרֹד, אָדֹם וְכָחֹל, אֶל סְפִינָתָן הַהוֹלֶכֶת אַרְצָה־יִשְׂרָאֵל. שֵׁם הַסְּפִינָה “אַלְבַּטְרוֹס”, וְהִיא כֻלָּהּ לְבָנָה, וְיֵשׁ לָהּ שְׁתֵּי מַעֲשְׁנוֹת לְבָנוֹת, וּפַס אָדֹם חוֹגֵר אֶת הַמַּעֲשֵׁנוֹת בְּסָמוּךְ לִשְׂפָתָן לְמָעְלָה. בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן נִתְקַבְּלָה טֶלֶגְרַמָּה מִוִּיקִינְג, לֵאמֹר: “תֻּקְנָה מְכוֹנִיתִי, וַאֲנִי חוֹזֵר אֶל גְבִרְתִּי פִילִיס בְּקַיֵהוֹגָא. נְסִיעָה צְלֵחָה!” וּמִפִילִיס נִתְקַבְּלוּ טֵלֶגְרָפִית זֵר־פְּרָחִים עִם קֻפְסַת סֻכָּרִיּוֹת; וְתָמְהָה רִיבֶלֶה הַקְּטַנָּה כִּיצַד מַעֲבִירִים דְּבָרִים עָבִים כָּאֵלֶּה דֶּרֶךְ חוּט־טֶלֶגְרַף דָּק, וְקִנֵּאתִי אֲנִי עִם בִּתִּי שׁוֹשַׁנָּה בַּבֻּבּוֹת, שֶׁהֵן נוֹסְעוֹת בִּרְנָנָה, וַאֲנַחְנוּ נִשְׁאָרוֹת בָּעִיר הַגְּדוֹלָה וְהָעֲצוּבָה.

לִבִּי אִתְּכֶן, בֻּבּוֹת נֶחְמָדוֹת. סַעְנָה בְשָׁלוֹם וְהַגַּעְנָה בְשָׁלוֹם, וְתִנְעַם שִׁבְתְּכֶן עִם אִמָּא שֶׁלָּכֶן, שָׁרוֹנָה, בְּאֶרֶץ הַיֹּפִי בְּתֵל־אָבִיב הַמְהֻלָּלֶת. אָמֵן.

דּוֹדָתֵךְ אוֹהַבְתֵּךְ

שִפְרָה

37.jpg

 

פֶּרֶק אַחַד־עָשָׂר: הַבֻּבּוֹת מַגִּיעוֹת לְיָפוֹ בְּשָׁלוֹם. כְּנִיסָתָן לָאָרֶץ בְּצָעַר.    🔗

38.jpg

נֶעֶלְמוּ הַמְּאוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים שֶׁל הָאִיִּים אֲשֶׁר בִּסְבִיבוֹת נְיוּ־יוֹרְק מִתַּחַת עַנְנֵי הַשְּׁקִיעָה, וְהַסְפִינָה הַלְּבָנָה “אַלְבַּטְרוֹס”, עִם שְׁתֵּי הַמַּעֲשֵׁנוֹת הַלְּבָנוֹת אֲשֶׁר לָהֶן זֵר אָדֹם בְּסָמוּךְ לִשְׂפָתָן מִלְמַעְלָה, נִשְׂאָה עַל פְּנֵי הַגָּלִים מִזְרָחָה.

הַבֻּבּוֹת עָמְדוּ בְשִׂמְלוֹתֵיהֶן הַנֶּחְמָדוֹת – בְּוָרֹד, כָּחֹל וְאָדֹם – אֲשֶׁר תָּפְרָה לָהֶן הַדּוֹדָה שִׁפְרָה, עַל מִכְסֵה הַסְּפִינָה, וְהִבִּיטוּ פַּעַם אֶל עֵבֶר הַחוֹף שֶׁעָזְבוּ, אֲשֶׁר שָׁם עוֹד זָרוּע מְעַט אֹדֶם, וּפַעַם אֶל עֵבֶר הַלַּיְלָה עַל־פְּנֵי הַיָּם הָאוֹמֵר לִבְלֹעַ אוֹתָן.

וְהִנֵּה הֶחֱשִׁיךְ הָעֶרֶב, וְיָצְאוּ הַכּוֹכָבִים. הַבֻּבּוֹת, שֶׁהָיוּ רְגִילוֹת לִישֹׁן בְּמֻקְדָּם, לֹא רָאוּ מֵעוֹלָם אֶת הַפֶּלֶא שֶׁל אַלְפִי רִבְבוֹת כּוֹכָבִים, וַתַּבֵּטְנָה הַשָּׁמַיְמָה מִשְׁתּוֹמְמוֹת. פִּתְאוֹם צִלְצֵל פַּעֲמוֹן לְאוֹת סְעֻדַּת־הָעָרֶב. יָרְדוּ כָל הַנּוֹסְעִים אֶל אוּלָם הָאֹכֶל, וְהַבֻּבּוֹת אַחֲרֵיהֶם, וְעִמָּן בַּלְט־עַיִן וּמִלְתָא זוֹטַרְתָּא, הִתְפַלְאוּ הָאֲנָשִׁים בִּרְאוֹתָם שֶׁבַע בֻּבּוֹת, כֻּלָּן הַדוּרוֹת, עִם שְׁנֵי בַּחוּרִים, אֶחָד גָּבוֹהַ וְדַק, עָשׂוּי פַּחִים, וְהַשֵׁנִי קָטָן וְעָגל, עָשׂוּי עֵץ, וְהַתִּשְׁעָה נוֹסְעִים יַחְדָּו עַל פְּנֵי הָאוֹקְיָנוּס.

נִתַּן לָהֶם מָקוֹם בָּאוּלָם מִסָּבִיב לְשֻׁלְחָן עָגֹל, וְהֻגַּשׁ לָהֶן מָרָק עִם לַחְמָנִיוֹת. נִמְנְעוּ הַבֻּבּוֹת מֵאֲכוֹל אֶת הַמָּרָק וְאָכְלוּ רַק אֶת הַלַּחְמָנִיוֹת, כִּי לֹא יָדְעוּ אִם יֵשׁ בָּשָׂר בַּמָּרָק וְאִם אָיִן, וְכֵן לִמְדָה אוֹתָן אִמָּא שֶׁלָּהֶן, שָׁרוֹנָה, לְבִלְתִּי אֱכוֹל מַאֲכַל בָּשָׂר. אֲבָל מִלְתָא זוֹטַרְתָּא, שֶׁרַעַבְתָּן הָיָה, אָכַל מְלוֹא הַצְלַחַת מִן הַמָּרָק.

וְהִנֵּה הִתְחִילָה הַסְפִינָה מִטַּלְטֶלֶת בְּחָזְקָה, וְכַמָּה צַלָּחוֹת נָפְלוּ אָרְצָה, וְהָאֲנָשִׁים יָצְאוּ אֶחָד אֶחָד מִן הָאוּלָם וְיָרְדוּ אֶל תָּאֵיהֶם.

יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁלֹא יָפֶה לְדַבֵּר עֲלֵיהֶם, וְאוּלָם מִכֵּיוָן שֶׁסִפּוּרֵנוּ כֻלּוֹ אֱמֶת, נְסַפֵּר גַּם מַעֲשֶׂה שֶׁאֵינוֹ נָעִים. מִלְתָא זוֹטַרְתָּא לֹא יָכֹל לְהַחֲזִיק בְּקִרְבּוֹ אֶת הַמָּרָק, וַיְקִיאָנוּ, וַיְלַכְלֵךְ אֶת הַמַּפָּה הַלְבָנָה אֲשֶׁר עַל הַשֻׁלְחָן. יָרְדוּ הַבֻּבּוֹת עִם שְׁנֵי הַבַּחוּרִים לְמַטָּה אֶל תָּאָן וְשָׁכְבוּ בְּמִטּוֹתֵיהֶן. הָיוּ חוֹלוֹת כָּל אוֹתוֹ הַלָּיְלָה.

לְמָחֲרָת קָמוּ בְּרִיאוֹת וּשְׁלֵמוֹת, וְהָיוּ לָהֶן טִלְטוּלִי הַסְפִינָה לִצְחוֹק.

וְאוּלָם הַרְבֵּה סָבְלוּ הַבֻּבּוֹת בְּעִנְיָנִי אֲכִילָה. הַסְּפִינָה “אַלְבַּטְרוֹס” אִיטַלְקִית הָיְתָה, וְלֹא הֵבִינוּ הַמֶּלְצָרִים אֶת שְׂפָתָן. דִּבְּרוּ עִבְרִית, לֹא הֵבִינוּ. דִּבְּרוּ אַנְגְלִית, לֹא הֵבִינוּ. כְּשֶׁבִּקְשׁוּ חָלָב, הֻגַּשׁ לָהֶן תַּפּוּחַ זָהָב; חֶמְאָה – הֻגַּשׁ לָהֶן מְלָפְפוֹן. לְבַסוֹף מָצְאָה שׁוּלַמִּית, הִיא הַמַּשְׂכֶּלֶת בַּבֻּבּוֹת, נוֹסֵעַ אֶחָד מְלֻמָּד אֲשֶׁר יָדַע גַּם אִיטַלְקִית, גַּם אַנְגְלִית, גַּם עִבְרִית. וְהִיא לָמְדָה מִפִּיו, וְאַחֲרֵי־כֵן לִמְדָה גַם אֶת יֶתֶר הַבֻּבּוֹת, כִּי בְּאִיטַלְקִית וֶרְדָּא סוֹלָא – פֵּרוּשׁוֹ: יְרָקוֹת בִּלְבָד; לֶטָא פְרֵדָא – חָלָב קַר; לֶטָא קַלְדָּא – חָלָב חָם. אַךְ הַמֶּלְצָרִים גַּם קְצָת חֵרְשִׁים הָיוּ, וּכְשֶׁנִּתְבַּקְשׁוּ לְהָבִיא לֶטָא פְרֵדָא הֵבִיאוּ לָטָא קַלְדָּא, וּכְשֶׁנִּתְבַּקְשׁוּ לְהָבִיא וֶרְדָּא סוֹלָא, קִצְּצוּ בְתוֹךְ הַיְרָקוֹת דָּג־מָלוּחַ, כְּאִלּוּ גַם זֶה בֵּין הַצְמָחִים יֵחָשֵׁב!

וְהַנּוֹסְעִים הָאִיטַלְקִים מָצְאוּ רֹב שַׁעֲשׁוּעִים בְּמִלְתָא זוֹטַרְתָּא וּבַלְט־עַיִן, אֶת הָאֶחָד נִסּוּ לְהַפִּיל, וְלֹא הִצְלִיחוּ, וְאֶת הַשֵּׁנִי כּוֹנְנוּ בַּמַּפְתֵּחַ הַיּוֹצֵא מִגַּבּוֹ, וְהוּא רִקֵד לִפְנֵיהֶם אֶת רִקּוּדוֹ, וְהֵם מָחֲאוּ כַף בְּהִתְלַהֲבוּת רַבָּה. גַם הַיְלָדוֹת הָאִיטַלְקִיוֹת אֲשֶׁר בַּסְפִינָה מָצְאוּ חֵפֶץ בַּבֻּבּוֹת, וְהִשְׁתַּעַשְׁעוּ אִתָּן וְעָזְרוּ לָהֶן בִּכְבִיסַת שִׂמְלוֹתֵיהֶן.

וְהָיְתָה שָׁם יַלְדָּה אַחַת, פִיאֲמִיטָה שְׁמָהּ, אֲשֶׁר חָשְׁקָה מְאֹד בְּבִתְיָה הַקְּטַנָּה, לְאַמֵץ אוֹתָהּ לְבַת לָהּ. נָתְנָה לָהּ מַמְתַּקִים, וְהִזְמִינָה אוֹתָהּ אֶל הַתָּא שֶׁלָּהּ. סִפְּרָה בִּתְיָה אֶת הַדָּבָר לִשְׁאָר הַבֻּבּוֹת, וְהָיוּ כֻּלָּן בְּרֹגֶז עִם פִיאֲמִיטָה, וְלֹא חָפְצוּ לְשַׁחֵק אִתָּהּ עוֹד, וְגַם הַזְהֵר הִזְהִירוּ אֶת בִּתְיָה שֶׁלֹא תְדַבֵּר עוֹד אֶל פִיאֲמִיטָה.

וּלְאַחַר שְׁמוֹנָה יָמִים, עָמְדָה הַסְּפִינָה בְּנִיאַפּוֹלִי, עִיר אֲשֶׁר הָרִים מִצִּדָּהּ וְעַנְנִי וֶרֶד צָפִים מִמַּעַל לָהּ, וּבִנְיָנֶיהָ עַתִּיקִים בְּוֶרֶד דֵּהֶה. יָרְדוּ שָׁמָּה כָּל הָאִיטַלְקִים, וְגַם פִיאֲמִיטָה יָרְדָה, וְלֹא פָחֲדוּ עוֹד הַבֻּבּוֹת מִפָּנֶיהָ פֶּן תִּגְנֹב פִיאֲמִיטָה אַחַת מֵהֶן וְתַצְפִּין אוֹתָהּ בַּתָּא שֶׁלָּהּ. לְמָחָרָת יָצְאָה הַסְּפִינָה שׁוּב לְדַרְכָּהּ.

