¹

ששים רבוא מישראל נתקפים בגרמניה של היום על יהדותם. לא היהודי כיחיד נתקף, כי אם כנושא היהדות. המחשבה והרוח היהודית, המסורת היהודית, היהדות שמצאה לה באלפי דרכים את בטויה במערב, היא המטילה אימה על הלאומיות האלילית בגרמניה שבימינו טפה אחת של דם יהודי מעוררת את הפחד שהרוח היהודית תתגבר על הרוח הגרמנית.

הספר היהודי העלה על המוקד בפומבי. אכן, אין זו הפעם הראשונה בדברי ימי ישראל, שספריו של עם הספר נדונו לשריפה.

חופש המחשבה והדעה, חופש המצפון של היחיד, הערכת בני־אדם לפי רמתם המוסרית ולא לפי הגזע או הצבע, זכויות המיעוטים על חייהם ושאיפותיהם, ההשתוקקות לצדק חברותי, התקוממות בפני הלחץ, ההגנה על אלמנות ויתומים ועל הגר הגר בשער, תעוב המלחמה וכל כוח עריץ, הערצת החיים ורוח האדם, אחדות האנושות באחדות העליונה של האלהים – נגד אידיאלים אלה וערכים אלה של היהדות מכוונת ההתקפה. ואל יטעו דורשי הטוב: ההתקפה על היהודי היא אב וסמל לרצון לשלוט על העולם בכוח וביד חזקה בשם האלילות. צוה צוה ישראל על הר סיני לבלתי השתחוות לדמויות אלה ולבלתי עבדן, ובכל דברי ימיו של עם ישראל – אף בתעיותיו ובנטיותיו מהדרך הישרה – משל בו הרעיון על שלטון המחשבה והרוח ועל אחדות האנושות. רעיון זה הובע על־ידי אנשי שם יהודים מטפוסים שונים במשך כל הדורות, ומצא את בטויו גם בנצרות ובאיסלם, בה במדה שדתות אלה יצאו מהיהדות. עדות לאמתותו של רעיון זה משמש עצם קיומו של עם ישראל, ונגד רעיון זה מתקוממת הברבריות והעכו"מיות. האינסטינקט שלהם הוא המובילם לעוט על ישראל ורוחו כמו על הטרף. אוי לה לאנושות אם ישראל ינוצח! הלא זאת היא התאבקות הדורות בין עשו ויעקב, בין אדום וירושלים; זאת היא בשעה חמורה זו בימי־עולם – מלחמת גוג ומגוג.

בפני התקוממות זו נגד האידיאלים הקדושים של עם ישראל, שנתקדשו גם אצל חלקים רבים של האנושות, על יהודים ועל לא־יהודים לעמוד בכל התוקף. אולם ראש לכל שומה על היהודי לעמוד בפניה – זה יעודו ההיסטורי, זה גורלו.

אמנם, בשורה הראשונה עלינו לדאוג לאבות־משפחה, שמקור פרנסתם נחרב, ולילדיהם הנרדפים בבתי־הספר – לפליטים ולנשארים במקום. אולם שגיאה הרת־אסון תהיה אי־הבנת כבדו של המשבר, אם לא נאסוף את כל כוחותינו להציל ולחזק, להעמיק ולהרחיב את קניני המחשבה והרוח היהודית.

ההתקפה מכוונת ראשית־כל נגד היהודי איש האוניברסיטה – נגד המורה, החוקר, בעל המקצועות החפשיים והאמנות, נגד איש־המדע והמלומד. עלינו להשיב על התקפה זו במפעל שיהיה לסמל והוא: לעשות את האוניברסיטה העברית בירושלים לאוצר האוצרות למחשבה ולרוח ישראל. אלה הם השילומים והנקם ההולמים את המסורת הנצחית של עם ישראל.

נחוץ לאפשר לאוניברסיטה העברית להביא ירושלימה מספר אנשי־מדע דגולים הנכונים לבוא הנה, וכן מספר אנשי־מדע צעירים שמחכים מהם גדולות. אי־אפשר, לדאבוננו, להרחיב את האוניברסיטה העברית במדה שתוכל להכניס תחת צל קורתה את כל אלה המוכרחים והרוצים לבוא הנה. אולם גם האפשרות של הכנסת מספר מוגבל של אלה לתוכה, אפשרות זו לבד ערכה המוסרי רב ליהדות בגרמניה וביתר התפוצות. דבר זה יראה, שעם ישראל ער לסכנות הרציניות האופפות אותו ואינו מחמיץ את האפשרויות לאין גבול הניתנות לו. הבה נעשה את האוניברסיטה העברית למרכז יוצר למחשבה היהודית מאסו בה, למרכז האצלה לרוח היהודית.

בצד אוניברסיטה עברית מבוססת, שתשמש בית־יוצר ומקור־כח לשכל היהודי, יש ליסד אקדמיה יהודית, שתכלול את כל החכמים, אנשי־המדע והאמנות היהודיים בכל תפוצות ישראל. המדע הגרמני דחה בבוז את תרומותיהם של היהודים, תקבלם־נא ברצון היהדות אל משכנה הישן, “רחל מבכה על בניה… מנעי קולך מבכי… ושבו בנים לגבולם”. עצם קיומה של אקדמיה יהודית כל־עולמית, והאוניברסיטה העברית במרכזה, תקרין אור על היהדות ותסייע להגדיל תורה ולהאדירה. רבים הם התפקידים המדעיים של אקדמיה כזאת, ורק על־ידי רכוז הכוחות הרוחניים והאינטלקטואליים היהודים אפשר למלא אותם. בין היתר, יש לבטל באופן שיטתי ומדעי את ההרעלה השיטתית של הנוער בכל העולם, הנובעת מתוך הפצת פילוסופיה או דת, המבוססת על האנטישמיות הרת הסכנות והתעתועים. לשם כך יש ללמוד ולעבד את הערכים העתיקים של היהדות ביתר היקף ושיטה וביתר עמקות מכפי שאנו עושים זאת כיום. על בסיס מסורתנו העתיקה עלינו ליצור ערכים חדשים בכדי שיהיה בכוחנו לתת יד להצלת האנושות מהתמוטטות המאיימת עליה.

אמנם קשים הם הימים להשגת כספים. אולי ימצאו שואלים, אם רצוי לדאוג להגשמת מגמות כבירות בזמן שקשה מאד לשלם את המשכורת לאלה הנמצאים כבר בתוך כתלי האוניברסיטה העברית. אולם אם יש לעורר את עם ישראל לתחית רוחו, אם יש ללמוד ולהבין את תוך־תוכו של ערך הטרגדיה בגרמניה וגם מחוצה לה, קולו של מי ינשא, אם לא קולה של האוניברסיטה העברית? אם מחשבות כבירות ותכניות נועזות מחכות לשעתן, הרי עכשיו שעה זו יפה להן, שעה זו של נקודת־מפנה בהיסטוריה היהודית. האם תפישה מרובה היא לדרוש מעם המונה ט"ו מליון נפש לעשות גדולות בימים כאלה? תרומה של מליון דולר לאוניברסיטה העברית בשעה זו תחשב למעשה היסטורי בל ישכח, אשר הדו ישמע בכל העולם. זה ישמש מופת כי לא אלמן ישראל גם בשעה קשה זו שנפלה בגורלו.