נִשְׁאֲרוּ בָהּ רַק אֵלֶּה הַנּוֹסְעִים אַרְצָה יִשְׂרָאֵל. מָצְאוּ הַבֻּבּוֹת, כִּי יֵשׁ הַרְבֵּה דּוֹבְרֵי עִבְרִית בַּסְפִינָה, וְהֵן לֹא יָדְעוּ כְלָל, וְהַיּוֹם יוֹם רֹאשׁ־הַשָּׁנָה. עָרְכוּ כָּל הַנּוֹסְעִים הָעִבְרִים בֵּית־כְּנֶסֶת בְּאַחַד־הָאוּלַמִּים, וּבָאוּ שָׁמָּה כָּל הַבֻּבּוֹת יַחְדָּו. וְשׁוּלַמִּית חָבְשָׁה כּוֹבָעִים קְטַנִים לְרֹאשׁ מִלְתָא זוֹטַרְתָּא וּבַלְטְ־עַיִן, שֶׁלֹא יִהְיוּ פוֹרְשִׁים מִן הַצִּבּוּר. וְהָיוּ שָׁם חָמֵשׁ יְלָדוֹת עִבְרִיּוֹת, אֲשֶׁר בָּאוּ מִמַּחְלָקָה אַחֶרֶת בַּסְפִינָה, וּמַה שָׁמְחוּ בְהַכִּירָן לָדַעַת אֶת הַבֻּבּוֹת הַיָּפוֹת, וְחִישׁ לָמְדוּ לִקְרוֹא אוֹתָן בִּשְׁמוֹתֵיהֶן: שׁוֹשַׁנָּה, שׁוּלַמִּית, רוּת, אֶסְתֵּר, לֵאָה, רִיבֶלֶה וּבִתְיָה. וְגַם אֶת הַבַּחוּרִים, מִלְתָא זוֹטַרְתָּא וּבַלְט־עַיִן, קָרְאוּ בִשְׁמוֹתָם. לְאַחַר הַתְּפִלָּה עָשׂוּ מַעְגָּל וְרִקְּדוּ, כְּשֶׁבַּלְט־עַיִן מְרַקֵד בְּאֶמְצַע וּמִלְתָא זוֹטַרְתָּא מִתְהַפַּךְ בְּהִפּוּכִים וְקָם וְעוֹמֵד שׁוּב, וְשָׁרוּ, יְלָדוֹת וּבֻבּוֹת יַחַד, “נַעֲלֶה לְאַרְצֵנוּ בְּרִנָּה” וְ“יוֹם לְיַבָּשָׁה נֶהֶפְכוּ מְצוּלִים”.

לַיְלָה אֶחָד נִתְעוֹרְרוּ הַבֻּבּוֹת מְקוֹל חֲצוֹצְרַת הַסְפִינָה, וַתַּעֲלֶינָה עַל הַמִּכְסֶה. רָאוּ מֵרָחוֹק, בְּחִוְרוֹן רֵאשִׁית הַשַׁחַר, פַס אָפֹר, וְלֹא יָדְעוּ אִם עָנָן הוּא אִם יַבָּשָׁה. וְהַנּוֹסְעִים הַמְנֻסִּים אָמְרוּ: “אַדְמַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא”. וַתַּעֲלֹזְנָה הַבֻּבּוֹת כִּי עוֹד מְעַט תִּרְאֶינָה בְעֵינֵיהֶן אֶת אִמָּא שֶׁלָּהֶן, אֶת שָׁרוֹנָה. הֵן יָרְדוּ אֶל תָּאָן, וְהִתְלַבְּשׁוּ כֻּלָן שְׁמָלוֹת לְבָנוֹת עִם חֻלְצוֹת כְּחֻלּוֹת, אֲשֶׁר תָּפְרָה לָהֶן הַדּוֹדָה שִׁפְרָה בְּנֹסַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעִם עֲלוֹת הַשַּׁחַר, רָאוּ קֻבִּיּוֹת־בָּתִּים לְבָנוֹת וּוְרֻדּוֹת, וְנוֹדַע לָהֶן כִּי הִיא הִיא הָעִיר תֵּל־אָבִיב, וְלֹא יָכְלוּ עוֹד הַבֻּבּוֹת לְהִתְאַפֵּק, וַתִּרְקֹדְנָה בְּהִתְלַהֲבוּת עַל מִכְסֵה הַסְפִינָה, וְכָל הַיְלָדוֹת מוֹחֲאוֹת כָּף.

סוֹף־סוֹף עָגְנָה הַסְּפִינָה לֹא רָחוֹק מֵעִיר יָפוֹ, וְהַבֻּבּוֹת הוּרְדוּ בִּידֵי עַרְבִים גְדוֹלִים בְּסְעָם רוֹפֵף, וְהֻכְנְסוּ לְתוֹךְ סִירוֹת קְטַנּוֹת, אֲשֶׁר נְעָרִים עַרְבִים נוֹהֲגִים בִּמְשׁוֹטֵיהֶן.

39.jpg

בְּאוֹתוֹ רֶגַע הָיָה הַיָּם סוֹעֵר מְאֹד, וְהַסִירוֹת חִשְׁבוּ לְהִשָּׁבֵר, וְאוּלָם עָבֹר עָבְרוּ בֵּין הַסְּלָעִים אֵצֶל יָפוֹ בְּשָׁלוֹם, וְעָמְדוּ עַל־יַד הַחוֹף. שׁוּב תָּפְשׂוּ עַרְבִים גְדוֹלִים אֶת הַבֻּבּוֹת בִּידֵיהֶם וְהֶעֱמִידוּ אוֹתָן עַל הַיַּבָּשָׁה. בִּקְשׁוּ הַבֻּבּוֹת אֶת אִמָּא שֶׁלָּהֶן, אֶת שָׁרוֹנָה – וְאֵינֶנָּה. תַּחַת שָׁרוֹנָה בָּאוּ שְׁלֹשָׁה שׁוֹטְרִים, וְאָמְרוּ: “חֲמִשָּׁה גְרוּשׁ מֶכֶס לְכָל אַחַת וְאַחַת מִן הַבֻּבּוֹת, וַעֲשָׂרָה גְרוּשׁ מֶכֶס לְכָל אֶחָד מִן הַבֻּבִּים, כִּי כֵן כָּתוּב בְּחֻקַּת הוֹד מֶמְשַׁלְתּוֹ”. לֹא הֵבִינוּ הַבֻּבּוֹת מַה זֶה מֶכֶס וּמַה זֶה הוֹד מֶמְשַׁלְתּוֹ, וְגַם אָזַל הַכֶּסֶף מִכִּיסָהּ שֶׁל שׁוֹשַׁנָּה, שֶׁהָיְתָה גִזְבָּרִית לְכֻלָּן, וְהָיוּ נְבוֹכוֹת מְאֹד. כָּלְאוּ הַשׁוֹטְרִים אֶת שֶׁבַע הַבֻּבּוֹת, וְאֶת מִלְתָא זוֹטַרְתָּא וּבַלְט־עַיִן אִתָּן, בְּחֶדֶר צַר, אֲשֶׁר סְרִיגֵי־בַּרְזֶל עַל חַלּוֹנוֹתָיו, וְהוּא מָלֵא חֲבִילוֹת וְאַרְגָּזִים. וַתֵּשַׁבְנָה שָׁם שְׁתֵּי שָׁעוֹת בְּרָעָב וְצָמָא וְעָגְמַת־נֶפֶשׁ, עַד שֶׁבָּא אַבָּא שֶׁל שָׁרוֹנָה וּפָדָה אוֹתָן בְּכֶסֶף מָלֵא. וְהֵן לֹא רָאוּ אוֹתוֹ. אָז נִצְטַוּוּ לְהִכָּנֵס אֶל חֶדֶר אֶחָד, אֲשֶׁר שָׁם רוֹפֵא וְחוֹבֶשֶׁת, וְלַעֲמֹד בְּשׁוּרָה. עָשׂוּ הַבֻּבּוֹת כֵּן. וְהַחוֹבֶשֶׁת חָשְׂפָה אֶת הַזְּרוֹעַ הַיְמָנִית שֶׁל בִּתְיָה הַקְטַנָּה, אֲשֶׁר עָמְדָה רִאשׁוֹנָה בַּתּוֹר, וּבָא הָרוֹפֵא וְדָקַר אֶת יָדָהּ בְּמִין מַחַט, וְהֶעֱמִיק בִּדְקִירָתוֹ עַד כְּאֵב. וַתִּצְעַק בִּתְיָה צְעָקָה גְדוֹלָה. כֵּן עָשָׂה הָרוֹפֵא לְכֻלָּן, וְכֻלָּן צָעָקוּ; רַק שׁוֹשַׁנָּה הַגְּדוֹלָה וְשׁוּלַמִּית הַלַּמְדָּנִית בּוֹשׁוּ וְהִתְאַפְּקוּ מִצְּעוֹק. גַּם בְּבַלְט־עַיִן דָּקְרוּ דְקִירָה וְשָׂרְטוּ שָׂרֶטֶת, אִם כִּי זְרוֹעוֹתָיו הָיוּ דְבוּקוֹת לְצִדּוֹ, וְהוּא צָרַח בְּמַר־נָפֶשׁ.וְהַחוֹבֶשֶׁת עָבְרָה עַל פְּנֵי כֻלָן, וּמָשְׁחָה אֶת מְקוֹם־הַדְּקִירָה בְּצֶמֶר גֶפֶן טָבוּל בְּנוֹזְלִים. וּבְהַגִיעַ תּוֹר מִלְתָא זוֹטַרְתָּא לִהְיוֹת נִדְקָר, מָצְאוּ כִּי אֵין לוֹ זְרוֹעוֹת כְּלָל, בַּאֲשֶׁר מִצַּוָּארוֹ וּלְמַטָה עָגֹל הוּא כְּבֵיצָה, וְרַק מֵעֵין יָדַיִם מְצֻיָּרוֹת לוֹ. אֵיךְ יִדְקְרוּהוּ? נָתְנוּ לוֹ לַעֲבֹר בְּלִי זֶה. לִגְלֵג מִלְתָא זוֹטַרְתָּא עַל הָרוֹפֵא וְעַל הַחוֹבֶשֶׁת.

40.jpg

עוֹד זְרוֹעוֹתֵיהֶן כּוֹאֲבוֹת, וְהֵן שֻׁלְחוּ מִן הַחֶדֶר, וּמָצְאוּ עַצְמָן עוֹמְדוֹת בִּרְחוֹב אֶחָד אֲשֶׁר בּוֹ מִתְרוֹצְצִים הֵנָּה וָהֵנָּה הַרְבֵּה עַרְבִים, גְּדוֹלִים עִם קְטַנִים, לְבוּשִׁים זֶה טַלִית שְׁחוֹרָה, זֶה עֲטִיפָה צְהֻבָּה עִם פַּסִים שְׁחוֹרִים, וְזֶה שַׁק פָּשׁוּט כְּאֶחָד מִשַּׂקֵּי תַּפּוּחֵי־הָאֲדָמָה. פִּתְאוֹם רָאוּ יַלְדָה רָצָה לִקְרָאתָן, וְלַיַלְדָּה שִׂמְלָה יְרֻקָה בְּלֹא שַׁרְווּלִים, שְׁלֹשָׁה תְפָרִים עוֹבְרִים לְרָחְבָּהּ לְמַטָּה, וּפְנֵי הַיַּלְדָּה סְגַלְגַּלִים, וְשַׁעֲרוֹתֶיהָ חוּמוֹת־מְסֻלְסָלוֹת וּסְרוּקוֹת בָּאֶמְצַע, וְגוּמַת חֵן לָהּ בְּלֶחְיָהּ הַשְׁמָאלִית, וְעֵינֶיהָ חוּמוֹת־מְהִירוֹת. וַיִּפָּעֵם לֵב הַבֻּבּוֹת בְּקִרְבָּן, כִּי הִכִּירוּ אֶת אִמָּא שֶׁלָּהֶן, אֶת שָׁרוֹנָה. וְשָׁרוֹנָה חִבְּקָה אֶת כָּל הַבֻּבּוֹת בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ, הִתְרַפְּקָה עֲלֵיהֶן וְנָשְׁקָה לָהֶן, קָרְאָה לָהֶן בִּשְׁמוֹתֵיהֶן, וְגַם לְמִלְתָא זוֹטַרְתָּא וּלְבַלְט־עַיִן נָשָׁקָה, וַתִּצְחַק מִתּוֹךְ דְמָעוֹת.

אָז שָׂכְרָה שָׁרוֹנָה עֲגָלָה לִנְסֹעַ אֶל שְׁכוּנַת הַצָּפוֹן בְּתֵל־אָבִיב.


 

פֶּרֶָק שְׁנֵים־עָשָׂר: אַחֲרֵי רֹב תְּלָאוֹת, הַבֻּבּוֹת רוֹאוֹת בַּטּוֹב. הַשִּׂמְחָה בַּחֲנֻכָּה.    🔗

אָמְרָה שָׁרוֹנָה: “כַּמָּה תְלָאוֹת עָבְרוּ עַל הַבֻּבּוֹת מֵאָז בָּאוּ אֶל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל! אַךְ שָׁהוּ יוֹם אוֹ יוֹמַיִם בַּדִּירָה עַל חוֹף הַיָּם, וּבַעֲלַת־הַבַּיִת, אֲשֶׁר יְלָדִים אֵין לָהּ וְעַל בֻּבּוֹת לֹא תָחוּס עֵינָהּ, הִתְחִילָה מְצַעֶקֶת עֲלֵיהֶן בְּקוֹלֵי־קוֹלוֹת: “בַּכֹּל בֻּבּוֹת! בַמִּטְבַּח בֻּבּוֹת! בָּאַמְבַּטְיָה בֻּבּוֹת! אֵין לִי מְנוּחָה מִן הַבֻּבּוֹת שֶׁל שָׁרוֹנָה! וְהַבֻּבּוֹת הִתְהַלְּכוּ חִוְּרוֹת וּמְפַחֲדוֹת, מִזְדַּעְזְעוֹת מִדֵּי שָׁמְעָן אֶת קוֹלָהּ הַצָּרוּד. יָצְאוּ הַבֻּבּוֹת לְבַקֵּשׁ דִּירָה אַחֶרֶת לְעַצְמָן בִּשְׁכֵנוּת אֵלָי. עַל־יַד הַבַּיִת הָיְתָה מְאוּרַת כֶּלֶב וְלָהּ מֻדְבָּק שֶׁלֶט: “לְהַשְׂכִּיר”, וַאֲדוֹנָהּ רוֹבֵץ בַּחוּץ, שׁוֹמֵר פִּי הַמְּאוּרָה. בָּאוּ שׁוֹשַׁנָּה וְשׁוּלַמִּית לִפְנֵי הַכֶּלֶב וְאָמְרוּ: “הַשְׂכֵּר מְאוּרָתְךָ לָנוּ וּלְאַחְיוֹתֵינוּ לְדִירָה!” וְהַכֶּלֶב, סַנְטֵרוֹ אָרֹךְ כְּעֵין זָקָן, וְעַל רֹאשׁוֹ טְלַאי שָׁחוֹר כְּעֵין כִּפָּה, וּנְחִירָיו רְחָבִים כְּאִלּוּ הֵם רֹצִים לִשְׁאוֹף לְתוֹכָם אֶת כָּל הָעוֹלָם, אָמַר: “שַׁלֵּמְנָה שֵׁשׁ לִירוֹת לְחֹדֶשׁ שְׂכַר־דִּירָה, וּדְמֵי שָׁנָה שְׁלֵמָה לְמַפְרֵעַ!” לֹא הָיָה לַבֻּבּוֹת כָּל־כָּך הַרְבֵּה כֶסֶף, וְגַם לִי לֹא הָיָה. סָרוּ מַעַל הַמּאוּרָה. וְהַכֶּלֶב נָשָׂא עֵינָיו לַשָּׁמַיִם, וַיֹּאמַר: “כַּלְבִּיאֵל, הַשּׁוֹכֵן בַּלְּבָנָה, אֲשֶׁר אֵלָיו אֲיַלֵּל מִדֵּי לַיְלָה בְּלַיְלָה, יִשְׁלַח לִי דַיָּרִים יוֹתֵר עֲשִׁירִים!” וְלֹא רָחוֹק מִשָּׁם הָיָה לוּל, בּוֹ יָשְׁבָה תַרְנְגֹלֶת חוּמָה עִם שִׁשָׁה אֶפְרוֹחִים חוּמִים. נֵאוֹתָה הַתַּרְנְגֹלֶת לְהַשְׁכִּין אֶת הַבֻּבּוֹת בַּלּוּל שֶׁלָּהּ בִּשְׂכַר חָמֵשׁ לִירוֹת לְחֹדֶשׁ; אֵלֶּה נִשְׁקְלוּ עַל יָדָהּ מִיָּד. וְהִנֵּה, אֲנִי מְבִיאָה אֹכֶל לַבֻּבּוֹת, וְהַתַּרְנְגֹלֶת הַחוּמָה וְשֵׁשֶׁת אֶפְרוֹחֶיהָ הַחוּמִים מִתְנַפְּלִים עַל הָאֹכֶל, מְנַקְּרִים וּבוֹלְעִים כָּל נֵתַח טוֹב, וְאַךְ מְעַט נִשְׁאַר לַבֻּבּוֹת. כֵּן בְּכָל אֲרוּחָה וַאֲרוּחָה. כָּל־כָּךְ רַעַבְתָּנִים הָיוּ בַּעֲלֵי־כָנָף אֵלֶּה, חֲנוּת מַכֹּלֶת שְׁלֵמָה אִלּוּ הֵרַקְתִּי לְתוֹךְ הַלּוּל, לֹא הָיְתָה מַסְפִּיקָה לָהֶם. לְבַסּוֹף בָּנָה אָחִי הַגָּדוֹל רְאֵם צְרִיף נֶחְמָד עַל הַגַּג, צְרִיף־קְרָשִׁים מְרֻבָּע, עִם חַלּוֹן קָטָן לְכָל כֹּתֶל; שָׁם מָצְאוּ הַבֻּבּוֹת מָנוֹחַ. חָלְפָה מְצוּקַת הַדִּירוֹת, וּפָרְחוּ לַבֻּבּוֹת בְּעוֹרָן אֲבַעְבּוּעָה, שְׁחִין, תִּפְרַחַת, קַרְבּוּנְקֶל, פוּרוּנְקֶל וְשַׁלְפּוּחִית מִנִּגְעֵי הָאָרֶץ, וְדָהָה צִבְעָן, וְנִדַּלְדֵּל גּוּפָן. בָּא רוֹפֵא גֶרְמָנִי מִ”קֻּפַּת־חוֹלִים”, גָּעַר בָּהֶן מִטּוּב־לֵב בְּלָשׁוֹן מְשֻׁנָּה: “הַבֶּה, הַטֶּה, בִּיטֶה, יַה־ווֹל, וַנְזִין”, מָרַח אוֹתָן, וְהֵן נִתְרַפָּאוּ. עַכְשָׁו שֶׁהוּנַח לָהֶן מֵעָצְבָּן וַעֲמָלָן, וִימֵי הַחֲנֻכָּה הַמְּאִירִים הִגִּיעוּ, לֹא אֶשְׂמַח אִתָּן? הָבָה וְאֶעֶשֶׂה סְעֻדַּת־אַפְתָּעָה לַבֻּבּוֹת. אֲטַגֵּן לְבִיבוֹת, כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה סַבְתָּא שֶׁלִּי עוֹשָׂה בַּחֲנֻכָּה בְּקַיֵהוֹגָא, אָכִין עוּגוֹת וּפֵרוֹת וְסֻכָּרִיּוֹת וְקָקָאוֹ, וְאֶתֵּן לְכלָּן מַתָּנוֹת".

41.jpg

עֵרְבָה שָׁרוֹנָה קֶמַח עִם מַיִם בִּקְעָרָה, יָצְקָה שֶׁמֶן־זַיִת בְּמַחֲבַת, שָׂמָה סְפִּירְט בַּמָּדוֹר הָעֶלְיוֹן שֶׁבַּפְּרִימוּס, וְהִדְלִיקָה אֶת הַסְּפִּירְט. אַחַר סוֹבְבָה אֶת הַגַּלְגַּל הַקָּטָן לִמְשֹׁךְ אֶת הַנֵּפְט, וְהִנֵּה פָּרְצָה לֶהָבָה גְּדוֹלָה עַד הַתִּקְרָה. וַתִּתְחַלְחַל שָׁרוֹנָה וַתִּצְעַק: “אִמָּא! אִמָּא!” וְאִמָּא שֶׁל שָׁרוֹנָה, הִיא סַבְתָּא שֶׁל הַבֻּבּוֹת, בָּאָה וְתִקְּנָה אֶת הַפְּרִימוּס שֶׁלֹּא תַעֲלֶה אִשּׁוֹ עַד הַתִּקְרָה וְלֹא יִתְפַּחֲמוּ הַכְּתָלִים מֵעֲשָׁנוֹ. וַתֹּאמֶר לְשָׁרוֹנָה: “אֲטַגֵּן אָנֹכִי אֶת הַלְּבִיבוֹת, וְאַתְּ לְכִי, קְנִי צָרְכֵי־סְעֻדָּה וּמַתְּנוֹת־חֲנֻכָּה לַבֻּבּוֹת”.

יָצְאָה שָׁרוֹנָה לַחֲנוּת.

וּבָעֵת הַהִיא הָיְתָה אֲסֵפָה לַבֻּבּוֹת בִּצְרִיף־הָעֵץ שֶׁלָּהֶן עַל הַגָּג.

אָמְרָה שׁוֹשַׁנָּה, הַבְּכִירָה בַּבֻּבּוֹת: “כַּמָּה יִסּוּרִים נִתְיַסְּרָה בִּגְלָלֵנוּ אִמָּא שֶׁלָנוּ, שָׁרוֹנָה, מִבַּעֲלַת־הַבַּיִת הַקוֹלָנִית וּמִבַּעֲלֵי־הַכָּנָף הַגַּרְגְּרָנִים; כַּמָּה יְגִיעוֹת יָגְעָה בְּמַחֲלוֹתֵינוּ עַד שֶׁהָיְתָה לָנוּ הָרְפוּאָה, וְלֹא נוֹדֶה לָהּ?”

אָמְרָה שׁוּלָמִית, הַמְלֻמֶּדֶת בַּבֻּבּוֹת: " הִנֵּה הַיָּמִים יְמֵי חַנֻכָּה. הָבָה וְנַתְקִין חֲגִיגַת־חֲנֻכָּה לִכְבוֹדָהּ".

מִיָּד הִתְחִילוּ כָל הַבֻּבּוֹת גּוֹזְרוֹת, תּוֹפְרוֹת, וְעוֹסְקוֹת בְּבַד וּבִנְיָר וּבִפְקָקֵי־מַתֶּכֶת מִבַּקְבּוּקִים.

וְשָׁרוֹנָה שָׁבָה מִן הַחֲנוּת, וְסִדְּרָה כִסְאוֹת מִסָּבִיב לַשֻּׁלְחָן, וְאֶת שְׁמוֹת הַבֻּבּוֹת הִדְפִּיסָה עַל פִּתְקָאוֹת קְטַנּוֹת, וְעָרְכָה הַפִּתְקָאוֹת עַל הַשֻּלְחָן, שֶׁתֵּדַע כָּל אַחַת מְקוֹמָהּ, וְאֵצֶל הַפִּתְקָאוֹת הִנִּיחָה מַתָּנוֹת. מַתָּנָה אַחַת מַתָּנָה אַחַת לַבֻּבָּה, וְאַחַת לְבַּלְט־עַיִן הַגָּבוֹהַּ וְאַחַת לְמִלְּתָא זוֹטַרְתָּא הַגּוּץ וְהָעֲגַלְגַּל; וַתְּהִי כָל מַתָּנָה עֲטוּפָה נְיָר מִצֶּבַע אַחֵר.

עוֹד אִמָּהּ שֶׁל שָׁרוֹנָה, הִיא סַבְתָּא שֶׁל הַבֻּבּוֹת, עוֹרֶמֶת אֶת הַלְּבִיבוֹת הַמַּהְבִּילוֹת בְּצַלָּחוֹת עַל הַשֻּׁלְחָן, וְשָׁרוֹנָה מַגֶּשֶׁת סְפָלִים לְקָקָאוֹ וְצִנְצָנוֹת לְסֻכָּרִיּוֹת, וְהִנֵּה נִשְׁמַע קוֹל זִמְרָה מֵעַל הַמַּדְרֵגוֹת. פָּתְחָה שָׁרוֹנָה אֶת הַדֶּלֶת, וְרָאֲתָה אֶת הַבֻּבּוֹת יוֹרְדוֹת בַּמַּדְרֵגוֹת בָּזוֹ אַחַר זוֹ, בִּתְיָה הַקְּטַנָּה רִאשׁוֹנָה בַשׁוּרָה, וּמֵאֲחוֹרֶיהָ רִיבֶלֶה, וְכֵן יִתְרָן, בֻּבָּה בֻּבָּה לְפִי גָדְלָהּ, וּבַלְט־עַיִן אַחֲרוֹן לְכֻלָּן; רַק מִלְּתָא זוֹטַרְתָּא רָץ וְעָבַר עַל פְּנֵי כֻלָּן, הִתְיַצֵּב עַל־יַד הַדֶּלֶת וְנֵר דָּלוּק בְּרֹאשׁוֹ. וְכָל אַחַת מִן הַבֻּבּוֹת, וְכֵן גַּם בַּלְט־עַיִן, כּוֹבַע שֶׁל נְיַר־זָהָב חָבוּשׁ לְרֹאשָׁהּ, וְנֵר־שַׁעֲוָה תָּקוּעַ בַּכּוֹבָע. וַיְהִי כְהִכָּנְסָן אַחַת אַחַת בְּפֶתַח־הַדֶּלֶת, וַתַּרְכֵּנָּה רֹאשָׁן, וּמִלְּתָא זוֹטַרְתָּא הִדְלִיק בְּנֵרוֹ אֶת הַנֵּר שֵׁבְּכוֹבְעֵיהֶן, כִּי עָלָיו הוּטַל לִהְיוֹת הַשַּׁמָּשׁ. וְהַבֻּבּוֹת מְהַלְּכוֹת בְּשׁוּרָה וּמְזַמְּרוֹת בְּקוֹל דַּק וּמָתוֹק וּבַלְט־עַיִן מְלַוֶּה אוֹתָן בְּקוֹל גֶּבֶר עָבֶה.

42.jpg

שְׁמוֹנָה נֵרוֹת אֲנַחְנוּ,

דּוֹלְקִים בְּאוֹר נֶחְמָד –

אֲפֵל־רִשְׁעָה נִצַּחְנוּ,

וְכֵן נִדְלַק לָעַד!


מֵרוּחַ לֹא נִפְחָדָה,

מִגֶּשֶׁם לֹא נִירָא,

מִלַּיְלָה לֹא נִרְעָדָה,

כִּי עִמָּנוּ יָהּ!


בְּקַרְנֵי־אוֹר נְנַגֵּחַ,

כָּל צַר עָלֵינוּ קָם,

עַד אוֹרֵנוּ נְשַׁלֵּחַ

עַל פְּנֵי כָל הָעוֹלָם!

אָז הִתְיַשְּׁבוּ הַבֻּבּוֹת, אִשָּׁה בִּמְקוֹמָהּ, אֵצֶל הַשֻּׁלְחָן, וּמַה שָּׂמְחוּ בְּמָצְאָן הַמַּתָּנוֹת בַּעֲטִיפוֹתֵיהֶן הַצִּבְעוֹנִיּוֹת!

וְאֵלּוּ הַמַּתָּנוֹת אֲשֶׁר קִבְּלוּ הַבֻּבּוֹת, וּבַלְט־עַיִן וּמִלְּתָא זוֹטַרְתָּא אֲחֵיהֶן:

שׁוֹשַׁנָּה הַבְּכִירָה – בַּעֲטִיפָה וְרֻדָּה – עֲנָק אַלְגֻּמִּים לְצַוָּארָהּ.

שׁוּלַמִּית הַלַּמְדָּנִית – בַּעֲטִיפַת־אַרְגָּמָן – שְׁלֹשָׁה סִפְרֵי־שִׁיר מְצֻיָּרִים: “עֲרָבָה”, “קְטִינָא־כָל־בּוֹ”, “הֶחָלִיל”.

אֶסְתֵּר – בַּעֲטִיפָה צְהֻבָּה – זוּג נַעֲלֵי־זָהָב. – אִם קְרָאתֶם הַסִּפּוּר בְּעִיּוּן, הֵן הִשְׁגַּחְתֶּם כִּי לְפָנִים קָרָאנוּ לָהּ מִרְיָם, וְעַתָּה שְׁמָהּ אֶסְתֵּר. אֵיךְ הָיָה הַדָּבָר? הִיא בַדֶּרֶךְ, פְּצוּעָה הָיְתָה בְּרַגְלָהּ הַיְמָנִית; וְשׁוּלַמִּית שָׁמְעָה כִּי שִׁנּוּי־הַשֵּׁם יָפֶה לִרְפוּאָה. עַל־כֵּן הֵסַבָּה אֶת שֵׁם אֲחוֹתָהּ אֶסְתֵּר. וַתִּתְפַּלֵּל שׁוּלַמִּית, לֵאמֹר: “אָנָּא יְיָ, שְׁלַח מַלְאָכִים טוֹבִים לְרַפֵּא אֶת רֶגֶל מִרְיָם אֲחוֹתִי. וְאִם נִגְזַר עַל מִריָם שֶׁתִּהְיֶה בַעֲלַת־מוּם, הֵן מֵעַתָּה יִקָּרֵא שְׁמָהּ אֶסְתֵּר”. וְאָמְנָם בַּשָּׁבוּעַ הָרִאשׁוֹן לִנְסִיעַת הַבֻּבּוֹת – אַךְ קָרְבָה הַסְּפִינָה אֶל סַלְעֵי גִבְּרַלְטַר – וְרֶגֶל מִרְיָם (הִיא אֶסְתֵּר) נִרְפְּאָה אַף הִתְחַזָּקָה. הִסְכִּימוּ הַבֻּבּוֹת כִּי הַשֵּׁם אֶסְתֵּר הוֹלֵם אוֹתָהּ, וְכֵן שְׁמָהּ בְּפִיהֶן עַד הַיּוֹם.

לֵאָה קִבְּלָה – בַּעֲטִיפָה כְּחֻלָּה – סֶרֶט־מֶשִׁי כָּחֹל לְשַׂעֲרוֹתֶיהָ.

רוּת – בַּעֲטִיפָה אֲדֻמָּה – זוּג סַנְדַּלִּים אֲדֻמִּים.

רִיבֶלֶה – בַּעֲטִיפַת־כֶּסֶף – הַרְמוֹנִיקָה נוֹצֶצֶת, בַּת שְׁמוֹנָה חוֹרִים, מְנַגֶּנֶת: דוֹ־רֵי־מִי־פַה־סוֹל־לָה־סִי־דוֹ. בִּתְיָה הַקְּטַנָּה – בַּעֲטִיפָה יְרֻקָּה – יוֹנַת־גּוּמִי יְרַקְרַקָּה, מַהְגָּה וּמְצַפְצָפֶת.

בַּלְט־עַיִן גְּבַהּ־הַקּוֹמָה מָצָא – בַּעֲטִיפָה שְׁחוֹרָה – בַּקְבּוּק יַיִן לָבָן מָתוֹק, יֵין אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְהַזְהֵר הִזְהִירָה אוֹתוֹ שָׁרוֹנָה שֶׁיִּשְׁתֶּה רַק בִּשְׂמָחוֹת וְחַגִּים.

וּמִלְּתָא זוֹטַרְתָּא, זֶה מִלְּתָא זוֹטַרְתָּא הָרַעַבְתָּן וְהַלַּקְקָן, קִבֵּל – בַּעֲטִיפָה סְגֻלָּה – קֻפְסַת מַמְתַּקֵּי מַרְמָלָדָה מִתּוֹצֶרֶת הָאָרֶץ. וְהַפַּעַם הֶרְאָה כִּי גֶ’נְטְלְמֶן הוּא, כִּי הוֹסִיף מִן הַמַּרְמָלָדוֹת שֶׁלּוֹ עַל הַסֻּכָּרִיּוֹת אֲשֶׁר בַּצַּלָּחוֹת לִפְנֵי הַבֻּבּוֹת. רָאָה זֹאת בַּלְט־עַיִן וּמָזַג לָהֶן מִבַּקְבּוּק הַיַּיִן אֲשֶׁר לוֹ.

אָכְלוּ הַבֻּבּוֹת מִן הַלְבִיבוֹת וְהַסֻּכָּרִיּוֹת וְהָעוּגוֹת, וְשָׁתוּ מִן הַקָּקָאוֹ וְהַיַּיִן. וּכְתֹם הַסְּעֻדָּה, וּלְאַחַר זִמְרַת מִזְמוֹרֵי־שִׁיר לַחֲנֻכָּה, שָׁרוּ שִׁיר־תּוֹדָה אֲשֶׁר חִבְּרָה שׁוּלַמִּית, הַיַּדְעָנִית שֶׁבַּבֻּבּוֹת, לִכְבוֹד אִמָּא שֶׁלָהֶן, שָׁרוֹנָה, לֵאמֹר:

אִמָּא שָׁרוֹנָה מַלְבִּישַתְנוּ לְתִפְאֶרֶת –

כָּל אַחַת מֵאִתָּנוּ עֲדוּיָה כִגְבֶרֶת.

וְנָשִׁיר־שִׁיר־שִׁיר וְנָרֹנָה,

לַטּוֹבָה בָאִמָּהוֹת, שָׁרוֹנָה.


אִמָּא שָׁרוֹנָה מַאֲכִילַתְנוּ לָשֹׂבַע,

שֶׁנַשְׁמִין לְרֹחַב וְנִגְדַּל לְגֹבַהּ.

וְנָשִׁיר־שִׁיר־שִׁיר וְנָרֹנָה

לַטּוֹבָה בָאִמָּהוֹת, שָׁרוֹנָה.


צְאוּ וְחַפְּשׂוּ בְּחוּצוֹת תֵּל־אָבִיב:

אִם יֵשׁ כַּבֻּבּוֹת שֶׁל שָׁרוֹנָה לְזִיו?

וְנָשִׁיר־שִׁיר־שִׁיר וְנָרֹנָה

לַטּוֹבָה בָאִמָּהוֹת, שָׁרוֹנָה.


כָּלְתָה צָרָה וְעָבְרָה מְצוּקָה –

נְשַׂמַּח אֶת אִמֵּנוּ לְעֵת חֲנֻכָּה,

וְנָשִׁיר־שִׁיר־שִׁיר וְנָרֹנָה

לַטּוֹבָה בָאִמָּהוֹת, שָׁרוֹנָה.


 

פֶּרֶק שְׁלֹשָׁה־עָשָׂר: מִלְּתָא זוֹטַרְתָּא נֶעְלָם; לְבַסּוֹף הוּא מוֹפִיעַ עִם גָּמָל נוֹשֵׂא נַרְקִיסִים.    🔗

הַבֻּבּוֹת נוֹטְעוֹת גִּנּה.

אָבַד מִלְּתָא זוֹטַרְתָּא וְאֵינֶנוּ. יָצְאָה שָׁרוֹנָה עִם שׁוֹשַׁנָּה וְשׁוּלַמִּית, הַגְדוֹלוֹת בְּבֻבּוֹתֶיהָ, לְבַקְשֵׁהוּ. בִּקְשׁוּהוּ מִסָּבִיב לַבַּיִת וְלֹא מְצָאוּהוּ. אָמְרָה שָׁרוֹנָה: “נֵלֵךְ אֶל הַשְׁכֵנִים. אוּלַי נָדַד לוֹ אֶל בַּיִת סָמוּךְ וְהוּא מְשַׂחֵק עִם אֶחָד מִיַּלְדֵי הַשְּׁכוּנָה”.

הָלְכָה אֶל יְרַחְמִיאֵל, וְאֶל מֶלֶךְ וְשֻׂרָה וְאֶל פִּימְס, וְאֶל יַרְדֵּנָה, וְאֶל אֱלִיאָב וְיוֹנָה, וְאֶל חַיָּה וַחֲבִיבָה, אֵלֶּה שִׁכְנֵי שָׁרוֹנָה וַחֲבֵרֶיהָ, וְדוֹדִים וְדוֹדוֹת לַבֻּבּוֹת. וּכְדֵי שֶׁלֹּא אַזְכִּיר אֶת שְׁמוֹתֵיהֶם חִנָּם, הִנְנִי וְאַצִּיג אוֹתָם לִפְנֵיכֶם:

יְרַחְמִיאֵל הוּא בָחוּר עַלִּיז, פִּקֵּחַ, וְעִם מִי שֶׁיִתְוַכֵּחַ – הוּא תָמִיד יוֹצֵא מְנַצֵּחַ.

מֶלֶךְ וְשֻׂרָה – אָח וְאָחוֹת. הַבַּיִת שֶׁלָּהֶם הוּא הַקָּרוֹב בְּיוֹתֵר לִשְׂפַת הַיָּם בְּכָל הַשְׁכוּנָה, וּכְבָר קָרָה מִקְרֵה־לַיְלָה שֶׁהַיָּם נִכְנַס אֶל בֵּיתָם, וְהַמִטּוֹת הִתְחִילוּ צָפוֹת כְּסִירוֹת. מֶלֶךְ הוּא זַאֲטוּט אַשֶׁר עֵינָיו יְרֻקּוֹת וְשְׂעַר־רֹאשׁוֹ לָבָן וְסוֹמֵר כְּשֶׁל גּוֹי רוּסִי קָטָן. שֻׂרָה הִיא בַּחוּרָה כְּבַת עֶשֶׂר, וְשַׂעֲרוֹתֶיהָ – אֵשׁ אַדֻמָּה, וּמִצְחָהּ וְחָטְמָהּ וּלְחָיֶיהָ מְכֻסִּים גִ’ינְגִ’י (אֵלֶּה כִּתְמֵי שֶׁמֶשׁ) עַד אֶפֶס מָקוֹם, וּכְשֶׁהִיא מִתְבַּיֶּשֶׁת, נַעֲשִׂים פָּנֶיהָ אֲדֻמִּים כְּשַׂעֲרוֹתֶיהָ. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ שֻׂרָה? כִּי בַּמָּקוֹם שֶׁאֲבוֹתֶיהָ בָּאוּ מִשָּׁם, אוֹמְרִים עַל שָׁרָה – שֻׂרָה.

פִּימְס הוּא גֶרְמָנִי קְטַנְטַן, כְּחֹל־עַיִן, וְאִמָּא שֶׁלּוֹ קוֹרֵאת לוֹ פִּימְסְלַיין. רִיב לוֹ תָמִיד עִם מֶלֶךְ, כִּי גַם הוּא וְגַם מֶלֶךְ (זֶה סוֹד!) שְׁנֵיהֶם מְחַבְּבִים אֶת אִמָּא־שָׁרוֹנָה, וְאִישׁ אִישׁ מֵהֶם רוֹצֶה לִהְיוֹת אַבָּא שֶׁל הַבֻּבּוֹת!

יַרְדֵּנָה הִיא כֵּנָה, קְטַנָּה, עֲדִינָה, מְתוּנָה, וְכָל מַה שֶּׁמִּסְתַּיֵּם בְּ“נָה”.

אֱלִיאָב וְיוֹנָה גַם הֵם אָח וְאָחוֹת. אֱלִיאָב כֹּחוֹ רַב לָצוּד עַקְרָב וְלִרְכֹּב עַל צָב. וְיוֹנָה הִיא שְׁחַרְחֶרֶת, עֲגַלְגֶּלֶת וְחִנָּנִית.

חַיָּה וַחֲבִיבָה – אֲחָיוֹת, שְׁתֵּיהֶן נָאוֹת, שְׁמַנְמַנּוֹת וְטוֹבוֹת־לֵב, וּפְנֵיהֶן עֲגֻלִּים כַּלְּבָנָה הַמְּלֵאָה.

הָלְכָה שָׁרוֹנָה מִבַּיִת אֶל בַּיִת וְשָׁאָלָה: “רְאִיתֶם אֶת מִלְּתָא זוֹטַרְתָּא?” אָמְרוּ כֻּלָּם: “לֹא רְאִינוּהוּ מֵאָז הַבֹּקֶר”.

שָׁבָה שָרוֹנָה הַבַּיְתָה, וְעִמָּהּ שׁוֹשַׁנָּה וְשׁוּלַמִּית, וְעַל פְּנֵי שְׁלָשְׁתָּן – עֶצֶב וּדְאָגָה. בַּצְּרִיף הַקָּטָן שֶׁעַל הַגָּג הִדְבִּיקוּ אֶת פְּנֵיהֶן לַחַלּוֹנוֹת – פַּעַם לְחַלּוֹן זֶה וּפַעַם לְחַלּוֹן זֶה – לִרְאוֹת: אוּלַי יָבוֹא וְיַגִּיעַ מִלְּתָא זוֹטַרְתָּא? וְכָל הַבֻּבּוֹת הַקְּטַנּוֹת, כְּשָׁמְעָן כִּי מִלְּתָא זוֹטַרְתָּא אֵינֶנּוּ, לֹא חָפְצוּ לִשְׁכַּב לִישׁוֹן עַד אִם יִמָּצֵא אֲחִיהֶן.

בָּעֶרֶב נִרְאָה לְאוֹר הַיָּרֵחַ גָּמָל לָבָן גָּבוֹהַּ וַעֲנָקִי, הוֹלֵךְ וְקָרֵב מֵעֵבֶר לַחוֹלוֹת. הַגָּמָל עָמַד וְכָרַע עַל־יַד הַבַּיִת; וְקָפַץ וְיָרַד מֵעָלָיו – מִי? כְּמוּבָן, מִלְּתָא זוֹטַרְתָּא הַשּׁוֹבָב! רָצוּ כָּל הַבֻּבּוֹת לָקְרָאתוֹ בְשִׂמְחָה, וְהִקִּיפוּהוּ בִשְׁאֵלוֹת: “אֵיפֹה הָיִיתָ? מֶה עָשִׂיתָ? וּמָה הַגָּמָל הַזֶּה אֲשֶׁר אִתְּךָ?”

סִפֵּר לָהֶן מִלְּתָא זוֹטַרְתָּא מַעֲשֶׂה מְשֻׁנֶּה: “טִיַּלְתִּי בְּמָקוֹם שֶׁהַיַּרְקוֹן נוֹפֵל אֶל תּוֹךְ הַיָּם, וְהִנֵּה אֲנִי רוֹאֶה עַרְבִי רוֹכֵב עַל גְּמַלּוֹ, מוּכָן לַעֲבֹר אֶת הַיַּרְקוֹן. הָיָה גַּם לִי חֵשֶׁק לַעֲבֹר, וְהָעַרְבִי הֵבִין אֶת בַקָּשָׁתִי, וַיִקָּחֵנִי אִתּוֹ עַל גְּמַלּוֹ. וּמֵעֵבֶר לַיַּרְקוֹן אָמַר לִי הָעַרְבִי בִּרְמִיזָה: חַכֵּה פֹּה עִם הַגָּמָל עַד שֶׁאָשׁוּב. חִכִּיתִי שָׁעָה, שְׁתֵּי שָׁעוֹת, שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת, וְהוּא אֵינֶנוּ שָׁב. וַיְּהִי בְּהַגִּיעַ הָעֶרֶב, וָאֹמַר אֶל לִבִּי: אֵלֶךְ־לִי הַבַּיְתָה עִם הַגָּמָל, וְהָעַרְבִי, אִם יַחְפֹּץ בּוֹ, יָבוֹא וְיִמְצָאֶנּוּ: הֵן בֵּיתֵנוּ הוּא הָאַחֲרוֹן אֵצֶל הַיָּם בַּדֶּרֶךְ אֶל הַיַּרְקוֹן. יָשַׁבְתִּי עַל גַּב הַגָּמָל, וְעָבַרְתִּי בוֹ אֶת הַיַּרְקוֹן – גָּמָל טוֹב הוּא, וּכְכָל אֲשֶׁר אֶרְצֶה, כֵּן יַעֲשֶׂה – וְהִנֵּנִי! וּלְאוֹת כִּי כָל דְּבָרַי אֱמֶת, הַרֵי נַרקִיסִים שֶׁלָּקַטְתִּי מֵעֵבֶר לַיַּרְקוֹן”. וּכְדַבְּרוֹ, קָפַץ מִלְּתָא זוֹטַרְתָּא עַל גַּב הַגָּמָל, וְהוֹרִיד מֵעַל דַּבַּשְׁתּוֹ הֲמוֹן פְּרָחִים לְבָנִים, רֵיחָנִיִּים.

“הַלֹא נַרְקִיסִים הֵם”. אָמְרָה שָׁרוֹנָה, “אֲבָל לֹא יָפֶה עָשִׂיתָ שֶׁסִּכַּנְתָּ עַצְמְךָ, וְלָנוּ גָרַמְתָּ דְאָגוֹת”.

הֵרִיחוּ כָּל הַבֻּבּוֹת אֶת רֵיחַ הַנַּרְקִיסִים, וְרֵיחָם עָרַב לָהֶן.

43.jpg

אָמְרָה שׁוּלַמִּית: “מַה יָּפִים הַפְּרָחִים, וְאִם הֵם יְכוֹלִים לִצְמֹחַ מֵעֵבֶר הַיַּרְקוֹן הַשֵּׁנִי, הֵן יְכוֹלִים הֵם לִצְמֹחַ גַּם מֵעֵבֶר הַיַּרְקוֹן מִזֶּה. לָמָּה, אֵפוֹא, תִּהְיֶה שְׁמָמָה מִסָּבִיב לְבֵיתֵנוּ? הִנֵּה, מַגִּיעַ חֲמִשָּׁה־עָשָׂר בִּשְׁבָט. הָבָה וְנִטַּע גִּנָּה אֵצֶל בֵּיתֵנוּ לִכְבוֹד רֹאשׁ־הַשָּׁנָה לָאִילָנוֹת”.

הִסְכִּימָה אִמָּא שָׁרוֹנָה וְהִסְכִּימוּ כָל הַבֻּבּוֹת, כִּי טוֹב הַדָּבָר.

לְמָחֳרָת תָּחֲמוּ רִבּוּעַ קָטָן בַּחוֹל אֲשֶׁר לִפְנֵי בֵיתָם. חָפְרוּ וְהָפְכוּ וְעָדְרוּ בּוֹ, אַף עִרְבְּבוּ בוֹ עָפָר שָׁחוֹר שֶׁהֵבִיאוּ מִשְּׂפַת הַיַּרְקוֹן. וְשָׁרוֹנָה נָסְעָה בְּאוֹטוֹ מִסְפַּר 6 הָעִירָה, שָׁם קָנְתָה זֵרְעוֹנֵי פְרָחִים, בְּמַעֲטָפוֹת צִבְעוֹנִיּוֹת, לְמִינֵיהֶם: נַרְקִיס, פְלוֹקְס, פֶּטּוּנְיָה, בֵּגוֹנְיָה, חֲבַצֶּלֶת־הַשָּׁרוֹן וְשׁוֹשַׁנַּת־הָעֲמָקִים.

וּלְמָחֳרָתַיִם, יוֹם חֲמִשָּׁה־עָשָׂר בִּשְׁבָט, לִפְנוֹת עֶרֶב, כְּרֶדֶת הַשֶּׁמֶשׁ עֲגֻלָּה וַאֲדֻמָּה אֶל הַגַּלִּים, עָמְדוּ הַבֻּבּוֹת, וּבַלְטְ־עַיִן וּמִלְּתָא זוֹטַרְתָּא אִתָּן, מִסָּבִיב לָרִבּוּעַ הָרַעֲנָן שֶׁבַּחוֹל, וּמֵאֲחוֹרֵיהֶן שָׁרוֹנָה עִם כָּל חֲבֵרֶיהָ מִיַּלְדֵי הַשְּׁכֵנִים, לַחֲזוֹת בְּשׁוֹשַׁנָּה וְשׁוּלַמִּית הָעוֹסְקוֹת בִּזְרִיעָה.

וַתִּקְשֹׁרְנָה שׁוֹשַׁנָּה וְשׁוּלַמִּית, אֶל מַקְלוֹת נְעוּצִים בָּאֲדָמָה, חֲבָלִים עַל פְּנֵי הַרִבּוּעַ, שֶׁתִּהְיֶינָה הָעֲרוּגוֹת יְשָׁרוֹת, וַתִּזְרַעְנָה אֶת זֵרְעוֹנֵי הַפְּרָחִים שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת, לְאֹרֶךְ הַחֲבָלִים, זָרֹעַ וְטָמֹן בַּחוֹל; וּכְגָמְרָן לִזְרֹעַ, נָטְעוּ עַנְפֵי צַבָּר מִסָּבִיב לַגִּנָּה הַחֲדָשָׁה, לִהְיוֹת לָהּ לְגָדֵר וְלִשְׁמִירָה.

וְזֶה שִׁיר אֲשֶׁר שָׁרָה שָׁרוֹנָה עִם בֻּבּוֹתֶיהָ וְעִם יַלְדֵי הַשְׁכֵנִים יַחַד כְּתֹם הַזְּרִיעָה – פָּסוּק הוּא, מְצָאַתּוּ שׁוּלַמִּית הַלַּמְדָּנִית בְּכִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ וּבְעַצְמָהּ חִבְּרָה לוֹ מַנְגִּינָה:

כִּי נִחַם יְיָ צִיּוֹן,

נִחַם כָּל חָרְבוֹתֶיהָ;

וַיָשֶׂם מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן

וְעַרְבָתָהּ כְּגַן־יְיָ.

שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ,

תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה.

אָז רָאוּ שָׁרוֹנָה וּבֻבּוֹתֶיהָ, כִּי הַיְלָדִים הַשְּׁכֵנִים דּוֹחֲפִים אִישׁ אֶת אָחִיו וְאִשָּׁה אֶת אֲחוֹתָהּ: מֶלֶךְ לְבֶן־הַשֵּׁעָר דּוֹחֵף אֶת יְרַחְמִיאֵל פִּקֵּחַ־הָעֵינַיִם, יוֹנָה הַשְּׁחַרְחֶרֶת דּוֹחֶפֶת אֶת שֻׂרָה הָאַדְמוֹנִיָּה, וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר: “דַּבֵּר אַתָּה!… אַתְּ דַּבֵּרִי!”

לְבַסּוֹף יָצְאָה שֻׂרָה מִשּׁוּרַת הַחֲבֵרִים־הַשְּׁכֵנִים, וַתִּשָּׂא נְאוּמָהּ, לֵאמֹר:

“אֲנַחְנוּ, יַלְדֵי הַשְּׁכֵנִים, רוֹצִים לָתֵת לָכֶם אֶת בִּרְכָתֵנוּ לְהִתְנַחֶלְכֶם בְּתוֹכֵנוּ: לְאִמָּא־שָׁרוֹנָה, לְכָל הַבֻּבּוֹת וּלְבַלְט־עַיִן וּמִלּתָא זוֹטַרְתָּא, אֲשֶׁר הֵבִיאוּ שִׂמְחָה וְשַׁעֲשׁוּעִים לַשְּׁכוּנָה הַזּאֹת הָרְחוֹקָה מֵאֶמְצַע הָעִיר (כַּאן הִסְמִיקָה שֻׂרָה עַל חֲבַרְבּוּרוֹת־הַגִ’ינְגִ’י שֶׁלָּהּ, עַד שֶׁהָיוּ פָנֶיהָ וְשַׂעֲרוֹתֶיהָ דּוֹמוֹת לְסֶלֶק אּדֹם, מְעֻטָּר, לַהֲבוֹת־אֵשׁ), וּכְדֵי שֶׁנִּהְיֶה שֻׁתָּפִים לָכֶם בִּזְרִיעָה וּנְטִיעָה, הַרֵי אָנוּ שׁוֹתְלִים אֶרֶז קָטָן בְּאֶמְצַע גִּנַּתְכֶם”.

עוֹד הַיְלָדִים וְהַבֻּבּוֹת מוֹחֲאִים כָּף, וְשֻׂרָה רָמְזָה לְמֶלֶךְ וּפִימְס, וַיָבִיאוּ בִידֵיהֶם שְׁתִיל־אֶרֶז, שֶׁהָיָה מֻצְנָע בֶּחָצֵר הַסְּמוּכָה. יְרַחְמִיאֵל דָּרַךְ בִּזְהִירוּת בַּגִּנָּה – שֶׁלֹּא יִרְמֹס הַזְּרָעִים, – הִתְיַצֵּב בְּאֶמְצָעִיתָהּ, וַיַּחְפֹּר בְּמַעּדֵּר קָטָן חוֹר בָּאֲדָמָה; וּמֶלֶךְ וּפִימְס, מִזֶּה וּמִזֶּה, הִכְנִיסוּ אֶת שְׁתִיל־הָאֶרֶז בַחוֹר, וִירַחְמִיאֵל גָּרַף וְסָתַם אֶת הַחוֹר מִסָּבִיב לְשָׁרְשֵׁי הַשְּׁתִיל, עַד הֱיוֹתוֹ נָכוֹן.

נִתְפַּלֵּל כֻּלָּנוּ שֶׁיַּעֲלוּ הַפְּרָחִים בְּגִנַּת הַבֻּבּוֹת בְּהָדָר, וְגֶדֶר הַצַּבָּר תַּעֲמֹד, וְהָאֶרֶז יִשְׂגֶּה וְלֹא יַזִּיקוּהוּ רוּחוֹת־הַיָּם.

וְאִם אַתֶּם שְׁכַחְתֶּם אֶת הַגָּמָל – אֲנִי לֹא שְׁכַחְתִּיו. שְׁלֹשָׁה יָמִים הָיָה הַגָּמָל עִם הַבֻּבּוֹת, וְאָכַל מִכָּל חָצִיר וּמִכָּל קַשׁ אֲשֶׁר הֵבִיאוּ לוֹ. בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בָּא הָעַרְבִי בַּעַל הַגָּמָל, וַיְבַקֵּשׁ אֶת מִלְּתָא זוֹטַרְתָּא; וְכַאֲשֶׁר מְצָאוֹ, צָחַק לִקְרָאתוֹ בְּשִׁנַּיִם גְּדוֹלוֹת, וַיֹּאמַר: “כַּתַּר חֵירֶךּ! כַּתַּר חֵירֶךּ!” וַיִּרְכַּב עַל גְּמַלּוֹ, וַיֵּלֶךְ לוֹ. וְאֵין אִיש יוֹדֵעַ לָמָּה נֶעְלַם מֵעִם מִלְּתָא זוֹטַרְתָּא מֵעֵבֶר לַיַּרְקוֹן, וְלָמָּה בָּא מִקֵּץ שְׁלֹשָׁה יָמִים: סוֹד הוּא עַד הַיּוֹם הַזֶּה.


 

פֶּרֶק אַרְבָּעָה־עָשָׂר: הַסְּפִינָה “פוֹלוּקְס” מְבִיאָה אוֹרֵחַ לַבֻּבּוֹת. הָאוֹרֵחַ הוּא וִיקִינְג, הַנֶּהָג מִימֵי קֶדֶם. הוּא שׁוֹהֶה עִם הַבֻּבּוֹת יָמִים מוּעָטִים וְנוֹסֵעַ לְדַרְכּוֹ עִם בֻּבָּה בֵּין־לְאֻמִּית.    🔗

44.jpg

“לוּ־אוּ־לַה־אוֹ־לוּ־לַה!” קָרָא מִלְּתָא זוֹטַרְתָּא בֹּקֶר לְיוֹם שִׁשִּׁי אֶחָד עִם הַחֲוֵר הַיּוֹם. נִתְעוֹרְרוּ כָל הַבֻּבּוֹת לְקוֹל תְּרוּעָתוֹ, וְשָׁאֲלוּ בְּפַחַד: “מַה יֵּשׁ?”

“אוּ־לַה! לַה־לַה־לַה! סְפִינָה גְּדוֹלָה, גְּדוֹלָה! פֹּה! אֵצֶל הַבַּיִת שֶׁלָּנוּ!” נִדְחֲקוּ הַבֻּבּוֹת אֶל הַחַלּוֹן הַנִּשְׁקָף עַל פְּנֵי הַיָּם, וְרָאוּ סְפִינָה עֲנָקִית וּשְׁחוֹרָה, מוֹצִיאָה עָשָׁן עָבֶה מִמַּעֲשֵׁנָה שְׁחוֹרָה, וְעָלֶיהָ דֶגֶל מְצֻיָּר צְלָבִים; מִצִּנּוֹר שֶׁבְּצִדָּהּ יוֹצְאִים הַרְבֵּה מַיִם, וְכָתוּב עָלֶיהָ בְּאוֹתִיּוֹת לְבָנוֹת: “פּוֹלוּקְס”.

בְּסוּפָה, בְּעֵת הַלַּיְלָה, נִנְעֲצָה הַסְּפִינָה עַל הַסְּלָעִים אֵצֶל הַחוֹף, וְלֹא יָכְלָה לָזוּז.

רָצוּ הַבֻּבּוֹת הַחוּצָה, וְהֵן שַׂעֲרוֹתֵיהֶן פְּרוּעוֹת, שִׂמְלוֹתֵיהֶן לֹא מְכֻפְתָּרוֹת, רַגְלֵיהֶן יְחֵפוֹת. גַּם כָּל הַשְּׁכֵנִים וְהַשְּׁכֵנוֹת, גְּבָרִים, נָשִׁים וְטַף, יָצְאוּ לִרְאוֹת בַּמַּחֲזֶה. בַּלְט־עַיִן, עוֹדֶנּוּ מְנַמְנֵם לְמֶחֱצָה, פָּסַע פְּסִיעוֹת מְדוּדוֹת עַל כַּנּוֹ, וְהִגִּיעַ גַּם הוּא לְשָׁם.

אָמְרָה שְׁכֵנָה אַחַת: “מַזָּל טוֹב! מִי מִלֵּל, כִּי לֹא יִהְיֶה נָמָל בְּתֵל־אָבִיב? הִנֵּה הַסְּפִינָה הָרִאשׁוֹנָה!”

אָמְרָה שְׁכֵנָה שְׁנִיָּה: “אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִיא. בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא עָגְנָה סְפִינָה אַף אַחַת, יֶשׁ־יוֹם וְתַעְגֹּנָּה סְפִינוֹת לַאֲלָפִים”.

מַהֵר נִתְפַּשְּׁטָה הַשְּׁמוּעָה בָּעִיר, כִּי סְפִינָה עוֹמֶדֶת עַל הַחוֹף. נָהֲרוּ אֵלֶיהָ הֲמוֹנֵי אֲנָשִׁים; וְאַנְשֵׁי־צָבָא בְּסִירוֹת קְטַנּוֹת הִקִּיפוּהָ מִכָּל צַד, לִרְאוֹת שֶׁהַכֹּל כַּדִּין.

וּמִפְּנֵי שֶׁהַקָּהָל הָלַךְ הָלֹךְ וָרָב, בָּאוּ גַם עַרְבִים עִם גְּמַלִים נוֹשְׂאֵי תַּפּוּחֵי־זָהָב לִמְכִירָה, וְצַלָּמִים עִם מַצְלֵמוֹתֵיהֶם, וּמוֹכְרֵי־בָּטְנִים עִם עֶגְלוֹת־יָד טְעוּנוֹת תַּנּוּרֵי־קְלִיָּה קְטַנִּים. מֵעוֹלָם לֹא רָאָה חוֹף־הַיָּם בִּשְׁכוּנַת הַצָּפוֹן הָמוֹן עָצוּם כָּזֶה.

45.jpg

אֶחָד אֶחָד הִתְחִילוּ יוֹרְדִים מִסֻּלָּם שֶׁבְּצַד הַסְּפִינָה סַפָּנִים גְּדוֹלִים, גְּבוֹהִים, צְהֻבֵּי שֵׂעָר, וְאַחֲרֵיהֶם – בָּחוּר עָשׂוּי פַּחִים כְּחֻלִּים, כֹּבַע כָּחֹל לְרֹאשׁוֹ, וְכַפְתּוֹרֵי זָהָב בְּבִגְדוֹ הַכָּחֹל.

אַךְ רָאוּהוּ הַבֻּבּוֹת, קָרְאוּ כֻלָּן קוֹל אֶחָד: “וִיקִינְג! וִיקִינְג הַנֶּהָג!” כִּי הִכִּירוּהוּ אֲשֶׁר וִיקִינְג הַנֶּהָג הוּא, אֲשֶׁר הֱבִיאָן בִּמְכוֹנִית־הַנִּיקֶל הַנּוֹצֶצֶת מִקַּיֵּהוֹגַא, אוֹהַיּוֹ, וְעַד הוֹפְּוֶל, נְיוּ־דְז’וֹירְזִי, מִשָּׁם לְקָחָן הַטַּיָּס אוֹרְוִיל בַּאֲוִירוֹנוֹ אֶל נְיוּ־יוֹרְק, בַּדֶּרֶךְ, בְּנָסְעָן אֶל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וּבַלְט־עַיִן פָּתַח בְּשִׁיר־זִמְזוּם מִתּוֹךְ בְּנֵי־מֵעָיו, וְהוּא רָץ אֶל וִיקִינְג, וַיְחַבְּקֵהוּ וַיְנַשְּׁקֵהוּ.

בַּלְט־עַיִן: “הֲשָׁלוֹם לְךָ, אָחִי מִנּוֹרְוֵגְיָה?”

וִיקִינְג: “הֲשָׁלוֹם שָׁלוֹם לְךָ, אָחִי מִשְּׁוֵדְיָה? מַה מַּעֲשֶׂיךָ בְּיָמִים אֵלֶּה?”

בַּלְט־עַיִן: “שׁוֹמֵר אֲנִי לְרֹאשׁ הַבֻּבּוֹת בְּכָל מוֹצָאָן וּמוֹבָאָן. וְאַתָּה, וִיקִינְג?”

וִיקִינְג: “עָיַפְתִּי מִהְיוֹת נֶהָג בַּיַּבָּשָׁה. נִלְוֵיתִי אֶל אַנְשֵׁי־יָם מִבְּנֵי עַמִּי, וְהָיִיתִי לְסַפָּן בַּסְּפִינָה הַטּוֹבָה “פּוֹלוּקְס”. רֵיקָם יָצְאָה אֶל יָפוֹ לְהִטָּעֵן תַּפּוּחֵי־זָהָב, וְהִנֵּה עָלְתָה עַל הַסְּלָעִים וְאֵין הִיא יְכוֹלָה לָלֶכֶת אֶל הַנָּמָל.”

סָבְבוּ כָל הַבֻּבּוֹת אֶת וִיקִינְג בִּתְרוּעָה וּבְצָהֳלָה.

אָמְרָה שׁוּלַמִּית: “רְאֹה פָנֶיךָ לֹא פִלַּלְנוּ, וְהִנֵּה הֱבִיאֲךָ אֱלֹהִים עַד בֵּיתֵינוּ. בֹּא וְתָדוּר אִתָּנוּ בִּצְרִיפֵנוּ אֲשֶׁר פֹּה עַל הַגָּג.”

וְשָׁרוֹנָה, אִמָּא שֶׁל הַבֻּבּוֹת, שָׁאֲלָה: “וּמַה שְּׁלוֹם פִּילִיס חֲבֶרְתִּי, אֲשֶׁר אִתָּהּ הִנַּחְתִּי אֶת בֻּבּוֹתַי לְמִשְׁמֶרֶת, בְּרֵאשִׁית לֶכְתִּי לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל?”

וַיַּעַן וִיקִינְג: “לֹא אוּכַל לָשֶׁבֶת אִתְּכֶן בַּבַּיִת, כִּי חֹק הוּא וְלֹא יַעֲבֹר, אֲשֶׁר סַפָּן יָלוּן בִּסְפִינָתוֹ, כְּשֶׁהִיא בְּצָרָה. וַאֲשֶׁר לְפִילִיס, לֹא רְאִיתִיהָ זֶה יָמִים רַבִּים, אֶפֶס כִּי בְצֵאתִי אֶת בֵּיתָהּ הָיָה שָׁלוֹם לָהּ.”

וּמִלְתָא זוֹטַרְתָּא, בְּדַעְתּוֹ אֶת חִבַּת וִיקִינְג לְמַשְׁקָאוֹת חֲרִיפִים, רָץ וְקָנָה וִישְׁנְיַק, בְּרֶנְדִּי, וִיסְקִי, ווֹדְקָה, קוֹנְיַק, יֵין־בַּרְזֶל וְיֵין־חִינִין, וְהֵבִיא אֶת כֻּלָּם אֶל חוֹף הַיָּם. וַיַּעֲשׂוּ מִשְׁתֶּה לִכְבוֹד וִיקִינְג שָׁם, בַּאֲשֶׁר עָמָדוּ.

46.jpg

בָּאוּ כָל יַלְדוֹת הַשְּׁכֵנִים עִם בֻּבּוֹתֵיהֶן אֶל הַמִּשְׁתֶּה. וּבֵין הַבֻּבּוֹת אַחַת אֲשֶׁר שְׁמָהּ צִלָּה הָרַקְדָּנִית, הֱבִיאַתָּה הַיַּלְדָּה צִיּוֹנָה, אֲחוֹת־יָאִיר, מֵעֵבֶר לִשְׁנֵי כְבִישִׁים. וְצִלָּה זוֹ מְעַטִּים מַלְבּוּשֶׁיהָ אֲבָל הֲדוּרִים. כְּתֵפִיּוֹת שְׁתַּיִם יוֹרְדוֹת לָהּ מִשְּׁנֵי צְדָדֶיהָ. וְהֵן תּוֹמְכוֹת בַּחֲגוֹרַת־מֶשִׁי אֲדֻמָּה, מְרֻקֶּמֶת נְקֻדּוֹת לֹבֶן וּשְׁחוֹר, וּבְשׁוּלֵי הַחֲגוֹרָה – חִשּׁוּק רַךְ שֶׁל עוֹר־חֲתוּלִים; וַיְהִי בְּרַקֵּד צִלָּה, תִּתְבַּדֵּר חֲגוֹרָתָהּ בָּאֲוִיר. וְשַׂעֲרוֹתֶיהָ־זָהָב דְּבוּקוֹת לְרֹאשָׁהּ, וְזֵר אָדֹם עִם נְקֻדּוֹת שְׁחוֹרוֹת וּלְבָנוֹת עוֹטֵר שַׂעֲרוֹתֶיהָ; וְעֵינֶיהָ גְדוֹלוֹת וּלְבָנוֹת, בָּהֶן צָפוֹת שְׁתֵּי בָּבוֹת גְּדוֹלוֹת וַעֲגֻלּוֹת, מְאֹד שְׁחוֹרוֹת. וְגַבּוֹת עֵינֶיהָ דַקּוֹת, כְּתָו שֶׁל עִפָּרוֹן, וּלְחָיֶיהָ אַדְמוֹנִיּוֹת; וְסַנְדְּלֵי־זָהָב לְרַגְלֶיהָ; וְהִיא בֻּבָּה בֵּין־לְאֻמִּית. לֹא יָדַע אִישׁ אֶת מוֹצָאָהּ, וְגַם הִיא לָא תֵדָע. רַק זֹאת הִיא יוֹדַעַת: כִּי הִיא רִקְּדָה בְּצַ’רִינְג קְרוֹס (לוֹנְדוֹן); וַיַּכִּירוּ אוֹתָהּ בָּאֵי פּוֹטְסְדַם פְּלַץ (בֶּרְלִין), קֶרְטְנֶר שְׁטְרַסֶּה (וִינָה) וְטַיְמְז סְקְוֵיר (נְיוּ־יוֹרְק). וַיְהִי אַךְ רָאָה וִיקִינְג אֶת צִלָּה הָרַקְדָּנִית, וַיִּשְׁכַּח מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה, וַיָּשֶׂם עֵינָיו רַק בָּהּ. לְחִנָּם הִפְצִירוּ בוֹ בַּלְט־עַיִן וּמִלְתָא זוֹטַרְתָּא שֶׁיִּגְמַע מִן הַקּוֹנְיַק הַטּוֹב הָאֶרֶץ־יִשְׂרְאֵלִי, וְשׁוֹשַׁנָּה, הַגְּדוֹלָה בַבֻּבּוֹת, שֶׁיִּטְעַם מִן הָעוּגוֹת, מַעֲשֵׂה יְדֵי אִמָּא־שָׁרוֹנָה. הוּא לֹא שָׁמַע אֶת אֲשֶׁר יֵאָמֵר לוֹ, וְהִבִּיט רַק בְּצִלָּה. וְצִלָּה, כְּמוֹ רוּחַ עֲבָרָהּ, וְהִיא נָתְנָה בִּצְחוֹק קוֹלָהּ, נַפְנֵף בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ הַוְּרֻדּוֹת וְגַלְגֵּל בְּעֵינֶיהָ הַגְּדוֹלוֹת. אָז קָמָה וְרָקְדָה עַל חוֹף הַיָּם סָבִיב־סָבִיב בְּלַהַב וּסְעָרָה. נִתְקַבְּצוּ הַרְבֵּה עוֹבְרִים וְשָׁבִים וּמָחְאוּ לָהּ כָף! וִיקִינְג עוֹדוֹ מִסְתַּכֵּל בָּהּ, כְּאִישׁ הָמוּם. וַיְהִי כְּלֶכֶת צִלָּה הָרַקְדָּנִית אֶל בֵּיתָהּ מֵעֵבֶר לִשְׁנֵי כְבִישִׁים – וַיֵּלֶךְ וִיקִינְג אַחֲרֶיהָ, שָׁכֹחַ אֶת בַּלְט־עַיִן חֲבֵרוֹ, וְאֶת הַבֻּבּוֹת אֲשֶׁר עָשׂוּ אִתּוֹ אֶת הַדֶּרֶךְ הָאֲרֻכָּה מִן אוֹהַיּוֹ עַד נְיוּ־דְז’וֹיְרְזִי; חָמַק וְנֶעְלַם בְּעִקְּבוֹת צִלָּה.

מִנִּי אָז לֹא נִרְאָה הַרְבֵּה לְעֵינֵי הַבֻּבּוֹת, כִּי הוּא בָּחַר לְהִתְהַלֵּךְ עִם צִלָּה בִּמְקוֹמוֹת־סֵתֶר, כְּשֶׁהוּא מִתְלַחֵשׁ עִמָּהּ וּמַבְטִיחַ לָהּ דְּבָרִים טוֹבִים.

בָּאוּ סְפִינוֹת אֲחֵרוֹת, מָשְׁכוּ וְמָשְׁכוּ בַּסְּפִינָה “פּוֹלוּקְס” עַד שֶׁשִּׁחְרְרוּהָ מֵעַל הַסְּלָעִים. לְבַסּוֹף הָיְתָה מוּכָנָה לָצֵאת לְדַרְכָּהּ. וַיָּבוֹא וִיקִינְג אֶל צְרִיף הַבֻּבּוֹת, וְעַל יָדוֹ צִלָּה הָרַקְדָּנִית; הִיא דִיצָה וָגִיל, וְהוּא כֻּלּוֹ רְצִינוּת. וְכֹה אָמַר וִיקִינְג: “נַפְתּוּלִים גְּדוֹלִים נִפְתַּלְתִּי עִם כּוֹכָבִי, וְגַם יָכֹלְתִּי (רַק שׁוּלַמִּית הַלַמְדָּנִית הֵבִינָה אֶת דְּבָרָיו אֵלֶּה). אַחֲרֵי רֹב עָמָל קִבַּלְתִּי רְשׁוּת מֵרַב־הַחוֹבְלִים לָקַחַת אֶת צִלָּה אִתִּי. וְגַם צִלָּה הִסְכִּימָה.”

“וְהַחֲתֻנָּה?” שָׁאֲלָה רִיבֶלֶה הַקְּטַנָּה, כִּי לִבָּהּ אָמַר לָהּ כִּי עֵסֶק כָּזֶה סוֹפוֹ חֲתֻנָּה.

47.jpg

“זוֹ תִּהְיֶה, בְּעֶזְרַת אֱלֹהֵי כָל בֻּבָּה”, אָמַר וִיקִינְג, “בַּחוֹף הָרִאשׁוֹן שֶׁנַּעֲמֹד בּוֹ, הוּא קוֹפֶּנְהַגֶּן.”

וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת, בְּדִיּוּק שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת וַחֲצִי־יוֹם מִשְּׁעַת הַנְּעִיצָה בַסְּלָעִים, צָפְרָה הַסְּפִינָה “פּוֹלוּקְס” צְפִירָה גְדוֹלָה וְיָצְאָה לְדַרְכָּהּ.

וִיקִינְג וְצִלָּה עָמְדוּ עַל סִפּוּן הַסְּפִינָה, שְׁנֵיהֶם נוֹצְצִים וּמְאִירִים, כִּי חַג הוּא לָהֶם. וְהַשָּׁמַיִם הָיוּ מְאֹד כְּחֻלִּים עַל רָאשֵׁיהֶם, וּבַמִּזְרָח לָהֲטָה שֶׁמֶשׁ בְּהִירָה.

הַבֻּבּוֹת עָמְדוּ עַל הַחוֹף בֵּין הֲמוֹנֵי אֲנָשִׁים, וְנִפְנְפוּ בְּמִטְפְּחוֹתֵיהֶן לְוִיקִינְג וְצִלָּה, שְׂמֵחִים בְּשִׂמְחָתוֹ שֶׁל זֶה הַזּוּג הַנֶּחְמָד, הוּא בְּבִגְדֵי־שְׂרָד כְּחֻלִּים, וְהִיא בַּחֲגוֹרַת־רַקְדָנִית צִבְעוֹנִית מִתְנַפְפֶתֶ בָּרוּחַ. רַק הַיַּלְדָּה צִיּוֹנָה, אֲחוֹת־יָאִיר, הָיְתָה עֲצוּבָה עַל בֻּבֻּתָהּ הַהוֹלֶכֶת לְמֶרְחַקִּים, גַּלֹה מֵאַדְמַת מוֹלֶדֶת; וּבַלְט־עַיִן הָיָה עָצוּב, כִּי בְּשֶׁל הָרַקְדָּנִית בַּעֲלַת בָּבוֹת־עֵינַיִם גְּדוֹלוֹת וּמִתְרוֹצְצוֹת, וְגַבּוֹת־עֵינַיִם דַּקֹּות כְּחוּט־הַשַּׂעֲרָה, נִפְרַד מֵאִתּוֹ אָחִיו הַסְּקַנְדִּינָבִי, חוֹבֵב־הַמַּשְׁקֶה כָּמוֹהוּ.

הַהֲמוֹנִים נִתְפַּזָּרוּ. הָעַרְבִים אָסְפוּ תַּפּוּחֵי־זְהָבָם בְּסַלִּים וְהָלְכוּ עִם גְּמַלֵּיהֶם. הַצַּלָּמִים נֶעֶלְמוּ עִם מַצְלֵמוֹתֵיהֶם. מוֹכֵר־הַבָּטְנִים נָסַע עִם עֲגָלָה שֶׁלּוֹ וְתַנּוּר־קְלִיָּה שֶׁלּוֹ. וְהַבֻּבּוֹת שָׁבוּ אֶל צְרִיפָן אֲשֶׁר עַל הַגַּג, וְהֵצִיצוּ בְּעַד הַחַלּוֹן עַל הַחוֹף הַשּׁוֹמֵם, הַגַּלִּים הָרְחָבִים, וְהַסְּפִינָה הַמִתְרַחֶקֶת, אֲשֶׁר רַק עֳשָׁנָהּ נִרְאֶה מֵעַל הַקַּו שֶׁבֵּין הַשָּׁמַיִם וּבֵין הַיָּם.


 

פֶּרֶק חֲמִשָּׁה־עָשָׂר: גִּנַּת הַבֻּבּוֹת נֶהֶרָסָה. הֵן רוֹגְזוֹת וְרוֹצוֹת לָשׁוּב לְאַמֵּרִיקָה, אֲבָל יְפִי הַנּוֹף קוֹשֵׁר אוֹתָן אֶל מוֹלַדְתָּן הַחֲדָשָׁה לְעוֹלָם.    🔗

בֹּקֶר אֶחָד יָצְאָה בִתְיָה, הַקְּטַנָּה בַבֻּבּוֹת, בִּכְתֹנֶת־לַיְלָה שֶׁלָּהּ הַחוּצָה, בְּעוֹד אַחְיוֹתֶיהָ מִתְלַבְּשׁוֹת. הִיא שָׁבָה בוֹכָה. סַבּוּהָ כָּל הַבֻּבּוֹת וּשְׁאֵלוּהָ: “מַה קָּרָה?”

“צְאֵינָה וּרְאֶינָה.” אָמְרָה בִתְיָה, “מַה שֶּׁהָיָה לַגִּנָּה שֶׁלָּנוּ.”

יָצְאוּ הַבֻּבּוֹת, וְהִנֵּה גִנָּתָן אֲשֶׁר כֹּה עָמְלוּ עָלֶיהָ, – זִבְּלוּהָ, עֲדָרוּהָ, תִּקְּנוּ גֶדֶר־צַבָּר לָהּ, הִשְׁקוּהָ יֹום יוֹם מִקַּנְקַן מְנֻקָּב, – עַתָּה הִיא דְרוּכָה וַהֲרוּסָה; וּשְׁתִיל־הָאֶרֶז אֲשֶׁר בְּתוֹכָה –מַתְּנַת הַיְלָדִים הַשְּׁכֵנִים – עָקוּר מִשֹּׁרֶש.

“מִי עָשָׂה זֹאת?” – שָׁאֲלוּ כָּל הַבֻּבּוֹת בַּחֲרָדָה.

מִלְתָא זוֹטַרְתָּא הַקְּטַנְטַן, הֶעָגֹל וְהַפִּקֵּחַ, הִסְתַּכֵּל בָּעֲקֵבוֹת אֲשֶׁר בַּחוֹל מִסָּבִיב לַגִּנָּה, וְהִכִּיר סִמָּנֵי נַעֲלָיִם. “לא עַרְבִים הֵם”, אָמַר, “שֶׁהֲרֵי הָעַרְבִים יְחֵפִים הֵם. לֹא אֲנָשִׁים בּוֹגְרִים הֵם, שֶׁהֲרֵי הַנַּעֲלַיִם שֶׁדָּרְכוּ כָּאן קְטַנּוֹת הֵן. אֵין זֹאת כִּי אִם הָיְתָה בַגִּנָּה רַגְלָם שֶׁל יְלָדִים שׁוֹבָבִים מִתֵּל־אָבִיב! לוּ נִזְדַּמְּנוּ לְיָדִי וְלִמַּדְתִּי אוֹתָם פֶּרֶק בְּדֶרֶך־אָרֶץ!”

48.jpg

קָמָה תַאֲנִיָּה בֵּין הַבֻּבּוֹת. כָּל הַקַּיִץ הֵגֵנּוּ עַל הַגִּנָּה מֵחוֹל וְחֹרֶב, וְקִוּוּ לִימוֹת־הַגְּשָׁמִים, עֵת גִּדּוּל הַצְּמָחִים, שֶׁתִּפְרַח וְתִשְׂגֶּה אָז גַּם גִּנָּתָן – וְהִנֵּה נֶהֶרְסָה הַגִּנָּה עַד אֵין מַרְפֵּא. הַגִּבְעוֹלִים שֻׁבְּרוּ, וְצִיצֵי הַפְּרָחִים נִרְמָסוּ.

אָמְרָה שׁוֹשַׁנָּה, הַבְּכִירָה בַּבֻּבּוֹת: “אַךְ יְלָדִים פְּרָאִים הֵם יַלְדֵי הָאָרֶץ. גִּנָּה שֶׁעַל־יַד בֵּיתֵנוּ בְּקַיֵּהוֹגַא, אִישׁ לֹא נָגַע בָּהּ לְרָעָה, גַּם כִּי עָבְרוּ מֵאוֹת יְלָדִים עַל פָּנֶיהָ, וְכָאן, – מִי מִלֵּל שֶׁעַד קְצוֹת הָעִיר יַגִּיעוּ, אֶל שְׂפַת הַיָּם, לַעֲקֹר גִּנָּה שֶׁהִיא נְאַת־דֶּשֶׁא בְּמִדְבַּר־הַחוֹל?”

וְאֶסְתֵּר (הִיא מִרְיָם אֲשֶׁר שֻׁנָּה שְׁמָהּ, סְגֻלָּה לְרִפְאוּת רַגְלָהּ הַפְּצוּעָה) אָמְרָה: “זָכַרְתִּי אֶת הַשְּׂמָלוֹת הַיָּפוֹת אֲשֶׁר רָכַשְׁנוּ בְקַיֵּהוֹגַא בַּחֲצִי־חִנָּם, וְכָאן יְקָרוֹת הֵן וְאֵין יַד אִמַּא־שָׁרוֹנָה מַשֶּׂגֶת לִקְנוֹתָן. מֵאָז נִקְרְעוּ הַשְּׂמָלוֹת אֲשֶׁר הֵבֵאנוּ מֵאַמֵּרִיקָה, מִתְהַלְּכוֹת אָנוּ כָל הַיָּמִים בְּבִגְדֵי־עֲבוֹדָה גַסִּים”.

וַתֹּאמֶר לֵאָה: “לְעוֹלָם אֵין נְעָלַי מְצֻחְצָחוֹת פֹּה: אַךְ אֲצַחְצֵחַ אוֹתָן, יְכֻסּוּ אָבָק וְחוֹל. מִי יִתֵּן לָנוּ הַמִּדְרָכוֹת הַחֲלָקוֹת, הָרְחוּצוֹת, אֲשֶׁר בְּקַיֵּהוֹגַא!”.

אָמַר בַּלְט־עַיִן: “לֹא הַמַּשְׁקָאוֹת כָּאן כַּמַּשְׁקָאוֹת בְּקַיֵּהוֹגַא”.

מִלְּתָא זוֹטַרְתָּא אָמַר: “וְהַשּׁוֹקוֹלָדָה – הֵן כָּל קֻפְסָה רֻבָּהּ נְיָר, וְרַק מִקְצָתָהּ שׁוֹקוֹלָדָה. וּבְקַיֵּהוֹגַא כָל הַקֻּפְסָה שׁוֹפַעַת מַמְתַּקֵי־שׁוֹקוֹלָדָה.”

וְשׁוּלַמִּית הַמְלֻמֶּדֶת זָכְרָה אֶת הַסִּפְרִיּוֹת הָעֲשִׁירוֹת שֶׁהָיְתָה רְגִילָה בָהֶן בְּאַמֵּרִיקָה, וַתֹּאמַר: “זֶה כַמָּה חֳדָשִׁים לֹא בָא אֶל יָדִי סֵפֶר, חוּץ מִן הַתַּנַּ”ךְ. מִי יִתְּנֵנִי אִצְטַבְּאוֹת־הַסְּפָרִים הַגְּדוּשׁוֹת אֲשֶׁר בְּקַיֵּהוֹגַא!"

עָנוּ כָל הַבֻּבּוֹת קוֹל אֶחָד: “לְאַמֵּרִיקָה! לְאַמֵּרִיקָה! נְבַקֵּשׁ אֶת אִמָּא שֶׁלָּנוּ שָׁרוֹנָה, שֶׁתָּשׁוּב אִתָּנוּ יַחַד לְאַמֵּרִיקָה!”

עָלוּ הַבֻּבּוֹת אֶל צְרִיפָן אֲשֶׁר עַל הַגַּג, וְכִנְּסוּ אֲסֵפָה וְהֶחְלִיטוּ הַחְלָטָה.

וַיְהִי כַּעֲלוֹת שָׁרוֹנָה אֶל חַדְרָן לְבָרֵךְ אוֹתָן בְּ“בֹקֶר טוֹב” כְּמִשְׁפָּטָהּ מִיָּמִים־יָמִימָה, שַׁתּוּ עָלֶיהָ הַבֻּבּוֹת בִּדְמָעוֹת וּבִבְכִי, וְכֻלָּן אַךְ בַּקָּשָׁה אַחַת בְּפִיהֶן: לָשׁוּב לְאַמֵּרִיקָה!

הִיא שָׁאֲלָה “לָמָּה?”, וְהַבֻּבּוֹת כָּל אַחַת טַעֲנָתָהּ צֶדֶק עַל לְשׁוֹנָהּ. זוֹ אוֹמֶרֶת: “שָׁם יְלָדִים לֹא הוֹרְסִים גִּנָּה!” וְזוֹ אוֹמֶרֶת: “שָׁם נַעֲלַיִם לֹא מִתְאַבְּקוֹת כָּכָה!” זוֹ עוֹרֶגֶת: “מַה יָּפוּ הַשְׂמָלוֹת בַּחֲנֻיּוֹת קַיֵּהוֹגַא!” וְזוֹ כְמֵהָה: “מַה טּוֹבוּ הַסִּפְרִיּוֹת אֲשֶׁר שָׁם!” וְזֶה צוֹעֵק: “הָבוּ לִי וִיסְקִי!” וְזֶה נוֹהֵם: “יַצְרָנֵי הַשּׁוֹקוֹלָדָה פֹּה רַמָּאִים הֵם – מְמַלְאִים הֵם אֶת הַקֻּפְסָה נְיָר!”

וַתַּעַן שָׁרוֹנָה: “אַף אֲנִי לִבִּי אֶל הָעֵצִים הָרְחָבִים וְהָרָמִים אֲשֶׁר בְּקַיֵּהוֹגַא, וְאֶל שֶׁלֶג־הַחֹרֶף הַזַּךְ, וְאֶל סַבְתָּא שֶׁלִּי, וְאֶל כָּל דּוֹדַי וְדוֹדוֹתַי אֲשֶׁר שָׁם! אַךְ פֹּה לָנוּ מוֹלֶדֶת, וְשָׁם – נֵכָר. מִכָּל מָקוֹם, אַגִּישׁ עֲצוּמַתְכֶן לִפְנֵי סַבְתָּא שֶׁלָּכֶן, זוֹ אִמָּא שֶׁלִּי.”

אֲדַלֵּג וְלֹא אֲסַפֵּר לָכֶם אֵיךְ בָּאָה שָׁרוֹנָה לִפְנֵי אִמָּא שֶׁלָּהּ, זוֹ סַבְתָּא שֶׁל הַבֻּבּוֹת, וְהִגִּישָׁה לְפָנֶיהָ אֶת בַּקָּשַׁת הַבֻּבֹּות כֻּלָּן לָשׁוּב אֶל אַמֵּרִיקָה, וְרַק זֹאת אַגִּיד: אֵם שָׁרוֹנָה נֵאוֹתָה לַבֻּבּוֹת, וְסֻדַּר שֶׁיִּסְעוּ כֻלָּם לְאַמֵּרִיקָה בַּסְּפִינָה הַיְּוָנִית “הֵילֵיאוֹפּוֹלִיס”, הַיּוֹצֵאת מִיָּפוֹ.

וַיָּבוֹאוּ יַלְדֵי הַשְּׁכוּנָה: מֶלֶךְ הַזַּאֲטוּט, סְמוּר הַשֵּׂעָר הַלָּבָן; שֻׂרָה אֲחוֹתוֹ, אֲדֻמַּת הַשֵּׂעָר, הַמְנֻקֶּדֶת כִּתְמֵי שָׁמֶשׁ; יְרַחְמִיאֵל הַפִּקֵּחַ; פִּימְס הַגֶּרְמָנִי הַקָּטָן, הַנִּלְחָם עִם מֶלֶךְ בְּשֶׁל חִבַּת שָׁרוֹנָה; אֱלִיאָב וְיוֹנָה, וְיַרְדֵּנָה, וְחַיָּה וַחֲבִיבָה, וְצִיּוֹנָה אֲחוֹת־יָאִיר אֲשֶׁר מֵעֵבֶר לִשְׁנֵי כְבִישִׁים (הִיא גְבִירְתָּהּ שֶׁל צִלָּה הָרַקְדָּנִית מִלְּשֶׁעָבַר) – וַיְדַבְּרוּ עַל לֵב הַבֻּבּוֹת שֶׁתִּשָּׁאֵרְנָה בָּאָרֶץ. אַךְ הֵן לֹא אָבוּ לִשְׁמֹעַ.

אָתָא הַבֹּקֶר הַנּוֹעָד לִנְסִיעָה. הַבֻּבּוֹת עָמְדוּ אֵצֶל פֶּתַח בֵּיתָן, זֶה צְרִיפָן אֲשֶׁר עַל הַגָּג, לְהַשְׁקִיף מִשָּׁם בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה עַל פְּנֵי הַיָּם וְהַיַּבָּשָׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּטֶרֶם תִּסַּעְנָה, וַתִּרְאֶינָה:

מִמַּעֲרָב: הַיָּם כָּחֹל, וְעַנְנֵי סוֹף־קָיִץ מִתְקַבְּצִים גּוּשִׁים סְגֻלִּים בֵּין הַשַּׁחַק וּבֵין הַיָּם, עַד מְקוֹם הִתְנַשֵּׁק הַשְּׁנַיִם זֶה עִם זֶה. וּסְפִינַת־מִפְרָשׂ קְטַנָּה רָצָה מִתַּחַת לָעֲנָנִים.

מִצָּפוֹן: נְהַר־הַיַּרְקוֹן מִתְפַּתֵּל יָרוֹק, וּמֵעֵבֶר לוֹ גְבָעוֹת שׁוֹמְמוֹת, צְהֻבּוֹת, טוֹבְלוֹת רַגְלֵיהֶן בַּיָּם. וְשׁוּרַת גְּמַלִּים נִשְׂרֶכֶת אֲרֻכָּה־אֲרֻכָּה בְצֵלַע הַגִּבְעָה הָאֶחָת.

מִדָּרוֹם: גִּבְעַת בֵּית־הַקְּבָרוֹת הַמֻּסְלְמִי; וּמֵרָחוֹק – בִּנְיָנֵי־הָעִיר הַגְּבוֹהִים, הַצְּפוּפִים, שְׁטוּפֵי־שָׁמֶשׁ.

מִמִּזְרָח: אָחוּ יָרֹק, שָׁטוּחַ תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ, וְעִזִּים מְפֻזָרוֹת רוֹעוֹת בּוֹ. וּמִשְּׂמֹאל, מֵעֵבֶר לַיַּרְקוֹן, כְּפָר עַרְבִי עִם בִּנְיָנִים קְטַנִים, אֲדַמְדַּמִים, כְּצִיּוּר מִתּוֹךְ סִפּוּר יְלָדִים. וְשָׁם, הַרְחֵק־הַרְחֵק נִשָּׂאִים לַשָּׁמַיִם הָרֵי יְהוּדָה, אֲיֻמִּים, קֵרְחִים, וּבְקִמְטֵיהֶם צְלָלִים יָלִינוּ.

רִאשׁוֹנָה הָיְתָה שׁוּלַמִּית אֲשֶׁר דִּבְּרָה: “יֹפִי זֶה, אֵיךְ נַעַזְבֶנּוּ?”

אַחֲרֶיהָ שׁוֹשַׁנָּה אָמְרָה: “נֶעֶקְרָה גִּנָּה אַחַת קְטַנָּה שֶׁלָּנוּ, וּכְבָר זָעַפְנוּ. הֵן עָלֵינוּ עוֹד לְהַפְרִיחַ אֶת כָּל הָרֵי יְהוּדָה הָעֵירֻמִּים!”

אָמַר מִלְּתָא זוֹטַרְתָּא: “אָהַבְתִּי אֶת הַגְּמַלִּים הַגְּבוֹהִים, עִם פַּעֲמוֹנֵיהֶם הַמְצַלְצְלִים.”

וְאֶסְתֵּר אָמְרָה: “אֵיפֹה נִקַּח לָנוּ בְּאַמֵּרִיקָה יָם כָּחֹל כָּזֶה עַל יַד בֵּיתֵנוּ, יוֹם יוֹם לִרְחֹץ בּוֹ וְלִרְאוֹתוֹ בַּחֲלִיפוֹת־צְבָעָיו?”

כֵּן שׂוֹחֲחוּ הַבֻּבּוֹת בֵּינֵיהֶן. וַיְהִי כְבוֹא שָׁרוֹנָה לִקְרוֹא לְבֻבּוֹתֶיהָ שֶׁתִּתְלַבֵּשְׁנָה לִנְסִיעָה, אָמְרָה שׁוֹשַׁנָּה הַבְּכִירָה: “לֹא נִסַּע! כָּאן נֵשֵׁב. גִּנָּה חֲדָשָׁה נִטַּע תַּחַת הַגִּנָּה אֲשֶׁר נֶעֱקָרָה, וְאֶרֶז חָדָשׁ נִשְׁתֹּל, גָּדוֹל מִן הָרִאשׁוֹן”. וְכָל הַבֻּבּוֹת עָנוּ וְאָמְרוּ אַחֲרֶיהָ: “נֵשֵׁב כָּאן! יָפָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלֹא נַעַזְבֵנָּה!”

בָּכְתָה אִמָּא שָׁרוֹנָה, וַתִּפֹּל עַל צַוְּארֵי בֻּבּוֹתֶיהָ, וַתֹּאמַר: “אַף אֲנִי לֹא הֶאֱמַנְתִּי בְּלִבִּי פְּנִימָה כִּי נִסַּע. נִקְשֹׁר נִקְשְׁרָה נַפְשִׁי בְּנֶפֶשׁ הָאָרֶץ: מָתְקוּ לִי שָׁמֶיהָ, וְשִׁמְשָׁהּ, וְיַמָּהּ, וְאַדְמָתָהּ, וְלֹא אוּכַל הִפָּרֵד מֵעֲלֵיהֶם. פֹּה נִשָּׁאֵר וְנִחְיֶה וְנַעֲמֹל!”

וְשׁוּלַמִּית, הַלַּמְדָּנִית בַּבֻּבּוֹת, לָקְחָה נְיָר וְעִפָּרוֹן, וַתַּתְוֶה אֶת הַשִּׁיר הַזֶּה – מִהֲרָה שׁוּלַמִּית בְּכָתְבָהּ אוֹתוֹ וְלֹא הִסְפִּיקָה לָתֵת לוֹ מִשְׁקָל וַחֲרוּז – וַתִּקְרָאֵהוּ בְּקוֹל צָלוּל בְּאָזְנֵי הַבֻּבּוֹת וּבְאָזְנֵי אִמָּא שָׁרוֹנָה, שָׁם עַל הַגַּג תַּחַת הַשָּׁמַיִם הַתְּכֻלִּים נֹכַח פְּנֵי הַיָּם, לֵאמֹר:

"הָרֵי יְהוּדָה, הַאֲזִינוּ,

וּשְׁמַע, הַיָּם הַכָּחֹל!

בְּרִית לִי עִמָּכֶם –

לֹא אֶעֱזֹב הֶהָרִים הָאֵלֶּה,

עַד אִם יְכֻסּוּ יַעַר

וְעִמְקֵיהֶם יַזְהִיבוּ בַּבָּר!

לֹא אֶעֱזֹב הַיָּם הַזֶּה,

עַד כְּרַכִּים עַל חוֹפָיו יִשְׁכֹּנוּ,

חֲבוּקֵי הַשֶּׁמֶשׁ הָעָז,

וּסְפִינוֹת לְבָנוֹת וּכְחֻלּוֹת

תְּהַלֵּכְנָה מֵעִיר אֶל עִיר!

נֶצַח לֹא אֶטְּשֵׁם!

וְאַתֶּם, עֲנָנִים, הִשְׁבַּעְתִּיכֶם:

אַל תְּדַלְגוּ עַל אַרְצִי,

וּתְנוּ לָהּ מֵימֵיכֶם הַטּוֹבִים

לְהַשְׁקוֹת יַעַר וְשָׂדֶה, וְכֶרֶם וָגָן, –

הֵמָּה יִפְרָחוּ,

וּמִיָּפְיָם יִיף כָּל לֵב!"


49.jpg


  1. האיור “שולחן שבת” על הכריכה, מאת הצייר הנודע נחום גוטמן, הופיע לראשונה בדבר לילדים, (המוסף לעתון דבר), ובהוצאה הראשונה של הספר, בשנת 1935. רֹב האיורים בספר זה מקורם מתוך הוצאה משנת 1954, מאת מאייר הנקרא “אריה”. אחרים, מתוך הוצאות שונות קודמות, מאת בינה גבירץ , אריה נבון וארי רון. כמו כן מצורפים שני איורים חדשים שהתקבלו כאשר ספר זה עמד לצאת לאור. הם צוירו ב–2004 ע"י המאיירת הירושלמית שלומית אולצ'יק ונתרמו מתוך אהבתה לספר.  ↩

  2. קֹדֶם יִסּוּד מְדִינַת־יִשְׂרָאֵל הָיָה שְׁמוֹ פַּפַּי.  ↩

  3. קֹדֶם יִסּוּד מְדִינַת־יִשְׂרָאֵל הָיָה שְׁמוֹ תִּנְגְ־אוּם־בַּבּ.  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 48467 יצירות מאת 2698 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20793 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!